Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

"שִׂימֵנִי כַחוֹתָם" (שיר השירים ח, ו) דָּא נִשְׁמָתָא דְאִיהִי חֲקוּקָה בְּכוּרְסַיָּיא, בְּזִמְנָא דְאִיהִי אִתְעָרָא לְתַתָּא בִּצְלוֹתָא, כָּרְסַיָּיא אִתְעַר לְעֵילָא.

"כַּחוֹתָם" (שיר השירים ח, ו) דָּא רוּחַ, דְּאִיהוּ צִיּוּרָא חֲקִיקָא בְּמַלְאָכַיָּא, בְּזִמְנָא דְאִיהִי אִתְעָרָא לְתַתָּא בִצְלוֹתָא, מַלְאָכַיָּא אִתְעָרוּן עִמֵּיהּ לְעֵילָא.

"עַל זְרוֹעֶךָ" (שיר השירים ח, ו) דָּא נַפְשָׁא, דְאִיהִי חֲקִיקָא בְּאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא, בְּזִמְנָא דְאִתְעָרָא אִיהִי בִּצְלוֹתָא לְתַתָּא, אַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא מִתְעָרִין עִמָּהּ.

נְשָׁמָה אִיהִי חוֹתָמָא, רוּחָא צִיּוּרָא דְאַתְוָון דְּאִנּוּן חֲקוּקִין בְּחוֹתָמָא, נַפְשָׁא רְשִׁימוּ דְאַתְוָון בְּחוֹתָמָא, דְאִינוּן רְשִׁימִין בְּצִיּוּרִין דְּבַר נַשׁ, כִּרְשִׁימוּ דְחוֹתָמָא בְּפִתְקָא, וּבְהַהוּא רִשׁוּמָא דְנַפְשָׁא אִשְׁתְּמוֹדָע פַּרְצוּפָא בְּגוּפָא דְבַר נַשׁ, מֵאָן אֲתַר אִיהוּ, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ, בְּהַאי חוֹתָמָא כַּמָּה רְשִׁימִין אִית בֵּיהּ, אַרְבַּע, רְשִׁימוּ דְאַרְיֵה תַּמָּן, רְשִׁימוּ דְשׁוֹר תַּמָּן, רְשִׁימוּ דְנֶשֶׁר תַּמָּן, רְשִׁימוּ דִדְמוּת אָדָם תַּמָּן. וּמָאן אִיהוּ דְרָשִׁים לוֹן בְּחוֹתָמָא? יְהֹוָה אֱמֶת, דִּבְהַאי אַרְבַּע רְשִׁימִין אִינוּן כָּל בִּרְיָין דְּעָלְמָא.

אֲבָל אוּמִין דְּעָלְמָא דְשַׁקְרוּ בֵיהּ, לַאו אִינוּן רְשִׁימִין בֵּיהּ, אֶלָּא בְחוֹתָמָא דְשִׁקְרָא, וְאִיהוּ נָחָשׁ דְּמַלֵּיל שִׁקְרָא עַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר בְּאֹרַח מַתְלָא, שִׁקְרָא לֵית לָהּ רַגְלִין, וְכַךְ חִוְיָא לֵית לֵיהּ רַגְלִין, "עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ" (בראשית ג, יד), וְעָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַחָאָה שִׁקְרָא מֵעָלְמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר וּמָחָה יְהֹוָה אלהים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְכוּ', דְּוַדַּאי הַאי חִוְיָא אִיהוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת דְּקָטִיל לִבְנֵי נָשָׁא, וְגָרִים דִּמְעָה, דְּאִיהוּ אֵל אַחֵר, וּבְמַאי קָטִיל בְּסַם הַמָּוֶת דִּילֵיהּ, דְּאִיהִי גֵיהִנָּם, וְדָא אִיהוּ סמא"ל.

וּבְאִלֵּין פַּרְצוּפִין דְּחִוְויָין, אִתְגַּלְיָיא אִיהוּ לִבְנֵי נָשָׁא בְּאֹרַח שִׁקְרָא לְפַתָּאָה לוֹן, וְרָזָא דְמִלָּה "אִם יְהֹוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ" (תהלים קכז, א), וְלֵית לוֹן קִיּוּמָא. אֲבָל צִיּוּרִין דְּחַיוָן אִינוּן רְשִׁימִין בִּשְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּהַאי רְשִׁימוּ דִמְזוּזָה, דְּאִיהוּ שד"י מִלְּבָר יהו"ה מִלְּגָאו, וְהַאי אִיהוּ רְשִׁימוּ דִבְרִית מִילָה, שד"י מִלְּבָר יהו"ה מִלְּגָאו. שד"י הָא אוּקְמוּהָא ש תְּלַת אֲבָהָן, דְּאִינוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין וְגוּפָא, אִלֵּין אִינוּן תְּלַת עַנְפִין דְּש', ד' שְׁכִינְתָּא, י' צַדִּיק אוֹת בְּרִית מִילָה, וְעַל הַאי שד"י אִתְּמַר "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ"ל שַׁדָּ"י" (שמות ו, ג), בְּהַאי שד"י, דְּאִיהוּ מִלְּבָר בִּמְזוּזָה, אֲבָל "וּשְׁמִי יְהֹוָה" (שם) דְּאִיהוּ מִלְּגָאו בַּמְּזוּזָה, דְאִיהִי תַרְעָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בָּהּ "זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה" (תהלים קיח, כ), "לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו, ג).

"וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו, ט), אִלֵּין תְּרֵין סַמְכֵי קְשׁוֹט, זָ"ז מָוֶ"ת מִן בֵּיתָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וְלָא אִתְקַרִיב לְגַבָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (במדבר א, נא), וְאַתְוָון דִּמְזֻזוֹת אִינוּן מַמָּשׁ זָ"ז מָוֶ"ת, וּבְגִין דָּא מָאן דְּנָטִיר בְּרִית מִילָה דְאִיהוּ חוֹתָמָא דִילֵיהּ, זָז מָוֶת מִנֵּיהּ, דְּאִיהוּ שָׂטָן, יֵצֶר הָרָע, רָע, טָמֵא, צְפוֹנִי, מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְלָא יִתְקַרִיב לְגַבֵּיהּ, וְלָא יְמוּת עַל יְדֵיהּ.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

"שִׂימֵנִי כַחוֹתָם" (שיר השירים ח, ו) דָּא נִשְׁמָתָא דְאִיהִי חֲקוּקָה בְּכוּרְסַיָּיא, שִׂימֵנִי כַחוֹתָם, זוֹ הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא חֲקוּקָה בַּכִּסֵּא.  בְּזִמְנָא דְאִיהִי אִתְעָרָא לְתַתָּא בִּצְלוֹתָא, כָּרְסַיָּיא אִתְעַר לְעֵילָא בִּזְמַן שֶׁהִיא מִתְעוֹרֶרֶת לְמַטָּה בַּתְּפִלָּה, הַכִּסֵּא מִתְעוֹרֵר לְמַעְלָה. "כַּחוֹתָם" (שיר השירים ח, ו) דָּא רוּחַ, דְּאִיהוּ צִיּוּרָא חֲקִיקָא בְּמַלְאָכַיָּא, בְּזִמְנָא דְאִיהִי אִתְעָרָא לְתַתָּא בִצְלוֹתָא, מַלְאָכַיָּא אִתְעָרוּן עִמֵּיהּ לְעֵילָא כַּחוֹתָם, זוֹ רוּחַ, שֶׁהִיא צִיּוּר (שֶׁל יש) (שֶׁל ש) הַחֲקוּק בַּמַּלְאָכִים. בִּזְמַן שֶׁהִיא מִתְעוֹרֶרֶת לְמַטָּה בַּתְּפִלָּה, הַמַּלְאָכִים מִתְעוֹרְרִים עִמָּה לְמַעְלָה. "עַל זְרוֹעֶךָ" (שיר השירים ח, ו) דָּא נַפְשָׁא, דְאִיהִי חֲקִיקָא בְּאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא, בְּזִמְנָא דְאִתְעָרָא אִיהִי בִּצְלוֹתָא לְתַתָּא, אַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא מִתְעָרִין עִמָּהּ עַל זְרוֹעֶךָ, זוֹ הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהִיא חֲקוּקָה בְּאַרְבַּעַת הַצְּדָדִים שֶׁל הָעוֹלָם, בִּזְמַן שֶׁהִיא מִתְעוֹרֶרֶת בַּתְּפִלָּה לְמַטָּה, אַרְבַּעַת הַצְּדָדִים שֶׁל הָעוֹלָם מִתְעוֹרְרִים עִמָּהּ.
 
נְשָׁמָה אִיהִי חוֹתָמָא, רוּחָא צִיּוּרָא דְאַתְוָון דְּאִנּוּן חֲקוּקִין בְּחוֹתָמָא,  הַנְּשָׁמָה הִיא חוֹתָם, רוּחַ - צִיּוּר שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁחֲקוּקוֹת בַּחוֹתָם, נַפְשָׁא רְשִׁימוּ דְאַתְוָון בְּחוֹתָמָא, דְאִינוּן רְשִׁימִין בְּצִיּוּרִין דְּבַר נַשׁ, כִּרְשִׁימוּ דְחוֹתָמָא בְּפִתְקָא, הַנֶּפֶשׁ - הָרֹשֶׁם שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת בַּחוֹתָם, שֶׁהֵם רְשׁוּמִים בַּצִּיּוּרִים שֶׁל בֶּן הָאָדָם כְּמוֹ רֹשֶׁם שֶׁל חוֹתָם בְּפֶתֶק, וּבְהַהוּא רִשׁוּמָא דְנַפְשָׁא אִשְׁתְּמוֹדָע פַּרְצוּפָא בְּגוּפָא דְבַר נַשׁ, מֵאָן אֲתַר אִיהוּ, וּבְאוֹתוֹ רִשּׁוּם שֶׁל הַנֶּפֶשׁ נוֹדָע הַפַּרְצוּף בְּגוּף הָאָדָם מֵאֵיזֶה מָקוֹם הוּא,  וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ, בְּהַאי חוֹתָמָא כַּמָּה רְשִׁימִין אִית בֵּיהּ, וּמִשּׁוּם זֶה פֵּרְשׁוּהוּ שֶׁבַּחוֹתָם הַזֶּה כַּמָּה רִשּׁוּמִים יֵשׁ בּוֹ?  אַרְבַּע, רְשִׁימוּ דְאַרְיֵה תַּמָּן, רְשִׁימוּ דְשׁוֹר תַּמָּן, רְשִׁימוּ דְנֶשֶׁר תַּמָּן, רְשִׁימוּ דִדְמוּת אָדָם תַּמָּן. אַרְבָּעָה. רֹשֶׁם שֶׁל אַרְיֵה שָׁם, רֹשֶׁם שֶׁל שׁוֹר שָׁם, רֹשֶׁם שֶׁל נֶשֶׁר שָׁם, וְרֹשֶׁם שֶׁל דְּמוּת אָדָם שָׁם.  וּמָאן אִיהוּ דְרָשִׁים לוֹן בְּחוֹתָמָא? וּמִיהוּ שֶׁרוֹשֵׁם אוֹתָם בַּחוֹתָם?  יְהֹוָה אֱמֶת, דִּבְהַאי אַרְבַּע רְשִׁימִין אִינוּן כָּל בִּרְיָין דְּעָלְמָא, יהו"ה אֱמֶת, שֶׁבָּאַרְבָּעָה הַלָּלוּ רְשׁוּמִים הֵם, כָּל בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם.
 
אֲבָל אוּמִין דְּעָלְמָא דְשַׁקְרוּ בֵיהּ, לַאו אִינוּן רְשִׁימִין בֵּיהּ, אֶלָּא בְחוֹתָמָא דְשִׁקְרָא, אֲבָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁשִּׁקְּרוּ בוֹ, אֵינָם רְשׁוּמִים בּוֹ, אֶלָּא בְחוֹתָם שֶׁל שֶׁקֶר,  וְאִיהוּ נָחָשׁ דְּמַלֵּיל שִׁקְרָא עַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר בְּאֹרַח מַתְלָא, שִׁקְרָא לֵית לָהּ רַגְלִין, וְכַךְ חִוְיָא לֵית לֵיהּ רַגְלִין, וְהוּא הַנָּחָשׁ שֶׁדִּבֵּר שֶׁקֶר עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר בְּדֶרֶךְ מָשָׁל, לַשֶּׁקֶר אֵין רַגְלַיִם, וְכֵן לַנָּחָשׁ אֵין רַגְלַיִם,  "עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ" (בראשית ג, יד), וְעָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַחָאָה שִׁקְרָא מֵעָלְמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר וּמָחָה יְהֹוָה אלהים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְכוּ', עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְחוֹת הַשֶּׁקֶר מִן הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּמָחָה יהו"ה אֱלֹהִי"ם דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְכוּ', דְּוַדַּאי הַאי חִוְיָא אִיהוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת דְּקָטִיל לִבְנֵי נָשָׁא, וְגָרִים דִּמְעָה, דְּאִיהוּ אֵל אַחֵר, שֶׁוַּדַּאי הַנָּחָשׁ הַזֶּה הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁהוֹרֵג אֶת בְּנֵי הָאָדָם וְגוֹרֵם לְדִמְעָה, שֶׁהוּא אֵל אַחֵר,  וּבְמַאי קָטִיל בְּסַם הַמָּוֶת דִּילֵיהּ, דְּאִיהִי גֵיהִנָּם, וְדָא אִיהוּ סמא"ל וּבַמָּה הוֹרֵג? בְּסַם הַמָּוֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא גֵיהִנֹּם, וְזֶהוּ סמא"ל.
 
וּבְאִלֵּין פַּרְצוּפִין דְּחִוְויָין, אִתְגַּלְיָיא אִיהוּ לִבְנֵי נָשָׁא בְּאֹרַח שִׁקְרָא לְפַתָּאָה לוֹן, וּבְפַרְצוּפֵי הַנְּחָשִׁים הַלָּלוּ הוּא מִתְגַּלֶּה לָאֲנָשִׁים בְּדֶרֶךְ שֶׁקֶר לְפַתּוֹתָם,  וְרָזָא דְמִלָּה "אִם יְהֹוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ" (תהלים קכז, א), וְלֵית לוֹן קִיּוּמָא וְסוֹד הַדָּבָר - אִם יהו"ה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, וְאֵין לָהֶם קִיּוּם.  אֲבָל צִיּוּרִין דְּחַיוָן אִינוּן רְשִׁימִין בִּשְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲבָל צִיּוּרֵי הַחַיּוֹת הֵם רְשׁוּמִים בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,  בְּהַאי רְשִׁימוּ דִמְזוּזָה, דְּאִיהוּ שד"י מִלְּבָר יהו"ה מִלְּגָאו, וְהַאי אִיהוּ רְשִׁימוּ דִבְרִית מִילָה, בָּרֹשֶׁם הַזֶּה שֶׁל הַמְּזוּזָה, שֶׁהוּא שד"י מִבַּחוּץ יהו"ה מִבִּפְנִים, וְזֶהוּ הָרֹשֶׁם שֶׁל בְּרִית מִילָה,  שד"י מִלְּבָר יהו"ה מִלְּגָאו,שד"י מִבַּחוּץ יהו"ה מִבִּפְנִים.  שד"י הָא אוּקְמוּהָא ש תְּלַת אֲבָהָן, דְּאִינוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין וְגוּפָא, אִלֵּין אִינוּן תְּלַת עַנְפִין דְּש', ד' שְׁכִינְתָּא, י' צַדִּיק אוֹת בְּרִית מִילָה, שד"י הֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ ש שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, שֶׁהֵם שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת וְגוּף, אֵלּוּ הֵם שְׁלֹשֶׁת עַנְפֵי הַש', ד שְׁכִינָה, י צַדִּיק, אוֹת בְּרִית מִילָה, וְעַל הַאי שד"י אִתְּמַר "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ"ל שַׁדָּ"י" (שמות ו, ג), בְּהַאי שד"י, דְּאִיהוּ מִלְּבָר בִּמְזוּזָה, וְעַל הַשד"י הַזֶּה נֶאֱמַר וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ"ל שַׁדַּ"י, בַּשד"י הַזֶּה, שֶׁהוּא מִחוּץ לַמְּזוּזָה,  אֲבָל "וּשְׁמִי יְהֹוָה" (שם) דְּאִיהוּ מִלְּגָאו בַּמְּזוּזָה, דְאִיהִי תַרְעָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בָּהּ "זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה" (תהלים קיח, כ), "לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו, ג) אֲבָל וּשְׁמִי יהו"ה, שֶׁהוּא בִפְנִים הַמְּזוּזָה, שֶׁהִיא הַשַּׁעַר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ זֶה הַשַּׁעַר לַיהו"ה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.
 
 "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו, ט), אִלֵּין תְּרֵין סַמְכֵי קְשׁוֹט, זָ"ז מָוֶ"ת מִן בֵּיתָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וְלָא אִתְקַרִיב לְגַבָּהּ, וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ, אֵלּוּ שְׁנֵי עַמּוּדֵי אֱמֶת, זָז מָוֶת מִן הַבַּיִת, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, וְלֹא מִתְקָרֵב אֵלֶיהָ.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (במדבר א, נא), וְאַתְוָון דִּמְזֻזוֹת אִינוּן מַמָּשׁ זָ"ז מָוֶ"ת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁל מְזֻזוֹ"ת הֵן מַמָּשׁ זָ"ז מָוֶ"ת, וּבְגִין דָּא מָאן דְּנָטִיר בְּרִית מִילָה דְאִיהוּ חוֹתָמָא דִילֵיהּ, זָז מָוֶת מִנֵּיהּ, דְּאִיהוּ שָׂטָן, יֵצֶר הָרָע, רָע, טָמֵא, צְפוֹנִי, מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְלָא יִתְקַרִיב לְגַבֵּיהּ, וְלָא יְמוּת עַל יְדֵיהּ וּבִשְׁבִיל זֶה, מִי שֶׁשּׁוֹמֵר בְּרִית מִילָה, שֶׁהוּא הַחוֹתָם שֶׁלּוֹ, זָז מָוֶת מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא הַשָּׂטָן, יֵצֶר הָרָע, רָע, טָמֵא, צְפוֹנִי, מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב אֵלָיו וְלֹא יָמוּת עַל יָדוֹ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין מִתְתַּקְנִין בְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא דִּילָךְ, דִּכְתִיב "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דְּהָא בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא כְּתִיב, "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי" (איכה א, ג) וְכוּ'. הָכָא רָזָא, דְּדָוִד אִיהוּ ד' מִיהוּדָה. דִּבְקַדְמִיתָא תָּמָן הֲוַת טְמִירָא וְכֵיוָן דְּאִתְתַּקְּנַת בְּדָרְגָּהָא כִּדְקָא יָאוּת, נָפְקַת וְנְטָלַת שָׁלַטְנוּ. כֵּיוָן דְּחָבוּ בְּזִמְנָא דְּרְחַבְעָם אִתְּמָר "אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד" (שמואל ב' כ, א). כְּדֵין אִתְהַדְּרַת ד' לַאֲחוֹרָא בְּי"ד דַּרְגִּין כְּחוּשְׁבַּן דָּוִד. כְּדֵין תַּבַת וְקַיְמַת טְמִירָא בְּשָׁרְשָׁא וְדָא יְהוּדָה, כְּדֵין "גָּלְתָה יְהוּדָה" (איכה א, ג). וְעִם כָּל דָּא "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה" (בראשית מט, י), דָּא ד' דְּאִטַמְּרַת תָּמָן. "וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (בראשית מט, י), דְּאַף עַל גַּב דְּבִטְמִירוּ קַיְימַת, הָא תָּדִיר אִזְדַּמַּן חַד דְּיָכִיל לְמִיהְוֵי מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי" (איכה א, ג), מִגִּרְעוֹנָא דִּנְהִירוּ. "וּמֵרֹב עֲבֹדָה" (שם), דְּהָא כַּמָּה שִׁעֲבִּידוּ לַהּ יִשְׂרָאֵל בְּחוֹבֵיהוֹן לִשְׁכִינְתָּא כִּבְיָכוֹל תְּחוֹת סִטְרָא אַחֲרָא, עַד דְּלָא אִצְטְרִיךְ לְמִסְבַּל. וְרָזָא דָּא "נִלְאֵיתִי נְשֹׂא" (ישעיהו א, יד). "וּמֵרֹב עֲבֹדָה" וַדַּאי. "הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם" (איכה א, ג), הִיא בִּטְמִירוּ, דִּכְתִיב "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו). "כָּל רֹדְפֶיהָ" (איכה א, ג) וְכוּ', בְּזִמְנָא דְּנָפְקַת לְבַר (דף קמו' עמוד ב')  וְאָזְלַת בֵּין מְצָרִים הָכָא וְהָכָא גּוֹ רַבְרְבֵי עַמִּין. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאָזְּלַת תְּחוֹת שָׂרָא חַד, אִתְתְּקַף עָלָה, וְהָכִי כֻּלְהוֹ. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי" (ישעיהו יא, א), מִגֶּזַע דָּוִד לָא כְּתִיב, אֶלָּא יִשַׁי. וְרָזָא דָּא יְהוּדָה, ד' נָפְקַת מִתַּמָּן לְאִתְגַּלָּאָה כִּבְקַדְמִיתָא. "וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו" (שם), דָּא "וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (בראשית מט, י), יִפְרֶה וַדַּאי, לְאִסְתַּלְּקָא בְּדַרְגוֹי, דִּכְתִיב בֵּיהּ "יָרוּם וְנִשָּׂא" (ישעיהו נב, יג) וְכוּ'. וְהַשְׁתָּא בְּהַאי זֹהַר דִּילָךְ אַנְתְּ נָהִיר לֵיהּ לְמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד דְּקָאִים בַחֲשׁוֹכָא, אִיהוּ וְכַמָּה אָחֲרָנִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ" (ישעיהו ט, א) וְכוּ'. וְהַשְׁתָּא מִתַּנְהִיר לְהוּ זְעֵיר זְעֵיר. לְבָתַר תַּנְהִיר לֵיהּ בְּכֹלָּא. וּכְדֵין יְקוּמוּן תְּרֵין מְשִׁיחִין בְּחִיבּוּרָא חַד, דִּכְתִיב "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) יָד הַחֲזָקָה. דְּהָא כְּהַאי צַדִּיק דְּנָהִיר לְנוּקְבֵיהּ, הָכִי אִיהוּ וַדַּאי. לְאִשְׁתַּכְּחָא כֹּלָּא נַטִּיל מִינֵּיהּ וּשְׁכִינְתָּא עָבְדַת כֹּלָּא. וְאִיהִי יָתְבַת לִימִינָא דִּכְתִיב "נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ" (תהלים מה, י). וְאָזְלַת בְּקַדְמִיתָא, דִּכְתִיב "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד) דְּהָא יְקָרָא דְּבַעֲלָהּ אִיהִי. וְאִתְּמָר 'מִי בְּרֹאשׁ בֶּן יִשַׁי בְּרֹאשׁ' (סנהדרין קב). דִּבְגִין דְּפִירוּדָא גָּרִים יָרָבְעָם אָמַר לָא בָּעֵינָא. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם" (ישעיהו יא, יג) וְכוּ'. דְּהָא בְּרְחִימוּתָא וּבַחֲבִיבוּתָא יִתְקַשְּׁרוּן וּשְׁכִינְתָּא מֵרָזָא דְּתִּפְאֶרֶת וּבְגִין כָּךְ אוֹקִיר לַהּ צַדִּיק סַגִּי. דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ (דף קמז' עמוד א') לְאוֹקָרָא תָּדִיר לְאִתְּתֵיהּ.

וְעוֹד בְּזֹהַר דָּא כַּמָּה תִּיקּוּנִין מִּתְתַּקְנָן בְּכֻלְהוֹ עָלְמִין. דְּהָא בְּזִמְנִין דְּמִילִּין דִּילֵיהּ נָחֲתִין לְתַתָּא כֻּלְהוֹ אִתְנְהִירוּ בֵּיהּ. וְכַמָּה חֲשׁוּכָא דְּאִתְתַּקַּף בְּהוּ מִסִּטְרָא דְּגָלוּתָא נִתַּר וְאָזִיל. וְעִם כָּל דָּא לָא אִתְפְּרַשׁ לְגַמְרֵי וְנָחִית לְתַתָּא אֶלָּא זְעֵיר לְזִמְנִין. אֲבָל כֹּלָּא קָאִים וְיֵחוּת כֹּלָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי. וְעַד חֲשׁוּכָא דָּא לָא נָחִית, הָכִי תִּיקּוּנָא דָּא עִלָּאָה לָא אִתְגַּלְיָא לְתַתָּא, אֶלָּא כֹּלָּא בְּזִמְנָא חֲדָא, דִּכְתִיב "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ... וְעָלַיִךְ" (ישעיהו ס, ב) וְכוּ'.

פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין מִתְתַּקְנִין בְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא דִּילָךְ, פתח שוב משה רע"ה ואמר רב רבי הרמח"ל, הרבה תיקונים עליונים נתקנים בזה הזוהר הקדוש שלך, שכתוב, דִּכְתִיב "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דְּהָא בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא כְּתִיב, שהרי בזמן הגלות נאמר "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי" (איכה א, ג) וְכוּ'. הָכָא רָזָא, דְּדָוִד אִיהוּ ד' מִיהוּדָה דִּבְקַדְמִיתָא תָּמָן הֲוַת טְמִירָא וְכֵיוָן דְּאִתְתַּקְּנַת בְּדָרְגָּהָא כִּדְקָא יָאוּת, נָפְקַת וְנְטָלַת שָׁלַטְנוּ. והסוד כאן, שדוד שהוא המלכות רמוז באות ד' שבשם יהודה, שבתחילה היתה שם בהעלם כיון שיהודה הוא סוד המלכות אלא שלא זכה למלוכה וע"כ היה שלטון המלכות בהעלם, וכיון שנתקנה במדרגותיה כמו שראוי בימיו של דוד המלך, יצאה ונטלה את שלטונה.  כֵּיוָן דְּחָבוּ בְּזִמְנָא דְּרְחַבְעָם אִתְּמָר כיון שחטאו בימי רחבעם בן שלמה - נכדו של דוד המלך, התפלגה הממלכה בין יהודה וישראל ונגרם פירוד, שנאמר "אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד" (שמואל ב' כ, א). כְּדֵין אִתְהַדְּרַת ד' לַאֲחוֹרָא בְּי"ד דַּרְגִּין כְּחוּשְׁבַּן דָּוִד. ואז חזרה אותה הד' שהיא המלכות לאחור בשיעור י"ד מדרגות כחשבון דו"ד, כְּדֵין תַּבַת וְקַיְמַת טְמִירָא בְּשָׁרְשָׁא וְדָא יְהוּדָה, כְּדֵין ובזה שבה ועמדה שוב בהעלם בשורשה, וזה יהוד'ה. ואז נאמר "גָּלְתָה יְהוּדָה" (איכה א, ג). וְעִם כָּל דָּא ועם כל זה "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה" (בראשית מט, י), דָּא ד' דְּאִטַמְּרַת תָּמָן שב"ט גימ' קטנה דו"ד, וזו הד' שנתעלמה שם והיא רומזת על משיח בן דוד.  "וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (בראשית מט, י), רומז על משיח בן יוסף שיסייע בידו ויהיו לאחד, דְּאַף עַל גַּב דְּבִטְמִירוּ קַיְימַת, הָא תָּדִיר אִזְדַּמַּן חַד דְּיָכִיל לְמִיהְוֵי מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וַדַּאי שאף על גב שהיא עומדת שם בהעלם, נמצאת תמיד מזומנת לאותו אחד שיכול להתמנות ע"י שמים להיות משיח בן דוד ודאי, ולהוציאה לגלוי לנצח.

תָּא חֲזֵי, בא וראה, "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי" (איכה א, ג), מִגִּרְעוֹנָא דִּנְהִירוּ גלתה מפניה חסרון ההארה והשפע שלא הגיע לה. "וּמֵרֹב עֲבֹדָה" (שם), דְּהָא כַּמָּה שִׁעֲבִּידוּ לַהּ יִשְׂרָאֵל בְּחוֹבֵיהוֹן לִשְׁכִינְתָּא כִּבְיָכוֹל תְּחוֹת סִטְרָא אַחֲרָא, עַד דְּלָא אִצְטְרִיךְ לְמִסְבַּל. שהרי כמה שִׁעְבְּדוּ עוונות ישראל כביכול את השכינה תחת הסטרא אחרא, כיון שהשכינה היא סודה מנוחה ובעוונות ירדה למקום העפר כדי להציל את ישראל. וזה סוד, וְרָזָא דָּא "נִלְאֵיתִי נְשֹׂא" (ישעיהו א, יד). פירוש יגעתי ועייפתי מכובד המשא, "וּמֵרֹב עֲבֹדָה" וַדַּאי. "הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם" (איכה א, ג), הִיא בִּטְמִירוּ, היא השכינה ישבה עם ישראל בגוים בהעלם, כיון שאם היתה בגלוי בגלל שאינה במקומה היתה היניקה ממנה רבה מאוד ועל כן מתכסה ופועלת בהעלם, שכתוב  דִּכְתִיב "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) שהשכינה  יפה כלבנה ברה כחמה אלא שבירידתה לעפר ולחושך הס"א כדי להציל את ישראל נחסר ממנה אורה ונשחרות פניה, בגלל "כָּל רֹדְפֶיהָ" (איכה א, ג) וְכוּ', בְּזִמְנָא דְּנָפְקַת לְבַר (דף קמו' עמוד ב') וְאָזְלַת בֵּין מְצָרִים הָכָא וְהָכָא גּוֹ רַבְרְבֵי עַמִּין. בזמן שיוצאת חוץ למקומה והולכת בן המצרים אנה ואנה בתוך שרי העמים המצרים לה, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאָזְּלַת תְּחוֹת שָׂרָא חַד, אִתְתְּקַף עָלָה, וְהָכִי כֻּלְהוֹ. שהרי בזמן שהולכת תחת שר אחד - הוא מתחזק עליה כדי לינוק ממנה, וכן בכולם, אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי אבל לעתיד לבוא "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי" (ישעיהו יא, א), מִגֶּזַע דָּוִד לָא כְּתִיב אֶלָּא יִשַׁי. וְרָזָא דָּא יְהוּדָה, ד' נָפְקַת מִתַּמָּן לְאִתְגַּלָּאָה כִּבְקַדְמִיתָא. לא כתוב מגזע דוד, אלא מגזע ישי אביו, וזה רומז על סוד יהודה כדילעיל, בעת שתשוב ד' לצאת ולהתגלות כבתחילה. "וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו" (שם) הוא צמח דוד  דָּא "וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (בראשית מט, י) יִפְרֶה וַדַּאי, לְאִסְתַּלְּקָא בְּדַרְגוֹי, דִּכְתִיב בֵּיהּ, שמשם והלאה יעלה במדרגתיו שנאמר בו "יָרוּם וְנִשָּׂא" (ישעיהו נב, יג) וְכוּ'.

וְהַשְׁתָּא בְּהַאי זֹהַר דִּילָךְ אַנְתְּ נָהִיר לֵיהּ לְמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד דְּקָאִים בַחֲשׁוֹכָא, אִיהוּ וְכַמָּה אָחֲרָנִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ ועתה, בזה הזוהר שלך, אתה מאיר למשיח בן דוד שנמצא בחושך – הוא וכמה צדיקים אחרים איתו הנושאים את סבל השכינה, שנאמר בהם  "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ" (ישעיהו ט, א) וְכוּ'. וְהַשְׁתָּא מִתַּנְהִיר לְהוּ זְעֵיר זְעֵירלְבָתַר תַּנְהִיר לֵיהּ בְּכֹלָּא, ועכשיו בכח הזוהר הזה נמשכת להם הארה מעט מעט, ואחר כך תאיר לו בכל בהארה גדולה, וּכְדֵין יְקוּמוּן תְּרֵין מְשִׁיחִין בְּחִיבּוּרָא חַד, דִּכְתִיב ואז יקומו שני המשיחין בחיבור אחד, ככתוב "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז), בסוד יָד הַחֲזָקָה. וזה סוד "היד החזקה" חיבור ב' משיחין להיות אחד בכח גדול שיקבלו מהארת הזוהר שלך. דְּהָא כְּהַאי צַדִּיק דְּנָהִיר לְנוּקְבֵיהּ, הָכִי אִיהוּ וַדַּאי וזה כמו שהצדיק שהוא היסוד המאיר ונותן שפעו לנוק' ככה הזוהר הזה מאיר למשיחין, לְאִשְׁתַּכְּחָא כֹּלָּא נַטִּיל מִינֵּיהּ, וּשְׁכִינְתָּא עָבְדַת כֹּלָּא. שיהיו הכל לוקחים מהיסוד, והשכינה עושה הכל ומוציאה לפועל, ונמצא שכולם מקבלים את הארת היסוד שהוא הזוהר ע"י השכינה שהיא עושה ופועלת הכל. וְאִיהִי יָתְבַת לִימִינָא דִּכְתִיב והיא יושבת בחסד לימינו כרעיה נאמנה שנאמר "נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ" (תהלים מה, י). וְאָזְלַת בְּקַדְמִיתָא, דִּכְתִיב והולכת בראש שנאמר "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד) דְּהָא יְקָרָא דְּבַעֲלָהּ אִיהִי. שכבודו של בעלה היא ועל כן נתן הכל בידיה, ושמה לעטרה בראשו, ונאמר וְאִתְּמָר 'מִי בְּרֹאשׁ בֶּן יִשַׁי בְּרֹאשׁ' (סנהדרין קב). דִּבְגִין דְּפִירוּדָא גָּרִים יָרָבְעָם - אָמַר לָא בָּעֵינָא, בגלל שהפירוד שגרם ירבעם שלא רצה בבן ישי בראש - דהיינו שהיה ירבעם משורש יוסף ולא רצה שמשיח בן דוד יעלה להיות בראש התפארת, בסוד אשת חיל עטרת בעלה וגרם לפירוד בין המשיחין ובין השכינה לבעלה. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי אבל לעתיד לבוא "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם" (ישעיהו יא, יג) וְכוּ' שזה אחד מתיקוני הגאולה שתסור הקנאה וכל אחד ידע את מקומו וישמח בו. ומשיח בן יוסף יתחבר במשיח בן דוד שהוא מיהודה. דְּהָא בְּרְחִימוּתָא וּבַחֲבִיבוּתָא יִתְקַשְּׁרוּן וּשְׁכִינְתָּא מֵרָזָא דְּתִּפְאֶרֶת, שהרי כשתסור הקנאה באהבה וחביבות יתחברו ב' משיחין מבית יוסף ודוד, ושכינה תתעלה בסוד התפארת - עטרת בעלה וּבְגִין כָּךְ אוֹקִיר לַהּ צַדִּיק סַגִּי, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ  והשכינה תתעלה מסוד התפארת שהוא המלך שיתחבר בה בגלוי, ובשל כך יכבד אותה היסוד שהוא משיח בן יוסף יותר, שכך צריך תמיד (דף קמז' עמוד א') לְאוֹקָרָא תָּדִיר לְאִתְּתֵיהּ. לכבד את אשתו.

וְעוֹד בְּזֹהַר דָּא כַּמָּה תִּיקּוּנִין מִּתְתַּקְנָן בְּכֻלְהוֹ עָלְמִין. ועוד, בזוהר הזה כמה תיקונים נתקנים בכל העולמות, דְּהָא בְּזִמְנִין דְּמִילִּין דִּילֵיהּ נָחֲתִין לְתַתָּא כֻּלְהוֹ אִתְנְהִירוּ בֵּיהּ. שהרי בזמנים שדברי הזוהר יורדים למטה בעת שעוסקים בו – כל העולמות מאירים ממנו, וְכַמָּה חֲשׁוּכָא דְּאִתְתַּקַּף בְּהוּ מִסִּטְרָא דְּגָלוּתָא נִתַּר וְאָזִיל. וכל החושך שהתחזק בהם בזמן הגלות – יפול וילך, וְעִם כָּל דָּא לָא אִתְפְּרַשׁ לְגַמְרֵי וְנָחִית לְתַתָּא אֶלָּא זְעֵיר לְזִמְנִין. ועם כל זה, לא יפרד לגמרי וירד לטמיון בפעם אחת, אלא מעט מעט ובשיעורים, אֲבָל כֹּלָּא קָאִים וְיֵחוּת כֹּלָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי אבל הכל עומד בתהליך של גאולה, וירד כל החושך לעתיד לבוא, וְעַד חֲשׁוּכָא דָּא לָא נָחִית, ועד שהחושך הזה לא יפול, הָכִי תִּיקּוּנָא דָּא עִלָּאָה לָא אִתְגַּלְיָא לְתַתָּא, אֶלָּא כֹּלָּא בְּזִמְנָא חֲדָא, דִּכְתִיב ועד שהחושך הזה לא ירד לגמרי, זה התיקון העליון לא יתגלה למטה, אלא הכל יתגלה בפעם אחת, ככתוב "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ... וְעָלַיִךְ" (ישעיהו ס, ב) וְכוּ'.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה ר"ז: בסילוק הכבו"ד מישראל בגלות כבד עול הסבל. ובגילוי היחוד יחזור הכבוד וישראל להיות לי ראש

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. כֹּחַ שֶׁל יַעֲקֹב כּוֹשֵׁל בַּגָּלוּת שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "כָּשַׁל כֹּחַ הַסַבָּל", שֶׁהוּא סוֹבֵל עֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְיוֹסֵף כָּךְ הָיָה סוֹבֵל בְּמִצְרַיִם אוֹתָהּ הָעָרְלָה שֶׁהָיְתָה מַכְבֶּדֶת עָלָיו, עַד שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "הֲסִירֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ", וְזֶה סִבְלוֹת מִצְרַיִם, סִבְלוֹת שֶׁעוֹמְדִים עַל "שֶׁכֶם", ר"ת שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי אַתָּה מַכְבִּיד עֹל עַל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁאַחַר כַּךְ יִתְגַּלֶּה כְּבוֹדְךָ עַל יָדָם וְתִשְׂמַח בָּהֶם, וְזֶה עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְלֶעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה כְּבוֹד מַלְכוּת, מַה שֶּׁעַתָּה הוּא כָּבֵד בַּגָּלוּת כְּגוֹן כִּי "כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי" - הֲרֵי לְעָתִיד לָבוֹא וְנֶגֶד זְקֵנָיו "כָּבוֹד", בַּ-ו' שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ, וְכָּבֵד נַעֲשָׂה כָּבוֹד מִצַּד הַמֶּלֶךְ, וְזֶה מֶלֶךְ וּמַלְכוּת, כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וַדַּאי, לְפִי שֶׁבַּגָּלוּת ו' זֹאת חַסֵרַת רֹאשׁ נֶאֱמַר בְּיַעֲקֹב "מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא", וְלָכֵן ו' זֹאת לֹא נִרְאֵית שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "לָמָּה יְהוָֹה תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעֲלִים לְעִתּוֹת בַּצָרָה", וְנִסְתַּלְּקָה מִ"כָּבוֹד" וְנִשְׁאָר עֹל "כָּבֵד".

מִיָּד שֶׁרֹאשׁ זֶה יַחֲזֹר לָהּ יֵאָמֵר בָּהּ "וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אוֹיְבַי סְבִיבוֹתַי", מִיָּד כָּבוֹד נִשְׁלָם, "כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי" וַדַּאי, זֶה בָּזֶה תָּלוּי. מִי רֹאשׁ שֶׁל ו'? אֶלָּא יָהּ הֵם רֹאשׁ שֶׁלּוֹ, מִיָּד שֶׁהֵם מִתְעַטְּרִים עָלֶיהָ "וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד", שֶׁהֲרֵי ו' בָּהּ "כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ", אֲבָל חָכְמָה וּבִינָה שְׁנֵי זְקֵנִים יָ"הּ, בָּהֶם נִשְׁלָם כָּבוֹד בָּרֹאשׁ שֶׁנִּתַּן לוֹ, מִיָּד "כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ", וְזֶה יַעֲקֹב מָלֵא בְּ-ו, בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה "יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ", יִשְׂרָאֵ"ל - לִ"י רֹא"שׁ, שֶׁהֲרֵי רֹאשׁ זֶה נִתַּן לוֹ, וְג' כְּתָרִים מִתְעַטְּרִים בְּזֶה הָרֹאשׁ: כֶּתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶתֶר מַלְכוּת, בָּהֶם "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים", יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ וַדַּאי. וְהֵם ג' קוֹצִים שֶׁל אוֹת י' רֹאשׁ שֶׁל ו', בָּהֶם "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים". שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב לְגַלּוֹת יִחוּד שֶׁלְּךָ עוֹמֵד וַדַּאי, וְזֶה בְּרָכָה וּקְדֻשָּׁה מִצַּד אַבְרָהָם וְיִצְחָק, יִחוּד מִצַּד יַעֲקֹב כְּלָל יַבֹּק, וַיַּעֲבֹר אֶת מַעֲבַר יַבֹּק. וְעַד שֶׁיִּחוּד זֶה נֶעֱלָם, ו' שֶׁלּוֹ הִיא בְּלֹא רֹאשׁ, וְהוּא יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן, מִיָּד שֶׁיִּחוּד שֶׁלְּךָ מִתְגַּלֶּה, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ, וְבְּיִשְׂרָאֵל "רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה". מִצַּד הַמַּעֲשֶׂה, ז' תַּחְתּוֹנוֹת, יִשְׂרָאֵל הֵם בְּנָהּ הַקָּטָן, אֲבָל מִצַּד הַמַּחְשָׁבָה "בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל", וְזֶה "עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. יִחוּד שֶׁלְּךָ אֱמֶת וְנֶאֱמָן, יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לְפָנֶיךָ שֶׁהֵם זֶרַע אֱמֶת. גַּלֵּה לָהֶם אֲמִתַּת יִחוּדְךָ וְלֹא יִכָּלְמוּ מִתּוֹחַלְתָּם דִּכְתִיב "וְיָדַעְתָּ כִּי אֲנִי יְהוָֹה אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוַי", יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.