תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

אֲבָל נִשְׁמָתָא מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא לֵית בָּהּ מוּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז), אִם יֵצֶר הָרָע בָּעֵי לְקָרְבָא לְהַהוּא אֲתַר, כֵּיוָן דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא תַמָּן דְּאִיהִי נִשְׁמָתָא, אִתְּמַר בָּהּ "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (במדבר א, נא), בְּגִין דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "אֲנִי יְהֹוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן" (ישעיהו מב, ח), דְּהַיְינוּ אֵל אַחֵר אֵל זָר, דְּנִשְׁמָתָא אִיהִי יְקָרֵיהּ, וְאִיהִי תּוּשְׁבַּחְתֵּיהּ, דְּבָהּ מְשַׁבַּח בַּר נַשׁ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּצְלוֹתָא בְּכָל יוֹמָא בְּכַמָּה תּוּשְׁבְּחָן וְהוֹדָאָן, וּבְגִין דָּא "אֲנִי יְהֹוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים" (ישעיהו מב, ח), אִלֵּין שַׁבְעִין מְמַנָּן, דְּלָא יְהִיב לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רְשׁוּ לְשַׁלְטָאָה עֲלָהּ, דְּאִינוּן עַרְקִין דְּכָבֵד דְּאִיהוּ אֵל אַחֵר.

טְחוֹל נָחָשׁ יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד אֵשֶׁת זְנוּנִים, בָּתַר דַּעֲבִידַת זִיּוּפָא עִם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וּפַלִּיגַת דְּמָא דִילָהּ דְּאִיהִי תַּמְצִית דִּילָהּ לְכָל עַרְקִין, שִׁיּוּרָא קְרֵיבַת לְגַבֵּי טְחוֹל דְּאִיהוּ בַּעְלָהּ כְּסִיל, דְּלָא נָטִיל טְחוֹל אֶלָּא תַּמְצִית דְּדָמָא, וְלָא יְהִיב לֵיהּ מִדְּמָא אַחֲרָא, וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאַת יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד, בְּגִין דְּלָא יְהִיב לֵיהּ אֶלָּא שִׁיּוּרִין.
וְכָבֵד אִיהוּ קִטְרוּגָא דְרֵיאָה, דְּסָלִיק לְגַבֵּי לִבָּא נוּרָא מִנֵּיהּ, וְאִי לַאו דְּנָשִׁיב בֵּיהּ כַּנְפֵי רֵיאָה, הֲוָה אוֹקִיד לְלִבָּא. הַדְרָא דְכִנְתָא לִוְיָתָן, לָקֳבֵל חֵלֶב טָמֵא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק, אֲבָל עַקְרָב פּוֹסֵק', שָׂרָף אִיהוּ מָרָה קִטְרוּגָא דְרֵיאָה, בְּגִין דְּמָרָה אִיהִי שְׂרֵיפַת כָּל גּוּפָא.

בְּגִין דָּא תְּקִיעָה שְׁבָרִים וּתְרוּעָה אִינוּן תְּבִירוּ דִלְהוֹן, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה יְהֹוָה בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן" (תהלים פט, טז), "מַאי פָּנֶיךָ"? אִלֵּין תְּקִיעָה שְׁבָרִים וּתְרוּעָה, דְּאִינוּן תְּקִיעָה חִוְורוּ דְאַנְפִּין, שְׁבָרִים סוּמְקוּ דְאַנְפִּין, תְּרוּעָה יְרוֹקָא דְאַנְפִּין, וּבָהּ נָפְקִין יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא, בְזִמְנָא דְמִתְהַפְּכִין אַנְפִּין דְּיִשְׂרָאֵל לִירוֹקָא כְּאִתְּתָא עוּבָּרָא.

וּבְאִלֵּין תְּלַת גַּוָּונִין נַהֲרָא שְׁרַגָּא דְאִיהִי "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז), מַאי אָדָם יוד הא ואו הא, תְּלַת גַּוָּונִין דִּשְׁרַגָּא, וּתְלַת גַּוָּונִין אִלֵּין אִינוּן לְבוּשִׁין לִתְלַת אֲבָהָן, דְּאִינוּן חִוָּור סוּמָק יָרוֹק, גַּוָּון אוּכְמָא אִיהִי קַדְרוּתָא דִלְהוֹן, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת" (ישעיהו נ, ג), וּבְהוֹן מִתְלַבְּשִׁין הו"ה, תְּכֵלֶת לְבוּשָׁא דְאָת י' דְּאִיהוּ תַּכְלִית דְּכֹלָּא, נֵר אִיהוּ י', שַׁלְהוֹבָא דְסָלִיק מִנֵּיהּ ו', וְנִעְנוּעָא דִילֵיהּ הָכָא וְהָכָא דָא ה"ה.

וּלְסִטְרָא אָחֳרָא אִית נֵר חֲשׁוֹכָא דְגֵיהִנָּם, וְאִית לֵיהּ תְּלַת גַּוָּונִין, גַּוָּון סוּמָק דָּא כָּבֵד, "עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם" (בראשית לו, א), מָרָה גַוָּון יָרוֹק, טְחוֹל גַּוָּון שָׁחוֹר, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א), וְסִימָנִיךְ בְּאִלֵּין גַּוָּונִין "שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל מִן הַקִּיר" (ויקרא יד, לז), שָׁפָל הוּא גַוָּון אוּכָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, "וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר וְהִיא כֵהָה" (ויקרא יג, כא), וְאִיהִי שִׁפְלוּת דְּנִשְׁמָתָא בְּגוּפָא נֵ"ר נִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא אִתְגַּלְיָין בְּכָבֵד מָרָה וּטְחוֹל.

(דף נג ע"א) כָּל אִינוּן אֵבָרֵי דְגוּפָא דְאִינוּן עַמָּא קַדִּישָׁא, כֻּלְּהוּ דַחֲקָן בִּמְרִירוּ, בְגִין דְּנִשְׁמָתָא אַתְרָא דִילָהּ מוֹחָא, יוֹנָה קַדִּישָׁא, נִשְׁמָתָא נִשְׁרָא, דִּבְהַאי יוֹנָה אִתְפַּרְנְסַת, בְּכַמָּה צְלוֹתִין וּפוּלְחָנִין, סְפִינָה דְיוֹנָה קַרְקַפְתָּא, וְכַמָּה מְמַנָּן אִית בְּהַאי סְפִינָה דְמַנְהִיגִין לָהּ, וְאִינוּן אוּדְנִין עַיְינִין חוֹטָמָא פוּמָא, שֶׁבַע מְמַנָּן אִינוּן, וְסָלְקִין לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן דַּהֲווֹ בִּסְפִינָה דְיוֹנָה.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

אֲבָל נִשְׁמָתָא מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא לֵית בָּהּ מוּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז), אֲבָל הַנְּשָׁמָה מִצַּד הַשְּׁכִינָה אֵין בָּהּ מוּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ.
 
 אִם יֵצֶר הָרָע בָּעֵי לְקָרְבָא לְהַהוּא אֲתַר, כֵּיוָן דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא תַמָּן דְּאִיהִי נִשְׁמָתָא, אִתְּמַר בָּהּ "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (במדבר א, נא), אִם יֵצֶר הָרָע רוֹצֶה לִקְרַב לְאוֹתוֹ מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁשְּׁכִינָה שׁוֹרָה שָׁם, שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה, נֶאֱמַר בָּהּ וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת,  בְּגִין דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "אֲנִי יְהֹוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן" (ישעיהו מב, ח), מִשּׁוּם שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר אֲנִי יהו"ה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, דְּהַיְינוּ אֵל אַחֵר אֵל זָר, דְּנִשְׁמָתָא אִיהִי יְקָרֵיהּ, וְאִיהִי תּוּשְׁבַּחְתֵּיהּ, דְּהַיְנוּ אֵל אַחֵר אֵל זָר, שֶׁהַנְּשָׁמָה הִיא כְבוֹדוֹ וְהִיא תִשְׁבַּחְתּוֹ, דְּבָהּ מְשַׁבַּח בַּר נַשׁ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּצְלוֹתָא בְּכָל יוֹמָא בְּכַמָּה תּוּשְׁבְּחָן וְהוֹדָאָן, שֶׁבָּהּ מְשַׁבֵּחַ הָאָדָם אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתְּפִלָּה בְּכָל יוֹם בְּכַמָּה תִשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת,  וּבְגִין דָּא "אֲנִי יְהֹוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים" (ישעיהו מב, ח), וּמִשּׁוּם זֶה אֲנִי יהו"ה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים,  אִלֵּין שַׁבְעִין מְמַנָּן, דְּלָא יְהִיב לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רְשׁוּ לְשַׁלְטָאָה עֲלָהּ, אֵלֶּה שִׁבְעִים הַמְמֻנִּים שֶׁלֹּא נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְשׁוּת לִשְׁלֹט עָלֶיהָ,  דְּאִינוּן עַרְקִין דְּכָבֵד דְּאִיהוּ אֵל אַחֵר. טְחוֹל נָחָשׁ יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד אֵשֶׁת זְנוּנִים, שֶׁהֵם עוֹרְקֵי הַכָּבֵד שֶׁהוּא אֵל אַחֵר, טְחוֹל - נָחָשׁ, יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד - אֵשֶׁת זְנוּנִים, בָּתַר דַּעֲבִידַת זִיּוּפָא עִם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וּפַלִּיגַת דְּמָא דִילָהּ דְּאִיהִי תַּמְצִית דִּילָהּ לְכָל עַרְקִין, אַחַר שֶׁעָשְׂתָה זִיּוּף (נִאוּף) עִם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְחִלְקָה אֶת הַדָּם שֶׁלָּהּ, שֶׁהוּא הַתַּמְצִית שֶׁלָּהּ, לְכָל הָעוֹרְקִים,

שִׁיּוּרָא קְרֵיבַת לְגַבֵּי טְחוֹל דְּאִיהוּ בַּעְלָהּ כְּסִיל, דְּלָא נָטִיל טְחוֹל אֶלָּא תַּמְצִית דְּדָמָא, וְלָא יְהִיב לֵיהּ מִדְּמָא אַחֲרָא, מַקְרִיבָה אֶת הַשִּׁיּוּר לַטְּחוֹל שֶׁהוּא בַעְלָהּ הַכְּסִיל, שֶׁהַטְּחוֹל אֵינוֹ נוֹטֵל אֶלָּא אֶת תַּמְצִית (שְׁמָרִים) הַדָּם, וְלֹא נוֹתֵן לוֹ מִדַּם אַחֵר,  וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאַת יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד, בְּגִין דְּלָא יְהִיב לֵיהּ אֶלָּא שִׁיּוּרִין וּמִשּׁוּם זֶה נִקְרֵאת יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נוֹתֶנֶת לוֹ אֶלָּא שִׁיּוּרִים,  וְכָבֵד אִיהוּ קִטְרוּגָא דְרֵיאָה, דְּסָלִיק לְגַבֵּי לִבָּא נוּרָא מִנֵּיהּ, וְהַכָּבֵד הוּא קִטְרוּג שֶׁל הָרֵאָה, שֶׁעוֹלֶה לַלֵּב אֵשׁ מִמֶּנּוּ,  וְאִי לַאו דְּנָשִׁיב בֵּיהּ כַּנְפֵי רֵיאָה, הֲוָה אוֹקִיד לְלִבָּא. הַדְרָא דְכִנְתָא לִוְיָתָן, לָקֳבֵל חֵלֶב טָמֵא, וְאִם לֹא שֶׁנּוֹשְׁבִים בּוֹ כַּנְפֵי רֵאָה, הָיָה שׂוֹרֵף אֶת הַלֵּב (וְהָיָה שׂוֹרֵף אֶת כָּל הַגּוּף, הָאֵשׁ שֶׁל הַלֵּב). הַדַּקִּים שֶׁסְּבִיב הַכִּנְתָא לִוְיָתָן, כְּנֶגֶד חֵלֶב טָמֵא,  וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק, אֲבָל עַקְרָב פּוֹסֵק', וְעָלָיו נֶאֱמַר אֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק, אֲבָל עַקְרָב פּוֹסֵק, שָׂרָף אִיהוּ מָרָה קִטְרוּגָא דְרֵיאָה, בְּגִין דְּמָרָה אִיהִי שְׂרֵיפַת כָּל גּוּפָא שָׂרָף הוּא מָרָה, הַקִּטְרוּג שֶׁל הָרֵאָה, מִשּׁוּם שֶׁמָּרָה הִיא שְׂרֵפַת כָּל הַגּוּף.
 
בְּגִין דָּא תְּקִיעָה שְׁבָרִים וּתְרוּעָה אִינוּן תְּבִירוּ דִלְהוֹן, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה יְהֹוָה בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן" (תהלים פט, טז), בִּגְלַל זֶה תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה הֵם הַשֶּׁבֶר שֶׁלָּהֶם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יהו"ה בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן.  "מַאי פָּנֶיךָ"? אִלֵּין תְּקִיעָה שְׁבָרִים וּתְרוּעָה, מַה זֶּה פָּנֶיךָ? אֵלּוּ תְקִיעָה שְׁבָרִים וּתְרוּעָה,  דְּאִינוּן תְּקִיעָה חִוְורוּ דְאַנְפִּין, שְׁבָרִים סוּמְקוּ דְאַנְפִּין, תְּרוּעָה יְרוֹקָא דְאַנְפִּין, שֶׁאוֹתָם תְּקִיעָה - לֹבֶן הַפָּנִים, שְׁבָרִים - אֹדֶם הַפָּנִים, וּתְרוּעָה - יְרֹקֶת הַפָּנִים,וּבָהּ נָפְקִין יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא, בְזִמְנָא דְמִתְהַפְּכִין אַנְפִּין דְּיִשְׂרָאֵל לִירוֹקָא כְּאִתְּתָא עוּבָּרָא, וּבָהּ יוֹצְאִים יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת בִּזְמַן שֶׁמִּתְהַפְּכִים פְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְיָרֹק כְּאִשָּׁה מְעֻבֶּרֶת. וּבְאִלֵּין תְּלַת גַּוָּונִין נַהֲרָא שְׁרַגָּא דְאִיהִי "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז), וּבִשְׁלֹשֶׁת הַגְּוָנִים הַלָּלוּ מֵאִיר הַנֵּר, שֶׁהוּא נֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם. מַאי אָדָם יוד הא ואו הא, תְּלַת גַּוָּונִין דִּשְׁרַגָּא, מַה זֶּה אָדָם? יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שְׁלֹשֶׁת צִבְעֵי הַנֵּר,  וּתְלַת גַּוָּונִין אִלֵּין אִינוּן לְבוּשִׁין לִתְלַת אֲבָהָן, דְּאִינוּן חִוָּור סוּמָק יָרוֹק, וּשְׁלֹשֶׁת הַגְּוָנִים הַלָּלוּ הֵם לְבוּשִׁים לִשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, שֶׁהֵם לָבָן אָדֹם וְיָרֹק.  גַּוָּון אוּכְמָא אִיהִי קַדְרוּתָא דִלְהוֹן, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת" (ישעיהו נ, ג), וּבְהוֹן מִתְלַבְּשִׁין הו"ה, גָּוֶן שָׁחֹר הוּא הַקַּדְרוּת שֶׁלָּהֶם, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת, וּבָהֶם מִתְלַבְּשִׁים הו"ה.  תְּכֵלֶת לְבוּשָׁא דְאָת י' דְּאִיהוּ תַּכְלִית דְּכֹלָּא, נֵר אִיהוּ י', שַׁלְהוֹבָא דְסָלִיק מִנֵּיהּ ו', וְנִעְנוּעָא דִילֵיהּ הָכָא וְהָכָא דָא ה"ה הַתְּכֵלֶת, הַלְּבוּשׁ שֶׁל אוֹת י' שֶׁהוּא תַכְלִית הַכֹּל, נֵר הוּא י', הַשַּׁלְהֶבֶת שֶׁעוֹלָה מִמֶּנּוּ ו', וְהַנִּעְנוּעַ שֶׁלּוֹ כָּאן וְכָאן זֶה ה"ה.
 
 וּלְסִטְרָא אָחֳרָא אִית נֵר חֲשׁוֹכָא דְגֵיהִנָּם, וְאִית לֵיהּ תְּלַת גַּוָּונִין, גַּוָּון סוּמָק דָּא כָּבֵד, וְלַצַּד הָאַחֵר יֵשׁ נֵר חָשׁוּךְ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וְיֵשׁ לוֹ שְׁלֹשָׁה גְוָנִים, גָּוֶן אָדֹם זֶה כָבֵד, "עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם" (בראשית לו, א), מָרָה גַוָּון יָרוֹק, טְחוֹל גַּוָּון שָׁחוֹר, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א), עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם, מָרָה גָּוֶן יָרֹק, טְחוֹל גָּוֶן שָׁחֹר, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת, וְסִימָנִיךְ בְּאִלֵּין גַּוָּונִין "שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל מִן הַקִּיר" (ויקרא יד, לז), וְסִימָנְךָ בַּגְּוָנִים הַלָּלוּ, שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל מִן הַקִּיר.  שָׁפָל הוּא גַוָּון אוּכָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, "וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר וְהִיא כֵהָה" (ויקרא יג, כא), וְאִיהִי שִׁפְלוּת דְּנִשְׁמָתָא בְּגוּפָא שָׁפָל הוּא גָוֶן שָׁחֹר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר וְהִיא כֵהָה, וְהִיא הַשִּׁפְלוּת שֶׁל הַנְּשָׁמָה בַּגּוּף, נֵ"ר נִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא אִתְגַּלְיָין בְּכָבֵד מָרָה וּטְחוֹל. נֵ"ר, (כַּאֲשֶׁר) נְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ מִתְגַּלִּים בְּכָבֵד מָרָה וּטְחוֹל,

 (דף נג ע"א) כָּל אִינוּן אֵבָרֵי דְגוּפָא דְאִינוּן עַמָּא קַדִּישָׁא, כֻּלְּהוּ דַחֲקָן בִּמְרִירוּ, כָּל אוֹתָם אֵיבְרֵי הַגּוּף, שֶׁהֵם הָעָם הַקָּדוֹשׁ, כֻּלָּם דְּחוּקִים בִּמְרִירוּת, בְגִין דְּנִשְׁמָתָא אַתְרָא דִילָהּ מוֹחָא, יוֹנָה קַדִּישָׁא, נִשְׁמָתָא נִשְׁרָא, דִּבְהַאי יוֹנָה אִתְפַּרְנְסַת, בְּכַמָּה צְלוֹתִין וּפוּלְחָנִין, מִשּׁוּם שֶׁהַנְּשָׁמָה, הַמָּקוֹם שֶׁלָּהּ בַּמֹּחַ, יוֹנָה קְדוֹשָׁה, נְשָׁמָה, נֶשֶׁר, שֶׁבַּיּוֹנָה הַזּוֹ מִתְפַּרְנֶסֶת בְּכַמָּה תְפִלּוֹת וַעֲבוֹדוֹת.  סְפִינָה דְיוֹנָה קַרְקַפְתָּא, וְכַמָּה מְמַנָּן אִית בְּהַאי סְפִינָה דְמַנְהִיגִין לָהּ, הַסְּפִינָה שֶׁל הַיּוֹנָה קַרְקֶפֶת, וְכַמָּה מְמֻנִּים יֵשׁ בַּסְּפִינָה הַזּוֹ שֶׁמַּנְהִיגִים אוֹתָהּ,  וְאִינוּן אוּדְנִין עַיְינִין חוֹטָמָא פוּמָא, שֶׁבַע מְמַנָּן אִינוּן, וְסָלְקִין לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן דַּהֲווֹ בִּסְפִינָה דְיוֹנָה וְהֵם אָזְנַיִם עֵינַיִם חֹטֶם וּפֶה, שִׁבְעָה מְמֻנִּים הֵם, וְעוֹלִים לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁהָיוּ בַסְּפִינָה שֶׁל יוֹנָה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּלֵית יִשְׂרָאֵל נָפְקִין אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאִזְדְּמַן הַהוּא דְּפָרִיק לוֹן, בְּחַד עִיטְרָא יַקִּירָא דְּאִיהִי נִשְׁמָתָא בַּת חוֹרִין דְּלָא קַיְימַת בְּפוּלְחָנָא בְּגָלוּתָא. וּבְזִמְנָא דְּאִזְדְּמַן הַאי לְתַתָּא, מִיָּד כֻּלְהוֹ יִשְׂרָאֵל מִתְחַבְּרָן בֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד, וְהָכִי אִקְרוּן כֻּלְהוֹ עַל שְׁמֵיהּ "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב). וּבְזִמְנָא דְּאִתְגַּלֵּי עַל מֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם, אִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל "בְּנִי (דף קיג' עמוד א') בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל", וְדָא מִסִּטְרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְּאִיהוּ בּוּכְרָא קַדְמָאָה לְכֹלָּא. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם" (ירמיהו לא, יט), בְּכוֹר וַדַּאי, "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ" (דברים לג, יז). וְאִיהוּ "יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים" (ירמיהו לא, יט), דְּכָל בְּרָא מַיִין נוֹקְבִין אִיהוּ לְאִימֵּיהּ, לְאִתְחַבְּרָא עַל יְדוֹי לְמַאן דְּאִתְחֲזֵי לַהּ. בְּגִין כָּךְ "יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים" דְּגָרִים כֵּיוָן דְּאִתְיְלִיד, שַׁעֲשׁוּעָא דְּמַלְכָּא בְּשְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דָּא עִלָּאָה דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא. בְּגִין כָּךְ "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תהלים ב, ז), בְּיוֹמָא דְּנָפִיק בְּעָלְמָא. וְיִשְׂרָאֵל "בְּנִי בְכֹרִי" עַל שְׁמֵיהּ.

וּמֹשֶׁה אַף עַל גַּב דְּלָא זָכָה אֶלָּא לַחַיָּה, אֲבָל סִטְרָא דָּא נָמֵי הֲוָה קָאִים עֲלֵיהּ לְמִפְרַק לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. וּבְמַתַּן תּוֹרָה יַתִּיר, וְתַמָּן "רֶכֶ"ב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם" (תהלים סח, יח) וְאִיהוּ בְּכֹ"ר לְעֵילָא, לְקִבְלֵיהּ רֶכֶב לְתַתָּא. לְעֵילָא בּוּכְרָא דְּכֹלָּא. לְתַתָּא רֶכֶב, רְתִיכָא דְּכֹלָּא מָאנָא דְּכֹלָּא. וּבְזִמְנָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּגִין כָּךְ כְּתִיב "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" (שמות יג, ב) בְּגִין בּוּכְרָא דָּא דְּאִתְגַּלֵּי עֲלַיְיהוּ. וּפָרַשְׁתָא דָּא אִיהוּ בְּחָכְמָה. אֲבָל "כָּל בְּכוֹר" מִסִּטְרָא דְּכֶתֶר עִלָּאָה. דְּהָכִי מֹשֶׁה זָכָה לַחַיָּה וִיחִידָה קַיְימַת עָלֵהּ. וּבְזִמְנָא דְּחָאבוּ בְּעֵגֶל אִסְתְּלַק כֶּתֶר וְאִשְׁתְּאַר חָכְמָה וְדָא כֹּהֵן. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כֵּיוָן דְּיֶהְדַּר (דף קיג' עמוד ב') כֶּתֶר לְאִתְגַּלָּאָה, תֶהְדַּר עֲבוֹדָה לִבְכוֹרוֹת. וְכַמָּה דִּבְסוֹף יוֹמִין דְּמַדְבְּרָא תָּב מֹשֶׁה לְאַכְלְלָא אוֹרָיְתָא בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה, וְאָתִיב יִשְׂרָאֵל עַל אַתְרַיְהוֹן לְעֵילָא, בְּרָזָא דְּאִתְּמָר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה", הָכִי בְּפוּרְקָנָא בָּתְרַיְיתָא "כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא" (ישעיהו נא, ד) וְכֹלָּא יִתְהַדָּר לְאִסְתַּדְּרָא בְּסִידוּרָא שְׁלִים בְּגִילּוּיָא עִלָּאָה דְּיִתְגְּלֵי עֲלַיְיהוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן:

> ישראל נקראים בני בכורי על שם נשמת המשיח שמאירה מעתיקא קדישא.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּלֵית יִשְׂרָאֵל נָפְקִין אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאִזְדְּמַן הַהוּא דְּפָרִיק לוֹן, אבל בוא וראה, אין ישראל יוצאים מהגלות אלא בזמן שיגיע אותו אחד שיגאל אותם. בְּחַד עִיטְרָא יַקִּירָא דְּאִיהִי נִשְׁמָתָא בַּת חוֹרִין דְּלָא קַיְימַת בְּפוּלְחָנָא בְּגָלוּתָא. באותו אחד שיש לו עטרת כבוד, שהיא נשמה בת חורין בבחינת "חיה" או "יחידה", שלא עומדת תחת שיעבוד הגלות. וּבְזִמְנָא דְּאִזְדְּמַן הַאי לְתַתָּא, מִיָּד כֻּלְהוֹ יִשְׂרָאֵל מִתְחַבְּרָן בֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד, ובזמן הגאולה שתזדמן נשמתו לרדת למטה, מיד כל ישראל מתחברים בו בחיבור אחד. וְהָכִי אִקְרוּן כֻּלְהוֹ עַל שְׁמֵיהּ וכך יקראו כולם על שמו "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב). וּבְזִמְנָא דְּאִתְגַּלֵּי עַל מֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם, אִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל ובזמן שהתגלתה על משה במצרים הבחינה העליונה של נשמתו שהיא ה"החיה" ו"יחידה" עמדה עליה כדלהלן, שהיא נקראת בת חורין נאמר בישראל "בְּנִי (דף קיג' עמוד א')  בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל", וְדָא מִסִּטְרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְּאִיהוּ בּוּכְרָא קַדְמָאָה לְכֹלָּא. וזה מצד עתיקא קדישא שהיא הכתר - הבכור הקודם לכל הספירות שתחתיו, וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם" (ירמיהו לא, יט), בְּכוֹר וַדַּאי יקיר לשיזכה לבחינה "יחידה", "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ" (דברים לג, יז) בכור מצד עתיקא קדישא.

וְאִיהוּ "יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים" (ירמיהו לא, יט), דְּכָל בְּרָא מַיִין נוֹקְבִין אִיהוּ לְאִימֵּיהּ, לְאִתְחַבְּרָא עַל יְדוֹי לְמַאן דְּאִתְחֲזֵי לַהּ. והוא "יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים" שכל בן, הוא מעלה מיין נוקבין לאימו, ומים אלו מעוררים את אימו שתעלה ותתייחד על ידי המ"ן למי שראוי לה כדי להוריד לו אח"כ משפע היחוד מיין דוכרין, בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים", דְּגָרִים כֵּיוָן דְּאִתְיְלִיד, שַׁעֲשׁוּעָא דְּמַלְכָּא בְּשְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דָּא עִלָּאָה דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא. שכיון שנולד גורם לשעשועים של המלך בשכינה מצד העליון הזה של עתיקא קדישא, לכן אמר בְּגִין כָּךְ "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תהלים ב, ז), בְּיוֹמָא דְּנָפִיק בְּעָלְמָא. על היום שיצא לעולם, וְיִשְׂרָאֵל נקראים "בְּנִי בְכֹרִי" עַל שְׁמֵיהּ של שמו.

> משה זכה לבחינת "חיה" ובכוחה הוציא את ישראל ממצרים.

וּמֹשֶׁה אַף עַל גַּב דְּלָא זָכָה אֶלָּא לַחַיָּה, אֲבָל סִטְרָא דָּא נָמֵי הֲוָה קָאִים עֲלֵיהּ לְמִפְרַק לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. ומשה, אף על גב, שלא זכה לקבל את רק את בחינת "חיה", אבל צד זה גם כן עמד עליו לגאול את ישראל. וּבְמַתַּן תּוֹרָה יַתִּיר יותר, וְתַמָּן ושם היה גילוי עליון שנאמר "רֶכֶ"ב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם" (תהלים סח, יח) וְאִיהוּ בְּכֹ"ר לְעֵילָא רכ"ב אותיות בְּכֹ"ר שהוא עתיקא הבכור העליון, לְקִבְלֵיהּ רֶכֶב לְתַתָּא, וכנגדו למטה, בבחינה הראשונה מלמטה למעלה שהיא המלכות נקראת רכ"ב, שכל הספירות רוכבות עליה, והיא רוכבת על מרכבותיה. לְעֵילָא בּוּכְרָא דְּכֹלָּא, לְתַתָּא רֶכֶב רְתִיכָא דְּכֹלָּא מָאנָא דְּכֹלָּא. למעלה הוא בכור הכל, שעומד שמעל כולם וכולם נשרשים בו, ולמטה היא רכב, מרכבת הכל, כלי הכל.

> לעתיד לבוא ישוב הכתר להתגלות על ישראל ותשוב העבודה לבכורות.

וּבְזִמְנָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּגִין כָּךְ כְּתִיב ובזמן שיצאו ישראל ממצרים והגלתה עליהם הבחינה העליונה, לכן כתוב "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" (שמות יג, ב) בְּגִין בּוּכְרָא דָּא דְּאִתְגַּלֵּי עֲלַיְיהוּ. בגלל הבכו"ר הזה שהתגלה עליהם, וּפָרַשְׁתָא דָּא אִיהוּ בְּחָכְמָה. ואמנם פרשה זו היא בחכמה מצד שנאמר בה "קדש לי", אֲבָל "כָּל בְּכוֹר" מִסִּטְרָא דְּכֶתֶר עִלָּאָה, אבל, כל בכור הוא מצד הכתר העליון. דְּהָכִי מֹשֶׁה זָכָה לַחַיָּה שכאן זכה משה לקבל את בחינת "חיה", וִיחִידָה קַיְימַת עָלֵהּ, ובחינת "יחידה" עמדה עליו. וּבְזִמְנָא דְּחָאבוּ בְּעֵגֶל אִסְתְּלַק כֶּתֶר וְאִשְׁתְּאַר חָכְמָה וְדָא כֹּהֵן. ובזמן שחטאו בעגל, הסתלק מהם הכתר ונשארה החכמה, וזה סוד הכהן שהוא מצד החכמה, וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כֵּיוָן דְּיֶהְדַּר (דף קיג' עמוד ב') כֶּתֶר לְאִתְגַּלָּאָה, תֶהְדַּר עֲבוֹדָה לִבְכוֹרוֹת. ולעתיד לבוא, כיון שיחזור הכתר להתגלות, תחזור העבודה לבכורות. וְכַמָּה דִּבְסוֹף יוֹמִין דְּמַדְבְּרָא תָּב מֹשֶׁה לְאַכְלְלָא אוֹרָיְתָא בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה, וכמו שבסוף ארבעים השנים שהיו במדבר, שב משה וכלל את כל התורה במשנה תורה - ספר דברים, וְאָתִיב יִשְׂרָאֵל עַל אַתְרַיְהוֹן לְעֵילָא, והשיב את ישראל על מקומם למעלה ב"וזאת הברכה", בְּרָזָא דְּאִתְּמָר בסוד שנאמר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה", הָכִי בְּפוּרְקָנָא בָּתְרַיְיתָא כך בגאולה האחרונה נאמר "כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא" (ישעיהו נא, ד) וְכֹלָּא יִתְהַדָּר לְאִסְתַּדְּרָא בְּסִידוּרָא שְׁלִים בְּגִילּוּיָא עִלָּאָה דְּיִתְגְּלֵי עֲלַיְיהוּ. והכל יחזור להסתדר בסידור שלם בגילויים העליונים שיתגלו עליהם. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן, אשרי חלקם:

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קעב: שם הוי"ה חופף כצל על ישראל לשמר אותם בגלות ולהחזיק יד ימינו של הקב"ה מפני קטרוג הס"א.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁלְּךָ הוּא שׁוֹמֵר אוֹתָנוּ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהוָֹה נִקְרָא עָלֶיךָ", בְּ-ד' אוֹתִיּוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁהֵם מִתְפַּשְּׁטִים בְּמִצְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם ד' פַּרְשִׁיּוֹת שֶׁל תְּפִלִּין וְעוֹשִׂים צֵל סָבִיב לְגוּפָם. בְּאוֹתוֹ הַצֵּל מִתְקַבְּצִים כַּמָּה מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים שֶׁשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁלְּךָ הוּא עֵץ הַחַיִּים, בּוֹ "אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ", וְהֵם צִפֳּרִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּצִלּוֹ וְנֶאֶמַר בָּהֶם "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ". וְזֶהוּ צֵל שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בַגּוֹיִם" "בְּצִלּוֹ חִמַדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי". בִּזְמַן שֶׁזֶּה הַצֵּל עוֹמֵד יָד יָמִין מִתְגַּבֶּרֶת וְכַמָּה בְּרָכוֹת מִתְפַּשְּׁטוֹת עַל יָדָהּ בָּעוֹלָם שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם". "ידוֹ" כְּתִיב, מִיָּד שְׂמֹאל מִשְׁתַּעְבֶּדֶת תַּחְתֶּיהָ וּמִתְמַתֶּקֶת בָּהּ, "בְּצִלּוֹ חִמַדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי", פִּרְיוֹ זֶה פָּר גִּימַ' מנצפ"ך שֶׁנִּמְתָּק בְּיָמִין - מָתוֹק וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי צֵל זֶה נוֹתֵן שְׁלִיטָה לְצַד הַיָּמִין, וּמִיָּד שֶׁהַיָּמִין שׁוֹלֵט וְהַשְּׂמֹאל מִשְׁתַּעְבֵּד תַּחְתֶּיהָ כָּךְ מִשְׁתַּעְבְּדִין כָּל סִטְרִין אָחֳרָנִין תַּחַת צַד הַקְּדֻשָּׁה וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהַזִּיק בָּעוֹלָם שֶׁהֲרֵי הֵם מִתְנַהֲגִים תַּחַת הַקְּדֻשָּׁה כְּסוּס שֶׁמִּתְנַהֵג עַל יְדֵי מִי שֶׁרוֹכֵב עָלָיו וְזֶה "יְהוָֹה שׁוֹמְרֶךָ", זֶהוּ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁמֵּאִיר עַל יִשְׂרָאֵל וְעוֹשֶׂה צֵל לְהַחֲזִיק יָד יָמִין, "יְהוָֹה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כֹּחוֹ שֶׁל יִצְרֵנוּ הָרָע כְּמוֹ שֶׁכָתוּב "כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנַחְנוּ", וְכָל הַקִּטְרוּגִים שֶׁהוּא עָשָׂה וְכָל הַחֵילוֹת הָרָעִים שֶׁמַּחֲזִיקִים אוֹתוֹ, וְכַמָּה מְצוֹדִים גְּדוֹלִים שֶׁהוּא בּוֹנֶה נֶגֶד עִיר קְטַנָּה שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא הַלֵּב שֶׁשַּׂמְתָּ בְּקִרְבֵּנוּ, הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְקַוִּים לְפָנֶיךָ לַיִּחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁתְּיַחֵד לְבָבֵנוּ לָאֱמֶת שֶׁלְּךָ שֶׁתַּטֶּה אוֹתוֹ לְעָבְדְּךָ בֶּאֶמֶת שֶׁלֹּא יוּכַל לִשְׁלֹט בּוֹ מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, וצִלְּךָ הַקָּדוֹשׁ תִּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ שֶׁבּוֹ נִחְיֶה בֵין ע' אוּמוֹת שֶׁסוֹבְבִים אֶת לִבֵּנוּ, שֶׁהֵם ע' עוֹרָקִים שֶׁל הַכָּבֵד, "בְּצִלְּךָ נִחְיֶה בַּגּוֹיִים". וְתִתֵּן לָנוּ כֹּחַ לְהַגְבִּיר יָמִין עַל הַשְּׂמֹאל וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ תַּחַת מַדְרֵגוֹת קְדֻשָּׁתְךָ כָּל כֹּחַ טֻמְאָה, כְּסוּס תַּחַת רוֹכְבוֹ, כִּי תִּרְכַּב "עַל סוּסֶיךָ מַרְכְּבוֹתֶיךָ יְשׁוּעָה", שֶׁתּוֹצִיא אוֹתָנוּ מִיָּדָם. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.