Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או בר"ת - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

שימו לב. בחודש הקרוב לערך, לא יהיה תרגום לתיקוני זוהר של רשב"י. המתרגמים נמנעו לתרגם קטע זה מכיוון שחששו שהדימויים יגרמו לשאינם בקיאים ח"ו להגשים ענינים רוחניים.

"הִיא הָעֹלָה" (ויקרא ו, ב) גַּוָּון תִּנְיָנָא דְאִתְאֲחִיד בִּצְלוֹתָא דְמִנְחָה, בֵּיהּ סָלְקָא בְרַתָּא לְגַבֵּי שְׂמָאלָא דְתַמָּן ה' עִלָּאָה, וּבָהּ 'הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין', וּבְגִין דְּאִתְּתָא מִתַּמָּן, אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין אוֹקִירוּ נְשַׁיְיכוּ כִּי הֵיכִי דְתִתְעַתְרוּן, בְּגִין דְּמִצָּפוֹן אִינוּן, וּ"מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה" (איוב לז, כב), וּנְקוּדָה דְאִיהוּ מְחַיְּיבָא לְאָת ה' מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא שְׁבָ"א, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי בָאֵ"שׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז).

"עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר" (ויקרא ו, ב) דָּא גַוָּון תְּכֵלֶת, דְּאִיהוּ אֲחִיד בִּצְלוֹתָא דְעַרְבִית, וּבֵיהּ סָלְקָא שְׁכִינְתָּא לְגַבֵּי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּצְלוֹתָא דְעַרְבִית לָקֳבֵל אֵמוּרִין וּפְדָרִין דְּמִתְאַכְלִין כָּל הַלַּיְלָה, וּבְגִין דָּא תְּכֵלֶת דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, דְּאִתְּמַר "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם" (בראשית א, ו), דְּאַפְרִישׁ מַחֲלוֹקֶת בֵּין יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, וּנְקוּדָה דְרָקִיעַ חֹלֵ"ם, וּמָאן רָקִיעַ? דָּא ו' דְּאִיהוּ כְגַוְונָא דָא [ציור] רָקִיעַ, וְהַהוּא נִיצוֹץ חֹלֵ"ם עֲלֵיהּ, וְהַאי נְקוּדָה אִיהִי מְחַיְּיבַת לְאָת ו', וְרָזָא דִנְקוּדָה יהוה, וְרָזָא דְמִלָּה "רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁ"ק יְהֹוָה" (דברים י, טו), "כִּי בִי חָשַׁ"ק וַאֲפַלְּטֵהוּ" (תהלים צא, יד), כִּ"י בִ"י רָזָא דִשְׁמָא דְאַרְבְּעִין וּתְרֵין, "כִּ"י בִ"י יִרְבּוּ יָמֶיךָ" (משלי ט, יא) וְגוֹ'.

(דף קכז ע"א) וְאִית מָאן דְּאִיהוּ מְפָרֵשׁ אִלֵּין תְּלַת גַּוָּונִין בִּרְקִיעָא, דְּאִינוּן חִוָּור וְאוּכַם וּתְכֵלֶת, חַד חִוָּור לְעֵילָא מִן שְׁרַגָּא, וְחַד תְּכֵלֶת לְתַתָּא, אוּכַם בְּאֶמְצָעִיתָא אַפְרִישׁ בְּתַרְוַיְיהוּ, וְלָא אִשְׁתְּמוֹדְעוּ בְּקַדְרוּתָא דִילֵיהּ, וְרָזָא דָא מָארֵי מַתְנִיתִין אוּקְמוּהוּ כְּגַוְונָא דָא, 'מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן', מִיָּד דְּאִתְעַבַּר קַדְרוּתָא דִשְׁמַיָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת" (ישעיהו נ, ג), מִיָּד נָהִיר שְׁמַיָּא וְאִשְׁתְּמוֹדָע אִיהוּ בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן, וְאִשְׁתְּמוֹדָע הָכָא תְּכֵלֶת מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, לָבָן מִסִּטְרָא דִיְמִינָא, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אֲחִיד בְּתַרְוַיְיהוּ, וּבֵיהּ קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא בַת עַיִן.

וְהָכִי קְרִיאַת שְׁמַע דְּעַרְבִית צְרִיכִין לְיַיחֲדָא לָהּ בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, כְּמָה דְתַקִּינוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בַּכֹּכָבִים דְּאִינוּן בֵּינוּנִים, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ, 'לֹא מִן הַכֹּכָבִים הַנִּרְאִים בַּיּוֹם, וְלֹא מִן הַכֹּכָבִים הַנִּרְאִים בַּלַּיְלָה, אֶלָּא מִן הַבֵּינוּנִים', דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. הָא הָכָא תְּלַת גַּוָּונִין בִּשְׁרַגָּא. שְׁכִינְתָּא נֵר דְּאִתְאָחֳדַת בְּהוֹן, "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), אוֹר דָּא אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, דְּאִיהִי נִשְׁמַת אָדָם, דִּנְהִירַת עַל נֵר, עַל תַּרְוַיְיהוּ אִתְּמַר, "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז).

גַּוָּון חִוָּור בֵּיהּ 'אֵ"ל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת', גַּוָּון תְּכֵלֶת כָּרְסַיָּא דְּדִין, דְּאִינוּן אִימָּא עִלָּאָה אִימָּא תַּתָּאָה, אהי"ה אדנ"י, מֶלֶךְ דַּאֲחִיד בְּתַרְוַיְיהוּ יְהֹוָ"ה יְהֹוָ"ה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע" (משלי ל, ד), וְאִינוּן חָכְמָה וְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. מִסִּטְרָא דְּדִין אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "אֲנִי אָמִית" (דברים לב, לט), וּמִסִּטְרָא דְכָרְסַיָּא דְרַחֲמֵי אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "וַאֲחַיֶּה" (שם), וּבְגִין דָּא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כַּד הֲווֹ מִסְתַּכְּלִין בְּגַוָּון תְּכֵלֶת דְּעֵינָא הֲווֹ מַעֲנִישִׁין בֵּיהּ, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם אוֹ מִיתָה אוֹ עוֹנִי.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תָּא חֲזֵי, תִּיקּוּנָא בְּמַאי תַּלְיָא? אֶלָּא "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). מַאי "יָדְךָ"? אֶלָּא דָּא יְדָא עִלָּאָה, יָד הַחֲזָקָה, יָד דְּעַתִּיק יוֹמִין דְּקָיְימָא טְמִירָא בְּגוֹ הַהִיא חָכְמְתָא עִלָּאָה. תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא בְּרָזָא דָּא אִשְׁתְּמוֹדָע. דְּהָא מִגּוֹ גְּבוּרָה דִּלְתַתָּא רָזָא דֶּאֱלֹהִים, מִתְפַּשְׁטָן דַּרְגִּין בָּתַר דַּרְגִּין עַד דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקִין לְתַתָּא אִינוּן סִטְרִין מְסָאֲבִין. וְאִלֵּין סִטְרִין לָא מִתְכַּפְיָין אֶלָּא בְּשָׁרְשַׁיְיהוּ. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּשָׁרְשָׁא עִלָּאָה אִתְתְּקַף, תָּב וְכָלִיל כָּל דַּרְגִּין דִּילֵיהּ לְעֵילָא, וְסִטְרִין מְסָאֲבִין נָפְלִין לְתַתָּא וּמִתָּבְרָן. וּבְגִין כָּךְ "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). דְּהָא תַּנִּין דָּא לְגַבֵּי אִינוּן דִּלְתַתָּא זְנָבָא אִקְרֵי, וְתַמָּן אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּפָא בִּיְדָא דָּא בְּגִין לְאַכְפְּיָא לֵיהּ. כְּדֵין "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד), בְּהַהִיא כַּף דְּתָמָן קָאִים הַהוּא תַּנִּין דְּאִתְּמָר. וְתַמָּן נָחָשׁ אִתְהַדַּר לְמַטֶּה, לְאִתַּבְּרָא וּלְאִתְכַּפְיָא תְּחוּתֵיהּ. וְאִיהוּ דָּן דְּאִתְּמָר.

תָּא חֲזֵי, יְדָא דָּא בְּהַהִיא חָכְמְתָא אִתְעָרַת. מִתַּמָּן אִתְפַּשְׁטַת בְּי"ג תִּיקּוּנִין עִלָּאִין דְּאִקְרוּן י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים. וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". "הַמּוֹרָא" דָּא מִדּוֹת, שֶׁל רַחֲמִים דָּא "הַגָּדוֹל". בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) לְגַו. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) לְבַר בְּאִינוּן מְכִילָן דְּאִתְמָרוּ. וְרָזָא דָּא אֲדֹנָ"י. דִּלְגַו אִיהוּ י"ה בְּחָכְמָה סְתִימָאָה, לְבַר אדנ"י בְּי"ג תִּיקּוּנִין. בְּגִין כָּךְ "אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי (דף קיח' עמוד ב') יַעֲמֹד" (תהלים קל, ג). תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דִּשְׁמָא דָּא אֲדֹנָ"י אִתְנָהִיר לְעֵילָא, אִתְתַּקַּן וְאִתְנָהִיר כְּגַוְנָא דָּא לְתַתָּא. כְּדֵין "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד), דָּא דָּן דְּאֲדֹנָ"י. דְּכֵיוָן דְּאִתְנָהִיר בִּנְהוֹרֵיהּ, נָחָשׁ אִתְבַּר תְּחוּתֵיהּ וַדַּאי, וְאִשְׁתַּכַּח כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים:

>סוד הכנעת הטומאה בשורשה והנחש בזנבו.

תָּא חֲזֵי, תִּיקּוּנָא בְּמַאי תַּלְיָא? בא וראה, תיקון זה במה תלוי? אֶלָּא "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). מַאי "יָדְךָ"? אֶלָּא דָּא יְדָא עִלָּאָה, יָד הַחֲזָקָה, יָד דְּעַתִּיק יוֹמִין דְּקָיְימָא טְמִירָא בְּגוֹ הַהִיא חָכְמְתָא עִלָּאָה. מהי ידך? אלא זו היד העליונה, יד החזקה, ידו של עתיק יומין הנמצאת בהעלם בתוך אותה חכמה סתימאה העליונה דאריך.

תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא בְּרָזָא דָּא אִשְׁתְּמוֹדָע. בוא וראה, הכל בסוד הזה נודע. דְּהָא מִגּוֹ גְּבוּרָה דִּלְתַתָּא רָזָא דֶּאֱלֹהִים, מִתְפַּשְׁטָן דַּרְגִּין בָּתַר דַּרְגִּין עַד דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקִין לְתַתָּא אִינוּן סִטְרִין מְסָאֲבִין.  והוא, מתוך הגבורה התחתונה - סוד שם אלהי"ם, מתפשטים מדרגות אחרי מדרגות, עד שמהגבורות הקשות והלא ממותקות יוצאים למטה מתחת לעולמות הקדושה אלה הצדדים הטמאים. וְאִלֵּין סִטְרִין לָא מִתְכַּפְיָין אֶלָּא בְּשָׁרְשַׁיְיהוּ. ואלו הצדדים הטמאים אינם מוכנעים אלא בשורשם. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּשָׁרְשָׁא עִלָּאָה אִתְתְּקַף, תָּב וְכָלִיל כָּל דַּרְגִּין דִּילֵיהּ לְעֵילָא, וְסִטְרִין מְסָאֲבִין נָפְלִין לְתַתָּא וּמִתָּבְרָן. שהרי, בזמן שהשורש העליון מתחזק, חוזר וכולל כל המדירגות שלו למעלה, והצדדים הטמאים נופלים למטה ונשברים כיון שאין להן במה להיאחז. ולפיכך נאמר וּבְגִין כָּךְ "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). דְּהָא תַּנִּין דָּא לְגַבֵּי אִינוּן דִּלְתַתָּא זְנָבָא אִקְרֵי, וְתַמָּן אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּפָא בִּיְדָא דָּא בְּגִין לְאַכְפְּיָא לֵיהּ. שהרי התנין הזה, לגבי אלה שלמטה נקרא זנב, ושם צריך להתחזק בזו היד החזקה, כדי לכפות אותו, ואז, כְּדֵין "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד), בְּהַהִיא כַּף דְּתָמָן קָאִים הַהוּא תַּנִּין דְּאִתְּמָר, וְתַמָּן נָחָשׁ אִתְהַדַּר לְמַטֶּה, לְאִתַּבְּרָא וּלְאִתְכַּפְיָא תְּחוּתֵיהּ. וְאִיהוּ דָּן דְּאִתְּמָר. באותה הכף שבה נמצאת הכנעתו של אותו התנין שנאמר, ששם הנחש חזר למטה, להשבר ולהיכנע תחתיו.

> היד החזקה - גבורה דעתיק. המורא הגדול - הדיקנא, שחיבורם מכניע את הנחש. 

תָּא חֲזֵי, יְדָא דָּא בְּהַהִיא חָכְמְתָא אִתְעָרַת. מִתַּמָּן אִתְפַּשְׁטַת בְּי"ג תִּיקּוּנִין עִלָּאִין דְּאִקְרוּן י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים. בא וראה, זו היד החזקה, באותה החכמה סתימאה התעוררה, ומשם מתפשטת בי"ג תיקונים עליונים שנקראים י"ג מדות של רחמים, כיון שהם רחמים גדולים לישראל וכליה לסטרא אחרא, וזה סוד וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל".

"הַמּוֹרָא" - דָּא מִדּוֹת. "שֶׁל רַחֲמִים" - דָּא "הַגָּדוֹל". בְּגִין כָּךְ לפיכך "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) לְגַו סוד "היד" הוא בפנימיות המוח, "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) לְבַר בְּאִינוּן מְכִילָן דְּאִתְמָרוּ, וְרָזָא דָּא אֲדֹנָ"י. סוד המורא הוא בחיצוניות, באילו י"ג מדות המתגלים בזקן שנתבארו, וזה סוד אדנ"י. דִּלְגַו אִיהוּ י"ה בְּחָכְמָה סְתִימָאָה, לְבַר אדנ"י בְּי"ג תִּיקּוּנִין.  שבפנימיות סודו י"ה בחכמה סיתמאה, ובחיצוניות אדנ"י בי"ג תיקוני הזקן. לפיכך בְּגִין כָּךְ "אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי (דף קיח' עמוד ב') יַעֲמֹד" (תהלים קל, ג).

תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דִּשְׁמָא דָּא אֲדֹנָ"י אִתְנָהִיר לְעֵילָא, אִתְתַּקַּן וְאִתְנָהִיר כְּגַוְנָא דָּא לְתַתָּא. בוא וראה, בזמן ששם זה אדנ"י מאיר למעלה, נתקן ומאיר כעין זה למטה, ואז כְּדֵין "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד), זה דָּא דָּן דְּאֲדֹנָ"י. דְּכֵיוָן דְּאִתְנָהִיר בִּנְהוֹרֵיהּ, נָחָשׁ אִתְבַּר תְּחוּתֵיהּ וַדַּאי, וְאִשְׁתַּכַּח כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים: כיון שמאיר באורותיו, הנחש נשבר תחתיו ודאי, ונמצא הכל בתיקון שלם:

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תפ"ה: יראת הרוממות נמשכת מהאין סוף ב"ה המרומם מעל הכל. ומתגלית בשם הוי"ה ב"ה המנהיג את הבריאה שנברא בשם אלקים.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. עֲנֵנוּ בְּחַסְדְּךָ שֶׁבּוֹ עוֹלָם חֶסֶ"ד יִבָּנֶה בְּשֵׁם ע"ב, וְשָׁלוֹשׁ פְּעָמִים ע"ב הֵם גִּימַטְרִיָּא יִרְאָ"ה, שֶׁבָּהֶם, "כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמָּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת אֵין עוֹד", אֲפִילוּ בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִרְאָה הֲרֵי הוּא מְקַיֵּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ דִּכְתִיב, "אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא... כִּי זֶה כָּל הָאָדָם", וְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת לִפְנֵי אֵין סוֹף ב"ה שֶׁהוּא רָם וְנִשָּׂא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וּמְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה", שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּ-ב' וְזֶה בְּ'רָכָה, חָכְמָה וַדַּאי. וּשְׁנֵי חָכְמוֹת הֵם חָכְמָה עֶלְיוֹנָה חָכְמָה תַּחְתּוֹנָה, וְזֶה ב"ת מִבְּ'רֵאשִׁי'ת, ב' חָכְמָה עֶלְיוֹנָה, ת' חָכְמָה תַּחְתּוֹנָה, ב' בְּרָכָה, ת' תְּהִלָּה, אֲבָל אֵין סוֹף בָּ"ה מְרוֹמָם עַל הַכֹּל, וְזֶה, "וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה", וּבָהּ הוּא כּוֹלֵל שָׁמַיִם וָאָרֶץ וַאֲוִיר בְּאֶמְצָעָם - בְּאוֹת א' שֶׁהִיא יו"י, וּמִתְחַבֵּר עִם אֱלֹהִים שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ", שֶׁבַּתְּחִלָּה נִבְרָא הָעוֹלָם בְּשֵׁם אֱלֹהִים, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁ-יהו"ה נִתְחַבֵּר בּוֹ בַּתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּ-א' "אָ'נֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" וַדַּאי, וּבָזֶה יִהְיֶה מְתַקֵּן הָעוֹלָם תִּקּוּן שָׁלֵם, דִּכְתִיב "וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, וְיִרְאַת רוֹמְמוּתְךָ אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים, תֵּן לָנוּ לֵב לְיִרְאָה אוֹתְךָ, וְנַעֲבָדְךָ בֶּאֱמֶת, וּמִתּוֹחַלְתֵּנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.