Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

(דף קא ע"א) וְלָקֳבֵל אִלֵּין גִּלְגּוּלִין שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה. שִׁנּוּי מָקוֹם כְּגַוְונָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "הִנֵּה יְהֹוָה יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ" (ישעיהו כו, כא), וְכַד נָפִיק אִשְׁתַּנִּי מִדִּינָא לְרַחֲמֵי וּמֵרַחֲמֵי לְדִינָא, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'לֹא כְשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא', בָּעוֹלָם הַבָּא דְאִיהוּ אַתְרֵיהּ נִכְתָּב בְּיְהֹוָה וְנִקְרָא בְּיְהֹוָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה נִכְתָּב בְּיְהֹוָה וְנִקְרָא בְּאדנ"י, דָּא שִׁנּוּי מָקוֹם לְבָר מֵאַתְרֵיהּ, דְּאִיהוּ עָלְמָא דְאָתֵי, עָלְמָא דְאָתֵי לֵית בֵּיהּ שִׁנּוּיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו), נִכְתָּב בְּשֵׁם יְהֹוָה וְנִקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה, אִתְקְרֵי יְהֹוָה רַחֲמֵי, לְבָר מֵאַתְרֵיהּ אִשְׁתַּנִּי וְאִתְקְרֵי אדנ"י וְאִתְקְרֵי דִין, וְדָא רָזָא עוֹמֵד מִכִּסֵּא רַחֲמִים וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין.

שִׁנּוּי הַשֵּׁם דָּא מצפ"ץ, דְּאִיהוּ בא"ת ב"ש יְהֹוָה. שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה דָא שַׁבָּת, דְּצָרִיךְ כָּל כִּלְאַחַר יָד, כֹּל דְּאִיהוּ צַדִּיק, אַחַר יָד דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דָא שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, וּבְזִמְנָא דְאִיהוּ כִּלְאַחַר יָד לֵית תַּמָּן סְגִידוּ, דְאִתְּמַר בֵּיהּ 'כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ', תַּעֲלָא בְעִידָּנֵיהּ סָגִיד לֵיהּ, דִּבְזִמְנָא דְאִיהוּ כִלְאַחַר יָד אִתְעֲבִיד זָנָב, וְעִם כָּל דָּא דְאָמַר תַּעֲלָא בְעִדָּנֵיהּ סָגִיד לֵיהּ בְּאַתְרֵיהּ, אֲבָל חוּץ מֵאַתְרֵיהּ הֱוִי זָנָב לַאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים, דְּהָא צַדִּיק גָּמוּר אַף עַל גַּב דְּנָחִית מִדַּרְגֵּיהּ וְאִתְעֲבִיד זָנָב לַאֲרָיוֹת, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב" (תהלים לז, כה), מַאי זָנָב דִּילֵיהּ? הַהִיא קוֹצָא דְאָת ד' מִן אֶחָ"ד דְּאִיהִי י' זְעִירָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד, טז).

תָּא חֲזִי גִלְגּוּל דְּאָת ו' אִיהוּ דְנָפִיק בְּשַׁעְתֵּיהּ, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'מַזָּל שָׁעָה גוֹרֵם', כְּמָה דְאוּקְמוּהָ 'אֵין מַזָּל יוֹם גּוֹרֵם אֶלָּא מַזָּל שָׁעָה גוֹרֵם', בְּאַבְרָהָם מַה כְּתִיב בֵּיהּ כַּד אַתְיָא בְגִלְגּוּלָא? "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם" (בראשית יט, כז), וּבְגִין לְאַקְדָּמָא לָהּ יִצְחָק מַה כְּתִיב בֵּיהּ בְּגִלְגּוּלָא, "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב" (בראשית כד, סג), נָפַק לְגַבָּהּ לְחַקְלָא, בְּגִין דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים" (ירמיהו ט, א), חַד אַקְדִּים לְפַשְׁפְּשָׁא בָּהּ בְּצַפְרָא, וְתִנְיָנָא לְפַשְׁפְּשָׁא בָּהּ בְּרַמְשָׁא. יַעֲקֹב מַה כְּתִיב בֵּיהּ? "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם" (בראשית כח, יא), פָּגַע בָּהּ. זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּפָגַע כְּגוֹן יַעֲקֹב, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיָּלֶן שָׁם" (בראשית כח, יא), וְהַהוּא לִינָה הוּא לְוָיָה, מִיָּד דְּאַעֲרַע בָּהּ "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים" (בראשית לב, ב), וְעִם כָּל דָּא דְפָגַע בָּהּ הֲוָה נָטִיר לָהּ, וְלָא אִתְאַחַד עִמָּהּ עַד דְּאָתָא בַּעְלָהּ, וְדָא אִיהוּ "וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ" (בראשית כח, יא), דִּבְגִינֵיהּ "וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ" (בראשית לב, לב), דְּאִיהוּ מֹשֶׁה דְאָתָא בֵיהּ בְּגִלְגּוּלָא רוּחֵיהּ דְּמֹשֶׁה, וּבְגִין דָּא יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה הֲווֹ קַיְימֵי בְּדַרְגָּא חֲדָא בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אֲבָל דָּא בְגוּפָא וְדָא בְנִשְׁמָתָא, וּבְגִין דָּא לֵית שַׁעְתָּא קַיְימָא לְכָל בַּר נַשׁ דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא בְלָא בַּעְלָהּ וּבְגִין דָּא כַּד דְּחִיקַת לֵיהּ שַׁעְתָּא לְרַבִּי פְּדָת, וְאָמַר אִי בָּעִית דְּאַחְרְבֵיהּ לְעָלְמָא וְאֶפְשַׁר דִּנְפַלְתְּ בְּשַׁעְתָּא דִמְזוֹנֵי, וְאוּלַי דִּנְפַלְתְּ מַאי וְאוּלַי, אֶלָּא וְאוּלַי אִי בָּעִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִנְפַלְתְּ בְּשַׁעְתָּא דִמְזוֹנֵי, דְהָא אִתְּתֵיהּ עָבִיד, וְאוּלַי אִי בָּעִי בַּעְלָהּ דַּהֲוִי קַיְימָא מַה דְּאִיהִי עֲבִידַת בְּלָא רְשׁוּתָא דְּבַעֲלָהּ.

(דף קא ע"א) וְלָקֳבֵל אִלֵּין גִּלְגּוּלִין שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, וּכְנֶגֶד הַגִּלְגּוּלִים הָאֵלּוּ, שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, שִׁנּוּי מָקוֹם כְּגַוְונָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "הִנֵּה יְהֹוָה יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ" (ישעיהו כו, כא), שִׁנּוּי כְּמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבּוֹ נֶאֱמַר הִנֵּה יהו"ה יוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ,  וְכַד נָפִיק אִשְׁתַּנִּי מִדִּינָא לְרַחֲמֵי וּמֵרַחֲמֵי לְדִינָא, וּכְשֶׁיּוֹצֵא, מִשְׁתַּנֶּה מִדִּין לְרַחֲמִים וּמֵרַחֲמִים לְדִין, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'לֹא כְשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא', כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, לֹא כְשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא.  בָּעוֹלָם הַבָּא דְאִיהוּ אַתְרֵיהּ נִכְתָּב בְּיְהֹוָה וְנִקְרָא בְּיְהֹוָה, בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ, נִכְתָּב בְּיהו"ה וְנִקְרָא בְּיהו"ה.  בָּעוֹלָם הַזֶּה נִכְתָּב בְּיְהֹוָה וְנִקְרָא בְּאדנ"י, בָּעוֹלָם הַזֶּה נִכְתָּב בְּיהו"ה וְנִקְרָא בַּאדנ"י.  דָּא שִׁנּוּי מָקוֹם לְבָר מֵאַתְרֵיהּ, דְּאִיהוּ עָלְמָא דְאָתֵי, זֶה שִׁנּוּי מָקוֹם מִחוּץ לִמְקוֹמוֹ, שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַבָּא.  עָלְמָא דְאָתֵי לֵית בֵּיהּ שִׁנּוּיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו), נִכְתָּב בְּשֵׁם יְהֹוָה וְנִקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה, בָּעוֹלָם הַבָּא אֵין שִׁנּוּי, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֲנִי יהו"ה לֹא שָׁנִיתִי, נִכְתָּב בְּשֵׁם יהו"ה וְנִקְרָא בְשֵׁם יהו"ה,  אִתְקְרֵי יְהֹוָה רַחֲמֵי, לְבָר מֵאַתְרֵיהּ אִשְׁתַּנִּי וְאִתְקְרֵי אדנ"י וְאִתְקְרֵי דִין, יהו"ה נִקְרָא רַחֲמִים, מִחוּץ לִמְקוֹמוֹ מִשְׁתַּנֶּה וְנִקְרָא אדנ"י וְנִקְרָא דִין,  וְדָא רָזָא עוֹמֵד מִכִּסֵּא רַחֲמִים וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין, וְזֶה סוֹד עוֹמֵד מִכִּסֵּא רַחֲמִים וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין.
 
שִׁנּוּי הַשֵּׁם דָּא מצפ"ץ, דְּאִיהוּ בא"ת ב"ש יְהֹוָה, שִׁנּוּי הַשֵּׁם זֶה מצפ"ץ, שֶׁהוּא בְּא"ת ב"ש - יהו"ה.  שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה דָא שַׁבָּת, דְּצָרִיךְ כָּל כִּלְאַחַר יָד, שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה זֶה שַׁבָּת, שֶׁצָּרִיךְ כָּל כִּלְאַחַר יָד,  כֹּל דְּאִיהוּ צַדִּיק, אַחַר יָד דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דָא שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, כָּל שֶׁהוּא צַדִּיק, אַחַר יָד שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, זֶה שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה,  וּבְזִמְנָא דְאִיהוּ כִּלְאַחַר יָד לֵית תַּמָּן סְגִידוּ, דְאִתְּמַר בֵּיהּ 'כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ', וּבִזְמַן שֶׁהוּא כִּלְאַחַר יָד אֵין שָׁם הִשְׁתַּחֲוָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ.  תַּעֲלָא בְעִידָּנֵיהּ סָגִיד לֵיהּ, דִּבְזִמְנָא דְאִיהוּ כִלְאַחַר יָד אִתְעֲבִיד זָנָב, הַשּׁוּעָל בִּזְמַנּוֹ, הִשְׁתַּחֲוֵה לוֹ, שֶׁבִּזְמַן שֶׁהוּא כִּלְאַחַר יָד, נַעֲשֶׂה זָנָב,  וְעִם כָּל דָּא דְאָמַר תַּעֲלָא בְעִדָּנֵיהּ סָגִיד לֵיהּ בְּאַתְרֵיהּ, וְעִם כָּל זֶה שֶׁאָמַר כְּשֶׁהַשּׁוּעָל בִּזְמַנּוֹ, הִשְׁתַּחֲוֵה לוֹ בִמְקוֹמוֹ, אֲבָל חוּץ מֵאַתְרֵיהּ הֱוִי זָנָב לַאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים, אֲבָל מִחוּץ לִמְקוֹמוֹ הֱוֵי זָנָב לַאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים. דְּהָא צַדִּיק גָּמוּר אַף עַל גַּב דְּנָחִית מִדַּרְגֵּיהּ וְאִתְעֲבִיד זָנָב לַאֲרָיוֹת, שֶׁהֲרֵי צַדִּיק גָּמוּר, אַף עַל גַּב שֶׁיּוֹרֵד מִדַּרְגָּתוֹ וְנַעֲשֶׂה זָנָב לַאֲרָיוֹת,  עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב" (תהלים לז, כה), מַאי זָנָב דִּילֵיהּ? עָלָיו נֶאֱמַר לֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, מַה זֶּה הַזָּנָב שֶׁלּוֹ?  הַהִיא קוֹצָא דְאָת ד' מִן אֶחָ"ד דְּאִיהִי י' זְעִירָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד, טז), הַקּוֹץ הַהוּא שֶׁל הָאוֹת ד' מִן אֶחָ"ד, שֶׁהִיא י' קְטַנָּה, הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, עָלָיו נֶאֱמַר כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם.
  
תָּא חֲזִי גִלְגּוּל דְּאָת ו' אִיהוּ דְנָפִיק בְּשַׁעְתֵּיהּ, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'מַזָּל שָׁעָה גוֹרֵם', בֹּא וּרְאֵה, גִּלְגּוּל הָאוֹת ו' הוּא שֶׁיּוֹצֵא בִשְׁעָתוֹ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר מַזַּל שָׁעָה גוֹרֵם,  כְּמָה דְאוּקְמוּהָ 'אֵין מַזָּל יוֹם גּוֹרֵם אֶלָּא מַזָּל שָׁעָה גוֹרֵם', כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ אֵין מַזַּל יוֹם גּוֹרֵם אֶלָּא מַזַּל שָׁעָה גוֹרֵם. בְּאַבְרָהָם מַה כְּתִיב בֵּיהּ כַּד אַתְיָא בְגִלְגּוּלָא? מַה כָּתוּב בְּאַבְרָהָם כְּשֶׁבָּא בְגִלְגּוּל?  "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם" (בראשית יט, כז), וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֱל הַמָּקוֹם.  וּבְגִין לְאַקְדָּמָא לָהּ יִצְחָק מַה כְּתִיב בֵּיהּ בְּגִלְגּוּלָא, . וּבִשְׁבִיל לְהַקְדִּים אֶת יִצְחָק, מַה כָּתוּב בַּגִּלְגּוּל? "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב" (בראשית כד, סג), נָפַק לְגַבָּהּ לְחַקְלָא, בְּגִין דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים" (ירמיהו ט, א), וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב, יָצָא אֶל הַשָּׂדֶה, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אוֹרְחִים.  חַד אַקְדִּים לְפַשְׁפְּשָׁא בָּהּ בְּצַפְרָא, וְתִנְיָנָא לְפַשְׁפְּשָׁא בָּהּ בְּרַמְשָׁא הָאֶחָד הִקְדִּים לְחַפֵּשׂ בָּהּ בַּבֹּקֶר, וְהַשֵּׁנִי הִקְדִּים לְחַפֵּשׂ בָּהּ בָּעֶרֶב.
 
יַעֲקֹב מַה כְּתִיב בֵּיהּ? "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם" (בראשית כח, יא), פָּגַע בָּהּ. מַה כָּתוּב בְּיַעֲקֹב? וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, פָּגַע בָּהּ.  זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּפָגַע כְּגוֹן יַעֲקֹב, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיָּלֶן שָׁם" (בראשית כח, יא), וְהַהוּא לִינָה הוּא לְוָיָה, אַשְׁרֵי מִי שֶׁפּוֹגֵעַ כְּמוֹ יַעֲקֹב, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר וַיָּלֶן שָׁם, וְאוֹתָהּ לִינָה הִיא לְוָיָה מִיָּד דְּאַעֲרַע בָּהּ "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים" (בראשית לב, ב), מִיָּד שֶׁפָּגַשׁ בָּהּ, וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִי"ם,  וְעִם כָּל דָּא דְפָגַע בָּהּ הֲוָה נָטִיר לָהּ, וְלָא אִתְאַחַד עִמָּהּ עַד דְּאָתָא בַּעְלָהּ, וְעִם כָּל זֶה שֶׁפָּגַע בָּהּ, הָיָה שׁוֹמֵר אוֹתָהּ, וְלֹא הִתְאַחֵד עִמָּהּ עַד שֶׁבָּא בַעְלָהּ,  וְדָא אִיהוּ "וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ" (בראשית כח, יא), דִּבְגִינֵיהּ "וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ" (בראשית לב, לב), דְּאִיהוּ מֹשֶׁה דְאָתָא בֵיהּ בְּגִלְגּוּלָא רוּחֵיהּ דְּמֹשֶׁה, וְזֶהוּ וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא מֹשֶׁה שֶׁבָּא בוֹ בְּגִלְגּוּל רוּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה,  וּבְגִין דָּא יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה הֲווֹ קַיְימֵי בְּדַרְגָּא חֲדָא בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אֲבָל דָּא בְגוּפָא וְדָא בְנִשְׁמָתָא, וּמִשּׁוּם זֶה יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה הָיוּ עוֹמְדִים בְּדַרְגָּה אַחַת בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, אֲבָל זֶה בַּגּוּף וְזֶה בַּנְּשָׁמָה,  וּבְגִין דָּא לֵית שַׁעְתָּא קַיְימָא לְכָל בַּר נַשׁ דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא בְלָא בַּעְלָהּ וּמִשּׁוּם זֶה אֵין הַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לְכָל אָדָם, שֶׁהִיא שְׁכִינָה בְּלִי בַעְלָהּ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְעֶשְׂרִין

(דף נא' עמוד ב')  "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא שְׁכִינְתָּא. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) תְּרֵין דְּרוֹעִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי" (שיר השירים ב, ו) וְכוּ'. וּמֹשֶׁה אִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא וְאָסִיק לַהּ לִשְׁכִינְתָּא עַד חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. וְרָזָא דְּמִלָּה "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שמות יז, יב), אִלֵּין תְּרֵין יָדִין. "עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יב), דָּא מָארֵי דְּבֵיתָא. וּמֹשֶׁה אַתְקִין לַהּ תָּדִיר בְּרָזָא דַּאֲבָהָן דִּכְתִיב "זְכֹר לְאַבְרָהָם" (שמות לב, יג) וְכוּ'. וְאִתְּמָר בָּהּ "וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל" (ישעיהו נג, יב) אִלֵּין אֲבָהָן וַדַּאי. וּבְגִין כָּךְ "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ" (דברים ג, כד) וְכוּ' "אֲשֶׁר מִי אֵל" (שם) יְמִינָא. "וְכִגְבוּרוֹתֶיךָ" שְׂמָאלָא. "אֶעְבְּרָה נָּא" (שם) לְעֵילָא. וְעִם כָּל דָּא בְּזִמְנָא […] דְּאוֹרַיְתָא עַד בִּינָה אַתְקִיף לַהּ. וְרָזָא דָּא "מִי זֹאת עֹלָה" (שיר השירים ג, ו) וְכוּ'. אֲבָל חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת בְּהוּ "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם" (במדבר כא, יח). וְעַד דַּהֲוַת לְתַתָּא, שְׁכִיבַת לְעַפְרָא, דִּכְתִיב "וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו" (אסתר ח, ג). וּמֹשֶׁה אַסִּיק לַהּ עַד תְּרֵין דְּרוֹעִין, כְּדֵין נֶפְקַת מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא. דָּוִד וּשְׁלֹמֹה אַשְׁלִימוּ לַהּ לְסַלְקָא כִּדְקָא יָאוּת. אֲבָל מֹשֶׁה אַתְקִיף לַהּ בְּבִינָה. (דף נב' עמוד א')  דָּוִד אַשְׁלִים לַהּ. שְׁלֹמֹה אַסִּיק לַהּ עַד חָכְמָה. וּבַה "וַיהֹוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה" (מלכים א' ה, כו). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי מֹשֶׁה יַשְׁלִים לַהּ עַד כֶּתֶר. וְאִתְּמָר בֵּיהּ "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי" (ישעיהו נב, יג) וְכוּ' "יָרוּם" מֵאַבְרָהָם, "וְנִשָּׂא" מִיִּצְחָק, "וְגָבַהּ" מִיַּעֲקֹב, "מְאֹד" עַד כֶּתֶר עִלָּאָה. כְּדֵין יְהוֹן "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) תַּרְוַיְיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי לְזִמְנָא דְּאָתֵי "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) יְהוֹן. דְּהַשְׁתָּא "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל… וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז) בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא "וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר" (תהלים קלט, יב). בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) דִּשְׁכִינְתָּא עַל שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקְרִיאַת בְּכָל דַּרְגִּין. דְּאִתְּמָר בַּהּ "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג). וְדָא יְרוּשָׁלַיִם דְּאִתְקְרִיאַת עַל שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא יִתְּעַר בְּתוּקְפֵּיהּ, וּשְׁכִינְתֵּיהּ נַמִּי תִּתְקַף בֵּיהּ וְתִתְקָרֵי עַל שְׁמֵיהּ וְיִשְׁתְּמוֹדְעוֹן תַּרְוַיְיהוּ בְּשִׁקוּלָא חֲדָא.

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִצְטְרִיךְ לְקַשְּׁרָא לַהּ בְּכָל דַּרְגִּין בְּמַלְכָּא, דְּהָא חוּלָקָא מִכֻּלְהוֹ אִיהִי. וּמָאן דְּלָא אַנְסִיב פָּגִים אִיהוּ. (דף נב' עמוד ב')  אֲבָל בְּקַדְמִיתָא "אַחַת מִצַּלְעֹתָיו" (בראשית ב, כא). לְבָתַר "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג), חוּלָקָא מִכֹּלָּא בְּזִמְנָא דְּסָלְקַת מַדְרְגָא לְדַרְגָּא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. דְּמֹשֶׁה סָלִיק לַהּ עַד בִּינָה. שְׁלֹמֹה עַד חָכְמָה. מְשִׁיחָא עַד כֶּתֶר. בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְדַּבְקַת בְּמַלְכָּא, אִתְּמָר בַּהּ "לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ" (בראשית ב, כג) וְכוּ'. וְדָא הַמָּאוֹר הַגָּדֹל וְהַמָּאוֹר הַקָּטֹן. לְבָתַר "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב) בְּשִׁקוּלָא חֲדָא, שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וְהָכִי יִהְיוּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי בְּזִמְנָא דְּיִתְתְקַּן כֹּלָּא בְּרָזָא דאד"ם, אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ. כְּדֵין "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב) וַדַּאי:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְשִׁית

(דף נא' עמוד ב') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא שְׁכִינְתָּא. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) תְּרֵין דְּרוֹעִין הן שתי הזרועות, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" (שיר השירים ב, ו) וְכוּ'. וּמֹשֶׁה אִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא וְאָסִיק לַהּ לִשְׁכִינְתָּא עַד חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת ומשה הוא העמוד האמצעי השקול והממצע הין ימין ושמאל ומעלה את שכינה עד חסד וגבורה שבקוי הימין ושמאל. וְרָזָא דְּמִלָּה "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שמות יז, יב), אִלֵּין תְּרֵין יָדִין אלה שתי ידים. "עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יב), דָּא מָארֵי דְּבֵיתָא זה בעל הבית – ז"א הנקרא שמש ובחינת זכר אליו עולה השכינה שהיא הנוק'. וּמֹשֶׁה אַתְקִין לַהּ תָּדִיר בְּרָזָא דַּאֲבָהָן דִּכְתִיב ומשה מתקנה בתמידות בסוד האבות שהם כנגד ספירות חג"ת שכמו שנאמר "זְכֹר לְאַבְרָהָם" (שמות לב, יג) וְכוּ'. וְאִתְּמָר ונאמר בָּהּ "וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל" (ישעיהו נג, יב) אִלֵּין אֲבָהָן אלה העצומים הם האבות וַדַּאי. וּבְגִין כָּךְ "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ" (דברים ג, כד) וְכוּ' "אֲשֶׁר מִי אֵל" (שם) יְמִינָא במידת אל שהיא כנגד החסד. "וְכִגְבוּרוֹתֶיךָ" שְׂמָאלָא וגבורה שהיא כנגד שמאל. "אֶעְבְּרָה נָּא" (שם) לְעֵילָא למעלה לבינה. וְעִם כָּל דָּא בְּזִמְנָא דְּאֶתְיָהִיב דְּאוֹרַיְתָא עַד בִּינָה אַתְקִיף לַהּ ועם כל זה, בזמן שניתנה התורה העלה את שכינה עד לבינה שהיא סוד סיני, וזה סוד וְרָזָא דָּא "מִי זֹאת עֹלָה" (שיר השירים ג, ו) וְכוּ' מי היא הבינה, וזאת היא השכינה העולה אליה. אֲבָל חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת בְּהוּ נאמר בהם "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם" (במדבר כא, יח) באר זו השכינה, נדיבי עולם הם האבות. וְעַד דַּהֲוַת לְתַתָּא, שְׁכִיבַת לְעַפְרָא, וכל זמן שהשכינה למטה – שוכבת בעפר כמו שנאמר, דִּכְתִיב "וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו" (אסתר ח, ג) רגליו של ז"א. וּמֹשֶׁה אַסִּיק לַהּ עַד תְּרֵין דְּרוֹעִין, כְּדֵין נֶפְקַת מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא, ומשה העלה אותה עד שתי הזרועות שכנגד חסד וגבורה, ואז יצאה מתוך הסטרא אחרא. דָּוִד וּשְׁלֹמֹה אַשְׁלִימוּ לַהּ לְסַלְקָא כִּדְקָא יָאוּת השלימה להעלותה כמו שיאה, עד למדרגת החכמה בסוד ה' נתן חכמה לשלמה, וכך הוא הסדר: אֲבָל מֹשֶׁה אַתְקִיף לַהּ בְּבִינָה משה חיזק אחיזתה בבינה.

(דף נב' עמוד א') דָּוִד אַשְׁלִים לַהּ דוד שסודו מלכות השלים אותה בכל אורותיה, שחסרו ממנה. שְׁלֹמֹה אַסִּיק לַהּ עַד חָכְמָה שלמה העלה אותה עד לחכמה כמו שכתוב, וּבַה "וַיהֹוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה" (מלכים א' ה, כו). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי מֹשֶׁה יַשְׁלִים לַהּ עַד כֶּתֶר ולעתיד לבא משה ישלים אותה להעלותה עד לכתר, וזה סוד הכתוב, וְאִתְּמָר בֵּיהּ "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי" (ישעיהו נב, יג) וְכוּ' משה עבדי, "יָרוּם" מֵאַבְרָהָם, "וְנִשָּׂא" מִיִּצְחָק, "וְגָבַהּ" מִיַּעֲקֹב, "מְאֹד" עַד כֶּתֶר עִלָּאָה. כְּדֵין יְהוֹן "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) תַּרְוַיְיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת ואז יהיו שתי המאורות הגדולים ז"א ונוק' / קוב"ה ושכינתא בתיקון שלם שמו שיאה, כלפני מיעוט הירח.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי והנה מט"ט השר הגדול בא, פתח ואמר רבי רבי הרמח"ל, ודאי לְזִמְנָא דְּאָתֵי לעתיד לבוא "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) יְהוֹן. דְּהַשְׁתָּא "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל… וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז) בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא, עכשיו בזמן הגלות יש חילוק בין המאור הגדול לקטון. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא אבל בזמן הגאולה "וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר" (תהלים קלט, יב). בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) בזמן הלילה תאיר השכינה כמו הארת הז"א ביום ולא תרד למטה, ובאותו הזמן יהיה אור הלבנה שהיא נוק' / השכינה כאור החמה שהוא ז"א, דִּשְׁכִינְתָּא עַל שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקְרִיאַת בְּכָל דַּרְגִּין שהשכינה נקראת על שמו של הקב"ה / ז"א בכל המדרגות המושפעות ממנו. וכשהם ביחוד שנאמר בה, דְּאִתְּמָר בַּהּ "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג). וְדָא יְרוּשָׁלַיִם דְּאִתְקְרִיאַת עַל שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וזה סוד שם ירושלים – יר"ו שלי"ם, יר"ו הם גי' ע"ב היורדים בג' קוים של קוב"ה / ז"א למלכות בסוד ג' ווין של ויסע, ויבא, ויט, ואז היא נעשים שלים – שלמה ונקרא על שמו. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא יִתְּעַר בְּתוּקְפֵּיהּ, ובאותו הזמן העמוד האמצעי יתעורר בחוזקו, וּשְׁכִינְתֵּיהּ נַמִּי תִּתְקַף בֵּיהּ וְתִתְקָרֵי עַל שְׁמֵיהּ וְיִשְׁתְּמוֹדְעוֹן תַּרְוַיְיהוּ בְּשִׁקוּלָא חֲדָא ושכינה גם כן תתחזק בו ותקרא על שמו, ויהיו שניהם נודעים בשיקול אחד.

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִצְטְרִיךְ לְקַשְּׁרָא לַהּ בְּכָל דַּרְגִּין בְּמַלְכָּא, דְּהָא חוּלָקָא מִכֻּלְהוֹ אִיהִי. ועוד, צריך לקשור את השכינה בכל מדרגות המלך ז"א, שהרי חלקה ובנינא מכל מלכויות ספירותיו. וּמָאן דְּלָא אַנְסִיב פָּגִים אִיהוּ, ולכן הזכר שהוא כדוגמת ז"א שלא מתחתן הוא פגום. (דף נב' עמוד ב') אֲבָל בְּקַדְמִיתָא בתחילה היא "אַחַת מִצַּלְעֹתָיו" (בראשית ב, כא). לְבָתַר ואחר כך "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג), חוּלָקָא מִכֹּלָּא בְּזִמְנָא דְּסָלְקַת מַדְרְגָא לְדַרְגָּא כַּמָּה דְּאִתְּמָר חלקה בכל המדרגות בזמן שעולה מדרגה לדרגה כמו שביארנו. דְּמֹשֶׁה סָלִיק לַהּ העלה אותה עַד בִּינָה. שְׁלֹמֹה עַד חָכְמָה. מְשִׁיחָא עַד כֶּתֶר. בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְדַּבְקַת בְּמַלְכָּא, אִתְּמָר בַּהּ באותו הזמן שנדבקת במלך בעלה נאמר בה "לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ" (בראשית ב, כג) וְכוּ' לזאת היא השכינה, איש זה קוב"ה, ז"א. וְדָא הַמָּאוֹר הַגָּדֹל וְהַמָּאוֹר הַקָּטֹן. לְבָתַר ולאחר כך "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב) בְּשִׁקוּלָא חֲדָא בשיקול אחד וזה שנאמר, שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וְהָכִי יִהְיוּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי בְּזִמְנָא דְּיִתְתְקַּן כֹּלָּא בְּרָזָא דאד"ם וכך יהיו לעתיד לבא בזמן שיתוקן הכל בסוד הרמוז בתיבת אד"ם, אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ. כְּדֵין "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב) כשיושלם התיקון ע"י ידם יושלם תיקון אד"ם וַדַּאי:

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תי"ט: תפארתו של הקב"ה בהיות עם ישראל נופו של אילן הבריאה, וכל שאר האומות ענפים.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. בָּנוּ אַתָּה מִתְפָּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר בָּנוּ, "וַיֹּאמֶר לִי עֶבֶד אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר", שֶׁכָּךְ אַתָּה רוֹצֶה אוֹתָנוּ נוֹף הָאִילָן בְּעוֹלָמְךָ. וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם יִהְיוּ כְּמוֹ עֲנָפִים מִן הַנּוֹף הַזֶּה, בִּזְמַן שֶׁיֵּאָמֵר בָּהֶם "וְיַעֲשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ" וְכוּ', וּכְתִיב "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ" וְכוּ'. בִּתְחִלָּה אָנוּ הָיִינוּ שָׁרָשִׁים וְהָעֲנָפִים, אֲבָל עַתָּה - אוֹתָנוּ תָּשִׂים בְּנוֹפוֹ שֶׁל אִילָן, "יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ", וְשִׁבְעִים עֲנָפִים יִתְפַּשְּׁטוּ לְכָל צַד, אֵלֶּה לְיָמִין וְאֵלֶּה לִשְׂמֹאל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "כִּי יָמִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ", מִיָּד "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר" וּמַלְכוּתְךָ תִּהְיֶה שׁוֹלֶטֶת בְּכָל הָעוֹלָמִים כְּשֶׁתְּגַלֶּה עָלֵינוּ יִחוּדְךָ.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. וְאֵין זוּלָתְךָ, הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, בְּיִחוּדְךָ מַהֵר עֲנֵנוּ, אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.


 

תפילה ת"כ: בעת הגאולה יתברר שעם ישראל נקראים אדם, והדרו וכבודו של ה' מתפאר בהם, ויקבלו עם המשיח שפע בכח הרוח שיוצא מהפה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הוֹפַע עָלֵינוּ בַּהֲדַר גְּאוֹנָךְ, בְּאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ" שֶׁפּוֹעָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הָדָר וַדַּאי. שֶׁהֲרֵי עַתָּה הַכֹּל בִּשְׁבִירָה וּבִנְפִילָה, בָּהּ, "אֵלֶּה הַמְּלָכִים... וַיִּמְלֹךְ... וַיָּמָת", וַהֲרֵי אֱדוֹם שׁוֹלֵט שֶׁהוּא גָּלוּת אַחֲרוֹן, עַד זְמַן שֶׁיֵּאָמֵר בּוֹ, "וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו", מֶלֶךְ הֲדַר אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם", מִיָּד "אֶשְׁפֹּךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר", וּכְתִיב, "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה", פָּעוּ וַדַּאי, דִּכְתִיב, "וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהֹוָה וְרָאוּ כָּל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי יְהֹוָה דִּבֵּר", וְכָל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מִתְלַבְּשִׁים בְּרוּחַ זֶה שֶׁיֵּצֵא מִן הַפֶּה שֶׁלְּךָ, בּוֹ, "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם" וְכוּ', וְלֹא יִצְטָרְכוּ לִלְמֹד חָכְמָה אֵלֶּה מֵאֵלֶּה שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם יֵדְעוּ חָכְמָה עֶלְיוֹנָה מִמְּךָ, דִּכְתִיב "וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהֹוָה וְרַב שְׁלוֹם בָּנַיִךְ".

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, זַכֵּנוּ לִרְאוֹת בְּנֹעַם אֲמִתְּךָ, שֶׁתְּגַלֶּה יִחוּדְךָ עַל כָּל הָאָרֶץ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.