תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
(גרסא א) בְּרֵאשִׁית לֵית רֵאשִׁית אֶלָּא נְשָׁמָה, אָמַר לֵיהּ מֵהָכָא אִשְׁתְּמוֹדָע דִּבְהַאי אוֹת דִּבְרִית מִילָה חָאב אָדָם וְכָל דָּרִין דְּאָתוּ אַבַּתְרֵיהּ וְדָא אִיהוּ דְאָמַר קְרָא "פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים" (שמות כ, ד) בְּגִין דְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם. אָמַר לֵיהּ אִשְׁתְּכַח דְּשֵׁת אִיהוּ גִלְגּוּלָא דְאָדָם וְהֶבֶל דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר" (בראשית ו, ג), בְּשַׁגַּם זֶה הֶבֶל וְרָזָא דְמִלָּה "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהֹוָה" (בראשית ד, כו), "וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם" (שמות לג, יז). אָז, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" (שמות טו, א), "בְּשֵׁם יְהֹוָה" (בראשית ד, כו), "וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם" (שמות לג, יז), בִּתְרֵין שְׁמָהָן "מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ" (משלי ל, ד) וְאִתְּמַר "בֵּיהּ הוּחַל" דְּמִתַּמָּן הוּשְׁתַּת עָלְמָא.
אַדְהָכִי הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יוּדָאִי וְרַבִּי יְהוּדָה וּשְׁאָר חַבְרַיָּא, פָּגְעוּ בְּרַבִּי אֶלְעָזָר וְחַבְרוֹי דַהֲווֹ עִמֵּיהּ, אָמַר לוֹן בְּמַאי עַסְקִיתּוּ? אָמְרוּ לֵיהּ בְּרָזָא דְגִלְגּוּלָא דְאָדָם וְהֶבֶל, אָמַר וַדַּאי בְּרָזָא עִלָּאָה דַהֲוִינָא מִשְׁתַּדְּלִין, הֲוִיתוּן אַתּוּן מִשְׁתַּדְּלִין.
פָּתַח כְּמִלְּקַדְמִין וְאָמַר "יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ" (קהלת ח, יד) וְכוּ', דָּא אָדָם וְהֶבֶל, בְּמַחֲשָׁבָה וּבְמַעֲשֶׂה חָאבוּ, כְּמָה דְאוּקִימְנָא לְעֵילָא, וּמַאי נִיהוּ מַחֲשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה? אַבָּא וְאִימָא חָכְמָה וּבִינָה עֲלַיְהוּ אִתְּמַר "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד) הֲרֵי עֲשִׂיָּה בְּגִין דְּתַמָּן כֹּחַ מָה, דָּא חָכְמָה דְאִתְפַּלֵּג לִתְרֵין סִטְרִין, מָ"ה אִיהוּ אָדָם מַחֲשָׁבָה חָשַׁב מָ"ה, מָ"ה אָדָם, תִּשְׁכַּח דְּאִיהוּ אָדָם מַחֲשָׁבָה, בִּינָה, תַּמָּן י"ה אַבָּא וְאִמָּא וּבֵן בְּגַוַּיְיהוּ עַמּוּד דְּסָמִיךְ לוֹן, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר" (בראשית ו, ג), בְּשַׁגַּם זֶה הֶבֶל, דְּאִיהוּ משֶׁה, מִתַּמָּן הֲוָה, וְהָכִי אוֹקְמוּהוּ קַדְמָאִין בְּשַׁגַּם זֶה משֶׁה. הֶבֶל אִתְקְרִי עַל שֵׁם ב' מִן בְּרֵאשִׁית, ל' "לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל" (דברים לא, ז), ה' חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה דְעָתִיד לְאִתְיַיהֲבָא עַל יְדֵיהּ, וְדָא אִיהוּ הֶבֶ"ל, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְהֹוָה יִחְיֶה הָאָדָם" (דברים ח, ג).
וְאִית הֶבֶל דְּסִטְרָא אָחֳרָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים" (ירמיהו י, טו) וְדָא הוּא הֶבֶל דְּנַבְלוּת הַפֶּה וּפִתְגָּמִין בְּטֵלִין דְּלֵית בְּהוּ תּוֹעֶלֶת כְּלָל, וּבְגִין דָּא יֶשׁ הֶבֶל כו' שֶׁ"מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים" (קהלת ח, יד) וְיֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר מַגִּיעַ "אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים" (שם), מַאי הָרְשָׁעִים? דָּא סמא"ל וְנָחָשׁ. ש' דְּמשֶׁה אִיהִי תְּלַת עַנְפִין דִּשְׁרָשָׁא דְאִילָנָא וְדָא ש' מִן שֵׁת, מ"ה מִן משֶׁה דָא אָדָם, דְּאִיהוּ בְּדִיּוֹקְנָא דְאָדָם דִּלְעֵילָא, וְדָא אִיהוּ "מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ" (משלי ל, ד) וְהַאי מ"ה, "תּוֹרַת יְהֹוָה תְּמִימָה" (תהלים יט, ח), ה' חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה דְאִתְיְיהִיבוּ לֵיהּ בְּאַרְבְּעִין יוֹמִין וְאַרְבְּעִין לֵילְוָון דְּ"לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה" (שמות לד, כח).
דְּעָקַר ש' דְּאִיהִי שְׁרָשָׁא דְאִילָנָא מֵאַתְרָה וְאִתְעֲבִידַת תְּלַת עַנְפִין דְּאִינוּן תְּלַת זַיְינִין כְּגַוְונָא דָא ש', דְּזְרַע דְּאִיהוּ יוֹרֶה כְּחֵץ, אִתְעֲבִיד ז', דִּתְלַת טִפִּין אִתְפַּשְׁטוּ וְאִתְעֲבִידוּ שַׁרְבִיטִין, וּבְגִין דְּאַעֲקַר לוֹן מֵאַתְרַיְיהוּ וּמַה דַּהֲוָה שָׁרְשָׁא חֲדָא עִקְרָא חֲדָא, אִתְפַּלְגוּ לִתְלַת, הָכִי אִיהוּ אִזְדַּרִיק בִּתְלַת גִּלְגּוּלִין, חַד בְּנֹחַ, וּתְרֵין בְּשֵׁם וְיְפֶת, וּבְגִין דְּכַד אָתָא נֹחַ לָא בָעָא רַחֲמֵי עַל אִילֵּין גּוּבְרִין דְּטוֹפָנָא אִתְבַּיַּישׁ לְבָתַר וְאָמַר "וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" (שמות לב, לב), וְשֵׁם לַאו לְמַגָּנָא הֲוָה קֹבֵעַ מִדְרָשׁוֹת. וְיֶפֶת אִתְּמַר בֵּיהּ "יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם" (בראשית ט, כז), בְּאִלֵּין תְּלַת הֲוָה בָּעֵי לְאִשְׁתַּרְשָׁא בְּשָׁרְשׁוֹי חָמָא דְלָא אַצְלַח, אַעֲקַר לֵיהּ מִתַּמָּן וְנָטַע לֵיהּ לְבָתַר יְחִידָאָה.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים
(גרסא א) בְּרֵאשִׁית לֵית רֵאשִׁית אֶלָּא נְשָׁמָה, בְּרֵאשִׁית, אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא נְשָׁמָה. אָמַר לֵיהּ מֵהָכָא אִשְׁתְּמוֹדָע דִּבְהַאי אוֹת דִּבְרִית מִילָה חָאב אָדָם וְכָל דָּרִין דְּאָתוּ אַבַּתְרֵיהּ אָמַר לוֹ, מִכָּאן נוֹדָע שֶׁבְּאוֹת בְּרִית הַמִּילָה הַזּוֹ חָטָא אָדָם וְכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁבָּאוּ אַחֲרָיו, וְדָא אִיהוּ דְאָמַר קְרָא "פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים" (שמות כ, ד) בְּגִין דְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם מִשּׁוּם שֶׁמַּעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם. אָמַר לֵיהּ אִשְׁתְּכַח דְּשֵׁת אִיהוּ גִלְגּוּלָא דְאָדָם וְהֶבֶל אָמַר לוֹ, נִמְצָא שֶׁשֵּׁת גִּלְגּוּל שֶׁל אָדָם וְהֶבֶל, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר" (בראשית ו, ג), בְּשַׁגַּם זֶה הֶבֶל שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, בְּשַׁגַּם זֶה הֶבֶל, וְרָזָא דְמִלָּה "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהֹוָה" (בראשית ד, כו), "וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם" (שמות לג, יז). וְסוֹד הַדָּבָר - אָז הוּחַל לִקְרֹא בְשֵׁם יהו"ה, וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם אָז, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" (שמות טו, א), "בְּשֵׁם יְהֹוָה" (בראשית ד, כו), "וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם" (שמות לג, יז), אָז, אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, בְּשֵׁם יהו"ה וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם, בִּתְרֵין שְׁמָהָן "מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ" (משלי ל, ד) וְאִתְּמַר "בֵּיהּ הוּחַל" דְּמִתַּמָּן הוּשְׁתַּת עָלְמָא, בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת, מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ, וְנֶאֱמַר בּוֹ הוּחַל, שֶׁמִּשָּׁם הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם.
אַדְהָכִי הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יוּדָאִי וְרַבִּי יְהוּדָה וּשְׁאָר חַבְרַיָּא, פָּגְעוּ בְּרַבִּי אֶלְעָזָר וְחַבְרוֹי דַהֲווֹ עִמֵּיהּ, בֵּינְתַיִם הִנֵּה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יוּדָאִי וְרַבִּי יְהוּדָה וּשְׁאָר הַחֲבֵרִים פָּגְשׁוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר וַחֲבֵרָיו שֶׁהָיוּ עִמּוֹ. אָמַר לוֹן בְּמַאי עַסְקִיתּוּ? אָמַר לָהֶם, בַּמָּה עֲסַקְתֶּם? אָמְרוּ לֵיהּ בְּרָזָא דְגִלְגּוּלָא דְאָדָם וְהֶבֶל, אָמְרוּ לוֹ, בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל שֶׁל אָדָם וְהֶבֶל. אָמַר וַדַּאי בְּרָזָא עִלָּאָה דַהֲוִינָא מִשְׁתַּדְּלִין, הֲוִיתוּן אַתּוּן מִשְׁתַּדְּלִין אָמַר, וַדַּאי בַּסּוֹד הָעֶלְיוֹן שֶׁהָיִינוּ מִתְעַסְּקִים אַתֶּם הֱיִיתֶם מִתְעַסְּקִים.
פָּתַח כְּמִלְּקַדְמִין וְאָמַר "יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ" (קהלת ח, יד) וְכוּ', פָּתַח כְּמוֹ מִקֹּדֶם וְאָמַר, יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ וְכוּ', דָּא אָדָם וְהֶבֶל, בְּמַחֲשָׁבָה וּבְמַעֲשֶׂה חָאבוּ, כְּמָה דְאוּקִימְנָא לְעֵילָא, וּמַאי נִיהוּ מַחֲשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה? זֶה אָדָם וְהֶבֶל, בְּמַחֲשָׁבָה וּבְמַעֲשֶׂה חָטְאוּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה, וּמָהֵם מַחֲשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה? אַבָּא וְאִימָא חָכְמָה וּבִינָה עֲלַיְהוּ אִתְּמַר "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד) הָאָב וְהָאֵם, חָכְמָה וּבִינָה, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, הֲרֵי עֲשִׂיָּה בְּגִין דְּתַמָּן כֹּחַ מָה, הֲרֵי עֲשִׂיָּה, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם כֹּחַ מָה, דָּא חָכְמָה דְאִתְפַּלֵּג לִתְרֵין סִטְרִין, זוֹ הַחָכְמָה שֶׁהִתְחַלְּקָה לִשְׁנֵי צְדָדִים, מָ"ה אִיהוּ אָדָם מַחֲשָׁבָה חָשַׁב מָ"ה, מָ"ה אָדָם, תִּשְׁכַּח דְּאִיהוּ אָדָם מַחֲשָׁבָה, ָ"ה הוּא אָדָם, מַחֲשָׁבָה - חָשַׁב מָ"ה, מָ"ה - אָדָם, תִּמְצָא שֶׁאָדָם הוּא מַחֲשָׁבָה, בִּינָה, תַּמָּן י"ה אַבָּא וְאִמָּא וּבֵן בְּגַוַּיְיהוּ עַמּוּד דְּסָמִיךְ לוֹן, מבִּינָה שָׁם י"ה, הָאָב וְהָאֵם, וְהַבֵּן בְּתוֹכָם הָעַמּוּד שֶׁסּוֹמֵךְ אוֹתָם, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר" (בראשית ו, ג), אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, בְּשַׁגַּם זֶה הֶבֶל, דְּאִיהוּ משֶׁה, מִתַּמָּן הֲוָה, בְּשַׁגַּם זֶה הֶבֶל, שֶׁהוּא מֹשֶׁה, מִשָּׁם הָיָה, וְהָכִי אוֹקְמוּהוּ קַדְמָאִין בְּשַׁגַּם זֶה משֶׁה וְכָךְ פֵּרְשׁוּהוּ הָרִאשׁוֹנִים בְּשַׁגַּם זֶה מֹשֶׁה, הֶבֶל אִתְקְרִי עַל שֵׁם ב' מִן בְּרֵאשִׁית, ל' "לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל" (דברים לא, ז), הֶבֶל נִקְרָא עַל שֵׁם ב' מִן בְּרֵאשִׁית, ל' לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, ה' חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה דְעָתִיד לְאִתְיַיהֲבָא עַל יְדֵיהּ, וְדָא אִיהוּ הֶבֶ"ל, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְהֹוָה יִחְיֶה הָאָדָם" (דברים ח, ג), ה' חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה שֶׁעֲתִידָה לְהִנָּתֵן עַל יָדוֹ, וְזֶהוּ הֶבֶ"ל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יהו"ה יִחְיֶה הָאָדָם.
וְאִית הֶבֶל דְּסִטְרָא אָחֳרָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים" (ירמיהו י, טו) וְיֵשׁ הֶבֶל שֶׁל הַצַּד הָאַחֵר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים, וְדָא הוּא הֶבֶל דְּנַבְלוּת הַפֶּה וּפִתְגָּמִין בְּטֵלִין דְּלֵית בְּהוּ תּוֹעֶלֶת כְּלָל, וְזֶהוּ הֶבֶל שֶׁל נִבְלוּת הַפֶּה וּדְבָרִים בְּטֵלִים, שֶׁאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת כְּלָל, וּבְגִין דָּא יֶשׁ הֶבֶל כו' שֶׁ"מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים" (קהלת ח, יד) וְיֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר מַגִּיעַ "אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים" (שם), וּמִשּׁוּם זֶה יֵשׁ הֶבֶל כוּ' שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְיֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים. מַאי הָרְשָׁעִים? מִי זֶה הָרְשָׁעִים? דָּא סמא"ל וְנָחָשׁ זֶה סמא"ל וְנָחָשׁ, ש' דְּמשֶׁה אִיהִי תְּלַת עַנְפִין דִּשְׁרָשָׁא דְאִילָנָא ש שֶׁל מֹשֶׁה הִיא שְׁלֹשָׁה עֲנָפִים שֶׁל שֹׁרֶשׁ הָאִילָן, וְדָא ש' מִן שֵׁת, וְזוֹ ש מִן שֵׁת, מ"ה מִן משֶׁה דָא אָדָם, מָ"ה מִן מֹשֶׁה זֶה אָדָם, דְּאִיהוּ בְּדִיּוֹקְנָא דְאָדָם דִּלְעֵילָא, שֶׁהוּא בִּדְמוּת הָאָדָם שֶׁלְּמַעְלָה, וְדָא אִיהוּ "מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ" (משלי ל, ד) וְהַאי מ"ה, "תּוֹרַת יְהֹוָה תְּמִימָה" (תהלים יט, ח), וְזֶהוּ מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ, וְזֶה הַמ"ה, (ה) תּוֹרַת יהו"ה תְּמִימָה ה' חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה דְאִתְיְיהִיבוּ לֵיהּ בְּאַרְבְּעִין יוֹמִין וְאַרְבְּעִין לֵילְוָון דְּ"לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה" (שמות לד, כח), ה' חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ בְּאַרְבָּעִים יָמִים וְאַרְבָּעִים לֵילוֹת שֶׁלֶּחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה.
דְּעָקַר ש' דְּאִיהִי שְׁרָשָׁא דְאִילָנָא מֵאַתְרָה וְאִתְעֲבִידַת תְּלַת עַנְפִין דְּאִינוּן תְּלַת זַיְינִין כְּגַוְונָא וּמִשּׁוּם שֶׁעָקַר ש, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ הָאִילָן, מִמְּקוֹמָהּ, וְנֶעֶשְׂתָה שְׁלֹשָׁה עֲנָפִים שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה זַיְנִים כְּמוֹ זֶה דָא ש', דְּזְרַע דְּאִיהוּ יוֹרֶה כְּחֵץ, אִתְעֲבִיד ז', דִּתְלַת טִפִּין אִתְפַּשְׁטוּ וְאִתְעֲבִידוּ שַׁרְבִיטִין, ש, שֶׁל זֶרַע שֶׁהוּא יוֹרֶה כַּחֵץ, נַעֲשֶׂה ז', שֶׁשָּׁלֹשׁ טִפּוֹת הִתְפַּשְּׁטוּ וְנַעֲשׂוּ שַׁרְבִיטִים,וּבְגִין דְּאַעֲקַר לוֹן מֵאַתְרַיְיהוּ וּמַה דַּהֲוָה שָׁרְשָׁא חֲדָא עִקְרָא חֲדָא, אִתְפַּלְגוּ לִתְלַת, וּמִשּׁוּם שֶׁעָקַר אוֹתָם מִמְּקוֹמָם, וּמַה שֶּׁהָיָה שֹׁרֶשׁ אֶחָד, עִקָּר אֶחָד, הִתְחַלְּקוּ לִשְׁלֹשָׁה, הָכִי אִיהוּ אִזְדַּרִיק בִּתְלַת גִּלְגּוּלִין, חַד בְּנֹחַ, וּתְרֵין בְּשֵׁם וְיְפֶת, כָּךְ הוּא נִזְרָק בִּשְׁלֹשָׁה גִלְגּוּלִים, אֶחָד בְּנֹחַ, וּשְׁנַיִם בְּשֵׁם וְיֶפֶת,
וּבְגִין דְּכַד אָתָא נֹחַ לָא בָעָא רַחֲמֵי עַל אִילֵּין גּוּבְרִין דְּטוֹפָנָא אִתְבַּיַּישׁ לְבָתַר וְאָמַר וּמִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁבָּא נֹחַ, לֹא בִקֵּשׁ רַחֲמִים עַל אַנְשֵׁי הַמַּבּוּל, הִתְבַּיֵּשׁ אַחַר כָּךְ וְאָמַר "וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" (שמות לב, לב), וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ, וְשֵׁם לַאו לְמַגָּנָא הֲוָה קֹבֵעַ מִדְרָשׁוֹת וְשֵׁם, לֹא לְחִנָּם הָיָה קוֹבֵעַ מִדְרָשׁוֹת, וְיֶפֶת אִתְּמַר בֵּיהּ "יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם" (בראשית ט, כז), וּבְיֶפֶת נֶאֱמַר יַפְתְּ אֱלֹהִי"ם לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם, בְּאִלֵּין תְּלַת הֲוָה בָּעֵי לְאִשְׁתַּרְשָׁא בְּשָׁרְשׁוֹי בִּשְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה הָיָה צָרִיךְ לְהִשְׁתָּרֵשׁ בְּשָׁרָשָׁיו. חָמָא דְלָא אַצְלַח, אַעֲקַר לֵיהּ מִתַּמָּן וְנָטַע לֵיהּ לְבָתַר יְחִידָאָה, רָאָה שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ, עָקַר אוֹתוֹ מִשָּׁם וְנָטַע אוֹתוֹ אַחַר כָּךְ יְחִידִי.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעַבְרָא מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא מְסָאֲבִין אִלֵּין, אִתְעָרַת יָד הַחֲזָקָה בְּתוּקְפָּא. וּכְדֵין כָּל חֲשׁוּכָא דְּאִתְחַשְׁכוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא, בְּגִין חֲשׁוּכָא דְּאַרְעָא, (דף פא' עמוד ב') כֹּלָּא אִתְדַּחֵי מִקָּמָהּ וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ לְאִתְאַבְּדָא בַּהּ. וְכָל מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן כְּגַוְנָא דָּא אִתְחַבְּרַת וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ. וְדָא צִרְעָה דְּאִתְּמָר בַּהּ "וְגַם אֶת הַצִּרְעָה" (דברים ז, כ) וְכוּ'. וְרָזָא דְּמִלָּה "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" (שמות טו, טז). תִפֹּל מַמָּשׁ, דְּאִיתְדַּחְיַת מִלְעֵילָּא וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ וּבָהּ אִתְאֲבִידוּ. וְצִרְעָה לָא עַבֲרְת אֶת הַיַּרְדֵּן דְּהָכִי מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן לְבַר קָאִים, וּמִתַּמָּן תְּפִיסַת לְהוּ וְאוֹבִידַת לְהוּ.
וְאִי תֵּימָא מַאי צִרְעָ"ה? אֶלָּא דָּא שס"ה, דְּאִתְּמָר בַּהּ שְׁמִ"י עִם י"ה שס"ה. וְדָא שְׂמָאלָא, רָזָא מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּתָמָן אַתְקִיפוּ מְסָאֲבִין אִלֵּין וּמִתַּמָּן אִתְאֲבִידוּ. בְּמַאי? אֶלָּא "בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ" (שמות טו, טז). וְרָזָא דָּא שְׁמָא י"ה אִתְרַבֵּי בְּדַרְגוֹי, וְאִתְעָבִיד שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ. בַּהּ "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח). כְּדֵין "יִדְּמוּ כָּאָבֶן" (שמות טו, טז). מָאן אֶבֶן? אֶלָּא כָּאֶבֶן, כְּהַהִיא אֶבֶן יְדִיעָה וְדָא לִילִית אֶבֶן נֶגֶף, דִּכְדֵין אִתְבְּרַת אִיהִי דְּלָא לְמֵיקָם, וְאִינּוּן כְּגַוְנָא דִּילַהּ הָכִי אִתְבָּרוּ וְאִתְאֲבִידוּ. וְכָל דָּא "עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהֹוָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ" (שמות טו, טז). וְדָא וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה.
וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח), אֵימָתַי? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ בְּנַיְיחָא גּוֹ אַרְעָא, דִּכְתִיב "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ" (שמות טו, יז), (דף פב' עמוד א') דִּבְקַדְמִיתָא "כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה" (דברים יב, ט) בְּזִמְנָא דַּהֲווֹ כֹבְשִׁין לַהּ לְאַרְעָא, דְּקִטְרוּגָא הֲוָה מִשְׁתַּכֵּחַ לְגַבַּיְיהוּ. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". כֵּיוָן דְּאִתְקַם מַקְדְּשָׁא וְיִשְׂרָאֵל הֲווּ קָיְימִין בְּאַתְרֵיהוֹן, כְּדֵין "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". דִּבְהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז). וְרָזָא דָּא "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח), דִּשְׁכִינְתָּא אִתְּתַּקְּפַת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, וּדְחִילוּ דִּילַהּ נָפִיל עַל כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.
פָּתַח רַעֲיָא מְהֵימְנָא וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי אִצְטְרִיךְ הָשַׁתָּא לְיַשְּׁבָא בְּאַתְרֵיהוֹן כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין דְּסָלְקִין לְאִתְחַבְּרָא בִּמְקוֹרַיְיהוּ. וְכֻלְהוֹ יִשְׂרָאֵל דְּסָלְקִין לְאִתְחַבְּרָא בִּמְקוֹרָא דִּלְהוֹן כִּדְקָא יָאוּת. וְדָא "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (ויקרא כה, י). דְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹבִין דִּלְהוֹן אִתְנְטִילַת מִנְּהוֹן אַרְעָא וְאִתְמַסְּרַת לְנוּכְרָאִין. וְאִינּוּן הָכִי נָמֵי כֵּיוָן דְּנָפְקוּ מִינַּהּ אִתְּמָר בְּהוּ 'הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ' (כתובות קי). דְּהָא כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִיק מִינַּיְיהוּ וְאִינּוּן קָיְימִין בְּגוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין. וְהַשְׁתָּא יִסְתַּלְּקוּן כֻּלְהוֹ לְאִתְחַבְּרָא בְּשְׁכִינְתָּא. בְּאָן אֲתַר? אֶלָּא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא וַדַּאי, דְּאִיהִי אֲחוּזָה דִּלְהוֹן, דִּכְדֵין תָּבִין לְאִתְחַבְּרָא בַּהּ, וּמִתַּמָּן לְאִתְחַבְּרָא בִּמְקוֹרֵיהוֹן. וְרָזָא (דף פב' עמוד ב') דָּא "וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (ויקרא כה, י). וְאִתְּמָר בְּהוּ "כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהֹוָה" (ישעיהו סא, ט).
> היד החזקה תיטול מהטומאה את כוחה - כתוספת כוח, ותאבדם.
תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעַבְרָא מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא מְסָאֲבִין אִלֵּין, אִתְעָרַת יָד הַחֲזָקָה בְּתוּקְפָּא. בוא וראה, בזמן שרצה הקב"ה להעביר מהארץ הקדושה את הטומאים האלה, התעוררה היד החזקה בתוקף גדול, וּכְדֵין כָּל חֲשׁוּכָא דְּאִתְחַשְׁכוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא, בְּגִין חֲשׁוּכָא דְּאַרְעָא, (דף פא' עמוד ב') כֹּלָּא אִתְדַּחֵי מִקָּמָהּ וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ לְאִתְאַבְּדָא בַּהּ. ואז, כל חושך, שנחשכו המדרגות למעלה - בגלל חשכות הארץ, כולם ידחו מפני גילוי תוקף היד החזקה ויפול על ראשיהם לאבדם, וְכָל מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן כְּגַוְנָא דָּא אִתְחַבְּרַת וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ. וכל הטומאה שלהם כענין זה יתחברו לענין הדין הקשה ויפול על ראשי הסטרא אחרא לאבדם, וְדָא צִרְעָה דְּאִתְּמָר בַּהּ וזה סוד בצרעה שנאמר בה "וְגַם אֶת הַצִּרְעָה" (דברים ז, כ) וְכוּ'. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" (שמות טו, טז). תִפֹּל מַמָּשׁ, דְּאִיתְדַּחְיַת מִלְעֵילָּא וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ וּבָהּ אִתְאֲבִידוּ. תִפֹּל ממש, שנדחתה מהמדרגות העליונות ונפלה על ראשיהם ובה נאבדו, וְצִרְעָה לָא עַבֲרְת אֶת הַיַּרְדֵּן דְּהָכִי מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן לְבַר קָאִים, וּמִתַּמָּן תְּפִיסַת לְהוּ וְאוֹבִידַת לְהוּ. והצרעה לא עברה את הירדן שכך הטומאה שלהם עומדת חוץ לארץ הקדושה, ומשם היא תופסת בם ומכלה אותם.
> צרע"ה, בסוד שס"ה דינים המכלים את אבן נגף.
וְאִי תֵּימָא מַאי צִרְעָ"ה? אֶלָּא דָּא שס"ה, דְּאִתְּמָר בַּהּ שְׁמִ"י עִם י"ה שס"ה. ואם תשאל מהי צרע"ה? אלא היא בגימ' שס"ה, שנאמר בה סוד חשבון שמ"י עם י"ה של שם הוי"ה ב"ה עולה שס"ה, וְדָא שְׂמָאלָא, רָזָא מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּתָמָן אַתְקִיפוּ מְסָאֲבִין אִלֵּין וּמִתַּמָּן אִתְאֲבִידוּ. וזה כנגד צד שמאל, קו הדין, וסוד שס"ה מצוות לא תעשה העומדות כשס"ה גדרות בפני הנחשים שמנינם שס"ה ומשם, מצד הדינים קיבלו אותם הטמאים האלה את כוחם, ומשם גם יאבדו. בְּמַאי? אֶלָּא "בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ" (שמות טו, טז). וְרָזָא דָּא שְׁמָא י"ה אִתְרַבֵּי בְּדַרְגוֹי, וְאִתְעָבִיד שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ. וזה סוד שם י"ה המתגדל במדרגותיו, ונעשה שלהבת י"ה, בו נאמר בַּהּ "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח). כְּדֵין ואז נאמר באותם הטמאים "יִדְּמוּ כָּאָבֶן" (שמות טו, טז). מָאן אֶבֶן? אֶלָּא כָּאֶבֶן, כְּהַהִיא אֶבֶן יְדִיעָה וְדָא לִילִית אֶבֶן נֶגֶף, דִּכְדֵין אִתְבְּרַת אִיהִי דְּלָא לְמֵיקָם, וְאִינּוּן כְּגַוְנָא דִּילַהּ הָכִי אִתְבָּרוּ וְאִתְאֲבִידוּ. מהי אבן? אלא אומר הכתוב כָּאֶבֶן, כאותה אבן נגף ידועה, היא לילי' אבן נגף, ואז היא תשבר לצמיתות שלא על מנת לקום שוב, וכענין זה, כך ישברו ויאבדו כל הצדדים הטמאים. וכל זה, וְכָל דָּא "עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהֹוָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ" (שמות טו, טז). וְדָא וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה.
> מנוחת הנשמות וחזרה למקורן בשוב ישראל לארצם
וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח). אֵימָתַי? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ בְּנַיְיחָא גּוֹ אַרְעָא, אימתי? בשעה שיעמדו במנוחה בתוך הארץ, שנאמר, דִּכְתִיב "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ" (שמות טו, יז). (דף פב' עמוד א') דִּבְקַדְמִיתָא שבתחילה נאמר "כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה" (דברים יב, ט) בְּזִמְנָא דַּהֲווֹ כֹבְשִׁין לַהּ לְאַרְעָא, דְּקִטְרוּגָא הֲוָה מִשְׁתַּכֵּחַ לְגַבַּיְיהוּ. בזמן שהיו כובשים את את הארץ, שהקטרוג היה נמצא עליהם, ולכן היה צריך בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". כֵּיוָן דְּאִתְקַם מַקְדְּשָׁא וְיִשְׂרָאֵל הֲווּ קָיְימִין בְּאַתְרֵיהוֹן, כיון שהוקם המקדש, וישראל נמצאו במקומם, אז היתה הנהגת כְּדֵין "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". דִּבְהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב שבאותו הזמן כתוב "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז) וזה המורא הגדול, וזה סוד, וְרָזָא דָּא "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח), דִּשְׁכִינְתָּא אִתְּתַּקְּפַת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, וּדְחִילוּ דִּילַהּ נָפִיל עַל כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. שהשכינה התחזקה בו במלך כיון שהיו ביחוד, והפחד שלה נפל על כל אומות העולם. אשרי חלקם של ישראל.
פָּתַח רַעֲיָא מְהֵימְנָא וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי אִצְטְרִיךְ הָשַׁתָּא לְיַשְּׁבָא בְּאַתְרֵיהוֹן כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין דְּסָלְקִין לְאִתְחַבְּרָא בִּמְקוֹרַיְיהוּ. פתח משה רבנו הרועה הנאמן ואמר, רבי רבי הרמח"ל, ודאי שצריכות עכשיו להתיישב במקומן כל אותם הנשמות שעולות להתחבר במקורן, וְכֻלְהוֹ יִשְׂרָאֵל דְּסָלְקִין לְאִתְחַבְּרָא בִּמְקוֹרָא דִּלְהוֹן כִּדְקָא יָאוּת. וכל ישראל עולים להתחבר במקורם כמו שראוי, וזה וְדָא "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (ויקרא כה, י). דְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹבִין דִּלְהוֹן אִתְנְטִילַת מִנְּהוֹן אַרְעָא וְאִתְמַסְּרַת לְנוּכְרָאִין. שישראל בעוונות שלהם, גרמו שנלקחה מהם הארץ ונמסרה לגוים, וְאִינּוּן הָכִי נָמֵי כֵּיוָן דְּנָפְקוּ מִינַּהּ אִתְּמָר בְּהוּ, והנשמות, גם כן, כיון שיצאו ממקורן נאמר בהם 'הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ' (כתובות קי). דְּהָא כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִיק מִינַּיְיהוּ וְאִינּוּן קָיְימִין בְּגוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין. כיון שהקב"ה רחוק מהם בגלות, והם נמצאים בתוך הצדדים הטמאים. וְהַשְׁתָּא יִסְתַּלְּקוּן כֻּלְהוֹ לְאִתְחַבְּרָא בְּשְׁכִינְתָּא. ועכשיו, יעלו כולם להתחבר בשכינה. בְּאָן אֲתַר? אֶלָּא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא וַדַּאי, דְּאִיהִי אֲחוּזָה דִּלְהוֹן, דִּכְדֵין תָּבִין לְאִתְחַבְּרָא בַּהּ, באיזה מקום? בארץ הקדושה ודאי. שהיא האחוזה שלהם, שאז יחזרו להתחבר בה, וּמִתַּמָּן לְאִתְחַבְּרָא בִּמְקוֹרֵיהוֹן ומשם ישובו להתחבר במקורם שהיא השכינה הנקראת הארץ העליונה - שורש ומקור הנשמות. וזה סוד, וְרָזָא (דף פב' עמוד ב') דָּא "וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (ויקרא כה, י). וְאִתְּמָר בְּהוּ ונאמר בהם "כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהֹוָה" (ישעיהו סא, ט).
תפילה תנ"א מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה תנ"א: מדרגת ההשגחה בגלות סודה "בת עין". בעת שיפקח עיניו עלינו ית', יתחברו בה ג' קוי ההנהגה חד"ר בכל הגוונים ומיד תתעורר הזכירה והגאולה השלמה בב"א.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. רְאֵה בָּעֳנִי עַמְּךָ בְּבַת עַיִן, שֶׁבָּהּ, "עִמּוֹ אָנֹכִי בְּצָרָה" וְזֶה, "בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה". וְעַד שֶׁג' אֵינָם מִתְחַבְּרִים עִמָּהּ שֶׁהֵם ג' גַּוְנֵי הַקֶּשֶׁת – גְּאֻלָּה לֹא נִמְצֵאת. בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְקַשְּׁרוּ אֵלֶּה הַ-ג' מִיָּד יֵאָמֵר, "וּרְאִיתִיהָ לִזְכּוֹר בְּרִית עוֹלָם", בְּסוֹדוֹת תּוֹרָתְךָ שֶׁהֵם סוֹד מַדְרֵגוֹתֶיךָ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵע סוֹדוֹת שֶׁלְּךָ אֵינוֹ מַכִּיר אֶלָּא הַשְׁגָּחָה בִּכְלָל, וְזֶה "בַּת עַיִן". אֲבָל חֻקּוֹת שֶׁלְּךָ שֶׁהֵם חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ בִּבְרִית תְּלוּיִים, דִּכְתִיב, "אִם לֹא בְּרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שַׂמְתִּי" וְהֵם גַּוְנֵי הַקֶּשֶׁת חֶסֶד דִּין וְרַחֲמִים לָדַעַת אֵיךְ אַתָּה מְנַהֵג בָּהֶם עוֹלָמְךָ הַכֹּל בְּתִקּוּן שָׁלֵם.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי בְּסוֹדוֹתֶיךָ אָנוּ עוֹסְקִים, וּבְיִחוּדְךָ אָנוּ מַאֲמִינִים וּמְקַוִּים לְךָ בֶּאֱמֶת. תִּפְתַּח עֵינֶיךָ עָלֵינוּ, כָּלוּל בְּכָל גְּוָנָיו לְטוֹבָה, וְתוֹצִיאֵנוּ מִצָּרָה לִרְוָחָה, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.