תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וְעוֹד מִקְדָּשִׁי בְּאָת יוּ"ד, בְּגִין דְּלֵית קְדוּשָׁה פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה, וְצָרִיךְ לְבָרְכָא לוֹן וּלְקַדֵּשׁ לוֹן בְּקִדּוּשׁ עַל הַיַּיִן, בְּשַׁבְעִין תֵּיבִין דְּקִדּוּשׁ וּוַיְכֻלּ"וּ כְּחוּשְׁבַּן בַּיַּיִ"ן, וְצָרִיךְ לְמֵימַר סַבְרִי מָרָנָן, וְאִינוּן דְּאָמְרִין וְעָנוּ לְחַיֵּי, בְּגִין דְּאִתְקַשְּׁרוּ בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, וְלָא בְּאִילָנָא דְמוֹתָא, דְאִיהוּ גֶפֶן דְּחָב בֵּיהּ אָדָם קַדְמָאָה, דְּחַד אָמַר חִטָּה הָיָה, וְחַד אָמַר גֶּפֶן, וְכֹלָּא קְשׁוֹט.
שֶׁבַע מִינִין אִינוּן חִטָּה וּשְׂעוֹרָה גֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ, חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְהָא אִתְּמַר, וְצָרִיךְ לְאַחֲזָרָא עֲלַיְיהוּ, חִטָּה הָא אִתְּמַר. שְׂעוֹרָ"ה דְאַפִּיק ה' מִשִּׁעוּר דִּילָהּ. גֶּפֶן סָחֲטָה עֲנָבִים בִּרְשׁוּ אָחֳרָא, וְעָבַד יַיִן נֶסֶךְ, וְאִתְעֲבִיד אִילָנָא דְטוֹב וָרָע. תְּאֵנָה לָקִיט תְּאֵינֵי קֳדָם זִמְנַיְיהוּ קֳדָם דְּאִתְבַּשְׁלוּ, כַּךְ לָקִיט הוּא מֵעָלְמָא קוֹדֶם זִמְנֵיהּ, וְדָא אִיהוּ רָזָא מָאן דְּגָרִים דִּי יְמוּתוּן בְּנוֹי קֳדָם זִמְנַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ" (קהלת ה, ה), וְרָזָא דְמִלָּה "לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם" (ירמיהו ב, ל) וְגוֹ', וּבְגִין דָּא "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ, ו).
(דף סט ע"ב) רִמּוֹן, בֶּן זוֹמָא בֵּיהּ חָב, אֲבָל רַבִּי מֵאִיר 'תּוֹכוֹ אָכַל קְלִיפָתוֹ זָרַק', דִּקְלִיפִין אִינוּן אוּמוֹת הָעוֹלָם, יִשְׂרָאֵל מוֹחָא בֵּינַיְיהוּ, כֵּן כְּגַוְונָא דָא שְׁכִינְתָּא אִיהִי פַּרְדֵּס בְּגָלוּתָא, וְאִיהִי מוֹחָא מִלְּגָו, אֱגוֹז קָרִינָן לֵיהּ, כְּמָה דְאָמַר שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי" (שיר השירים ו, יא), וְאִיהִי שְׁכִינְתָּא אִיבָּא מִלְּגָאו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ" (תהלים מה, יד), וּקְלִיפִין הֵן כַּמָּה רְשׁוּיוֹת נוּכְרָאִין, וּבְשַׁבָּת מִכֹּלָּא אִתְפַּשְּׁטַת, וְאִתְלַבְּשַׁת בִּלְבוּשִׁין שַׁפִּירָאן, וְכֵן צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, לְאִתְחַדְּשָׁא בְשַׁבָּת בִּלְבוּשִׁין שַׁפִּירָאן, וְכֵן לְאַטְעָמָא בְשַׁבָּת מִכָּל מַאֲכָלִין טָבִין, בְּגִין לְקַשְׁרָא וּלְאַרְקָא בִּרְכָאָן לְגַבָּהּ מִכָּל סְפִירָן, וּלְמֶהֱוֵי אִשְׁתַּקְיָא מִכֻּלְּהוּ.
וְצָרִיךְ לְקַיְימָא בָּהּ עֹנֶג, דְּאִיהוּ צַדִּיק דְּנָפִיק מֵעֵדֶן, דְּאִיהִי בִּינָה עָלְמָא דְאָתֵי, "לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (בראשית ב, י) דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְנַהֲרָא אִיהוּ ו' דְּנָפִיק מִן י"ה, וְאָזִיל חֲמֵשׁ מֵאָה שְׁנִין, דְּאִינוּן חָמֵשׁ סְפִירָאן, וּמָטֵי לַצַּדִּיק, לְאַשְׁקָאָה מִנֵּיהּ גִּנְתָא דְאִיהִי ה', וְ"עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ" (בראשית ב, כד) וְגוֹ'.
וְכֵן בְּרִית מִילָה אִיהִי כְּגַוְונָא דֶאֱגוֹז, צָרִיךְ לְתַבְּרָא קְלִיפִין דְּעָרְלָה וּפְרִיעָה, וּלְאַעֲבָרָא לוֹן מִתַּמָּן, וּלְאִתְגַּלְיָיא מוֹחָא מִלְּגָו, וְדָא אוֹת בְּרִית, וְדָא עֵץ חַיִּים. אֲבָל בְּרִית דְּאִיהוּ בְּעָרְלָתֵיהּ וְלָא אִית בֵּיהּ פְּרִיעָה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בראשית ב, יז), "מוֹת" בָּעוֹלָם הַזֶּה, "תָּמוּת" בָּעוֹלָם הַבָּא.
וְעוֹד לִבָּא הוּא אֶגוֹז, וּמָאן דְּתַבַּר קְלִיפָה דִילֵיהּ דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה" (תהלים נא, יט) וְגַסּוּת לִבָּא דְהוּא שְׁלִים בִּקְלִיפִין דִּילֵיהּ וְלָא אִתְּבַר, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "תּוֹעֲבַת יְהֹוָה כָּל גְּבַהּ לֵב" (משלי טז, ה), וּשְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ, וּמִסִּטְרָא דִקְלִיפִין אִתְקְרִיאוּ בְנֵי נָשָׁא 'עַרְלֵי לֵב'.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים
וְעוֹד מִקְדָּשִׁי בְּאָת יוּ"ד, בְּגִין דְּלֵית קְדוּשָׁה פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה, וְעוֹד מִקְדָּשִׁי בְּאוֹת יוֹ"ד, מִשּׁוּם שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה, וְצָרִיךְ לְבָרְכָא לוֹן וּלְקַדֵּשׁ לוֹן בְּקִדּוּשׁ עַל הַיַּיִן, בְּשַׁבְעִין תֵּיבִין דְּקִדּוּשׁ וּוַיְכֻלּ"וּ כְּחוּשְׁבַּן בַּיַּיִ"ן, וְצָרִיךְ לְמֵימַר סַבְרִי מָרָנָן, וְאִינוּן דְּאָמְרִין וְעָנוּ לְחַיֵּי, וְצָרִיךְ לוֹמַר סַבְרִי מָרָנָן, וְאוֹתָם שֶׁאוֹמְרִים וְעוֹנִים לְחַיִּים, מִשּׁוּם שֶׁנִּקְשְׁרוּ בְעֵץ הַחַיִּים, וְלֹא בְעֵץ הַמָּוֶת, בְּגִין דְּאִתְקַשְּׁרוּ בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, וְלָא בְּאִילָנָא דְמוֹתָא, דְאִיהוּ גֶפֶן דְּחָב בֵּיהּ אָדָם קַדְמָאָה, דְּחַד אָמַר חִטָּה הָיָה, וְחַד אָמַר גֶּפֶן, וְכֹלָּא קְשׁוֹט. שֶׁהוּא גֶפֶן שֶׁבּוֹ חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאֶחָד אָמַר חִטָּה הָיָה, וְאֶחָד אָמַר גֶּפֶן, וְהַכֹּל אֱמֶת. שֶׁבַע מִינִין אִינוּן חִטָּה וּשְׂעוֹרָה גֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ, שִׁבְעָה מִינִים הֵם, חִטָּה וּשְׂעוֹרָה גֶּפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.
חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְהָא אִתְּמַר, וְצָרִיךְ לְאַחֲזָרָא עֲלַיְיהוּ, חִטָּה הָא אִתְּמַר חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר, וְצָרִיךְ לְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶם, חִטָּה הֲרֵי נִתְבָּאֵר, שְׂעוֹרָ"ה דְאַפִּיק ה' מִשִּׁעוּר דִּילָהּ שְׂעוֹרָה שֶׁמּוֹצִיא ה' מֵהַשִּׁעוּר שֶׁלָּהּ, גֶּפֶן סָחֲטָה עֲנָבִים בִּרְשׁוּ אָחֳרָא, וְעָבַד יַיִן נֶסֶךְ, וְאִתְעֲבִיד אִילָנָא דְטוֹב וָרָע גֶּפֶן סָחֲטָה עֲנָבִים בִּרְשׁוּת אַחֵר, וְעָשָׂה יַיִן נֶסֶךְ, וְנַעֲשָׂה הָעֵץ שֶׁל טוֹב וָרָע. תְּאֵנָה לָקִיט תְּאֵינֵי קֳדָם זִמְנַיְיהוּ קֳדָם דְּאִתְבַּשְׁלוּ, תְּאֵנָה לוֹקֵט תְּאֵנִים קֹדֶם זְמַנָּם קֹדֶם שֶׁהִבְשִׁילוּ, כָּךְ נִלְקָט הוּא מִן הָעוֹלָם קֹדֶם זְמַנּוֹ, כַּךְ לָקִיט הוּא מֵעָלְמָא קוֹדֶם זִמְנֵיהּ, וְדָא אִיהוּ רָזָא מָאן דְּגָרִים דִּי יְמוּתוּן בְּנוֹי קֳדָם זִמְנַיְיהוּ, וְזֶהוּ סוֹד מִי שֶׁגּוֹרֵם שֶׁיָּמוּתוּ בָנִים קֹדֶם זְמַנָּם.
הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ" (קהלת ה, ה), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִי"ם עַל קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְרָזָא דְמִלָּה "לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם" (ירמיהו ב, ל) וְגוֹ', וּבְגִין דָּא "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ, ו). וְסוֹד הַדָּבָר - לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם וְגוֹמֵר, וּמִשּׁוּם זֶה לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ לַשָּׁוְא.
(דף סט ע"ב) רִמּוֹן, בֶּן זוֹמָא בֵּיהּ חָב, אֲבָל רַבִּי מֵאִיר 'תּוֹכוֹ אָכַל קְלִיפָתוֹ זָרַק', רִמּוֹן, בֶּן זוֹמָא חָטָא בוֹ, אֲבָל רַבִּי מֵאִיר, תּוֹכוֹ אָכַל קְלִפָּתוֹ זָרַק, דִּקְלִיפִין אִינוּן אוּמוֹת הָעוֹלָם, יִשְׂרָאֵל מוֹחָא בֵּינַיְיהוּ, שֶׁהַקְּלִפּוֹת הֵן אֻמּוֹת הָעוֹלָם, יִשְׂרָאֵל הַמֹּחַ בֵּינֵיהֶם. כֵּן כְּגַוְונָא דָא שְׁכִינְתָּא אִיהִי פַּרְדֵּס בְּגָלוּתָא, וְאִיהִי מוֹחָא מִלְּגָו, אֱגוֹז קָרִינָן לֵיהּ, כְּמָה דְאָמַר שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי" (שיר השירים ו, יא), כֵּן כְּמוֹ זֶה, הַשְּׁכִינָה הִיא פַּרְדֵּס בַּגָּלוּת, וְהִיא מֹחַ מִבִּפְנִים, אֱגוֹז קוֹרְאִים לָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, וְאִיהִי שְׁכִינְתָּא אִיבָּא מִלְּגָאו, וְהַשְּׁכִינָה הִיא פְּרִי מִבִּפְנִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ" (תהלים מה, יד), וּקְלִיפִין הֵן כַּמָּה רְשׁוּיוֹת נוּכְרָאִין, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, וְהַקְּלִפּוֹת הֵן כַּמָּה רָשֻׁיּוֹת נָכְרִיּוֹת, וּבְשַׁבָּת מִכֹּלָּא אִתְפַּשְּׁטַת, וְאִתְלַבְּשַׁת בִּלְבוּשִׁין שַׁפִּירָאן, וּבְשַׁבָּת הִיא מִתְפַּשֶּׁטֶת מִן הַכֹּל וּמִתְלַבֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁים יָפִים, וְכֵן צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, לְאִתְחַדְּשָׁא בְשַׁבָּת בִּלְבוּשִׁין שַׁפִּירָאן, וְכֵן צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, לְהִתְחַדֵּשׁ בְּשַׁבָּת בִּלְבוּשִׁים יָפִים, וְכֵן לְאַטְעָמָא בְשַׁבָּת מִכָּל מַאֲכָלִין טָבִין, בְּגִין לְקַשְׁרָא וּלְאַרְקָא בִּרְכָאָן לְגַבָּהּ מִכָּל סְפִירָן, וּלְמֶהֱוֵי אִשְׁתַּקְיָא מִכֻּלְּהוּ וְכֵן לִטְעֹם בְּשַׁבָּת מִכָּל הַמַּאֲכָלִים הַטּוֹבִים, כְּדֵי לְקַשֵּׁר וּלְהָרִיק בְּרָכוֹת אֵלֶיהָ מִכָּל הַסְּפִירוֹת, וְשֶׁתִּהְיֶה מֻשְׁקֵית מִכֻּלָּם.
וְצָרִיךְ לְקַיְימָא בָּהּ עֹנֶג, דְּאִיהוּ צַדִּיק דְּנָפִיק מֵעֵדֶן, דְּאִיהִי בִּינָה עָלְמָא דְאָתֵי, "לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (בראשית ב, י) דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְצָרִיךְ לְקַיֵּם בָּהּ עֹנֶג, שֶׁהוּא צַדִּיק שֶׁיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, שֶׁהִיא בִינָה, הָעוֹלָם הַבָּא, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, זוֹ הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְנַהֲרָא אִיהוּ ו' דְּנָפִיק מִן י"ה, וְאָזִיל חֲמֵשׁ מֵאָה שְׁנִין, דְּאִינוּן חָמֵשׁ סְפִירָאן, וּמָטֵי לַצַּדִּיק, לְאַשְׁקָאָה מִנֵּיהּ גִּנְתָא דְאִיהִי ה', וְהָאוֹר הוּא ו' שֶׁיּוֹצֵא מִן י"ה, וְהוֹלֵךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים, שֶׁהֵם חָמֵשׁ סְפִירוֹת, וּמַגִּיעַ לַצַּדִּיק לְהַשְׁקוֹת מִמֶּנּוּ אֶת הַגָּן שֶׁהוּא ה', וְ"עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ" (בראשית ב, כד) וְגוֹ' וְעַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְגוֹמֵר.
וְכֵן בְּרִית מִילָה אִיהִי כְּגַוְונָא דֶאֱגוֹז, צָרִיךְ לְתַבְּרָא קְלִיפִין דְּעָרְלָה וּפְרִיעָה, וְכֵן בְּרִית מִילָה הִיא כְמוֹ אֱגוֹז, צָרִיךְ לִשְׁבֹּר אֶת קְלִפּוֹת הָעָרְלָה וְהַפְּרִיעָה, וּלְאַעֲבָרָא לוֹן מִתַּמָּן, וּלְאִתְגַּלְיָיא מוֹחָא מִלְּגָו, וְדָא אוֹת בְּרִית, וְדָא עֵץ חַיִּים וּלְהַעֲבִירָם מִשָּׁם וּלְגַלּוֹת אֶת הַמֹּחַ מִבִּפְנִים, וְזוֹ אוֹת בְּרִית, וְזֶה עֵץ חַיִּים. אֲבָל בְּרִית דְּאִיהוּ בְּעָרְלָתֵיהּ וְלָא אִית בֵּיהּ פְּרִיעָה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בראשית ב, יז), אֲבָל הַבְּרִית שֶׁהִיא בְעָרְלָתוֹ וְאֵין בּוֹ פְּרִיעָה, עָלָיו נֶאֱמַר וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, "מוֹת" בָּעוֹלָם הַזֶּה, "תָּמוּת" בָּעוֹלָם הַבָּא. מוֹת - בָּעוֹלָם הַזֶּה, תָּמוּת - בָּעוֹלָם הַבָּא. וְעוֹד לִבָּא הוּא אֶגוֹז, וּמָאן דְּתַבַּר קְלִיפָה דִילֵיהּ דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה" (תהלים נא, יט). וְעוֹד הַלֵּב הוּא אֱגוֹז, וּמִי שֶׁשּׁוֹבֵר קְלִפָּתוֹ, שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע, עָלָיו נֶאֱמַר לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִי"ם לֹא תִבְזֶה, וְגַסּוּת לִבָּא דְהוּא שְׁלִים בִּקְלִיפִין דִּילֵיהּ וְלָא אִתְּבַר, וְגַסּוּת הַלֵּב שֶׁהוּא שָׁלֵם בִּקְלִפּוֹתָיו וְלֹא נִשְׁבָּר, עָלָיו נֶאֱמַר תּוֹעֲבַת יהו"ה כָּל גְּבַהּ לֵב, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "תּוֹעֲבַת יְהֹוָה כָּל גְּבַהּ לֵב" (משלי טז, ה), וּשְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ, וּמִסִּטְרָא דִקְלִיפִין אִתְקְרִיאוּ בְנֵי נָשָׁא 'עַרְלֵי לֵב' וְהַשְּׁכִינָה לֹא שׁוֹרָה עָלָיו, וּמִצַּד הַקְּלִפּוֹת נִקְרְאוּ בְנֵי אָדָם עַרְלֵי לֵב.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
נְשָׁמָה קַיְימַת בְּמוֹחָא לְעַיְינָא עַל כָּל מִילִין, לְאִסְתַּכְּלָא בְּכָל סְטַר, לְדִינָא כֹּלָּא מִסִּטְרָא דִּאִימָא, דְּבַהּ "כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט" (תהלים נ, ו). אִשְׁתַּכְּחַת נֶפֶשׁ לְאַזָּנָא עָלְמִין דְּאִינוּן גּוּפָא. רוּחַ לְאַתְקְפָא לְנֶפֶשׁ לְכָל סְטַר. נְשָׁמָה דָּא בִּינָה דִּקָיְימַת לְאַמְשְׁכָא מִילִין מִכָּל סְטַר לְאַכְלְלָא כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת וְהָא אִתְּמָר. אִלֵּין תְּלָת דַּרְגִּין קַדִּישִׁין תְּחוֹתַיְיהוּ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, בַּהּ "וַאֲנִי בַעַר" (תהלים עג, כב) וְכוּ'. אֲבָל דָּא צֶלֶם עִלָּאָה דְּבֵיהּ "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם" (בראשית א, כו). עַד הָכָא תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה דְּאָדָם.
תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא, ד', דָּא דָּוִד דְּאַגָּח קְרָבִין מְשָׁנְיָין תָּדִיר, לְאַשְׁכְּחָא אֲתַר לִשְׁכִינְתָּא, דְּאִתְּמָר בַּהּ "עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהֹוָה" (תהלים קלב, ה) וְכוּ'. דְּעַד דְּסִטְרָא אַחֲרָא (דף קנו' עמוד א') אִשְׁתַּכְּחַת מִתְפַּשְּׁטָא בְּעָלְמָא, סְטַר קַדִּישָׁא לָא יָכִיל לְאִתְפַּשְׁטָא. וְרָזָא דָּא "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ" (ישעיהו כח, כ) 'מֵהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים' (מ"ר במדבר ז, י). דְּסִטְרָא אַחֲרָא צְרִיכָה לְמֶהֱוֵי מִשְׁתַּעְבְּדָא תְּחוֹת סְטַר קַדִּישָׁא, וְדָא עֶבֶד. אֲבָל לַזְּמַנִּין דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִתְגָּאָת בְּגָרְמָה לְאִתְתַּקְּפָא וּלְאִתְחֲזָאָה כְּרֵעַ לִסְטַר קַדִּישָׁא, וּסְטַר קַדִּישָׁא אִיהוּ מַחְנִיף לְרַשִּׁיעַיָא. בְּהַהוּא זִמְנָא אֶסְתַּלֵּק סְטַר קַדִּישָׁא מֵעָלְמָא, וְשָׁבִיק אֲתַר לְסִטְרָא אַחֲרָא. וְרָזָא דָּא 'אֵין אָדָם דָּר עַם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה' (יבמות קיב). וּכְפִיפָה דָּא נ' כְּפוּפָה. וְדָא דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה.
דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא "וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ" (דברים לג, כט) בְּאִינוּן רַגְלַיִן עִלָּאִין דְּבְהוֹן דְּרַכְת עַל צַוָּארִין דִּמְסָאֲבִין. אֲבָל בְּהַהִיא שַׁעֲתָא רַגְלַיִן אִלֵּין מִסְתַּלְּקָן לְעֵילָא. וְכָל קְרָבִין אִלֵּין אֲגַח דָּוִד מַלְכָּא בְּגִין דְּיָכוֹל מַקְדְּשָׁא לְאִשְׁתַּכְּחָא בְּעָלְמָא. וְכַד אַיְיתֵי שְׁלֹמֹה אֲרוֹנָא לְבֵי מַקְדְּשָׁא דָּבְקוּ שְׁעָרִים, בְּגִין דְּלָא יָכִיל תִּיקּוּנָא דָּא לְאִזְדַּמְּנָא לְתַתָּא, עַד דְּאָמַר "זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב' ו, מב). דְּהָא חֵילָא דְּדָוִד עֲבַד תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת. וְכָל בַּר נַשׁ אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא דָּא כִּדְקָא חֲזֵי. דְּאִתְּמָר 'לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר הַטּוֹב עַל יֵצֶר הָרַע' (ברכות ה). וְדָא קְרָבָא וַדַּאי דְּאִצְטְרִיךְ (דף קנו' עמוד ב') לְאַגָּחָא קְרָבָא בַּהֲדֵי חִוְיָא, עַד דְּיִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב) אֶבְנֶה לוֹ דִּירָה נָאָה.
נְשָׁמָה קַיְימַת בְּמוֹחָא לְעַיְינָא עַל כָּל מִילִין, לְאִסְתַּכְּלָא בְּכָל סְטַר, לְדִינָא כֹּלָּא מִסִּטְרָא דִּאִימָא, דְּבַהּ הנשמה עומדת במוח להתבונן על כל הדברים, להסתכל בכל צד, לדון הכל מצד אמא שבה, "כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט" (תהלים נ, ו).
אִשְׁתַּכְּחַת נֶפֶשׁ לְאַזָּנָא עָלְמִין דְּאִינוּן גּוּפָא. רוּחַ לְאַתְקְפָא לְנֶפֶשׁ לְכָל סְטַר. נְשָׁמָה דָּא בִּינָה דִּקָיְימַת לְאַמְשְׁכָא מִילִין מִכָּל סְטַר לְאַכְלְלָא כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת וְהָא אִתְּמָר. נמצא, הנפש עומדת לזון העולמות שהם הגוף, הרוח לחזק לנפש לכל צד, נשמה זו בינה שעומדת להמשיך הדברים מכל צד ולכלול הכל כמו שראוי וזה התבאר. אִלֵּין תְּלָת דַּרְגִּין קַדִּישִׁין תְּחוֹתַיְיהוּ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, בַּהּ אלה שלושת המדרגות הקדושות שתחתם נמצאת הנפש הבהמית, בה, "וַאֲנִי בַעַר" (תהלים עג, כב) וְכוּ'. אֲבָל דָּא צֶלֶם עִלָּאָה דְּבֵיהּ אבל נר"נ זה צלם עליון שבו "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם" (בראשית א, כו). עַד הָכָא תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה דְּאָדָם. עד כאן התיקון הראשון של א' של א'דם.
תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא, ד', דָּא דָּוִד דְּאַגָּח קְרָבִין מְשָׁנְיָין תָּדִיר, לְאַשְׁכְּחָא אֲתַר לִשְׁכִינְתָּא, דְּאִתְּמָר בַּהּ התיקון השני של ד' של א'ד'ם הוא דוד שעושה קרבות מלחמות שונות תמיד למצוא מקום לשכינה שנאמר בה, "עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהֹוָה" (תהלים קלב, ה) וְכוּ'. דְּעַד דְּסִטְרָא אַחֲרָא (דף קנו' עמוד א') אִשְׁתַּכְּחַת מִתְפַּשְּׁטָא בְּעָלְמָא, סְטַר קַדִּישָׁא לָא יָכִיל לְאִתְפַּשְׁטָא. וְרָזָא דָּא שכל זמן שהסטרא אחרא נמצאת להתפשט בעולם - צד הקדושה לא יכול להתפשט כיון שאינו רוצה לתת להם שפע, וזה סוד "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ" (ישעיהו כח, כ) 'מֵהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים' (מ"ר במדבר ז, י). דְּסִטְרָא אַחֲרָא צְרִיכָה לְמֶהֱוֵי מִשְׁתַּעְבְּדָא תְּחוֹת סְטַר קַדִּישָׁא, וְדָא עֶבֶד. שהסטרא אחרא צריכה להיות משתעבדת תחת צד הקדושה, וזה עבד. אֲבָל לַזְּמַנִּין דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִתְגָּאָת בְּגָרְמָה לְאִתְתַּקְּפָא וּלְאִתְחֲזָאָה כְּרֵעַ לִסְטַר קַדִּישָׁא, וּסְטַר קַדִּישָׁא אִיהוּ מַחְנִיף לְרַשִּׁיעַיָא. אבל לפעמים הסיטרא אחרא מתגאה ומתחזקת להראות כחבר לצד הקדושה, וצד הקדושה מחניף להרשעים. בְּהַהוּא זִמְנָא אֶסְתַּלֵּק סְטַר קַדִּישָׁא מֵעָלְמָא, וְשָׁבִיק אֲתַר לְסִטְרָא אַחֲרָא. וְרָזָא דָּא באותו הזמן מסתלק צד הקדושה מהעולם ומשאיר מקום לסטרא אחרא להאחז, וזה סוד 'אֵין אָדָם דָּר עַם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה' (יבמות קיב). וּכְפִיפָה דָּא נ' כְּפוּפָה. וְדָא דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה. וסוד כפיפה זאת זו האות נ' הרומזת על השכינה ונעשית נון כפופה בסוד דחיקת רגלי השכינה.
דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא שבזמן אחר נאמר באלה הרגלים "וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ" (דברים לג, כט) בְּאִינוּן רַגְלַיִן עִלָּאִין דְּבְהוֹן דְּרַכְת עַל צַוָּארִין דִּמְסָאֲבִין. באלו הרגלים העליונים שבהם דורכת על צווארי הטמאים, ולע"כ הם לא יכולים להרים ראש. אֲבָל בְּהַהִיא שַׁעֲתָא רַגְלַיִן אִלֵּין מִסְתַּלְּקָן לְעֵילָא. אבל באותו הזמן הרגלים שמחניפים לרשעים הרגלים האלה מסתלקים למעלה. וְכָל קְרָבִין אִלֵּין אֲגַח דָּוִד מַלְכָּא בְּגִין דְּיָכוֹל מַקְדְּשָׁא לְאִשְׁתַּכְּחָא בְּעָלְמָא. וכל המלחמות האלה עשה דוד המלך כדי שיוכל בית המקדש להיות בעולם. וְכַד אַיְיתֵי שְׁלֹמֹה אֲרוֹנָא לְבֵי מַקְדְּשָׁא דָּבְקוּ שְׁעָרִים, בְּגִין דְּלָא יָכִיל תִּיקּוּנָא דָּא לְאִזְדַּמְּנָא לְתַתָּא, וכאשר הביא שלמה המלך את הארון לבית המקדש דבקו השערים הרומזים לשערי השכינה ולא נפתחו, בגלל שלא יכל להעמיד את תיקון הזה לבוא למטה, עד שאמר, עַד דְּאָמַר "זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב' ו, מב). דְּהָא חֵילָא דְּדָוִד עֲבַד תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת. ובכח זכות דוד אביו נעשה התיקון כמו שראוי ונפתחו הדלתות. וְכָל בַּר נַשׁ אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא דָּא כִּדְקָא חֲזֵי. וכל אדם צריך לתקן את התיקון הזה של השכינה כמו שראוי. שנאמר דְּאִתְּמָר 'לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר הַטּוֹב עַל יֵצֶר הָרַע' (ברכות ה). וְדָא קְרָבָא וַדַּאי דְּאִצְטְרִיךְ (דף קנו' עמוד ב') לְאַגָּחָא קְרָבָא בַּהֲדֵי חִוְיָא, עַד דְּיִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה מלחמה, שצריך לערוך מלחמה בזה הנחש עד שיבנה בית המקדש, שהוא בית לקב"ה ולשכינה, שנאמר בו "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב) אֶבְנֶה לוֹ דִּירָה נָאָה.
תפילות ר"כ - רכ"א מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה ר"כ: אין אדם יכול לעמד באמונתו בחשך השולט בעולם, אלא מי שבוטח ביחודו ית'.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ", שֶׁהֲרֵי לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד בַּחֹשֶׁךְ הַשּׁוֹלֵט בָּעוֹלָם אֶלָּא מִי שֶׁבָּטַח בְּיִחוּדְךָ, וּבְיִחוּדְךָ אָנוּ בּוֹטְחִים עַל כֵּן לֹא יֶחֱשַׁךְ עָלֵינוּ, אֲבָל אוֹרְךָ בֶּאֱמֶת יְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ לְעוֹלְמֵי עַד, שֶׁאַתָּה אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד אֵל אֱמֶת וְאֵין זוּלָתְךָ. "עֲנֵנוּ יְהוָֹה עֲנֵנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בּוּז", "רַבַּת שָׂבְעָה לָהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים", בְּיִחוּדְךָ בָּטַחְנוּ לֹא נֵבוֹשָׁה לָעַד, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.
תפילה רכ"א גִּימַ' אֶרֶ"ךְ אַפַּיִם: ישנם שמות ומדרגות התלויות במעשי התחתונים להמלא או להחסר. אבל יחודו מרומם על כל ברכה ותהילה ואינו משועבד לתחתונים.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. מִי יְסַפֵּר שִׁבְחֲךָ שֶׁאַתָּה לְמַעְלָה מִכָּל הַתְּהִלּוֹת וְנֶאֶמַר בְּךָ "וּמְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה", שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָם הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלְךָ שֶׁנִּקְרֵאתָ בָּהֶם "אֵל אֱלֹהִים אֲדֹנָי" – צָרִיךְ לְבָרֵךְ אוֹתָם לְפִי שֶׁהֵם תְּלוּיִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל תַּחְתּוֹנִים לְרַחֵם עֲלֵיהֶם בְּחֶסֶד אוֹ לְהַעֲנִישׁ אוֹתָם בַּדִּין. אֲבָל יִחוּד שֶׁלְּךָ לְמַעְלָה מִן הַכֹּל שֶׁאֵינוֹ מְשֻׁעְבָּד לְמַעֲשֵׂי הַתַּחְתּוֹנִים, וּמְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה וַדַּאי, הֲרֵי אֵין בָּנוּ דַּעַת לְסַפֵּר שִׁבְחֲךָ לְתַקֵּן בָּהֶן תִּקּוּנֵי מְאוֹרוֹתֶיךָ כַּסֵּדֶר כָּרָאוּי. אֲבָל בַּיִּחוּד שֶׁלְךָ אָנוּ בּוֹטְחִים וְלַאֲמִתְּךָ אָנוּ מְקַוִּים שֶׁאֵינְךָ צָרִיךְ לְסִדְרֵי תְּהִלָּתֵנוּ, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁמַּחֲשַׁבְתֵּנוּ מְיֻחֶדֶת אֵלֶיךָ כֵּן תִּתְגַּלֶּה בְּיִחוּדְךָ אֵלֵינוּ וְתַעֲנֶה אוֹתָנוּ בְּכֹחֲךָ הַשָּׁלֵם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ תִּקּוּן, כִּי אַתָּה אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, אֵל מֶלֶךְ יָחִיד נֶאֱמָן לָעַד, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. עֲשֵׂה לְמַעַן יִחוּדְךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן אֲמִתְּךָ, לֹא יֵבֹשׁוּ כָּל הַחוֹסִים בָּךְ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.