תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

נָטַל א"ב מִכְּסִדְרָן, וְנָטַל תּשׁ"ר מִלְּמַפְרֵעַ, וְשִׁתֵּף בְּהוֹן אָת י' מִן שְׁמֵיהּ, וּבָרָא בְּהוֹן עָלְמָא, בְּגִין דְּיִתְקַיַּים בִּנְיָינָא, וְאִינוּן אב"י תש"ר, אב"י "אֲ'שֶׁר בְּיָ'דוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי" (איוב יב, י). ת' "תּוֹרַת יְהֹוָה תְּמִימָה" (תהלים יט, ח). ש' שַׁבָּת. ר' "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה" (תהלים קיא, י). וּבְכֻלְּהוּ לָא בָעָא לְמִתְחַל אֶלָּא בְּאָת בּ', בְּגִין דְּאִיהוּ בִּנְיַן אָב, בִּנְיָינָא דְעָלְמָא, וּבָהּ שָׁארֵי לְמִתְחַל, בְּגִין דְּבָהּ עָתִיד לְמִבְנֵי יְרוּשָׁלִַם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהֹוָה" (תהלים קמז, ב), דְ"אִם יְהֹוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ" (תהלים קכז, א), וּבִנְיָינָא דְאוֹרַיְיתָא וּדְעָלְמָא בְּאָת ב' עֲתִידָה לְמִבְנֵי, וַעֲלָהּ קַיְימָא עָלְמָא. וּבְהַהוּא זִמְנָא דְאִתְבְּנִיאַת כְּאִלּוּ בְהַהוּא זִמְנָא יִתְבְּרֵי עָלְמָא וְיִתְבְּנֵי, וְדָא "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א). אֲבָל כַּד חָרַב בַּיִת רִאשׁוֹן כְּאִלּוּ הֲוָה עָלְמָא תֹהוּ וָבֹהוּ, וְדָא אִיהוּ "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" (בראשית א, ב) מִיָּד דְּאִתְבְּנִיאַת "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג), בְּגִין דְּכָל אַתְוָון נְהִירִין בָּהּ. וְאַף עַל גַּב דְּאוֹר הוּא א, אוֹר דִּילֵיהּ דְּנַהֲרָא בָהּ ב בְּחָמֵשׁ נְהוֹרִין דְּאִינוּן ה' עִלָּאָה דִשְׁמָא קַדִּישָׁא.
ג עַמּוּדָא דִסְמִיךְ בֵּיתָא, דְאִיהוּ גְמִילוּת חֲסָדִים טוֹבִים, אִיהוּ סָמִיךְ לְד דְּאִיהוּ דַלֻּ"ת. וּבְאָן אֲתַר סָמִיךְ לָהּ בְּגָלוּתָא? א' סָמִיךְ וְנָהִיר לְב', ג' גָּמִיל חֶסֶד עִם ד', וּבְמַאי? ג' אִיהִי גַּלְגַּל, וּבָהּ כָּל אַתְוָון מִתְגַּלְגְּלִין בְּכַמָּה גְלִילֵי דְּדַהֲבָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ" (שיר השירים ה, יד), מַאי בַּתַּרְשִׁישׁ? אֶלָּא בִּתְרֵי שֵׁשׁ, וְאִינוּן בִּתְרֵין דְּרוֹעִין גְּדוּלָה גְבוּרָה, דִבְהוֹן שָׁרִי אוֹרַיְיתָא בְּב', וּבְהוֹן שִׁית פִּרְקִין, דְּאִינוּן ו' אַתְוָון בְּרֵאשִׁית, דִּכְלִילָן בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ ו', וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ" (דברים לג, כא), לוֹ לְאָת ו', "כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן" (דברים לג, כא).
ד דֶּלֶת דְּבֵיתָא דִירוּשָׁלִַם, ו עַמּוּדָא דְסָמִיךְ לְדֶלֶת, וְאִיהִי דֶלֶת דִּתְרֵין תַּרְעִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" (תהלים קיח, יט), וּבְגִין דָּא אִית לְדֶלֶ"ת תְּרֵין גַּגִּין, וְאִינוּן תְּרֵין דְרוֹעִין, בְּלָא ו' דְּאִינוּן שִׁית פִּרְקִין, אִיהִי דֶלֶת וְדָא אִיהוּ "דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ" (תהלים קטז, ו), וְאָת ד' אִיהִי דְרוֹעָא דְאִית בֵּיהּ תְּרֵין אַמִּין.
ה שְׁלִימוּ דִתְרֵין דְּרוֹעִין וְגוּפָא דְאִיהִי כְלָלָא דִתְלַת אֲבָהָן.
ו' יִחוּדָא שְׁלִימוּ דְּאָת ד' דְּאִיהִי סִיהֲרָא. כַּד נָהִיר בָּהּ אִתְּמַר בָּהּ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים" (ישעיהו ל, כו), וְדָא שְׁלִימוּ דְּחַמָּה וְסִיהֲרָא דְאִינוּן ה"ה בְּגִין דְּאִיהוּ ז' כְּלִיל י"ו, וּבְגִין דָּא אִיהוּ זָכוֹר וְשָׁמוֹר, זָכוֹר מִסִּטְרָא דְה' עִלָּאָה, שָׁמוֹר מִסִּטְרָא דְה' תַּתָּאָה.
ח אִית לָהּ תְּלַת גַּגִּין, וְאִינוּן ו' ו' ו' דִּכְלִילָן בְּחַ"י עָלְמִין, ח' אִיהִי מְפַשַּׁר חֶלְמִין טָבִין בְּט', וְהָא אוּקְמוּהוּ חֶלְמָא טָבָא מִסִּטְרָא דְאָת ט', דְּאִיהִי סְחוֹר לָהּ, כַּמָּה דְאוּקְמוּהוּ 'חֶלְמָא טָבָא חֲזֵיתָ', וַדַּאי מִתַּמָּן קָא אַתְיָא, בְּגִין דְּאָת ט' אִיהִי סְפִירָה תְּשִׁיעָאָה מֵעֵילָּא לְתַתָּא, ח' סְפִירָה תְּמִינָאָה מִתַּתָּא לְעֵילָא, ח' מִסִּטְרָא דְאָת א'.

נָטַל א"ב מִכְּסִדְרָן, וְנָטַל תּשׁ"ר מִלְּמַפְרֵעַ, וְשִׁתֵּף בְּהוֹן אָת י' מִן שְׁמֵיהּ, נָטַל א"ב מִכְּסִדְרָן, וְנָטַל תש"ר מִלְּמַפְרֵעַ, וְשִׁתֵּף בָּהֶן הָאוֹת י' מִשְּׁמוֹ,  וּבָרָא בְּהוֹן עָלְמָא, בְּגִין דְּיִתְקַיַּים בִּנְיָינָא, וּבָרָא בָהֶם אֶת הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַבִּנְיָן,  וְאִינוּן אב"י תש"ר, וְהֵם אב"י תש"ר. אב"י "אֲ'שֶׁר בְּיָ'דוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי" (איוב יב, י) אב"י - אֲשֶׁ"ר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חַ"י,  ת' "תּוֹרַת יְהֹוָה תְּמִימָה" (תהלים יט, ח) ת' - תּוֹרַת ה' תְּמִימָה, ש' שַׁבָּת. ר' "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה" (תהלים קיא, י) ש' - שַׁבָּת, ר' - רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'.  וּבְכֻלְּהוּ לָא בָעָא לְמִתְחַל אֶלָּא בְּאָת בּ', בְּגִין דְּאִיהוּ בִּנְיַן אָב, בִּנְיָינָא דְעָלְמָא, וּבְכֻלָּם לֹא רָצָה לְהַתְחִיל אֶלָּא בָּאוֹת ב', מִשּׁוּם שֶׁהוּא בִּנְיַן אָב, בִּנְיַן הָעוֹלָם,  וּבָהּ שָׁארֵי לְמִתְחַל, בְּגִין דְּבָהּ עָתִיד לְמִבְנֵי יְרוּשָׁלִַם, וּבָהּ הִתְחִיל לְהַתְחִיל, מִשּׁוּם שֶׁבָּהּ עָתִיד לִבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם,  כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהֹוָה" (תהלים קמז, ב), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יהו"ה. דְ"אִם יְהֹוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ" (תהלים קכז, א), שֶׁאִם יהו"ה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ.

וּבִנְיָינָא דְאוֹרַיְיתָא וּדְעָלְמָא בְּאָת ב' עֲתִידָה לְמִבְנֵי, וּבִנְיַן הַתּוֹרָה וְהָעוֹלָם בָּאוֹת ב' עָתִיד לְהִבָּנוֹת,  וַעֲלָהּ קַיְימָא עָלְמָא. וּבְהַהוּא זִמְנָא דְאִתְבְּנִיאַת כְּאִלּוּ בְהַהוּא זִמְנָא יִתְבְּרֵי עָלְמָא וְיִתְבְּנֵי, וְעָלֶיהָ קַיָּם הָעוֹלָם, וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁנִּבְנֵית, כְּאִלּוּ שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן יִבָּרֵא הָעוֹלָם וְיִבָּנֶה, ודָא "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) וְזֶה בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי"ם. אֲבָל כַּד חָרַב בַּיִת רִאשׁוֹן כְּאִלּוּ הֲוָה עָלְמָא תֹהוּ וָבֹהוּ, אֲבָל כְּשֶׁחָרַב בַּיִת רִאשׁוֹן, כְּאִלּוּ הָיָה הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ,וְדָא אִיהוּ "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" (בראשית א, ב) מִיָּד דְּאִתְבְּנִיאַת "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג), בְּגִין דְּכָל אַתְוָון נְהִירִין בָּהּ וְזֶהוּ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ מִיָּד שֶׁנִּבְנֵית, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יְהִי אוֹר, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת מְאִירוֹת בָּהּ.  וְאַף עַל גַּב דְּאוֹר הוּא א, אוֹר דִּילֵיהּ דְּנַהֲרָא בָהּ ב בְּחָמֵשׁ נְהוֹרִין דְּאִינוּן ה' עִלָּאָה דִשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְאַף עַל גַּב שֶׁאוֹר הוּא א - הָאוֹר שֶׁלּוֹ שֶׁמֵּאִיר בָּהּ ב' בַּחֲמִשָּׁה אוֹרוֹת, שֶׁהֵם ה' עֶלְיוֹנָה שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ.
 
ג עַמּוּדָא דִסְמִיךְ בֵּיתָא, דְאִיהוּ גְמִילוּת חֲסָדִים טוֹבִים, אִיהוּ סָמִיךְ לְד דְּאִיהוּ דַלֻּ"ת ג - הָעַמּוּד שֶׁתּוֹמֵךְ אֶת הַבַּיִת, שֶׁהוּא גְּמִילוּת חֲסָדִים טוֹבִים, הוּא תוֹמֵךְ אֶת ד' שֶׁהוּא דַלֻּ"ת,. וּבְאָן אֲתַר סָמִיךְ לָהּ בְּגָלוּתָא? וּבְאֵיזֶה מָקוֹם סוֹמֵךְ אוֹתוֹ? בַּגָּלוּת. א' סָמִיךְ וְנָהִיר לְב', ג' גָּמִיל חֶסֶד עִם ד', וּבְמַאי? ג' אִיהִי גַּלְגַּל, וּבָהּ כָּל אַתְוָון מִתְגַּלְגְּלִין בְּכַמָּה גְלִילֵי דְּדַהֲבָא, א' תּוֹמֵךְ וּמֵאִיר לְב', ג' גּוֹמֵל חֶסֶד עִם ד', וּבַמֶּה? ג' הִיא גַלְגַּל, וּבָהּ כָּל הָאוֹתִיּוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת בְּכַמָּה גְּלִילֵי זָהָב. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ" (שיר השירים ה, יד), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ.  מַאי בַּתַּרְשִׁישׁ? אֶלָּא בִּתְרֵי שֵׁשׁ, וְאִינוּן בִּתְרֵין דְּרוֹעִין גְּדוּלָה גְבוּרָה, דִבְהוֹן שָׁרִי אוֹרַיְיתָא בְּב', מַה זֶּה בַּתַּרְשִׁישׁ? אֶלָּא בִּתְרֵי שֵׁשׁ, וְהֵם בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת - גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, שֶׁבָּהֶן מַתְחִילָה הַתּוֹרָה בְּב',  וּבְהוֹן שִׁית פִּרְקִין, דְּאִינוּן ו' אַתְוָון בְּרֵאשִׁית, דִּכְלִילָן בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ ו', וּבָהֶן שֵׁשׁ פְּרָקִים, שֶׁהֵם שֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת בְּרֵאשִׁית שֶׁכְּלוּלוֹת בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא ו',  וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ" (דברים לג, כא), לוֹ לְאָת ו', "כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן" (דברים לג, כא) וְעָלָיו נֶאֱמַר וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ, לוֹ - לָאוֹת ו', כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחוֹקֵק סָפוּן.
 
ד דֶּלֶת דְּבֵיתָא דִירוּשָׁלִַם, ד' - הַדֶּלֶת שֶׁל הַבַּיִת שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, ו עַמּוּדָא דְסָמִיךְ לְדֶלֶת, וְאִיהִי דֶלֶת דִּתְרֵין תַּרְעִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" (תהלים קיח, יט), ו' - הָעַמּוּד שֶׁסָּמוּךְ לַדֶּלֶת (לְב'), וְהִיא דֶלֶת שֶׁל שְׁנֵי שְׁעָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק,  וּבְגִין דָּא אִית לְדֶלֶ"ת תְּרֵין גַּגִּין, וְאִינוּן תְּרֵין דְרוֹעִין, וּמִשּׁוּם זֶה יֵשׁ לַדֶּלֶ"ת שְׁנֵי גַגּוֹת, וְהֵם שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת,  בְּלָא ו' דְּאִינוּן שִׁית פִּרְקִין, אִיהִי דֶלֶת וְדָא אִיהוּ "דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ" (תהלים קטז, ו), בְּלֹא ו', שֶׁהֵם שִׁשָּׁה פְרָקִים, הִיא דֶלֶת, וְזֶהוּ דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ.  וְאָת ד' אִיהִי דְרוֹעָא דְאִית בֵּיהּ תְּרֵין אַמִּין וְאוֹת ד' הִיא זְרוֹעַ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי אַמּוֹת.

ה שְׁלִימוּ דִתְרֵין דְּרוֹעִין וְגוּפָא דְאִיהִי כְלָלָא דִתְלַת אֲבָהָן ה' - שְׁלֵמוּת שֶׁל שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת וְגוּף, שֶׁהִיא כְלָל שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת.
ו' יִחוּדָא שְׁלִימוּ דְּאָת ד' דְּאִיהִי סִיהֲרָא ו' - יִחוּד שְׁלֵמוּת שֶׁל אוֹת ד', שֶׁהִיא הַלְּבָנָה.
 כַּד נָהִיר בָּהּ אִתְּמַר בָּהּ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים" (ישעיהו ל, כו), כְּשֶׁמֵּאִיר בָּהּ, נֶאֱמַר בָּהּ וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים.  וְדָא שְׁלִימוּ דְּחַמָּה וְסִיהֲרָא דְאִינוּן ה"ה בְּגִין דְּאִיהוּ ז' כְּלִיל י"ו, וּבְגִין דָּא אִיהוּ זָכוֹר וְשָׁמוֹר, וְזוֹ שְׁלֵמוּת שֶׁל חַמָּה וּלְבָנָה שֶׁהֵם ה"ה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא ז' כּוֹלֵל י"ו, וּמִשּׁוּם זֶה הוּא זָכוֹר וְשָׁמוֹר.  זָכוֹר מִסִּטְרָא דְה' עִלָּאָה, שָׁמוֹר מִסִּטְרָא דְה' תַּתָּאָה זָכוֹר - מִצַּד שֶׁל ה' עֶלְיוֹנָה, שָׁמוֹר - מִצַּד שֶׁל ה' תַּחְתּוֹנָה.
 
ח אִית לָהּ תְּלַת גַּגִּין, וְאִינוּן ו' ו' ו' דִּכְלִילָן בְּחַ"י עָלְמִין, יֵשׁ לָהּ שְׁלֹשָׁה גַגּוֹת, וְהֵם ו' ו' ו' שֶׁכְּלוּלִים בְּח"י עוֹלָמוֹת.  ח' אִיהִי מְפַשַּׁר חֶלְמִין טָבִין בְּט', וְהָא אוּקְמוּהוּ חֶלְמָא טָבָא מִסִּטְרָא דְאָת ט', דְּאִיהִי סְחוֹר לָהּ, ח ח' הִיא פוֹתֶרֶת חֲלוֹמוֹת טוֹבִים בְּט', וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁחֲלוֹם טוֹב מִצַּד שֶׁל הָאוֹת ט', שֶׁהִיא סָבִיב לָהּ,  כַּמָּה דְאוּקְמוּהוּ 'חֶלְמָא טָבָא חֲזֵיתָ', וַדַּאי מִתַּמָּן קָא אַתְיָא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ, חֲלוֹם טוֹב רָאִיתָ - וַדַּאי מִשָּׁם זֶה בָּא.  בְּגִין דְּאָת ט' אִיהִי סְפִירָה תְּשִׁיעָאָה מֵעֵילָּא לְתַתָּא, מִשּׁוּם שֶׁאוֹת ט' הִיא סְפִירָה תְשִׁיעִית מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, ח' סְפִירָה תְּמִינָאָה מִתַּתָּא לְעֵילָא, ח' מִסִּטְרָא דְאָת א'. ח' סְפִירָה שְׁמִינִית מִמַּטָּה לְמַעְלָה, ח' מִצַּד שֶׁל אוֹת א',

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַדְסַר

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא אִימָּא עִלָּאָה. דִּבְשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִזְדַּמְּנַן לְאִתְחַבְּרָא, רוּחָא עִלָּאָה אִתְּעַר מִלְעֵילָּא לְחַבְּרָא לוֹן. עֲלֵיהּ (דף כד' עמוד א') עֲלֵיהּ כְּתִיב אָכֵן "רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם" (איוב לב, ח) מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וְרוּחָא דָּא אִיהוּ רוּחָא דְּנָחִית מִגּוֹ חָכְמָה סְתִימָאָה וּמְחַבֵּר לְעֵילָא וּמְחַבֵּר לְתַתָּא. וְדָא רוּחָא דְּאִתְפְּשַׁט לְבָתַר עַל כֻּלְהוֹ נְבִיאֵי מְהֵימָנֵי וְעַל כֻּלְהוֹ דְּמִתְלַבְּשֵׁי בְּרוּחָא קַדִּישָׁא. כְּמָה דְּאָמַר "רוּחַ אֲדֹנָי יֱהֹוִה עָלָי יַעַן מָשַׁח" (יְשַׁעְיָהוּ סא, א) וְכוּ'. עֲלֵיהּ כְּתִיב "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יב).

"לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (תהלים א, ד) דִּבְזִמְנָא דְּרוּחָא דָּא אִתְּעַר מִתְתַּרְכֵי קַמֵּיהּ כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה" (משלי יח, ב). וְדָא עֵשָׂו דְּנָפִיק לְבַר, וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָתֵי יַעֲקֹב וְנַטִּיל בִּרְכָאָן מֵאֲבוּהִי, דְּאִיהוּ אִתְתְּקַף בִּסְטַר קַדִּישָׁא, מַה דְּלָא יָכִיל לְאִתְדַּבְּקָא אֲחוּהִי. וְכַד תָּב עֵשָׂו אִתְּמָר בֵּיהּ "הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ" (בראשית כז, לז). מַאי הֵן? אֶלָּא כְּמָה דְּאָמַר "הֵן לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם" (דברים י, יד) כֹּלָּא רָזָא חֲדָא. ה' דָּא אִימָּא עִלָּאָה דְּמִינַּהּ נָפִיק רוּחָא דָּא, וְאִתְפְּרַשׁ בִּתְרֵין, וּבֵיהּ מִתְחַבְּרָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּרְעוּתָא חֲדָא בְּתִיאוּבְתָּא חֲדָא. וְרָזָא דָּא נ' פְּשׁוּטָה כְּלָלָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. ה' יָד הַחֲזָקָה וַדַּאי, דָּא אִימָּא עִלָּאָה דִּקְיָימַת בְּתוּקְפָּא לְחַבְּרָא חִיבּוּרָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת.

וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִזְדַּמְּנַת אִימָּא עִלָּאָה הָכִי עַל בְּנָהָא וּמְחַבְּרַת לוֹן. מִיָּד כֻּלְהוֹ (דף כד' עמוד ב) עָלְמִין מִתְלַבְּשָׁן בִּדְחִילוּ, וְקָיְמִין קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּאֵימָה וְיִרְאָה בְּרֶתֶת וּבְזִיעַ. וּבְזִמְנָא דְּחִיבּוּרָא דָּא אִשְׁתְּכַח, כֻּלְהוֹ עָלְמִין קָיְימִין בִּלְחִישׁוּ וַדַּאי. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן" (יחזקאל א, כד) דְּלָא שָׁלְטִין כְּלָל. לְבָתַר כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּלִים חִיבּוּרָא, אִתְּמָר "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד) רָצוֹא לְנַטְּלָא מֵהַהוּא נַהִירוּ עִלָּאָה. אֲבָל בְּגִין דְּלָא יָכְלִין לְמֵיקָם בֵּיהּ סַגִּי, מִיָּד וָשׁוֹב, תָּבִין לְאַתְרַיְיהוּ.

וְעוֹד, "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד). בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל עָבְדִין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כְּדֵין רָצוֹא לְנַטְּלָא מִלְעֵילָּא. וְשׁוּב לְאַיְתָאָה לְתַתָּא. וְרָזָא דָּא "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל" (תהלים פד, ח) כְּדֵין "וְקוֹיֵ יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים" (ישעיהו מ, לא). מַאי יַחֲלִיפוּ כֹּחַ? אֶלָּא חִילּוּפִין וַדַּאי, בְּגִין דְּיָהֲבִין לְחֵיוָן זָכְוָון דִּלְהוֹן דִּבְהוּ נָטְלִין חֵילָא לְסַלְקָא לְעֵילָא.

וְאִינּוּן יָהֲבִין לְהוּ חֵילָא וּבִרְכָאָן דְּנָטְלִין מֵעֵילָּא לְאַיְתָאָה לְתַתָּא, יַחֲלִיפוּ וַדַּאי. "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כָּל דָּבָר" (רות ד, ז). גְּאוּלָה, לְמִפְרַק לְגָרְמֵיהּ הַהִיא מִלָּה דְּזַכְיָן לְאַיְתָאָה לְגָרְמֵיהּ בִּרְכָאָן וְחֵילָא. וְדָא מִצְוָה דְּנַחְתַּת לְאַגְרָה לְתַתָּא. כְּמָה דְּאָמַר 'שֶׁשָּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה' (אֲבוֹת ד, ב). וְעַל הַתְּמוּרָה דָּא חִילּוּפָא דְּאִתְּמָר.

"זֹאת" דָּא שְׁכִינְתָּא קַיְימַת עַל כֻּלְהוֹ אִלֵּין מִילִין לְאַקָּמָא לוֹן, "לְקַיֵּם כָּל דָּבָר" (רות ד, ז) וַדַּאי. וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִתְּמָר בָּהּ, 

 תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַדְסַר

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא אִימָּא עִלָּאָה. זו אמא עלאה – בינה. דִּבְשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִזְדַּמְּנַן לְאִתְחַבְּרָא, רוּחָא עִלָּאָה אִתְּעַר מִלְעֵילָּא לְחַבְּרָא לוֹן שבזמן שקב"ה ושכינתא – ז"א ונוק', מזדמנים ליחוד, רוח עליון יורד מלמעלה מעתיקא דרך הבינה לחבר אותם. עֲלֵיהּ (דף כד' עמוד א') עֲלֵיהּ כְּתִיב אָכֵן "רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם" (איוב לב, ח) מִסִּטְרָא דִּאִימָא מצד אמא – בינה. וְרוּחָא דָּא אִיהוּ רוּחָא דְּנָחִית מִגּוֹ חָכְמָה סְתִימָאָה וּמְחַבֵּר לְעֵילָא וּמְחַבֵּר לְתַתָּא ורוח זה הוא רוח שיורד מתוך חכמה סתימאה ומחבר למעלה את אבא ואמא ואח"כ מחבר למטה את ז"א ונוק' בכח השפע שיורד להם. וְדָא רוּחָא דְּאִתְפְּשַׁט לְבָתַר עַל כֻּלְהוֹ נְבִיאֵי מְהֵימָנֵי וְעַל כֻּלְהוֹ דְּמִתְלַבְּשֵׁי בְּרוּחָא קַדִּישָׁא וזה הרוח שאח"כ מתפשט על כל נביאי האמת הנאמנים וכל כל הראויים המתלבשים ברוח הקדוש. כְּמָה דְּאָמַר "רוּחַ אֲדֹנָי יֱהֹוִה עָלָי יַעַן מָשַׁח" (יְשַׁעְיָהוּ סא, א) וְכוּ'. עֲלֵיהּ כְּתִיב "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יב).

"לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (תהלים א, ד) דִּבְזִמְנָא דְּרוּחָא דָּא אִתְּעַר מִתְתַּרְכֵי קַמֵּיהּ כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "בזמן שרוח זה מתעורר, מסתלקים מפניו כל הטמאים שנאמר בהם לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה" (משלי יח, ב)וְדָא עֵשָׂו דְּנָפִיק לְבַר, וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָתֵי יַעֲקֹב וְנַטִּיל בִּרְכָאָן מֵאֲבוּהִי, דְּאִיהוּ אִתְתְּקַף בִּסְטַר קַדִּישָׁא, מַה דְּלָא יָכִיל לְאִתְדַּבְּקָא אֲחוּהִי וזה עשו שיצא החוצה, ובין כך ובין כך בא יעקב ונטל הברכות מאביו, בגלל שהוא מתחזק במצד הקדושה, במה שלא יכל אחיו עשו להתדבק. וְכַד תָּב עֵשָׂו אִתְּמָר בֵּיהּ וכאשר שב עשו מהשדה נאמר בו "הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ" (בראשית כז, לז). מַאי הֵן? אֶלָּא כְּמָה דְּאָמַר מה פירוש המילה הן? אלא כמו שנאמר "הֵן לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם" (דברים י, יד) כֹּלָּא רָזָא חֲדָא והכל סוד אחד. ה' דָּא אִימָּא עִלָּאָה דְּמִינַּהּ נָפִיק רוּחָא דָּא, וְאִתְפְּרַשׁ בִּתְרֵין, ה' של ה"ן הוא ה' ראשונה אמא עילאה, הבינה ממנה יוצא הרוח הזה ונחלק לשניים, זו"ן וּבֵיהּ מִתְחַבְּרָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּרְעוּתָא חֲדָא בְּתִיאוּבְתָּא חֲדָא ובו מתחברים  קוב"ה ושכינתא ברצון אחד ובתשוקה אחת. וְרָזָא דָּא נ' פְּשׁוּטָה כְּלָלָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא וזה סוד ן' פשוטה של המילה ה"ן כללות זכר ונקבה. וכן ענין זה רמוז במילה 'היד' של "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". ה' יָ"ד הַחֲזָקָה וַדַּאי, דָּא אִימָּא עִלָּאָה דִּקְיָימַת בְּתוּקְפָּא לְחַבְּרָא חִיבּוּרָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת ה' זו אמא עילאה הבינה שעומדה בתוקף וחוזק לחבר חיבור זה של זו"ן כמו שצריך.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִזְדַּמְּנַת אִימָּא עִלָּאָה הָכִי עַל בְּנָהָא וּמְחַבְּרַת לוֹן בזמן שמתגלה אמא עילאה – הבינה על זו"ן שהם בניה ומייחדת אותם, מִיָּד כֻּלְהוֹ (דף כד' עמוד ב) עָלְמִין מִתְלַבְּשָׁן בִּדְחִילוּ, וְקָיְמִין קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ מיד כל העולמות מתלבשים ביראה ועומדים מלפני קוב"ה ושכינתא בְּאֵימָה וְיִרְאָה בְּרֶתֶת וּבְזִיעַ. וּבְזִמְנָא דְּחִיבּוּרָא דָּא אִשְׁתְּכַח, כֻּלְהוֹ עָלְמִין קָיְימִין בִּלְחִישׁוּ וַדַּאי ובזמן שהיחוד הזה נמצא, כל העולמות עומדים בשתיקה ודאי. על אותו הזמן נאמר. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן" (יחזקאל א, כד) דְּלָא שָׁלְטִין כְּלָל שלא שולטים כלל. לְבָתַר כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּלִים חִיבּוּרָא, אִתְּמָר "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד) רָצוֹא לְנַטְּלָא מֵהַהוּא נַהִירוּ עִלָּאָה ולאחר מכן, כיון שנשלם היחוד נאמר "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב". "רָצוֹא" לקחת מאותו האור העליון שהוא שפע היחוד. אֲבָל בְּגִין דְּלָא יָכְלִין לְמֵיקָם בֵּיהּ סַגִּי, מִיָּד וָשׁוֹב, תָּבִין לְאַתְרַיְיהוּ אבל בגלל שלא יכולים לעמוד בו הרבה, מיד "וָשׁוֹב" – שבים למקומם.

וְעוֹד, "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד). בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל עָבְדִין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כְּדֵין רָצוֹא לְנַטְּלָא מִלְעֵילָּא, וְשׁוּב לְאַיְתָאָה לְתַתָּא בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, אזי עולים למעשיהם למ"ן בחינת "רצוא" לקחת מלמעלה שפע, "ושוב" להביאו למטה וזה סוד. וְרָזָא דָּא "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל" (תהלים פד, ח) כְּדֵין "וְקוֹיֵ יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים" (ישעיהו מ, לא). מַאי יַחֲלִיפוּ כֹּחַ? אֶלָּא חִילּוּפִין וַדַּאי, בְּגִין דְּיָהֲבִין לְחֵיוָן זָכְוָון דִּלְהוֹן דִּבְהוּ נָטְלִין חֵילָא לְסַלְקָא לְעֵילָא מהו יחליפו כח? אלא סוד החילופים בוודאי, בגלל שנותנים למלאכים הממונים להעלות את השפע את הזכויות שלהם, שמהם לוקחים המלאכים כח לעלות למעלה.

וְאִינּוּן יָהֲבִין לְהוּ חֵילָא וּבִרְכָאָן דְּנָטְלִין מֵעֵילָּא לְאַיְתָאָה לְתַתָּא, יַחֲלִיפוּ וַדַּאי ומלאכים, הם נותנים להם לישראל כוח וברכות שנוטלים מלמעלה לאחד שנתייחדו זו"ן מכח מ"ן שהעלו ישראל להורידם למטה, סוד "יחליפו" ודאי. "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כָּל דָּבָר" (רות ד, ז). גְּאוּלָה, לְמִפְרַק לְגָרְמֵיהּ הַהִיא מִלָּה דְּזַכְיָן לְאַיְתָאָה לְגָרְמֵיהּ בִּרְכָאָן וְחֵילָא. גאולה, היא סוד השבת הענין לקדמותו, ובכח המצוה נתקנים העולמות העליונים ובשכר יורד השפע לתחתונים, ע"כ גאולה, לגאול לעצמם אותו העניין, שזוכים להביא לעצמם ברכה וכח, וְדָא מִצְוָה דְּנַחְתַּת לְאַגְרָה לְתַתָּא וזה המצוה ששכרה יורד למטה, כמו שנאמר, כְּמָה דְּאָמַר 'שֶׁשָּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה' (אֲבוֹת ד, ב)וְעַל הַתְּמוּרָה דָּא חִילּוּפָא דְּאִתְּמָר "ועל התמורה" זה עניין החילופים שאמרנו.

"זֹאת" דָּא שְׁכִינְתָּא קַיְימַת עַל כֻּלְהוֹ אִלֵּין מִילִין לְאַקָּמָא לוֹן, "זאת" הוא הכינוי לשכינה, שעומדת על כל אלה הדברים לקיים אותם, שכולם נשרשים בה, דרכה עולים מעשי התחתונים ודרכה יורד השפע אליהם "לְקַיֵּם כָּל דָּבָר" (רות ד, ז) וַדַּאי. וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִתְּמָר נאמר בָּהּ, 

 

 

מעבר לדף בזוהר תניינא

תפילה סה: תְּפִלָּה עַל קִיּוּם אֲמִתּוֹ ית' לִהְיוֹת מִשְׁעָן לְיִשְׂרָאֵל.

אֵלאֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אֵל אֱמֶת חַי וְקַיָּם לָעַד, הֲלָעַד יֶעְשַׁן אַפְּךָ לְהַסְתִּיר אוֹר קָדְשְׁךָ מִמְּקַוִּים לְךָ. תֵּן לָנוּ אֲמִתְּךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 

תפילה סו: תְּפִלָּה שֶׁלֹּא יוּכַל אָדָם בְּלִיַּעַל לְהַחְשִׁיךְ עוֹד עֵינֵי הַמְקַוִּים לְגִלּוּי יִחוּדוֹ ית' וְלֹא יֵבוֹשׁוּ מִמִּשְׁעָנָם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אֵל אֱמֶת לְעוֹלָם. הֲלָעַד אַפְּךָ יֶעְשַׁן לְהַחְשִׁיךְ עֵינֵי מְקַוֶּיךָ לְבַהֵל לֵב דּוֹרְשֶׁיךָ שֶׁהֵם מְצַפִּים לְךָ (חסר...) וְלֹא יוּכַל אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן לְנַהֵג כִּרְצוֹנוֹ בְּרִיּוֹתֶיךָ, כִּי אַתָּה אֶחָד וְאֵין אַחֵר! אֵל אֶחָד מְיֻחָד בִּמְיַחֲדֶיךָ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, עַל אֲמִתְּךָ אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ, אֵלֶיךָ אֶתְפַּלֵּל, אֱמֹר לְצָרוֹתֵינוּ דַּי! אֵל שַׁדַּי יָה צְבָאוֹת תֵּן אֱמֶת לְדוֹרְשֵׁי אֲמִתְּךָ וְלֹא יֵבוֹשׁוּ מִמִּשְׁעָנָם הַנִּשְׁעָנִים עָלֶיךָ כִּי אֵל אֱמֶת אַתָּה, אֱלֹהֵינוּ צַדִּיק אַל תְּבִישֵׁנוּ, אַל יִתְחַלֵּל שִׁמְךָ בָּנוּ, כִּי אֱלֹהִים אֱמֶת אַתָּה, וַיהוָֹה אֱלֹהִים אֱמֶת וְכוּ'. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 

תפילה סז: הקב"ה נִמְצָא תָּמִיד עִם הַמְקַוִּים

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַתָּה אֶחָד נֶאֱמָן, אַתָּה נִמְצָא לַמְקַוִּים לְךָ, אָדוֹן יָחִיד. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.