Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

אין להוציא שמות קודש בפה (בצבע אדום או במרכאות)

(דף קג ע"ב) אָמַר לוֹן - רַבָּנָן עוּלוּ. עָאלוּ אַבַּתְרֵיהּ מְעַרְתָּא גוֹ מְעַרְתָּא, עַד דְּעָאלוּ לְחַד פַּרְדֵּסָא, וַהֲוָה תַּמָּן הַהוּא בַּעַל קַבִּין מִתְפַּשֵּׁט מֵהַהוּא גוּפָא, וַהֲוָה מִתְלַבֵּשׁ בְּגוּפָא אָחֳרָא דְּאַנְפּוֹי הֲווֹ נַהֲרִין כְּשִׁמְשָׁא, וַהֲוָה יָתִיב עַל כָּרְסַיָּיא דְמַלְכוּתָא, וּתְלַת מְאָה תַלְמִידוֹי תְּחוֹת כָּרְסַיָּיא לְרַגְלוֹי, וַהֲווֹ קָרָאן "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת" (קהלת א, ב), וַהֲווֹ קָרָאן הַאי קְרָא זִמְנִין בְּלָא חוּשְׁבָּנָא. אָמְרוּ לוֹן אִינוּן חַכִּימִין מָארֵי דְּדָרָא, מַאי הַאי, וְכִי לֵית קְרָא אָחֳרָא בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת?

מִיָּד קָם הַהוּא מָארֵי קַבִּין דַּהֲוָה יָתִיב עַל כָּרְסַיָּיא, וַאֲחִיד בִּידֵיהוֹן, וְאַעִיל לוֹן לְשִׁבְעָה הֵיכָלִין, וּבְכָל הֵיכָלָא וְהֵיכָלָא הֲוָה כְּתִיב "הֲבֵל הֲבָלִים" (קהלת א, ב), וּבְהֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה הֲוָה נִשְׁרָא וַעֲטָרָה בְּפוּמָהָא, וּדְמוּת יוֹנָה בְּהַהִיא עֲטָרָה, וַהֲוָה כְּתִיב בַּעֲטָרָה 'כָּל מָאן דְּלָא יָדַע בְּאִלֵּין הֲבָלִים וּבְרָזָא דִלְהוֹן, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת"' (במדבר א, נא), מִיָּד אִתְחַזְרוּ אִינוּן לַאֲחוֹרָא, אָמַר לוֹן הַהוּא בַּעַל קַבִּין אַתּוּן חַכִּימִין מָארֵי דְּדָרָא, דַאֲזָלִית אַבַּתְרַיְיכוּ עַד כְּעַן לְמִנְדַּע יָת חָכְמָתַיְיכוּ, וּבְוַדַּאי לַאו אַתּוּן חַכִּימִין, דְּוַדַּאי בְּהַאי קְרָא עֲבִידְנָא כָּל בִּנְיָנָא דָא, וּבֵיהּ הֲוִינָא טָס עָלְמָא בְטִיסָה חֲדָא, וּבְזִמְנָא בִתְּרֵין, וּבְזִמְנָא בִתְּלַת, וּבְזִמְנָא בְאַרְבַּע, וּבְזִמְנָא בְחַמְשָׁא, וּבְזִמְנָא בְשִׁית, וּבְזִמְנָא בְשֶׁבַע, וַאֲנַן בְּהַאי אַרְעָא כֻלְּהוּ אַזְלֵינַן בַּעֲלֵי קַבִּין, וְהַאי קְרָא יְרִיתְנָא מֵאַבָּא, וְאַבָּא מֵאֲבוֹי, עַד דָּרָא כֻלְּהוּ, יְהַב לוֹן מָמוֹנָא סַגִּיא וְשַׁוִּי לוֹן בְּאַתְרַיְיהוּ כְּהֶרֶף עַיִן.

וּבְגִין דָּא "יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ" (קהלת ח, יד). אָמְרוּ לֵיהּ חַבְרַיָּיא, רַבִּי אֵימָא לָן שׁוּם רְמִיזָא בְּהַאי קְרָא, דְלָא אִתְכַּסְיָּא חָכְמָתָא דָא מִן חַבְרַיָּיא, אָמַר לוֹן רַבָּנָן בְּוַדַּאי רָזָא עִלָּאָה אִית תַּמָּן, אֲבָל אֵימָא לְכוּ בִרְמִיזָא.

(דף קד ע"א) שֶׁבַע הֲבָלִים אִינוּן, וְזַכָּאָה מָאן דְּלָא נָטִיל לְאַגְרָיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וְאִינוּן דִּכְלִילָן בְּבַת שֶׁבַע, וְאִינוּן בְּהַאי קְרָא: "הֲבֵל" חַד, "הֲבָלִים" תְּרֵין הָא תְּלַת, "הֲבֵל הֲבָלִים" תְּלַת הֲרֵי שִׁית, "הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א, ב) הָא שֶׁבַע, וּלְקִבְלַיְיהוּ שֶׁבַע שְׁמָהָן אבגית"ץ וְכוּ'. אֵלּוּ שֶׁבַע הֲבָלִים אִינוּן כְּפוּלִים, לָקֳבֵל שֶׁבַע שְׁרַגִּין דִּמְנַרְתָּא, כְּפוּלִים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת" (זכריה ד, ב), שֶׁבַע הֲוַיּוֹת, דְאִתְּמַר בְּהוֹן בַּאֲמִירָה "יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג), וַהֲוִי מִיָּד, וּלְבוּשִׁין דְּאִינוּן שֶׁבַע הֲוַיּוֹת אִינוּן שֶׁבַע שְׁמָהָן אבגית"ץ וְחַבְרוֹי.

"הֲבֵ"ל" אִיהוּ לַהַב, "הֲבָלִים" לֶהָבִים, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "קוֹל יְהֹוָה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ" (תהלים כט, ז), וּמָאן דְּיָדַע בְּאִלֵּין הֲבָלִים, כַּד אַפִּיק לוֹן מִפּוּמוֹי וּמִלִּבֵּיהּ יָדַע לְכַוְונָא בִשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְכָל הֲבָלִים מִינָה תַּלְיָין, וּמִתְלַבְּשָׁן בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דִכְלִיל שֶׁבַע שְׁמָהָן אבגית"ץ וְחַבְרוֹי, דְּאִינוּן אַתְוָון דִּבְּהוֹן אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, דְּאִלֵּין תַּלְיָין בַּאֲמִירָה וְאִלֵּין בַּעֲשִׂיָּה, בְּרָזָא דְאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה מִיָּד. וְאִלֵּין שֶׁבַע הֲבָלִים אִינוּן כְּפוּלִים, לָקֳבֵל שֶׁבַע שְׁרַגִּין דִּמְנַרְתָּא, כְּפוּלִים, דְּאִתְּמַר בְּהוּ "שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת" (זכריה ד, ב) וְגוֹ'.

 אין להוציא שמות קודש בפה (בצבע אדום או במרכאות)

(דף קג ע"ב) אָמַר לוֹן - רַבָּנָן עוּלוּ. עָאלוּ אַבַּתְרֵיהּ מְעַרְתָּא גוֹ מְעַרְתָּא, עַד דְּעָאלוּ לְחַד פַּרְדֵּסָא, אָמַר לָהֶם: חֲכָמִים, הִכָּנְסוּ. נִכְנְסוּ אַחֲרָיו לִמְעָרָה בְּתוֹךְ מְעָרָה, עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לְפַרְדֵּס אֶחָד,  וַהֲוָה תַּמָּן הַהוּא בַּעַל קַבִּין מִתְפַּשֵּׁט מֵהַהוּא גוּפָא, וַהֲוָה מִתְלַבֵּשׁ בְּגוּפָא אָחֳרָא דְּאַנְפּוֹי הֲווֹ נַהֲרִין כְּשִׁמְשָׁא, וְהָיָה שָׁם אוֹתוֹ בַּעַל קַבַּיִם מִתְפַּשֵּׁט מֵאוֹתוֹ הַגּוּף, וְהָיָה מִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף אַחֵר שֶׁפָּנָיו הָיוּ מְאִירִים כַּשֶּׁמֶשׁ,  וַהֲוָה יָתִיב עַל כָּרְסַיָּיא דְמַלְכוּתָא, וּתְלַת מְאָה תַלְמִידוֹי תְּחוֹת כָּרְסַיָּיא לְרַגְלוֹי, וְהָיָה יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא שֶׁל מַלְכוּת, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת תַּלְמִידָיו תַּחַת הַכִּסֵּא לְרַגְלָיו,  וַהֲווֹ קָרָאן "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת" (קהלת א, ב), וַהֲווֹ קָרָאן הַאי קְרָא זִמְנִין בְּלָא חוּשְׁבָּנָא וְהָיוּ קוֹרְאִים הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, וְהָיוּ קוֹרְאִים פָּסוּק זֶה פְּעָמִים בְּלִי חֶשְׁבּוֹן. אָמְרוּ לוֹן אִינוּן חַכִּימִין מָארֵי דְּדָרָא, מַאי הַאי, וְכִי לֵית קְרָא אָחֳרָא בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת? אָמְרוּ לָהֶם אוֹתָם חֲכָמִים בַּעֲלֵי הַדּוֹר: מַה זֶּה, וְכִי אֵין פָּסוּק אַחֵר בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת?
 
מִיָּד קָם הַהוּא מָארֵי קַבִּין דַּהֲוָה יָתִיב עַל כָּרְסַיָּיא, וַאֲחִיד בִּידֵיהוֹן, וְאַעִיל לוֹן לְשִׁבְעָה הֵיכָלִין, מִיָּד קָם אוֹתוֹ בַּעַל הַקַּבַּיִם שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא, וְאָחַז בִּידֵיהֶם, וְהִכְנִיס אוֹתָם לְשִׁבְעָה הֵיכָלוֹת וּבְכָל הֵיכָלָא וְהֵיכָלָא הֲוָה כְּתִיב "הֲבֵל הֲבָלִים" (קהלת א, ב), וּבְכָל הֵיכָל וְהֵיכָל הָיָה כָתוּב הֲבֵל הֲבָלִים,  וּבְהֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה הֲוָה נִשְׁרָא וַעֲטָרָה בְּפוּמָהָא, וּדְמוּת יוֹנָה בְּהַהִיא עֲטָרָה, וַהֲוָה כְּתִיב בַּעֲטָרָה וּבַהֵיכָל הַשְּׁבִיעִי הָיָה נֶשֶׁר וַעֲטָרָה בְּפִיו, וּדְמוּת יוֹנָה בְּאוֹתָהּ עֲטָרָה, וְהָיָה כָתוּב בָּעֲטָרָה:  'כָּל מָאן דְּלָא יָדַע בְּאִלֵּין הֲבָלִים וּבְרָזָא דִלְהוֹן, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת"' (במדבר א, נא), כָּל מִי שֶׁלֹּא מַכִּיר אֶת הַהֲבָלִים הַלָּלוּ וּבַסּוֹד שֶׁלָּהֶם, עָלָיו נֶאֱמַר וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.  מִיָּד אִתְחַזְרוּ אִינוּן לַאֲחוֹרָא, מִיָּד הֵם חָזְרוּ לְאָחוֹר. אָמַר לוֹן הַהוּא בַּעַל קַבִּין אַתּוּן חַכִּימִין מָארֵי דְּדָרָא, אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ בַּעַל הַקַּבַּיִם: אַתֶּם חֲכָמִים בַּעֲלֵי הַדּוֹר?
 
דַאֲזָלִית אַבַּתְרַיְיכוּ עַד כְּעַן לְמִנְדַּע יָת חָכְמָתַיְיכוּ, וּבְוַדַּאי לַאו אַתּוּן חַכִּימִין, דְּוַדַּאי בְּהַאי קְרָא עֲבִידְנָא כָּל בִּנְיָנָא דָא, שֶׁהָלַכְתִּי אַחֲרֵיכֶם עַד כָּעֵת לָדַעַת אֶת חָכְמַתְכֶם, וּבְוַדַּאי שֶׁאֵינְכֶם חֲכָמִים, שֶׁוַּדַּאי שֶׁבַּפָּסוּק הַזֶּה עָשִׂיתִי כָּל הַבִּנְיָן הַזֶּה,  וּבֵיהּ הֲוִינָא טָס עָלְמָא בְטִיסָה חֲדָא, וּבְזִמְנָא בִתְּרֵין, וּבְזִמְנָא בִתְּלַת, וּבְזִמְנָא בְאַרְבַּע, וּבְזִמְנָא בְחַמְשָׁא, וּבְזִמְנָא בְשִׁית, וּבְזִמְנָא בְשֶׁבַע, וַאֲנַן בְּהַאי אַרְעָא כֻלְּהוּ אַזְלֵינַן בַּעֲלֵי קַבִּין, וּבוֹ הָיִיתִי טָס אֶת הָעוֹלָם בְּטִיסָה אַחַת, וּפַעַם אַחַת בִּשְׁתַּיִם, וּפַעַם בְּשָׁלֹשׁ, וּפַעַם בְּאַרְבַּע, וּפַעַם בְּחָמֵשׁ, וּפַעַם בְּשֵׁשׁ, וּפַעַם בְּשֶׁבַע, וְאָנוּ בָּאָרֶץ הַזּוֹ כֻּלָּנוּ הוֹלְכִים עַל קַבַּיִם,  וְהַאי קְרָא יְרִיתְנָא מֵאַבָּא, וְאַבָּא מֵאֲבוֹי, עַד דָּרָא כֻלְּהוּ, יְהַב לוֹן מָמוֹנָא סַגִּיא וְשַׁוִּי לוֹן בְּאַתְרַיְיהוּ כְּהֶרֶף עַיִן וְהַפָּסוּק הַזֶּה יָרַשְׁתִּי מֵאַבָּא, וְאָבִי מֵאָבִיו, עַד כָּל הַדּוֹרוֹת. נָתַן לָהֶם מָמוֹן רַב וְשָׂם אוֹתָם בִּמְקוֹמָם כְּהֶרֶף עַיִן.
 
וּבְגִין דָּא "יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ" (קהלת ח, יד), וּמִשּׁוּם זֶה יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ.   אָמְרוּ לֵיהּ חַבְרַיָּיא, רַבִּי אֵימָא לָן שׁוּם רְמִיזָא בְּהַאי קְרָא, דְלָא אִתְכַּסְיָּא חָכְמָתָא דָא מִן חַבְרַיָּיא, אָמְרוּ לוֹ הַחֲבֵרִים: רַבִּי, אֱמֹר לָנוּ שׁוּם רֶמֶז בַּפָּסוּק הַזֶּה, שֶׁלֹּא הִתְכַּסְּתָה הַחָכְמָה הַזּוֹ מִן הַחֲכָמִים.  אָמַר לוֹן רַבָּנָן בְּוַדַּאי רָזָא עִלָּאָה אִית תַּמָּן, אֲבָל אֵימָא לְכוּ בִרְמִיזָא אָמַר לָהֶם: חֲכָמִים, בְּוַדַּאי שֶׁסּוֹד עֶלְיוֹן יֵשׁ שָׁם, אֲבָל אֹמַר לָכֶם בְּרֶמֶז.  
 
(דף קד ע"א) שֶׁבַע הֲבָלִים אִינוּן, וְזַכָּאָה מָאן דְּלָא נָטִיל לְאַגְרָיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וְאִינוּן דִּכְלִילָן בְּבַת שֶׁבַע, שִׁבְעָה הֲבָלִים הֵם, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נוֹטֵל אֶת שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵם שֶׁכְּלוּלִים בְּבַת שֶׁבַע, וְאִינוּן בְּהַאי קְרָא: "הֲבֵל" חַד, "הֲבָלִים" תְּרֵין הָא תְּלַת, "הֲבֵל הֲבָלִים" תְּלַת הֲרֵי שִׁית, "הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א, ב) הָא שֶׁבַע, וּלְקִבְלַיְיהוּ שֶׁבַע שְׁמָהָן אבגית"ץ וְכוּ' וְהֵם בַּפָּסוּק הַזֶּה, הֲבֵל אֶחָד, הֲבָלִים שְׁנַיִם, הֲבֵל הֲבָלִים שְׁלֹשָׁה, הֲרֵי שִׁשָּׁה, הַכֹּל הָבֶל - הֲרֵי שִׁבְעָה, וּכְנֶגְדָּם שִׁבְעָה שְׁמוֹת אבגית"ץ, אֵלּוּ שֶׁבַע הֲבָלִים אִינוּן כְּפוּלִים, לָקֳבֵל שֶׁבַע שְׁרַגִּין דִּמְנַרְתָּא, כְּפוּלִים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת" (זכריה ד, ב)אֵלּוּ שִׁבְעַת הַהֲבָלִים הֵם כְּפוּלִים, כְּנֶגֶד שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת שֶׁל הַמְּנוֹרָה, כְּפוּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם שִׁבְעָה שִׁבְעָה מוּצָקוֹת, שֶׁבַע הֲוַיּוֹת, דְאִתְּמַר בְּהוֹן בַּאֲמִירָה "יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג), וַהֲוִי מִיָּד, וּלְבוּשִׁין דְּאִינוּן שֶׁבַע הֲוַיּוֹת אִינוּן שֶׁבַע שְׁמָהָן אבגית"ץ וְחַבְרוֹי (וְהֵם) שֶׁבַע הֲוָיוֹ"ת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן בַּאֲמִירָה יְהִי אוֹר, וְהָיָה מִיָּד, וְהַלְּבוּשִׁים שֶׁל אוֹתָם שֶׁבַע הֲוָיוֹ"ת הֵם שִׁבְעָה שְׁמוֹת אבגית"ץ וַחֲבֵרָיו,
 
"הֲבֵ"ל" אִיהוּ לַהַב, "הֲבָלִים" לֶהָבִים, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "קוֹל יְהֹוָה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ" (תהלים כט, ז),  הֶבֶל הוּא לַהַב, הֲבָלִים לֶהָבִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר קוֹל יהו"ה חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ,  וּמָאן דְּיָדַע בְּאִלֵּין הֲבָלִים, כַּד אַפִּיק לוֹן מִפּוּמוֹי וּמִלִּבֵּיהּ יָדַע לְכַוְונָא בִשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וּמִי שֶׁמַּכִּיר אֶת הַהֲבָלִים הַלָּלוּ, כְּשֶׁמּוֹצִיא אוֹתָם מִפִּיו וּמִלִּבּוֹ, יוֹדֵעַ לְכַוֵּן בַּשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, דְכָל הֲבָלִים מִינָה תַּלְיָין, וּמִתְלַבְּשָׁן בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דִכְלִיל שֶׁבַע שְׁמָהָן אבגית"ץ וְחַבְרוֹי, שֶׁכָּל הַהֲבָלִים יוֹצְאִים מִמֶּנָּה וּמִתְלַבְּשִׁים בַּשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁכּוֹלֶלֶת שִׁבְעָה שְׁמוֹת אבגית"ץ וַחֲבֵרָיו,  דְּאִינוּן אַתְוָון דִּבְּהוֹן אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, דְּאִלֵּין תַּלְיָין בַּאֲמִירָה וְאִלֵּין בַּעֲשִׂיָּה, בְּרָזָא דְאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה מִיָּד שֶׁהֵם הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶן נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁאֵלּוּ תְלוּיִים בַּאֲמִירָה וְאֵלּוּ בַּעֲשִׂיָּה, בְּסוֹד שֶׁל אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה מִיָּד,  וְאִלֵּין שֶׁבַע הֲבָלִים אִינוּן כְּפוּלִים, לָקֳבֵל שֶׁבַע שְׁרַגִּין דִּמְנַרְתָּא, כְּפוּלִים, דְּאִתְּמַר בְּהוּ "שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת" (זכריה ד, ב) וְגוֹ' וְשִׁבְעַת הַהֲבָלִים הַלָּלוּ הֵם כְּפוּלִים, כְּנֶגֶד שִׁבְעָה נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה, כְּפוּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת וְגוֹמֵר.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא וְאָמַר לֵיהּ, בְּרִיךְ אַנְתְּ אֵלִיָּהוּ לְמָארֵי עָלְמָא, דְּאַנְתְּ זָמִין לְמֵיקָם בִּשְׁלָמָא דָּא, דִּכְתִיב בָּךְ "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (במדבר כה, יב). תָּמָן וי"ו קְטִיעָא בְּגִין דְּאֲבַתְרַיהּ אִשְׁתְּכַח גָּלוּתָא. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי תְּהֵא וי"ו שְׁלֵימָא, לְחַבְּרָא בַּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וּלְחַבְּרָא בַּהּ תְּרֵין מְשִׁיחִין. דְּמִסִּטְרָא דְּצַדִּיק אַנְתְּ פִּנְחָס, דְּכָלִיל תְּרֵין  (דף ס' עמוד א')  אָחֲרָנִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ פֶּנְ חָס. וּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אליה"ו דְּאִיהוּ ב"ן. וְאִתְּמָר בָּךְ "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג, כד). דְּצַדִּיק אִיהוּ קִישּׁוּרָא דְּכָל סְפִירָן, וּבְךָ יִתְקַשְּׁרוּן כֻּלְהוֹ בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא כִּדְקָא יָאוּת.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב), בְּגָלוּתָא. "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" (שם) דָּא חֲשׁוּכָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, דְּבֵיהּ מִתְתַּקְּפִין כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין. בְּגִין כָּךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם. "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג) מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא. "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" (בראשית א, ד) דָּא אוֹר דְּאִתְגְּנִיז דְּיִתְגְּלֵי בְּעָלְמָא, וְדָא זִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. כְּדֵין "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, ט) וְכוּ'. מָאן מַיִם? אֶלָּא אִלֵּין מַיִם הַזֵּידוֹנִים. דִּבְשַׁעֲתָא אַחֲרָא אִתְתְּקָפוּ לְשַׁלְּטָאָה בְּעָלְמָא. וּבְהַהוּא זִמְנָא "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" (בראשית א, ט), וְרָזָא דְּמִלָּה 'גֵּרִים גְּרוּרִים הֵם לֶעָתִיד לָבֹא' (ע"ז כג). כְּדֵין "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (בראשית א, ט). דִּבְזִמְנָא אַחֲרִינָא כְּתִיב "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) בְּגִין קְלִיפִין דְּסַחֲרָן לַהּ. (דף ס' עמוד ב')  אֲבָל בְּזִמְנָא דְּמִתְכַּנְּשִׁין כֻּלְהוֹ, וּמִשְׁתַּעְבְּדָן תְּחוֹת רַגְלָהָא, אִתְּמָר בַּהּ וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה.

כְּדֵין "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב" (בראשית א, יא). וְרָזָא דָּא "כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ" (ישעיהו סא, יא) אִלֵּין דַּרְגִּין נְהִירִין קַדִּישִׁין דְּנַהֲרָן בְּשְׁכִינְתָּא, דְּלָא אִתְחַזְיָין בְּגָלוּתָא. וּבְהַהוּא זִמְנָא יִתְחַדְּתוּן בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. כְּדֵין כַּמָּה נְטִיעִין מִתְנַטְּעָן תָּמָן, וְאִינּוּן נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין דְּיִשְׂרָאֵל. וְכַמָּה מַלְאֲכֵי עִלָאֵי דְּאִתְּמָר בְּהוּ "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ" (בראשית א, כ). וְאָחֲרָנִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית א, כד).

שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא "נַעֲשֶׂה אָדָ"ם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו) דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ שְׁלִימוּ דְּכָל תִּיקּוּנִין. בְּהַהוּא זִמְנָא "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (בראשית ב, ב) דְּכָל תִּיקּוּנִין אִלֵּין שְׁלִימוּ דְּשִׁיתָּא יוֹמִין לְמֵיתֵי לִשְׁבִיעָאָה, דְּאִיהוּ אֶלֶף שְׁבִיעָאָה, שַׁבָּת קֹדֶשׁ שַׁבָּת לַיהֹוָה וַדַּאי, עַד דִּיחַדֵּשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעָלְמָא בְּחַדְתּוּתָא אַחֲרִינָא דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע וְלָא אִתְחָזֵי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי:

 

קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא וְאָמַר לֵיהּ, בְּרִיךְ אַנְתְּ אֵלִיָּהוּ לְמָארֵי עָלְמָא, קם משה רבנו הרועה הנאמן ואמר לו, ברוך אתה אליהו לאדון העולם, דְּאַנְתְּ זָמִין לְמֵיקָם בִּשְׁלָמָא דָּא, דִּכְתִיב בָּךְ שאתה עתיד לעמוד בסוד השלום הזה שפרשת שנאמר "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (במדבר כה, יב). תָּמָן וי"ו קְטִיעָא בְּגִין דְּאֲבַתְרַיהּ אִשְׁתְּכַח גָּלוּתָא שהאות ו' במילה "בריתי שלום" קטועה בגלל, שאחריה היו עוד גלויות. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי תְּהֵא וי"ו שְׁלֵימָא, לְחַבְּרָא בַּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אבל לעתיד לבא תהיה הו' שלימה, לחבר בה קוב"ש, וּלְחַבְּרָא בַּהּ תְּרֵין מְשִׁיחִין, לחבר בה שני משיחין. דְּמִסִּטְרָא דְּצַדִּיק אַנְתְּ פִּנְחָס, דְּכָלִיל תְּרֵין (דף נט' עמוד א') אָחֲרָנִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ פֶּנְ חָס, מצד היסוד / אתה פנחס, שכולל שנים אחרים שהם נדב ואביהו בסוד הגלגול, ומצד הגאולה כולל את שני המשיחין שנאמר בהם פנ חס. וּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אליה"ו דְּאִיהוּ ב"ן ומצד השכינה אליהו הוא כנגד שם הוי"ה במילוי הה"ין "יוד הה וו הה" שעולה בגימ' ב"ן וכן אליה"ו. וְאִתְּמָר בָּךְ ונאמר בך "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג, כד). דְּצַדִּיק אִיהוּ קִישּׁוּרָא דְּכָל סְפִירָן, וּבְךָ יִתְקַשְּׁרוּן כֻּלְהוֹ בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא כִּדְקָא יָאוּת, שצדיק / היסוד הוא הקשר של כל הספירות, שכולם מוריקים שפעם בו, והוא נותן את השפע למלכות בחיבור של אהבה, ובך אליהו יתקשרו כולם משיחין ועם ישראל במלכות בקשר אחד כמו שראוי.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב), בְּגָלוּתָא וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ זה זמן הגלות. "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" (שם) דָּא חֲשׁוּכָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא זה החושך מצד השכינה המוחשכת ע"י הסטרא אחרא, דְּבֵיהּ מִתְתַּקְּפִין כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין. ובחושך הזה מתחזקים כל צדדי הטומאה וכן נאמר בְּגִין כָּךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם תהום, שם מדור הטומאה. "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג) מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא אור הוא מצד הזכר המשפיע. "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" (בראשית א, ד) דָּא אוֹר דְּאִתְגְּנִיז דְּיִתְגְּלֵי בְּעָלְמָא, וְדָא זִמְנָא דְּפוּרְקָנָא, טוב הוא זה האור שנגנז שנמשך מכח ההטבה ועתיד להתגלות בעולם בזמן הגאולה. כְּדֵין "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, ט) וְכוּ'. מָאן מַיִם? אֶלָּא אִלֵּין מַיִם הַזֵּידוֹנִים, אילו מים? אלו המים הזדונים שמצד הטומאה. ופסוק זה פורש מספר פעמים באופנים שונים, כולם דברי אלהים חיים. דִּבְשַׁעֲתָא אַחֲרָא אִתְתְּקָפוּ לְשַׁלְּטָאָה בְּעָלְמָא ובזמן אחר שהוא הגלות התחזקו לשלוט בעולם. וּבְהַהוּא זִמְנָא ובאותו הזמן של הגאולה יאמר "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" (בראשית א, ט), וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר 'גֵּרִים גְּרוּרִים הֵם לֶעָתִיד לָבֹא' (ע"ז כג) בטרם יתבטלו, יהיו נגררים ונשרכים אחרי הקדושה ואינם יכולים יותר לשלוט או להזיק. כְּדֵין "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (בראשית א, ט) ואז תראה מלכותו יתברך שהיתה מכוסה. דִּבְזִמְנָא אַחֲרִינָא כְּתִיב בזמן אחר שהוא הגלות נאמר בשכינה "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) בְּגִין קְלִיפִין דְּסַחֲרָן לַהּ שהיא שחורה ולא מאירה בגלל הקליפות המקיפות אותה. (דף ס' עמוד ב') אֲבָל בְּזִמְנָא דְּמִתְכַּנְּשִׁין כֻּלְהוֹ, וּמִשְׁתַּעְבְּדָן תְּחוֹת רַגְלָהָא, אִתְּמָר בַּהּ אבל בזמן שיאספו כל הקליפות וישתעבדו תחת רגלי השכינה יאמר בה וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה.

כְּדֵין ואז, אחרי שתראה היבשה "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב" (בראשית א, יא). וְרָזָא דָּא וזה סוד "כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ" (ישעיהו סא, יא) אִלֵּין דַּרְגִּין נְהִירִין קַדִּישִׁין דְּנַהֲרָן בְּשְׁכִינְתָּא, דְּלָא אִתְחַזְיָין בְּגָלוּתָא. אלו הן מדרגות אורות הקדושה שמאירים בשכינה, שלא נראו בזמן הגלות, וּבְהַהוּא זִמְנָא יִתְחַדְּתוּן בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים ובאותו הזמן יתחדשו להאיר בתיקון שלם. כְּדֵין כַּמָּה נְטִיעִין מִתְנַטְּעָן תָּמָן, וְאִינּוּן נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין דְּיִשְׂרָאֵל. ואז, כמה נטיעות קדושות נטועות שם, והם הנשמות הקדושות שבישראל וְכַמָּה מַלְאֲכֵי עִלָאֵי דְּאִתְּמָר בְּהוּ וכמה מלאכים עליונים שנאמר בהם "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ" (בראשית א, כ). וְאָחֲרָנִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ ומשמשים אחרים שנאמר בהם "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית א, כד).

שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא שלימות הכל "נַעֲשֶׂה אָדָ"ם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו) דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא זה מלך המשיח שרמוז בתיבת אדם אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ שְׁלִימוּ דְּכָל תִּיקּוּנִין שלמות כל התיקונים. בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן לאחר שיתגלה וישלים תיקוניו "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (בראשית ב, ב) דְּכָל תִּיקּוּנִין אִלֵּין שְׁלִימוּ דְּשִׁיתָּא יוֹמִין לְמֵיתֵי לִשְׁבִיעָאָה, שכל התיקונים האלה נשלמו בשישה ימים כנגד ששת אלפים שנה, להביאם לשביעי, דְּאִיהוּ אֶלֶף שְׁבִיעָאָה, שהוא האלף השביעי יום המנוחה שנאמר בו שַׁבָּת קֹדֶשׁ שַׁבָּת לַיהֹוָה וַדַּאי, עַד דִּיחַדֵּשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעָלְמָא בְּחַדְתּוּתָא אַחֲרִינָא דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע וְלָא אִתְחָזֵי. עד שיחדש קב"ה את העולם באלף השמיני בחידוש אחר שלא נודע ולא נראה כמותו. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא:

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תל"א: בכח מסירת נפש רוח ונשמה על יחודו ית', ירד אור מחי החיים, ומכוחו תתיישב בנו הנשמה ותסתלק ממנו הס"א והיסורים.

 

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יו"ד ה"י וי"ו ה"י גִּימַטְרִיָּא חֶסֶ"ד בּוֹ נֶאֱמַר, "עוֹלָם חֶ'סֶד יִ'בָּנֶה" שֶׁהוּא ר"ת חַ"י, שֶׁהֲרֵי בְּחֶסֶד אַתָּה מְחַיֶּה כָּל הַחַיִּים, שֶׁאַתָּה, "מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד", וְכֵן נֶאֱמַר, "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם". וַהֲרֵי נִשְׁמוֹתֵינוּ אֵינָם מְיֻשָּׁבוֹת בְּגוּפֵינוּ עַד שֶׁתּוֹרִיד לָנוּ אוֹר הַחַיִּים מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים", וְכֵן אֲנַחְנוּ מוֹסְרִים נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְפָנֶיךָ וְאוֹמְרִים, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד", שֶׁתִּתֵּן לָנוּ חַיִּים אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר, "כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי בְּשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי". שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה מִתְיַשֶּׁבֶת בַּגּוּף, וַדַּאי הַגּוּף הַהוּא חָשׁוּב כְּמֵת, וְזֶהוּ מִי שֶׁיִּסּוּרִין שׁוֹלְטִים בְּגוּפוֹ, שֶׁהֵם לִילִית וְכָל כַּת שֶׁלָּהּ, שֶׁאֵינָם שׁוֹלְטִים אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהַנְּשָׁמָה נִסְתַּלְּקָה, שֶׁאֵינָהּ מִתְיַשֶּׁבֶת שָׁם, וַהֲרֵי זֶה מַה שֶּׁמַּמְתִּין ס"מ הָרָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ".

אֲבָל אַתָּה אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. בְּיִחוּדְךָ תִּתֵּן לָנוּ חַיִּים, מִיָּד יֵאָמֵר בָּנוּ, "יְהֹוָה לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ", שֶׁהֲרֵי אָנוּ בּוֹטְחִים בְּיִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת, וְנֶאֱמַר, "וְהַבּוֹטֵחַ בַּיְהֹוָה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ", חֶסֶד תִּתֵּן לָנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וּתְחַיֵּנוּ לְפָנֶיךָ. אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד וְאֵין זוּלָתֶךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.