תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

בְּהַהוּא זִמְנָא דִיְהוֹן תְּרֵין שְׁמָהָן כַּחֲדָא, אִתְעֲרָא בְּרַתָּא דְמַלְכָּא, בְּשִׁיר הַשִּׁירִים וּמִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת, דְּאִינוּן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, תְּלַת יוּדִי"ן, דְּאִינוּן תְּלַת טִפִּין דְּמוֹחָא, דְנָחֲתִין מִן י', וּלְאָן אִתְמַשְׁכוּ? לְגַבֵּי צַדִּיק, דְּאִיהוּ קֶשֶׁת הַבְּרִית וּמַה דַּהֲוָה קָטָן אִתְעֲבִיד גָּדוֹל, וְרָזָא דְמִלָּה שׁוֹפָר הוֹלֵךְ פָּזֵר גָּדוֹל, מָתַי יְהֵא זָרִיק חֵץ בְּדִיּוֹקְנָא דָא. [ציור].

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, עִלָּאִין אִתְתַּקְנוּ וְאִזְדַּרְזוּ בְּמָאנֵי קְרָבָא לְגַבֵּי חִוְיָא, דְאִיהוּ מְקַנְּנָא בְּטוּרִין רַבְרְבִין, וְאִיהוּ קָטִיל לְאָדָם קַדְמָאָה, וּלְכָל דָּרִין דַּהֲווֹ אַבַּתְרֵיהּ, וּבְגִין דָּא כָּרוֹזָא נָפִיק בְּכָל יוֹמָא, מָאן דְּקָטִיל הַהוּא חִוְיָא דְאִיהוּ מְקַנְּנָא בְּטוּרִין רַבְרְבִין, יָהֲבִין לֵיהּ בְּרַתָּא דְמַלְכָּא, דְאִיהִי צְלוֹתָא, דִיְתִיב עַל מַגְדְּלָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהֹוָה בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב" (משלי יח, י).

אַדְהָכִי הָא רַעְיָא מְהֵימְנָא קָא אָתֵי, בְּכַמָּה עָאנִין וְתוֹרִין וְאִמְרִין, וְחוּטְרָא בִידֵיהּ, סָלִיק עֵינֵיהּ לְמַגְדְּלָא, וְחָמָא חַד בַּר נַשׁ עוּלֵימָא צַדִּיק שְׁמֵיהּ, דַּהֲוָה יְתִיב עַל מַגְדְּלָא, קַשְׁתָּא בִּידוֹי, וַהֲוָה זָרִיק חִצִּים לְגַבֵּי חִוְיָא, וְדָא אִיהוּ פָּזֵר גָּדוֹל, וְחִוְיָא לָא הֲוָה חָשִׁיב לוֹן.
וְקַשְׁתָּא אִיהוּ לִישָׁנָא דְפוּמָא, אֱגוֹזָא דְקַשְׁתָּא דְפוּמָא, חוּט הַשָּׁנִי חוּט שֶׁל קֶשֶׁת, דְּבֵיהּ הֲוָה צַדִּיק זָרִיק חִצִּין, דְּאִינוּן מִלּוּלִין דִּצְלוֹתָא, לְגַבֵּי חִוְיָא, וְחִוְיָא לָא הֲוָה חָשִׁיב לוֹן, וְלַאו בְּגִין חֲלִישׁוּ דְצַדִּיק חַ"י עָלְמִין, אֶלָּא בְּגִין חֲלִישׁוּ דְהַהוּא דְזָרִיק לוֹן דְּאִיהוּ צַדִּיק דִּלְתַתָּא מִנֵּיהּ, כַּד לַאו אִיהוּ שְׁלִים, וּבְגִין דָּא לָא חָשִׁיב לוֹן.

עַד דְּאָתָא רַעְיָא מְהֵימְנָא, וְנָטִיל חֵץ חַד וְזָרִיק לְגַבֵּיהּ, דָּא בָּתַר דָּא בִּצְלוֹתֵיהּ, "עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ" (משלי ז, כג) דְחִוְיָא, דְּאִיהוּ סמא"ל אֵל אַחֵר, דְּתַמָּן יְסוֹדֵיהּ וְעִקָּרֵיהּ, וּבְגִין דָּא הַכָּבֵד כּוֹעֵס, בְּמַאי כּוֹעֵס? בְּמָרָה דְאִיהִי דְבוּקָה בֵּיהּ, וְדָא סַם הַמָּוֶת נוּקְבָא דִילֵיהּ, זְנָבָא דִילֵיהּ יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד, יוֹתֶרֶת אִתְקְרִיאַת, דְּבָתַר דַּעֲבִידַת נִאוּפִין יְהִיבַת שִׁיּוּרִין לְבַעְלָהּ, וּזְנָבָא אִיהִי שִׁפְחָה דִילֵיהּ, בְּמָרָה כָעִיס, וּבִזְנָבָא קָטִיל, מָרָה אִיהִי פַרְצוּף דִּילֵיהּ, יוֹתֶרֶת זָנָב דִּילֵיהּ, כְּגַוְונָא דְאָדָם, דְּעָבִיד לֵיהּ פַּרְצוּף וּלְבָתַר זָנָב, דְּהַאי אָדָם רָע אִתְקְרֵי, וְדָא כְּגַוְונָא דְּדָא, דָא אָדָם דְּאִתְנַטִּיל מֵאִילָנָא דְחַיֵּי, וְדָא אָדָם דְּאִתְנַטִּיל מֵאִילָנָא דְמוֹתָא.

לְבָתַר דִּ"יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ", זֶרַע יוֹרֶה כַּחֵץ לְגַבֵּי כַלָּה, יוּ"ד זֶרַע דְּאִתְמַשֵּׁךְ מִינֵיהּ וְדָא ז', וְאִתְּמַר בָּהּ "לְשַׁלַּח לִי לְמַטָּרָה" (שמואל א' כ, כ), וְדָא בַת עַיִן, בֵּית קִבּוּל לְזֶרַע דְּאִיהוּ ז' וַדַּאי. מַאי מַטָּרָה" דָא יֶרַח בֶּן יוֹמוֹ, [ציור] סִיהֲרָא קַדִּישָׁא, מַטָּרָה אִיהִי וַדַּאי לְבַת עַיִן, נְקוּדָה זְעִירָא מִלְּגָיו, לְגַבָּהּ הֲוָה שָׁלַח חִצִּים בִּרְחִימוּ דְעַיְנִין, מַטָּרָה וַדַּאי שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי אֲגִינַת עַל יִשְׂרָאֵל מֵחִוְיָא בִּישָׁא סמא"ל.

(דף ל ע"א) וּלְמָאן דְּאִיהִי אֲגִינַת עֲלֵיהּ, אִתְּמַר בֵּיהּ "לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם" (תהלים צא, ה), "בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ" (תהלים צא, ד), דָּא אֵבֶר מִן הַחַי, צַדִּיק, "וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה" (תהלים צא, ד), אִינוּן ה"ה, דְּאָת ז' אִיהוּ אֶבְרָתוֹ כָּלוּל י"ו, גּוּפָא דִילֵיהּ ו', רֵישָׁא דִילֵיהּ י', גַּדְפוֹי ה"ה, וּבְגִין דָּא וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶּה צִנָּה וְסוֹחֵרָה אֲמִתּוֹ, "צִנָּה וְסוֹחֵרָה" שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, "אֲמִתּוֹ" דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, רֵישָׁא דִילֵיהּ חָכְמָה עִלָּאָה, צַדִּיק אִיהוּ בְצַלְמוֹ כִּדְמוּתוֹ, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטִיר בְּרִית מִילָה, וְאוֹרַיְיתָא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְּתַרְוַיְיהוּ מְגִינִין עֲלֵיהּ, חַד בְּעָלְמָא דָא, וְחַד בְּעָלְמָא דְאָתֵי.

בְּהַהוּא זִמְנָא דִיְהוֹן תְּרֵין שְׁמָהָן כַּחֲדָא, אִתְעֲרָא בְּרַתָּא דְמַלְכָּא, בְּשִׁיר הַשִּׁירִים וּמִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת, דְּאִינוּן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת כְּאֶחָד, מִתְעוֹרֶרֶת בַּת הַמֶּלֶךְ בְּשִׁיר הַשִּׁירִים וּמִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת, שֶׁהֵם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל,  תְּלַת יוּדִי"ן, דְּאִינוּן תְּלַת טִפִּין דְּמוֹחָא, דְנָחֲתִין מִן י', וּלְאָן אִתְמַשְׁכוּ? שָׁלֹשׁ יוֹדִי"ן, שֶׁהֵן שְׁלֹשׁ טִפּוֹת הַמֹּחַ, שֶׁיּוֹרְדוֹת מִן י'. וּלְאָן נִמְשְׁכוּ? לְגַבֵּי צַדִּיק, דְּאִיהוּ קֶשֶׁת הַבְּרִית וּמַה דַּהֲוָה קָטָן אִתְעֲבִיד גָּדוֹל, אֶל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא קֶשֶׁת הַבְּרִית, וּמַה שֶּׁהָיָה קָטָן נַעֲשֶׂה גָּדוֹל,  וְרָזָא דְמִלָּה שׁוֹפָר הוֹלֵךְ פָּזֵר גָּדוֹל, מָתַי יְהֵא זָרִיק חֵץ בְּדִיּוֹקְנָא דָא-  [ציור] וְסוֹד הַדָּבָר - שׁוֹפָר הוֹלֵךְ פָּזֵר גָּדוֹל. מָתַי יִהְיֶה זוֹרֵק חֵץ בִּדְיוֹקָן זֶה: ֪.
 
 פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, עִלָּאִין אִתְתַּקְנוּ וְאִזְדַּרְזוּ בְּמָאנֵי קְרָבָא לְגַבֵּי חִוְיָא, דְאִיהוּ מְקַנְּנָא בְּטוּרִין רַבְרְבִין, פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: עֶלְיוֹנִים, הִתְתַּקְּנוּ וְהִזְדָּרְזוּ בִּכְלֵי קְרָב אֶל הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא מְקַנֵּן בֶּהָרִים הַגְּדוֹלִים,  וְאִיהוּ קָטִיל לְאָדָם קַדְמָאָה, וּלְכָל דָּרִין דַּהֲווֹ אַבַּתְרֵיהּ, וְהוּא הָרַג אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאֶת כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ אַחֲרָיו,  וּבְגִין דָּא כָּרוֹזָא נָפִיק בְּכָל יוֹמָא, מָאן דְּקָטִיל הַהוּא חִוְיָא דְאִיהוּ מְקַנְּנָא בְּטוּרִין רַבְרְבִין, יָהֲבִין לֵיהּ בְּרַתָּא דְמַלְכָּא, דְאִיהִי צְלוֹתָא, דִיְתִיב עַל מַגְדְּלָא, וּמִשּׁוּם זֶה הַכָּרוֹז יוֹצֵא בְּכָל יוֹם: מִי שֶׁהוֹרֵג אֶת אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁמְּקַנֵּן בֶּהָרִים הַגְּדוֹלִים, נוֹתְנִים לוֹ אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהִיא תְפִלָּה, שֶׁיּוֹשֵׁב עַל הַמִּגְדָּל, דְאִתְּמַר בָּהּ "מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהֹוָה בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב" (משלי יח, י)שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ מִגְדַּל עֹז שֵׁם יהו"ה בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב.
אַדְהָכִי הָא רַעְיָא מְהֵימְנָא קָא אָתֵי, בְּכַמָּה עָאנִין וְתוֹרִין וְאִמְרִין, וְחוּטְרָא בִידֵיהּ, בֵּינְתַיִם בָּא הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן בְּכַמָּה צֹאן וּשְׁוָרִים וּתְיָשִׁים, וּמַטֶּה בְיָדוֹ,  סָלִיק עֵינֵיהּ לְמַגְדְּלָא, וְחָמָא חַד בַּר נַשׁ עוּלֵימָא צַדִּיק שְׁמֵיהּ, דַּהֲוָה יְתִיב עַל מַגְדְּלָא, קַשְׁתָּא בִּידוֹי, וַהֲוָה זָרִיק חִצִּים לְגַבֵּי חִוְיָא, הֶעֱלָה עֵינָיו לַמִּגְדָּל, וְרָאָה אִישׁ אֶחָד, עֶלֶם צַדִּיק שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל הַמִּגְדָּל, וְקֶשֶׁת בְּיָדוֹ, וְהָיָה זוֹרֵק חִצִּים לַנָּחָשׁ,  וְדָא אִיהוּ פָּזֵר גָּדוֹל, וְחִוְיָא לָא הֲוָה חָשִׁיב לוֹן וְזֶהוּ פָּזֵר גָּדוֹל, וְהַנָּחָשׁ לֹא הָיָה מַחֲשִׁיב אוֹתָם.  וְקַשְׁתָּא אִיהוּ לִישָׁנָא דְפוּמָא, אֱגוֹזָא דְקַשְׁתָּא דְפוּמָא, חוּט הַשָּׁנִי חוּט שֶׁל קֶשֶׁת, וְהַקֶּשֶׁת הִיא לְשׁוֹן הַפֶּה, אֱגוֹז הַקֶּשֶׁת שֶׁל הַפֶּה חוּט הַשָּׁנִי, חוּט שֶׁל קֶשֶׁת,  דְּבֵיהּ הֲוָה צַדִּיק זָרִיק חִצִּין, דְּאִינוּן מִלּוּלִין דִּצְלוֹתָא, לְגַבֵּי חִוְיָא, וְחִוְיָא לָא הֲוָה חָשִׁיב לוֹן, שֶׁבּוֹ הָיָה הַצַּדִּיק זוֹרֵק חִצִּים, שֶׁהֵם דִּבְרֵי תְפִלָּה, אֶל הַנָּחָשׁ, וְהַנָּחָשׁ לֹא הָיָה מַחֲשִׁיב אוֹתָם וְלַאו בְּגִין חֲלִישׁוּ דְצַדִּיק חַ"י עָלְמִין, אֶלָּא בְּגִין חֲלִישׁוּ דְהַהוּא דְזָרִיק לוֹן וְלֹא בִגְלַל חֻלְשָׁתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק חַ"י הָעוֹלָמִים, אֶלָּא בִּגְלַל חֻלְשָׁתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ שֶׁזָּרַק אוֹתָם, דְּאִיהוּ צַדִּיק דִּלְתַתָּא מִנֵּיהּ,  כַּד לַאו אִיהוּ שְׁלִים, וּבְגִין דָּא לָא חָשִׁיב לוֹן, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ, כְּשֶׁאֵינוֹ שָׁלֵם, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הֶחֱשִׁיב אוֹתָם.
 
עַד דְּאָתָא רַעְיָא מְהֵימְנָא, וְנָטִיל חֵץ חַד וְזָרִיק לְגַבֵּיהּ, דָּא בָּתַר דָּא בִּצְלוֹתֵיהּ, עַד שֶׁבָּא רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן וְנָטַל חֵץ אֶחָד וְזָרַק אֵלָיו זֶה אַחַר זֶה בִּתְפִלָּתוֹ.  "עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ" (משלי ז, כג) דְחִוְיָא, דְּאִיהוּ סמא"ל אֵל אַחֵר, דְּתַמָּן יְסוֹדֵיהּ וְעִקָּרֵיהּ, עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ, שֶׁל הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא סמא"ל אֵל אַחֵר, שֶׁשָּׁם יְסוֹדוֹ וְעִקָּרוֹ,  וּבְגִין דָּא הַכָּבֵד כּוֹעֵס, וּמִשּׁוּם כָּךְ הַכָּבֵד כּוֹעֵס. בְּמַאי כּוֹעֵס? בְּמָרָה דְאִיהִי דְבוּקָה בֵּיהּ, וְדָא סַם הַמָּוֶת נוּקְבָא דִילֵיהּ, בַּמָּה הוּא כוֹעֵס? בַּמָּרָה שֶׁהִיא דְבוּקָה בּוֹ, וְזֶה סַם הַמָּוֶת, הַנְּקֵבָה שֶׁלּוֹ. זְנָבָא דִילֵיהּ יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד, יוֹתֶרֶת אִתְקְרִיאַת, דְּבָתַר דַּעֲבִידַת נִאוּפִין יְהִיבַת שִׁיּוּרִין לְבַעְלָהּ, הַזָּנָב שֶׁלּוֹ יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד, נִקְרֵאת יוֹתֶרֶת, שֶׁאַחַר שֶׁעָשְׂתָה נִאוּפִין הִיא נוֹתֶנֶת שִׁירַיִם לְבַעְלָהּ,  וּזְנָבָא אִיהִי שִׁפְחָה דִילֵיהּ, בְּמָרָה כָעִיס, וּבִזְנָבָא קָטִיל, וְהַזָּנָב הִיא שִׁפְחָה שֶׁלּוֹ, בַּמָּרָה כּוֹעֵס, וּבַזָּנָב הוֹרֵג, מָרָה אִיהִי פַרְצוּף דִּילֵיהּ, יוֹתֶרֶת זָנָב דִּילֵיהּ, כְּגַוְונָא דְאָדָם, דְּעָבִיד לֵיהּ פַּרְצוּף וּלְבָתַר זָנָב, דְּהַאי אָדָם רָע אִתְקְרֵי, הַמָּרָה הִיא הַפַּרְצוּף שֶׁלּוֹ, הַיּוֹתֶרֶת - זָנָב שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָדָם שֶׁעָשָׂה לוֹ פַּרְצוּף וְאַחַר כָּךְ זָנָב, שֶׁהָאָדָם הַזֶּה נִקְרָא רָע,  וְדָא כְּגַוְונָא דְּדָא, דָא אָדָם דְּאִתְנַטִּיל מֵאִילָנָא דְחַיֵּי, וְדָא אָדָם דְּאִתְנַטִּיל מֵאִילָנָא דְמוֹתָא וְזֶה כְּמוֹ זֶה, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּטַּל מֵעֵץ הַחַיִּים, וְזֶה אָדָם שֶׁנִּטַּל מֵעֵץ הַמָּוֶת.
 
 לְבָתַר דִּ"יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ", זֶרַע יוֹרֶה כַּחֵץ לְגַבֵּי כַלָּה, אַחַר שֶׁיְּפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ, זֶרַע יוֹרֶה כַּחֵץ לְגַבֵּי כַלָּה,  יוּ"ד זֶרַע דְּאִתְמַשֵּׁךְ מִינֵיהּ וְדָא ז', וְאִתְּמַר בָּהּ "לְשַׁלַּח לִי לְמַטָּרָה" (שמואל א' כ, כ), וְדָא בַת עַיִן, יוֹ"ד זֶרַע שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ, וְזֶה ז', וְנֶאֱמַר בָּהּ לְשַׁלַּח לִי לְמַטָּרָה, וְזוֹ בַּת עַיִן,  בֵּית קִבּוּל לְזֶרַע דְּאִיהוּ ז' וַדַּאי, בֵּית קִבּוּל לַזֶּרַע שֶׁהוּא ז' וַדַּאי. מַאי מַטָּרָה" דָא יֶרַח בֶּן יוֹמוֹ, [ציור] סִיהֲרָא קַדִּישָׁא, מַטָּרָה אִיהִי וַדַּאי לְבַת עַיִן, נְקוּדָה זְעִירָא מִלְּגָיו, מַה זֶּה מַטָּרָה? זֶה יָרֵחַ בֶּן יוֹמוֹ֪, הַלְּבָנָה הַקְּדוֹשָׁה, מַטָּרָה הִיא וַדַּאי לְבַת עַיִן, נְקֻדָּה קְטַנָּה מִבִּפְנִים,  לְגַבָּהּ הֲוָה שָׁלַח חִצִּים בִּרְחִימוּ דְעַיְנִין, אֵלֶיהָ הוּא שׁוֹלֵחַ חִצִּים בְּאַהֲבַת הָעֵינַיִם מַטָּרָה וַדַּאי שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי אֲגִינַת עַל יִשְׂרָאֵל מֵחִוְיָא בִּישָׁא סמא"ל, מַטָּרָה וַדַּאי הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא מְגִנָּה עַל יִשְׂרָאֵל מֵהַנָּחָשׁ הָרָע סמא"ל.
 
(דף ל ע"א) וּלְמָאן דְּאִיהִי אֲגִינַת עֲלֵיהּ, אִתְּמַר בֵּיהּ "לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם" (תהלים צא, ה), "בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ" (תהלים צא, ד)וּלְמִי שֶׁהִיא מְגִנָּה עָלָיו, נֶאֱמַר בּוֹ לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם, בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ, דָּא אֵבֶר מִן הַחַי, צַדִּיק, "וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה" (תהלים צא, ד), אִינוּן ה"ה, זֶה אֵיבָר מִן הַחַי, צַדִּיק, וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, הֵם ה"ה,  דְּאָת ז' אִיהוּ אֶבְרָתוֹ כָּלוּל י"ו, גּוּפָא דִילֵיהּ ו', רֵישָׁא דִילֵיהּ י', גַּדְפוֹי ה"ה, וּבְגִין דָּא וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶּה צִנָּה וְסוֹחֵרָה אֲמִתּוֹ, שֶׁאוֹת ז' הִיא אֶבְרָתוֹ כָּלוּל י"ו, הַגּוּף שֶׁלּוֹ ו', הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ י', כְּנָפָיו ה"ה, וּמִשּׁוּם זֶה וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסוֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. "צִנָּה וְסוֹחֵרָה" שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, "אֲמִתּוֹ" דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, רֵישָׁא דִילֵיהּ חָכְמָה עִלָּאָה, צִנָּה וְסוֹחֵרָה שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה, אֲמִתּוֹ זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ חָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה צַדִּיק אִיהוּ בְצַלְמוֹ כִּדְמוּתוֹ, הַצַּדִּיק הוּא בְצַלְמוֹ כִדְמוּתוֹ,  זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטִיר בְּרִית מִילָה, וְאוֹרַיְיתָא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁשּׁוֹמֵר בְּרִית מִילָה, וְהַתּוֹרָה, שֶׁהִיא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי,  דְּתַרְוַיְיהוּ מְגִינִין עֲלֵיהּ, חַד בְּעָלְמָא דָא, וְחַד בְּעָלְמָא דְאָתֵי.,  שֶׁשְּׁנֵיהֶם מְגִנִּים עָלָיו, אֶחָד בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֶחָד בָּעוֹלָם הַבָּא.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְעֶשְׂרִין

(דף נא' עמוד ב')  "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא שְׁכִינְתָּא. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) תְּרֵין דְּרוֹעִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי" (שיר השירים ב, ו) וְכוּ'. וּמֹשֶׁה אִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא וְאָסִיק לַהּ לִשְׁכִינְתָּא עַד חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. וְרָזָא דְּמִלָּה "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שמות יז, יב), אִלֵּין תְּרֵין יָדִין. "עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יב), דָּא מָארֵי דְּבֵיתָא. וּמֹשֶׁה אַתְקִין לַהּ תָּדִיר בְּרָזָא דַּאֲבָהָן דִּכְתִיב "זְכֹר לְאַבְרָהָם" (שמות לב, יג) וְכוּ'. וְאִתְּמָר בָּהּ "וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל" (ישעיהו נג, יב) אִלֵּין אֲבָהָן וַדַּאי. וּבְגִין כָּךְ "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ" (דברים ג, כד) וְכוּ' "אֲשֶׁר מִי אֵל" (שם) יְמִינָא. "וְכִגְבוּרוֹתֶיךָ" שְׂמָאלָא. "אֶעְבְּרָה נָּא" (שם) לְעֵילָא. וְעִם כָּל דָּא בְּזִמְנָא […] דְּאוֹרַיְתָא עַד בִּינָה אַתְקִיף לַהּ. וְרָזָא דָּא "מִי זֹאת עֹלָה" (שיר השירים ג, ו) וְכוּ'. אֲבָל חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת בְּהוּ "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם" (במדבר כא, יח). וְעַד דַּהֲוַת לְתַתָּא, שְׁכִיבַת לְעַפְרָא, דִּכְתִיב "וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו" (אסתר ח, ג). וּמֹשֶׁה אַסִּיק לַהּ עַד תְּרֵין דְּרוֹעִין, כְּדֵין נֶפְקַת מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא. דָּוִד וּשְׁלֹמֹה אַשְׁלִימוּ לַהּ לְסַלְקָא כִּדְקָא יָאוּת. אֲבָל מֹשֶׁה אַתְקִיף לַהּ בְּבִינָה. (דף נב' עמוד א')  דָּוִד אַשְׁלִים לַהּ. שְׁלֹמֹה אַסִּיק לַהּ עַד חָכְמָה. וּבַה "וַיהֹוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה" (מלכים א' ה, כו). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי מֹשֶׁה יַשְׁלִים לַהּ עַד כֶּתֶר. וְאִתְּמָר בֵּיהּ "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי" (ישעיהו נב, יג) וְכוּ' "יָרוּם" מֵאַבְרָהָם, "וְנִשָּׂא" מִיִּצְחָק, "וְגָבַהּ" מִיַּעֲקֹב, "מְאֹד" עַד כֶּתֶר עִלָּאָה. כְּדֵין יְהוֹן "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) תַּרְוַיְיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי לְזִמְנָא דְּאָתֵי "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) יְהוֹן. דְּהַשְׁתָּא "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל… וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז) בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא "וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר" (תהלים קלט, יב). בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) דִּשְׁכִינְתָּא עַל שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקְרִיאַת בְּכָל דַּרְגִּין. דְּאִתְּמָר בַּהּ "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג). וְדָא יְרוּשָׁלַיִם דְּאִתְקְרִיאַת עַל שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא יִתְּעַר בְּתוּקְפֵּיהּ, וּשְׁכִינְתֵּיהּ נַמִּי תִּתְקַף בֵּיהּ וְתִתְקָרֵי עַל שְׁמֵיהּ וְיִשְׁתְּמוֹדְעוֹן תַּרְוַיְיהוּ בְּשִׁקוּלָא חֲדָא.

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִצְטְרִיךְ לְקַשְּׁרָא לַהּ בְּכָל דַּרְגִּין בְּמַלְכָּא, דְּהָא חוּלָקָא מִכֻּלְהוֹ אִיהִי. וּמָאן דְּלָא אַנְסִיב פָּגִים אִיהוּ. (דף נב' עמוד ב')  אֲבָל בְּקַדְמִיתָא "אַחַת מִצַּלְעֹתָיו" (בראשית ב, כא). לְבָתַר "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג), חוּלָקָא מִכֹּלָּא בְּזִמְנָא דְּסָלְקַת מַדְרְגָא לְדַרְגָּא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. דְּמֹשֶׁה סָלִיק לַהּ עַד בִּינָה. שְׁלֹמֹה עַד חָכְמָה. מְשִׁיחָא עַד כֶּתֶר. בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְדַּבְקַת בְּמַלְכָּא, אִתְּמָר בַּהּ "לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ" (בראשית ב, כג) וְכוּ'. וְדָא הַמָּאוֹר הַגָּדֹל וְהַמָּאוֹר הַקָּטֹן. לְבָתַר "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב) בְּשִׁקוּלָא חֲדָא, שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וְהָכִי יִהְיוּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי בְּזִמְנָא דְּיִתְתְקַּן כֹּלָּא בְּרָזָא דאד"ם, אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ. כְּדֵין "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב) וַדַּאי:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְשִׁית

(דף נא' עמוד ב') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא שְׁכִינְתָּא. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) תְּרֵין דְּרוֹעִין הן שתי הזרועות, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" (שיר השירים ב, ו) וְכוּ'. וּמֹשֶׁה אִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא וְאָסִיק לַהּ לִשְׁכִינְתָּא עַד חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת ומשה הוא העמוד האמצעי השקול והממצע הין ימין ושמאל ומעלה את שכינה עד חסד וגבורה שבקוי הימין ושמאל. וְרָזָא דְּמִלָּה "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שמות יז, יב), אִלֵּין תְּרֵין יָדִין אלה שתי ידים. "עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יב), דָּא מָארֵי דְּבֵיתָא זה בעל הבית – ז"א הנקרא שמש ובחינת זכר אליו עולה השכינה שהיא הנוק'. וּמֹשֶׁה אַתְקִין לַהּ תָּדִיר בְּרָזָא דַּאֲבָהָן דִּכְתִיב ומשה מתקנה בתמידות בסוד האבות שהם כנגד ספירות חג"ת שכמו שנאמר "זְכֹר לְאַבְרָהָם" (שמות לב, יג) וְכוּ'. וְאִתְּמָר ונאמר בָּהּ "וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל" (ישעיהו נג, יב) אִלֵּין אֲבָהָן אלה העצומים הם האבות וַדַּאי. וּבְגִין כָּךְ "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ" (דברים ג, כד) וְכוּ' "אֲשֶׁר מִי אֵל" (שם) יְמִינָא במידת אל שהיא כנגד החסד. "וְכִגְבוּרוֹתֶיךָ" שְׂמָאלָא וגבורה שהיא כנגד שמאל. "אֶעְבְּרָה נָּא" (שם) לְעֵילָא למעלה לבינה. וְעִם כָּל דָּא בְּזִמְנָא דְּאֶתְיָהִיב דְּאוֹרַיְתָא עַד בִּינָה אַתְקִיף לַהּ ועם כל זה, בזמן שניתנה התורה העלה את שכינה עד לבינה שהיא סוד סיני, וזה סוד וְרָזָא דָּא "מִי זֹאת עֹלָה" (שיר השירים ג, ו) וְכוּ' מי היא הבינה, וזאת היא השכינה העולה אליה. אֲבָל חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת בְּהוּ נאמר בהם "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם" (במדבר כא, יח) באר זו השכינה, נדיבי עולם הם האבות. וְעַד דַּהֲוַת לְתַתָּא, שְׁכִיבַת לְעַפְרָא, וכל זמן שהשכינה למטה – שוכבת בעפר כמו שנאמר, דִּכְתִיב "וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו" (אסתר ח, ג) רגליו של ז"א. וּמֹשֶׁה אַסִּיק לַהּ עַד תְּרֵין דְּרוֹעִין, כְּדֵין נֶפְקַת מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא, ומשה העלה אותה עד שתי הזרועות שכנגד חסד וגבורה, ואז יצאה מתוך הסטרא אחרא. דָּוִד וּשְׁלֹמֹה אַשְׁלִימוּ לַהּ לְסַלְקָא כִּדְקָא יָאוּת השלימה להעלותה כמו שיאה, עד למדרגת החכמה בסוד ה' נתן חכמה לשלמה, וכך הוא הסדר: אֲבָל מֹשֶׁה אַתְקִיף לַהּ בְּבִינָה משה חיזק אחיזתה בבינה.

(דף נב' עמוד א') דָּוִד אַשְׁלִים לַהּ דוד שסודו מלכות השלים אותה בכל אורותיה, שחסרו ממנה. שְׁלֹמֹה אַסִּיק לַהּ עַד חָכְמָה שלמה העלה אותה עד לחכמה כמו שכתוב, וּבַה "וַיהֹוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה" (מלכים א' ה, כו). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי מֹשֶׁה יַשְׁלִים לַהּ עַד כֶּתֶר ולעתיד לבא משה ישלים אותה להעלותה עד לכתר, וזה סוד הכתוב, וְאִתְּמָר בֵּיהּ "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי" (ישעיהו נב, יג) וְכוּ' משה עבדי, "יָרוּם" מֵאַבְרָהָם, "וְנִשָּׂא" מִיִּצְחָק, "וְגָבַהּ" מִיַּעֲקֹב, "מְאֹד" עַד כֶּתֶר עִלָּאָה. כְּדֵין יְהוֹן "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) תַּרְוַיְיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת ואז יהיו שתי המאורות הגדולים ז"א ונוק' / קוב"ה ושכינתא בתיקון שלם שמו שיאה, כלפני מיעוט הירח.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי והנה מט"ט השר הגדול בא, פתח ואמר רבי רבי הרמח"ל, ודאי לְזִמְנָא דְּאָתֵי לעתיד לבוא "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) יְהוֹן. דְּהַשְׁתָּא "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל… וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז) בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא, עכשיו בזמן הגלות יש חילוק בין המאור הגדול לקטון. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא אבל בזמן הגאולה "וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר" (תהלים קלט, יב). בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) בזמן הלילה תאיר השכינה כמו הארת הז"א ביום ולא תרד למטה, ובאותו הזמן יהיה אור הלבנה שהיא נוק' / השכינה כאור החמה שהוא ז"א, דִּשְׁכִינְתָּא עַל שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקְרִיאַת בְּכָל דַּרְגִּין שהשכינה נקראת על שמו של הקב"ה / ז"א בכל המדרגות המושפעות ממנו. וכשהם ביחוד שנאמר בה, דְּאִתְּמָר בַּהּ "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג). וְדָא יְרוּשָׁלַיִם דְּאִתְקְרִיאַת עַל שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וזה סוד שם ירושלים – יר"ו שלי"ם, יר"ו הם גי' ע"ב היורדים בג' קוים של קוב"ה / ז"א למלכות בסוד ג' ווין של ויסע, ויבא, ויט, ואז היא נעשים שלים – שלמה ונקרא על שמו. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא יִתְּעַר בְּתוּקְפֵּיהּ, ובאותו הזמן העמוד האמצעי יתעורר בחוזקו, וּשְׁכִינְתֵּיהּ נַמִּי תִּתְקַף בֵּיהּ וְתִתְקָרֵי עַל שְׁמֵיהּ וְיִשְׁתְּמוֹדְעוֹן תַּרְוַיְיהוּ בְּשִׁקוּלָא חֲדָא ושכינה גם כן תתחזק בו ותקרא על שמו, ויהיו שניהם נודעים בשיקול אחד.

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִצְטְרִיךְ לְקַשְּׁרָא לַהּ בְּכָל דַּרְגִּין בְּמַלְכָּא, דְּהָא חוּלָקָא מִכֻּלְהוֹ אִיהִי. ועוד, צריך לקשור את השכינה בכל מדרגות המלך ז"א, שהרי חלקה ובנינא מכל מלכויות ספירותיו. וּמָאן דְּלָא אַנְסִיב פָּגִים אִיהוּ, ולכן הזכר שהוא כדוגמת ז"א שלא מתחתן הוא פגום. (דף נב' עמוד ב') אֲבָל בְּקַדְמִיתָא בתחילה היא "אַחַת מִצַּלְעֹתָיו" (בראשית ב, כא). לְבָתַר ואחר כך "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג), חוּלָקָא מִכֹּלָּא בְּזִמְנָא דְּסָלְקַת מַדְרְגָא לְדַרְגָּא כַּמָּה דְּאִתְּמָר חלקה בכל המדרגות בזמן שעולה מדרגה לדרגה כמו שביארנו. דְּמֹשֶׁה סָלִיק לַהּ העלה אותה עַד בִּינָה. שְׁלֹמֹה עַד חָכְמָה. מְשִׁיחָא עַד כֶּתֶר. בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְדַּבְקַת בְּמַלְכָּא, אִתְּמָר בַּהּ באותו הזמן שנדבקת במלך בעלה נאמר בה "לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ" (בראשית ב, כג) וְכוּ' לזאת היא השכינה, איש זה קוב"ה, ז"א. וְדָא הַמָּאוֹר הַגָּדֹל וְהַמָּאוֹר הַקָּטֹן. לְבָתַר ולאחר כך "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב) בְּשִׁקוּלָא חֲדָא בשיקול אחד וזה שנאמר, שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וְהָכִי יִהְיוּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי בְּזִמְנָא דְּיִתְתְקַּן כֹּלָּא בְּרָזָא דאד"ם וכך יהיו לעתיד לבא בזמן שיתוקן הכל בסוד הרמוז בתיבת אד"ם, אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ. כְּדֵין "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב) כשיושלם התיקון ע"י ידם יושלם תיקון אד"ם וַדַּאי:

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קי: בגלות מסתלקת א' מרא"ש דישראל, והשכינה בעניות. בכח היחוד יתעוררו ה' אורות המאירים את העינים ויתהפך ענ"י לעי"ן בסוד מלא ברכת ה'.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי תַּחֲנוּנִים יְדַבֵּר רָשׁ וְזֶה מִצַּד רֹאשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּסְתַּלֵּק א' מִמֶּנּוּ שֶהוּא סוֹד הַיִּחוּד שֶׁלְּךָ מִיָּד נַעֲשֶׂה רָשׁ וְנֶאֶמַר בּוֹ "הוֹרִידוּ לָאָרֶץ רֹאשָׁן", וְ-א' זֶה יו"י בָּהּ "בִּרְכַּת יְהוָֹה הִיא תַּעֲשִׁיר", וּכְשֶׁזֹּאת מִסְתַּלֶּקֶת מִיָּד הָעֲנִיּוּת וְהַדַּלּוּת לֹא הִנִּיחָה מִדָּה "טוֹבָה" לְיִשְׂרָאֵל שֶׁ"טּוֹב" שֶׁהוּא צַדִּיק נֶאֱמַר בּוֹ "וְנָהָר יֵחֱרַב וְיָבֵשׁ", וְאָז נֶאֱמַר בָּהּ בַּשְּׁכִינָה "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי", שֶׁהֲרֵי חֵפֶץ שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר כְּדֵי לִגְאֹל אוֹתָהּ אֵינוֹ נִמְצָא הַדָּא הוּא דִכְתִיב "וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ", בַּעֲבוּר חֵפֶץ זֶה, צָרִיךְ לְהַמְתִּין שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר אַהֲבָה עַד שֶׁזֶּה יִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ... עַד שֶׁתֶּחְפָּץ". מִיָּד שֶׁזֶּה יִתְעוֹרֵר הֲרֵי כָּל הַתִּקּוּנִים מַצְלִיחִים בְּיַד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְחֵפֶץ יְהוָֹה בְּיָדוֹ יִצְלָח", וְהַכֹּל תָּלוּי בְּ=א' שֶׁלְּךָ שֶׁהוּא אֶחָ"ד, אַהֲבָ"ה, "אִם תָּעִירוּ... עַד שֶׁתֶחְפָּץ" וַדַּאי.

וַהֲרֵי לַיִּחוּד שֶׁלְּךָ מְקַוִּים יִשְׂרָאֵל וְכֵן תּוֹלִים לְךָ עֵינֵיהֶם שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ", לְהַחְזִיר מֵעֹנִ"י עַיִ"ן, וְזֶה בְּה' הֲוָיוֹת (= עין) שֶׁלְּךָ, שֶׁהֵם ה' אוֹרוֹת מִצַּד א' שֶׁהִיא אוֹר, וְהֵם ה' אוֹר שֶׁמְּאִירִים בְּבַת עַיִן שֶׁהִיא ה', בָּהּ "אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם" – בְּ-ה' בְּרָאָם. וּכְשֶׁעַיִן נַעֲשָׂה עָנִי ה' חוֹזֶרֶת דָּלֶת וְנֶאֶמַר בָּהּ "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי", אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁ-ה' אוֹר שׁוֹלְטִים נַעֲשֵׂית ה' שֶׁהֵם ה' חֻמְשֵׁי תּוֹרָה וְהֵם וְתוֹרָה אוֹר. וְזֶה אוֹר שֶׁשּׁוֹרֶה עַל "נֵר" כְּלַל הַיִּחוּד שֶׁנִּכְלָל בַּיְהוָֹה אֶהְיֶה, יְהוָֹה אֱלֹהִים, יְהוָֹה אֲדֹנָי, וְהַכֹּל נִכְלָל בַּיְהוָֹה אֱלֹהִים שֶׁהוּא שֵׁם מָלֵא בּוֹ "מָלֵא בִּרְכַּת יְהוָֹה", וְזֶה "בִּרְכַּת יְהוָֹה הִיא תַּעֲשִׁיר" לְהַחֲזִיר מֵעֹנִי עַיִן, וְכֵן כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה שֶׁצָּרִיךְ לָשִׂים "עֵינָיו" בּוֹ, לְהַחֲזִיר אוֹתוֹ מִדַּלּוּת לְעֹשֶׁר, מִיָּד "כּוֹס יַיִן מָלֵא בִּרְכַּת יְהוָֹה" וַדַּאי, וְזֶה "כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ" לְחַבֵּר ה' הֲוָיוֹת שֶׁהֵם עַיִן - בְּה' אוֹתִיּוֹת שֶׁל אֱלֹהִים שֶׁהֵם כּוֹס, "וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהוָֹה" וַדַּאי.

וְעוֹד אָנוּ לְיָהּ וּלְיָהּ עֵינֵינוּ, וְזֶה כּוֹס יַיִן מָלֵא שֶׁצָּרִיךְ לְהָאִיר בּוֹ יָה - וּמִיָּד יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים וְזֶה מָלֵא יָה וַדַּאי, וְהֵם ט"ו שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, שֶׁבָּהֶם עוֹמֶדֶת הַלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ וְזֶה "מִלּוּאָהּ" (=) "מָלֵא יָה", מִיָּד אֱמֶת שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם שֶׁהֲרֵי כָּל שֶׁקֶר אֵינוֹ שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּחֶסְרוֹן הַיָּרֵחַ, "וְעַד אַרְגִיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר", שֶׁהוּא נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁמְּפַתֶּה הָאִשָּׁה וּמוֹשֵׁךְ לַלְּבָנָה לְמַטָּה. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁפְּגִימָתָהּ מִתְמַלֵּאת מִיָּד "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", דְּהַיְנוּ פּוֹעֵל אֱמֶת וּפְעֻלָּתוֹ אֱמֶת וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָּטֶן. הֲרֵי אֱמֶת שֶׁלְּךָ תְּגַלֶּה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מְקַוִּים לְךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.