תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

דָּבָר אַחֵר "וַיְמַן יְהֹוָה דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה" (יונה ב, א), דָּא עֲנִיּוּתָא, דְּאִיהוּ עֶצֶב, וְנוּקְבָא דִילֵיהּ עִצָּבוֹן, דְּכוּרָא דָג נוּקְבָא דָגָה, דָּא הוּא "וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יְהֹוָה אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה" (יונה ב, ב), מִכַּפְנָא דַעֲנִיּוּתָא דְמָטֵי לִמְעוֹי דְּיִשְׂרָאֵל, בְּהַהוּא זִמְנָא "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה" (יונה ב, יא) וְגוֹ', בְּדוֹחֲקָא דִדְאָגָה דִלְהוֹן דְּדוֹאֲגִין מִן עֲנִיּוּתָא, מִדּוֹחֲקָא יִפְקוּן מִן גָּלוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ" (שמואל ב' כב, כח), דָּא נְבוּאָה דְיוֹנָה דְנִתְנַבָּא דְיִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא בִדְאָגָה דַעֲנִיּוּתָא, וּבִימִינָא יִפְקוּן, בְּגִין דְּצַדִּיק חַ"י עָלְמִין אִיהוּ עָנִי דְאִתְקַשַּׁר בִּימִינָא, דְאִיהוּ פֶּסַח, כְּגַוְונָא דְיִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה" (יחזקאל טז, ז), וְהַאי יוֹנָה אִיהִי יוֹנָה דְתֵיבַת נֹחַ.

(דף נד ע"א) דָּבָר אַחֵר "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה" (יונה ב, יא), קָם סָבָא מִבָּתַר טוּלָא פָּתַח וְאָמַר, "וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא" (במדבר יא, ז), מַאי "כִּזְרַע גַּד"? אֶלָּא גַד אִיהוּ יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, גְמוֹ"ל דַּלִּי"ם, "כִּזְרַע גַּד" דָּא יוֹנָה י' וַדַּאי, טִפָּה חִוַּורְתָּא, דְּבֵיהּ אִשְׁתַּלִּים גַּד וְאִתְעֲבִיד גִּיד, וְעַל דָּא הַאי זַרְעָא דְאִיהִי יוּ"ד דְּאִיהִי טִפָּה קַדִּישָׁא, אִתְּמַר "וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה" (יונה ב, יא) דְאִיהִי נוּקְבָא, וּמִמַּה דַּהֲוַת יַבָּשָׁה ה' אִתְקְרִיאַת אֶרֶץ, לְאַפָּקָא זַרְעִין וְאִיבִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים" (בראשית א, י), דָּא "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה" (ירמיהו יד, ח).

מְקוֹרָא דִנְבִיעוּ מֵהַהוּא זֶרַע דְּאִתְמַשַּׁךְ מִמּוֹחָא עִלָּאָה, וְהַאי טִפָּה אִיהִי י' זְעִירָא, כַּד נָפְקַת א' מִן מוֹחָא דְאִיהִי חָכְמָה, כָּל סְפִירָה נָטְלַת חֶלְקָהָא, עַד דְּאִתְפַּלִּיגַת לְתֵשַׁע נְקוּדִין, וְכַד נָטִיל כָּל חַד חוּלָקֵיהּ אִשְׁתָּאַרַת עִשּׂוּרָא מִכֻּלְּהוּ טִפִּין, דְּנַטִּילַת הַהִיא יַבָּשָׁה דְּאִיהִי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת, וּבְגִינָהּ מְעַשְּׂרִין.

וְהַהִיא טִפָּה בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְאָרְכַת, וְאִתְעֲבִידַת זֶרַע ו', דְּכָלִיל שִׁית סִטְרִין, וּכְמָה דְכָל סְפִירָן נָטְלִין חוּלָקֵיהוֹן מֵהַהוּא טִפָּה, הָכִי נָטְלִין מִזֶּרַע דְּאִיהוּ ו', כַּד אִיהוּ זְעִיר אִתְעֲבִיד שִׁית, כַּד נָטִיל בְּיוּ"ד סָלִיק לְשִׁתִּין, שִׁית זִמְנִין עֶשֶׂר. אֲבָל כָּל סְפִירָן כָּל חַד אִיהוּ תֵשַׁע, וּמַלְכוּת בָּהּ אִשְׁתַּלִּים כָּל חַד לְעֶשֶׂר, וְכֹלָּא אִתְמַשַּׁךְ לְגַבֵּיהּ דְּגִיד דְּאִיהוּ צַדִּיק, וּמִנֵּיהּ לְהַהוּא יַבָּשָׁה, וּבְהַהוּא זִמְנָא דְאָרִיק בָּהּ כֹּלָּא אִתְקְרִיאַת 'תֵּיבַת נֹחַ', וְרָזָא דְמִלָּה "וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (בראשית ח, ד), מַה דַּהֲוַת ה' יַבָּשָׁה, אִתְעֲבִידַת הֵ"א הַשְּׁבִיעִי, וְדָא אִיהוּ "וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (בראשית ח, ד), וַתָּנַח וַדַּאי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, וְדָא אִיהוּ גִיד צַדִּיק חַ"י עָלְמִין, בְּגִין דְּמִנֵּיהּ נָפִיק זֶרַע לְהַאי יַבָּשָׁה.

וְכָל מָאן דְּאַפֵּיק הַאי זֶרַע דְּאִיהוּ נְבִיעוּ מִלְעֵילָּא דְלָא בְהַאי יַבָּשָׁה, גָרִים פִּרוּדָא בְהַהוּא נְבִיעוּ, כַּבְיָכוֹל כְּאִלּוּ אִתְפַּסַּק נְבִיעוּ דִשְׁכִינְתָּא, וְיִתְרַבָּהּ נְבִיעוּ דְסִטְרָא אָחֳרָא, דְאִינוּן מֵי טוֹפָנָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ" (בראשית ז, יט), בְּהַהוּא זִמְנָא דְלֵית נְבִיעוּ בְּהַהִיא יַבָּשָׁה דְהִיא כְּבֵדָה, אִתְעֲבִידַת קַלָּה, לְאִסְתַּלְקָא מֵעַל יִשְׂרָאֵל, וְאִתְּמַר בָּהּ "וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ" (בראשית ז, יז), וְלָא נָחֲתַת עַד יַרְחָא שְׁבִיעָאָה, דְאִתְמְלִיאַת בְּזַכְוָון דִּילָהּ וְאִיהִי כְּבֵדָה נָחֲתַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (בראשית ח, ד),

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

 דָּבָר אַחֵר "וַיְמַן יְהֹוָה דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה" (יונה ב, א), דָּא עֲנִיּוּתָא, דְּאִיהוּ עֶצֶב, וְנוּקְבָא דִילֵיהּ עִצָּבוֹן, דָּבָר אַחֵר, וַיְמַן יהו"ה דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה, זוֹ עֲנִיּוּת שֶׁהִיא עֶצֶב, וְהַנְּקֵבָה שֶׁלּוֹ עִצָּבוֹן.  דְּכוּרָא דָג נוּקְבָא דָגָה, דָּא הוּא "וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יְהֹוָה אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה" (יונה ב, ב), מִכַּפְנָא דַעֲנִיּוּתָא דְמָטֵי לִמְעוֹי דְּיִשְׂרָאֵל, הַזָּכָר דָּג, הַנְּקֵבָה דָּגָה. זֶהוּ וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יהו"ה אֱלֹהָי"ו מִמְּעֵי הַדָּגָה, מֵרְעַב הָעֹנִי שֶׁמַּגִּיעַ לִמְעֵי יִשְׂרָאֵל.  בְּהַהוּא זִמְנָא "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה" (יונה ב, יא) וְגוֹ', בְּאוֹתוֹ זְמַן וַיֹּאמֶר יהו"ה לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה וְגוֹמֵר,  בְּדוֹחֲקָא דִדְאָגָה דִלְהוֹן דְּדוֹאֲגִין מִן עֲנִיּוּתָא, מִדּוֹחֲקָא יִפְקוּן מִן גָּלוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ" (שמואל ב' כב, כח), בַּדֹּחַק שֶׁל הַדְּאָגָה שֶׁלָּהֶם שֶׁדּוֹאֲגִים מִן הָעֲנִיּוּת, מֵהַדֹּחַק יֵצְאוּ מִן הַגָּלוּת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ דָּא נְבוּאָה דְיוֹנָה דְנִתְנַבָּא דְיִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא בִדְאָגָה דַעֲנִיּוּתָא, זוֹ הַנְּבוּאָה שֶׁל יוֹנָה שֶׁהִתְנַבֵּא שֶׁיֵּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת בִּדְאָגָה (בְּדֹחַק) שֶׁל עֹנִי,  וּבִימִינָא יִפְקוּן, בְּגִין דְּצַדִּיק חַ"י עָלְמִין אִיהוּ עָנִי דְאִתְקַשַּׁר בִּימִינָא, דְאִיהוּ פֶּסַח, וּבְיָמִין יֵצְאוּ, מִשּׁוּם שֶׁצַּדִּיק חַ"י הָעוֹלָמִים הוּא עָנִי שֶׁנִּקְשָׁר בְּיָמִין, שֶׁהוּא פֶסַח,  כְּגַוְונָא דְיִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה" (יחזקאל טז, ז), וְהַאי יוֹנָה אִיהִי יוֹנָה דְתֵיבַת נֹחַ כְּמוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה, וְהַיּוֹנָה הַזּוֹ הִיא הַיּוֹנָה שֶׁל תֵּבַת נֹחַ.

 (דף נד ע"א) דָּבָר אַחֵר "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה" (יונה ב, יא), דָּבָר אַחֵר, וַיֹּאמֶר יהו"ה לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה,  קָם סָבָא מִבָּתַר טוּלָא פָּתַח וְאָמַר, "וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא" (במדבר יא, ז), מַאי "כִּזְרַע גַּד"? קָם זָקֵן מֵאַחַר הַצֵּל, פָּתַח וְאָמַר: וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, מַה זֶּה כִּזְרַע גַּד?  אֶלָּא גַד אִיהוּ יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, גְמוֹ"ל דַּלִּי"ם, "כִּזְרַע גַּד" דָּא יוֹנָה אֶלָּא גַד הוּא יָמִין וּשְׂמֹאל, גְּמֹ"ל דַּלִּי"ם, כִּזְרַע גַּד זֶה יוֹנָה, י' וַדַּאי, טִפָּה חִוַּורְתָּא, דְּבֵיהּ אִשְׁתַּלִּים גַּד וְאִתְעֲבִיד גִּיד, י' וַדַּאי, טִפָּה לְבָנָה, שֶׁבּוֹ נִשְׁתַּלֵּם גַּד וְנַעֲשֶׂה גִיד,  וְעַל דָּא הַאי זַרְעָא דְאִיהִי יוּ"ד דְּאִיהִי טִפָּה קַדִּישָׁא, אִתְּמַר "וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה" (יונה ב, יא) דְאִיהִי נוּקְבָא, וְעַל כֵּן הַזֶּרַע הַזֶּה שֶׁהוּא יוֹ"ד, שֶׁהִיא טִפָּה קְדוֹשָׁה, נֶאֱמַר וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה, שֶׁהִיא נְקֵבָה,  וּמִמַּה דַּהֲוַת יַבָּשָׁה ה' אִתְקְרִיאַת אֶרֶץ, לְאַפָּקָא זַרְעִין וְאִיבִין, וּמִמַּה שֶּׁהָיְתָה יַבָּשָׁה ה', נִקְרֵאת אֶרֶץ, לְהוֹצִיא זְרָעִים וּפֵרוֹת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים" (בראשית א, י), דָּא "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה" (ירמיהו יד, ח)זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּקְרָא אֱלֹהִי"ם לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, זֶה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה.
 
מְקוֹרָא דִנְבִיעוּ מֵהַהוּא זֶרַע דְּאִתְמַשַּׁךְ מִמּוֹחָא עִלָּאָה, וְהַאי טִפָּה אִיהִי י' זְעִירָא, מְקוֹר הַמַּעְיָן מֵאוֹתוֹ הַזֶּרַע שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַמֹּחַ הָעֶלְיוֹן, וְהַטִּפָּה (הַהִיא) הַזּוֹ הִיא י' קְטַנָּה, כַּד נָפְקַת א' מִן מוֹחָא דְאִיהִי חָכְמָה, כְּשֶׁיּוֹצֵאת א מִן הַמֹּחַ שֶׁהִיא חָכְמָה, כָּל סְפִירָה נָטְלַת חֶלְקָהָא, עַד דְּאִתְפַּלִּיגַת לְתֵשַׁע נְקוּדִין, כָּל סְפִירָה נוֹטֶלֶת חֶלְקָהּ, עַד שֶׁנֶּחֱלֶקֶת לְתֵשַׁע נְקֻדּוֹת,  וְכַד נָטִיל כָּל חַד חוּלָקֵיהּ אִשְׁתָּאַרַת עִשּׂוּרָא מִכֻּלְּהוּ טִפִּין, וּכְשֶׁכָּל אֶחָד נוֹטֵל חֶלְקוֹ, נִשְׁאֶרֶת עֲשִׂירִית מִכָּל הַטִּפּוֹת,  דְּנַטִּילַת הַהִיא יַבָּשָׁה דְּאִיהִי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת, וּבְגִינָהּ מְעַשְּׂרִין, שֶׁנּוֹטֶלֶת אוֹתָה הַיַּבָּשָׁה שֶׁהִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת, וּבִשְׁבִילָהּ מְעַשְּׂרִים.

וְהַהִיא טִפָּה בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְאָרְכַת, וְאִתְעֲבִידַת זֶרַע ו', דְּכָלִיל שִׁית סִטְרִין, וְאוֹתָהּ הַטִּפָּה מִתְאָרֶכֶת בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי וְנַעֲשֵׂית זֶרַע ו', שֶׁכּוֹלֵל כָּל שֵׁשֶׁת הַצְּדָדִים,  וּכְמָה דְכָל סְפִירָן נָטְלִין חוּלָקֵיהוֹן מֵהַהוּא טִפָּה, הָכִי נָטְלִין מִזֶּרַע דְּאִיהוּ ו', וּכְמוֹ שֶׁכָּל הַסְּפִירוֹת נוֹטְלוֹת חֶלְקָם מֵאוֹתָהּ טִפָּה, כָּךְ נוֹטְלִים מֵהַזֶּרַע (מֵאוֹתוֹ זֶרַע) שֶׁהוּא ו', כַּד אִיהוּ זְעִיר אִתְעֲבִיד שִׁית, כַּד נָטִיל בְּיוּ"ד סָלִיק לְשִׁתִּין, שִׁית זִמְנִין עֶשֶׂר כְּשֶׁהוּא קָטָן נַעֲשֶׂה שֵׁשׁ, כְּשֶׁנּוֹסֵעַ בַּיּוֹ"ד עוֹלֶה לְשִׁשִּׁים, שֵׁשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר,. אֲבָל כָּל סְפִירָן כָּל חַד אִיהוּ תֵשַׁע, וּמַלְכוּת בָּהּ אִשְׁתַּלִּים כָּל חַד לְעֶשֶׂר, אֲבָל כָּל הַסְּפִירוֹת, כָּל אַחַת הִיא תֵשַׁע, וּבַמַּלְכוּת מִשְׁתַּלֶּמֶת כָּל אַחַת לְעֶשֶׂר, וְכֹלָּא אִתְמַשַּׁךְ לְגַבֵּיהּ דְּגִיד דְּאִיהוּ צַדִּיק, וּמִנֵּיהּ לְהַהוּא יַבָּשָׁה, וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ לַגִּיד שֶׁהוּא צַדִּיק, וּמִמֶּנּוּ לְאוֹתָהּ יַבָּשָׁה,  וּבְהַהוּא זִמְנָא דְאָרִיק בָּהּ כֹּלָּא אִתְקְרִיאַת 'תֵּיבַת נֹחַ', וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁמֵּרִיק בָּהּ הַכֹּל, נִקְרֵאת תֵּבַת נֹחַ,  וְרָזָא דְמִלָּה "וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (בראשית ח, ד), מַה דַּהֲוַת ה' יַבָּשָׁה, אִתְעֲבִידַת הֵ"א הַשְּׁבִיעִי, וְסוֹד הַדָּבָר - וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. מַה שֶּׁהָיְתָה ה' יַבָּשָׁה, נַעֲשֵׂית הֵ"א הַשְּׁבִיעִי וְדָא אִיהוּ "וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (בראשית ח, ד), וַתָּנַח וַדַּאי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי,  וְזֶהוּ וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, וַתָּנַח וַדַּאי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי,
 
 וְדָא אִיהוּ גִיד צַדִּיק חַ"י עָלְמִין, בְּגִין דְּמִנֵּיהּ נָפִיק זֶרַע לְהַאי יַבָּשָׁה, וְזֶהוּ גִּיד צַדִּיק חַ"י הָעוֹלָמִים, בִּגְלַל שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵא זֶרַע לַיַּבָּשָׁה הַזּוֹ. וְכָל מָאן דְּאַפֵּיק הַאי זֶרַע דְּאִיהוּ נְבִיעוּ מִלְעֵילָּא דְלָא בְהַאי יַבָּשָׁה, גָרִים פִּרוּדָא בְהַהוּא נְבִיעוּ, כַּבְיָכוֹל כְּאִלּוּ אִתְפַּסַּק נְבִיעוּ דִשְׁכִינְתָּא, וְכָל מִי שֶׁמּוֹצִיא הַזֶּרַע הַזֶּה שֶׁהוּא הַמַּעְיָן מִלְמַעְלָה שֶׁלֹּא בַיַּבָּשָׁה הַזּוֹ, גּוֹרֵם פֵּרוּד בְּאוֹתוֹ מַעְיָן, כִּבְיָכוֹל כְּאִלּוּ נִפְסָק מַעְיַן הַשְּׁכִינָה, וְיִתְרַבָּהּ נְבִיעוּ דְסִטְרָא אָחֳרָא, דְאִינוּן מֵי טוֹפָנָא, וְיִתְרַבֶּה הַמַּעְיָן שֶׁל הַצַּד הָאַחֵר שֶׁהֵם מֵי הַמַּבּוּל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ" (בראשית ז, יט), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ. בְּהַהוּא זִמְנָא דְלֵית נְבִיעוּ בְּהַהִיא יַבָּשָׁה דְהִיא כְּבֵדָה, אִתְעֲבִידַת קַלָּה, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁאֵין נְבִיעָה בְּאוֹתָהּ יַבָּשָׁה שֶׁהִיא כְבֵדָה, נַעֲשֵׂית קַלָּה,  לְאִסְתַּלְקָא מֵעַל יִשְׂרָאֵל, וְאִתְּמַר בָּהּ "וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ" (בראשית ז, יז), לְהִסְתַּלֵּק מֵעַל יִשְׂרָאֵל, וְנֶאֱמַר בָּהּ וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ,  וְלָא נָחֲתַת עַד יַרְחָא שְׁבִיעָאָה, דְאִתְמְלִיאַת בְּזַכְוָון דִּילָהּ וְאִיהִי כְּבֵדָה נָחֲתַת, וְלֹא יוֹרֶדֶת עַד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, כְּשֶׁנִּתְמַלֵּאת בַּזְּכֻיּוֹת שֶׁלָּהֶם, וְהִיא כְבֵדָה יוֹרֶדֶת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (בראשית ח, ד)זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב "וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים" (שמות יז, יב) וְכוּ', תְּרֵין יְדִין אִינוּן דְּמִינַּיְיהוּ מִתְתַּקְּפָן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וּבְגִין תְּרֵין אִלֵּין אִינוּן כְּבֵדִים, דִּבְהוּ כְּתִיב "כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל" (משלי כז, ג). וְאִצְטְרִיךְ לְסַלְקָא לְהוּ לְגַבֵּי רֵישָׁא עִלָּאָה, וּכְדֵין אִינוּן מִּתְתַּקְנָן בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת, וְאִינּוּן מְסָאֲבִין לָא יָכְלִין לְנַטְּלָא מִינַּיְיהוּ כְּלָל. אֲבָל תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. דְּהָא אִלֵּין יְדִין בְּזִמְנָא דְּקַיְּימִין לְתַתָּא, כְּדֵין נָפִיק מִינַּיְיהוּ לְבַר לְאִינּוּן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כְּמוֹ דַּאֲמִינָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּסָלְקִין לְעֵילָא, תַּרְוַיְיהוּ נַגָּדִין בְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא לְמֵיהַב לְיִשְׂרָאֵל (דף קטז' עמוד א') וְרָזָא דָּא "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שמות יז, יב), לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא וַדַּאי וְלָא לְגַבַּיְיהוּ. וְדָא "עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יב), דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא זִיוּוּגָא לָא אִשְׁתְּכַח, אֶלָּא לְבָתַר בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ "וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ" (שמות יז, יב), דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהָא כֹּלָּא לְתִיקּוּנָא דָּא אִזְדַּמַּן. סוֹפָא דְּכֹלָּא זִיוּוּגָא אִשְׁתְּכַח לְיַשְּׁבָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ לְקַיְּימָא לְהוּ בְּקִיּוּמָא שְׁלִים.

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ' לְפִי חָרֵב" (שמות יז, יג), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאַפִּיקַת מִילִין לְעָלְמָא. אֲבָל תִּיקּוּנִין דְּמִילִּין מִלְעֵילָּא נָפִיק, וּשְׁכִינְתָּא אֲפִיק לֵיהּ לְעָלְמָא. בְּגִין כָּךְ "לְפִי חָרֵב" - דָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא בְּנָא מַדְבְּחָא, וְדָא לְזִיוּוּגָא דְּהַהוּא זִמְנָא לְאַקָּמָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ. וְדָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". "וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהֹוָה נִסִּי" (שמות יז, טו) לְפוּם תִּיקּוּנָא דְּאִתְתְּקַן בְּהַהוּא זִמְנָא. "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז), דָּא יָד הַחֲזָקָה, לְמֶהֱוֵי הָכִי תָּדִיר בְּתִיקּוּנָא דְּחֵילָא דָּא דְּאִצְטְרָךְ בְּכַמָּה זִמְנִין בְּגָלוּתָא:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וָשֶׁבַע

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" הָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' יִשְׂרָאֵל בְּוַדַּאי בְּכַמָּה נִסְיוֹנִין קַיְּמוּ בְּגָלוּתָא וּמָסְרוּ גַּרְמַיְיהוּ לְמוֹתָא. וְתָא חֲזֵי, חוֹבָא דְּאָדָם גָּרִים לְעָלְמָא מוֹתָא. אֲבָל חוֹבָא דְּקַיִן גָּרִים לְכַמָּה זַכָּאִין מִיִּשְׂרָאֵל (דף קטז' עמוד ב')  דְּיִתְמַסְּרוּן לְאִתְקַטְלָא בִּידָא דְּאוּמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל תָּא חֲזֵי, קַיִן גַּרְמֵיהּ מַאי גְּרָם לֵיהּ לְמֵיחַב? אֶלָּא בְּגִין דְּקָרְבָּנֵיהּ לָא הֲוָה נְקִיָא, וְהָא אִתְּמָר. וּבְגִין כָּךְ אִתְפְּגִים יַתִּיר וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְּתַּקְּפַת עֲלֵיהּ. וּכְדֵין קַטִּל לֵיהּ לְהֶבֶל. וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא אִתְפְּגִים בֵּיהּ וַדַּאי. דְּקַיִן בִּדְרוֹעָא דָּא תַּלְיָא. וּבְגִין דְּרוֹעָא דָּא דְּאִתְפְּגִים אִצְטְרִיכוּ אִינוּן לְמֵימַת. וְרָזָא דְּמִלָּה "מִמְתִים יָדְךָ יְהֹוָה" (תהלים יז, יד), וְדָא יָד שְׂמָאלָא דְּאִתְפְּגִימַת. דְּהָא בְּגִין יְדָא דָּא אִצְטְרִיכוּ כַּמָּה לְמֵימַת מִיִּשְׂרָאֵל. וְרָזָא דְּמִלָּה מָאן דְּנָקִי - אַגַּב אִימֵּיהּ סָלִיק. דְּהָא רָזָא דָּא אִיהוּ, מָאן דְּבָעֵי לְסַלְקָא לְדַרְגָּא חַד עִלָּאָה יַתִּיר, וְכֵיוָן דְּלָאו אִיהוּ נְקִיָא, בְּוַדַּאי יַתִּיר אִיהוּ מִתְקַלְקֵל, כְּגַוְנָא דֶּאֱלִישָׁע אַחֵר. וְרָזָא דָּא "אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה" (משלי ל, ה). 'זָכָה צוֹרַפְתּוֹ לְחַיִּים לֹא זַכָּה צוֹרַפְתּוֹ לַמִּיתָה' (יומא עב, ב). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי קַיִן יִתְהַדֵּר נָקִי. בְּהַהוּא זִמְנָא "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי" (יואל ד, כא) וְאִלֵּין הֲרוּגֵי מַלְכוּת, דְּכֻלְּהוּ יִתְהַדְּרוּן לְאַתְרַיְיהוּ, וּדְרוֹעָא דָּא יִתְתַּקַּן כִּדְקָא יָאוּת, וְדָא יָד הַחֲזָקָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דְּאִיהוּ זָמִין לְאַתְקָנָא מִלָּה דָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת:

> בעליית הידיים כלפי הראש נמשך כח לישראל, ועשו וישמעאל נופלים תחתיהם.

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב בוא וראה, כתוב "וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים" (שמות יז, יב) וְכוּ', תְּרֵין יְדִין אִינוּן דְּמִינַּיְיהוּ מִתְתַּקְּפָן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וּבְגִין תְּרֵין אִלֵּין אִינוּן כְּבֵדִים, שתי ידים הם, שמהם מתחזקים עשו מיד שמאל, וישמעאל מהימין, שבהם נאמר דִּבְהוּ כְּתִיב "כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל" (משלי כז, ג). וְאִצְטְרִיךְ לְסַלְקָא לְהוּ לְגַבֵּי רֵישָׁא עִלָּאָה, וּכְדֵין אִינוּן מִּתְתַּקְנָן בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת, וצריך להעלותם כלפי הראש העליון, וכך הם נתקנים בתיקון כמו שראוי, וְאִינּוּן מְסָאֲבִין לָא יָכְלִין לְנַטְּלָא מִינַּיְיהוּ כְּלָל. וכשהם למעלה, אלו הטמאים לא יכולים לקחת ולינוק מהם כלום. אֲבָל תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. אבל, בוא וראה, הכל הוא סוד עליון. דְּהָא אִלֵּין יְדִין בְּזִמְנָא דְּקַיְּימִין לְתַתָּא, כְּדֵין נָפִיק מִינַּיְיהוּ לְבַר לְאִינּוּן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כְּמוֹ דַּאֲמִינָא. בזמן שאלה הידים עומדים למטה, אז יוצא מהם גם שפע לחוץ, לאלה עשו וישמעאל כמו שאמרנו, אֲבָל בְּזִמְנָא דְּסָלְקִין לְעֵילָא, תַּרְוַיְיהוּ נַגָּדִין בְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא לְמֵיהַב לְיִשְׂרָאֵל. אבל בזמן שעולים למעלה כנגד הראש, שניהם נאחזים בעמודא דאמצעיתא שהוא המבריח מהקצה אל הקצה לתת את השפע והכח רק לישראל, (דף קטז' עמוד א') וְרָזָא דָּא וזה סוד "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שמות יז, יב), לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא וַדַּאי וְלָא לְגַבַּיְיהוּ. לגבי השכינה בודאי ולא עבורו. וְדָא וזה "עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יב), דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא זִיוּוּגָא לָא אִשְׁתְּכַח, אֶלָּא לְבָתַר בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא. בגלל שבאותו זמן המלחמה הזיווג לא נמצא, אלא רק אחר כך, בסוף הכל, בְּגִין כָּךְ "וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ" (שמות יז, יב), אבן דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהָא כֹּלָּא לְתִיקּוּנָא דָּא אִזְדַּמַּן. שהרי הכל, לתיקון השכינה נועד, סוֹפָא דְּכֹלָּא, זִיוּוּגָא אִשְׁתְּכַח לְיַשְּׁבָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ לְקַיְּימָא לְהוּ בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. בסוף הכל, שז"א חוזר מהמלחמה למקומו, נמצא הזיווג, כדי להשיב הדברים במקומם, לקיים אותם בקיום שלם.

> במלחמה עמלק נתחזקה היד להציל את ישראל בכל ימי הגלות.

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב בוא וראה, כתוב "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ' לְפִי חָרֵב" (שמות יז, יג), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאַפִּיקַת מִילִין לְעָלְמָא. זו השכינה שמוציאה את הדברים לעולם, אֲבָל תִּיקּוּנִין דְּמִילִּין מִלְעֵילָּא נָפִיק, וּשְׁכִינְתָּא אֲפִיק לֵיהּ לְעָלְמָא. אבל התיקונים מלמעלה יוצאים, מהספירות שעל גביה, והשכינה היא הוציאה אותם לעולם, לכן בְּגִין כָּךְ "לְפִי חָרֵב" - דָּא זו "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה".

בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא בְּנָא מַדְבְּחָא, בסוף המלחמה בנה משה מזבח, וְדָא לְזִיוּוּגָא דְּהַהוּא זִמְנָא לְאַקָּמָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ. וזה לצורך הזיווג של אותו הזמן שנעדר בזמן המלחמה ועתה שב להעמיד הדברים במקומם, וְדָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". "וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהֹוָה נִסִּי" (שמות יז, טו) לְפוּם תִּיקּוּנָא דְּאִתְתְּקַן בְּהַהוּא זִמְנָא. לפי התיקון שנתקן באותו הזמן. "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז), יד דָּא יָד הַחֲזָקָה, לְמֶהֱוֵי הָכִי תָּדִיר בְּתִיקּוּנָא דְּחֵילָא דָּא דְּאִצְטְרָךְ בְּכַמָּה זִמְנִין בְּגָלוּתָא: שתהיה היד תמיד כך, בתיקון כוחה שתצטרך בכמה זמנים בגלות. 

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְחַמְשִׁין

> חטאו של קין גרם למיתת הרוגי מלכות.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" הָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' הנה משה רבנו הרועה הנאמן בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, יִשְׂרָאֵל בְּוַדַּאי בְּכַמָּה נִסְיוֹנִין קַיְּמוּ בְּגָלוּתָא וּמָסְרוּ גַּרְמַיְיהוּ לְמוֹתָא. בודאי ישראל עמדו בכמה ניסיונות בזמן הגלות ומסרו עצמם למיתה. וְתָא חֲזֵי, חוֹבָא דְּאָדָם גָּרִים לְעָלְמָא מוֹתָא. אֲבָל חוֹבָא דְּקַיִן גָּרִים לְכַמָּה זַכָּאִין (דף קטז' עמוד ב') מִיִּשְׂרָאֵל דְּיִתְמַסְּרוּן לְאִתְקַטְלָא בִּידָא דְּאוּמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. ובוא וראה, חטאו של אדם הראשון גרם מיתה בעולם, אבל חטאו של קין שגרם שצד הטומאה תשלוט לכאורה על הקדושה, גרם לכמה צדיקים מישראל שימסרו להריגה בידם של עובדי עבודה זרה.

> לעתיד לבוא תתוקן זרוע שמאל, שורש קין, והרוגי מלכות יחזרו למקומם.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, קַיִן גַּרְמֵיהּ מַאי גְּרָם לֵיהּ לְמֵיחַב? אבל בא וראה, קין עצמו, מה גרם לו לחטוא? אֶלָּא בְּגִין דְּקָרְבָּנֵיהּ לָא הֲוָה נְקִיָא, וְהָא אִתְּמָר. אלא בגלל שקורבנו לא היה נקי אלא פגום, וזה כבר נתבאר. וּבְגִין כָּךְ אִתְפְּגִים יַתִּיר וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְּתַּקְּפַת עֲלֵיהּ. וּכְדֵין קַטִּל לֵיהּ לְהֶבֶל. לכן, נפגם קין יותר, והסטרא אחרא התגברה עליו, ואז הרג את הבל. וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא אִתְפְּגִים בֵּיהּ וַדַּאי. ובאותו הזמן, זרוע שמאל נפגמה בו בודאי, דְּקַיִן בִּדְרוֹעָא דָּא תַּלְיָא. שקין היה תלוי בזרוע זו, וּבְגִין דְּרוֹעָא דָּא דְּאִתְפְּגִים אִצְטְרִיכוּ אִינוּן לְמֵימַת. ובגלל שזרוע זו נפגמה, צריכים היו למות. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "מִמְתִים יָדְךָ יְהֹוָה" (תהלים יז, יד), וְדָא יָד שְׂמָאלָא דְּאִתְפְּגִימַת וזו יד שמאל שנפגמה. דְּהָא בְּגִין יְדָא דָּא אִצְטְרִיכוּ כַּמָּה לְמֵימַת מִיִּשְׂרָאֵל. שהרי בגלל היד הזו צריכים היו כמה מישראל למות. וְרָזָא דְּמִלָּה מָאן דְּנָקִי - אַגַּב אִימֵּיהּ סָלִיק. וסוד הדבר מי שנקי מהחטא, אחרי אימו עולה דהיינו למקום עליון, דְּהָא רָזָא דָּא אִיהוּ, שכאן סוד זה הוא, מָאן דְּבָעֵי לְסַלְקָא לְדַרְגָּא חַד עִלָּאָה יַתִּיר, וְכֵיוָן דְּלָאו אִיהוּ נְקִיָא, בְּוַדַּאי יַתִּיר אִיהוּ מִתְקַלְקֵל, כְּגַוְנָא דֶּאֱלִישָׁע אַחֵר. מי שרוצה לעלות לדרגה אחת עליונה יותר, וכיון שהוא לא נקי מהחטאים, בודאי שהוא יתקלקל יותר, כגון אלישע אחר, וזה סוד וְרָזָא דָּא "אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה" (משלי ל, ה). 'זָכָה צוֹרַפְתּוֹ לְחַיִּים, לֹא זַכָּה צוֹרַפְתּוֹ לַמִּיתָה' (יומא עב, ב). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי קַיִן יִתְהַדֵּר נָקִי. ולעתיד לבוא יתוקן קי"ן ויחזור להיות נק"י (אותן אותיות), באותו הזמן יאמר על אותם ההרוגים בְּהַהוּא זִמְנָא "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי" (יואל ד, כא) וְאִלֵּין ואלו הֲרוּגֵי מַלְכוּת, דְּכֻלְּהוּ יִתְהַדְּרוּן לְאַתְרַיְיהוּ, שכולם יחזרו למקום, וּדְרוֹעָא דָּא יִתְתַּקַּן כִּדְקָא יָאוּת, וזרוע זו תתוקן כמו שראוי, וזו וְדָא יָד הַחֲזָקָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דְּאִיהוּ זָמִין לְאַתְקָנָא מִלָּה דָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת: הוא משיח בן יוסף, שהוא עתיד לתקן את זרוע זו והרוגי המלכות שתלויים בה בתיקון שלם כמו שראוי.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קע"ו: חשך של עשו שולט על פני תהו"ם. ובכח הקיווי יתגלה האור ויסיר המו"ת

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי הֶחֱשַׁכְתָּ לְעַמְּךָ בַּחֹשֶׁךְ דְּעֵשָׂו שֶׁבָּא מִצַּד יִצְחָק, וְהוּא הַשּׁוֹלֵט עַל פְּנֵי תְּהוֹם - מַלְכוּת ה-ד' - אוֹתִיּוֹת הַמָּוֶת, שֶׁכָּךְ נֶהְפְּכוּ לִתְהוֹם דִּכְתִיב "בָּהֶם שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי". אֲבָל מִי שֶׁיּוֹרֵד בּוֹ אַחֲרִיתוֹ מָרָה כַלַעֲנָה, וְזֶה חֲזִיר פּוֹרֵשׂ טְלָפָיו - עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה הָאוֹר שֶׁלּוֹ שֶׁבּוֹ "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" וכו', שֶׁהֵם סִימָנֵי טָהֳרָה, שֶׁשֶּׁקֶר עוֹמֵד עַל רֶגֶל אֶחָת אֲבָל אֱמֶת עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם, בָּהֶם "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, שֶׁהֵם שְׁנֵי עֵדִים, עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יוּמַת הַמֵּ"ת, תְּהוֹ"ם יַהֲפֹךְ לְמָוֶ"ת, מִיָּד בִּלַע הַמָּוֶת לָנֶצַח, שֶׁעַד שֶׁהָיָה הוֹד לְבַדּוֹ לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד, וּכְשֶׁנֶּצַּח מִתְחַבֵּר בּוֹ, עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִּדְרֹךְ, מִיָּד בִּלַע הַמָּוֶת לָנֶצַח. וּמַה שֶּׁהָיָה מִכְשׁוֹל לְיִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל שֶׁהוּא מִצַּד בֶּלַע וּמַה שֶּׁנִּכְלָל בּוֹ, שֶׁעָלָיו אָמְרוּ עֵרֶב רַב אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ, עַתָּה יִתְקַיֵּם בּוֹ וְהוֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו, וְנִשְׁאָר בֶּלַע, מִיָּד בִּלַע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה יְהֹוָה אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְאוֹרְךָ אָנוּ מְקַוִּים, יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, שֶׁתּוֹצִיאֵנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, בַּאֲמִתַּת יִחוּדְךָ עֲנֵנוּ וְאַל תְּאַחַר, וְלֹא נֵבוֹשׁ מִתּוֹחַלְתֵּנוּ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.

 


 

תפילה קע"ז: עזיבת העיסוק בסודות התורה מרחיקה את אהבה ה' והדבקות, ומגבירה את הקטרוג והפירוד. וע"כ מבקשים שהמעטים שיודעים יזכו את הרבים, ואם אינם - קנאת ה' צבאות תעשה זאת.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשֹׁנָם יְכַזְּבוּ לוֹ", שֶׁהֲרֵי הֵם מְעִידִים לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד", "וְאָהַבְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ", וּלְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ מִתְדַּבְּקִים לְפָנֶיךָ בִּדְבֵקוּת בְּאַהֲבָה, וּלְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ מְקַבְּלִים אֲמִתַּת יִחוּדְךָ כְּסֵדֶר סוֹדוֹתֶיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּ לָהֶם, הָיוּ כְּמוֹ מְכַזְּבִים בְּךָ שֶׁנֶאֱמַר "וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ". כָּל זֶה לָמָּה? לְפִי שֶׁעָזְבוּ אוֹר סוֹדוֹת תּוֹרָתְךָ שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "סוֹד יְהֹוָה לִירֵיאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם", וְזֶה "וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ", שֶׁהֲרֵי אֱמוּנָה שֶׁלְּךָ אֵינָהּ מִתְגַּלֵּית אֶלָּא בְּסִדּוּר כָּל מַדְרֵגוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת בַּסֵּדֶר שֶׁלָּהֶם. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ סֵדֶר מַדְרֵגוֹתֶיךָ - אֵינוֹ מֵבִין אֱמוּנָה שֶׁלְּךָ, וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ מְיַחֵד שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ בְּסֵדֶר מַדְרֵגוֹת קְדֻשָּׁתְךָ וְאוֹמֵר בְּפִיו "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" וְאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן בַּלֵּב לְיַחֵד יִחוּדְךָ בְּלֵב שָׁלֵם בְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת, וְאוֹמֵר "וְאָהַבְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" וְאֵינוֹ מִתְדַּבֵּק נַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ בְּאַהֲבָה לְגַבְּךָ לְקַשֵּׁר בָּהֶם כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּיִחוּד וְאַהֲבָה אֶחָד, וְזֶהוּ שֶׁנֶאֱמַר "וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ". וְלִילִית שִׁפְחָה רָעָה שֶׁהִיא שְׂפַת שֶׁקֶר מִתְעוֹרֶרֶת בָּעוֹלָם ח"ו וְכַמָּה קִטְרוּגִים הִיא עוֹשָׂה עַל כָּל נִשְׁמוֹת קְדוֹשֶׁיךָ לְהַפְרִידָם מִמְּקוֹמָם קֹדֶשׁ עֶלְיוֹן ח"ו.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי אָמַרְתָּ אֶחָד מֵעִיר מְזַכֶּה כָּל הָעִיר, שְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה מְזַכִּים אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּחָה, הֲרֵי אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ מְעִידִים בֶּאֱמוּנַת יִחוּדְךָ וְנִדְבָּקִים בְּאַהֲבָתְךָ לְגַלּוֹת אֱמוּנָה שֶׁלְּךָ בְּכָל מַדְרֵגוֹת קְדֻשָּׁתְךָ, וְהָאַהֲבָה בֵּין כָּל בְּרִיּוֹתֶיךָ, לְהִתְקַשֵּׁר בְּקֶשֶׁר אֶחָד, וְתִמְצָא מָנוֹחַ אוֹתָהּ הַיּוֹנָה שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ" וכו', בְּוַדַּאי "לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר", שֶׁהוּא הַזְּמַן שֶׁשָּׁבָה הַיּוֹנָה אֶל נֹחַ לְעֵת עֶרֶב וְזֶה "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק" לִמְצֹא בּוֹ מְנוּחָה.

וְאִם בְּיִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר "וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ, הֲרֵי קִנְאַת יְהֹוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹאת", שֶׁהוּא צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, שֶׁבּוֹ "קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְּדוֹלָה", וְיוֹנָה תָּשׁוּב אֶל נֹחַ לְתַקֵּן הוּא בַּעֲדָהּ שֶּׁלֹּא יָדְעוּ לְתַקֵּן יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, מִיָּד "וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ וְצִדְקָתוֹ הִיא סְמָכָתְהוּ". "יְהֹוָה הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה", שֶׁהֲרֵי לִילִית שִׁפְחָה רָעָה וְטָמֵא שֶׁמִּתְדַּבֶּקֶת בּוֹ הֵם "שְׂפַת שֶׁקֶר וְלָשׁוֹן רְמִיָּה" שֶׁעוֹמְדִים בְּקִטְרוּג עַל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בִּקְדֻשָּׁתְךָ בְּיִחוּדְךָ וְלִקְשֹׁר בְּאַהֲבָתְךָ. אֲבָל, שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יְהוָֹה ב"ה יַעֲמֹד לָנוּ לְהַצִּיל נַפְשֵׁנוּ מֵהֶם, וַעֲבוֹדָתֵנוּ תִהְיֶה רְצוּיָה לְפָנֶיךָ לְגַלּוֹת אֱמוּנָתְךָ לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּלְהָסִיר "מַחְסֵה כָּזָב" מִן הָעוֹלָם, שֶׁכָּךְ לִילִית שִׁפְחָה רָעָה פּוֹרֶשֶׂת כְּנָפֶיהָ הַטְּמֵאִים עַל בְּרִיּוֹת עוֹלָמְךָ, וּמְרַמָּה בְּנֵי אָדָם בְּכַמָּה פִּתּוּיִים שֶׁל שָׁוְא שֶׁנִּרְאִים שֶׁהֵם מִתְקַיְּמִים בְּהַנְהָגַת עוֹלָמְךָ, וְזֶה "מַחְסֵה כָּזָב" נֶגֶד אֱמוּנָתְךָ אֱמֶת שֶׁעוֹמֶדֶת לְפָנִים שֶׁאֵינָהּ מִתְגַּלֵּית אֶלָּא לְיוֹדְעֵי תּוֹרָתְךָ תּוֹרַת אֱמֶת, בָּהּ "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ" וכו', וְלָכֵן בְּיִחוּדְךָ תְּגַלֶּה אֲמִתְּךָ לַמְקַוִּים לְךָ, שֶׁהֵם מִתְחַזְּקִים בְּיִחוּדְךָ בְּתוֹךְ כָּל חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה שֶׁכֵּן הוּא שׁוֹלֵט עַל כָּל חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְהֹוָה אוֹר לִי", "יְהֹוָה הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה", לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.