Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

(דף מא ע"ב) וְעֵרֶב רַב שְׁאִילוּ בִּשְׂרָא וְיָהִיב לוֹן, וּמַה כְּתִיב "הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם יִכָּרֵת וְאַף יְהֹוָה" (במדבר יא, לג) כו', וְהַאי בָּשָׂר הָא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין בַּבָּשָׂר הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, דָּא מַנָּא דְאָכְלוּ עֵרֶב רַב, וְעִם כָּל דָּא אָמְרוּ עֲלָהּ 'אֵין דָּבָר טָמֵא יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם'.

וְרָזָא דְהַאי בָּשָׂר מַאי נִיהוּ? אֶלָּא כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר" (בראשית ו, ג), וְרָזָא דָא לְחַכִּימֵי לִבָּא אִתְמַסַּר, וְהַאי בָשָׂ"ר בְּהִפּוּכָא שֶׁבֶ"ר, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם" (בראשית מב, יט), אִם זָכוּ בָּשָׂר קֹדֶשׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ" (איוב יט, כו), וְאִם לָא נָטְרִין בְּהַאי בָּשָׂ"ר אוֹת בְּרִי"ת, אִתְהַפַּךְ לוֹן בַּשֶּׁבֶ"ר. וְתָא חֲזִי, כָּל שְׁמָא דְאִיהִי מִן תְּרֵין אַתְוָון כְּגוֹן כִּי "בְּיָהּ יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִים" (ישעיהו כו, ד) תַּלְיָא מִן חָכְמָה. וּמִן תְּלַת אַתְוָון תַּלְיָין מִן בִּינָה. וּמִן אַרְבַּע תַּלְיָן מִן שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. וּמִן חָמֵשׁ תַּלְיָין בְּחָמֵשׁ סְפִירָן. וּמִן שִׁית תַּלְיָין מִן צַדִּיק. וּמִן שֶׁבַע וְתִשְׁעָה בֵּיהּ. מִן עֶשֶׂר בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. דְּאִיהִי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת, וּבָהּ מְעַשְּׂרִין, וּבְגִין דְּאִיהִי כְלִילָא מֵעֶשֶׂר, אִתְּמַר בָּהּ 'אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה בְּפָחוּת מֵעֲשָׂרָה'.

זַרְקָ"א הַאי תַּגָּא אִיהִי י', וְחוּטָא דִילָהּ ו', וְהָא אוּקְמוּהוּ כּוֹרְכִין אֶת "שְׁמַע" עִם "וְאָהַבְתָּ אֵת" וְלָא הֲווֹ מַפְסִיקִין, בְּגִין דְּאָת י' אִיהִי אַבְנָא מַרְגְּלִיתָא קַדִּישָׁא יְקָרָא. קִירְטָא אִיהִי שָׂפָה, כְּלִילָא מֵחָמֵשׁ תִּקּוּנִין דְּאִינוּן אחה"ע בומ"ף וְגוֹ', וְדָא ה' זְעִירָא, חָמֵשׁ אַבְנִין דְּקִירְטָא דָא ה' עִלָּאָה, דְאִינוּן "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה", אִתְעֲבִידוּ ה' אַבְנִין "אֶחָד".
כְּרִיכוּ דְכוּלְהוּ ו' דְאִיהוּ כְלִיל שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, דְאִינוּן "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד), וּבְהַהוּא כְּרִיכוּ צָרִיךְ לְסַחֲרָא קִירְטָא וּלְאָרְכָא בָּהּ. הַאי אַבְנָא כְּלִילָא מֵחָמֵשׁ, עַד דְּסָלִיק לָהּ עַד אֵין סוֹף, וְרָזָא דְמִלָּה "לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ" (דברים יז, כ).

כַּד הַאי אַבְנָא בָּעַאת לְמֶעֱבַד דִּינָא בַּעֲמָלֵק, אוֹ בְּסִטְרִין אָחֳרָנִין, וְכֵן בְּחַיָּיבִין, נָטְלָא מִגְּבוּרָה, וְאִתְכְּלִילָן בָּהּ כָּל סְפִירָאן, וְאִתְקְרִיאוּ בָּהּ כֻּלְּהוּ גְבוּרוֹת. וְכַד בָּעַאת לְמֶעֱבַד חִנָּא וְחִסְדָּא בְּעָלְמָא, נָטְלָא מֵחֶסֶד, וְכֻלְּהוּ סְפִירָן אִתְכְּלִילָן בָּהּ וְאִתְקְרִיאוּ חֲסָדִים. וְכַד בָּעַאת לְרַחֲמָא עַל עָלְמָא, נָטְלָא מֵעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְכֻלְּהוּ סְפִירָן אִתְכְּלִילוּ בָּהּ, וְאִתְקְרִיאוּ רַחֲמֵי.
וְהַאי י' אִיהִי בְּכָל סִטְרָא, אִם כֵּן בְּמַאי אִשְׁתְּמוֹדְעַת כַּד נָטְלָא מֵאֲבָהָן? אֶלָּא בִּנְקוּדָה. כַּד אִיהִי נְקִידָא מִסִּטְרָא דְקמ"ץ נַטְלָא מֵחֶסֶד, וְכַד אִיהִי נְקִידָא מִסִּטְרָא דִשְׁבָ"א נַטְלָא מִגְּבוּרָה, וְכַד נְקִידָא מֵחֹלֵ"ם אִיהוּ מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דִתְלַת נְקוּדִין אִלֵּין אִינוּן מַיָּא וְאֶשָּׁא וְרוּחָא.

"וַיֹּאמֶר... אֵי הֶבֶל אָחִיךָ" (בראשית ד, ט). תָּא חֲזִי, תְּרֵין אַתְוָון אִלֵּין דְּאִסְתַּלְקוּ מִנֵּיהּ, דִּבְהוֹן חָב, גָּרְמוּ לֵיהּ מִיתָה, א' אָמוֹן מוּפְלָא וּמְכוּסֶה, י' מַחֲשָׁבָה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, וְהָא כַּמָּה מַחֲשָׁבִין אִינוּן, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִתְקְרֵי מַחֲשָׁבָה, חָכְמָה עִלָּאָה אִתְקְרֵי מַחֲשָׁבָה, וּלְעֵילָא לְעֵילָא מַחֲשָׁבָה, וּלְעֵילָא מִכֻּלְּהוּ מַחֲשָׁבָה, דְלֵית לְעֵילָא מִנָּהּ, וְהִיא סְתִימָא דְכָל סְתִימִין, עִלָּאָה דְכָל עִלָּאִין, אִי תֵימָא דְסָלִיק מַחֲשַׁבְתֵּיהּ דְּאָדָם תַּמָּן? לָא, דְהָא אִתְּמַר בֵּיהּ "וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא" (בראשית ג, י), דְּהַאי עֵירֹם אַחֲזֵי דְאִתְפַּשַּׁט מַלְבּוּשֵׁיהּ, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּאַבָּא "וָאֵחָבֵא", וּבִבְרָא "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה" (שמות ג, ו).

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

(דף מא ע"ב) וְעֵרֶב רַב שְׁאִילוּ בִּשְׂרָא וְיָהִיב לוֹן, וּמַה כְּתִיב "הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם יִכָּרֵת וְאַף יְהֹוָה" (במדבר יא, לג) כו', וְעֵרֶב רַב בִּקְשׁוּ בָּשָׂר, וְנָתַן לָהֶם, וּמַה כָּתוּב? הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם הִכָּרֵת וְאַף יהו"ה כוּ', וְהַאי בָּשָׂר הָא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין בַּבָּשָׂר הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, דָּא מַנָּא דְאָכְלוּ עֵרֶב רַב, וְהַבָּשָׂר הַזֶּה הֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, בַּבָּשָׂר הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם זֶה הַמָּן שֶׁאָכְלוּ עֵרֶב רַב,  וְעִם כָּל דָּא אָמְרוּ עֲלָהּ 'אֵין דָּבָר טָמֵא יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם' וְעִם כָּל זֶה אָמְרוּ עָלָיו, אֵין דָּבָר טָמֵא (רַע) יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם. וְרָזָא דְהַאי בָּשָׂר מַאי נִיהוּ? אֶלָּא כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר" (בראשית ו, ג), וְסוֹד הַבָּשָׂר הַזֶּה מַה הוּא? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר,  וְרָזָא דָא לְחַכִּימֵי לִבָּא אִתְמַסַּר, וְהַאי בָשָׂ"ר בְּהִפּוּכָא שֶׁבֶ"ר, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם" (בראשית מב, יט)וְהַסּוֹד הַזֶּה נִמְסַר לְחַכְמֵי לֵב, וְזֶה הַבָּשָׂ"ר בְּהִפּוּךְ שֶׁבֶ"ר, וְעָלָיו נֶאֱמַר שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם, אִם זָכוּ בָּשָׂר קֹדֶשׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ" (איוב יט, כו), וְאִם לָא נָטְרִין בְּהַאי בָּשָׂ"ר אוֹת בְּרִי"ת, אִתְהַפַּךְ לוֹן בַּשֶּׁבֶ"ר אִם זָכוּ - בְּשַׂר קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹ"הַּ, וְאִם לֹא שׁוֹמְרִים בַּבָּשָׂ"ר הַזֶּה אוֹת בְּרִית, מִתְהַפֵּךְ לָהֶם לְשֶׁבֶ"ר.

תָא חֲזִי, כָּל שְׁמָא דְאִיהִי מִן תְּרֵין אַתְוָון כְּגוֹן כִּי "בְּיָהּ יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִים"
 (ישעיהו כו, ד) תַּלְיָא מִן חָכְמָה. וּמִן תְּלַת אַתְוָון תַּלְיָין מִן בִּינָה וּמִן אַרְבַּע תַּלְיָן מִן שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. וּבֹא וּרְאֵה, כָּל שֵׁם שֶׁהוּא מִשְּׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, כְּמוֹ כִּי בְּיָ"הּ יהו"ה צוּר עוֹלָמִים, תָּלוּי מֵחָכְמָה, וּמִשָּׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת תְּלוּיִים מִבִּינָה, וּמֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת תְּלוּיִים מִשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה. וּמִן חָמֵשׁ תַּלְיָין בְּחָמֵשׁ סְפִירָן, וּמִן שִׁית תַּלְיָין מִן צַדִּיק, וּמִן שֶׁבַע וְתִשְׁעָה בֵּיהּ, מִן עֶשֶׂר בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה דְּאִיהִי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת, וּבָהּ מְעַשְּׂרִין, וּמֵחָמֵשׁ תְּלוּיִים בְּחָמֵשׁ סְפִירוֹת, וּמִשֵּׁשׁ תְּלוּיִים מִצַּדִּיק, וּמִשֶּׁבַע וְתִשְׁעָה בּוֹ, מִן עֶשֶׂר בַּשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁהִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת, וּבָהּ מְעַשְּׂרִים, וּבְגִין דְּאִיהִי כְלִילָא מֵעֶשֶׂר, אִתְּמַר בָּהּ 'אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה בְּפָחוּת מֵעֲשָׂרָה' וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא כְלוּלָה מֵעֶשֶׂר, נֶאֱמַר בָּהּ אֵין שׁוֹרָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה.

 זַרְקָ"א הַאי תַּגָּא אִיהִי י', וְחוּטָא דִילָהּ ו', וְהָא אוּקְמוּהוּ כּוֹרְכִין אֶת "שְׁמַע" עִם "וְאָהַבְתָּ אֵת" זַרְקָ"א, הַתַּג הַזֶּה הוּא י' וְהַחוּט שֶׁלָּהּ ו', וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ כּוֹרְכִים אֶת שְׁמַע עִם וְאָהַבְתָּ אֵת,  וְלָא הֲווֹ מַפְסִיקִין, בְּגִין דְּאָת י' אִיהִי אַבְנָא מַרְגְּלִיתָא קַדִּישָׁא יְקָרָא וְלֹא הָיוּ מַפְסִיקִים, מִשּׁוּם שֶׁהָאוֹת י' הִיא אֶבֶן מַרְגָּלִית קְדוֹשָׁה יְקָרָה. קִירְטָא אִיהִי שָׂפָה, כְּלִילָא מֵחָמֵשׁ תִּקּוּנִין דְּאִינוּן אחה"ע בומ"ף וְגוֹ', הַקֶּלַע הִיא שָׂפָה, כְּלוּלָה מֵחֲמִשָּׁה תִקּוּנִים, שֶׁהֵם אחה"ע בומ"ף וְגוֹמֵר, וְדָא ה' זְעִירָא, חָמֵשׁ אַבְנִין דְּקִירְטָא דָא ה' עִלָּאָה, דְאִינוּן "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה", אִתְעֲבִידוּ ה' אַבְנִין "אֶחָד", וְזוֹ ה' זְעִירָה, חָמֵשׁ אֲבָנִים שֶׁל הַקֶּלַע זוֹ ה' הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהֵן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהֵינ"וּ יהו"ה, נַעֲשׂוּ ה' אֲבָנִים אַחַת.  כְּרִיכוּ דְכוּלְהוּ ו' דְאִיהוּ כְלִיל שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, דְאִינוּן "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד), הַכְּרִיכָה שֶׁל כֻּלָּם ו', שֶׁהוּא כוֹלֵל אֶת שֵׁשׁ תֵּבוֹת הַיִּחוּד, שֶׁהֵן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה אֶחָד,  וּבְהַהוּא כְּרִיכוּ צָרִיךְ לְסַחֲרָא קִירְטָא וּלְאָרְכָא בָּהּ וּבְאוֹתָהּ כְּרִיכָה צָרִיךְ לְסוֹבֵב אֶת הַקֶּלַע וּלְהַאֲרִיךְ בּוֹ.

הַאי אַבְנָא כְּלִילָא מֵחָמֵשׁ, עַד דְּסָלִיק לָהּ עַד אֵין סוֹף, הָאֶבֶן הַזּוֹ כְּלוּלָה מֵחָמֵשׁ (נ"א מֵעֶשֶׂר), עַד שֶׁמַּעֲלֶה אוֹתָהּ עַד אֵין סוֹף, וְרָזָא דְמִלָּה "לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ" (דברים יז, כ) וְסוֹד הַדָּבָר - לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ. כַּד הַאי אַבְנָא בָּעַאת לְמֶעֱבַד דִּינָא בַּעֲמָלֵק, אוֹ בְּסִטְרִין אָחֳרָנִין, וְכֵן בְּחַיָּיבִין, נָטְלָא מִגְּבוּרָה, וְאִתְכְּלִילָן בָּהּ כָּל סְפִירָאן, וְאִתְקְרִיאוּ בָּהּ כֻּלְּהוּ גְבוּרוֹת כְּשֶׁהָאֶבֶן הַזּוֹ רוֹצָה לַעֲשׂוֹת דִּין בַּעֲמָלֵק, אוֹ בִצְדָדִים אֲחֵרִים, וְכֵן בָּרְשָׁעִים, נוֹטֶלֶת מִגְּבוּרָה, וְנִכְלָלִים בָּהּ כָּל הַסְּפִירוֹת, וְכֻלָּם נִקְרָאִים בָּהּ גְּבוּרוֹת. וְכַד בָּעַאת לְמֶעֱבַד חִנָּא וְחִסְדָּא בְּעָלְמָא, נָטְלָא מֵחֶסֶד, כְּשֶׁהִיא מְנֻקֶּדֶת מִצַּד שֶׁל הַקָּמֵ"ץ הִיא נוֹטֶלֶת מֵחֶסֶד, וְכֻלְּהוּ סְפִירָן אִתְכְּלִילָן בָּהּ וְאִתְקְרִיאוּ חֲסָדִים וּכְשֶׁרוֹצָה לַעֲשׂוֹת חֵן וָחֶסֶד בָּעוֹלָם, נוֹטֶלֶת מֵחֶסֶד, וְכָל הַסְּפִירוֹת נִכְלָלוֹת בָּהּ, וְנִקְרָאוֹת חֲסָדִים.

וְכַד בָּעַאת לְרַחֲמָא עַל עָלְמָא, נָטְלָא מֵעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְכֻלְּהוּ סְפִירָן אִתְכְּלִילוּ בָּהּ, וְאִתְקְרִיאוּ רַחֲמֵי וּכְשֶׁרוֹצָה לְרַחֵם עַל הָעוֹלָם, נוֹטֶלֶת מִן הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְכָל הַסְּפִירוֹת נִכְלָלוֹת בָּהּ, וְנִקְרָאוֹת רַחֲמִים. וְהַאי י' אִיהִי בְּכָל סִטְרָא, אִם כֵּן בְּמַאי אִשְׁתְּמוֹדְעַת כַּד נָטְלָא מֵאֲבָהָן? וְהַי' הַזּוֹ הִיא בְכָל צַד, גַּם כֵּן בַּמֶּה נוֹדַעַת כְּשֶׁנּוֹטֶלֶת מִן הָאָבוֹת? אֶלָּא בִּנְקוּדָה אֶלָּא בִנְקֻדָּה. כַּד אִיהִי נְקִידָא מִסִּטְרָא דְקמ"ץ נַטְלָא מֵחֶסֶד, וְכַד אִיהִי נְקִידָא מִסִּטְרָא דִשְׁבָ"א נַטְלָא מִגְּבוּרָה, וּכְשֶׁהִיא מְנֻקֶּדֶת מִצַּד שֶׁל שְׁבָ"א הִיא נוֹטֶלֶת (יוֹנֶקֶת) מִגְּבוּרָה, וְכַד נְקִידָא מֵחֹלֵ"ם אִיהוּ מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּכְשֶׁמְּנֻקֶּדֶת מֵחֹלֵ"ם הִיא מִצַּד שֶׁל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי.  דִתְלַת נְקוּדִין אִלֵּין אִינוּן מַיָּא וְאֶשָּׁא וְרוּחָא שְׁלֹשׁ הַנְּקֻדּוֹת הַלָּלוּ הֵן מַיִם וְאֵשׁ וְרוּחַ.  "וַיֹּאמֶר... אֵי הֶבֶל אָחִיךָ" (בראשית ד, ט). תָּא חֲזִי, תְּרֵין אַתְוָון אִלֵּין דְּאִסְתַּלְקוּ מִנֵּיהּ, דִּבְהוֹן חָב, גָּרְמוּ לֵיהּ מִיתָה, וַיֹּאמֶר אֵי הֶבֶל אָחִיךָ, בֹּא וּרְאֵה, שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֵלּו שֶׁהִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁבָּהֶן חָטָא, גָּרְמוּ לוֹ מִיתָה. א' אָמוֹן מוּפְלָא וּמְכוּסֶה, י' מַחֲשָׁבָה א' אָמוֹן מֻפְלָא וּמְכֻסֶּה, י' מַחֲשָׁבָה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, וְהָא כַּמָּה מַחֲשָׁבִין אִינוּן, אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, וַהֲרֵי כַּמָּה מַחֲשָׁבוֹת הֵן;  שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִתְקְרֵי מַחֲשָׁבָה, חָכְמָה עִלָּאָה אִתְקְרֵי מַחֲשָׁבָה, וּלְעֵילָא לְעֵילָא מַחֲשָׁבָה, וּלְעֵילָא מִכֻּלְּהוּ מַחֲשָׁבָה, הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה נִקְרֵאת מַחֲשָׁבָה, חָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה נִקְרֵאת מַחֲשָׁבָה, וּלְמַעְלָה לְמַעְלָה מַחֲשָׁבָה, וּלְמַעְלָה מִכֻּלָּם מַחֲשָׁבָה, דְלֵית לְעֵילָא מִנָּהּ, וְהִיא סְתִימָא דְכָל סְתִימִין, עִלָּאָה דְכָל עִלָּאִין, שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, וְהִיא נִסְתֶּרֶת שֶׁל כָּל הַנִּסְתָּרִים, עֶלְיוֹנָה שֶׁל כָּל הָעֶלְיוֹנִים,  אִי תֵימָא דְסָלִיק מַחֲשַׁבְתֵּיהּ דְּאָדָם תַּמָּן? אִם תֹּאמַר שֶׁעוֹלָה מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל אָדָם לְשָׁם? לָא, דְהָא אִתְּמַר בֵּיהּ "וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא" (בראשית ג, י), דְּהַאי עֵירֹם אַחֲזֵי דְאִתְפַּשַּׁט מַלְבּוּשֵׁיהּ, לֹא, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בּוֹ וָאִירָא כִּי עֵירוֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא, שֶׁהֲרֵי עֵירוֹם מַרְאֶה שֶׁהִתְפַּשֵּׁט מִלְּבוּשׁוֹ,  וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּאַבָּא "וָאֵחָבֵא", וּבִבְרָא "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה" (שמות ג, ו). וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר בְּאַבָּא וָאֵחָבֵא, וּבַבֵּן - וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

דִּבְגָלוּתָא אִתְּמָר 'אוֹי לוֹ לְמֶלֶךְ שֶּׁהֶגְלָה אָת בָּנָיו וְאוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחָן אֲבִיהֶם' (ברכות ג). מַאי אוֹי? אֶלָּא תָּא חֲזֵי, תְּרֵין שְׁמָהָן קַדִּישִׁין אִינוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וְאִלֵּין הוי"ה ואהי"ה, דָּא דִּלְגַו וְדָא מִלְּבַר. וּבְכֹלָּא הוי"ה ואהי"ה אִינוּן מְקוֹרָא דְּכָל שְׁמָהָן. בְּזִמְנָא דְּחוֹבָא גָּרִים תְּרֵין ו"י דהוי"ה אִסְתָּלָקוּ. לְגַבֵּי מָאן? אֶלָּא לְגַבֵּי א' עִלָּאָה. וְדָא רָזָא עִלָּאָה.

תָּא חֲזֵי, הַהוּא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא אִיהוּ שָׁרְשָׁא דְּכָל דַּרְגִּין, דְּכֻלְּהוּ דַּרְגִּין נָפְקִין מִינֵּיהּ. וּכְגַוְנָא דְּאִיהוּ אָנִיעַ לְהוּ מִלְּגַו, הָכִי אִינוּן עָבְדִין עוֹבְדִין. וּבְשַׁעֲתָא דְּמִסְתַּלְקָן דְּלָא לְמֶעְבַּד, לְאָן אֲתַר מִסְתַּלְּקָן? אֶלָּא לְגַבֵּי מְקוֹרָא עִלָּאָה דְּנָפְקוּ מִינֵּיהּ וְדָא א'. כֹּלָּא אִיהוּ אוֹ"י.

וּלִזְמַנִּין דִּאִסְתַּלְקוּ א"י מֵאֶ'הֱיֶ'ה, י"ו מֵהֲוָיָ'ה, כֹּלָּא אִיהוּ אוֹי. אִלֵּין תְּלָת אַתְוָן דִּאִסְתַּלְקוּ. וְאִשְׁתְּאַר ה"ה ה"ה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "הֵילִילוּ הָהּ לַיּוֹם" (יחזקאל ל, ב). וּלְזִמְנָא אִסְתְּלַק י' מֵאֶהֱיֶ'ה וְי' מֵהֲוָיָ'ה וְאִשְׁתְּאַר אה"ה הו"ה, כְּגוֹן "הֹוָה עַל הֹוָה" (יחזקאל ז, כו). אֲבָל הָכָא אוֹי וַדַּאי, דָּא ו' דְּאִסְתַּלַּק בְּקַדְמִיתָא לְבָתַר י'. וְרָזָא דָּא "וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר" (הושע יא, ט) 'לֹא אָבֹא בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה עַד שֶׁאָבֹא' (תענית ה') וְכוּ'. אַמַּאי? אֶלָּא 'אוֹי לַמֶּלֶךְ שֶׁהִגְלָה (דף פג' עמוד א') אֶת בָנָיו' (ברכות ג), דִּבְנִין אִינוּן דְּגָרְמִין חִיבּוּרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּאִינוּן מ"ן דִּשְׁכִינְתָּא. וְכֵיוָן דְּאִלֵּין לָא קָיְימִין - חִיבּוּרָא לָא אִשְׁתְּכַח. בְּגִין כָּךְ 'אוֹי לַמֶּלֶךְ שֶׁהִגְלָה אֶת בָּנָיו' (שם), דְּ'אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עַם' (פרקי דרבי אליעזר ג). דְּאֵין מֶלֶךְ בְּלֹא מַלְכוּת וְאֵין מַלְכוּת בְּלֹא עַם. וְלָקֳבֵל דָּא 'אוֹי לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן' (ברכות ג) וְכוּ', דְּכֵיוָן דְּקַיְּימִין לְבַר מִשְּׁכִינְתָּא דְּאִיהִי שֻׁלְחַן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּכַח רָחִיק מִינַּיְיהוּ. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהֹוָה" (תהלים קמז, ב) וְכוּ'. בְּמַאי בּוֹנֵה? אֵלָא רָזָא דָּא "וְכָל בָּנַיִךְ" (ישעיהו נד, יג) 'אַל תִּקְרֵי בָּנָיִךְ אֶלָּא בּוֹנָיִךְ' (שבת סד). דְּיִשְׂרָאֵל אִינוּן בִנְיָנָא מַמָּשׁ דִּשְׁכִינְתָּא. בְּגִין כָּךְ "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהֹוָה" (תהלים קמז, ב) בְּקַדְמִיתָא. כְּדֵין "נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס" (שם), לְאַהַדְרָא לְהוּ לְאַתְרַיְיהוּ.

וְעוֹד, 'הַדָּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶּׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ' (כתובות קי), דָּא שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּסוּתָא דְּנִשְׁמָתָא, דְּבֵיהּ "לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ" (שמות כא, ח). דְּבְגִינַהּ סִטְרָא אַחֲרָא לָא יָכְלִין לְאִתְקָרְבָא לְגַבָּהּ. וּמָאן דְּאִיהוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ סִטְרָא אַחֲרָא שָׁלְטִין עַל נִשְׁמָתֵיהּ כְּמַאן דְּלֵית לֵיהּ אֱלוֹהַּ. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע" (ישעיהו סא, י). וּבְגִין חוֹבָא דְּעֵגֶל כְּתִיב "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב" (שמות לג, ו) וְדָא לְבוּשָׁא דְּאִתְּמָר, וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע" (ישעיהו סא, י), דָּא לְבוּשָׁא דְּאִתְּמָר. "כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר" (ישעיהו סא, י), דִּבְזִמְנָא דְּחוֹבָא גָּרִים כְּתִיב "וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם" (בראשית ג, ז) לְעֵילָא וִלְתַתָּא. וּבְזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא, "כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע" (ישעיהו סא, י) לְתַתָּא. "כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר" (ישעיהו סא, י) לְעֵילָא. כְּדֵין "כָּל (דף פג' עמוד ב') רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהֹוָה" (ישעיהו סא, ט) זֶרַע דְּגָרְמִין מְשִׁיכוּ דְּבִרְכָּאָן לְעֵילָא מִמַּלְכָּא קַדִּישָׁא וַדַּאי. כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם, בִּנְהוֹרָא עִלָּאָה דְּאִתְנָהִיר עֲלַיְיהוּ מִגּוֹ יִחוּדָא עִלָּאָה. "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵין וְעָלְמָא דְּאָתֵי.

> צירוף אוי בגלות.

דִּבְגָלוּתָא אִתְּמָר שבגלות נאמר 'אוֹי לוֹ לְמֶלֶךְ שֶּׁהֶגְלָה אָת בָּנָיו וְאוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחָן אֲבִיהֶם' (ברכות ג). מַאי אוֹי? אֶלָּא תָּא חֲזֵי, תְּרֵין שְׁמָהָן קַדִּישִׁין אִינוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא, מהו שאמר הכתוב אוי? אלא, בוא וראה, שני שמות קדושים הם כללות הכל, והם: וְאִלֵּין הוי"ה ואהי"ה, דָּא דִּלְגַו וְדָא מִלְּבַר זה והם הוי"ה ב"ה מבפנים, ואהי"ה מבחוץ. וּבְכֹלָּא הוי"ה ואהי"ה אִינוּן מְקוֹרָא דְּכָל שְׁמָהָן. ובכל הוי"ה ואהי"ה הם המקור של כל שמות הקודש. בְּזִמְנָא דְּחוֹבָא גָּרִים תְּרֵין ו"י דהוי"ה אִסְתָּלָקוּ. לְגַבֵּי מָאן? אֶלָּא לְגַבֵּי א' עִלָּאָה. וְדָא רָזָא עִלָּאָה. בזמן שהחטא גורם לקלקול, שתי אותיות ו"י של שם הוי"ה ב"ה מסתלקים. לגבי מי? אלא לגבי א' עליונה שהיא סוד היחוד, וזה סוד עליון.

> א' עליונה עתיקא קדישא פועלת בפנימיות העולמות והם נפעלים ממנה.

תָּא חֲזֵי, הַהוּא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא אִיהוּ שָׁרְשָׁא דְּכָל דַּרְגִּין, דְּכֻלְּהוּ דַּרְגִּין נָפְקִין מִינֵּיהּ. בוא וראה, ההוא עתיקא קדישא שהוא הראש הנעלם של אריך אנפין, הוא השורש לכל המדרגות, וכל המדרגות יוצאים ממנו, וּכְגַוְנָא דְּאִיהוּ אָנִיעַ לְהוּ מִלְּגַו, הָכִי אִינוּן עָבְדִין עוֹבְדִין. וכמו שהוא מניע אותם מפנימיותם, כך הם פועלים מעשיהם. וּבְשַׁעֲתָא דְּמִסְתַּלְקָן דְּלָא לְמֶעְבַּד, לְאָן אֲתַר מִסְתַּלְּקָן? אֶלָּא לְגַבֵּי מְקוֹרָא עִלָּאָה דְּנָפְקוּ מִינֵּיהּ וְדָא א'. כֹּלָּא אִיהוּ אוֹ"י ובשעה שאלו המדרגות מסתלקים בגלל מעשי התחתונים ולא פועלים, לאיזה מקום הם מסתלקים? אלא לגבי המקור העליון שיוצאו ממנו שהוא עתיקא קדישא והוא א', ובחיבור א' עם ו"י שהם המדרגות שחדלו לפעול זה או"י.

> סוד או"י, הו"ה, ותיקונן ע"י בונייך.

וּלִזְמַנִּין דִּאִסְתַּלְקוּ א"י מֵאֶ'הֱיֶ'ה, י"ו מֵהֲוָיָ'ה, כֹּלָּא אִיהוּ אוֹי. ולפעמים הסתלקו: א"י משם אהי"ה, י"ו משם הוי"ה ב"ה - שהם האותיות הזכריות המשפיעות בשני השמות, והם אבא ואימא מהם יורד השפע - חיבור האותיות שהסתלקו עולה או"י. אִלֵּין, תְּלָת אַתְוָן דִּאִסְתַּלְקוּ, וְאִשְׁתְּאַר ה"ה ה"ה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ אלה שלושת האותיות שהסתלקו מב' השמות ונשארו האותיות ה"ה ה"ה, וזה סוד הפסוק שנאמר בו "הֵילִילוּ הָהּ לַיּוֹם" (יחזקאל ל, ב).

וּלְזִמְנָא אִסְתְּלַק י' מֵאֶהֱיֶ'ה וְי' מֵהֲוָיָ'ה וְאִשְׁתְּאַר אה"ה הו"ה, ולפעמים, כפי המעשים, מסתלקת י' משם אהי"ה ומשם הויה ב"ה ונשארים האותיות אה"ה הו"ה,  כְּגוֹן "הֹוָה עַל הֹוָה" (יחזקאל ז, כו). אֲבָל הָכָא אוֹי וַדַּאי, דָּא ו' דְּאִסְתַּלַּק בְּקַדְמִיתָא לְבָתַר י'. אבל כאן, משאר או"י שהוא סילוק גדול יותר, וזה שאות ו' הסתלקת בתחילה בגלל המעשים ולאחר מכן הסתלקה אות י' שהיא המורידה את השפע לו'. וזה סוד הפסוקים וְרָזָא דָּא "וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר" (הושע יא, ט) 'לֹא אָבֹא בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה עַד שֶׁאָבֹא' (תענית ה') וְכוּ'. אַמַּאי? מדוע? אֶלָּא 'אוֹי לַמֶּלֶךְ שֶׁהִגְלָה (דף פג' עמוד א') אֶת בָנָיו' (ברכות ג), דִּבְנִין אִינוּן דְּגָרְמִין חִיבּוּרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּאִינוּן מ"ן דִּשְׁכִינְתָּא. וְכֵיוָן דְּאִלֵּין לָא קָיְימִין - חִיבּוּרָא לָא אִשְׁתְּכַח. שהבנים הם אלה הגורמים ליחוד קודשא ב"ה ושכינתא, שהם מעלים מיין נוקבין לשכינתא ומכוחם היא עולה ליחוד וקבלת שפע, וכיוון שאלה לא קיימים, היחוד לא נמצא, לכן נאמר בְּגִין כָּךְ 'אוֹי לַמֶּלֶךְ שֶׁהִגְלָה אֶת בָּנָיו' (שם) בגלל כשהבנים בגלות לא עולה מ"ן וזה גורם למלך להתרחק מהם ומהשכינה, וכן, דְּ'אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עַם' (פרקי דרבי אליעזר ג). דְּאֵין מֶלֶךְ בְּלֹא מַלְכוּת וְאֵין מַלְכוּת בְּלֹא עַם אין מלך בלי מלכות שהיא השכינה, ואין מלכות בלי עם. וְלָקֳבֵל דָּא כנגד זה מבכה הכתוב והזכיר אוי, 'אוֹי לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן' (ברכות ג) וְכוּ', דְּכֵיוָן דְּקַיְּימִין לְבַר מִשְּׁכִינְתָּא דְּאִיהִי שֻׁלְחַן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּכַח רָחִיק מִינַּיְיהוּ.  כיון שנמצאים מחוץ לשכינה שהיא מכונה בשם שולחן בגלות, נמצא הקב"ה רחוק מהם. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי אבל לעתיד לבוא נאמר "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהֹוָה" (תהלים קמז, ב) וְכוּ'. בְּמַאי במה בּוֹנֵה? אֵלָא רָזָא דָּא אלא זה סוד הדיוק שדרשו בפסוק "וְכָל בָּנַיִךְ" (ישעיהו נד, יג) בָּנַיִךְ הם בני השכינה, ודייקו, 'אַל תִּקְרֵי בָּנָיִךְ אֶלָּא בּוֹנָיִךְ' (שבת סד). דְּיִשְׂרָאֵל אִינוּן בִנְיָנָא מַמָּשׁ דִּשְׁכִינְתָּא. שישראל הם ממש בניינה של השכינה, לכן, אומר בְּגִין כָּךְ "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהֹוָה" (תהלים קמז, ב) בְּקַדְמִיתָא בתחילה. כְּדֵין "נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס" (שם), לְאַהַדְרָא לְהוּ לְאַתְרַיְיהוּ. ומיד בבנין השכינה נאמר של הבנים "נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס" להשיב אותם למקומם.

> אלוה - לבוש הנשמה נעדר בגלות ונשלטת ע"י הס"א. ובגאולה תחזור בבחינת בגדי ישע.

וְעוֹד, 'הַדָּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶּׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ' (כתובות קי), דָּא שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּסוּתָא דְּנִשְׁמָתָא. זה השם הקדוש אֱלוֹהַּ - הוא לבוש הנשמה, ובו נאמר. דְּבֵיהּ "לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ" (שמות כא, ח). דְּבְגִינַהּ סִטְרָא אַחֲרָא לָא יָכְלִין לְאִתְקָרְבָא לְגַבָּהּ. בגלל זה הלבוש, הסטרא אחרא שהם "עם נוכרי" לא יכולים להתקרב אליה. וּמָאן דְּאִיהוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ סִטְרָא אַחֲרָא שָׁלְטִין עַל נִשְׁמָתֵיהּ כְּמַאן דְּלֵית לֵיהּ אֱלוֹהַּ. ומי שהוא בחוץ לארץ, סטרא אחרא שולטין על נשמתו, כמי שאין לו את הלבוש הזה - אלוה, המגן על נשמתו, וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא "כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע" (ישעיהו סא, י) תתבטל הסטרא אחרא וממילא לא ישלטו על נשמתו. וּבְגִין חוֹבָא דְּעֵגֶל כְּתִיב ובגלל חטא העגל כתוב "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב" (שמות לג, ו) וְדָא לְבוּשָׁא דְּאִתְּמָר, לפני חטא העגל התבטלה שליטת הס"א, ואם לא היו חוטאים ונכנסים לארץ, היתה אובדת הס"א לגמרי מן העולם. אבל בגלל החטא, הוסר מהם הלבוש הזה. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא "כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע" (ישעיהו סא, י), דָּא לְבוּשָׁא דְּאִתְּמָר יחזור הלבוש הזה שהוא ככתר בראשו של החתן "כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר" (ישעיהו סא, י). דִּבְזִמְנָא דְּחוֹבָא גָּרִים כְּתִיב ובזמן שגרם חטא אדם הראשון נאמר "וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם" (בראשית ג, ז) היו ערומים מזה הלבוש לְעֵילָא וִלְתַתָּא למעלה באורות העליונים שנחשכו, ולמטה בנפילת העולמות ונבראיהם. וּבְזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא, ובזמן הגאולה "כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע" (ישעיהו סא, י) לְתַתָּא יותקנו העולמות תחתונים ונבראיהם כקודם החטא. "כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר" (ישעיהו סא, י) לְעֵילָא ובעליונים תעלה השכינה להיות כתר בראשו של החתן שהוא ז"א. כְּדֵין ויעלה קרנם של ישראל ויאמר בהם "כָּל (דף פג' עמוד ב') רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהֹוָה" (ישעיהו סא, ט) זֶרַע דְּגָרְמִין מְשִׁיכוּ דְּבִרְכָּאָן לְעֵילָא מִמַּלְכָּא קַדִּישָׁא וַדַּאי. זרע קודש שגורמים המשכת הברכות מלמעלה מהמלך הקדוש / ז"א ודאי. "כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם," בִּנְהוֹרָא עִלָּאָה דְּאִתְנָהִיר עֲלַיְיהוּ מִגּוֹ יִחוּדָא עִלָּאָה. בהארה העליונה שתאיר עליהם מתוך היחוד העליון של זו"ן, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵין וְעָלְמָא דְּאָתֵי. אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.

קישור לדף בזזוהר תניינא

תפילה קמג: השבועה שנשבע ה' לאבות היא מצד עתיק יומין, ולכן אין כל פגם מגיע להחשיך אורם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם", שֶׁכֵּן נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹת הָעוֹלָם בִּשְׁבוּעָה מִצַּד עַתִּיק יוֹמִין שֶׁאֵין שׁוּם עָווֹן מַגִּיעַ לְהַחֲשִׁיךְ אוֹר שֶׁלָּהֶם כְּלָל. וּמִצַּד זֶה אַפִילוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל חָטְאוּ הֲרֵי שְׁבוּעָה שֶׁלְּךָ תִּהְיֶה קַיֶּמֶת, "וְעָרְבָה לַיהוָֹה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת" וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי יִתְעוֹרְרוּ לְהָשִׁיב אֵלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, שֶאַפִילוּ שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מִמְּךָ בָּהֶם "הַשִׁיבֵנוּ יְהוָֹה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם", וּמִצַּד זֶה תְּעוֹרֵר הַחֶסֶד בָּעוֹלָם לִפְתֹּחַ כָּל הַשְּׁעָרִים לְיִשְׂרָאֵל, "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ", לֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ, שֶׁהַדִּין קוֹפֵץ הַיָּד שֶׁלֹּא לְהִתְפַּשֵּׁט בְּכַמָּה פְּרָקִים שֶׁלָּהּ שֶׁמֵּהֶם תְּלוּיִים כַּמָּה בְּרָכוֹת לְכָל צַד שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "הֲיַד יְהוָֹה תִּקְצַר", וּבְשָׁעָה שֶׁנִּפְתַּחַת בְּרַחֲמִים אֵין סוֹף לַטּוֹב שֶׁלָּהּ, וֶאֱמֶת תְּעוֹרֵר בְּיַעֲקֹב לְהַעֲבִיר כָּל רוּחַ שֶׁקֶר מִן הָעוֹלָם וּמִיָּד יִהְיֶה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִשְׁפָּךְ עַל כָּל בָּשָׂר שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם", "גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבֹּגְדִים רֵיקָם". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.