Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תקונא תלתין ושתא

בְּרֵאשִׁית, דְּאִיהוּ שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית, דְּהָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת אִינוּן, וּלְכָל חַד אִית לֵיהּ שִׁית יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וְכָל יוֹמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הוּא אֶלֶף שָׁנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ" (תהלים צ, ד) וְכוּ', וְשַׁבָּת בְּרֵאשִׁית שִׁית יוֹמִין דִּילֵיהּ אִינוּן שְׁנֵי אֲלָפִים תֹּהוּ, שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה, שְׁנֵי אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ.
שְׁנֵי אֲלָפִים תֹּהוּ "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" (בראשית א, ב), שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" (בראשית א, ב), וְלֵית מַיִם אֶלָּא אוֹרַיְיתָא, "פְּנֵי הַמָּיִם" תְּרֵין אַנְפִּין דִּילָהּ, דְּאִינוּן מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, חִוָּור וְסוּמַק, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, וְאִלֵּין אִינוּן שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה. שְׁנֵי אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א, ג), עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "עַל כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ יְהֹוָה" (ישעיהו כד, טו), "עַל כֵּן" וַדַּאי דְּאִתְּמַר בֵּיהּ וַיְהִי כֵּ"ן, וְאִינוּן שַׁבְעִין, וְעַל תְּרֵין מְאוֹרוֹת אִלֵּין אִתְּמַר דּוּ פַּרְצוּפִין דְּכַר וְנוּקְבָא. "יְהִי אוֹר" דָּא פֶּסַח, אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר. "וַיְהִי אוֹר" רֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיְהִי הַיּוֹם" (איוב א, ו), הָכָא וַיְהִי וְהָתָם וַיְהִי, וּבְכָל אֲתַר וַיְהִי לִישָׁנָא דְצַעֲרָא.
שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית. נְקוּדָה בְחָלָל דִּילָהּ - י'. שַׁבָּת חִלֵּל, חִלֵּל לְמָאן? לְהַהִיא נְקוּדָה, "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" (שמות לא, יד), לְמָאן דְּעָאל נוּכְרָאָה בֶּחָלָל דִּילָהּ, דְּאִיהִי רְשׁוּת הָרַבִּים יַיִן נֶסֶךְ זוֹנָה, וּבְגִין דָּא הָכָא צָרִיךְ דְּחִילוּ, וְדָא אִיהוּ בְּרֵאשִׁית יָרֵ"א שַׁבָּ"ת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (ויקרא יט, ג), וּמָאן דְּעָאל רְשׁוּ נוּכְרָאָה בֶחָלָל דִּילָהּ, דְּאִיהִי רְשׁוּת הָרַבִּים יַיִן נֶסֶךְ זוֹנָה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "אֶת מִקְדַּשׁ יְהֹוָה טִמֵּא" (במדבר יט, כ) וְנִכְרְתָה וְכוּ'.
(דף עח ע"א) וְהַאי נְקוּדָה אִיהִי אוֹת דְּשַׁבָּת, אוֹת דְּיֹמִין טָבִין, אוֹת דִּתְּפִלִּין, אוֹת דִּבְרִית מִילָה, עֲטֶרֶת דִּבְרִית, תַּגָּא דְסֵפֶר תּוֹרָה קָרִינָן לֵיהּ, כִּתְרָא בְרֵישׁ כָּל צַדִּיק, נְקוּדָה דַּעֲלָהּ אִתְּמַר אָדָם וְחַוָּה דַהֲווֹ דוּ פַרְצוּפִים, וַעֲלָהּ אָמְרָה סִיהֲרָא 'אִי אֶפְשַׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד'.
רָזָא דָא לְחַכִּימֵי לִבָּא אִתְמַסַּר, אִיהוּ ה' בַּתְרָאָה, דְּתַרְוַיְיהוּ י', וּבָהּ אִתְעֲבִידוּ חַד, וְהַאי נְקוּדָה אִיהִי סְתִימָא וַחֲתוּמָה בְּשִׁית יוֹמִין דְּחוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה" (יחזקאל מו, א) בְּמַאי? בְּאָת ו', סְתִים בְּאָת ו' בְּ-ו' יוֹמֵי דְחוֹל, וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה אִתְפַּתְּחַת לְקַבָּלָא לְבַעְלָהּ, וּבְגִין דָּא זִוּוּגָא דְתַלְמִידֵי חֲכָמִים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וְיָרְתִין נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין חַדְתִּין לִבְנַיְיהוּ.
וּבְגִין דָּא אִיהִי נְקוּדָה אִתְקְרִיאַת "בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ" (בראשית כד, טז), כַּד אִיהִי "גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם" (שיר השירים ד, יב), עַד דְּאִתְפַּתְּחַת לְבַעְלָהּ, וְכַד אִיהִי סְתִימָא אִתְקְרִיאַת יִרְאָה, בְּכָל ו' יוֹמֵי דְחוֹל דְּאִיהִי סְגִירָא וּנְטִירָא, בַּעֲשַׂר אֲמִירָן וְל"ב אלהים דְּאִינוּן מ"ב אַתְוָון דִּגְבוּרָה, דְתַמָּן בִּינָה. בְשַׁבָּת "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם" (בראשית ב, א), וַיְכֻלּ"וּ חֶסֶד דִּימִינָא כְּלִיל ע"ב שְׁמָהָן, דְּתַמָּן חָכְמָה, כְּמָה דְּאַמְרָן 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים', דְּחִילוּ בְּשִׁית יוֹמִין דְּחוֹל "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ג), רְחִימוּ בְשַׁבָּת "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ, יא), כַּד אִתְפַּתְּחַת לְגַבֵּי בַּעְלָהּ אִתְקְרִיאַת אַהֲבָה, וּמִדְּחִילוּ וּרְחִימוּ אִתְיְיהִיבוּ פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה.


תקונא תלתין ושתא

בְּרֵאשִׁית, דְּאִיהוּ שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית, דְּהָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת אִינוּן, בְּרֵאשִׁית, שֶׁהוּא שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית, שֶׁהֲרֵי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת הֵן וּלְכָל חַד אִית לֵיהּ שִׁית יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּלְכָל אַחַת יֵשׁ לוֹ שִׁשָּׁה יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וְכָל יוֹמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הוּא אֶלֶף שָׁנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ" (תהלים צ, ד) וְכוּ', וְכָל יוֹם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא אֶלֶף שָׁנִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ וְכוּ'. וְשַׁבָּת בְּרֵאשִׁית שִׁית יוֹמִין דִּילֵיהּ אִינוּן שְׁנֵי אֲלָפִים תֹּהוּ, שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה, שְׁנֵי אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ.

שְׁנֵי אֲלָפִים תֹּהוּ "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" (בראשית א, ב), שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" (בראשית א, ב)שְׁנֵי אֲלָפִים תֹּהוּ - וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה - וְרוּחַ אֱלֹהִי"ם מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְלֵית מַיִם אֶלָּא אוֹרַיְיתָא, וְאֵין מַיִם אֶלָּא תוֹרָה, "פְּנֵי הַמָּיִם" תְּרֵין אַנְפִּין דִּילָהּ, דְּאִינוּן מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, חִוָּור וְסוּמַק, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, פְּנֵי הַמָּיִם - שְׁנֵי הַפָּנִים שֶׁלָּהּ, שֶׁהֵן מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, לָבָן וְאָדֹם, יָמִין וּשְׂמֹאל, וְאִלֵּין אִינוּן שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה. שְׁנֵי אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְאֵלֶּה הֵם שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה, שְׁנֵי אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ.
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א, ג), עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "עַל כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ יְהֹוָה" (ישעיהו כד, טו)וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר עַל כֵּן בָּאוּרִים כַּבְּדוּ יהו"ה, "עַל כֵּן" וַדַּאי דְּאִתְּמַר בֵּיהּ וַיְהִי כֵּ"ן, וְאִינוּן שַׁבְעִין, עַל כֵּן וַדַּאי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיְהִי כֵ"ן, וְהֵם שִׁבְעִים, וְעַל תְּרֵין מְאוֹרוֹת אִלֵּין אִתְּמַר דּוּ פַּרְצוּפִין דְּכַר וְנוּקְבָא. וְעַל שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַלָּלוּ נֶאֱמַר דּוּ פַּרְצוּפִים זָכָר וּנְקֵבָה. "יְהִי אוֹר" דָּא פֶּסַח, אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר. יְהִי אוֹר - זֶה פֶּסַח, אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, "וַיְהִי אוֹר" רֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיְהִי הַיּוֹם" (איוב א, ו), הָכָא וַיְהִי וְהָתָם וַיְהִי, וּבְכָל אֲתַר וַיְהִי לִישָׁנָא דְצַעֲרָא. וַיְהִי אוֹר - רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיְהִי הַיּוֹם, כָּאן וַיְהִי וְשָׁם וַיְהִי, וּבְכָל מְקוֹם וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר.

שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית נְקוּדָה בְחָלָל דִּילָהּ, (דאיהי שבת ברית), שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית נְקֻדָּה בֶחָלָל שֶׁלָּהּ, (שהיא שבת ברית),  י' שַׁבָּת חִלֵּל, חִלֵּל לְמָאן, י' שַׁבָּת חִלֵּל, חִלֵּל אֶת מִי?  לְהַהִיא נְקוּדָה, מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת (שמות לא יד), אֶת אוֹתָהּ נְקֻדָּה, מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת, לְמָאן דְּעָאל נוּכְרָאָה בֶּחָלָל דִּילָהּ, דְּאִיהִי רְשׁוּת הָרַבִּים יַיִן נֶסֶךְ זוֹנָה, לְמִי שֶׁמַּכְנִיס נָכְרִיָּה בֶחָלָל שֶׁלָּהּ, שֶׁהִיא רְשׁוּת הָרַבִּים, יַיִן נֶסֶךְ זוֹנָה, וּבְגִין דָּא הָכָא צָרִיךְ דְּחִילוּ, וְדָא אִיהוּ בְּרֵאשִׁית יָרֵ"א שַׁבָּ"ת, וּמִשּׁוּם זֶה כָּאן צָרִיךְ יִרְאָה, וְזֶהוּ בְּרֵאשִׁית יָרֵ"א שַׁבָּ"ת.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, (ויקרא יט, ג), וּמָאן דְּעָאל רְשׁוּ נוּכְרָאָה בֶחָלָל דִּילָהּ, דְּאִיהִי רְשׁוּת הָרַבִּים יַיִן נֶסֶךְ זוֹנָה, וּמִי שֶׁמַּכְנִיס רְשׁוּת נָכְרִיָּה בֶחָלָל שֶׁלָּהּ, שֶׁהִיא רְשׁוּת הָרַבִּים, יַיִן נֶסֶךְ זוֹנָה עֲלֵיהּ אִתְּמַר "אֶת מִקְדַּשׁ יְהֹוָה טִמֵּא" (במדבר יט, כ) וְנִכְרְתָה וְכוּ'. , עָלָיו נֶאֱמַר אֶת מִקְדַּשׁ יהו"ה טִמֵּא וְנִכְרְתָה וְכוּ', (דף עח ע"א) .

וְהַאי נְקוּדָה אִיהִי אוֹת דְּשַׁבָּת, אוֹת דְּיֹמִין טָבִין, אוֹת דִּתְּפִלִּין, וְהַנְּקֻדָּה הַזּוֹ הִיא אוֹת שֶׁל שַׁבָּת, אוֹת שֶׁל יָמִים טוֹבִים, אוֹת שֶׁל תְּפִלִּין,  אוֹת דִּבְרִית מִילָה, עֲטֶרֶת דִּבְרִית, אוֹת שֶׁל בְּרִית מִילָה, עֲטֶרֶת הַבְּרִית,  תַּגָּא דְסֵפֶר תּוֹרָה קָרִינָן לֵיהּ, כִּתְרָא בְרֵישׁ כָּל צַדִּיק, כֶּתֶר שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה קוֹרְאִים לוֹ, כֶּתֶר בְּרֹאשׁ כָּל צַדִּיק,  נְקוּדָה דַּעֲלָהּ אִתְּמַר אָדָם וְחַוָּה דַהֲווֹ דוּ פַרְצוּפִים, הַנְּקֻדָּה שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר אָדָם וְחַוָּה שֶׁהָיוּ דוּ פַּרְצוּפִים,  וַעֲלָהּ אָמְרָה סִיהֲרָא 'אִי אֶפְשַׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד'. וְעָלֶיהָ אָמְרָה הַלְּבָנָה אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד. רָזָא דָא לְחַכִּימֵי לִבָּא אִתְמַסַּר, (דא) (נ''א ד' ו') הַסּוֹד הַזֶּה נִמְסַר לְחַכְמֵי הַלֵּב, (דא) (ד' ו')  אִיהוּ ה' בַּתְרָאָה, דְּתַרְוַיְיהוּ י', וּבָהּ אִתְעֲבִידוּ חַד, הִיא ה' אַחֲרוֹנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם י', וּבָהּ נַעֲשׂוּ אֶחָד.

וְהַאי נְקוּדָה אִיהִי סְתִימָא וַחֲתוּמָה בְּשִׁית יוֹמִין דְּחוֹל, וְהַנְּקֻדָּה הַזּוֹ הִיא סְתוּמָה וַחֲתוּמָה בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה" (יחזקאל מו, א) בְּמַאי? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יִהְיֶה סָגוּר בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, בַּמֶּה? בְּאָת ו', סְתִים בְּאָת ו' בְּ-ו' יוֹמֵי דְחוֹל, בָּאוֹת ו', (ב') סְתוּמָה בָּאוֹת ו', בְּו' יְמוֹת הַחֹל,  וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה אִתְפַּתְּחַת לְקַבָּלָא לְבַעְלָהּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִפְתַּחַת לְקַבֵּל אֶת בַּעְלָהּ, וּבְגִין דָּא זִוּוּגָא דְתַלְמִידֵי חֲכָמִים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וּמִשּׁוּם זֶה הַזִּוּוּג שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת,  וְיָרְתִין נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין חַדְתִּין לִבְנַיְיהוּ. וְיוֹרְשִׁים נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת חֲדָשׁוֹת לִבְנֵיהֶם.

וּבְגִין דָּא אִיהִי נְקוּדָה אִתְקְרִיאַת "בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ" (בראשית כד, טז), כַּד אִיהִי "גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם" (שיר השירים ד, יב)וּמִשּׁוּם זֶה הַנְּקֻדָּה נִקְרֵאת בְּתוּלָה, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ, כְּשֶׁהִיא גַּל (גַּן) נָעוּל מַעְיָן חָתוּם, עַד דְּאִתְפַּתְּחַת לְבַעְלָהּ, עַד שֶׁנִּפְתַּחַת לְבַעְלָהּ, וְכַד אִיהִי סְתִימָא אִתְקְרִיאַת יִרְאָה, וּכְשֶׁהִיא סְתוּמָה, נִקְרֵאת יִרְאָה, בְּכָל ו' יוֹמֵי דְחוֹל דְּאִיהִי סְגִירָא וּנְטִירָא, בַּעֲשַׂר אֲמִירָן וְל"ב אלהים בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל שֶׁהִיא סְגוּרָה וּשְׁמוּרָה בְּעֶשֶׁר אֲמִירוֹת וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֱלֹהִי"ם,  דְּאִינוּן מ"ב אַתְוָון דִּגְבוּרָה, דְתַמָּן בִּינָה.  שֶׁהֵם אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת הַגְּבוּרָה, שֶׁשָּׁם בִּינָה,  בְשַׁבָּת "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם" (בראשית ב, א) בְּשַׁבָּת וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם,, וַיְכֻלּ"וּ חֶסֶד דִּימִינָא כְּלִיל ע"ב שְׁמָהָן, וַיְכֻלּ"וּ הַחֶסֶד שֶׁל הַיָּמִין כּוֹלֵל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם שֵׁמוֹת,  דְּתַמָּן חָכְמָה, כְּמָה דְּאַמְרָן 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים', שֶׁשָּׁם חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים דְּחִילוּ בְּשִׁית יוֹמִין דְּחוֹל "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ג), . יִרְאָה בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ,  רְחִימוּ בְשַׁבָּת "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ, יא)אַהֲבָה בְּשַׁבָּת, כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. כַּד אִתְפַּתְּחַת לְגַבֵּי בַּעְלָהּ אִתְקְרִיאַת אַהֲבָה, וּמִדְּחִילוּ וּרְחִימוּ אִתְיְיהִיבוּ פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כְּשֶׁנִּפְתַּחַת לְבַעְלָהּ נִקְרֵאת אַהֲבָה, וּמִיִּרְאָה וְאַהֲבָה נִתְּנוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וּמ' דָּא רָזָא דְּמָשִׁיחַ. וּמ' דָּא מֹשֶׁה. אִתְפַּשְׁטַת כְּגַוְנָא דָּא מ"ם וְדָא מָּשִׁיחַ מָּשִׁיחַ. הָכָא תְּלָת ממי"ן וְאִינּוּן ק"כ, בְּהוּ אִתְכְּלִילוּ י"ב שְׁבָטִין אַרְבַּע לְחַד. וְרָזָא דְּמִלָּה תְּלָת הויי"ן עִלָּאִין דְּנָחְתָן מִלְעֵילָּא, וְהָכִי אִתְפְּרָשׁוּ בי"ב אַתְוָן. וּבְאִלֵּין ק"כ יִתְבַּסְּמוּן ק"כ צֵירוּפִין דֶּאֱלֹהִים. וְכַמָּה אֱלֹהִים אָחֳרִין יִתָּבְּרוּן בְּהַהוּא זִמְנָא. וְרָזָא דָּא "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו) הָכָא רָזָא סָתִים, דְּכַמָּה אֱלֹהִים אִינוּן דְּמִתְפָּרְשָׁאן דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, וּמִתַּמָּן מִתְאַחֲזִין זִינִין מְסָאֲבִין לְתַתָּא, אֲבָל בְּזִמְנָא דִּסְלִיק שָׁרְשָׁא לְעֵילָא לְגַבֵּי הַהוּא מְקוֹרָא דְּכֹלָּא דְּמִתָּמָן נָפְקִין, כְּדֵין כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין מִתָּבְרָן מִשַּׁלְשְׁלֵיהוֹן. וְרָזָא דָּא "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים" (תהלים נז, ו), עַל הַשָּׁמַיִם וַדַּאי, דָּא בִּינָה אֱלֹהִים חַיִּים. וְרָזָא "יְהֹוָה רָמָה יָדְךָ" (ישעיהו כו, יא) יָד שְׂמָאלָא, כְּדֵין "בַּל יֶחֱזָיוּן" (ישעיהו כו, יא).

בְּהַהוּא זִמְנָא "וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל" (ישעיהו כו, יט). וְרָזָא דָּא עֵרֶב רַב אָמְרוּ "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב, ד) לְאַפְרָשָׁא אל"ה ממ"י. וּכְדֵין מִתַּמָּן מִתְתַּקְּפָן אֱלֹהִים אֲחֵרִים מִגּוֹ אֱלֹהִים דִּקְדֻשָּׁה. וְרָזָא דָּא "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" (שמות לב, א) לְפָנֵינוּ דָּיְיקָא וְלָא דְּיִסְתַּלְּקוּן לְעֵילָא לְגַבֵּי אִימָּא. דִּאִימָא אִיהִי מָארָא דְּדִינָא, וּבְזִמְנָא דֶּאֱלֹהִים דִּלְתַתָּא סָלִיק לְגַבָּהּ, אִתְקְשַׁר כֹּלָּא בִּקְדֻשָּׁה עִלָּאָה, וֵאלֹהִים אֲחֵרִים מִתָּבְרָן כְּמָה דְּאִתְּמָר.

כְּדֵין "עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו), (דף ח' עמוד א'), בְּגִין דְּ"אֶרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל" (ישעיהו כו, יט) דְּאִינוּן עֵרֶב רַב, דִּכְדֵין יִתְעַבְרוּן מֵעָלְמָא וְיִפְּלוּן בַּגֵּיהִנֹּם. וְרָזָא דְּמִלָּה "תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ" (שמות טו, ה) לְאִתְמַשְּׁכָא זִינָא בָּתַר זִינֵיהּ. לְבָתַר רַע יִתְעַבַּר מֵעָלְמָא וְטוֹב אִשְׁתְּאַר, כְּדֵין "עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו). דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא "כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי" (דברים כא, כג). וְעֵשָׂו בֵּאלֹהִים אִלֵּין אִתְתְּקַף וַדַּאי. וְד' אֱלֹהִים וְאַתְוָן דִּלְהוֹן אִיהוּ הַשָּׂטָ"ן וְדָא עֵשָׂו. וּלְקֳבְלֵיהּ מָּשִׁיחַ דְּאִיהוּ נָחָשׁ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל" (תהלים יח, כז) דְּנָחָשׁ אִיהוּ עֲקַלָּתוֹן, וּמָשִׁיחַ לְקֳבְלֵיהּ אִצְטְרִיךְ לְמֵיהַךְ אַבַּתְרֵהּ לְאַעַקְרָא לֵיהּ מִכֹּלָּא. וְכַד דָּא יִתְעַבַּר מֵעָלְמָא, כְּדֵין "עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו).

בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְחַבְּרוּן 'יְהֹוָ"ה אֱלֹהִים' כֹּלָּא בְּחִיבּוּרָא חֲדָא. וְרָזָא דָּא יַעֲקֹב, בֵּיהּ תַּלְיָא פּוּרְקָנָא. יאהלוההי"ם דָּא יק"ב מִיַּעֲקֹב. ע' אִלֵּין שִׁבְעִין נִיצוֹצִין דֶּאֱלֹהִים מִבִּינָה יֱהֹוִה, דִּבְהוּ מִתְחַבְּרָן הוי"ה וֵאלֹהִים כַּחֲדָא בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין מִסִּטְרָא דִּאִימָא דְּאִיהִי שְׁבִיעָאָה לָשִׁית, כִּתְרָא בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא. כְּדֵין "יַעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה" (תהלים כ, ב) דָּא יב"ק יאהלוההי"ם, "יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב". (תְּהִלִּים כ, ב) "יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ" (תְּהִלִּים כ, ג) אִלֵּין רָזִין דְּאוֹרַיְתָא מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים. "וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ" (תְּהִלִּים כ, ג) דָּא צַדִּיק, "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה" (ישעיהו ב, ג) וְדָא סוֹד מִיְּסוֹד וַדַּאי, בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין.

משה וב' משיחין ממשיכים את הארת הבינה המאבדת את הסטרא אחרא.

וּמ' דָּא רָזָא הוא סוד דְּמָשִׁיחַ. וּמ' דָּא מֹשֶׁה. אִתְפַּשְׁטַת כְּגַוְנָא דָּא מ"ם וְדָא מָּשִׁיחַ מָּשִׁיחַ, והמ' של משיח מתפשטת במילויה מ"ם והוא סוד ב' משיחין – משיח בן דוד ומשיח בן יוסף. הָכָא תְּלָת ממי"ן וְאִינּוּן ק"כ, וכאן שלושת ממי"ם אחד של משה ושנים של המשיחין, ושלושתם עולים במנין ק"כ, בְּהוּ אִתְכְּלִילוּ י"ב שְׁבָטִין אַרְבַּע לְחַד. ובהם נכללים י"ב שבטים שהם בגדלות ק"כ, וכן כל אחד מהשלושה כולל ארבעה שבטים. וְרָזָא דְּמִלָּה תְּלָת הויי"ן עִלָּאִין דְּנָחְתָן מִלְעֵילָּא, וְהָכִי אִתְפְּרָשׁוּ בי"ב אַתְוָן. וסוד הדבר שלוש הוויו"ת עליונות שיורדות מלמעלה, וכך הן נחלקות בי"ב אותיותם, וּבְאִלֵּין ק"כ יִתְבַּסְּמוּן ק"כ צֵירוּפִין דֶּאֱלֹהִים. ובאלו הק"כ נמתקים ק"כ צירופי שם אלהי"ם וְכַמָּה אֱלֹהִים אָחֳרִין יִתָּבְּרוּן בְּהַהוּא זִמְנָא, והרבה אלהים אחרים ישברו באותו הזמן, וסוד זה, וְרָזָא דָּא "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו) הָכָא רָזָא סָתִים, דְּכַמָּה אֱלֹהִים אִינוּן דְּמִתְפָּרְשָׁאן דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, וכאן סוד סתום, שכמה אלהים הם שמתפשטים מדריגה אחרי מדריגה,וּמִתַּמָּן מִתְאַחֲזִין זִינִין מְסָאֲבִין לְתַתָּא, ומשם נאחזים מיני הטמאים למטה, אֲבָל בְּזִמְנָא דִּסְלִיק שָׁרְשָׁא לְעֵילָא לְגַבֵּי הַהוּא מְקוֹרָא דְּכֹלָּא דְּמִתָּמָן נָפְקִין, אבל בזמן שעולה שורש הדינים למעלה לגבי אותו המקור הכל שהיא הבינה שממנה מתערים הדינים ושכולם יוצאים משם, כְּדֵין כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין מִתָּבְרָן מִשַּׁלְשְׁלֵיהוֹן. מיד כל הטומאות נשברים משלשלותיהם בהם בם נאחזים לינוק ונופלים, וזה סוד וְרָזָא דָּא "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים" (תהלים נז, ו)עַל הַשָּׁמַיִם וַדַּאי, דָּא בִּינָה אֱלֹהִים חַיִּים. על השמים שהוא ז"א ודאי, מעליו נמצאת הבינה הנקראת אלהים חיים, וסוד וְרָזָא "יְהֹוָה רָמָה יָדְךָ" (ישעיהו כו, יא) יָד שְׂמָאלָא, כְּדֵין ובהארת הבינה נשברים כל הסטרא אחרא ונאמר בהם "בַּל יֶחֱזָיוּן" (ישעיהו כו, יא).

סוד שם אלהי"ם חיבור אל"ה מ"י.

בְּהַהוּא זִמְנָא  באותו הזמן "וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל" (ישעיהו כו, יט)וְרָזָא דָּא עֵרֶב רַב אָמְרוּ וזה הסוד, שאמרו הערב רב "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב, ד) לְאַפְרָשָׁא אל"ה ממ"י. שגרמו לפירוד בשם אלהי"ם בפירוד אל"ה ממ"י. פירוש אל"ה עולה בגימ' ו' פעמים ו' כנגד הו"ק, מ"י היא הבינה, ע"כ הפרידו את אל"ה ממ"י דהיינו את הו"ק מהבינה, כדי שיוכלו לינוק מהקדושה ולא יתבטלו מהארת הבינה. וּכְדֵין מִתַּמָּן מִתְתַּקְּפָן אֱלֹהִים אֲחֵרִים מִגּוֹ אֱלֹהִים דִּקְדֻשָּׁה. ואז משם – מאל"ה, מתחזקים האלהים האחרים להיאחז  מתוך אלהים שבקדושה, וזה סוד שאמרו הערב רב לאהרן במעשה העגל וְרָזָא דָּא "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" (שמות לב, א) לְפָנֵינוּ דָּיְיקָא וְלָא דְּיִסְתַּלְּקוּן לְעֵילָא לְגַבֵּי אִימָּא. אמרו "לפנינו" דייקא, דהיינו במקום אחיזתנו, שלא יעלו למעלה לגבי הבינה / אמא, דִּאִימָא אִיהִי מָארָא דְּדִינָא, וּבְזִמְנָא דֶּאֱלֹהִים דִּלְתַתָּא סָלִיק לְגַבָּהּ, אִתְקְשַׁר כֹּלָּא בִּקְדֻשָּׁה עִלָּאָה, וֵאלֹהִים אֲחֵרִים מִתָּבְרָן כְּמָה דְּאִתְּמָר. שאימא היא אדון הדינים כיוון שהדינים מתעוררים ממנה, ובזמן שהאלהים שלמטה דהיינו כל מדריגות הדינים שבקדושה שנמצאים תחתיה עולים לגביה, הכל נקשר בקדושה עליונה, ואלהים אחרים נשברים כמו שנאמר.

 

סוד משי"ח נחש דקדושה שעוקר את נח"ש הטומאה והאלהים האחרים.

כְּדֵין ואז "עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו)בְּגִין כיוון (דף ח' עמוד א')  דְּ"אֶרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל" (ישעיהו כו, יט) דְּאִינוּן עֵרֶב רַב, דִּכְדֵין יִתְעַבְרוּן מֵעָלְמָא וְיִפְּלוּן בַּגֵּיהִנֹּם. שהם הערב רב, שאז יעברו מהעולם ויפלו בגיהנם, וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ" (שמות טו, ה) לְאִתְמַשְּׁכָא זִינָא בָּתַר זִינֵיהּ. וימשכו מין אחר מינו, לְבָתַר רַע יִתְעַבַּר מֵעָלְמָא וְטוֹב אִשְׁתְּאַר, כְּדֵין, ואז יעבור הרע מהעולם, וישאר רק הטוב, ואז "עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו). דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא שבזמן אחר כל זמן שיש קלקול ורע נאמר "כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי"  (דברים כא, כג). קללת אלהים הם האלהים האחרים התלוים באלהים דקדושה ומשם הם יונקים. וְעֵשָׂו בֵּאלֹהִים אִלֵּין אִתְתְּקַף וַדַּאי. ועשו באלהים האחרים הרעים האלה התחזק ודאי, וְד' אֱלֹהִים וְאַתְוָן דִּלְהוֹן אִיהוּ הַשָּׂטָ"ן וְדָא עֵשָׂו. ד' פעמים אלהי"ם עולה שמ"ד, ועם כ' האותיות שלהם עולה גימ' השט"ן, וּלְקֳבְלֵיהּ מָּשִׁיחַ דְּאִיהוּ נָחָשׁ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וכנגדו עומד המשי"ח (גימ' שס"ד עה"כ), שהוא נח"ש - גימ' משי"ח דקדושה וזה סוד "וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל" (תהלים יח, כז) דְּנָחָשׁ אִיהוּ עֲקַלָּתוֹן, וּמָשִׁיחַ לְקֳבְלֵיהּ אִצְטְרִיךְ לְמֵיהַךְ אַבַּתְרֵהּ לְאַעַקְרָא לֵיהּ מִכֹּלָּא. שהנחש הוא עקלתון ודרכיו עיקשים ופתלתלים, ומשיח צריך ללכת כנגדו ולעקור אותו מהכל, וְכַד דָּא יִתְעַבַּר מֵעָלְמָא, כְּדֵין וכאשר הוא יעבור מהעולם אז יאמר "עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו).

סוד שם יעקב שבו תלויה הגאולה בסוד חיבור יהו"ה אלהי"ם, הנעשה ע"י זוהר תניינא.

בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְחַבְּרוּן 'יְהֹוָ"ה אֱלֹהִים' כֹּלָּא בְּחִיבּוּרָא חֲדָא. באותו הזמן יתחברו שני השמות יהו"ה ואלהי"ם הכל בחיבור אחד, וְרָזָא דָּא יַעֲקֹב, בֵּיהּ תַּלְיָא פּוּרְקָנָא. וזה סוד יעקב שבו תלויה הגאולה באופן הבא. יאהלוההי"ם דָּא גימ' יק"ב מִיַּעֲקֹבע' אִלֵּין שִׁבְעִין נִיצוֹצִין דֶּאֱלֹהִים מִבִּינָה, ע' של יעקב היא שבעין ניצוצין של אלהי"ם שנמצא בבינה, וזה רמוז בהוי"ת הבינה הנקראת אלהי"ם, שהיא אותיות הוי"ה ובניקוד ז' נקודות העולים בגימ' ע' ככה: יֱהֹוִה, דִּבְהוּ מִתְחַבְּרָן הוי"ה וֵאלֹהִים כַּחֲדָא בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין מִסִּטְרָא דִּאִימָא דְּאִיהִי שְׁבִיעָאָה לָשִׁית, כִּתְרָא בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא. ובהוי"ת הבינה מתחברים שני השמות הוי"ה אלהי"ם כאחד על ידי שבעים תיקוני זוהר תניינא אלה מצד אימא / בינה  שהיא השביעית לו"ק מלמטה למעלה, להיות כתר בראשו של המלך ז"א. כְּדֵין ואז "יַעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה"(תהלים כ, ב) ר"ת גימ' דָּא יב"ק יאהלוההי"ם, "יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב". (תְּהִלִּים כ, ב) ס"ת גימ' ע' וביחד יעקב. יעקב הוא סוד עמודא דאמצעיתא, אלהי יעקב היא הבינה שמעליו. ואז כשיתחברו כאחד "יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ" (תְּהִלִּים כ, ג) אִלֵּין רָזִין דְּאוֹרַיְתָא מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים. אלו רזי התורה מצד עץ החיים, "וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ" (תְּהִלִּים כ, ג) דָּא צַדִּיק, ציון הוא היסוד "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה" (ישעיהו ב, ג) וְדָא סוֹד מִיְּסוֹד וַדַּאי, בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין. ומהיסוד יוצא שפע הבינה והתורה וזה מאותיות סו"ד של הי'סוד שעולים גימ' ע' ודאי המתגלים בשבעים תיקונים אלה.

קישור לדף תיקוני זוהר תניינא

תפילה שכ"א: השכינה הקדושה מיעטה עצמה בגלות להיות ה' זעירא. בכח היחוד תחזור להיות ה' רבתא, תשואות חן חן לה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל נִקְרָא עָלֵינוּ וְזֶה שְׁכִינָה, ה' דְּהִבָּרְאָם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, 'לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ', לְפִי שֶׁנִּתְּנָה לִהְיוֹת רֹאשׁ לְשׁוּעָלִים שֶׁהֵם עוֹלָמוֹת שֶׁל מַטָּה, אֲבָל בְּיִשְׂרָאֵל נַעֲשֵׂית שֵׁם גָּדוֹל, ה' דְּהִבָּרְאָם "הֲ לַיהוָֹה תִּגְמְלוּ זֹאת", שֶׁהֲרֵי כָּבוֹד שֶׁלָּהּ הוּא לִהְיוֹת רֹאשׁ לְגַבָּם וְהֵם עִקַּר שְׁכִינָה בַּתַּחְתּוֹנִים. בִּזְמַן שֶׁס"א שׁוֹלְטִים בָּהֶם הֲרֵי חִלּוּל הַשֵּׁם - ה' זְעֵירָא, עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה יִחוּד שֶׁלְּךָ וְיַעֲשֶׂה אוֹתָהּ גְּדוֹלָּה לְעוֹלָמִים, דִּכְתִיב, "וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשׁוּאוֹת חֵן חֵן לָהּ".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. בְּיִחוּדְךָ אָנוּ בּוֹטְחִים וּלְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, עֲנֵנוּ בַּאֲמִתְּךָ שֶׁאַתָּה אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, וְאֵין זוּלָתְךָ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה שכ"ב: בעבור ישראל נברא העולם, וע"כ בקלקולם התמעטו כל העולמות. בכח גילוי היחוד יחזור כל רע לטוב, ותתוקן הבריאה כולה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. בְּיִשְׂרָאֵל בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ שֶׁהֵם "רֵאשִׁית" שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "בְּרֵאשִית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ", וְזֶה שְׁכִינָה שֶׁהִיא רֵאשִׁית מַעֲשִׂים שֶׁלְּךָ. וּמִתְחִלַת הַכֹּל בִּזְּמַן שֶׁנִּגְלֵיתָ לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, לֹא נִגְלֵיתָ אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל, וּבְסוֹד זֶה כָּל הָעוֹלָמוֹת נִבְרְאוּ זֶה אַחַר זֶה עַד יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה - בָּהֶם קִיּוּם כָּל הָעוֹלָמוֹת כְּשֶׁהֵם מִתְקַיְּמִים. וְעַתָּה שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם שְׁפָלִים לְמַטָּה - כָּל הָעוֹלָמוֹת שְׁפָלִים בַּעֲבוּרָם. גַּלֵּה לָנוּ יִחוּדְךָ שֶׁבַּעֲבוּרוֹ בָּרָאתָ כָּל הָעוֹלָמוֹת.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. בְּיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה לָנוּ יִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת וְנִשְׂמַח בְּךָ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.