Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְאִית כָּבוֹד נִבְרָא כְּגַוְונָא דְכָבוֹד נֶאֱצָל. מִסִּטְרָא דְכָבוֹד נִבְרָא אָמְרִין יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּי אָדוֹן עַל כֹּלָּא 'אִם כַּעֲבָדִים'. וּמִסִּטְרָא דְּכָבוֹד נֶאֱצָל אִתְּמַר בְּהוֹן 'אִם כְּבָנִים'.
אִיהוּ עִלַּת עַל כֹּלָּא לֵית אֱלֹ"הַ עֲלֵיהּ, וְלָא תְּחוֹתֵיהּ, וְלָא לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא, אִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין. וְאִיהוּ אַסְחַר לְכָל סִטְרִין, דְלָא מִתְפַּשְּׁטִין יַתִּיר מִגְּבוּל דְּשַׁוִּי לְכָל חַד, וּמִדָּה דְשַׁוִּי לְכָל חַד, וְכֻלְּהוּ בִּרְשׁוּ דִילֵיהּ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד.
אדנ"י מֶרְכָּבָה לְיְהֹוָה, וּבָהּ אִתְעַטַּף, וְאוּף הָכִי 'יְהֹוָה אִתְעַטַּף בְּאהי"ה לְמִבְרֵי עָלְמָא'. אֲבָל שֵׁם יְהֹוָה אִיהוּ מֶרְכָּבָה לְמָארֵיהּ לְכֶתֶר עִלָּאָה, וּבְגִין דָּא "אֵין קָדוֹשׁ כַּיהֹוָה" (שמואל א' ב, ב), עִלַּת עַל כֹּלָּא טָמִיר וְגָנִיז בְּכֶתֶר, וּמִנֵּיהּ אִתְפַּשַּׁט נְהוֹרֵיהּ עַל יְהֹוָה, דְּאִיהוּ י' חָכְמָה, ה' בִּינָה, ו' כְּלִיל שִׁית סְפִירָן, ה' מַלְכוּת, וְהַאי אִיהוּ אִתְפַּשְׁטוּתֵיהּ מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וְאוּף הָכִי אִתְפַּשַּׁט נְהוֹרֵיהּ עַל י' מִן אדנ"י מִתַּתָּא לְעֵילָא, עַד אֵין סוֹף, דְּאִתְרְמִיז בְּאדנ"י אַיִ"ן, וּבְגִין דָּא י' י' מִן יאהדונה"י עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף, דָּא כ' מִן כֶּתֶר, וּמָארֵי דְכֹלָּא לֵית בֵּיהּ צִיּוּר דְּאוֹת וּנְקוּדָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה" (ישעיהו מ, כה), "וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵ"ל, וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ" (ישעיהו מ, יח).
אִיהוּ צִיֵּיר בִּתְרֵין אַתְוָון תְּרֵין עָלְמִין. בְּאָת י' צִיֵּיר עָלְמָא דְאָתֵי, וּבְאָת ה' עָלְמָא דֵין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי בְּיָ"הּ יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִים" (ישעיהו כו, ד).
וּמְקוֹרִין דְּכָל שְׁמָהָן אִינוּן יוד הי ויו הי יהוה, יוד הא ואו הא יהוה, כָּל יוּ"ד אִיהִי אַחֲזֵי יְהֹוָה. כָּל א' אַחֲזֵי אהי"ה לְעֵילָא אדנ"י לְתַתָּא. הָכָא שֵׁם יְהֹוָה אִיהוּ בְּכִנּוּיֵיהּ חַד, בְּגִין דְּמִנֵּיהּ אִשְׁתַּכַּח כִּנּוּיֵיהּ, אֲבָל מִסִּטְרָא דַעֲשַׂר סְפִירָן דִּבְּרִיאָה, לַאו שֵׁם יְהֹוָה וְכִנּוּיֵיהּ חַד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו" (ישעיהו מג, ז) וְכוּ', הֲרֵי סְפִירוֹת אִתְקְרִיאוּ בְשֵׁם יְהֹוָה וּבְשֵׁם אדנ"י, וְאִנּוּן דְאדנ"י אִתְבְּרִיאוּ.
וּבְגִין דָּא אִית שְׁמָהָן דַּמְיָין לְחוֹתָמָא דְמַלְכָּא, דִבְהוֹן אִשְׁתְּמוֹדָע דִּיּוֹקְנָא דְמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא צִיּוּרָא מַמָּשׁ. וְאִית שְׁמָהָן דְּאִינוּן כְּגַוְונָא דִרְשִׁימוּ דְצִיּוּרָא דְחוֹתָמָא בְּשַׁעֲוָה, וְהָכִי דְחִילִין מֵהַהוּא רְשִׁימוּ כְּאִילוּ הֲוָה מַלְכָּא מַמָּשׁ. אֲבָל אָדוֹן עַל כֹּלָּא לֵית לֵיהּ מִכָּל אִלֵּין צִיּוּרִין כְּלָל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵ"ל" (ישעיהו מ, יח) וְכוּ'.
וּמִסִּטְרָא דְצִיּוּרִין דְּשַׁעֲוָה, חָמָא יְחֶזְקֵאל כָּל אִלֵּין מַרְאוֹת דְּחָמָא, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּהוֹן "דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם" (יחזקאל א, כו), וְלָא מַרְאֵה אָדָם מַמָּשׁ, כְּמַרְאֵה "כְּעֵין חַשְׁמַ"ל" (יחזקאל א, כז) וְלָא חַשְׁמַ"ל, "כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב" (שם), "הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יְהֹוָה" (יחזקאל א, כח), וְלָא כְּבוֹד יְהֹוָה מַמָּשׁ, אֶלָּא מַרְאֵה צִיּוּר דִּילֵיהּ.
פָּתַח וְאָמַר, יְחֶזְקֵאל נְבִיאָה, קוּם מִשִּׁינְתָךְ לְגַלָּאָה הָכָא מַרְאוֹת דְּאִתְגַּלְיָין לָךְ, דְּכֻלְּהוּ לְגַבָּךְ בְּאֹרַח סָתִים וּבְאִתְגַּלְיָא, בְּאִתְגַּלְיָא צִיּוּרִין, אֲבָל בִּסְתִימוּ דְעַיְינִין דִּיּוֹקְנָא דְמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, כָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן הַהוּא דְלֵית לֵיהּ דִּיּוֹקְנָא, דִּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר הַאי קְרָא לְמַאן דִּצִיֵּיר בֵּיהּ דִּיּוֹקִנָא, "אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל" (דברים כז, טו) וְכוּ', "וְשָׂם בַּסָּתֶר" (שם), בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, וַאֲפִילוּ מִכָּל מַה דְּבַר נַשׁ יָכִיל לְאִסְתַּכָּלָא בְּעֵינָא, וַאֲפִילוּ מִכָּל דִּיּוֹקְנִין דְּאַחֲזֵי לִנְבִיאֵי.

וְאִית כָּבוֹד נִבְרָא כְּגַוְונָא דְכָבוֹד נֶאֱצָל. וְיֵשׁ כָּבוֹד נִבְרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּבוֹד נֶאֱצָל מִסִּטְרָא דְכָבוֹד נִבְרָא אָמְרִין יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּי אָדוֹן עַל כֹּלָּא 'אִם כַּעֲבָדִים', מִצַּד שֶׁל כָּבוֹד נִבְרָא אוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל אֵל אָדוֹן עַל הַכֹּל, אִם כַּעֲבָדִים, וּמִסִּטְרָא דְּכָבוֹד נֶאֱצָל אִתְּמַר בְּהוֹן 'אִם כְּבָנִים', וּמִצַּד שֶׁל כָּבוֹד נֶאֱצָל נֶאֱמַר בָּהֶם אִם כְּבָנִים,
אִיהוּ עִלַּת עַל כֹּלָּא לֵית אֱלֹ"הַ עֲלֵיהּ, וְלָא תְּחוֹתֵיהּ, וְלָא לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא, אִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין, הוּא עִלַּת עַל הַכֹּל, אֵין אֱלוֹהַּ עָלָיו, וְלֹא תַחְתָּיו, וְלֹא לְאַרְבָּעָה צְדָדִים, הוּא מְמַלֵּא כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְאִיהוּ אַסְחַר לְכָל סִטְרִין, דְלָא מִתְפַּשְּׁטִין יַתִּיר מִגְּבוּל דְּשַׁוִּי לְכָל חַד, וּמִדָּה דְשַׁוִּי לְכָל חַד, וְכֻלְּהוּ בִּרְשׁוּ דִילֵיהּ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְהוּא סוֹבֵב אֶת כָּל הַצְּדָדִים, שֶׁלֹּא מִתְפַּשְּׁטִים יוֹתֵר מֵהַגְּבוּל שֶׁשָּׂם לְכָל אֶחָד, וְהַמִּדָּה שֶׁשָּׂם לְכָל אֶחָד, וְכֻלָּם בִּרְשׁוּתוֹ, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד.
 
אדנ"י מֶרְכָּבָה לְיְהֹוָה, וּבָהּ אִתְעַטַּף, אדנ"י מֶרְכָּבָה לַיהו"ה, וּבָהּ הִתְעַטֵּף,  וְאוּף הָכִי 'יְהֹוָה אִתְעַטַּף בְּאהי"ה לְמִבְרֵי עָלְמָא'.וְאַף כָּךְ יהו"ה מִתְעַטֵּף בְּאהי"ה לִבְרֹא עוֹלָם,  אֲבָל שֵׁם יְהֹוָה אִיהוּ מֶרְכָּבָה לְמָארֵיהּ לְכֶתֶר עִלָּאָה, אֲבָל שֵׁם יהו"ה הוּא מֶרְכָּבָה לְרִבּוֹנוֹ לְכֶתֶר עֶלְיוֹן,  וּבְגִין דָּא "אֵין קָדוֹשׁ כַּיהֹוָה" (שמואל א' ב, ב), עִלַּת עַל כֹּלָּא טָמִיר וְגָנִיז בְּכֶתֶר, וְלָכֵן אֵין קָדוֹשׁ כַּיהו"ה, עִלַּת עַל הַכֹּל, טָמִיר וְגָנוּז בְּכֶתֶר,  וּמִנֵּיהּ אִתְפַּשַּׁט נְהוֹרֵיהּ עַל יְהֹוָה, דְּאִיהוּ י' חָכְמָה, ה' בִּינָה, ו' כְּלִיל שִׁית סְפִירָן, ה' מַלְכוּת, וּמִמֶּנּוּ מִתְפַּשֵּׁט אוֹרוֹ עַל יהו"ה, שֶׁהִיא י' חָכְמָה, ה' בִּינָה, ו' כּוֹלֵל שֵׁשׁ סְפִירוֹת, ה' מַלְכוּת.  וְהַאי אִיהוּ אִתְפַּשְׁטוּתֵיהּ מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וְזוֹהִי הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה.  וְאוּף הָכִי אִתְפַּשַּׁט נְהוֹרֵיהּ עַל י' מִן אדנ"י מִתַּתָּא לְעֵילָא, עַד אֵין סוֹף, דְּאִתְרְמִיז בְּאדנ"י אַיִ"ן, וְאַף כָּךְ מִתְפַּשֵּׁט אוֹרוֹ עַל י' מִן אדנ"י מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף שֶׁנִּרְמָז בַּאדנ"י אַיִ"ן,  וּבְגִין דָּא י' י' מִן יאהדונה"י עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף, דָּא כ' מִן כֶּתֶר, וּמִשּׁוּם זֶה י' י' מִן יאהדונה"י, עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף, זֶה כ' מִן כֶּתֶר,  וּמָארֵי דְכֹלָּא לֵית בֵּיהּ צִיּוּר דְּאוֹת וּנְקוּדָה, וּבַעַל הַכֹּל, אֵין בּוֹ צִיּוּר שֶׁל אוֹת וּנְקֻדָּה.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה" (ישעיהו מ, כה), "וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵ"ל, וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ" (ישעיהו מ, יח)זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה, וְאֶל מִי תְדַמְּיוּן אֵ"ל וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ.
 
אִיהוּ צִיֵּיר בִּתְרֵין אַתְוָון תְּרֵין עָלְמִין, הוּא צִיֵּר בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שְׁנֵי עוֹלָמוֹת.  בְּאָת י' צִיֵּיר עָלְמָא דְאָתֵי, וּבְאָת ה' עָלְמָא דֵין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי בְּיָ"הּ יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִים" (ישעיהו כו, ד) בָּאוֹת י' צִיֵּר הָעוֹלָם הַבָּא, וּבָאוֹת ה' - הָעוֹלָם הַזֶּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים.
 
וּמְקוֹרִין דְּכָל שְׁמָהָן אִינוּן יוד הי ויו הי  יהוה,  יוד הא ואו הא  יהוה, וְהַמְּקוֹרוֹת שֶׁל כָּל הַשֵּׁמוֹת הֵם יוֹ"ד הֵ"י וָי"ו הֵ"י - יהו"ה, יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א - יהו"ה, כָּל יוּ"ד אִיהִי אַחֲזֵי יְהֹוָה, כָּל א' אַחֲזֵי אהי"ה לְעֵילָא אדנ"י לְתַתָּא. כָּל יוֹ"ד מַרְאָה יהו"ה, כָּל א' מַרְאָה אהי"ה לְמַעְלָה, אדנ"י לְמַטָּה.  הָכָא שֵׁם יְהֹוָה אִיהוּ בְּכִנּוּיֵיהּ חַד, בְּגִין דְּמִנֵּיהּ אִשְׁתַּכַּח כִּנּוּיֵיהּ, כָּךְ שֵׁם יהו"ה הוּא בְכִנּוּיוֹ אֶחָד, מִשּׁוּם שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְצָא כִנּוּיוֹ, אֲבָל מִסִּטְרָא דַעֲשַׂר סְפִירָן דִּבְּרִיאָה, לַאו שֵׁם יְהֹוָה וְכִנּוּיֵיהּ חַד, אֲבָל מִצַּד שֶׁל עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת שֶׁל בְּרִיאָה אֵין שֵׁם יהו"ה וְכִנּוּיוֹ אֶחָד.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו" (ישעיהו מג, ז) וְכוּ', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְכוּ'. הֲרֵי סְפִירוֹת אִתְקְרִיאוּ בְשֵׁם יְהֹוָה וּבְשֵׁם אדנ"י, וְאִנּוּן דְאדנ"י אִתְבְּרִיאוּ, הֲרֵי סְפִירוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ בְשֵׁם יהו"ה וּבְשֵׁם אדנ"י, וְאוֹתָם שֶׁל אדנ"י נִבְרְאוּ.
 
וּבְגִין דָּא אִית שְׁמָהָן דַּמְיָין לְחוֹתָמָא דְמַלְכָּא, וְלָכֵן יֵשׁ שֵׁמוֹת דּוֹמִים לְחוֹתַם הַמֶּלֶךְ,  דִבְהוֹן אִשְׁתְּמוֹדָע דִּיּוֹקְנָא דְמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא צִיּוּרָא מַמָּשׁ, שֶׁבָּהֶם נוֹדַעַת דְּמוּת הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה צִיּוּר מַמָּשׁ,  וְאִית שְׁמָהָן דְּאִינוּן כְּגַוְונָא דִרְשִׁימוּ דְצִיּוּרָא דְחוֹתָמָא בְּשַׁעֲוָה, וְיֵשׁ שֵׁמוֹת שֶׁהֵם כְּמוֹ שֶׁרֹשֶׁם שֶׁל צִיּוּר שֶׁל חוֹתָם בְּשַׁעֲוָה וְהָכִי דְחִילִין מֵהַהוּא רְשִׁימוּ כְּאִילוּ הֲוָה מַלְכָּא מַמָּשׁ, וְכָךְ פּוֹחֲדִים מֵאוֹתוֹ רֹשֶׁם כְּאִלּוּ הָיָה הַמֶּלֶךְ מַמָּשׁ, אֲבָל אָדוֹן עַל כֹּלָּא לֵית לֵיהּ מִכָּל אִלֵּין צִיּוּרִין כְּלָל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵ"ל" (ישעיהו מ, יח) וְכוּ', אֲבָל אָדוֹן עַל הַכֹּל, אֵין לוֹ מִכָּל הַצִּיּוּרִים הַלָּלוּ כְּלָל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאֶל מִי תְדַמְּיוּן אֵ"ל וְכוּ'.
 
וּמִסִּטְרָא דְצִיּוּרִין דְּשַׁעֲוָה, חָמָא יְחֶזְקֵאל כָּל אִלֵּין מַרְאוֹת דְּחָמָא, וּמִצַּד שֶׁל צִיּוּרֵי הַשַּׁעֲוָה רָאָה יְחֶזְקֵאל כָּל הַמַּרְאוֹת הַלָּלוּ שֶׁרָאָה וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּהוֹן "דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם" (יחזקאל א, כו) , וְלָכֵן נֶאֱמַר בָּהֶם וּדְמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם,  וְלָא מַרְאֵה אָדָם מַמָּשׁ, כְּמַרְאֵה "כְּעֵין חַשְׁמַ"ל" (יחזקאל א, כז) וְלָא חַשְׁמַ"ל, וְלֹא מַרְאֵה אָדָם מַמָּשׁ, כְּמַרְאֵה חַשְׁמַ"ל וְלֹא חַשְׁמַל,  "כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב" (שם), "הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יְהֹוָה" (יחזקאל א, כח), וְלָא כְּבוֹד יְהֹוָה מַמָּשׁ, אֶלָּא מַרְאֵה צִיּוּר דִּילֵיהּ, כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב, הוּא מַרְאֵה דְמוּת כְּבוֹד יהו"ה, וְלֹא כְבוֹד יהו"ה מַמָּשׁ, אֶלָּא מַרְאֵה צִיּוּר שֶׁלּוֹ.
 
פָּתַח וְאָמַר, יְחֶזְקֵאל נְבִיאָה, קוּם מִשִּׁינְתָךְ לְגַלָּאָה הָכָא מַרְאוֹת דְּאִתְגַּלְיָין לָךְ, פָּתַח וְאָמַר: יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא, קוּם מִשְּׁנָתְךָ לְגַלּוֹת כָּאן הַמַּרְאוֹת שֶׁהִתְגַּלּוּ לְךָ,  דְּכֻלְּהוּ לְגַבָּךְ בְּאֹרַח סָתִים וּבְאִתְגַּלְיָא, בְּאִתְגַּלְיָא צִיּוּרִין, שֶׁכֻּלָּם אֵלֶיךָ בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר וּבְהִתְגַּלּוּת, בְּהִתְגַּלּוּת צִיּוּרִים,  אֲבָל בִּסְתִימוּ דְעַיְינִין דִּיּוֹקְנָא דְמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, אֲבָל בִּסְתִימוּת הָעֵינַיִם דְּמוּת שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה,  כָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן הַהוּא דְלֵית לֵיהּ דִּיּוֹקְנָא, כָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן אוֹתוֹ שֶׁאֵין לוֹ דְמוּת,  דִּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר הַאי קְרָא לְמַאן דִּצִיֵּיר בֵּיהּ דִּיּוֹקִנָא, "אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל" (דברים כז, טו) וְכוּ', שֶׁבִּגְלָלוֹ נֶאֱמַר פָּסוּק זֶה לְמִי שֶׁצִּיֵּר בּוֹ דְמוּת, אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וְכוּ'  "וְשָׂם בַּסָּתֶר" (שם), בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, וַאֲפִילוּ מִכָּל מַה דְּבַר נַשׁ יָכִיל לְאִסְתַּכָּלָא בְּעֵינָא, וַאֲפִילוּ מִכָּל דִּיּוֹקְנִין דְּאַחֲזֵי לִנְבִיאֵי, וְשָׂם בַּסָּתֶר, בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַה שֶּׁאָדָם יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בָּעַיִן, וַאֲפִלּוּ מִכָּל הַדְּמֻיּוֹת שֶׁהֶרְאָה לַנְּבִיאִים.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים בָּהּ מִתְבָּרְכָן יִשְׂרָאֵל בִּתְלָת בִּרְכָאָן, "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָ"ה… יָאֵר יְהֹוָ"ה… יִשָּׂא יְהֹוָ"ה" (במדבר ו כד). הָא הָכָא תְּלָת הָוְיָן לְחַבְּרָא כֹּלָּא בְּרָזָא דִּשְׁמָא דָּא בְּיִחוּדָא חַד. בְּגִין כָּךְ: "יְבָרֶכְךָ" בְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, "יָאֵר" בְּאַבָּא וְאִימָּא, "יִשָּׂא" בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וְכֹלָּא בִּשְׁמָא דָּא אִתְקְשַׁר, בְּגִין כָּךְ "יהו"ה… יהו"ה… יהו"ה…", הוי"ה לְעֵילָא, הוי"ה לְתַתָּא, הוי"ה בְּאֶמְצָעִיתָא, 'יְהֹוָ"ה מֶלֶךְ יהו"ה מָלָךְ יהו"ה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'. כְּדֵין בִּרְכְתָא מַטָּאת וְשַׁרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דָּא, כֹּלָּא בְּחִבּוּרָא חַד. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (במדבר ו כז) "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי (דף ב' עמ' ב') יִשְׂרָאֵל", לְאַתְקָנָא שְׁמָא דָּא לְגַבַּיְיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, כְּדֵין "וַאֲנִי אֲבָרְכֵם". לָקֳבֵל דָּא תְּלָת קְדוֹשׁוֹת קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ: בְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, בְּאַבָּא וְאִימָּא, בִּזְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא. כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בִּשְׁמָא דָּא קַדִּישָׁא 'יְהָוֹה צְבָאוֹת' – "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי" וַדַּאי.

לְבָתַר "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ", דָּא "וַאֲנִי אֲבָרְכֵם", בִּרְכָּתָא כְּלִילָא בִּשְׁמָא דָּא דְּאִתְפְּשַׁט מֵאַתְרֵיהּ לְבָרְכָא לְהוּ. וּבְקַדְמִיתָא אִתְּעַר תִּיקּוּנָא בְּיִחוּדָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, וּבֵיהּ אִתְּעַר שְׁמָא דָּא בְּרָזָא דָּא לְאִתְתַּקְּנָא כִּדְקָא יֵאוֹת. לְבָתַר קְדוּשָׁתָא אִשְׁתַּכְּחַת הָכִי בְּרָזָא דָּא לְחַבְּרָא בֵּיהּ כֹּלָּא. אֲבָל חֵילָא דְּיִחוּדָא לֹא אִתְמְסַר אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, בְּגִין כָּךְ מַלְאָכַיָּא אָמְרִין קָדוֹשׁ וְלֹא יִחוּדָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, דְּלָא אִתְמְסַר לְהוּ. אֲבָל בְּיִחוּדָא דְּיִשְׂרָאֵל מִתְתַּקְּפֵי מַלְאָכַיָּא לִקְדוֹשָׁה דִּילְהוֹן. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים" (תהלים סח כו) "קִדְּמוּ שָׁרִים", אִלֵּין יִשְׂרָאֵל בְּיִחוּדָא דִּלְהוֹן, "אַחַר נֹגְנִים", אִלֵּין חֵיוָן קַדִּישִׁין דְּסָלְקִין נִיגּוּנּין בְּגַדְפַיְיהוּ. "בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת", אִלֵּין "בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ" (שם מה טו). וְרָזָא דְּמִלָּה "קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ": "קָדוֹשׁ" אָמְרוּ לֵיהּ שְׂרָפִים דְּכוּרְסְיָא דְּשָׁמַע לְהוּ יְשַׁעְיָה. "בָּרוּךְ" שָּׁמַע יְחֶזְקֵאל מִפּוּמָא דְּחֵיוָן. בְּגִין כָּךְ "אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת" (תהלים סח כו).

(דף ג' עמ' א')  וְכֹלָּא בִּזְכוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל סָבָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וַיַּחֲלוֹם… וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כח יב) חָמָא אִינוּן מַלְאָכַיָּא עִלָאֵי דְּסָלְקִין בֵּיהּ וְנַחְתִּין בֵּיהּ, דְּהָא בְּתִיקּוּנָא דִּילֵיהּ וְיִחוּדָא דִּבְנוֹי מִתַקְּפִין לְמִפְלַח פּוּלְחָנָא קַמֵּי מָארַיְיהוּ. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין "וְהִנֵּה יְהֹוָה נִצָּב עָלָיו" (בראשית כח, יג), דָּא שְׁמָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא מְקוֹרָא דְּכֹלָּא.

וּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא אִתְכַּסֵּי שְׁמָא דָּא וְלָא אִתְגַּלְיָא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר" (איכה ג, ב). דִּבְגָלוּתָא כְּתִיב "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת" (ישעיהו נ, ג), דָּא גְּבוּרָה סָטַר שְׂמָאלָא, "אַלְבִּישׁ" לְבוּשָׁא מַמָּשׁ. "וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם" (ישעיהו נ, ג), דָּא סִטְרָא אַחֲרָא דִּמְכַסְּיָיא עָלַיְיהוּ, וּנְהוֹרָא לָא נָהִיר מִינַּיְיהוּ לְתַתָּא. וּבְגִין כָּךְ "אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק" (אסתר ד, ב) דְּהָא לָא אִתְחָזֵי הָכִי.

וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים בָּהּ מִתְבָּרְכָן יִשְׂרָאֵל בִּתְלָת בִּרְכָאָן, ובברכת כהנים מתברכים ישראל בשלוש ברכות "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָ"ה… יָאֵר יְהֹוָ"ה… יִשָּׂא יְהֹוָ"ה" (במדבר ו כד). הָא הָכָא תְּלָת הָוְיָן לְחַבְּרָא כֹּלָּא בְּרָזָא דִּשְׁמָא דָּא בְּיִחוּדָא חַד. בְּגִין כָּךְ: הרי כאן שלוש הוויות לחבר הכל בסוד השם הזה הויה ב"ה בייחוד אחד, לפיכך, "יְבָרֶכְךָ" בְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, "יָאֵר" בְּאַבָּא וְאִימָּא, "יִשָּׂא" בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וְכֹלָּא בִּשְׁמָא דָּא אִתְקְשַׁר, בְּגִין כָּךְ והכל בשם זה נקשר, לפיכך נאמר ג' פעמים "יהו"ה… יהו"ה… יהו"ה…", הוי"ה לְעֵילָא, הוי"ה לְתַתָּא, הוי"ה בְּאֶמְצָעִיתָא, הוי"ה למעלה, הוי"ה למטה, הוי"ה באמצע בסוד ראש תוך סוף - סוד הפסוק: 'יְהֹוָ"ה מֶלֶךְ יהו"ה מָלָךְ יהו"ה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'. כְּדֵין בִּרְכְתָא מַטָּאת וְשַׁרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דָּא, כֹּלָּא בְּחִבּוּרָא חַד. ואז הברכה מגיעה ושורה על ישראל בסוד השם הקדוש הזה - הכל בחיבור אחד, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (במדבר ו כז) "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי (דף ב' עמ' ב') יִשְׂרָאֵל", לְאַתְקָנָא שְׁמָא דָּא לְגַבַּיְיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, כְּדֵין להתקין שם זה לגביהם בתיקון שלם, ואז "וַאֲנִי אֲבָרְכֵם". לָקֳבֵל דָּא תְּלָת קְדוֹשׁוֹת  כנגד זה שלוש קדושות קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ: קדוש בְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, קדוש בְּאַבָּא וְאִימָּא, קדוש בִּזְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא. כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בִּשְׁמָא דָּא קַדִּישָׁא הכל נכלל בשם זה הקדוש 'יְהָוֹה צְבָאוֹת' – "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי" וַדַּאי. לְבָתַר ואחר כך "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ", דָּא זה "וַאֲנִי אֲבָרְכֵם", בִּרְכָּתָא כְּלִילָא בִּשְׁמָא דָּא דְּאִתְפְּשַׁט מֵאַתְרֵיהּ לְבָרְכָא לְהוּ.  ברכה הכלולה בשם זה שמתפשטת ממקומו לברך אותם. 

וּבְקַדְמִיתָא אִתְּעַר תִּיקּוּנָא בְּיִחוּדָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, וּבֵיהּ אִתְּעַר שְׁמָא דָּא בְּרָזָא דָּא לְאִתְתַּקְּנָא כִּדְקָא יֵאוֹת. ובתחילה מתעורר התיקון  בייחוד של קריאת שמע, ובו מתעורר שם זה בסוד זה להתקן כמו שראוי. לְבָתַר קְדוּשָׁתָא אִשְׁתַּכְּחַת הָכִי בְּרָזָא דָּא לְחַבְּרָא בֵּיהּ כֹּלָּא.  לאחר מכן נמצאת בסוד זה הקדושה שבתפילת העמידה לחבר בו הכל. אֲבָל חֵילָא דְּיִחוּדָא לֹא אִתְמְסַר אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, בְּגִין כָּךְ מַלְאָכַיָּא אָמְרִין  אבל כח היחוד לא נמסר אלא לישראל, ורק בכוחם ליזום המשכת שפע, לכן המלאכים אומרים קָדוֹשׁ וְלֹא יִחוּדָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, דְּלָא אִתְמְסַר לְהוּ. קדוש ולא יחוד של קריאת שמע שלא נמסר להם. אֲבָל בְּיִחוּדָא דְּיִשְׂרָאֵל מִתְתַּקְּפֵי מַלְאָכַיָּא לִקְדוֹשָׁה דִּילְהוֹן. אבל בכח היחוד של ישראל - מתחזקים בו המלאכים לומר הקדושה שלהם, עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים" (תהלים סח כו) "קִדְּמוּ שָׁרִים", אִלֵּין יִשְׂרָאֵל בְּיִחוּדָא דִּלְהוֹן, "קדמו שרים אלו ישראל בייחוד שלהם". "אַחַר נֹגְנִים", אִלֵּין חֵיוָן קַדִּישִׁין דְּסָלְקִין נִיגּוּנּין בְּגַדְפַיְיהוּ. "אחר נוגנים" אלו חיות הקודש המעלות ניגונים בכנפיהם. "בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת", אִלֵּין "בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ" (שם מה טו). וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ": "קָדוֹשׁ" אָמְרוּ לֵיהּ שְׂרָפִים דְּכוּרְסְיָא דְּשָׁמַע לְהוּ יְשַׁעְיָה."קדוש" אומרים לו שרפי הכיסא ששמע אותם ישעיה.  "בָּרוּךְ" שָּׁמַע יְחֶזְקֵאל מִפּוּמָא דְּחֵיוָן. "ברוך" שמע יחזקאל מפי החיות לפיכך בְּגִין כָּךְ "אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת" (תהלים סח כו). 

(דף ג' עמ' א')  וְכֹלָּא בִּזְכוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל סָבָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ  והכל בזכותו של ישראל סבא - יעקב איבנו שנאמר בו "וַיַּחֲלוֹם… וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כח יב) חָמָא אִינוּן מַלְאָכַיָּא עִלָאֵי דְּסָלְקִין בֵּיהּ וְנַחְתִּין בֵּיהּ, דְּהָא בְּתִיקּוּנָא דִּילֵיהּ וְיִחוּדָא דִּבְנוֹי מִתַקְּפִין לְמִפְלַח פּוּלְחָנָא קַמֵּי מָארַיְיהוּ.  ראה את אותם המלאכים העליונים שעולים בו - מכוחו, ויורדים מכוחו, שהרי בתיקון של והייחוד של בניו מתחזקים לעבודה עבודה לפני אדונם. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין מדוע? אלא בגלל ,"וְהִנֵּה יְהֹוָה נִצָּב עָלָיו" (בראשית כח, יג), דָּא שְׁמָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא מְקוֹרָא דְּכֹלָּא. זה השם העליון הקדוש מקור הכל.

וּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא אִתְכַּסֵּי שְׁמָא דָּא וְלָא אִתְגַּלְיָא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב ובזמן הגלות, מתכסה שם זה ולא מתגלה. באותו זמן כתוב "אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר" (איכה ג, ב). דִּבְגָלוּתָא כְּתִיב שעל זמן הגלות כתוב "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת" (ישעיהו נ, ג), דָּא גְּבוּרָה סָטַר שְׂמָאלָא, זו גבורה צד השמאל. "אַלְבִּישׁ" לְבוּשָׁא מַמָּשׁ. "וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם" (ישעיהו נ, ג), דָּא סִטְרָא אַחֲרָא דִּמְכַסְּיָיא עָלַיְיהוּ, וּנְהוֹרָא לָא נָהִיר מִינַּיְיהוּ לְתַתָּא. זו הסיטרא אחרא שמכסה עליהם ואור לא מאיר מהם למטה, וּבְגִין כָּךְ לפיכך "אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק" (אסתר ד, ב) דְּהָא לָא אִתְחָזֵי הָכִי. שלא ראוי להראות כך בלבוש שק. 

תפילה ט"ו: מֵעִקְּרֵי הָאֱמוּנָה לָדַעַת שֶׁאֵין הַמַּאֲצִיל יִתְ' נִגְבָּל בְּשׁוּם תְּמוּנָה וְדִמְיוֹן שֶׁבָּהֶם הוּא מִתְרָאֶה לִנְבִיאָיו.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. מִי כָמוֹךָ וּמִי דּוֹמֶה לָךְ, שֶׁאַתָּה מַרְאֶה גְּדֻלָּתְךָ בְּכָל הַשֵּׁמוֹת שֶׁלְּךָ, וּבְכַמָּה דִּמְיוֹנוֹת אַתָּה מְדַמֶּה אוֹרְךָ לְכָל אוֹתָם שֶׁמִּסְתַּכְּלִים בַּמַּרְאֶה שֶׁלְּךָ, שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע", וּבָהּ "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה", וּבְךָ אֵין שׁוּם תְּמוּנָה וְדִמְיוֹן. וַהֲרֵי בַּעֲבוּרְךָ אָמַר הַנָּבִיא "וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶּה יֹאמַר קָדוֹשׁ", וְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ יוֹדְעִים אֱמוּנָתְךָ, וּמְעִידִים עָלֶיךָ שֶׁאֵינְךָ גּוּף וְאֵין בְּךָ תְּמוּנָה וְדִמְיוֹן, אֶלָּא "יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ יְהוָֹה אֶחָד". אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה בְּכַמָּה חֶזְיוֹנוֹת - אֶחָד הוּא, שֶׁאֵין נִגְבָּל בְּשׁוּם צוּרָה. וּבֶאֱמוּנַת יִחוּדְךָ מְקַוִּים לְךָ שֶׁתְּגַלֶּה אֲמִתְּךָ, וּמִיָּד כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים אַחַר אֱלֹהִים אֲחֵרִים שֶׁהֵם פֶּסֶל וְכָל תְּמוּנָה - תַּעֲבִיר אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה ט"ז: הוֹרָאַת ב' שֵׁמוֹת הוי"ה אלהי"ם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי יִחוּד שֶׁלְּךָ מִתְיַחֵד בְּפִי יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ שְׁנֵי פְּעָמִים בָּעֶרֶב וּבֹקֶר, כְּנֶגֶד שְׁנֵי שֵׁמוֹת שֶׁלְּךָ שֶׁאַתָּה מְנַהֵג בָּהֶם עוֹלָמְךָ יְהוָֹה אֱלֹהִים, לָדַעַת כִּי "יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ". וּכְנֶגֶד זֶה אוֹמְרִים "יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת", "יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת", בָּעֶרֶב וּבֹקֶר, לָדַעַת אֲמִתְּךָ בָּעוֹלָם, שֶׁאַתָּה אֶחָד וְאֵין אַחֵר - אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאִים שְׁאָר שְׁלִיטוֹת בָּעוֹלָם, הֲרֵי שֶׁקֶר נִסְכָּם, הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂי תַּעְתּוּעִים, וַדַּאי. שֶׁאַתָּה אֶחָד וְאֵין זוּלָתְךָ, וּלְךָ מְקַוִּים יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, לְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, "וְהָיָה יְהוָֹה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָֹה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

מתוך מסילת ישרים פרק יג - בביאור מדת הפרישות
אך השרידים אשר בעם החפצים לזכות לקרבתו יתברך, ולזכות בזכותם לכל שאר ההמון הנתלה בם, להם מגיע לקיים משנת חסידים אשר לא יוכלו לקיים האחרים, הם הם סדרי הפרישות האלה כי בזה בחר ה', שכיון שאי אפשר לאומה שתהיה כולה שוה במעלה אחת, כי יש בעם מדרגות מדרגות איש לפי שכלו, הנה לפחות, יחידי סגולה ימצאו אשר יכינו את עצמם הכנה גמורה, ועל ידי המוכנים יזכו גם הבלתי מוכנים אל אהבתו יתברך והשראת שכינתו. וכענין שדרשו ז"ל בארבעה מינים שבלולב (ויקרא רבה פ' ל): יבואו אלה ויכפרו על אלה. וכבר מצאנו לאליהו זכור לטוב שאמר לרבי יהושע בן לוי במעשה דעולא בר קושב (ירושלמי תרומות פ"ח): כשהשיבו, ולא משנה היא? אף הוא אמר לו, וכי משנת חסידים היא: