Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תקונא עשרין, וחד ועשרין

(דף מב ע"ב) "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), אלהים מִ"י אֵלֶּ"ה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִ"י בָרָא אֵלֶּ"ה" (ישעיהו מ, כו).
בְּרֵאשִׁית, נָחְתוּ תַמָּן תְּרֵין סָבִין, וְאָמְרִין אִתְעֲסַקְנָא בְּמַה דַּהֲוִיתוּן וַאֲנַן לָא הֲוִינָן, וְדָא ב' תְּרֵין רֵאשִׁית.

הָא סָבָא עִלָּאָה קָא נָחִית בֵּינַיְיהוּ, אָמַר הָא אֲנַן חַד, וּתְלַת הֲוִינָן וּכְעַן אֲנַן חַד, אלהים וַדַּאי מִ"י בָרָא אֵלֶּה, מִ"י בָרָא בְאִלֵּין תְּלַת, וְאִיהִי רְבִיעָאָה, וּשְׁבִיעָאָה.

בְּרֵאשִׁית אִינוּן שִׁית סָבִין, וּמָאן נִינְהוּ "אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א), הָא אֲנַן שִׁבְעָה וּתְלַת גְּנִיזִין עֲלַיְיהוּ.

בְּאִלֵּין שִׁבְעָה סָבִין וּבַת שְׁבַּת יְחִידָה לְקִבְלַיְהוּ שִׁבְעָה, וּבְגִין דָּא הָא אֲנַן שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, חַד עוּלֵימָא הֲוָה מְזַנֵּב אַבַּתְרַיְיהוּ, וְאִלֵּין סָבִין אַעְרְעוּ בְּבוֹצִינָא קַדִּישָׁא וְחַבְרוֹי, אָמְרוּ לֵיהּ רַבִּי רַבִּי, אַנְתְּ וַחֲבֵרָךְ אַשְׁכַּחְתּוּן חַד עוּלֵימָא דְאִיהוּ בְאָרְחָא מְזַנֵּב אַבַּתְרַיְיכוּ.

אָמַר לוֹן, אַעְרַעְנָא בְמַשִּׁרְיָין סַגִּיאִין דַּהֲווֹ קָא אַתְיָין מִקְּרָבָא דְחִוְיָא, וְאִנּוּן מַשִּׁרְיָין דְּמַלְאָכִין דְּנָחְתִין מְזַרְזָן לְקַבְּלָא צְלוֹתִין, מִסִּטְרָא דְחַמְשִׁין אַתְוָון דִּמְיַחֲדִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹמָא, דִּבְהוֹן וַחֲמוּשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, דְּמַלְאָכִין דְּנָחֲתִין לְאַגָּחָא קְרָבָא, דְקָא מְמַנָּן עַל צְלוֹתִין, כֻּלְּהוּ הֲוה נָחֲתִין בְּתוּקְפָא דִגְבוּרָה, כַּד נָצְחִין לְחִוְיָא, וְכַמָּה חֲיָלִין דִּילֵיהּ דְּקָא רָדְפִין אַבַּתְרַיְיהוּ, בְכַמָּה חוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִינוּן מָארֵי צְלוֹתִין, וּמִסְתַּכְּלִין בְּשֵׁם יְהֹוָה דְּאִיהִי בִינָה, דְנָחְתָא עֲלַיְיהוּ בְתוּקְפָא דִגְבוּרָה, כֻּלְּהוּ נָפְלִין מִקִּיּוּמַיְהוּ, וְאִתְקַיַּים בְּהוּ סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם, דָּא יָם נ' שַׁעֲרֵי בִינָה, חַמְשִׁין אַתְוָון דִּקְרִיאַת שְׁמַע.
אָמְרוּ לֵיהּ וּלְחַבְרַיָּא הֲוָה לְכוּ לְעַיְינָא לְאִסְתַּכְּלָא בָתַר הַהוּא דִמְזַנֵּב בָּתַר צְלוֹתִין דְּאִינוּן חַלָּשִׁין, וְלֵית לוֹן רְשׁוּ לְסַלְקָא עִם אָחֳרָנִין וּלְפָרְחָא עִמְּהוֹן לְעֵילָא, וּבְגִין אִינוּן צְלוֹתִין חַלָּשִׁין אִתְּמַר "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ" (דברים כה, יח), "דְּנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם" (ישעיהו יא, ו).

דְּאִלֵּין עֶשֶׂר סָלְקִין בְּיוד הא ואו הי, וְכָל חַד אִית לֵיהּ צְלוֹתֵיהּ, וְאִם חָסֵר חַד מִנַּיְיהוּ אֲפִילוּ בַתְרָאָה, לָא סָלִיק צְלוֹתָא דִילֵיהּ עִמֵּיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ עַנְיָא, וְלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְסַלְקָא צְלוֹתֵיהּ עִם אָחֳרָנִין, כֻּלְּהוּ צְלוֹתִין מִתְעַכְּבָן לְסַלְקָא, עַד דְּהַהִיא צְלוֹתָא דְעַנְיָא סְלִיקַת, וּבְגִין דָּא "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף" (תהלים קב, א), דְּכֻלְּהוּ מִתְעַטְּפִין בְּגִינָהּ, עַד דְּאִיהִי סָלְקָא עִמְּהוֹן, דְּלֵית פִּרוּדָא בָּהּ מִנַּיְיהוּ.

וּצְלוֹתָא דְעָנִי אִיהוּ שְׁכִינְתָּא, מָאן עָנִי? דָא צַדִּיק, וְהַאי צְלוֹתָא אִתְקְרִיאַת עָקֵב לְגַבֵּי צְלוֹתִין אָחֳרָנִין, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר 'אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק', אַף עַל גַּב דְּסָחִיר לָהּ לְהַאי נְקוּדָה דְאִיהִי קוֹצָא דְאָת ד', בְּכַמָּה חוֹבִין לְאוֹלָפָא קַטֵּיגוֹרָא עַל בְּנוֹי דִּשְׁכִינְתָּא - לֹא יַפְסִיק לְהַהִיא נְקוּדָה, דְּאִם יַפְסִיק, בְּגִינֵיהּ אִסְתַּלַּק קוֹצָא מִן ד' מִן אֶחָד, וְאִשְׁתָּאַר אַחֵר, דְּאִיהוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ בַּעֲקֵבוֹ, דִּבְגִין חִוְיָא לָא יַפְסִיק, וְלָא אִסְתַּלַּק קוֹצָא דְאָת ד' מִן אֶחָד. אֲבָל בְּגִין עַקְרָב אִסְתַּלַּק, וְאִיהוּ פּוֹסֵק, וּבָרַח מִנֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה" (בראשית לט, יב).

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

תקונא עשרין, וחד ועשרין תִּקּוּן עֶשְׂרִים, וְאֶחָד וְעֶשְׂרִים

(דף מב ע"ב) "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), אלהים מִ"י אֵלֶּ"ה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִ"י בָרָא אֵלֶּ"ה" (ישעיהו מ, כו) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי"ם, אֱלֹהִי"ם מִ"י אֵלֶּ"ה, עָלָיו נֶאֱמַר שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִ"י בָרָא אֵלֶּ"ה. בְּרֵאשִׁית, נָחְתוּ תַמָּן תְּרֵין סָבִין, וְאָמְרִין אִתְעֲסַקְנָא בְּמַה דַּהֲוִיתוּן וַאֲנַן לָא הֲוִינָן, וְדָא ב' תְּרֵין רֵאשִׁית בְּרֵאשִׁית, יָרְדוּ שָׁם שְׁנֵי זְקֵנִים, וְאוֹמְרִים הִתְעַסַּקְנוּ בְּמַה שֶּׁהֱיִיתֶם, וְאָנוּ לֹא הָיִינוּ (וְלֹא הָיִינוּ), וְזֶה ב', שְׁנֵי רֵאשִׁית. הָא סָבָא עִלָּאָה קָא נָחִית בֵּינַיְיהוּ, אָמַר הָא אֲנַן חַד, וּתְלַת הֲוִינָן וּכְעַן אֲנַן חַד, אלהים וַדַּאי מִ"י בָרָא אֵלֶּה, הִנֵּה הַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן יָרַד בֵּינֵיהֶם. אָמַר: הֲרֵי אָנוּ אֶחָד וְשָׁלֹשׁ הָיִינוּ, וְכָעֵת אָנוּ אֶחָד, אֱלֹהִי"ם וַדַּאי, מִ"י בָרָא אֵלֶּ"ה,  מִ"י בָרָא בְאִלֵּין תְּלַת, וְאִיהִי רְבִיעָאָה, וּשְׁבִיעָאָה מִי בָרָא בְּאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ, וְהִיא רְבִיעִית וּשְׁבִיעִית (וַחֲמִישִׁית) (וּתְשִׁיעִית). בְּרֵאשִׁית אִינוּן שִׁית סָבִין, וּמָאן נִינְהוּ "אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א), הָא אֲנַן שִׁבְעָה וּתְלַת גְּנִיזִין עֲלַיְיהוּ בְּרֵאשִׁית הֵם שִׁשָּׁה זְקֵנִים, וּמִי הֵם? אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, הֲרֵי אָנוּ שִׁבְעָה, וּשְׁלֹשָׁה גְּנוּזִים עֲלֵיהֶם.

בְּאִלֵּין שִׁבְעָה סָבִין וּבַת שְׁבַּת יְחִידָה לְקִבְלַיְהוּ שִׁבְעָה, וּבְגִין דָּא הָא אֲנַן שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, חַד עוּלֵימָא הֲוָה מְזַנֵּב אַבַּתְרַיְיהוּ, בְּשִׁבְעַת הַזְּקֵנִים הַלָּלוּ וּבַת, שֶׁבַּת יְחִידָה כְּנֶגְדָּם שִׁבְעָה, וּמִשּׁוּם זֶה הֲרֵי אָנוּ שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, עֶלֶם אֶחָד הָיָה מְזַנֵּב אַחֲרֵיהֶם. וְאִלֵּין סָבִין אַעְרְעוּ בְּבוֹצִינָא קַדִּישָׁא וְחַבְרוֹי, אָמְרוּ לֵיהּ וְאֵלּוּ הַזְּקֵנִים פָּגְשׁוּ אֶת הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וַחֲבֵרָיו, אָמְרוּ לוֹ:  רַבִּי רַבִּי, אַנְתְּ וַחֲבֵרָךְ אַשְׁכַּחְתּוּן חַד עוּלֵימָא דְאִיהוּ בְאָרְחָא מְזַנֵּב אַבַּתְרַיְיכוּ רַבִּי רַבִּי, אַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ מְצָאתֶם עֶלֶם אֶחָד שֶׁהוּא בַדֶּרֶךְ מְזַנֵּב אַחֲרֵיכֶם?

אָמַר לוֹן, אַעְרַעְנָא בְמַשִּׁרְיָין סַגִּיאִין דַּהֲווֹ קָא אַתְיָין מִקְּרָבָא דְחִוְיָא, וְאִנּוּן מַשִּׁרְיָין דְּמַלְאָכִין דְּנָחְתִין מְזַרְזָן לְקַבְּלָא צְלוֹתִין, אָמַר לָהֶם: פָּגַשְׁנוּ מַחֲנוֹת רַבִּים שֶׁהָיוּ בָאִים מֵהַקְּרָב שֶׁל הַנָּחָשׁ, וְהֵם מַחֲנוֹת הַמַּלְאָכִים שֶׁיּוֹרְדִים מְזֹרָזִים לְקַבֵּל הַתְּפִלּוֹת, מִסִּטְרָא דְחַמְשִׁין אַתְוָון דִּמְיַחֲדִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹמָא, דִּבְהוֹן וַחֲמוּשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, מִצַּד שֶׁל חֲמִשִּׁים הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶן מְיַחֲדִים יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם, שֶׁבָּהֶם וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, דְּמַלְאָכִין דְּנָחֲתִין לְאַגָּחָא קְרָבָא, דְקָא מְמַנָּן עַל צְלוֹתִין, כֻּלְּהוּ הֲוה נָחֲתִין בְּתוּקְפָא דִגְבוּרָה, כַּד נָצְחִין לְחִוְיָא, שֶׁהַמַּלְאָכִים שֶׁיּוֹרְדִים לַעֲרֹךְ הַקְּרָב, שֶׁמְּמֻנִּים עַל תְּפִלּוֹת, כֻּלָּם הָיוּ יוֹרְדִים (עוֹלִים) בְּתֹקֶף הַגְּבוּרָה, כְּשֶׁמְּנַצְּחִים אֶת הַנָּחָשׁ, וְכַמָּה חֲיָלִין דִּילֵיהּ דְּקָא רָדְפִין אַבַּתְרַיְיהוּ, בְכַמָּה חוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִינוּן מָארֵי צְלוֹתִין, וְכַמָּה חֲיָלוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁרוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם, בְּכַמָּה חֲטָאִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהֵם בַּעֲלֵי תְפִלּוֹת,  וּמִסְתַּכְּלִין בְּשֵׁם יְהֹוָה דְּאִיהִי בִינָה, דְנָחְתָא עֲלַיְיהוּ בְתוּקְפָא דִגְבוּרָה, כֻּלְּהוּ נָפְלִין מִקִּיּוּמַיְהוּ, וְאִתְקַיַּים בְּהוּ סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם, וּמִסְתַּכְּלִים בְּשֵׁם יהו"ה שֶׁהִיא בִינָה, שֶׁיּוֹרֶדֶת עֲלֵיהֶם בְּתֹקֶף הַגְּבוּרָה, כֻּלָּם נוֹפְלִים מִקִּיּוּמָם, וּמִתְקַיֵּם בָּהֶם סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם, דָּא יָם נ' שַׁעֲרֵי בִינָה, חַמְשִׁין אַתְוָון דִּקְרִיאַת שְׁמַע זֶה יָם, נ' שַׁעֲרֵי בִינָה, חֲמִשִּׁים הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע.

אָמְרוּ לֵיהּ וּלְחַבְרַיָּא הֲוָה לְכוּ לְעַיְינָא לְאִסְתַּכְּלָא בָתַר הַהוּא דִמְזַנֵּב בָּתַר צְלוֹתִין דְּאִינוּן חַלָּשִׁין, אָמְרוּ לוֹ וְלַחֲבֵרִים: הָיָה לָכֶם לְעַיֵּן לְהִסְתַּכֵּל אַחַר אוֹתוֹ שֶׁמְּזַנֵּב אַחַר הַתְּפִלּוֹת שֶׁל אוֹתָם שֶׁהֵם חַלָּשׁוֹת,  וְלֵית לוֹן רְשׁוּ לְסַלְקָא עִם אָחֳרָנִין וּלְפָרְחָא עִמְּהוֹן לְעֵילָא, וְאֵין לָהֶן רְשׁוּת לַעֲלוֹת עִם הָאֲחֵרוֹת וְלִפְרֹחַ עִמָּן לְמַעְלָה, וּ וּבְגִין אִינוּן צְלוֹתִין חַלָּשִׁין אִתְּמַר "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ" (דברים כה, יח), "דְּנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם" (ישעיהו יא, ו) בִשְׁבִיל אוֹתָן תְּפִלּוֹת הַחַלָּשׁוֹת, נֶאֱמַר וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ, שֶׁנַּעַר קָטָן נוֹהֵג בָּם. דְּאִלֵּין עֶשֶׂר סָלְקִין בְּיוד הא ואו הי, וְכָל חַד אִית לֵיהּ צְלוֹתֵיהּ, שֶׁאֵלּוּ הָעֶשֶׂר עוֹלִים בְּיו"ד ה"א וא"ו ה"י, וּלְכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת תְּפִלָּתוֹ,  וְאִם חָסֵר חַד מִנַּיְיהוּ אֲפִילוּ בַתְרָאָה, לָא סָלִיק צְלוֹתָא דִילֵיהּ עִמֵּיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ עַנְיָא, וְלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְסַלְקָא צְלוֹתֵיהּ עִם אָחֳרָנִין, וְאִם חָסֵר אֶחָד מֵהֶם, אֲפִלּוּ אַחֲרוֹן, לֹא עוֹלָה הַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ עִמּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עָנִי, וְאֵין לוֹ רְשׁוּת לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ עִם הָאֲחֵרִים, כֻּלְּהוּ צְלוֹתִין מִתְעַכְּבָן לְסַלְקָא, עַד דְּהַהִיא צְלוֹתָא דְעַנְיָא סְלִיקַת, כָּל הַתְּפִלּוֹת מִתְעַכְּבוֹת לַעֲלוֹת, עַד שֶׁאוֹתָהּ תְּפִלָּה שֶׁל הֶעָנִי עוֹלָה,  וּבְגִין דָּא "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף" (תהלים קב, א), דְּכֻלְּהוּ מִתְעַטְּפִין בְּגִינָהּ, עַד דְּאִיהִי סָלְקָא עִמְּהוֹן, דְּלֵית פִּרוּדָא בָּהּ מִנַּיְיהוּ וּמִשּׁוּם זֶה תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, שֶׁכֻּלָּם מִתְעַטְּפוֹת בִּגְלָלָהּ, עַד שֶׁהִיא עוֹלָה עִמָּהֶם, שֶׁאֵין פֵּרוּד בָּהּ מֵהֶם.

וּצְלוֹתָא דְעָנִי אִיהוּ שְׁכִינְתָּא, מָאן עָנִי? דָא צַדִּיק, וּתְפִלַּת הֶעָנִי הִיא שְׁכִינָה, מִי הֶעָנִי? זֶה צַדִּיק,  וְהַאי צְלוֹתָא אִתְקְרִיאַת עָקֵב לְגַבֵּי צְלוֹתִין אָחֳרָנִין, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר 'אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק', וְהַתְּפִלָּה הַזּוֹ נִקְרֵאת עָקֵב אֶל הַתְּפִלּוֹת הָאֲחֵרוֹת, וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר אֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק,  אַף עַל גַּב דְּסָחִיר לָהּ לְהַאי נְקוּדָה דְאִיהִי קוֹצָא דְאָת ד', בְּכַמָּה חוֹבִין לְאוֹלָפָא קַטֵּיגוֹרָא עַל בְּנוֹי דִּשְׁכִינְתָּא - אַף עַל גַּב שֶׁסּוֹבֵב אֶת הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ שֶׁהִיא הַקּוֹץ שֶׁל אוֹת ד', בְּכַמָּה חֲטָאִים לְלַמֵּד קָטֵגוֹרְיָא עַל בְּנֵי הַשְּׁכִינָה,  לֹא יַפְסִיק לְהַהִיא נְקוּדָה, דְּאִם יַפְסִיק, בְּגִינֵיהּ אִסְתַּלַּק קוֹצָא מִן ד' מִן אֶחָד, וְאִשְׁתָּאַר אַחֵר, לא יַפְסִיק אֶת אוֹתָהּ נְקֻדָּה, שֶׁאִם יַפְסִיק, בִּגְלָלוֹ מִסְתַּלֵּק הַקּוֹץ מִן ד' מִן אֶחָד, וְנִשְׁאָר אַחֵר,  דְּאִיהוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ בַּעֲקֵבוֹ, דִּבְגִין חִוְיָא לָא יַפְסִיק, וְלָא אִסְתַּלַּק קוֹצָא דְאָת ד' מִן אֶחָד שֶׁהוּא נָחָשׁ כָּרוּךְ בַּעֲקֵבוֹ, שֶׁבִּגְלַל הַנָּחָשׁ לֹא יַפְסִיק, וְלֹא מִסְתַּלֵּק הַקּוֹץ שֶׁל הָאוֹת ד' מִן אֶחָד. אֲבָל בְּגִין עַקְרָב אִסְתַּלַּק, וְאִיהוּ פּוֹסֵק, וּבָרַח מִנֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה" (בראשית לט, יב) אֲבָל בִּשְׁבִיל עַקְרָב מִסְתַּלֵּק וְהוּא פוֹסֵק, וּבוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. 

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תָּא חֲזֵי, הַהוּא סְתִימָא דְּכֹלָּא שָׁרֵי בְּמַטְלָנוֹי לְנַחְתָּא לְתַתָּא. וְרָזָא תְּחִלַּת הַמַּחְשָׁבָה סוֹף הַמַּעֲשֶׂה. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, דִּקָיְימַת לְדַבְּרָא עָלְמִין. וּמִקַּדְמִיתָא כֹּלָּא לְגַבָּהּ אִשְׁתְּעַר וַדַּאי. שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא בִּתְלָת רֵישִׁין אִשְׁתְּכַח, וּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתָּרְשַׁת הָכָא בְּרָזָא דָּא. (דף פה' עמוד א') וְרָזָא דְּכֹלָּא א' יו"י, יְמִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא. מִסִּטְרָא דָּא שְׁכִינְתָּא אִיהִי ש' בִּתְלָת רֵישִׁין. וּמִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא אִיהִי ש' בְּד' רֵישִׁין. וְרָזָא דְּמִלָּה "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י). דְּמִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן" (בראשית ב, י). דָּא רֵישָׁא עִלָּאָה. "נָהָר" דָּא רֵישָׁא תִּנְיָנָא. "לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (שם) דָּא רֵישָׁא תְלִיתָאָה. דְּכֻלְּהוּ דַּרְגִּין כַּמָּה דְּמִתְחַבְּרָן הָכִי אִשְׁתְּמוֹדְעָן דָּא לְגַבֵּי דָּא. בְּגִין כָּךְ קַדְמָאָה "עֵדֶן", תִּנְיָנָא "נָהָר", תְלִיתָאָה "גַּן". וּשְׁכִינְתָּא כְּלִילַת כֹּלָּא לְתַתָּא. לְבָתַר מִסִּטְרָא דִּילַהּ "וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י), דְּאִיהִי ד' רְבִיעָאָה לִתְלַת.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, רָזָא דְּכֹלָּא, דְּכֵיוָן דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא בִּתְלָת רֵישִׁין אִשְׁתְּכַח, הָכִי כֹּלָּא לְתַתָּא אִשְׁתְּכַח הָכֵי, וְאִינּוּן אַבָּא וְאִימָּא וְדַעַת. לָקֳבֵל דָּא חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת. הָא הָכָא אִשְׁתְּלִימוּ דַּרְגִּין לְאִתְגַּלָּאָה. כְּדֵין שְׁכִינְתָּא קַיְימַת בְּאַתְרַהּ, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בַּהּ, וְאִיהִי אַשְׁלִימַת סַמְכָא תְּחוֹתַיְיהוּ וְאִינּוּן ד'. כְּדֵין וְהָיָה לְד' רָאשִׁים. אִשְׁתַּכְּחַת שְׁכִינְתָּא קִשּׁוּרָא דְּכָל דַּרְגִּין מִשֵּׁירוּתָא דְּכֹלָּא עַד סוֹפָא דְּכֹלָּא. וְאִיהִי "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד). דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְחַבְּרַת לְתַתָּא בְּחֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, מִתַּמָּן סַלְקַת דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא עַד דְּאִתְקַשְּׁרַת בִּתְלָת רֵישִׁין (דף פה' עמוד ב') דְּאִתְמָרוּ. כְּדֵין מִתַּמָּן אַפִּיקַת מְזוֹנָא לְעָלְמָא. וְרָזָא דָּא "מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ" (משלי לא, יד) וְדָא אֶבֶן דְּסָלְקִין לַהּ עַד אֵין סוֹף. וְאִתְּמָר בַּהּ "מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" (תהלים קיח, כג). מַאי מֵאֵת יְהֹוָה? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבְּרַת שְׁכִינְתָּא בְּחֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת לְתַתָּא, בְּתִפְאֶרֶת בְּקַדְמִיתָא ומִינֵּיהּ בַּחֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. וְרָזָא דָּא מֵאֵת יְהֹוָה. מֵיְהֹוָה לָא כְּתִיב אֶלָּא מֵאֵת יְהֹוָה, וְאִלֵּין חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. כְּדֵין מִתַּמָּן סַלְקַת דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא עַד הַהוּא אל"ף עִלָּאָה, וְאִתְהַדְּרַת אִיהִי כְּגַוְנָא דָּא פל"א. בְּגִין כָּךְ "הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" (תהלים קיח, כג). וּבְגָלוּתָא אִתְחָזֵי דְּאִתְפָּרְשַׁת מֵאִינּוּן דַּרְגִּין. אֲבָל אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אַהְדַּרוּ לוֹן לְאַתְרֵהּ, לְאִתְחֲזָאָה דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא לָא אִתְפָּרְשַׁת מִלְעֵילָּא לְעָלְמִין. אֶלָּא בְּגָלוּתָא קַיְימַת כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ בְּגָלוּתָא. וּבְפוּרְקָנָא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ לְפוּרְקָנָא. כֹּלָּא לְפוּם זִמְנָא.

כְּדֵין "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (ויקרא כו, י) דָּא חַדְתּוּתָא דִּנְהוֹרָא דְּאִתְחַדַּשׁ בְּכָל יוֹמָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית' (חגיגה יב). ומטט' בְּשַׁעְתָּא דְּנָטִיל לֵיהּ לְאַפָּקָא לְעָלְמָא, אִתְּמָר בֵּיהּ 'יֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ' (אבות ד, כ), דְּאִתְחַדַּשׁ בִּנְהִירוּ חַדְתָּא. 'מַלֵּא יָשָׁן' (שם), דָּא נְהִירוּ דְּעַתִּיקָא. וְסִטְרָא אַחֲרָא אִיהוּ אֵל אַחֵר דְּאִסְתְּרַס וְלָא עָבִיד (דף פו' עמוד א') אִיבִּין וְאִתְּמר בֵּיהּ 'וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ' (שם), דַּאֲפִילוּ בְּשַׁעְתָּא דְּנָפִיק הַאי חָדָשׁ לְאַזְּנָא לְעָלְמָא, אֲפִילוּ מֵהַאי לָא נָטְלִין חֵילָא לְאַפָּקָא אִיבִּין כְּלָל. וְאַף עַל גַּב דְּמִתְזַנַּן אִינוּן נָמֵי בָּתַר שְׁלִימוּ דְּדַרְגִין קַדִּישִׁין, עִם כָּל דָּא כֹּלָּא לָא נָטְלִין אֶלָּא מִמַּאי דְּאִתְדַּחֵי מִלְּגַו לְגַבַּיְיהוּ. אֲבָל לְעֵילָא "וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ", כְּגוֹן 'הוֹצִיאִי פֵּרוֹתַיִךְ' (תענית כד, א). דְּהַהוּא יָשָׁן אַפִּיק אִיבִּין לְעָלְמָא בְּרָזָא דִּילֵיהּ מַמָּשׁ, בְּחֵילָא דְּחַדְתּוּתָא דְּאִתְחַדַּשׁ בֵּיהּ מִלְעֵילָּא וַדַּאי.

> שורש השכינה בש' של ג' ראשין, וש' של ארבע ראשין.

תָּא חֲזֵי, הַהוּא סְתִימָא דְּכֹלָּא שָׁרֵי בְּמַטְלָנוֹי לְנַחְתָּא לְתַתָּא. וְרָזָא תְּחִלַּת הַמַּחְשָׁבָה סוֹף הַמַּעֲשֶׂה. בוא וראה, ההוא המחשבה העליונה הסתום מהכל, התחיל במסעו לרדת למטה, והוא סוד תחילת המחשבה – סוף המעשה. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, דִּקָיְימַת לְדַבְּרָא עָלְמִין. והשכינה היא הנקרא סוף המעשה. וּמִקַּדְמִיתָא כֹּלָּא לְגַבָּהּ אִשְׁתְּעַר וַדַּאי. שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא בִּתְלָת רֵישִׁין אִשְׁתְּכַח, וּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתָּרְשַׁת הָכָא בְּרָזָא דָּא. תחילת הכל, בשלושה ראשים נמצא, השכינה משרשת כאן בסוד הזה.

(דף פה' עמוד א') וְרָזָא דְּכֹלָּא וסוד הכל רמות באות א' שבניינה יו"י, יְמִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא. מִסִּטְרָא דָּא שְׁכִינְתָּא אִיהִי ש' בִּתְלָת רֵישִׁין. וּמִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא אִיהִי ש' בְּד' רֵישִׁין. מצד שורש זה השכינה היא ש' בג' ראשים ורמוזים בג' קוי האות ש', ומצד התחתון שהוא מקום הגילוי היא ש' בעלת ארבעה ראשים כזו הנמצא בתפילין של ראש, וסוד המילה וְרָזָא דְּמִלָּה "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י).

> נהר, עדן גן, שכינה.

דְּמִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא מהצד העליון "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן" (בראשית ב, י). דָּא רֵישָׁא עִלָּאָה "עדן" הוא הראש העליון. "נָהָר" דָּא רֵישָׁא תִּנְיָנָא נהר הוא הראש השני. "לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (שם) דָּא רֵישָׁא תְלִיתָאָה "הגן" הוא הראש השלישי. דְּכֻלְּהוּ דַּרְגִּין כַּמָּה דְּמִתְחַבְּרָן הָכִי אִשְׁתְּמוֹדְעָן דָּא לְגַבֵּי דָּא. שכל המדריגות כמו שמתחברות כך נודעות זו לגבי זו, בְּגִין כָּךְ קַדְמָאָה לכן הראשונה היא "עֵדֶן", תִּנְיָנָא השניה "נָהָר", תְלִיתָאָה השלישית "גַּן". וּשְׁכִינְתָּא כְּלִילַת כֹּלָּא לְתַתָּא. והשכינה כוללת את כולם למטה, לְבָתַר מִסִּטְרָא דִּילַהּ אחר כך, מצד גילוי שכינה נאמר "וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י), דְּאִיהִי ד' רְבִיעָאָה לִתְלַת שהיא אות ד', מצד היותה רביעית לשלושה דרכי המשכת השפע מראש המדריגות ועד לסופן.

> קשר המדריגות ע"פ סדר ג' ראשים.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, רָזָא דְּכֹלָּא, דְּכֵיוָן דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא בִּתְלָת רֵישִׁין אִשְׁתְּכַח, הָכִי כֹּלָּא לְתַתָּא אִשְׁתְּכַח הָכֵי, וְאִינּוּן אַבָּא וְאִימָּא וְדַעַת. אבל בוא וראה, כיון שבעתיקא קדישא נמצאים שלושה ראשים, כך כולם למטה - במדריגות שתחתיו, כך גם כן מסתדרים, והם: אבא ואימא ודעת, לָקֳבֵל דָּא וכנגד זה חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת. הָא הָכָא אִשְׁתְּלִימוּ דַּרְגִּין לְאִתְגַּלָּאָה. הרי כאן, נשלמו המדריגות להתגלות. כְּדֵין שְׁכִינְתָּא קַיְימַת בְּאַתְרַהּ, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בַּהּ, ואז השכינה נמצאת במקומה, והכל נקשר בה, וְאִיהִי אַשְׁלִימַת סַמְכָא תְּחוֹתַיְיהוּ וְאִינּוּן ד', והיא משלימה את תמיכתם מתחתיהם, ואז הם ד', ואז, כְּדֵין וְהָיָה לְד' רָאשִׁים.  אִשְׁתַּכְּחַת שְׁכִינְתָּא קִשּׁוּרָא דְּכָל דַּרְגִּין מִשֵּׁירוּתָא דְּכֹלָּא עַד סוֹפָא דְּכֹלָּא. נמצא שהשכינה היא הקושרת את כל המדריגות מתחילת הכל ועד סוף הכל, והיא וְאִיהִי "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד) בשעה שעולה למעלה ונמצאת עטרה בראש בעלה / תפארת. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְחַבְּרַת לְתַתָּא בְּחֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, מִתַּמָּן סַלְקַת דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא עַד דְּאִתְקַשְּׁרַת בִּתְלָת רֵישִׁין (דף פה' עמוד ב') דְּאִתְמָרוּ. שבשעה שמתחברת למטה בספירות חסד גבורה ותפארת, משם עולה דרגה אחר מדרגה עד שנקשרת בשלושת הראשים שנאמרו, כְּדֵין מִתַּמָּן אַפִּיקַת מְזוֹנָא לְעָלְמָא. וְרָזָא דָּא ואז משם מוציאה מזון / שפע לעולם וזה סוד "מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ" (משלי לא, יד).

> דרך עליית השכינה לפל"א העליון

וְדָא אֶבֶן דְּסָלְקִין לַהּ עַד אֵין סוֹף. מצד זה השכינה נקראת אבן שמעלין אותה עד הג' ראשים הנקראים אין סוף, ונאמר בה וְאִתְּמָר בַּהּ "מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" (תהלים קיח, כג). מַאי "מֵאֵת יְהֹוָה"? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבְּרַת שְׁכִינְתָּא מהו "מאת יהו"ה"? אלא בזמן שמתחברת השכינה בְּחֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת לְתַתָּא למטה, בְּתִפְאֶרֶת בְּקַדְמִיתָא ומִינֵּיהּ התפארת נקשרת בתחילה ואחר כך בַּחֲסָדִים וּגְבוּרוֹת שהם בדעת, וזה סוד. וְרָזָא דָּא "מֵאֵת יְהֹוָה". ומדייק בפסוק, 'מֵיְהֹוָה' לָא כְּתִיב לא נאמר אֶלָּא "מֵאֵת יְהֹוָה", וְאִלֵּין ואלה הם חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת שבדעת, כְּדֵין מִתַּמָּן סַלְקַת דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא עַד הַהוּא אל"ף עִלָּאָה, וְאִתְהַדְּרַת אִיהִי כְּגַוְנָא דָּא פל"א. בְּגִין כָּךְ ואז משם עולה מדרגה אחרי מדרגה עד לאותה אל"ף עליונה שבעתיקא, וחוזרת אותה הא' ומסתדרים אותיותיה בסוד פל"א, והוא סוד השכינה הנקראת "זאת" העולה עד הפל"א העליון הרמוז במילה נִפְלָאת - "הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" (תהלים קיח, כג). וּבְגָלוּתָא אִתְחָזֵי דְּאִתְפָּרְשַׁת מֵאִינּוּן דַּרְגִּין. ובזמן הגלות נראה שהשכינה נפרדה מאלו המדריגות, אֲבָל אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אַהְדַּרוּ לוֹן לְאַתְרֵהּ החזירו אותה למקומה, לְאִתְחֲזָאָה דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא לָא אִתְפָּרְשַׁת מִלְעֵילָּא לְעָלְמִין, להראות שאף על גב, שהיא בגלות, לא נפרדת מהמדריגות העליונות לעולם. אֶלָּא בְּגָלוּתָא קַיְימַת כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ בְּגָלוּתָא. אבל בגלות, עומדת בכח כפי הנדרש להתגלות בגלות, וּבְפוּרְקָנָא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ לְפוּרְקָנָא. ובגאולה תתגלה בכח כמו שיצטרך לגאולה כֹּלָּא, לְפוּם זִמְנָא, הכל כפי הזמן.

> המחדש בטובו בכל יום.

כְּדֵין "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (ויקרא כו, י) דָּא חַדְתּוּתָא דִּנְהוֹרָא דְּאִתְחַדַּשׁ בְּכָל יוֹמָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ זה החידוש באור שמתחדש בכל יום שנאמר בו 'הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית' (חגיגה יב). ומטט' בְּשַׁעְתָּא דְּנָטִיל לֵיהּ לְאַפָּקָא לְעָלְמָא, אִתְּמָר בֵּיהּ ובשעה שמטט' לוקח אותו כדי להוציאו לעולם נאמר בו, 'יֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ' (אבות ד, כ), דְּאִתְחַדַּשׁ בִּנְהִירוּ חַדְתָּא, קנקו חדש - שמתחדש באור מחודש, 'מַלֵּא יָשָׁן' (שם), דָּא נְהִירוּ דְּעַתִּיקָא, מלא ישן שהוא האור של עתיקא.

> אל אחר אסתרס ומתפרנס משיירי הקדושה.

ולהבדיל, וְסִטְרָא אַחֲרָא אִיהוּ אֵל אַחֵר דְּאִסְתְּרַס (דף פו' עמוד א')  וְלָא עָבִיד אִיבִּין וְאִתְּמר בֵּיהּ והסטרא אחרא, הוא אל אחר שאסתרס ולא עושה פירות ונאמר בו, 'וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ' (שם), דַּאֲפִילוּ בְּשַׁעְתָּא דְּנָפִיק הַאי חָדָשׁ לְאַזְּנָא לְעָלְמָא, אֲפִילוּ מֵהַאי לָא נָטְלִין חֵילָא לְאַפָּקָא אִיבִּין כְּלָל. שאפילו בשעה שיוצא זה האור החדש לזון את העולם, אפילו מהאור הזה לא נוטלים הסטרא אחרא כח להוציא פירות כלל. וְאַף עַל גַּב דְּמִתְזַנַּן אִינוּן נָמֵי בָּתַר שְׁלִימוּ דְּדַרְגִין קַדִּישִׁין, ואל על גב, שהם גם כן ניזונים מזה האור שהוא לצורך חיותם אחרי שנשלמת פרנסת המדרגות הקדושות, עִם כָּל דָּא כֹּלָּא לָא נָטְלִין אֶלָּא מִמַּאי דְּאִתְדַּחֵי מִלְּגַו לְגַבַּיְיהוּ. עם כל זה, הם כולם לא לוקחים אלא ממה שנדחה לגביהם מבפנים מהקדושה כדוגמת מים אחרונים, אֲבָל לְעֵילָא אבל למעלה נאמר "וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ", כְּגוֹן 'הוֹצִיאִי פֵּרוֹתַיִךְ' (תענית כד, א). דְּהַהוּא יָשָׁן אַפִּיק אִיבִּין לְעָלְמָא בְּרָזָא דִּילֵיהּ מַמָּשׁ, בְּחֵילָא דְּחַדְתּוּתָא דְּאִתְחַדַּשׁ בֵּיהּ מִלְעֵילָּא וַדַּאי. שאותו ישן שהוא עתיקא מוציא פירות לעולם בסוד שלו ממש, בכוח חידוש האור שמתחדש בו מעתיק יומין מלמעלה ודאי.

קישור לדף זוהר תנייינא

תפילה קמה: כל הבא להעלות את השכינה שהיא יד המלך צריך להתחזק תחלה בכחו של משה ולמסור נפשו במלחמה עבור השכינה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. תֵּן בִּי כֹּחַ הַיּוֹם הַזֶּה לְהַעֲלוֹת שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא עַטֶּרֶת רֹאשֵׁנוּ, שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "נָפְלָה עַטֶּרֶת רֹאשֵׁנוּ", שֶׁהֲרֵי לַכֹּ"חַ הַזֶּה אֲנִי מְצַפֶּה לְךָ, שְׁנֵי פְּעָמִים יָ"ד: "יָד הַגְּדוֹלָה" "יָד הַחֲזָקָה". יָד הַגְּדוֹלָה - יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה, יָד הַחֲזָקָה - כוזו במוכסז כוזו, וַהֲרֵי מֹשֶׁה כּוֹלֵל שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, שְׂמֹאל בְּיָמִין, שֶׁנֶאֱמַר "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל" יָדוֹ כְּתִיב, שֶׁהֲרֵי בּוֹ וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ, וְלוֹ רָאוּי לְהַעֲלוֹת שְׁכִינָה שֶׁהִיא יַד הַמֶּלֶךְ, "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ" יָדוֹ וַדַּאי, מִיָּד וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַעֲלוֹת שְׁכִינָתְךָ, בְּכֹחוֹ מִתְחַזֵּק וַדַּאי.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. אַתָּה הוּא הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף "כֹּחַ" שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה". הֲרֵינִי מוֹסֵר גּוּפִי וְנַפְשִׁי רוּחִי וְנִשְׁמָתִי עִם כָּל מַדְרֵגוֹתֵיהֶם לְקַבֵּל הַכֹּחַ הַזֶּה, שֶׁכֵּן אִי אֶפְשַׁר לְהַעֲלוֹתָהּ אֶלָא אִם כֵן מְמִיתִים עַצְמָם עָלֶיהָ, בָּהּ "אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל", שֶׁהִיא אֹהֶל שֶׁלְּךָ, אֹהֶל מוֹעֵד, וַהֲרֵי בְּאַהֲבָה אֲנִי מוֹסֵר עַצְמִי לְמִיתָה עָלֶיהָ. וְאִם הַס"מ יִרְצֶה לְהִתְחַזֵּק לְהַכְבִּיד עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה, הֲרֵי בַּכֹּחַ הַזֶּה נַעֲמֹד נֶגְדּוֹ לְהַחֲרִידוֹ וּלְגָרְשׁוֹ מִמֶּנָּה, וְאִם יִזָּרֵק כַּמָּה חִצִּים וְאַבְנֵי בָּלִאסְטְרָאוֹת, הֲרֵי בַּכֹּחַ הַזֶּה שֶׁתִּתֵּן לִי אֲקַבְּלֵם בְּאַהֲבָה בִּי, וּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ לֹא יִהְיֶה נִזָּק.

אֵל אֱמֶת, אֵל אֶחָד, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא, אֵל גִּבּוֹר בִּגְבוּרָה, אֵל כַּבִּיר כֹּחַ, אֲשֶׁר בְּיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל, אַתָּה כֹּל יָכוֹל! תַּאַזְרֵנִי חַיִל, תַּגְבִּירֵנִי בִּגְבוּרָתְךָ, תְּחַזְּקֵנִי בְּכֹחֲךָ, תַּאַזְרֵנִי אֵזוֹר גְּבוּרָה שֶׁאַתָּה אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה לַעֲמֹד נֶגֶד ס"מ הָרָשָׁע וְכָל מַדְרֵגָתוֹ, לְהַעֲלוֹת שְׁכִינָתְךָ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עַד רוּם כָּל הַמַּעֲלוֹת, לְגַלּוֹת אֲמִתְּךָ לְעֵינֵי כֹּל, שֶׁהִיא אֱמֶת שֶׁלְּךָ הַמְקַשֶּׁרֶת הַכֹּל לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְעוֹלָה עַד אֵין סוֹף וְעַד אֵין תַּכְלִית, וְהִיא בָּרֹאשׁ תּוֹךְ סוֹף, וְהִיא כְּלִי הַכֹּל, קֶשֶׁר הַכֹּל, יִחוּד הַכֹּל, אֶלָּא שֶׁלֹּא נוֹדַע עַד שֶׁתַּעֲלֶה בְּכָל מַדְרֵגוֹתֶיהָ. וּבַמֶּה הִיא עוֹלָה? אֶלָּא בְּקִוּוּיָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וַדַּאי, וּמִיָּד שֶׁתַּעֲלֶה "וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהוָֹה וְרָאוּ כָּל בָּשָׂר יַחְדָּיו", כְּמוֹ שֶׁמָּאֲסוּ אֶבֶן, וְזֶה בִּתְחִלָּה שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבֹּנִים", בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן יֵרָאֶה, "הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" - "הָיְתָה" כְּבָר.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. תַּאַזְרֵנִי חַיִל, וְכֹחַ וְעָצְמָה תַּרְבֶּה עָלַי, אַמְּצֵנִי בְּאֹמֶץ עֹצֶם יְכָלְתְּךָ לְהַעֲלוֹת שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֵלֶיךָ לְהִתְיַחֵד בְּיִחוּדְךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.