Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

(דף מב ע"א) אָמַר לֵיהּ, בְּרִי, בְּכֹלָּא חָאב, בְּמַחֲשָׁבָה דְאִיהִי לְבוּשָׁא לְמַחֲשָׁבָה סְתִימָא, וּבְמַחֲשָׁבָה סְתִימָא, וְדָא הֲוָה מִיתָה דִילֵיהּ, דְּאִסְתַּלַּק מַחֲשָׁבָה סְתִימָא דְכָל סְתִימִין מִנֵּיהּ, דְּאִיהוּ חַ"י הַחַיִּי"ם, דְּבַאֲתַר דְּאִיהוּ תַמָּן לֵית מִיתָה תַמָּן, וְחָאב בְּמַחֲשָׁבָה סְתִימָא וְאִשְׁתָּאַר עֵירֹם מִינָהּ, מִכָּל מַה דִּלְעֵילָא מִן אִימָּא עִלָּאָה דְאִיהִי תְּשׁוּבָה חָאב, וְאִסְתַּלְקוּ מִנֵּיהּ, וְאִי לַאו דְּקָמַת עִמֵּיהּ תְּשׁוּבָה וְגָלַת עִמֵּיהּ, הֲוָה אִתְאֲבִיד מִכָּל וָכֹל, וּבְגִין דָּא "אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד" (תהלים קל, ג), מִ"י יַעֲמוֹד וַדַּאי, וּבְגִין דָּא "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ, א), הַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" (דברים כב, ז), אֶת לְאַסְגָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה עִמָּהּ.

אִימָּא עִלָּאָה קָמַת בְּאָדָם, וְאִימָּא תַּתָּאָה בְּהֶבֶל, דְּחוֹבָא דְאָדָם רַב הֲוָה מִדְּהֶבֶל, וּבְגִין דָּא בְרִי, א"י מִן אהי"ה - אִיהוּ א"י דְחָב בֵּיהּ הֶבֶל, וְאִסְתַּלְקוּ וְאִשְׁתְּאָרַת, ה"ה, וּבְגִין דָּא אֵ"י הֶבֶל אָחִיךָ, וְאִיהוּ א"י מִן אדנ"י, וְאִשְׁתָּאַר ד"ן מִן א'דנ'י, חוֹבָא דְאָדָם גָּרַם דְּאִסְתַּלַּק י"ו מִן יְהֹוָה, וְאִשְׁתָּאַר ה"ה.

אָמַר לֵיהּ, אַבָּא, וְהָא י"ו הֲוָה לֵיהּ לְמֶהֱוֵי ו"י? אָמַר לֵיהּ בְּרִי וַדַּאי דָּא רָזָא דְחָב בְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה, דְּאִסְתַּלַּק י' מִן א', וְאִשְׁתְּאָרַת ו"י, בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק מִתַּמָּן עִלַת הָעִלּוֹת דְּאִיהוּ מַחֲשָׁבָה סְתִימָא בְאָת י' מִן א', דְּלֵית יִחוּדָא בַּר מִנֵּיהּ. וְהָכָא רָזָא דְלָא אִתְגַּלְיָיא עַד הַשְׁתָּא, וְדָא אִיהוּ "כִּי יָדַע שְׁמִי. יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ" (תהלים צא, יד), שֵׁם י', דְּלֵית לְעֵילָא מִנֵּיהּ כְּלָל, אֶלָּא הַהוּא דְבָרָא כֹלָּא, וְלֵית מָאן דְּבָרָא לֵיהּ, דְּאִית בּוֹרֵא דְאִתְבְּרִי, כְגוֹן מַיָּא דְאִיהוּ בֹּרֵא לַעֲשַׂבִּים וְגָדֵל לוֹן וְאִיהוּ אִתְבְּרִי, אֲבָל הַאי בָּרָא וְלָא אִתְבְּרִי, אִיהוּ דְלֵית אֱלֹוהַ לְעֵילָא מִנֵּיהּ.

אָמַר לֵיהּ, אַבָּא, מַאי או"י הו"י? אָמַר לֵיהּ בְּרִי הַאי אִיהוּ כַּד אִסְתַּלַּק א' מִן אהי"ה, עִם י"ו מִן יְהֹוָה, אִתְעֲבִיד או"י, אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי הַאי א' דְתַמָּן ו"י לְעֵילָא מִן א' מִן אהי"ה אִיהִי, וּמִכָּל שְׁמָהָן, אָמַר לֵיהּ בְּרִי אִית א' דְאִיהִי בְדִיּוֹקְנָא דָא יוּ"ד, י' לְעֵילָא ו' בְּאֶמְצַע ד' לְתַתָּא, וְדָא א' מִן אהי"ה, א' מִן אדנ"י, אֲבָל הַאי א סוֹפָהּ כִּתְּחִלָּתָהּ וּתְחִלָּתָהּ כְּסוֹפָהּ, וּבָהּ אָמַר עִלַּת הָעִלּוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּבְאָת ו' דְאֶמְצָעִיתָא וּמִבַּלְעָדַי אֵין אלהים.

אָמַר לֵיהּ, הָא וַדַּאי אִתְגַּלְיָא לִי מַה דְּלָא יָדַעְנָא עַד הַשְׁתָּא, וְלָא עָתִיד לְאִתְגַּלְיָא עַד יוֹמִין דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא. אָמַר לֵיהּ אִי הָכִי, אִשְׁתְּמוֹדָע דְּאִית אָדָם קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים, וְאִית אָדָם אָחֳרָא? אָמַר לֵיהּ, בְּרִי, הָכִי הוּא וַדַּאי, אָדָם דְּבָרָא לֵיהּ עִלַת הָעִלּוֹת בְּדִיּוֹקְנָא דִילֵיהּ סָתִים וְגָנִיז, הַאי גָּרַם דְּאִסְתַּלַּק עִלַּת הָעִלּוֹת, אָדָם תִּנְיָינָא חָאב בְּמַחֲשָׁבָה, וְאָדָם תְּלִיתָאָה חָאב בְּמַעֲשֶׂה, דִּתְלַת אָדָם אִינוּן, אָדָם דִּבְּרִיאָה, אָדָם דִּיְצִירָה, אָדָם דַּעֲשִׂיָּה, דְּלַאו כָּל חוֹבִין שָׁוִין.

אָמַר לֵיהּ בְּרִי עִם כָּל דָּא הֲוָה ה' קַיְימָא קַמֵּיהּ דְּאָדָם, בָּתַר דְּאָתוּ עֵרֶב רַב וְעָבְדוּ יַת עֶגְלָא, גָרְמוּ דְאִסְתַּלַּק ה' לְגַבֵּי ו"י, וְאִתְעֲבִיד הו"י, וּמָאן גָּרַם דָּא? "הוֹי גּוֹי חֹטֵא" (ישעיהו א, ד), וְאִשְׁתְּאָרַת ה' בַּתְרָאָה יְחִידָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד" (איכה א, א), דִּבְקַדְמֵיתָא "וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם" (רות א, יט) ה"ה, לְבָתַר אִסְתַּלְּקַת ה' עִלָּאָה, אִשְׁתְּאָרַת ה' תַּתָּאָה בַּתְרָאָה יְחִידָה, בָּתַר דְּאִתְעָרְבוּ טוֹב עִם רָע, מַה דְּאַפְרִישׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד), גָּרְמוּ דְגָלַת שְׁכִינְתָּא וְאִתְעָרְבַת בֵּין אוּמִין דְּעָלְמָא, וּמְנַטְרָא לוֹן בְּגָלוּתָא, בְּהַהוּא זִמְנָא נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל אַתְווֹי דְּאִסְתַּלְקוּ בְּגָלוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן" (ישעיהו מב, ח) וְכוּ'.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

(דף מב ע"א) אָמַר לֵיהּ, בְּרִי, בְּכֹלָּא חָאב, בְּמַחֲשָׁבָה דְאִיהִי לְבוּשָׁא לְמַחֲשָׁבָה סְתִימָא, וּבְמַחֲשָׁבָה סְתִימָא, וְדָא הֲוָה מִיתָה דִילֵיהּ, אָמַר לוֹ: בְּנִי, בַּכֹּל הוּא חָטָא, בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁהִיא לְבוּשׁ לַמַּחֲשָׁבָה הַנִּסְתֶּרֶת, וּבַמַּחֲשָׁבָה הַנִּסְתֶּרֶת, וְזוֹ הָיְתָה הַמִּיתָה שֶׁלּוֹ, דְּאִסְתַּלַּק מַחֲשָׁבָה סְתִימָא דְכָל סְתִימִין מִנֵּיהּ, דְּאִיהוּ חַ"י הַחַיִּי"ם, דְּבַאֲתַר דְּאִיהוּ תַמָּן לֵית מִיתָה תַמָּן, שֶׁהִסְתַּלְּקָה הַמַּחֲשָׁבָה הַנִּסְתֶּרֶת שֶׁל כָּל הַנִּסְתָּרִים מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא חַ"י הַחַיִּי"ם, שֶׁבַּמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם אֵין שָׁם מִיתָה, וְחָאב בְּמַחֲשָׁבָה סְתִימָא וְאִשְׁתָּאַר עֵירֹם מִינָהּ, וְחָטָא בַמַּחֲשָׁבָה הַנִּסְתֶּרֶת וְנִשְׁאַר עֵירוֹם מִמֶּנָּה.  מִכָּל מַה דִּלְעֵילָא מִן אִימָּא עִלָּאָה דְאִיהִי תְּשׁוּבָה חָאב, וְאִסְתַּלְקוּ מִנֵּיהּ, מִכָּל מַה שֶּׁלְּמַעְלָה מִן הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא תְשׁוּבָה, הוּא חָטָא, וְהִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ,  וְאִי לַאו דְּקָמַת עִמֵּיהּ תְּשׁוּבָה וְגָלַת עִמֵּיהּ, הֲוָה אִתְאֲבִיד מִכָּל וָכֹל, וּבְגִין דָּא "אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד" (תהלים קל, ג), וְאִם לֹא שֶׁעָמְדָה עִמּוֹ תְשׁוּבָה וְגָלְתָה עִמּוֹ, הָיָה נֶאֱבָד מִכֹּל וָכֹל, וּמִשּׁוּם זֶה אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אדנ"י מִי יַעֲמֹד,  מִ"י יַעֲמוֹד וַדַּאי, וּבְגִין דָּא "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ, א), הַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" (דברים כב, ז), אֶת לְאַסְגָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה עִמָּהּ מִי יַעֲמֹד וַדַּאי, וּמִשּׁוּם זֶה וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם, אוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם, אֶת לְרַבּוֹת שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה עִמָּהּ.

אִימָּא עִלָּאָה קָמַת בְּאָדָם, וְאִימָּא תַּתָּאָה בְּהֶבֶל, הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה עָמְדָה עִם אָדָם, וְהָאֵם הַתַּחְתּוֹנָה עִם הֶבֶל,  דְּחוֹבָא דְאָדָם רַב הֲוָה מִדְּהֶבֶל, וּבְגִין דָּא בְרִי, א"י מִן אהי"ה - אִיהוּ א"י דְחָב בֵּיהּ הֶבֶל, וְאִסְתַּלְקוּ וְאִשְׁתְּאָרַת, ה"ה, שֶׁחֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם הָיָה גָדוֹל מִשֶּׁל הֶבֶל, וּמִשּׁוּם זֶה, בְּנִי, א"י מִן אהי"ה, הוּא אֵ"י שֶׁחָטָא בּוֹ הֶבֶל אָחִיךָ, וְהִסְתַּלְּקוּ, וְנִשְׁאָר (קַיִן וְנִסְתַּלֵּק וְנִשְׁאֲרוּ) ה"ה, וּבְגִין דָּא אֵ"י הֶבֶל אָחִיךָ, וְאִיהוּ א"י מִן אדנ"י, וְאִשְׁתָּאַר ד"ן מִן א'דנ'י, וּמִשּׁוּם זֶה אֵ"י הֶבֶל אָחִיךָ, וְהוּא א"י מִן אדנ"י, וְנִשְׁאָר ד"ן מִן אדנ"י,  חוֹבָא דְאָדָם גָּרַם דְּאִסְתַּלַּק י"ו מִן יְהֹוָה, וְאִשְׁתָּאַר ה"ה הַחֵטְא שֶׁגָּרַם אָדָם שֶׁהִסְתַּלֵּק י"ו מִן יהו"ה, וְנִשְׁאָר ה"ה. אָמַר לֵיהּ, אַבָּא, וְהָא י"ו הֲוָה לֵיהּ לְמֶהֱוֵי ו"י? אָמַר לוֹ: אַבָּא, וַהֲרֵי י"ו הָיָה לוֹ לִהְיוֹת ו"י? אָמַר לֵיהּ בְּרִי וַדַּאי דָּא רָזָא דְחָב בְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה, דְּאִסְתַּלַּק י' מִן א', וְאִשְׁתְּאָרַת ו"י, אָמַר לוֹ: בְּנִי, וַדַּאי זֶה הַסּוֹד שֶׁחָטָא בַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִסְתַּלֵּק י' מִן א' וְנִשְׁאֲרָה ו"י, בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק מִתַּמָּן עִלַת הָעִלּוֹת דְּאִיהוּ מַחֲשָׁבָה סְתִימָא בְאָת י' מִן א', דְּלֵית יִחוּדָא בַּר מִנֵּיהּ מִשּׁוּם שֶׁהִסְתַּלֵּק מִשָּׁם עִלַּת הָעִלּוֹת, שֶׁהוּא מַחֲשָׁבָה סְתוּמָה בָּאוֹת י' מִן א', שֶׁאֵין יִחוּד (מַחֲשָׁבָה) חוּץ מִמֶּנּוּ,  

וְהָכָא רָזָא דְלָא אִתְגַּלְיָיא עַד הַשְׁתָּא, וְדָא אִיהוּ "כִּי יָדַע שְׁמִי. יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ" (תהלים צא, יד), וְכָאן סוֹד שֶׁלֹּא הִתְגַּלָּה עַד עַכְשָׁו, וְזֶהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ, שֵׁם י', דְּלֵית לְעֵילָא מִנֵּיהּ כְּלָל, אֶלָּא הַהוּא דְבָרָא כֹלָּא, וְלֵית מָאן דְּבָרָא לֵיהּ, שֵׁם י' שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ כְּלָל, אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁבָּרָא הַכֹּל, וְאֵין מִי שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ, דְּאִית בּוֹרֵא דְאִתְבְּרִי, כְגוֹן מַיָּא דְאִיהוּ בֹּרֵא לַעֲשַׂבִּים וְגָדֵל לוֹן וְאִיהוּ אִתְבְּרִי, שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא שֶׁנִּבְרָא, כְּמוֹ מַיִם שֶׁהוּא בוֹרֵא אֶת הָעֲשָׂבִים וּמְגַדֵּל אוֹתָם וְהוּא נִבְרָא, אֲבָל הַאי בָּרָא וְלָא אִתְבְּרִי, אִיהוּ דְלֵית אֱלֹוהַ לְעֵילָא מִנֵּיהּ אֲבָל זֶה בָּרָא וְלֹא נִבְרָא, הוּא שֶׁאֵין אֱלוֹ"הַּ לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ.  אָמַר לֵיהּ, אַבָּא, מַאי או"י הו"י? אָמַר לוֹ: אַבָּא, מַה זֶּה או"י הו"י?  אָמַר לֵיהּ בְּרִי הַאי אִיהוּ כַּד אִסְתַּלַּק א' מִן אהי"ה, עִם י"ו מִן יְהֹוָה, אִתְעֲבִיד או"י, אָמַר לוֹ: בְּנִי, זֶהוּ כְּשֶׁהִסְתַּלֵּק א מִן אהי"ה, עִם י"ו מִן יהו"ה נַעֲשֶׂה או"י. אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי הַאי א' דְתַמָּן ו"י לְעֵילָא מִן א' מִן אהי"ה אִיהִי, וּמִכָּל שְׁמָהָן, אָמַר לֵיהּ בְּרִי אִית א' דְאִיהִי בְדִיּוֹקְנָא דָא יוּ"ד, י' לְעֵילָא ו' בְּאֶמְצַע ד' לְתַתָּא, וְדָא א' מִן אהי"ה, א' מִן אדנ"י, אָמַר לוֹ: בְּנִי, יֵשׁ א שֶׁהִיא בִדְמוּת זֶה: יוֹ"ד, י' לְמַעְלָה ו' בָּאֶמְצַע ד' לְמַטָּה, וְזוֹ א' מִן אהי"ה, א' מִן אדנ"י, אֲבָל הַאי א סוֹפָהּ כִּתְּחִלָּתָהּ וּתְחִלָּתָהּ כְּסוֹפָהּ, וּבָהּ אָמַר עִלַּת הָעִלּוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, אֲבָל הָא' הַזּוֹ, סוֹפָהּ כִּתְחִלָּתָהּ, וּתְחִלָּתָהּ כְּסוֹפָהּ, וּבָהּ אָמַר עִלַּת הָעִלּוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן,  וּבְאָת ו' דְאֶמְצָעִיתָא וּמִבַּלְעָדַי אֵין אלהים וּבָאוֹת ו' שֶׁל הָאֶמְצַע וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִי"ם.

 אָמַר לֵיהּ, הָא וַדַּאי אִתְגַּלְיָא לִי מַה דְּלָא יָדַעְנָא עַד הַשְׁתָּא, וְלָא עָתִיד לְאִתְגַּלְיָא עַד יוֹמִין דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא אָמַר לוֹ: הֲרֵי וַדַּאי הִתְגַּלָּה לִי מַה שֶּׁלֹּא יָדַעְתִּי עַד עַכְשָׁו וְלֹא עָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת עַד הַיָּמִים שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. אָמַר לֵיהּ אִי הָכִי, אִשְׁתְּמוֹדָע דְּאִית אָדָם קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים, וְאִית אָדָם אָחֳרָא? אָמַר לוֹ: אִם כָּךְ, נוֹדַע שֶׁיֵּשׁ אָדָם קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים, וְיֵשׁ אָדָם אַחֵר.  אָמַר לֵיהּ, בְּרִי, הָכִי הוּא וַדַּאי, אָדָם דְּבָרָא לֵיהּ עִלַת הָעִלּוֹת בְּדִיּוֹקְנָא דִילֵיהּ סָתִים וְגָנִיז, הַאי גָּרַם דְּאִסְתַּלַּק עִלַּת הָעִלּוֹת, אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּךְ הוּא וַדַּאי, הָאָדָם שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ עִלַּת הָעִלּוֹת בִּדְמוּתוֹ, סָתוּם וְגָנוּז, זֶה גָרַם שֶׁהִסְתַּלֵּק עִלַּת הָעִלּוֹת. אָדָם תִּנְיָינָא חָאב בְּמַחֲשָׁבָה, וְאָדָם תְּלִיתָאָה חָאב בְּמַעֲשֶׂה, דִּתְלַת אָדָם אִינוּן, אָדָם הַשֵּׁנִי חָטָא בְמַחֲשָׁבָה, וְאָדָם שְׁלִישִׁי חָטָא בְמַעֲשֶׂה, שֶׁשְּׁלֹשָׁה אָדָם הֵם,  אָדָם דִּבְּרִיאָה, אָדָם דִּיְצִירָה, אָדָם דַּעֲשִׂיָּה, דְּלַאו כָּל חוֹבִין שָׁוִין אָדָם שֶׁל בְּרִיאָה, אָדָם שֶׁל יְצִירָה, וְאָדָם שֶׁל עֲשִׂיָּה, שֶׁאֵין כָּל הַחֲטָאִים שָׁוִים.

 אָמַר לֵיהּ בְּרִי עִם כָּל דָּא הֲוָה ה' קַיְימָא קַמֵּיהּ דְּאָדָם, אָמַר לוֹ: בְּנִי, עִם כָּל זֶה הָיְתָה ה' עוֹמֶדֶת לִפְנֵי אָדָם,  בָּתַר דְּאָתוּ עֵרֶב רַב וְעָבְדוּ יַת עֶגְלָא, גָרְמוּ דְאִסְתַּלַּק ה' לְגַבֵּי ו"י, וְאִתְעֲבִיד הו"י, וּמָאן גָּרַם דָּא? אַחַר שֶׁבָּאוּ עֵרֶב רַב וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, גָּרְמוּ שֶׁתִּסְתַּלֵּק ה' לְו"י וְנֶעֶשְׂתָה הו"י, וּמִי גָרַם אֶת זֶה?  "הוֹי גּוֹי חֹטֵא" (ישעיהו א, ד), וְאִשְׁתְּאָרַת ה' בַּתְרָאָה יְחִידָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד" (איכה א, א), הוֹי גּוֹי חוֹטֵא, וְנִשְׁאֲרָה ה' אַחֲרוֹנָה יְחִידָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, דִּבְקַדְמֵיתָא "וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם" (רות א, יט) ה"ה, לְבָתַר אִסְתַּלְּקַת ה' עִלָּאָה, אִשְׁתְּאָרַת ה' תַּתָּאָה בַּתְרָאָה יְחִידָה, שֶׁבַּתְּחִלָּה וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן, ה"ה, אַחַר כָּךְ הִסְתַּלְּקָה ה' הָעֶלְיוֹנָה, וְנִשְׁאֲרָה ה' הַתַּחְתּוֹנָה יְחִידָה. בָּתַר דְּאִתְעָרְבוּ טוֹב עִם רָע, מַה דְּאַפְרִישׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד), אַחַר שֶׁהִתְעָרְבוּ טוֹב עִם רָע, מַה שֶּׁהִפְרִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִי"ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, גָּרְמוּ דְגָלַת שְׁכִינְתָּא וְאִתְעָרְבַת בֵּין אוּמִין דְּעָלְמָא, וּמְנַטְרָא לוֹן בְּגָלוּתָא, גָּרְמוּ שֶׁגָּלְתָה שְׁכִינָה וְהִתְעָרְבָה בֵּין הָאֻמּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם (בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם וּבָנֶיהָ עִמָּהּ) וְשׁוֹמֶרֶת אוֹתָם (לִשְׁמֹר אוֹתָם) בַּגָּלוּת. בְּהַהוּא זִמְנָא נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל אַתְווֹי דְּאִסְתַּלְקוּ בְּגָלוּתָא, בְּאוֹתוֹ זְמַן יוֹרֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל אוֹתִיּוֹתָיו שֶׁהִסְתַּלְּקוּ בַגָּלוּת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן" (ישעיהו מב, ח) וְכוּ' זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֲנִי יהו"ה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן כוּ'.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, רַעֲיָא מְהֵימְנָא אַנְתְּ אִיהוּ דִּכְתִיב בְּךָ "כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ" (שמות לד, כט) דָּא נְהִירוּ דִּנְהִירָא עֲלָךְ מִגּוֹ יִחוּדָא עִלָּאָה. וְאִיהוּ שִׁיּוּרָא דִּדְיוֹ דְּאִשְׁתְּאַר בְּקֻלְמוֹס דְּאַעֲבַר עַל אַנְפָּךְ. דִּבְשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ נִכְתָּבִין אִינוּן מִילִין דְּאוֹרַיְתָא גּוֹ סִפְרָא עִלָּאָה, דִּכְתִיב "וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו" (מלאכי ג, טז) הֲוָה צַדִּיק דְּאִיהוּ קֻלְמוֹס, כְּתִיב לְהוּ בִּדְיוֹ דְּנָפִיק מֵחָכְמָה. וּמַאי דְּאִשְׁתְּאַר מֵהַהִיא כְּתִיבָה אֶתְיָהִיב לָךְ, דְּאַנְתְּ אִיהוּ דְּמַסְרַת נַפְשָׁךְ לְמוֹתָא כַּמָּה זִמְנִין בְּגִין יִשְׂרָאֵל. וּבְגִין דָּא יִחוּדָא קַדִּישָׁא עַל יְדָךְ אִתְיָחַד תָּדִיר. וּבְזִמְנָא דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל בְּעֵגֶל אָמַרְתָּ קַמֵּי מַלְכָּא "וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא" (שמות לב, לב) וְכוּ' וְדָא "לְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה":

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא תֵּשַׁע וּתְלָתִין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" וַדַּאי דְּכֵיוָן דְּחָמַת דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִתְּתַּקְּפַת עֲלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹבָא דְּעֵגֶל, מַסְרַת נַפְשָׁךְ לְמוֹתָא בְּגִינַיְיהוּ. (דף פד' עמוד א') וּבְחֵילָא דָּא אַפִּיקַת לְהוּ מִגַּוָּה, בְּגִין כָּךְ "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר יד, כ). "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דְּחָבוּ בַּמְּרַגְּלִים, דִּכְדֵין אִצְטְרִיכוּ לְמֵימַת בְּמַדְבְּרָא. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין דְּאַפִּיקוּ שׁוּם בִּישׁ עַל אַרְעָא. וְכַמָּה זִינִין מְסָאֲבִין אִתְּעָרוּ בְּהַהוּא זִמְנָא לְשַׁלְּטָאָה עַל אַרְעָא בְּגִינַיְיהוּ, בְּגִין כָּךְ אִצְטְרִיכוּ אִינוּן לְמֵימַת תָּמָן, דִּכְתִיב "וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם" (במדבר יד, לב) וְכוּ'. בְּגִין דְּכֻלְּהוּ אִינוּן סִטְרִין דְּיִתְעָרוּ, יִשְׁתָּאֲרוּן בְּמַדְבְּרָא כְּפִיתִין תְּחוֹתַיְיהוּ, דְּאִינוּן הֲווּ דְּאִתְעָרוּ לוֹן. וּבְמוֹתָא דִּלְהוֹן אִינוּן אִצְטְרִיכוּ לְאַכְפְּיָא לוֹן תְּחוֹתַיְיהוּ.

תָּא חֲזֵי, הַהוּא סְתִימָא דְּכֹלָּא שָׁרֵי בְּמַטְלָנוֹי לְנַחְתָּא לְתַתָּא. וְרָזָא תְּחִלַּת הַמַּחְשָׁבָה סוֹף הַמַּעֲשֶׂה. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, דִּקָיְימַת לְדַבְּרָא עָלְמִין. וּמִקַּדְמִיתָא כֹּלָּא לְגַבָּהּ אִשְׁתְּעַר וַדַּאי. שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא בִּתְלָת רֵישִׁין אִשְׁתְּכַח, וּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתָּרְשַׁת הָכָא בְּרָזָא דָּא.

וְאַנְתְּ בְּכָל זִמְנָא דַּהֲווֹ אָזְלִין בְּמַדְבְּרָא אַתְקִיפַת עֲלַיְיהוּ. דְּכַמָּה קְרֵבִין הֲווּ מִזְדַּמְּנִין לְגַבַּיְיהוּ, בְּכַמָּה סִטְרִין, מִכֻּלְהוֹ זִינִין בִּישִׁין. אִי לָאו דְּחִילוּ דִּילָךְ, דְּבֵיהּ נְטָרַת לְהוּ מ' שְׁנִין, וְלָא אִתְגַּבָּרוּ עֲלַיְיהוּ. וְעוֹד, אַנְתְּ נָמֵי מֵיתַת בְּמַדְבְּרָא וְתַמָּן אִתְקַבְּרַת, בְּגִין דְּמִינָּךְ יִדְחֲלוּן יַתִּיר מִכֹּלָּא, כֻּלְהוֹ אִינוּן סִטְרֵי מְסָאֲבוּתָא, דְּלָא יִתְתַּקְּפוּן עַל עָלְמָא. וְאַנְתְּ תֵּיתֵי לִשְׁאָר מֵתֵי מַדְבְּרָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי בַּהֲדָךְ. וּבְגִין מִלִּין אִלֵּין כְּתִיב בְּךָ "לָכֵן אֲחַלֶּק וְכוּ' תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה וְכוּ' וְאֶת פֹּשְׁעִים" (ישעיהו נג, יב) וְכוּ'. וּקְבוּרָה דִּילָךְ דְּאִתְּמָר בַּהּ "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ" (דברים לד, ו) דְּהָא מִתַּמָּן אִסְתַּלְּקַת (דף פד' עמוד ב') לַאֲתָר אַחֲרָא עִלָּאָה, בְּגִין כָּךְ לֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ. אֲבָל תָּמָן אִתְקַבְּרַת בְּקַדְמִיתָא לְאַכְפְּיָא קְלִיפִין וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקָךְ.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, ר' ר' הָא הָשַׁתָּא אִיהוּ שַׁעֲתָא לְאַהַדְרָא עֲטָרָה לְיוֹשְׁנָהּ. מָאן יוֹשְׁנָהּ? אֶלָּא כַּמָּה דְּאָמַר "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן" (ויקרא כו, י) דָּא הַהוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ "וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב" (דניאל ז, ט). אֲבָל תָּא חֲזֵי, תְּרֵין אִינוּן, חַד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא וְחַד עָתִיק יוֹמִין, לָקֳבֵל דָּא "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן" (ויקרא כו, י), מִסִּטְרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, "נוֹשָׁן" (שם) מִסִּטְרָא דְּעַתִּיק יוֹמִין. אַמַּאי נוֹשָׁן? אֶלָּא דְּמִסִּטְרָא דִּילֵיהּ טָמִיר אִיהוּ מִכֹּלָּא. אֲבָל בְּגִין דְּאִתְכַּסֵּי לְתַתָּא בְּהַהוּא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, אִקְרֵי הֲכִי עַתִּיק יוֹמִין. בְּגִין כָּךְ יָשָׁן נוֹשָׁן וַדַּאי. וּבְהוּ אִצְטְרִיךְ לְאַהַדְרָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא, כְּגַוְנָא דְּעָבְדוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. וְרָזָא דְּמִלָּה "הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא" (נחמיה ט, לב). וְאִי תֵּימָא מַאי הַאי לְגַבֵּי הַאי? אֶלָּא הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא דְּיָדְעִין לְמֵיהַךְ בְּאָרְחֵי רָזִין דִּלְעֵילָא בָּאוֹרֵחַ מֵישָׁר.

תָּא חֲזֵי, הַהוּא סְתִימָא דְּכֹלָּא שָׁרֵי בְּמַטְלָנוֹי לְנַחְתָּא לְתַתָּא. וְרָזָא תְּחִלַּת הַמַּחְשָׁבָה סוֹף הַמַּעֲשֶׂה. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, דִּקָיְימַת לְדַבְּרָא עָלְמִין. וּמִקַּדְמִיתָא כֹּלָּא לְגַבָּהּ אִשְׁתְּעַר וַדַּאי. שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא בִּתְלָת רֵישִׁין אִשְׁתְּכַח, וּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתָּרְשַׁת הָכָא בְּרָזָא דָּא.

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, רַעֲיָא מְהֵימְנָא אַנְתְּ אִיהוּ דִּכְתִיב בְּךָ קם אליהו הנביא הנאמן, פתח ואמר, משה רבנו הרועה הנאמן, אתה הוא שנכתב עליך "כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ" (שמות לד, כט) דָּא נְהִירוּ דִּנְהִירָא עֲלָךְ מִגּוֹ יִחוּדָא עִלָּאָה. זהו האור האיר עליך מתוך היחוד העליון. וְאִיהוּ שִׁיּוּרָא דִּדְיוֹ דְּאִשְׁתְּאַר בְּקֻלְמוֹס דְּאַעֲבַר עַל אַנְפָּךְ.  והוא משיורי הדיו שנשאר בקלמוס שעבר על פניך. דִּבְשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ נִכְתָּבִין אִינוּן מִילִין דְּאוֹרַיְתָא גּוֹ סִפְרָא עִלָּאָה, דִּכְתִיב שבשעה שהיו נכתבים תיבות התורה בתוך ספר העליון שנאמר "וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו" (מלאכי ג, טז) הֲוָה צַדִּיק דְּאִיהוּ קֻלְמוֹס, כְּתִיב לְהוּ בִּדְיוֹ דְּנָפִיק מֵחָכְמָה. היה הקולמוס שהוא הצדיק / היסוד כותב אותם בדי"ו שהוא יו"ד שהיה יוצא מהחכמה, וּמַאי דְּאִשְׁתְּאַר מֵהַהִיא כְּתִיבָה אֶתְיָהִיב לָךְ, דְּאַנְתְּ אִיהוּ דְּמַסְרַת נַפְשָׁךְ לְמוֹתָא כַּמָּה זִמְנִין בְּגִין יִשְׂרָאֵל. והדיו שנשאר מאותה הכתיבה של א' זעירא פתיחת ספר ויקר'א, בגלל ענוותנותך, הרי דיו זה שייך לך וניתן לך, שאתה מסרת את נפשך למיתה כמה פעמים על ישראל, וּבְגִין דָּא יִחוּדָא קַדִּישָׁא עַל יְדָךְ אִתְיָחַד תָּדִיר. ועל כן, זה היחוד הקדוש מתייחד תמיד על ידך. וּבְזִמְנָא דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל בְּעֵגֶל אָמַרְתָּ קַמֵּי מַלְכָּא שבזמן שחטאו ישראל בעגל אמרת לפני המלך, "וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא" (שמות לב, לב) וְכוּ' וְדָא "לְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה":

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא תֵּשַׁע וּתְלָתִין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" וַדַּאי, דְּכֵיוָן דְּחָמַת דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִתְּתַּקְּפַת עֲלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹבָא דְּעֵגֶל, מַסְרַת נַפְשָׁךְ לְמוֹתָא בְּגִינַיְיהוּ. כיון שראית שהסטרא אחרא התחזקה על ישראל בגלל חטא העגל, מסרת נפשך למיתה עליהם, וּבְחֵילָא דָּא אַפִּיקַת לְהוּ מִגַּוָּה, בְּגִין כָּךְ ובכח זה הוצאת אותם מתוך הס"א. לכן נאמר "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר יד, כ).

> חטא המרגלים, גרם לס"א לאחיזה בארץ, ולכן נגזר עליהם למות במדבר כדי לכפות אותם.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דְּחָבוּ בַּמְּרַגְּלִים, דִּכְדֵין אִצְטְרִיכוּ לְמֵימַת בְּמַדְבְּרָא. ובזמן שחטאו במרגלים, אז הוצרכו למות במדבר, אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין דְּאַפִּיקוּ שׁוּם בִּישׁ עַל אַרְעָא. מדוע? בגלל שהוציאו שם רע על הארץ. וְכַמָּה זִינִין מְסָאֲבִין אִתְּעָרוּ בְּהַהוּא זִמְנָא לְשַׁלְּטָאָה עַל אַרְעָא בְּגִינַיְיהוּ, וכמה מיני טומאה התעוררו באותו הזמן לשלוט על הארץ בגללם, בְּגִין כָּךְ אִצְטְרִיכוּ אִינוּן לְמֵימַת תָּמָן, דִּכְתִיב לכן, הם הוצרכו כל דור המדבר למות שם, שכתוב "וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם" (במדבר יד, לב) וְכוּ'. בְּגִין דְּכֻלְּהוּ אִינוּן סִטְרִין דְּיִתְעָרוּ יִשְׁתָּאֲרוּן בְּמַדְבְּרָא כְּפִיתִין תְּחוֹתַיְיהוּ, דְּאִינוּן הֲווּ דְּאִתְעָרוּ לוֹן. כדי שכל אותם צדדי הטומאה שהתעוררו - יישארו במדבר כפותים תחתיהם, בגלל שהם אלה שהעירו אותם וּבְמוֹתָא דִּלְהוֹן אִינוּן אִצְטְרִיכוּ לְאַכְפְּיָא לוֹן תְּחוֹתַיְיהוּ, ובמותם הם צריכים לכפות את הסטרא אחרא תחתיהם.

> משה נקבר במדבר כדי לכפות הס"א ולזכות את דור המדבר, ולאח"כ עלה למקום עליון.

וְאַנְתְּ בְּכָל זִמְנָא דַּהֲווֹ אָזְלִין בְּמַדְבְּרָא אַתְקִיפַת עֲלַיְיהוּ. ואתה משה רבנו, בכל זמן שהיו הולכים במדבר חיזקת את ישראל, דְּכַמָּה קְרֵבִין הֲווּ מִזְדַּמְּנִין לְגַבַּיְיהוּ, בְּכַמָּה סִטְרִין, מִכֻּלְהוֹ זִינִין בִּישִׁין. שכמה מלחמות היו מזדמנים לפניהם, בכמה צדדים, מכל המינים הרעים, אִי לָאו דְּחִילוּ דִּילָךְ, דְּבֵיהּ נְטָרַת לְהוּ מ' שְׁנִין, וְלָא אִתְגַּבָּרוּ עֲלַיְיהוּ. לולא המורא שלך, שבה שמרת אותם ארבעים שנה במדבר,  לא היו יכולים ישראל להתגבר עליהם. וְעוֹד, אַנְתְּ נָמֵי מֵיתַת בְּמַדְבְּרָא וְתַמָּן אִתְקַבְּרַת, ועוד, גם אתה מתת במדבר ושם נקברת, בְּגִין דְּמִינָּךְ יִדְחֲלוּן יַתִּיר מִכֹּלָּא, כֻּלְהוֹ אִינוּן סִטְרֵי מְסָאֲבוּתָא, דְּלָא יִתְתַּקְּפוּן עַל עָלְמָא.  כדי שיפחדו ממך יותר מכולם, כל אלה צדדי הטומאה, שלא יתחזקו על העולם. וְאַנְתְּ תֵּיתֵי לִשְׁאָר מֵתֵי מַדְבְּרָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי בַּהֲדָךְ. ואתה תביא איתך את שאר מתי דור המדבר לעולם הבא. וּבְגִין מִלִּין אִלֵּין כְּתִיב בְּךָ בגלל הדברים האלה כתוב עליך "לָכֵן אֲחַלֶּק וְכוּ' תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה וְכוּ' וְאֶת פֹּשְׁעִים" (ישעיהו נג, יב) וְכוּ'. וּקְבוּרָה דִּילָךְ דְּאִתְּמָר בַּהּ על מקום קבורתך נאמר "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ" (דברים לד, ו) דְּהָא מִתַּמָּן אִסְתַּלְּקַת (דף פד' עמוד ב') לַאֲתָר אַחֲרָא עִלָּאָה, שהרי משם עלית למקום אחר עליון, בְּגִין כָּךְ לֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ. אֲבָל תָּמָן אִתְקַבְּרַת בְּקַדְמִיתָא לְאַכְפְּיָא קְלִיפִין וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקָךְ, אבל שם במדבר נקברת בתחילה לכפות את הקליפות האלה ודאי. אשרי חלקך.

> עתיק יומין מתכסה למטה בעתיקא קדישא.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, ר' ר' קם אברהם אבינו סבא חסידא ואמר, רבי רבי הרמח"ל, הָא הָשַׁתָּא אִיהוּ שַׁעֲתָא לְאַהַדְרָא עֲטָרָה לְיוֹשְׁנָהּ. עכשיו היא השעה להחזיר עטרה ליושנה. מָאן יוֹשְׁנָהּ? אֶלָּא כַּמָּה דְּאָמַר מהי יושנה? אלא כמו שנאמר "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן" (ויקרא כו, י) דָּא הַהוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ זה ההוא, שכתוב בו "וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב" (דניאל ז, ט). אֲבָל תָּא חֲזֵי, תְּרֵין אִינוּן, חַד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא וְחַד עָתִיק יוֹמִין, אבל בוא וראה, שניים הם: אחד עתיקא קדישא, ואחד עתיק יומין, לָקֳבֵל דָּא כנגד זה מתפרש הכתוב "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן" (ויקרא כו, י), מִסִּטְרָא מצד דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, "נוֹשָׁן" (שם) מִסִּטְרָא מצד דְּעַתִּיק יוֹמִין. אַמַּאי נוֹשָׁן? אֶלָּא דְּמִסִּטְרָא דִּילֵיהּ טָמִיר אִיהוּ מִכֹּלָּא. למה נקרא "נושן"? אלא שמצדו, נעלם הוא יותר מכולם, אֲבָל בְּגִין דְּאִתְכַּסֵּי לְתַתָּא בְּהַהוּא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, אִקְרֵי הֲכִי עַתִּיק יוֹמִין. אבל בגלל שמתכסה למטה באותו עתיקא קדישא נקרא כך עתיק יומין, בְּגִין כָּךְ לכן נקרא "יָשָׁן נוֹשָׁן" וַדַּאי. וּבְהוּ אִצְטְרִיךְ לְאַהַדְרָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא, כְּגַוְנָא דְּעָבְדוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. ובו יצטרך להחזיר את השכינה שהיא בגלות, כמו שעשו אנשי כנסת הגדולה,  וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא" (נחמיה ט, לב). וְאִי תֵּימָא מַאי הַאי לְגַבֵּי הַאי? ואם תשאל מה עניין זה לגבי זה? אֶלָּא הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא דְּיָדְעִין לְמֵיהַךְ בְּאָרְחֵי רָזִין דִּלְעֵילָא בָּאוֹרֵחַ מֵישָׁר. אלא כאן סודות עליונים לבעלי החכמב שיודעים ללכת בדרכי הסודות העליונים בדרך ישרה.

> שורש השכינה בש' של ג' ראשין, וש' של ארבע ראשין.

תָּא חֲזֵי, הַהוּא סְתִימָא דְּכֹלָּא שָׁרֵי בְּמַטְלָנוֹי לְנַחְתָּא לְתַתָּא. וְרָזָא תְּחִלַּת הַמַּחְשָׁבָה סוֹף הַמַּעֲשֶׂה. בוא וראה, ההוא המחשבה העליונה הסתום מהכל, התחיל במסעו לרדת למטה, והוא סוד תחילת המחשבה - סוף המעשה. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, דִּקָיְימַת לְדַבְּרָא עָלְמִין. והשכינה היא הנקרא סוף המעשה. וּמִקַּדְמִיתָא כֹּלָּא לְגַבָּהּ אִשְׁתְּעַר וַדַּאי. שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא בִּתְלָת רֵישִׁין אִשְׁתְּכַח, וּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתָּרְשַׁת הָכָא בְּרָזָא דָּא. תחילת הכל, בשלושה ראשים נמצא, השכינה משרשת כאן בסוד הזה.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קמ"ד מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה קמ"ד: "כי עליך הורגנו כל היום", אל רחום וחנון, עד מתי תתאפק על רציחות בניך באכזריות נוראה על יד האומות הרשעים, האם תמנו לגווע?

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד", וַהֲרֵי הָרְשָׁעִים שָׁחֲטוּ אָבוֹת וּבָנִים צַדִּיקִים וַחֲסִידִים בְּיוֹם אֶחָד בְּכַמָּה אַכְזָרִיּוּת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשָּׁחֲטוּ בָּנִים בְּחֵיק אִמּוֹתָם, הֲעַל אֵלֶּה תִּתְאַפַּק יְהוָֹה? וַהֲרֵי זְמַן שֶׁתִּמָּלֵא סְאָתָם לְבַטֵּל לְהַעֲבִיר הַשֶּׁקֶר, שֶׁהֲרֵי הַשֶּׁקֶר הוּא הוּא הַגּוֹרֵם כָּל עִרְבּוּב שֶׁהַדְּבָרִים אֵינָם עוֹמְדִים כָּרָאוּי, וּבְעִרְבּוּב כַּמָּה דָּמִים נִתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לְהִתְעָרֵב, כְּגוֹן דְּמֵי אָבוֹת וּבָנִים, דְּמֵי חֲסִידִים וַחֲסִידוֹת, דְּמֵי בַּחוּרִים וּבַחוּרוֹת, דְּמֵי חֲתָנִים וְכַלּוֹת, דְּמֵי זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, דְּמֵי חַזָּנִים וְתַלְמִידֵיהֶם. "אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָּמָם", אֶלָּא תְּגַלֶה לָעֵינַיִם הָעֶלְיוֹנִים לִרְאוֹת אוֹתָם, שֶׁיַּעֲלוּ כֻּלָּם לְגָבוֹהַּ שֶׁהֲרֵי הֵם עוֹלוֹת שֶׁכֻּלָּהּ כָּלִיל שֶׁכֵּן מָסְרוּ עַצְמָם עַל יִחוּד שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ לְהִתְיַחֵד בַּיִּחוּד.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. כִּי "עָלֶיךָ הוֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם נֶחֱשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה", וְזֶה הוּא יוֹם אֶלֶף הַחֲמִשִּׁי, בּוֹ כָּל הַיּוֹם דָוָ"ה, מִצַּד הוֹ"ד, וַהֲרֵי הָיָה רָאוּי לָנוּ מְנוּחָה בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי מִצַּד צַדִּיק חַי עוֹלָמִים לְהִנָּתֵן לָנוּ חַיִּים, וַהֲרֵי נֶחֱשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה גַּם בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי הַזֶּה, כְּצֹאן וַדַּאי, כַּצֹּאן, צַדִּיק, נוֹהֵג כַּצֹאן יוֹסֵף, "הֵן גָּוַעְנוּ כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ", "עוּרָה לָמָּה תִּישַׁן יְהוָֹה הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח" תְּעוֹרֵר נִצְחֲךָ, וּבוֹ "נֶצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר", שֶׁלָּזֶה מְקַוִּים יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ לַאֲמִתְּךָ. וּמִיָּד שֶׁזֶּה יִתְגַּלֶּה לֹא יִהְיוּ עוֹד קִלְקוּלִים, אֶלָּא "וֶאֱמֶת יְהוָֹה לְעוֹלָם", לְעוֹלָם וַדַּאי. גַּלֵּה אֲמִתְּךָ לַמְקַוִּים לְךָ, "גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבֹּגְדִים רֵיקָם", יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.