Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, בָּתַר דְּרַעֲוָא אִשְׁתַּכַּח צָרִיךְ לְמִפְתַּח מִלִּין בְּאִתְגַּלְיָא, מַאי אָדָם דְּבָרָא עִלַּת הָעִלּוֹת בְּדִיּוֹקְנֵיהּ, דְּהָא כְתִיב דְּלֵית בֵּיהּ דְּמוּת? אָמַר לֵיהּ, בְּרִי, הָכָא לָא אָמַר בְּצַלְמֵנוּ, דְּאִית בֵּיהּ דִּיּוֹקְנָא, אֶלָּא "בְּצַלְמוֹ" רוֹצֶה לוֹמַר כְּגַוְונָא דְאִיהוּ רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, דִּיהֵא אִיהוּ הָכִי. וּכְגַוְונָא דְלֵית בֵּיהּ דִּיּוֹקְנָא, דִּיהֵא אִיהוּ הָכִי. וּכְגַוְונָא דְלֵית קַדְמוֹן עֲלֵיהּ דִּיהֵא אִיהוּ הָכִי. וּכְגַוְונָא דְאִיהוּ עִלַּת הָעִלּוֹת חַד בְּלָא שׁוּתָּפוּ וּבְלָא חֻשְׁבָּן, דִּיהֵא אִיהוּ הָכִי, כֹּלָּא כְּגַוְונָא דִילֵיהּ.

וְאִית אָדָם דִּבְרִיאָה וִיצִירָה וַעֲשִׂיָּה בְּגַוָּונָא אָחֳרָא בִּלְבוּשִׁין וְגוּפָא. דְּבַאֲצִילוּת הָא אִתְּמַר דְּלֵית בֵּיהּ בְּרִיאָה וִיצִירָה וַעֲשִׂיָּה כְּלָל, אִית בְּרִיאָה דְבָרָא הוּא לְתַתָּא בְדִיּוֹקְנֵיהּ, אֲבָל לַאו דְּאִתְבְּרֵי אִיהוּ.

וְתָא חֲזִי אַף עַל גַּב דְּאִתְּמַר בִּסְפִירָן בְּרִיאָה, בִּלְבוּשָׁא מִלְּבָר אִיהוּ, וְלַאו אִיהוּ מִלְּגָאו, וּבְגִין דָּא כְּתִיב "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (בראשית א, כז) הָכָא רָזָא אָחֳרָא בְּגוּפָא, אִית סְפִירָן דִּבְרִיאָה וְאִית סְפִירָן דַּאֲצִילוּת, וּבְגִין דָּא "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" (שם), דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת" (ישעיהו מד, יג). "בְּצַלְמוֹ" (בראשית א, כז) שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים" (שם) שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, "וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" (בראשית ב, ז) דָּא צַדִּיק חַי עָלְמִין, יְצָרוֹ בִיצִירָה עִלָּאָה וּבִיצִירָה תַּתָּאָה, דְּאִינוּן י' י' מִן א, ו' מִן וַיִּיצֶר אִיהוּ ו' דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ בִתְרֵין יוּדִין בְּאָת א, וּתְרֵין יוּדִי"ן עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ" (משלי יד, א) וְאִינוּן חָכְמָה קְדוּמָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה.

וְאָדָם מִסִּטְרָא דְאוֹת בְּרִית י' אִתְיְלִיד מָהוּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא" (שמות ב, ב), "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב" (ישעיהו ג, י), דְּתַמָּן לַאו קְלִיפָה דְעָרְלָה כְּלָל. וְהָא דְאִתְּמַר 'אָדָם הָרִאשׁוֹן מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ הֲוָה', דָא אָדָם דַּעֲשִׂיָּה, וּמַאי נִיהוּ? דָא קְלִיפָה דְאִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ לְשַׁלְטָאָה עַל כֹּלָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט), וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בָּהּ "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו) לְאִתְלַבְּשָׁא בְּכָל דִּיּוֹקְנִין וּקְלִיפִין.

וְעוֹד אִתְּמַר בָּהּ בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו), דִתְהֵא כְלִילָא מִכָּל סְפִירָן, דְּכָל עֶשֶׂר סְפִירָן יְהִיבוּ בָּהּ כָּל חַד חוּלָקֵיהּ. וּמַאי חוּלָקֵיהּ? אֶלָּא כָּל סְפִירָה יְהִיב בָּהּ עִשּׂוּר דִּילֵיהּ, דְּכָל סְפִירָה סָלִיק לַעֲשָׂרָה, וְיַהֲבוּ לֵיהּ כָּל חַד וְחַד עִשּׂוּר דִּילֵיהּ אִשְׁתָּאֲרוּ אִינוּן תֵּשַׁע תֵּשַׁע, וְכָל חַד וְחַד אִשְׁתַּלִּים בָּהּ לַעֲשָׂרָה, וּבְגִין דָּא מְעַשְּׂרִין חַד מֵעֲשָׂרָה, וּבְגִין דְּאִיהִי כְּלִילָא מִכֻּלְּהוּ אִתְּמַר בָּהּ "אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ" (ירמיהו ב, ב), כְּלִילָא מִכֹּלָּא, וּלְבָתַר דְּאִתְכְּלִילַת מֵעִלָּאִין אִתְּמַר בָּהּ "וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, כח) וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, אִתְכְּלִילַת בְּתַתָּאִין, וַאֲפִילוּ בְּכָל קְלִיפִין דְּסִטְרָא אָחֳרָא אִתְלַבְּשַׁת, לְקַיְימָא בָּהּ "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט), וּבְכָל מַה דְּאִתְלַבְּשַׁת אִתְכְּלִילַת בִּשְׁמֵיהּ, הָא הָכָא אָדָם דַּעֲשִׂיָּה וִיצִירָה.

אָדָם דִּבְרִיאָה אוּקְמוּהוּ עַל תִּפְאֶרֶת. מַאי "בְּצַלְמוֹ" (בראשית א, כז)? בְּצֶלֶם, תְּרֵין דִּיּוֹקְנִין דִּילֵיהּ לְעֵילָא, אֶלָּא אִינוּן וָא"ו תְּרֵין וָוִי"ן, אִינוּן תְּרֵין דִּיּוֹקְנִין דְּא דְּאִיהוּ אָדָם דְּאֶמְצָעִיתָא, דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהִי דְמוּת אָדָם עִלָּאָה דְאִיהוּ חָכְמָה עִלָּאָה, וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה דְמוּת אָדָם דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, בָּתַר דְּרַעֲוָא אִשְׁתַּכַּח צָרִיךְ לְמִפְתַּח מִלִּין בְּאִתְגַּלְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, אַחַר שֶׁנִּמְצָא רָצוֹן, צָרִיךְ לִפְתֹּחַ בִּדְבָרִים בְּגָלוּי, מַאי אָדָם דְּבָרָא עִלַּת הָעִלּוֹת בְּדִיּוֹקְנֵיהּ, מָה הָאָדָם שֶׁבָּרָא עִלַּת הָעִלּוֹת בִּדְמוּתוֹ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב שֶׁאֵין בּוֹ דְמוּת?  דְּהָא כְתִיב דְּלֵית בֵּיהּ דְּמוּת? אָמַר לֵיהּ, בְּרִי, הָכָא לָא אָמַר בְּצַלְמֵנוּ, דְּאִית בֵּיהּ דִּיּוֹקְנָא, אֶלָּא "בְּצַלְמוֹ" אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּאן לֹא אָמַר בְּצַלְמֵנוּ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דְמוּת, אֶלָּא בְצַלְמוֹ,  רוֹצֶה לוֹמַר כְּגַוְונָא דְאִיהוּ רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, דִּיהֵא אִיהוּ הָכִי. וּכְגַוְונָא דְלֵית בֵּיהּ דִּיּוֹקְנָא, דִּיהֵא אִיהוּ הָכִי רוֹצֶה לוֹמַר, כְּמוֹ שֶׁהוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, שֶׁהוּא יִהְיֶה כָּךְ, וּכְמוֹ שֶׁאֵין בּוֹ דְמוּת, שֶׁהוּא יִהְיֶה כָּךְ,  וּכְגַוְונָא דְלֵית קַדְמוֹן עֲלֵיהּ דִּיהֵא אִיהוּ הָכִי וּכְגַוְונָא דְאִיהוּ עִלַּת הָעִלּוֹת חַד בְּלָא שׁוּתָּפוּ וּבְלָא חֻשְׁבָּן, דִּיהֵא אִיהוּ הָכִי, כֹּלָּא כְּגַוְונָא דִילֵיהּ וּכְמוֹ שֶׁהוּא עִלַּת הָעִלּוֹת אֶחָד בְּלִי שֻׁתָּפוּת וּבְלִי חֶשְׁבּוֹן, שֶׁהוּא יִהְיֶה כָּךְ, הַכֹּל כְּמוֹתוֹ.
 
וְאִית אָדָם דִּבְרִיאָה וִיצִירָה וַעֲשִׂיָּה בְּגַוָּונָא אָחֳרָא בִּלְבוּשִׁין וְגוּפָא וְיֵשׁ אָדָם שֶׁל בְּרִיאָה וִיצִירָה וַעֲשִׂיָּה בְּגָוֶן אַחֵר בִּלְבוּשׁ וְגוּף (שֶׁל בַּחוּץ) (בִּלְבַד),  דְּבַאֲצִילוּת הָא אִתְּמַר דְּלֵית בֵּיהּ בְּרִיאָה וִיצִירָה וַעֲשִׂיָּה כְּלָל, שֶׁבָּאֲצִילוּת הֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁאֵין בּוֹ בְּרִיאָה וִיצִירָה וַעֲשִׂיָּה כְּלָל. אִית בְּרִיאָה דְבָרָא הוּא לְתַתָּא בְדִיּוֹקְנֵיהּ, אֲבָל לַאו דְּאִתְבְּרֵי אִיהוּ, יֵשׁ בְּרִיאָה שֶׁהוּא בָרָא לְמַטָּה בִדְמוּתוֹ, אֲבָל לֹא שֶׁהוּא נִבְרָא.
 
וְתָא חֲזִי אַף עַל גַּב דְּאִתְּמַר בִּסְפִירָן בְּרִיאָה, בִּלְבוּשָׁא מִלְּבָר אִיהוּ, וְלַאו אִיהוּ מִלְּגָאו, וּבֹא וּרְאֵה, אַף עַל גַּב שֶׁנֶּאֱמַר בַּסְּפִירוֹת בְּרִיאָה, הוּא בַּלְּבוּשׁ מִבַּחוּץ, וְלֹא מִבִּפְנִים,  וּבְגִין דָּא כְּתִיב "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (בראשית א, כז) וּמִשּׁוּם זֶה כָּתוּב וַיִּבְרָא אֱלֹהִי"ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ,  הָכָא רָזָא אָחֳרָא בְּגוּפָא, אִית סְפִירָן דִּבְרִיאָה וְאִית סְפִירָן דַּאֲצִילוּת, כָּאן סוֹד אַחֵר בַּגּוּף, יֵשׁ סְפִירוֹת שֶׁל בְּרִיאָה, וְיֵשׁ סְפִירוֹת שֶׁל אֲצִילוּת,  וּבְגִין דָּא "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" (שם), דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת" (ישעיהו מד, יג) וּמִשּׁוּם זֶה וַיִּבְרָא אֱלֹהִי"ם אֶת הָאָדָם, זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת. "בְּצַלְמוֹ" (בראשית א, כז) שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים" (שם) שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, "וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" (בראשית ב, ז) דָּא צַדִּיק חַי עָלְמִין, בְּצַלְמוֹ - שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה, בְּצֶלֶם אֱלֹהִי"ם - שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה, וַיִּיצֶר יהו"ה אֱלֹהִי"ם אֶת הָאָדָם - זֶה צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים,  יְצָרוֹ בִיצִירָה עִלָּאָה וּבִיצִירָה תַּתָּאָה, דְּאִינוּן י' י' מִן א, ו' מִן וַיִּיצֶר אִיהוּ ו' דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ בִתְרֵין יוּדִין בְּאָת א, יְצָרוֹ בִיצִירָה עֶלְיוֹנָה וּבִיצִירָה תַחְתּוֹנָה שֶׁהֵם י' י' מִן א, ו' מִן וַיִּיצֶר הוּא הַו' שֶׁבָּאֶמְצַע, שֶׁהוּא בִשְׁנֵי יוֹדִי"ן בָּאוֹת א,  וּתְרֵין יוּדִי"ן עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ" (משלי יד, א) וְאִינוּן חָכְמָה קְדוּמָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה, וְעַל שְׁנֵי יוֹדִי"ן נֶאֱמַר חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ, וְהֵם חָכְמָה קְדוּמָה וְחָכְמָה תַחְתּוֹנָה.
 
וְאָדָם מִסִּטְרָא דְאוֹת בְּרִית י' אִתְיְלִיד מָהוּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא" (שמות ב, ב), "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב" (ישעיהו ג, י), וְאָדָם מִצַּד שֶׁל אוֹת הַבְּרִית י' נוֹלַד מָהוּל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא,  דְּתַמָּן לַאו קְלִיפָה דְעָרְלָה כְּלָל אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב, שֶׁשָּׁם אֵין קְלִפָּה שֶׁל עָרְלָה כְּלָל,  וְהָא דְאִתְּמַר 'אָדָם הָרִאשׁוֹן מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ הֲוָה', דָא אָדָם דַּעֲשִׂיָּה, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר אָדָם הָרִאשׁוֹן מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה, זֶה אָדָם שֶׁל עֲשִׂיָּה, וּמַאי נִיהוּ? וּמַה הוּא?  דָא קְלִיפָה דְאִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ לְשַׁלְטָאָה עַל כֹּלָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט), זוֹ הַקְּלִפָּה שֶׁהִתְלַבְּשָׁה בּוֹ (בָּהּ) לִשְׁלֹט עַל הַכֹּל, זֶה שֶׁכָּתוּב וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בָּהּ "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו) לְאִתְלַבְּשָׁא בְּכָל דִּיּוֹקְנִין וּקְלִיפִין וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר בָּהּ נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, לְהִתְלַבֵּשׁ בְּכָל הַדְּיוֹקְנָאוֹת וְהַקְּלִפּוֹת.
 
וְעוֹד אִתְּמַר בָּהּ בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו), דִתְהֵא כְלִילָא מִכָּל סְפִירָן, וְעוֹד נֶאֱמַר בַּשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, שֶׁתִּהְיֶה כְלוּלָה מִכָּל הַסְּפִירוֹת, דְּכָל עֶשֶׂר סְפִירָן יְהִיבוּ בָּהּ כָּל חַד חוּלָקֵיהּ שֶׁכָּל עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת כָּל אַחַת נָתְנָה בּוֹ חֶלְקָהּ,  וּמַאי חוּלָקֵיהּ? וּמַה חֶלְקָהּ?  אֶלָּא כָּל סְפִירָה יְהִיב בָּהּ עִשּׂוּר דִּילֵיהּ, דְּכָל סְפִירָה סָלִיק לַעֲשָׂרָה, אֶלָּא כָל סְפִירָה נָתְנָה בּוֹ עִשּׂוּר שֶׁלָּהּ, שֶׁכָּל סְפִירָה עוֹלָה לַעֲשָׂרָה,  וְיַהֲבוּ לֵיהּ כָּל חַד וְחַד עִשּׂוּר דִּילֵיהּ וְנָתְנוּ לוֹ כָּל אַחַת וְאַחַת הָעִשּׂוּר שֶׁלָּהּ,  אִשְׁתָּאֲרוּ אִינוּן תֵּשַׁע תֵּשַׁע, וְכָל חַד וְחַד אִשְׁתַּלִּים בָּהּ לַעֲשָׂרָה, נִשְׁאֲרוּ הֵן תֵּשַׁע תֵּשַׁע, וְכָל אַחַת וְאַחַת הִשְׁתַּלֵּם בָּהּ לַעֲשָׂרָה, וּבְגִין דָּא מְעַשְּׂרִין חַד מֵעֲשָׂרָה, וּבְגִין דְּאִיהִי כְּלִילָא מִכֻּלְּהוּ אִתְּמַר בָּהּ "אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ" (ירמיהו ב, ב), כְּלִילָא מִכֹּלָּא, וּמִשּׁוּם כָּךְ מְעַשְּׂרִים אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא כְלוּלָה מִכֻּלָּם, נֶאֱמַר בָּהּ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתָיִךְ, כְּלוּלָה מִן הַכֹּל,

 וּלְבָתַר דְּאִתְכְּלִילַת מֵעִלָּאִין אִתְּמַר בָּהּ "וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, כח) וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וְאַחַר שֶׁנִּכְלְלָה מִן הָעֶלְיוֹנִים נֶאֱמַר בָּהּ וּרְדוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ,  אִתְכְּלִילַת בְּתַתָּאִין, נִכְלְלָה בַתַּחְתּוֹנִים,  וַאֲפִילוּ בְּכָל קְלִיפִין דְּסִטְרָא אָחֳרָא אִתְלַבְּשַׁת, לְקַיְימָא בָּהּ "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט), וַאֲפִלּוּ בְּכָל הַקְּלִפּוֹת שֶׁל הַצַּד הָאַחֵר הִתְלַבְּשָׁה, לְקַיֵּם בָּהּ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה,  וּבְכָל מַה דְּאִתְלַבְּשַׁת אִתְכְּלִילַת בִּשְׁמֵיהּ, הָא הָכָא אָדָם דַּעֲשִׂיָּה וִיצִירָה וּבְכָל מַה שֶּׁהִתְלַבְּשָׁה נִכְלְלָה (נִקְרְאָה) בִשְׁמוֹ, הֲרֵי כָּאן אָדָם שֶׁל עֲשִׂיָּה וִיצִירָה.
 
אָדָם דִּבְרִיאָה אוּקְמוּהוּ עַל תִּפְאֶרֶת הָאָדָם שֶׁל בְּרִיאָה פֵּרְשׁוּהוּ עַל תִּפְאֶרֶת.  מַאי "בְּצַלְמוֹ" (בראשית א, כז)מַה זֶּה בְּצַלְמוֹ? בְּצֶלֶם, תְּרֵין דִּיּוֹקְנִין דִּילֵיהּ לְעֵילָא, אֶלָּא אִינוּן וָא"ו תְּרֵין וָוִי"ן, אִינוּן תְּרֵין דִּיּוֹקְנִין דְּא דְּאִיהוּ אָדָם דְּאֶמְצָעִיתָא, בְּצֶלֶם, שְׁתֵּי דְמֻיּוֹת שֶׁלּוֹ לְמַעְלָה, אֶלָּא (אֵלּוּ) הֵן וָא"ו, שְׁתֵּי וָוִי"ן, הֵם שְׁתֵּי דְמֻיּוֹת שֶׁל א שֶׁהוּא אָדָם שֶׁל הָאֶמְצַע,  דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהִי דְמוּת אָדָם עִלָּאָה דְאִיהוּ חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא דְמוּת אָדָם עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא חָכְמָה עֶלְיוֹנָה,  וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה דְמוּת אָדָם דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָאוּשְׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה - דְּמוּת אָדָם, שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּהַהוּא זִמְנָא כֹּלָּא אִתְתַּקַּן בְּרָזָא דָּא דַּעֲשָׂרָה וְדָא חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת דִּינָא וְרַחֲמֵי. וְאִלֵּין עֲשָׂרָה דְּאִתְּמָר בְּהוּ 'לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה' (סוכה ה). וְאַף עַל גַּב דְּנַחְתַּת לְתַתָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאִים בַּהֲדָהּ תָּדִיר. בְּגִין כָּךְ לָא יָרְדָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, דְּהָא לְתַתָּא קָיְימִין אִינוּן מְסָאֲבִין. וּמֹשֶׁה אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא אִתְגַּלְיָא לֵיהּ, לָא סָלִיק לְעֵילָא מֵעֲשָׂרָה. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" (שמות כ, יח) לְאִתְחֲזָאָה דְּכֹלָּא חַד.

וְאִלֵּין עֶשֶׂר אֲמִירָן, רָזָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, בְּהוּ "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", הָכָא עֶשֶׂר אַתְוָן, ה' לִסְטַר חַד, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא דָּא לָקֳבֵל דָּא. בְּגִין כָּךְ "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב" (שמות כ, יט) וְכוּ', אִלֵּין יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו דְּאִינוּן מַפְרִידִין בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע. אֶלָּא "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" (שמות כ, כ) דָּא שְׁכִינְתָּא, וּבָהּ "לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ" (שמות כ, כא), דָּא לִּילִית חַיַּיבְתָּא דְּאִצְטְרִיךְ לְאִסְתַּמְּרָא מִינַּהּ. (דף צג' עמוד א')  וְדָא "חֶרֶב הַיּוֹנָה" (ירמיהו מו, טז), דְּהָא שְׁכִינְתָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי לַהּ בְּרִירָא וְנַקְיָא.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין עֲשַׂר אֲמִירָן:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וּתְלַת

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין עֲשַׂר אֲמִירָן, וְדָא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין ה' אֲמִירָן דִּשְׁמָאלָא. וּלְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אִלֵּין ה' אֲמִירָן דִּימִינָא. וְרָזָא דָּא ה"ה ה"ה, "מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים" (שמות לב, טו). ו"ו דָּא שִׁיעוּרָא דְּלוּחוֹת שִׁשָּׁה טְפָחִים, בְּרָזָא דָּא לוּחוֹת הָאֶבֶן מִסִּטְרָא דְּשֵׁם ב"ן יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. יו"ד דָּא דְּיוֹ, אֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה. אֵשׁ שְׁחוֹרָה דָּא כֶּתֶר דְּאִיהוּ אוּכָּמָא לְגַבֵּי עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת. וְעוֹד, אֵשׁ שְׁחוֹרָה 'כֶּתֶר' וְדָא קָמַץ. אֵשׁ לְבָנָה 'חָכְמָה' וְדָא פָּתַח. וְעוֹד, אַתְוָן אִתְקְרִיאָן מִגּוֹ סֵפֶר, וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי סֵפֶר, וְדָא סֵפֶר תּוֹרָה.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' כְּתִיב "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז). הָכָא רָזָא עִלָּאָה. תָּא חֲזֵי, ה' אוֹר אִינוּן לְקִבְלַיְיהוּ ה' חֹשֶׁךְ. דָּא יְדָא יְמִינָא וְדָא שְׂמָאלָא. כְּדֵין "וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי" (תהלים צב, יא). מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה "יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א, ג). בְּהַהוּא זִמְנָא "שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה" (תהלים צח, א) דָּא נְהִירוּ דְּחָכְמָה סְתִימָאָה בכ"ב אַתְוָן, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם (דף צג' עמוד ב')  וְכִמְנַשֶּׁה" (בראשית מח, כ). אֲבָל נִפְלָאוֹת, נ' פְּלָאוֹת. וְרָזָא "יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז) אִלֵּין דָּגִים דְּיַמָּא דְּלֵית עֵינָא בִּישָׁא שַׁלִּיט בְּהוּ, וְרָזָא דָּא עֵינָא פְּקִיחָא. דְּבַאֲתַר דְּעֵינָא דָּא אַשְׁגַּח לֵית עֵינָא בִּישָׁא שַׁרְיָא תָּמָן.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּהַהוּא זִמְנָא כֹּלָּא אִתְתַּקַּן בְּרָזָא דָּא דַּעֲשָׂרָה וְדָא חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת דִּינָא וְרַחֲמֵי. אבל, בוא וראה, באותו הזמן, הכל נתקן בסוד בסוד זה של העשרה, וזה חסדים וגבורות, דין ורחמים. וְאִלֵּין עֲשָׂרָה דְּאִתְּמָר בְּהוּ ואלו העשרה שנאמר בהם 'לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה' (סוכה ה). וְאַף עַל גַּב דְּנַחְתַּת לְתַתָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאִים בַּהֲדָהּ תָּדִיר. ואף על שירדה למטה, קב"ה עומד איתה תמיד, בְּגִין כָּךְ לָא יָרְדָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, דְּהָא לְתַתָּא קָיְימִין אִינוּן מְסָאֲבִין. לכן לא ירדה למטה מעשרה, שלמטה עומדים אלו הטמאים, ולא ירדה אליהם. וּמֹשֶׁה אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא אִתְגַּלְיָא לֵיהּ, לָא סָלִיק לְעֵילָא מֵעֲשָׂרָה. ומשה, שאף על גב, שהכל התגלה אליו, לא עלה למעלה מעשרה, עַל רָזָא דָּא כְּתִיב ועל סוד זה כתוב "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" (שמות כ, יח) לְאִתְחֲזָאָה דְּכֹלָּא חַד. להראות שהכל אחד.

וְאִלֵּין עֶשֶׂר אֲמִירָן, רָזָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, בְּהוּ ואלו עשר אמירות, סוד של הזכר והנוק' ביחד, בהן "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", הָכָא עֶשֶׂר אַתְוָן, ה' לִסְטַר חַד, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא דָּא לָקֳבֵל דָּא. וכאן עשר אותיות, ה' אותיות המור"א לצד אחד - ימין, וה' אותיות הגדו"ל לצד שמאל, זה כנגד זה. בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב" (שמות כ, יט) וְכוּ' כסף מצד ימין וזהב מצד שמאל, אִלֵּין יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו דְּאִינוּן מַפְרִידִין בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע. ואלה ישמעאל ועשו ימין ושמאל של הקליפה, שהם מפרידים בין שש לשבע - בין ז"א לנוק'. אֶלָּא "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" (שמות כ, כ) דָּא שְׁכִינְתָּא, וּבָהּ "לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ" (שמות כ, כא), חרבך דָּא לִּילִית חַיַּיבְתָּא דְּאִצְטְרִיךְ לְאִסְתַּמְּרָא מִינַּהּ. זו ליל' הרשעה שצריך להישמר ממנה, (דף צג' עמוד א')  וְדָא "חֶרֶב הַיּוֹנָה" (ירמיהו מו, טז), דְּהָא שְׁכִינְתָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי לַהּ בְּרִירָא וְנַקְיָא.  והיונה היא השכינה, שצריכה להיות מבוררת ונקיה מכל רבב ללא אחיזת ויניקת הטמאים ממנה.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין עֲשַׂר אֲמִירָן:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וּתְלַת

> סוד הלוחות בסוד שם ב"ן

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר', והנה אליהו הנביא הנאמן בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין עֲשַׂר אֲמִירָן, אלו הן עשר אמירות. וְדָא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין ה' אֲמִירָן דִּשְׁמָאלָא הם ה' אמירות מצד שמאל שהן כנגד ה' גבורות כמובא בתיקון הקודם. "וּלְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" אִלֵּין ה' אֲמִירָן דִּימִינָא. הם כנגד ה' אמירות שמצד ימין כנגד ה' חסדים. וְרָזָא דָּא וסודם ה"ה ה"ה של של הוי"ה דב"ן יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, "מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים" (שמות לב, טו) ימין נכלל בשמאל ושמאל נכלל בימין בסוד הזיווג. ו"ו דָּא שִׁיעוּרָא דְּלוּחוֹת ו"ו הוא שיעור הלוחות שִׁשָּׁה טְפָחִים. בְּרָזָא דָּא לוּחוֹת הָאֶבֶן מִסִּטְרָא בסוד זה מבואר איך לוחות האבן היו מצד דְּשֵׁם ב"ן יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. יו"ד דָּא דְּיוֹ, אֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה. אֵשׁ שְׁחוֹרָה דָּא כֶּתֶר דְּאִיהוּ אוּכָּמָא לְגַבֵּי עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת. אש שחורה זה הכתר שהוא חשוך בערכים כלפי עילת כל העילות שהאציל אותו. וְעוֹד, אֵשׁ שְׁחוֹרָה 'כֶּתֶר' וְדָא קָמַץ ניקוד הכתר. אֵשׁ לְבָנָה 'חָכְמָה' וְדָא פָּתַח ניקוד החכמה. וְעוֹד, אַתְוָן אִתְקְרִיאָן מִגּוֹ סֵפֶר, וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי סֵפֶר, וְדָא סֵפֶר תּוֹרָה. ועוד, אותיות נקראות מתוך ספר התורה, והן גילוי השכינה הנקראת ספר, וזה סוד היחוד הרמוז "בספר תורה", "ספר" כנגד השכינה ו"תורה" כנגד המלך / ז"א.

> בהשגחת עינא פקיחא, תאיר חכמה סתימה במלכות ולישראל ותתבטל עינא בישא

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' כְּתִיב, והנה מט"ט השר הגדול בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, כתוב "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז). הָכָא רָזָא עִלָּאָה. כאן סוד עליון. תָּא חֲזֵי, ה' אוֹר אִינוּן לְקִבְלַיְיהוּ ה' חֹשֶׁךְ. דָּא יְדָא יְמִינָא וְדָא שְׂמָאלָא. בוא וראה, ה' פעמים אור נאמרו ביום ראשון של הבריאה, וכנגדם יש ה' חושך. האור הוא סוד יד ימין, והחושך הוא יד שמאל. כְּדֵין ואז "וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי" (תהלים צב, יא) קַרְנִי לשון יחיד שהוא סוד השמאל הנכלל בימין. מִתַּמָּן ולעתיד לבוא, משם וּלְהָלְאָה "יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א, ג). בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן של הגאולה "שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה" (תהלים צח, א) דָּא נְהִירוּ דְּחָכְמָה סְתִימָאָה בכ"ב אַתְוָן, דְּאִתְּמָר בְּהוּ זהו האור של החכמה סתימאה שיאיר בשכינה שסודה ב"ך אותיות שנאמר "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם (דף צג' עמוד ב')  וְכִמְנַשֶּׁה" (בראשית מח, כ). אֲבָל תיבת נִפְלָאוֹת, סודה נ' פְּלָאוֹת. וְרָזָא וסוד "יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז) ינון י'-נו"ן, י' הוא רומז על אריך שאין בו שינה ועליו נאמר "לא ינום ולא ישן שומר ישראל", ונמשל לדגים שאין להם עפעפים ועיניהם פקוחות לעולם. וכן נו"ן בארמית הוא דג, וזה סוד י' נו"ן, אִלֵּין דָּגִים דְּיַמָּא דְּלֵית עֵינָא בִּישָׁא שַׁלִּיט בְּהוּ, וְרָזָא דָּא עֵינָא פְּקִיחָא. אלה הם דגי הים שאין העין הרע שולט בהם, ועין הרע היא מדרגת הקטרוג הגבוהה של הקליפה הניצבת כנגד העין הטובה של הקדושה,  דְּבַאֲתַר דְּעֵינָא דָּא אַשְׁגַּח לֵית עֵינָא בִּישָׁא שַׁרְיָא תָּמָן. שבמקום שהעין הרומזת להשגחה, השגחת אריך אנפין - אין העין רעה שולטת אלא בטלה ומבוטלת.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תס"א מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה תס"א: השכינה מצילה את ישראל, חצי כלים והם אינם כלים.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי רְשָׁעִים שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם, "נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִים אֶשְׁכְּבָה לוֹהֲטִים בְּנֵי אָדָם", שֶׁהֵם אֵשׁ לוֹהֵט – אֵשׁ דְּגֵהִנָּם, וַהֲרֵי תּוֹרָה עוֹמֶדֶת לְנֶגְדָּם, שֶׁבַּעֲבוּרָהּ אֲפִילוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵין אוּר דְּגֵהִנָם שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם שֶׁהִיא לִילִית שִׁפְחָה רָעָה, הֲרֵי כְּנֶגְדָּהּ כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה תֵּרָאֶה, שֶׁשְּׁכִינָתְךָ יָכְלָה לְהַצִּיל עַמָּהּ מִיַּד הָרְשָׁעָה הַזֹּאת, וּרְשָׁעָה הַזֹּאת לֹא תַצִּיל אֻמּוֹת שֶׁלָּהּ מִיַּד הַשְּׁכִינָה, בְּשָׁעָה שֶׁיֵּאָמֵר בָּהּ, "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים", אֶלָּא, "וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל". וְכֵן תַּרְאֶה הַיִּחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם, אֶלָּא, "חִצַּי אֲכַלֶּה בָם", וְנֶאֱמַר בָּם בְּיִשְׂרָאֵל "חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָם כָּלִים".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים כָּל תִּקְוָתֵנוּ לְיִחוּדְךָ, הַרְאֵנוּ אוֹת אֲמִתְּךָ וְלֹא נֵבוֹשׁ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.