תיקון גילוי היחוד – הדף היומי ז' בשבט

ו׳ בכסלו תשע״ז (דצמבר 6, 2016) Off By מערכת קהילת הרמח"ל

תיקון גילוי היחוד – הדף היומי ז' בשבט

תיקוני זוהר רשב"י  – רישא.

וְיוֹנָה אִיהִי צְלוֹתָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. נִשְׁרָא דְאִתְפַּרְנְסַת בָּהּ דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, אִם יִשְׂרָאֵל לָא מִשְׁתַּדְּלִין בִּצְלוֹתִין וּבָעוּתִין וּפוּלְחָנִין דְּנִשְׁרָא דְּאִיהִי רֵיאָה, מִיָּד "וַיהֹוָה הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם" (יונה א, ד), דְּאִיהִי רוּחַ סְעָרָה, "רוּחַ יְהֹוָה תְּנִיחֶנּוּ" (ישעיהו סג, יד) בְּקַדְמֵיתָא, רוּחַ דְּנָשִׁיב בְּכַנְפֵי נִשְׁרָ"א דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְבֵיהּ פָּרַח נִשְׁרָא בְאִינוּן תְּרֵין שִׂפְוָון, רוּחַ דְּנָשִׁיב בְּכֻלְּהוּ דָא רוּחַ דְּחוֹטָמָא.
הַאי רוּחַ בְּכָל אֲתַר דְּאִיהוּ שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה תַמָּן אִשְׁתַּכְּחוּ, אִיהוּ ו' דְּנָשִׁיב בְּכַנְפֵי רֵיאָה, וְעַל לִבָּא דְּתַמָּן "נֵר יְהֹוָה" (משלי כ, כז), דָּא נִשְׁמָתָא בְּמוֹחָא, רוּחַ בְּכַנְפֵי רֵיאָה, נֶפֶשׁ בְּלִבָּא, וּלְזִמְנִין תְּלַת בִּתְלַת מוֹחִין, וּמַחֲשָׁבָה רָכִיב עֲלַיְיהוּ דְאִיהוּ אָדָם, וְהָכִי תְּלַת בְּלֵב, נֵ"ר נְ"שָׁמָה ר"וּחַ.

רוּחָא דְנָשִׁיב בְּהוֹן נֵ"ר בִּתְרֵי בָּתֵּי לִבָּא, וְאִינוּן נֶפֶ"שׁ וְרוּ"חַ, סִימָן נֵ"ר, וְהַאי ו' אִיהוּ דְנָשִׁיב בִּדְרוֹעִין בְּשִׁית פִּרְקִין דִּלְהוֹן, וְאִיהוּ נַשִּׁיב בִּתְרֵין שׁוֹקִין בְּשִׁית פִּרְקִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (שיר השירים ה, טו), וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ב).
כַּד אֵבָרִין דְּגוּפָא מִתְנַהֲגִין בְּהַאי רוּחָא בְּאוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא בְּפִקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, סְפִינָה מִתְנַהֲגָא לְכָל סִטְרָא דְּבָעֵי בַּר נַשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יב), דִּסְפִינָה אִיהִי רֵישָׁא וְאִיהִי לִבָּא וְאִיהִי גוּפָא.

וְאִם אֵבָרִין דְּגוּפָא דְאִינוּן מָארֵי סְפִינָה דְאִינוּן עַמָּא קַדִּישָׁא, לָא מִתְנַהֲגִין בְּאוֹרַיְיתָא דְאִיהִי נִשְׁמָתָא, וּבְמִצְוָה דְאִיהִי נַפְשָׁא, פָּרַח רוּחָא מִבֵּינַיְיהוּ, בְּהַהוּא זִמְנָא "וַיהֹוָה הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם" (יונה א, ד), דְּאִיהִי רוּחַ סְעָרָה, דְאִיהִי גְזֵרַת דִּינָא קַשְׁיָא, דִסְעָרָה גוּפֵיהּ דְּבַר נַשׁ דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל אִינוּן בִּסְעָרָה, וְהָאֳנִיָּה דְאִיהִי גוּפָא "חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר" (שם).

בֵּיהּ זִמְנָא "וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה" (יונה א, ה) דָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב" (רות ג, ז), שְׁכִיבַת לְעַפְרָא, וְדָא אִיהוּ "וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם" (יונה א, ה), וְאַמַּאי נָפְלַת? בְּגִין דְּפָרַח מִינָהּ רוּחָא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְסָמִיךְ לָהּ, וְאִיהִי נָפְלַת. וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בָּהּ "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד" (איכה א, א), וּמָאן גָּרִים נְחִיתוּ דִילָהּ? בְּגִין דִּבְטִילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרַיְיתָא וּמִצְוָה, בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִיהִי נָחֲתַת בֵּין רַגְלִין, יִשְׂרָאֵל בְּנָהָא אִינוּן מְהוּדָקִין בֵּין רַגְלִין, וְאִינוּן בְּמַרְעִין בְּמַכְתָּשִׁין, בְּהַהוּא זִמְנָא דְגוּפָא בְּבֵי מַרְעִין דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל, וּשְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן דְּאִיהִי יוֹנָה, מַה כְּתִיב בֵּיהּ "וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל" (יונה א, ו), הַהוּא דְחָבִיל בִּשְׂרָא בְּבֵי מַרְעָא.

וְעוֹד מָאן רַב הַחוֹבֵל? הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ" (שמות כב, כה), "חָבֹל" בְּבַיִת רִאשׁוֹן, "תַּחְבֹּל" בְּבַיִת שֵׁנִי, וְאִיהוּ רַב דְּכָל מַנְהִיגֵי סְפִינָה. וּמָה אָמַר לֵיהּ "קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ" (יונה א, ו), דְּהָא דִינִין קָא אַתְיָין עֲלָךְ וְעַל בְּנָיִךְ, הָא מָארֵי דְחוֹבִין מִתְכַּנְשִׁין, דְּאִינוּן סַחֲרִין לִסְפִינָה דִילָךְ דְּאִינוּן רוּחִין בִּישִׁין, אִסְתַּכַּל בְּזַכְוָון דִּילָךְ, בְּאִלֵּין אֵבָרִים דְּמִשְׁתַּדְלִין בְּאוֹרַיְיתָא וּבְפִקּוּדִין טָבִין, וְיַחֲזִירוּן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה דְאִיהִי תְּיוּבְתָּא עֲלָךְ, וְאִיהִי אֲגִינַת עֲלָךְ, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ" (דברים לב, יא) דָּא יְרוּשָׁלִַם, עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל, "יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו" (דברים לב, יא) עֲלַיְיהוּ בְּשַׁבַּתָּא וְיֹמִין טָבִין, וּבְגִינָהּ מְבָרְכִין בְּהוֹן 'בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַפּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם'.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל  – סופא.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וְחַמְשָׁא

וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה דָּא תִּיקּוּנָא דְּחוֹבָא דְּקַיִן. “וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל” (דברים לד, יב) תִּיקּוּנָא דְּחוֹבָא דְּאָדָם. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּחָב אָדָם גָּרִים לְסִטְרָא אַחֲרָא לְאִתְפַּשְׁטָא. כֵּיוָן דְּחָב קַיִן גָּרִים לַהּ לְשַׁלְּטָאָה עַל סְטַר קַדִּישָׁא. לְזִמְנָא דְּאָתֵי כֹּלָּא יִתְתְּקַן. וְדָא וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, לְאַהַדְרָא סְטַר קַדִּישָׁא עַל תּוּקְפֵּיהּ דְּלָאו לְאִשְׁתַּעְבְּדָא תְּחוֹת סְטַר מְסָאֲבָא. “וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל”, לְאַהַדְרָא מִילִין לְאַתְרַיְיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים.

וְהָא מט”ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר’ ר’ “עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי” (ישעיהו מג, כא) אִלֵּין יִשְׂרָאֵל. וְרָזָא דָּא “גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ” (שמואל ב’ ז, כג) וְדָא “זוּ”. ז’ דָּא שְׁכִינְתָּא, ו’ דָּא צַדִּיק. מִגּוֹ יִחוּדָא דִּלְהוֹן נָפְקִין יִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ “תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ” (ישעיהו מג, כא), לְאַתְקָנָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא. דְּהָא בְּגִין כָּךְ תִּיקּוּנָא דָּא לְהוּ אִתְמְסַר וְלָא לְאַחֲרָא. וְעֵרֶב רַב בְּזִמְנָא דְּעָבְדוּ עֵגֶל, הָא אִתְּמָר דְּאַפְרִידוּ בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע. כֹּלָּא בְּגִין לְמֵיהַב תּוּקְפָּא לְאִמָּהוֹן חַיַּיבְתָּא דָּא לִּילִית שִׁפְחָה בִּישָׁא. וְרָזָא דָּא “אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה” (יחזקאל כו, ב). “וְעֵגֶל” דָּא ק”ב כְּגַוְנָא דָּא מ”ו ל”ז י”ט. “מַסֵּכָה” אִלֵּין ק”כ צֵירוּפִין דֶּאֱלֹהִים וְה’ אַתְוָן דִּילֵיהּ. בְּגִין דִּבְכֹלָּא אִתְאֲחִידוּ בהוי”ה וּבֶאֱלֹהִים.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, רָזָא עִלָּאָה וַדַּאי לוּחוֹת אֶבֶן מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא וְדָא אֱלֹהִים. אֲבָל אֶבֶן דָּא ב”ן דְּאִזְדְּמַן לָקֳבֵל תְּלָת דְּשַׁרְיָין עֲלֵיהּ, וְאִינּוּן ע”ב ס”ג מ”ה. וְאִלֵּין אַתְוָן דְּחֲקִיקִין בְּלוּחַיָּא. כֵּיוָן דְּחָאבוּ עֵרֶב רַב אַעַבְרוּ הַאי ב”ן מֵאַתְרֵיהּ. בְּמַאי? אֶלָּא אִינוּן בֵּאלֹהִים אִתְאֲחִידוּ וַדַּאי, וּמִתַּמָּן אִתְתְּקָפוּ לְאַעַבְרָא הַאי ב”ן מֵאַתְרֵיהּ. וּמֵאִינּוּן ע”ב ס”ג מ”ה נָפַק לְבַר הַהוּא ק”ב דְּאִיהוּ קַב חָרוּבִין וְדָא עֵגֶל. כְּדֵין אַתְוָן פָּרְחוּ מֵאִינּוּן לוּחוֹת, וְלוּחוֹת אִתְבָּרוּ. כְּדֵין אִתְהַדַּר חוֹבָא דְּאָדָם לְאַתְרֵיהּ, וְגָרְמוּ לְסִטְרָא אַחֲרָא לְאִתְפַּשְׁטָא בְּעָלְמָא. כְּדֵין מוֹתָא דְּאִתְעַבְּרַת – תֵּבַת, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב “אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן” (תהלים פב, ז). לְבָתַר בַּמְּרַגְּלִים תָּבוּ לְאַתְקְפָא סִטְרָא אַחֲרָא יַתִּיר וּכְדֵין חוֹבָא דְּקַיִן אִתְהַדַּר לְאַתְרֵיהּ, וַאֲתַר אֶתְיָהִיב לְסִטְרָא אַחֲרָא לְשַׁלְּטָאָה עַל קוּדְשָׁא. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְגַזְרָת גְּזֵרָה לְאִתְחָרְבָא בֵּי מַקְדְּשָׁא וְהָא אִתְּמָר. וְאִינּוּן בְּמַדְבְּרָא מִיתוּ, בְּגִין דְּתָמָן יִתְדַּכּוּן מִמְּסָאֲבוּתָא דְּאִתְתַּקַּף עֲלַיְיהוּ. וְרָזָא דָּא “בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ” (במדבר יד, לה), תָמִים וַדַּאי. אֲבָל בְּגִין כָּךְ “וְשָׁם יָמֻתוּ” (שם), דְּהָא מוֹתָא תָּמָן אִצְטְרִיכַת לְהוּ בְּגִין לְאִתְדַכָּאָה. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כָּל אִלֵּין חוֹבִין יִתְתַּקְּנוּן כַּחֲדָא. “וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל” (דברים לד, יב) וַדַּאי. וְעוֹד “וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה” (דברים לד, יב) דָּא רָזָא דִּקְרָבָא. וְדָא:

קישור ישיר לדף תיקוני זוהר תניינא עם ביאור נופת צופים