Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

(דף נג ע"ב) וּבְזִמְנָא דִפְּרִישַׁת גַּדְפָהָא עַל יִשְׂרָאֵל אִתְּמַר "יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ" (דברים לב, יא), כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות יט, ד) וְכוּ', וּבְגִין דָּא "קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ" (יונה א, ו) דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְאִיהִי תְיוּבְתָּא דִילָךְ, וְתוּב בָּהּ לְמָארָךְ דְּאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִסְתַּכַּל דְּשִׁפְחָה בִּישָׁא שָׁלְטָא עֲלָךְ דְּאִיהִי טִפָּה סְרוּחָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא" (איוב א, ז), דְּכָל חוֹבִין אִינוּן מֵאֵבָרִין דְּטִפָּה סְרוּחָה, דִּבְגִינָהּ אִתְּמַר לְגַבֵּי חַיָּיבַיָּא 'מֵאַיִן בָּאתָ? מִטִּפָּה סְרוּחָה', "וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה" (יונה א, יג) בְּתִיּוּבְתָּא, "וְלֹא יָכֹלוּ כִּי הַיָּם" (יונה א, יג), דְּאִיהוּ גְזֵרַת דִּינָא, "הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם" (יונה א, יג).

בְּהַהוּא זִמְנָא "וַיְמַן יְהֹוָה דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה" (יונה ב, א), דָא גָלוּתָא קַדְמָאָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה" (יונה א, ה), וְדָא הוּא "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה" (בראשית מו, ד), כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ בְּכָל אֲתַר דְּגָלוּ יִשְׂרָאֵל שְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן, קִלְקְלוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדֵיהוֹן, בֵּיהּ זִמְנָא אִתְּמַר בְּהוֹן "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם" (שמות א, ח), וְדָא פַּרְעֹה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיְמַן יְהֹוָה דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה" (יונה ב, א), דְּבָעָא לְבַטְלָא יִשְׂרָאֵל מֵעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שמות א, כב), לְקִבְּלֵיהּ "וַיְמַן יְהֹוָה דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה" (יונה ב, א), לְקַטְלֵיהּ, לִבְלוֹעַ יוֹנָה לָא כְּתִיב, אֶלָּא "לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה" (יונה ב, א), "אֶת" אָתָא לְרַבּוֹת רַעְיָא מְהֵימְנָא דְעָתִיד לְאִתְיַיהֲבָא אוֹרַיְיתָא עַל יְדֵיהּ, דְּאִיהִי מֵאַלֶּ"ף וְעַד תָּי"ו, כָּל אִלֵּין גִּלְגּוּלִין עַל יְדֵיהּ הֲווֹ, וְדָא אִיהוּ "דָּג גָּדוֹל" (יונה ב, א), דְּאִתְּמַר בֵּיהּ הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, אִיהוּ 'דָּג' מִצְרָיִם, וּבַת זוּגֵיהּ 'דָּגָה' "וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יְהֹוָה אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה" (יונה ב, ב), מָאן מְעִי הַדָּגָה? אִלֵּין מִצְרָאֵי.

וְעוֹד "וַיְמַן יְהֹוָה דָּג גָּדוֹל" (יונה ב, א), דָּא טְחוֹל לִילִית דְּאִיהִי עֵרֶב רַב מֵהַהוּא רַב הַחוֹבֵל דְּאִתְּמַר בֵּיהּ וְגַם עֵרֶב רַב וְכוּ', וּטְחוֹל אִיהוּ שְׂחוֹק הַכְּסִיל, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ" (קהלת ז, ט), "לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה" (יונה ב, א) דָא נַפְשָׁא, מִסִּטְרָא דִילֵיהּ "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (שמות ו, ט) מִסִּטְרָא דְכָבֵד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" (שמות ז, יד), "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה" (שמות ה, ט), מִסִּטְרָא דְמָרָה "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם" (שמות א, יד).

'דָּג גָּדוֹל' אִיהוּ עֵרֶב רַב, דְּאִינוּן 'רַב הַחוֹבֵל', מָאן חוֹבֵל אֶלָּא רַב מִכָּל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, אִיהוּ חוֹבֵל, וְאִיהִי חַבָּלָה, עֵרֶב רַב בְּנִין דְּלִילִית חַיָּיבָא, דִבְהוֹן חָאבוּ יִשְׂרָאֵל וַחֲבִילוּ יָת בִּשְׂרַיְיהוּ בְּאָת בְּרִית, אִינוּן רַב עֲלַיְיהוּ בְגָלוּתָא, וְאִינוּן דָּגָה לְיִשְׂרָאֵל, וּבְגִין דָּא אָמְרוּ "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה" (במדבר יא, ה) וְכוּ'.

וּבְזִמְנָא דְנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קְטִיל מִנַּיְיהוּ סַגִּיאִין, וּבְגָלוּתָא בַתְרָאָה עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקָטְלָא לוֹן, וְדָא אִיהוּ "וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה, וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר" (שמות ז, כא) דָּא אוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), סָרְחַת לְגַבַּיְיהוּ, וְאִתְּמַר בְּיִשְׂרָאֵל "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שמות א, כב), "אוֹר" אִיהוּ רָ"ז, "הַיְאוֹרָה" בַּת זוּגֵיהּ דְּהַהוּא אוֹר, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם" (שמות י, כג), כְּגַוְונָא דָא בְגָלוּתָא בַתְרָאָה הַזּוֹהַר בֵּיהּ הָוָה רָ"ז, דְּאִיהוּ אוֹר דְּפוּרְקָנָא בַתְרַיְיתָא, לְקַיֵּים "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו), וְדָא אִיהוּ "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן" (שמות א, כב), אִלֵּין דְּמִשְׁתַּדְלִין בְּאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

(דף נג ע"ב) וּבְזִמְנָא דִפְּרִישַׁת גַּדְפָהָא עַל יִשְׂרָאֵל אִתְּמַר "יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ" (דברים לב, יא), כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות יט, ד) וְכוּ', וּבִזְמַן שֶׁפּוֹרֶשֶׂת כְּנָפֶיהָ עַל יִשְׂרָאֵל, נֶאֱמַר יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וְכוּ',וּבְגִין דָּא "קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ" (יונה א, ו) דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְאִיהִי תְיוּבְתָּא דִילָךְ, וְתוּב בָּהּ לְמָארָךְ דְּאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִשּׁוּם זֶה קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶי"ךָ, שֶׁהִיא שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא הַתְּשׁוּבָה שֶׁלְּךָ, וְשׁוּב בָּהּ לְרִבּוֹנְךָ שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,  אִסְתַּכַּל דְּשִׁפְחָה בִּישָׁא שָׁלְטָא עֲלָךְ דְּאִיהִי טִפָּה סְרוּחָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא" (איוב א, ז), הִסְתַּכֵּל שֶׁשִּׁפְחָה רָעָה שׁוֹלֶטֶת עָלֶיךָ, שֶׁהִיא טִפָּה סְרוּחָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (איוב א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא.  דְּכָל חוֹבִין אִינוּן מֵאֵבָרִין דְּטִפָּה סְרוּחָה, דִּבְגִינָהּ אִתְּמַר לְגַבֵּי חַיָּיבַיָּא 'מֵאַיִן בָּאתָ? מִטִּפָּה סְרוּחָה', שֶׁכָּל הַחֲטָאִים הֵם מֵאֵיבָרִים שֶׁל טִפָּה סְרוּחָה, שֶׁבִּגְלָלָהּ נֶאֱמַר לָרְשָׁעִים מֵאַיִן בָּאתָ? מִטִּפָּה סְרוּחָה.  "וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה" (יונה א, יג) בְּתִיּוּבְתָּא, "וְלֹא יָכֹלוּ כִּי הַיָּם" (יונה א, יג), דְּאִיהוּ גְזֵרַת דִּינָא, "הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם" (יונה א, יג) וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה, בִּתְשׁוּבָה, וְלֹא יָכֹלוּ, כִּי הַיָּם, שֶׁהוּא גְזֵרַת הַדִּין, הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם.

 בְּהַהוּא זִמְנָא "וַיְמַן יְהֹוָה דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה" (יונה ב, א), דָא גָלוּתָא קַדְמָאָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה" (יונה א, ה), בְּאוֹתוֹ זְמַן וַיְמַן יהו"ה דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה, זוֹ גָלוּת רִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה, וְדָא הוּא "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה" (בראשית מו, ד), כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ בְּכָל אֲתַר דְּגָלוּ יִשְׂרָאֵל שְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן, וְזֶהוּ אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל - שְׁכִינָה עִמָּהֶם,  קִלְקְלוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדֵיהוֹן, בֵּיהּ זִמְנָא אִתְּמַר בְּהוֹן "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם" (שמות א, ח), וְדָא פַּרְעֹה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיְמַן יְהֹוָה דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה" (יונה ב, א), קִלְקְלוּ יִשְׂרָאֵל מַעֲשֵׂיהֶם, בְּאוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר בָּהֶם וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם, וְזֶה פַרְעֹה, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַן וַיְמַן יהו"ה דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה,  דְּבָעָא לְבַטְלָא יִשְׂרָאֵל מֵעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שמות א, כב), שֶׁרָצָה לְבַטֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאוֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ,  לְקִבְּלֵיהּ "וַיְמַן יְהֹוָה דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה" (יונה ב, א), לְקַטְלֵיהּ, כְּנֶגְדּוֹ וַיְמַן יהו"ה דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה, לְהָרְגוֹ לִבְלוֹעַ יוֹנָה לָא כְּתִיב, אֶלָּא "לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה" (יונה ב, א), לֹא כָתוּב לִבְלֹעַ יוֹנָה, אֶלָּא לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה.  "אֶת" אָתָא לְרַבּוֹת רַעְיָא מְהֵימְנָא דְעָתִיד לְאִתְיַיהֲבָא אוֹרַיְיתָא עַל יְדֵיהּ, דְּאִיהִי מֵאַלֶּ"ף וְעַד תָּי"ו, אֶת, בָּא לְרַבּוֹת אֶת הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן שֶׁעֲתִידָה לְהִנָּתֵן תּוֹרָה עַל יָדוֹ, שֶׁהִיא מֵאָלֶ"ף עַד תָּי"ו,  כָּל אִלֵּין גִּלְגּוּלִין עַל יְדֵיהּ הֲווֹ, וְדָא אִיהוּ "דָּג גָּדוֹל" (יונה ב, א), דְּאִתְּמַר בֵּיהּ הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, אִיהוּ 'דָּג' מִצְרָיִם, וּבַת זוּגֵיהּ 'דָּגָה', כָּל הַגִּלְגּוּלִים הַלָּלוּ הָיוּ עַל יָדוֹ, וְזֶהוּ דָג גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, הוּא דַג מִצְרַיִם, וּבַת זוּגוֹ דָּגָה,  "וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יְהֹוָה אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה" (יונה ב, ב), מָאן מְעִי הַדָּגָה? אִלֵּין מִצְרָאֵי, וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יהו"ה אֱלֹהָי"ו מִמְּעֵי הַדָּגָה. מִי הֵם מְעֵי הַדָּגָה? אֵלּוּ הַמִּצְרִים.

 וְעוֹד "וַיְמַן יְהֹוָה דָּג גָּדוֹל" (יונה ב, א), דָּא טְחוֹל לִילִית דְּאִיהִי עֵרֶב רַב מֵהַהוּא רַב הַחוֹבֵל דְּאִתְּמַר בֵּיהּ וְגַם עֵרֶב רַב וְכוּ', וְעוֹד, וַיְמַן יהו"ה דָּג גָּדוֹל, זֶהוּ טְחוֹל, לִילִית, שֶׁהִיא עֵרֶב רַב, מֵאוֹתוֹ רַב הַחוֹבֵל (זֶה סמא"ל. דָּגָה, זֶה נָחָ"שׁ לִילִי"ת, בַּת זוּגוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רַב הַחוֹבֵל, טְחוֹל, שֶׁהוּא עֵרֶב רַב) שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְכוּ',  וּטְחוֹל אִיהוּ שְׂחוֹק הַכְּסִיל, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ" (קהלת ז, ט), וּטְחוֹל הוּא שְׂחוֹק הַכְּסִיל, עָלָיו נֶאֱמַר כִּי הַכַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ.  "לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה" (יונה ב, א) דָא נַפְשָׁא, מִסִּטְרָא דייליהּ לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה, זוֹ הַנֶּפֶשׁ, מֵהַצַּד שֶׁלּוֹ - וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (שמות ו, ט) מִסִּטְרָא דְכָבֵד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" (שמות ז, יד), "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה" (שמות ה, ט), וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה - מִצַּד הַכָּבֵד, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה, תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה.  מִסִּטְרָא דְמָרָה "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם" (שמות א, יד) מִצַּד שֶׁל הַמָּרָה - וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם.  'דָּג גָּדוֹל' אִיהוּ עֵרֶב רַב, דְּאִינוּן 'רַב הַחוֹבֵל', מָאן חוֹבֵל? דָּג גָּדוֹל הוּא עֵרֶב רַב, שֶׁהֵם (שֶׁהוּא) רַב הַחוֹבֵל, מִי חוֹבֵל?  אֶלָּא רַב מִכָּל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, אִיהוּ חוֹבֵל, וְאִיהִי חַבָּלָה, אֶלָּא גָדוֹל מִכָּל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, הוּא חוֹבֵל וְהִיא חַבָּלָה,  עֵרֶב רַב בְּנִין דְּלִילִית חַיָּיבָא, דִבְהוֹן חָאבוּ יִשְׂרָאֵל וַחֲבִילוּ יָת בִּשְׂרַיְיהוּ בְּאָת בְּרִית, עֵרֶב רַב הֵם בְּנֵי לִילִי"ת הָרְשָׁעָה, שֶׁבָּהֶם חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וְחִבְּלוּ אֶת בְּשָׂרָם בְּאוֹת הַבְּרִית, אִינוּן רַב עֲלַיְיהוּ בְגָלוּתָא, וְאִינוּן דָּגָה לְיִשְׂרָאֵל, וּבְגִין דָּא אָמְרוּ "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה" (במדבר יא, ה) וְכוּ', הֵם גְּדוֹלִים עֲלֵיהֶם בַּגָּלוּת, וְהֵם דָּגָה לְיִשְׂרָאֵל, וּמִשּׁוּם זֶה אָמְרוּ זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה וְכוּ'.

וּבְזִמְנָא דְנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קְטִיל מִנַּיְיהוּ סַגִּיאִין, וּבְגָלוּתָא בַתְרָאָה עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקָטְלָא לוֹן, וּבִזְמַן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הָרַג מֵהֶם רַבִּים, וּבַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַהֲרֹג אוֹתָם,  וְדָא אִיהוּ "וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה, וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר" (שמות ז, כא) וְזֶהוּ וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאוֹר מֵתָה, וַיִּבְאַשׁ הַיְאוֹר, דָּא אוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), סָרְחַת לְגַבַּיְיהוּ, וְאִתְּמַר בְּיִשְׂרָאֵל "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שמות א, כב), זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְתוֹרָה אוֹר, סָרְחָה אֲלֵיהֶם, וְנֶאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאוֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ.  "אוֹר" אִיהוּ רָ"ז, "הַיְאוֹרָה" בַּת זוּגֵיהּ דְּהַהוּא אוֹר, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם" (שמות י, כג), אוֹר הוּא רָ"ז. הַיְאוֹרָ"ה, בַּת זוּגוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם,  כְּגַוְונָא דָא בְגָלוּתָא בַתְרָאָה הַזּוֹהַר בֵּיהּ הָוָה רָ"ז, דְּאִיהוּ אוֹר דְּפוּרְקָנָא בַתְרַיְיתָא, כְּמוֹ כֵן בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה (הַיְאוֹרָה) הַזֹּהַר בּוֹ הָיָה רָ"ז, שֶׁהוּא אוֹר הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה,  לְקַיֵּים "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו), לְקַיֵּם כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת,  וְדָא אִיהוּ "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן" (שמות א, כב), אִלֵּין דְּמִשְׁתַּדְלִין בְּאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה. וְזֶהוּ כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאוֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן, אֵלֶּה שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וְשִׁתָּא

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב), כֹּלָּא בִּקְרָבָא דַּעֲמָלֵק אִשְׁתְּמוֹדָע דִּבְכַמָּה רָזִין עִלָּאִין סִדֵּר מֹשֶׁה מִלָּה. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "וַיָּבֹא עֲמָלֵק" (שמות יז, ח) וְכוּ'. הָכָא רָזָא לְמָארֵי חָכְמְתָא. בְּזִמְנָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִזְדַּמְּנַת לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּחֵילָא דְּכַמָּה קִטְרוּגִין אָתְיַת וַדַּאי. וּכְדֵין כַּמָּה עֲנָפִין מֵאִילָנָא בִּישָׁא מִתְתַּקְּפָן וּבְהוּ בָּעָאת לְאִתְדַּבְּקָא לְעֵילָא. וְכַמָּה דְּאִיהִי אִתְּתַּקְּפַת בְּדַרְגִּין דִּילַהּ בְּקִטְרוּגָא דִּלְהוֹן, הָכִי אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּפָא לְקִבְלַהּ. וְאִי תֵּימָא מָאן אִיהוּ דְּאַגָּח קְרָבָא וְאִתְתְּקַף לְקִבְלַהּ?

אֶלָּא (דף קטו' עמוד א') תָּא חֲזֵי, זַכָּאֵי קְשׁוֹט דְּקַיְּימִין בְּעָלְמָא וּמְתַקְּנִין תִּיקּוּנִין עִלָּאִין בְּכָל יוֹמָא קַמֵּי מָארַיְיהוּ, בְּיוֹמָא דְּמִסְתַּלְקָן מֵעָלְמָא כְּדֵין כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּלְהוֹן מִתְתַּקְּפָן כַּחֲדָא. וּבְהַהוּא יוֹמָא אִתְמְסַר לְהוּ חֵילָא מַאי דְּלָא הֲוָה לְהוּ עַד הַהוּא זִמְנָא. וְרָזָא דְּמִלָּה "וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ" (קהלת ז, א). דְּהָא כְּדֵין כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּלְהוֹן מִתְיָשְּׁבָן בְּאַתְרַיְיהוּ, מְנַהֲרָן וּמִתְתַּקְּפָן כִּדְקָא חֲזֵי. אִלֵּין בְּזִמְנָא דְּחָמַאן קִטְרוּגָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְתוּקְפָּא דִּילַהּ, מִיָּד קָיְימִין בְּחֵילַיְיהוּ. מַאי חֵילָא? אֶלָּא דָּא חֵילָא דְּאִתְּמָר. דְּהָא זְכוּתָא דִּלְהוֹן אַתְקִיף לְהוּ חֵילָא, וּבְהַאי מִתְתַּקְּפִין. לְקִבְלַיְיהוּ נָפְקִין לְעֵילָא כַּמָּה נְהוֹרִין קַדִּישִׁין, כֻּלְהוֹ אֶשָּׁא מְלַהֲטָא מִסְּטַר גְּבוּרָה, לְאַכְפְּיָא לְאִינּוּן סִטְרִין בִּישִׁין. וְאִי תֵּימָא מָאן אִינוּן? אֶלָּא צַדִּיקַיָּא אִלֵּין דְּכָל יוּמֵיהוֹן אִשְׁתַּדְּלוּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנִין בְּגִין כְּלָלָא דְּכָל יִשְׂרָאֵל, וּלְאַזְמָנָא לִשְׁכִינְתָּא חֵילָא וְתוּקְפָּא בְּכָל דַּרְגָה. אִלֵּין אִינוּן דְּכַמָּה דְּעָבְדוּ בְּחַיֵּיהוֹן הָכִי עָבְדִין בָּתַר דִּאִסְתַּלְקוּ מֵהַאי עָלְמָא וְיַתִּיר נָמֵי. וְכֹלָּא בְּחֵילָא דְּאִינוּן תִּיקּוּנִין קַדְמָאִין דְּעָבְדוּ בְּקַדְמִיתָא, דְּהָא לְבָתַר דָּא לֵית זָכוּ וְלָא חוֹבָה.

תָּא חֲזֵי, עַל אִלֵּין כְּתִיב "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים" (שמות יז, ט), אִלֵּין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּתוּקְפַּיְיהוּ דְּאִתְחַזְּיָין לְהַאי. כְּדֵין "וְצֵא הִלָּחֵם (דף קטו' עמוד ב') בַּעֲמָלֵק" (שם). מַאי "וְצֵא"? אֶלָּא בְּגִין דְּנָפְקִין מִגּוֹ אוֹצָרָא עִלָּאָה דְּתָמָן קָיְימִין. וְתוּ דְּנָפְקִין מִגּוֹ תְּחוּמָא קַדִּישָׁא, וְנַחְתִּין בְּגוֹ קְלִיפִין אִלֵּין לְאַכְפְּיָא לוֹן. כְּדֵין מַלְכָּא קַדִּישָׁא נָפִיק בְּחֵילֵיהּ, נָפִיק וַדַּאי, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "יְהֹוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא" (ישעיהו מב, יג). יֵצֵא מֵהֵיכָלָא דִּילֵיהּ דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהָא לֵיהּ אִתְחָזֵי וַדַּאי וְלָא לִשְׁכִינְתָּא. וְהָא אוֹקְמוּהָ 'אִישׁ דַּרְכּוֹ לִכְבּוֹשׁ' (יבמות סה). בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בֵּיהּ "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהֹוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שופטים ה, לא). וְצַדִּיק אִתְּמְלֵי גְּבוּרָה לָקֳבֵל קְלִיפִין אִלֵּין. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה" (שמות יז, ט), דָּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. "וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי" (שם), דָּא צַדִּיק דְּנָטִיל מֵאֱלֹהִים וַדַּאי.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וְשִׁתָּא

> ככל שהטומאה מתגברת, כך הקדושה מתגברת כנגד להכניעה.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב), כֹּלָּא בִּקְרָבָא דַּעֲמָלֵק אִשְׁתְּמוֹדָע דִּבְכַמָּה רָזִין עִלָּאִין סִדֵּר מֹשֶׁה מִלָּה. הכל נודע במלחמת עמלק שבכמה סודות עליונים, סידר משה את הדבר. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב באותו הזמן כתוב, "וַיָּבֹא עֲמָלֵק" (שמות יז, ח) וְכוּ'. הָכָא רָזָא לְמָארֵי חָכְמְתָא. כאן סוד לבעלי החכמה. בְּזִמְנָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִזְדַּמְּנַת לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּחֵילָא דְּכַמָּה קִטְרוּגִין אָתְיַת וַדַּאי. בזמן שהסטרא אחרא באה לערוך מלחמה - בכוחם של כמה קטרוגים היא מגיעה ודאי, וּכְדֵין כַּמָּה עֲנָפִין מֵאִילָנָא בִּישָׁא מִתְתַּקְּפָן וּבְהוּ בָּעָאת לְאִתְדַּבְּקָא לְעֵילָא. ואז, כמה ענפים מהאילן הרע והטמא התחזקו, ובהם רצתה הס"א להתדבר למעלה, וְכַמָּה דְּאִיהִי אִתְּתַּקְּפַת בְּדַרְגִּין דִּילַהּ בְּקִטְרוּגָא דִּלְהוֹן, הָכִי אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּפָא לְקִבְלַהּ. וככל שהיא התחזקה במדרגות הרעות שלה ובקיטרוג שלהן, כך צריכה הקדושה להתחזק כנגדם.

> מעשי הצדיקים לתיקון השכינה בחייהם, מתגברים לאחר מותם והם עצמם נוטלים כוח מלמעלה להכניעה את הס"א.

וְאִי תֵּימָא מָאן אִיהוּ דְּאַגָּח קְרָבָא וְאִתְתְּקַף לְקִבְלַהּ? ואם תשאל, מי הוא שערך מלחמה והתחזק כנגדם?

אֶלָּא (דף קטו' עמוד א') תָּא חֲזֵי, זַכָּאֵי קְשׁוֹט דְּקַיְּימִין בְּעָלְמָא וּמְתַקְּנִין תִּיקּוּנִין עִלָּאִין בְּכָל יוֹמָא קַמֵּי מָארַיְיהוּ, אלא בוא וראה, צדיקי האמת שנמצאים בעולם, ומתקנים תיקונים עליונים בכל יום לפני אדונם, בְּיוֹמָא דְּמִסְתַּלְקָן מֵעָלְמָא כְּדֵין כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּלְהוֹן מִתְתַּקְּפָן כַּחֲדָא. ביום שהם מסתלקים מהעולם, אז כל התיקונים שלהם שעשו בעת היותם חיים בגוף - מתחזקים כאחד. וּבְהַהוּא יוֹמָא אִתְמְסַר לְהוּ חֵילָא מַאי דְּלָא הֲוָה לְהוּ עַד הַהוּא זִמְנָא. ובאותו היום ניתן להם כח, מה שלא היה להם עד אותו הזמן. וסוד הדבר, וְרָזָא דְּמִלָּה "וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ" (קהלת ז, א). דְּהָא כְּדֵין כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּלְהוֹן מִתְיָשְּׁבָן בְּאַתְרַיְיהוּ, מְנַהֲרָן וּמִתְתַּקְּפָן כִּדְקָא חֲזֵי. שהרי אז, כל התיקונים שלהם מתיישבים במקומם, מאירים ומתחזקים כמו שראוי.  אִלֵּין בְּזִמְנָא דְּחָמַאן קִטְרוּגָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְתוּקְפָּא דִּילַהּ, מִיָּד קָיְימִין בְּחֵילַיְיהוּ. ובזמן שהם רואים את קטרוג הסטרא אחרא וחוזקם, מיד קמים בכוחם כנגדה. מַאי חֵילָא? אֶלָּא דָּא חֵילָא דְּאִתְּמָר, מהו כוחם? אלא זה הכח שנאמר לעיל. דְּהָא זְכוּתָא דִּלְהוֹן אַתְקִיף לְהוּ חֵילָא, וּבְהַאי מִתְתַּקְּפִין. והזכות שלהם - שהיא זכות התורה, מעשיהם, מידותיהם ותיקוניהם, מחזקת לאותו הכח, ובזה מתחזקים כנגד הסטרא אחרא, לְקִבְלַיְיהוּ נָפְקִין לְעֵילָא כַּמָּה נְהוֹרִין קַדִּישִׁין, כֻּלְהוֹ אֶשָּׁא מְלַהֲטָא מִסְּטַר גְּבוּרָה, לְאַכְפְּיָא לְאִינּוּן סִטְרִין בִּישִׁין.  וכנגדם, יוצאים למעלה כמה אורות קדושים, כולם אש לוהטת מצד הגבורה, לכפות את אלא הצדדים הרעים. וְאִי תֵּימָא מָאן אִינוּן? ואם תשאל, מי הם? אֶלָּא צַדִּיקַיָּא אִלֵּין דְּכָל יוּמֵיהוֹן אִשְׁתַּדְּלוּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנִין בְּגִין כְּלָלָא דְּכָל יִשְׂרָאֵל, אלא, אלה הם הצדיקים שבכל ימיהם השתדלו לתקן תיקונים, עבור כלל ישראל, וּלְאַזְמָנָא לִשְׁכִינְתָּא חֵילָא וְתוּקְפָּא בְּכָל דַּרְגָה, ולתת לשכינה כח וחוזק בכל דרגה. אִלֵּין אִינוּן דְּכַמָּה דְּעָבְדוּ בְּחַיֵּיהוֹן הָכִי עָבְדִין בָּתַר דִּאִסְתַּלְקוּ מֵהַאי עָלְמָא וְיַתִּיר נָמֵי. אלו הם, שכמו שעבדו בחייהם עבור השכינה, כך עובדים ופועלים אחרי שהסתלקו מהעולם, וגם כן יותר. וְכֹלָּא בְּחֵילָא דְּאִינוּן תִּיקּוּנִין קַדְמָאִין דְּעָבְדוּ בְּקַדְמִיתָא, דְּהָא לְבָתַר דָּא לֵית זָכוּ וְלָא חוֹבָה. והכל בכח אלה התיקונים הראשונים שנעשו התחילה, שהרי לאחרי שנסתלקו מהעולם אין זכות ואין חובה.

> הקב"ה יוצא בכבודו למלחמה בסטרא אחרא.

תָּא חֲזֵי, עַל אִלֵּין כְּתִיב בא וראה, על אלה הצדיקים נאמר "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים" (שמות יז, ט), אִלֵּין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּתוּקְפַּיְיהוּ דְּאִתְחַזְּיָין לְהַאי. אלו שנודעים בכוחם, וידועים לזה. ואז כְּדֵין "וְצֵא הִלָּחֵם (דף קטו' עמוד ב') בַּעֲמָלֵק" (שם). מַאי "וְצֵא"? אֶלָּא בְּגִין דְּנָפְקִין מִגּוֹ אוֹצָרָא עִלָּאָה דְּתָמָן קָיְימִין. אלא בגלל שיוצאים מתוך האוצר העליון של הנשמות ששם נמצאים, וְתוּ דְּנָפְקִין מִגּוֹ תְּחוּמָא קַדִּישָׁא, וְנַחְתִּין בְּגוֹ קְלִיפִין אִלֵּין לְאַכְפְּיָא לוֹן. וגם, שיוצאים מתוך תחומי הקדושה ויורדים בתוך הקליפות לכפות אותם. כְּדֵין מַלְכָּא קַדִּישָׁא נָפִיק בְּחֵילֵיהּ, נָפִיק וַדַּאי, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ואז המלך הקדוש יוצא בכוחו - יוצא ודאי, שנאמר בו "יְהֹוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא" (ישעיהו מב, יג) הוי"ה הוא עמודא דאמצעיתא, כגיבור היא מידת הגבורה, יצא מהיסוד. יֵצֵא מֵהֵיכָלָא דִּילֵיהּ דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהָא לֵיהּ אִתְחָזֵי וַדַּאי וְלָא לִשְׁכִינְתָּא. יוצא מהיכלו שהיא השכינה, שהרי לו ראוי לצאת למלחמה ולא לשכינה, וכבר העמידו וְהָא אוֹקְמוּהָ 'אִישׁ דַּרְכּוֹ לִכְבּוֹשׁ' (יבמות סה). בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בֵּיהּ באותו הזמן יאמר בו "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהֹוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שופטים ה, לא). וְצַדִּיק אִתְּמְלֵי גְּבוּרָה לָקֳבֵל קְלִיפִין אִלֵּין. והיסוד יתמלא בגבורה כנגד אלו הקליפות, ועל סוד זה כתוב עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה" (שמות יז, ט), דָּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. "וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי" (שם), דָּא צַדִּיק דְּנָטִיל מֵאֱלֹהִים וַדַּאי. מטה הוא הצדיק / יסוד שלוקח גבורה מאלהי"ם ודאי.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קע"ד: הנשמות הזוכות שאור היחוד מאיר בהם, אין עבודתם נמאסת מפני הרע המתעורר על ידי עוונותיהם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי אֵין אָדָם צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא. וְס"א הִיא תַּעֲרֹבֶת שֶׁרוֹצֶה לְהִתְעָרֵב בַּמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁעוֹשִׂים בָּנֶיךָ לְפָנֶיךָ. מִי יוּכַל לָדִין עִם מִי שֶׁתַּקִּיף מִמֶּנּוּ? שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם חוֹטֵא ס"א שׁוֹלֶטֶת בַּנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת - וְאַפִילוּ בְּשׁוֹגֵג הֲרֵי ס"א מִתְאַחֶזֶת בּוֹ, וּמַעֲשִׂים שֶׁהַנֶּפֶשׁ עוֹשָׂה אַפִילוּ שֶׁהֵם טוֹבִים הֲרֵי יֵשׁ חֵלֶק לְס"א בָּהֶם שֶׁמְּעֹרֶבֶת בַּנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת עַד שֶׁאֵין עֲבוֹדָתָהּ טְהוֹרָה וּשְׁלֵמָה לַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ.

אֲבָל, אוֹר יִחוּדְךָ הוּא הָעוֹמֵד לָנוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוּא מֵאִיר עַל הַנְּשָׁמוֹת אֵינוֹ מֵנִיחַ לָרַע לִתְפֹּס בָּהֶם, וְאַפִילוּ שֶׁאָדָם חוֹטֵא לְפָנֶיךָ אַתָּה נוֹתֵן לוֹ עָנְשׁוֹ וְאֵין עֲבוֹדָתוֹ נִמְאֶסֶת. וְזֶה אַתָּה עוֹשֶׂה לְמִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתְךָ וּמִתְדַּבֵּק בְּךָ בְּאַהֲבָה - לֹא יוּכַל לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ רַע וְטֻמְאָה, וְעַל כֵּן עֲבוֹדָתוֹ רְצוּיָה לְפָנֶיךָ, וְנֶאֶמַר בּוֹ "יְהֹוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ", שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַנֶּפֶשׁ שֶׁלֹּא יִתְפֹּס בָּהּ ס"מ הָרָשָׁע. לַאֲמִתְּךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים שֶׁתָּאִיר לָנוּ בְּאוֹר יִחוּדְךָ וְלֹא יוּכַל רַע לְהִתְעָרֵב בָּנוּ וַעֲבוֹדָתֵנוּ תִּהְיֶה רְצוּיָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ שֶׁאַתָּה אֶחָד וְאֵין אַחֵר "וַיהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.


תפילה קעה: הטב"ע עולה אלהי"ם, ובהיות מידת הדין שולטת בטבע רק שם הוי"ה ב"ה ממתקה. חבלי משיח זמן דינים קשים והיא עת צרה. ורק בכח הקיווי יתעורר שם הוי"ה לתת למקוים כח להחזיק מעמד ולעלות למדרגות עליונות שאין הקטרוג מגיע אליהם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "אֵל יְהֹוָה בַּצָרָתָה לִי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי", שֶׁהֲרֵי כָּל בְּרִיּוֹת עוֹלָמְךָ בְּשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ סִדַּרְתָּ סִדְרָם, וּבְכַמָּה שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁלְּךָ נָתַתָּ לָהֶם צִיּוּרִים, וְאֵין שׁוּם פַּרְצוּף דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ שֶׁהֲרֵי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ חוֹתָם שֶׁלּוֹ, וּבַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁבּוֹ חָתַמְתָּ צוּרָתוֹ. וְעָשִׂיתָ כָּל צוּרָה וְצוּרָה שֶׁנִּכְלֶלֶת בְּיָמִין שְׂמֹאל וְאֶמְצַע. וְיֵשׁ שֶׁהַיָּמִין גּוֹבֵר, וְיֵשׁ הַשְּׂמֹאל גּוֹבֵר אוֹ אֶמְצַע, וְכָל צוּרָה שֶׁשּׁוֹלֶטֶת אֵינָהּ יְכוֹלָה לִפְעֹל אֶלָּא לְפִי הַטֶּבַע שֶׁנָּתַתָּ לָהּ. וְשֵׁם אֱלֹהִים הוּא הַטֶּבַע שֶׁבּוֹ נָתַתָּ גְּבוּל וְחֹק לְכָל אֶחָד שֶׁיַּעֲמֹד בְּטִבְעוֹ.

וּבְשָׁעָה שֶׁהַדִּין שׁוֹלֵט הַמַּדְרֵגָה שֶׁמִּתְנַהֶגֶת בַּדִּין הַהוּא אֵין בָּהּ כֹּחַ לְהִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁהֲרֵי הַטֶּבַע שֶׁהוּא אֱלֹהִים עוֹמֵד עָלֶיהָ לְהַעֲמִידָהּ בַּתְּחוּם שֶׁלָּהּ שֶׁחָקַקְתָּ לָהּ, אֲבָל שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא עוֹמֵד לְמַעְלָה מִכָּל הַשֵּׁמוֹת, יְהוָֹה ב"ה, זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְשַׁנּוֹת סְדָרִים וּלְחַדֵּשׁ אוֹתָם לְפִי רְצוֹנְךָ, וְאַפִילוּ בִּזְמַן שֶׁהַדִּין שׁוֹלֵט הִנֵּה יַעֲבִיר הַמַּדְרֵגָה מִשְּׁלִיטָתָהּ וְיָשִׂים אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ מְתוּקָה מִמֶּנָּה וְנִמְצָא הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. זִמַּנְתָּ חֶבְלֵי מָשִׁיחַ בְּסוֹף גָּלוּתֵנוּ וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וְכָל הַמַּדְרֵגוֹת עוֹמְדוֹת בְּדִין קָשֶׁה, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ "בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים". וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִים לְפָנֶיךָ - אֵין תְּפִלָּתָם נִשְׁמַעַת, כִּי הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁהֵם בַּדִּין, אֵין בְּיָדָם לְהֵיטִיב לָהֶם, אֶלָּא הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְּשִׁים מַיִם וָאַיִן, וְכָל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ וְכָל הָאוֹצָרוֹת סְגוּרִים בְּמַסְגֵּר גָּדוֹל, וְהַתְּפִלּוֹת מְעוֹרְרוֹת אוֹתָם - אֲבָל זְמַן שְׁלִיטַת דִּינָא הוּא וְאֵין שׁוּם אֶחָד מַשְׁפִּיעַ אֶלָּא בְּצִמְצוּם וְלֹא בִּרְוָחָה, "עֵת צָרָה הִיא" וַדַּאי.

אֲבָל שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יְהוָֹה ב"ה עוֹמֵד לְמַעְלָה מִכָּל הַסְּדָרִים, וּמַחֲלִיף מִשְׁמָרוֹת כִּרְצוֹנוֹ. "אֶל יְהֹוָה בַּצָרָתָהּ לִי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי" - שֵׁם זֶה סֵדֶר רַחֲמִים יְסַדֵּר לְעַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי כְּבָר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַבָּל. וְאִם גָּרְמוּ בְּחֶטְאֵיהֶם "וַיֵּלְכוּ בְּלֹא כֹּחַ לִפְנֵי רֹדֵף" בִּזְמַן שֶׁכְּבָר חָסֵר כָּל כֹּחַ אַפִילוּ מֵהַמַּדְרֵגוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָרוֹצוֹת לְהֵיטִיב לָהֶם, הִנֵּה שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וְיַחֲלִיף דִּין בְּחֶסֶד וְצָרָה בְּרָצוֹן, שֶׁכֵּן הֵם מְקַוִּים לְפָנֶיךָ לְמַעַן כֹּחַ שִׁמְךָ שֶׁכְּבָר יוֹדְעִים שֶׁאֵין שׁוּם חֻלְשָׁה מַגַּעַת לוֹ, "אֱלֹהֵי עוֹלָם יְהֹוָה לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגַּע", וּכְמוֹ שֶׁהֵם מְקַוִּים לַשֵּׁם הַזֶּה שֶׁאֵין לוֹ עֲיֵפוּת וִיגִיעָה, כֵּן יִתְחַדֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ אַפִילוּ שֶׁהֵם עֲיֵפִים וִיגֵעִים, וְכָל מַדְרֵגוֹת קְדֻשָּׁתְךָ יִמָּלְאוּ כֹּחַ וְחַיִל בְּשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וְיֵאָמֵר בְּיִשְׂרָאֵל "וְיִשְׂרָאֵל עוֹשֵׂה חָיִל", "יְמִין יְהֹוָה רוֹמְמָה" וכו', "וְקֹוֵי יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹּחַ", וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי כָּל הָעֲיֵפוּת הַזֶּה לֹא נִמְצָא אֶלָּא לְמַטָּה, אֲבָל לְמַעְלָה לְמַעְלָה בִּמְקוֹם שְׁלִיטַת שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יְהוָֹה ב"ה וַדַּאי לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגַּע.

וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם מַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוֹת גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ, שֶׁאֵין עֲלִיָּתָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם מַגַּעַת לְשָׁם, הֲרֵי בְּכֹחַ הַקִּוּוּי שֶׁלָּהֶם יוּכְלוּ לְהַגִּיעַ גַם כֵּן אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְיֵאָמֵר "בָּהֶם וְקֹוֵי יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ... יַעֲלוּ אֵבֶר" וכו' לַעֲלוֹת לְמַעְלָה מִכָּל עֲלִיָּה. וּמִשָּׁם יְחֻדַּשׁ הַכֹּחַ הַזֶּה גַּם לְמַטָּה, "נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה", וְיִחוּדְךָ תְּגַלֶּה עָלֵינוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מְקַוִּים לְהִתְעַלּוֹת בַּעֲלִיָּתֵינוּ לִפְנֵי הַדְרַת קְדֻשָּׁתְךָ.

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, שֶׁאַתָּה מְנַהֵג לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ בֶּאֱמֶת בְּהַנְהָגָה גְּנוּזָה וְנִסְתֶּרֶת שֶׁאֵין שׁוּם מְקַטְרֵג יָכוֹל לְהַבִּיט בָּהּ אֶלָּא "הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם", וְעַד שָׁם תַּגִּיעַ תִּקְוָתֵנוּ. וּבְיִחוּדְךָ תּוֹפִיעַ עָלֵינוּ שֶׁאַתָּה אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד וְתוֹצִיאֵנוּ מִן הַצָּרָה, וְתִתֵּן רֶוַוח בִּמְקוֹם סִתּוּם כִּי לִיכָלְתְּךָ אֵין מוֹנֵעַ. אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד וְאֵין זוּלָתְךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.