תיקון גילוי היחוד – הדף היומי ט"ז בניסן

תיקון גילוי היחוד – הדף היומי ט"ז בניסן

תיקוני זוהר רשב"י  – רישא.

אָמַר לֵיהּ אִי חַיָּיבָא הוּא וְלָא מָטוּן יוֹמוֹי לְעֶשְׂרִין שְׁנִין מַהוּ, כֵּיוָן דְּאִסְתַּלַּק מֵעָלְמָא בְּמַאי הוּא עוֹנְשֵׁיהּ? אָמַר לֵיהּ בְּדָא אִתְקַיַּים "וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט" (משלי יג, כג), דְּכַד עָנְשָׁא נָחִית לְעָלְמָא אִיהוּ דְּאַעֲרַע בְּהַהוּא מְחַבְּלָא אִתְעֲנַשׁ, דְּלָא אַשְׁגַּחוּ עֲלֵיהּ מִלְעֵילָּא, וַעֲלֵיהּ כְּתִיב "עֲווֹנֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע" (משלי ה, כב), אֶת לְאַסְגָּאָה מָאן דְּלָא מָטוּן יוֹמוֹי לְאִתְעַנְשָׁא, "עֲווֹנֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ" וְלָא בֵּי דִינָא דִּלְעֵילָא, "וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ" (שם) וְלָא בֵּי דִינָא דִלְתַתָּא.
תקונא חד וארבעין
(דף פא ע"ב) בְּרֵאשִׁית תַּמָּן תִּשְׁרִ"י, וְדָא דְרוֹעָא תִּנְיָינָא יוֹם תִּנְיָינָא, "יָשֶׁ"ת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ" (תהלים יח, יב). אִשְׁתָּאַר ר' אִיהִי רֹא"שׁ הַשָּׁנָה וְתַמָּן הַבְדָּלָה בֵּין טוֹב לְרָע. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מַלְכָּא אִיהוּ דִין, וְכָל סְפִירָן אִתְקְרִיאוּ דִּינִין וּמִשְׁפָּטִין מִסִּטְרֵיהּ, וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם קַיְימִין עֲלֵיהּ מִימִינֵיהּ וּמִשְּׂמָאלֵיהּ, אִלֵּין מַיְמִינִין לְכַף זְכוּת, וְאִלֵּין מַשְׂמְאִילִין לְכַף חוֹבָה, וְכַד יִשְׂרָאֵל יִתְעָרוּן בְּשׁוֹפָרוֹת, וְסָלְקִין תַּמָּן לִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי תְּרוּעַת מֶלֶךְ בַּעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת, בְּגִין דְּאִיהִי לָא סָלְקָא פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה, בְּהַהוּא זִמְנָא "וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א, ו), אַפְרִישׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּין אִלֵּין דְּמַיְמִינִים לְכַף זְכוּת, וּבֵין אִלֵּין דְּמַשְׂמְאִילִים לְכַף חוֹבָה, וְאִתְּמַר "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע" (במדבר טז, כא).
וְעַל הַאי תִּשְׁרִי אִתְּמַר בְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם, וְתַמָּן שַׁבָּת תִּנְיָינָא מֵאִלֵּין שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, וַחֲמִשָּׁה רְקִיעִין, וּשְׁתִיתָאָה שָׁמַיִם, אִינוּן לָקֳבֵל שִׁית יוֹמֵי בְּרֵאשִׁית, וּבְכֻלְּהוּ אָמַר טוֹב, בַּר מִיּוֹמָא תִּנְיָינָא, בְּגִין דְּלֵית בְּתִשְׁרִי א' לְאַשְׁלָמָא בְּרֵאשִׁית, בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק בְּחוֹבָה דְאָדָם, וּבְגִין דָּא צָפוֹן אִיהוּ פָּגִים, וּבְגִין דָּא מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה, עַד דְּאִשְׁתַּלִּים, וּכְמָה דְאַבְרָהָם דְּאִיהוּ יְמִינָא יוֹמָא קַדְמָאָה בֵּיהּ כְּלִילָן וְתַלְיָין מָאתָן וְאַרְבְּעִין וּתְמַנְיָא פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, הָכִי נַמִּי מִיִּצְחָק דְּאִיהוּ כְּגַוְונָא דְיוֹמָא תִנְיָינָא תַלְיָין בֵּיהּ שְׁסָ"ה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, יוֹמָא תְּלִיתָאָה בֵּיהּ כְּלִיל כֹּלָּא, מִנֵּיהּ תַּלְיָין פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כְּעִנְבִין בְּאַתְכְּלָא.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל  – סופא.

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' זַכָּאָה חוּלָקָךְ דְּאַנְתְּ הֲוֵית סַמְכָא לִשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, וְהַשְׁתָּא אַנְתְּ כּוּרְסֵי יְקָרָא לְגַבָּהּ. וְכַד תִּיפּוּק מִגָּלוּתָא אַתְּ תְּהֵא מְנַהֵל לָהּ, דְּעַל הַאי כְּתִיב "אֵין מְנַהֵל לָהּ מִכָּל בָּנִים" (ישעיהו נא, יח) וְכוּ'. אַמַּאי אֵין מְנַהֵל לָהּ? אֶלָּא מִשּׁוּם דְּ"אֵין מַחֲזִיק בְּיָדָהּ" (שם), וּמָארֵי קַבָּלָה אִתְּמָר בְּהוּ "חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם" (תהלים לא, כה). דִּשְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דְּגוּפָא סָבְלַת מַרְעִין דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִתְּמָר בָּהּ "שְׁחוֹרָה אֲנִי" (שיר השירים א, ה). כְּדֵין "וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים" (דברים כב, ו) כְּמָה דְּאָמַר "רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ" (שמות כג, ה). אֲבָל מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא בְּתֻקְפָּהּ קַיְימַת כִּדְקָא יֵאוֹת, וּמָאן דְּאִתְדַּבַּק בְּהַאי זַכֵי לְתֻקְפָּא עִלָּאָה וְאַתְקִיף לַהּ נָמֵי, בְּגִין כָּךְ "חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם" (תהלים לא, כה), בֵּיהּ "וְנָאוָה" (שיר השירים א, ה) דִּכְתִיב "אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי" (מיכה ז, ח) דִּבְשַׁעֲתָא דְּנָפְקַת שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא דְּחִילַת, עַד דְּאָמַר לָהּ מַלְכָּא זִילֵי לָא תִּדְחָלִין, דְּאַף עַל גַּב דְּאַנְתְּ לְבַר, אֲנָא אֲהָא נָהִיר לָךְ מִלְּגַו. בְּגִין כָּךְ "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְהֹוָה אוֹר לִי" (מיכה ז, ח). וּבְגִין אוֹר דָּא אִתְּתַּקְּפַת דְּלָאו לְאִתְחָרְבָא עָלְמָא, בְּגִין דָּא "כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי" (מיכה ז, ח).

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דְּהַשְׁתָּא אוֹר דָּא לָךְ אִתְגַּלְיָא, אֲבָל לָא לְכָל עָלְמָא. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ" (תהלים לא, כ) דָּא ט' דְּטוּבֵיהּ גָּנִיז בְּגַוֵּיהּ. אֲבָל לְזִמְנָא [דְּאָתֵי] וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ, זֹהַר תַּקִיף וְנָצִיץ לְאַנְהָרָא לְכָל סְטַר, וְכֹלָּא יִתְנַהֲרוּן מִינֵּיהּ. מַאי וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים? אֶלָּא לְאַנְהָרָא לְכָל חַד לְפוּם חֵילֵיהּ. וְאִית דִּיהוֹן נַהֲרָן לְגַבֵּיהּ בְּחֵילָא דְּתוּקְפָּא עִלָּאָה, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. וְאִית דְּלָא יְהוֹן נְהָרִין לְגַבֵּיהּ אֶלָּא כְּכוֹכְבַיָּא, דִּכְתִיב וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים. אֲבָל פַּחוֹת מִן דָּא לָא יְהֵא. בְּגִין כָּךְ לְעוֹלָם וָעֶד, לְמִיהְוֵי כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים וַדַּאי: