תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). אִלֵּין אִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא, וְאִסְתַּכְּלִין בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְתָא בִּרְעוּתָא בְּהִרְהוּרָא דְּלִבָּא. וְהַמַּשְׂכִּלִים דְּמִסְתַּכְּלָן, וְלָא מִסְתַּכְּלָן בְּמִלָּה בִּלְחוּדָהָא. אֶלָּא דְּמִסְתַּכְּלָן בַּאֲתַר דְּתָלֵי הַהוּא מִלָּה. בְּגִין דְּלֵית מִלָּה דְּלָא תַּלְיָא עַל רָזָא אָחֳרָא עִלָּאָה. וְיִשְׁכַּח בְּמִלָּה דָּא מִלָּה אָחֳרָא דְּרָזָא עִלָּאָה, מִגּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא, יִשְׁכַּח וְיֶחֱמֵי בַּר נָשׁ רָזָא דְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא. וְסִימָנִיךְ "מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב" (משלי טז, כ).
דָּבָר, דָּא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא. יִמְצָא טוֹב, דָּא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא. מַשְׂכִּיל. עַל דָּבָר, וְלָא כְּתִיב מַשְׂכִּיל דָּבָר, אֶלָּא עַל דָּבָר, דְּבָעֵי לְאִסְתַּכְּלָא עָלֵהּ לְעֵלָּא. וְדָא הוּא כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, דָּא הוּא רָקִיעַ דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא עַל חֵיוָן לְתַתָּא. דְּמִגּוֹ הַאי רָקִיעַ יִסְתַּכַּל בְּהַהוּא זֹהַר, דְּנָצִיץ זָהֳרָא דְּזָהֲרִין עִלָּאִין, זָהֳרָא דְּנָפִיק מִגּוֹ נְקֻדָּה עִלָּאָה, יַזְהִיר וְיִתְנְצִיץ בִּנְצִיצוּ דִּשְׁאָר נְהוֹרִין לְכָל סְטָר.
וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד. מַה כּוֹכָבִים דְּקַיְּמָן תָּדִיר בְּקִיּוּמָא דְּאִנּוּן נִימוּסֵי שְׁמַיָּא לְאַנְהֲרָא תָּדִיר. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר "וְאֵת הַכּוֹכָבִים" (בראשית א, טז), אִלֵּין כּוֹכָבִים דְּנָהֲרִין. וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים דְּדַחֲקֵי לוֹן וְאַלְקֵי לוֹן לְמֵיטַר אוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְתָא. "כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג), אִלֵּין אִנּוּן דְּגָשִׁים דְּאַתְוָן דְּדַחֲקֵי לוֹן, וּמַפְקֵי לוֹן לִנְהוֹרָא. וְאִלֵּין אִנּוּן כּוֹכְבֵי דְּשַׁרְבִיטָא מָפְקֵי רוּחָא וּנְהוֹרָא כַּחֲדָא, וְאַנְהִירוּ לְרָזָא דְּאַתְוָן.
כְּזֹהַר הָרָקִיעַ דָּא נְקֻדָּה דְּשַׁרְיָא עַל אַתְוָן לְנַגְּנָא וּלְאִתְפַּשְּׁטָא, וְדָא אִיהִי נְקֻדָּה דְּאִיהִי רְבִיעַ עַל אַתְוָן כְּאִמָּא עַל בְּנִין. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ נְקֻדָּה חֲדָא אִתְפַּשְּׁטַת לְנִגּוּנָא וְלָא אִתְפַּשְּׁטַת בְּחֵזוּתָא. וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּכְתִיב "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" (תהלים צב, א) דְּהָא יוֹם הַשַּׁבָּת בְּהַאי סָלְקָא. וְעַל דָּא נִגּוּנָא דְּהַאי נְקֻדָּה. סָלְקָא בְּנַיְחָא וְדָא אִיהוּ זֹהַר דְּהַאי רָקִיעַ דְאִקְּרֵי יוֹם הַשַּׁבָּת.
וְעוֹד יַזְהִרוּ, אִנּוּן מַשְׂכִּילִים בְּהַהוּא זֹהַר דְּסָלְקָא בֵּיהּ הַהוּא רְקִיעָא אִתְפַּשַּׁט. וּבְגִין דְּהַהוּא אִתְפַּשַּׁט זְעִירָא מִכָּל רְקִיעִין, הַאי נְקֻדָּה דְּסָלְקָא בֵּיהּ הַהוּא אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּנִגּוּנָא זְעִיר בְּנַיְחָא, וְלָא סַגְיָא, וְשִׁעוּרָא דִּילֵהּ בְּנִגּוּנָא כַּד אוֹשִׁיטוּ דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא לְגַבֵּי הַאי רָקִיעַ כְּדֵין מִתְיַחֲדִין. וְעַל דָּא בֵּיהּ תַּרְוַיְהוּ תְּרֵין רוּחִין אִתְפַּשְּׁטוּ בְּנִגּוּנָא, כְּדֵי דָּחְיָא וְאָתֵי רוּחָא זְעִיר בְּנַיְחָא.
לְבָתַר הַאי נִקּוּדָא אִטַּמְרַת בְּגַוָּהּ, וְאִתְחַפְיָא וְאִתְפַּשְּׁטַת בְּאִתְפַּשְּׁטוּתָא כְּהַאי תּוֹלַעְתָּא דְּאִתְחַפְיָא, וּבָתַר דְּאִתְחַפְיָא בְּגַוֵהּ אִזְדְּרִיק לְתַתָּא לְנִגּוּנָא, וְדָא אִקְּרֵי זְרִיקָא דְּהַאי נְקֻדָּה, בְּגִין דְּאִתְיַשְּׁבַת בְּהַאי בִּימִינָא, וְכַד אִתְפַּשְּׁטַת הַאי נְקֻדָּה לְנַגְּנָא אֲחִידַת בְּבוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא, לְאִתְיַשְּׁבָא וְנָהִיר וְנָצִיץ, וּכְדֵין וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר, כְּהַהוּא זֹהַר מַמָּשׁ דְּאִתְפְּשַׁט וְאִזְדְּרִיק נְצִיצוּ לְאִתְיַשְּׁבָא, וְדָא מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר. וַדַּאי בְּגִין דְּאִיהִי קְיָמָא עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב, אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּזֹהַר דָּא דְּאִיהוּ נְצִיצוּ וּזְהִירוּ לְאִסְתַּכְּלָא, וְרָזָא דָּא אִיהוּ עוּמְקָא וְרוּמָא לְאִתְיַשְּׁבָא בְּרָזָא דְּבוּצִינָא בְּהַהוּא דָּבָר.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). אִלֵּין אִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא, וְאִסְתַּכְּלִין בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְתָא בִּרְעוּתָא בְּהִרְהוּרָא דְּלִבָּא וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹּהַר הָרָקִיעַ, אֵלּוּ אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, וּמִסְתַּכְּלִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה בְּרָצוֹן וּבְהִרְהוּר הַלֵּב. וְהַמַּשְׂכִּלִים דְּמִסְתַּכְּלָן, וְלָא מִסְתַּכְּלָן בְּמִלָּה בִּלְחוּדָהָא, אֶלָּא דְּמִסְתַּכְּלָן בַּאֲתַר דְּתָלֵי הַהוּא מִלָּה וְהַמַּשְׂכִּילִים שֶׁמִּסְתַּכְּלִים, וְלֹא מִסְתַּכְּלִים בַּדָּבָר לְבַדּוֹ, אֶלָּא שֶׁמִּסְתַּכְּלִים בַּמָּקוֹם שֶׁתָּלוּי אוֹתוֹ הַדָּבָר. בְּגִין דְּלֵית מִלָּה דְּלָא תַּלְיָא עַל רָזָא אָחֳרָא עִלָּאָה מִשּׁוּם שֶׁאֵין דָּבָר שֶׁלֹּא תָלוּי עַל סוֹד עֶלְיוֹן אַחֵר. וְיִשְׁכַּח בְּמִלָּה דָּא מִלָּה אָחֳרָא דְּרָזָא עִלָּאָה, מִגּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא, וְיִמָּצֵא בַּדָּבָר הַזֶּה דָּבָר אַחֵר שֶׁל סוֹד עֶלְיוֹן מִתּוֹךְ הָאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, יִשְׁכַּח וְיֶחֱמֵי בַּר נָשׁ רָזָא דְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא. וְסִימָנִיךְ "מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב" (משלי טז, כ) יִמְצָא וְיִרְאֶה הָאָדָם סוֹד הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה, וְסִימָנְךְ -מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב.
דָּבָר, דָּא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא. יִמְצָא טוֹב, דָּא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא דָּבָר - זוֹ הָאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁלֹּא מְאִירָה. יִמְצָא טוֹב - זוֹ הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה. מַשְׂכִּיל. עַל דָּבָר, וְלָא כְּתִיב מַשְׂכִּיל דָּבָר, אֶלָּא עַל דָּבָר, דְּבָעֵי לְאִסְתַּכְּלָא עָלֵהּ לְעֵלָּא מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר, וְלֹא כָתוּב מַשְׂכִּיל דָּבָר, אֶלָּא עַל דָּבָר, שֶׁצָּרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו לְמַעְלָה. וְדָא הוּא כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, דָּא הוּא רָקִיעַ דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא עַל חֵיוָן לְתַתָּא וְזֶהוּ כְּזֹּהַר הָרָקִיעַ, זֶהוּ הָרָקִיעַ הַנּוֹדָע עַל הַחַיּוֹת לְמַטָּה. דְּמִגּוֹ הַאי רָקִיעַ יִסְתַּכַּל בְּהַהוּא זֹהַר, דְּנָצִיץ זָהֳרָא דְּזָהֲרִין עִלָּאִין, זָהֳרָא דְּנָפִיק מִגּוֹ נְקֻדָּה עִלָּאָה, שֶׁמִּתּוֹךְ הָרָקִיעַ הַזֶּה יִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ זֹהַר, שֶׁנּוֹצֵץ הַזֹּהַר שֶׁזּוֹהֲרִים הָעֶלְיוֹנִים. יַזְהִיר וְיִתְנְצִיץ בִּנְצִיצוּ דִּשְׁאָר נְהוֹרִין לְכָל סְטָר הַזֹּהַר שֶׁיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, יַזְהִיר וְיִתְנוֹצֵץ בְּנִיצוֹץ שֶׁל שְׁאָר הָאוֹרוֹת לְכָל צַד.
וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד: מַה כּוֹכָבִים דְּקַיְּמָן תָּדִיר בְּקִיּוּמָא דְּאִנּוּן נִימוּסֵי שְׁמַיָּא לְאַנְהֲרָא תָּדִיר. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר "וְאֵת הַכּוֹכָבִים" (בראשית א, טז), אִלֵּין כּוֹכָבִים דְּנָהֲרִין מָה הַכּוֹכָבִים שֶׁעוֹמְדִים תָּמִיד בַּקִּיּוּם שֶׁל אוֹתָן הַנְהָגוֹת הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַכּוֹכָבִים, אֵלּוּ הַכּוֹכָבִים שֶׁמְּאִירִים. וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים דְּדַחֲקֵי לוֹן וְאַלְקֵי לוֹן לְמֵיטַר אוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְתָא וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים - שֶׁדּוֹחֲקִים אוֹתָם וּמַלְקִים אוֹתָם לִשְׁמֹר דַּרְכֵי הַתּוֹרָה. "כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג), אִלֵּין אִנּוּן דְּגָשִׁים דְּאַתְוָן דְּדַחֲקֵי לוֹן, וּמַפְקֵי לוֹן לִנְהוֹרָא כַּכּוֹכָבִים - אֵלּוּ אוֹתָם הַדְּגֵשִׁים שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁדּוֹחֲקִים אוֹתָם וּמוֹצִיאִים אוֹתָם לָאוֹר, וְאִלֵּין אִנּוּן כּוֹכְבֵי דְּשַׁרְבִיטָא מָפְקֵי רוּחָא וּנְהוֹרָא כַּחֲדָא, וְאַנְהִירוּ לְרָזָא דְּאַתְוָן וְאֵלּוּ הֵם כּוֹכְבֵי הַשָּׁבִיט, מוֹצִיאִים רוּחַ וְאוֹר כְּאֶחָד, וּמְאִירִים לְסוֹד הָאוֹתִיּוֹת.
כְּזֹהַר הָרָקִיעַ דָּא נְקֻדָּה דְּשַׁרְיָא עַל אַתְוָן לְנַגְּנָא וּלְאִתְפַּשְּׁטָא, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ - זוֹ הַנְּקֻדָּה שֶׁשּׁוֹרָה עַל הָאוֹתִיּוֹת לְנַגֵּן וּלְהִתְפַּשֵּׁט, וְדָא אִיהִי נְקֻדָּה דְּאִיהִי רְבִיעַ עַל אַתְוָן כְּאִמָּא עַל בְּנִין וְזוֹ הַנְּקֻדָּה שֶׁהִיא רוֹבֶצֶת עַל הָאוֹתִיּוֹת כְּמוֹ אֵם עַל בָּנִים. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ נְקֻדָּה חֲדָא אִתְפַּשְּׁטַת לְנִגּוּנָא וְלָא אִתְפַּשְּׁטַת בְּחֵזוּתָא, וְאַף עַל גַּב שֶׁהִיא הַנְּקֻדָּה הָאַחַת מִתְפַּשֶּׁטֶת לְנִגּוּן וְלֹא מִתְפַּשֶּׁטֶת בְּמַרְאֶה. וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּכְתִיב "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" (תהלים צב, א) דְּהָא יוֹם הַשַּׁבָּת בְּהַאי סָלְקָא וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁהֲרֵי יוֹם הַשַּׁבָּת בָּזֶה עוֹלֶה. וְעַל דָּא נִגּוּנָא דְּהַאי נְקֻדָּה. סָלְקָא בְּנַיְחָא וְדָא אִיהוּ זֹהַר דְּהַאי רָקִיעַ דְאִקְּרֵי יוֹם הַשַּׁבָּת, וְעַל זֶה הַנִּגּוּן שֶׁל הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ עוֹלָה בִּמְנוּחָה, וְזֶהוּ הַזֹּהַר שֶׁל הָרָקִיעַ הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא יוֹם הַשַּׁבָּת.
וְעוֹד יַזְהִרוּ, אִנּוּן מַשְׂכִּילִים בְּהַהוּא זֹהַר דְּסָלְקָא בֵּיהּ הַהוּא רְקִיעָא אִתְפַּשַּׁט וְעוֹד יַזְהִרוּ, אוֹתָם הַמַּשְׂכִּילִים בְּאוֹתוֹ הַזֹּהַר שֶׁעוֹלֶה בּוֹ אוֹתוֹ הָרָקִיעַ הִתְפַּשֵּׁט. וּבְגִין דְּהַהוּא אִתְפַּשַּׁט זְעִירָא מִכָּל רְקִיעִין, וּמִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ שֶׁהִתְפַּשֵּׁט קָטָן מִכָּל הָרְקִיעִים, הַאי נְקֻדָּה דְּסָלְקָא בֵּיהּ הַהוּא אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּנִגּוּנָא זְעִיר בְּנַיְחָא, וְלָא סַגְיָא, הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ שֶׁעוֹלָה בּוֹ אוֹתָהּ הַהִתְפַּשְּׁטוּת שֶׁל הַנִּגּוּן מְעַט בִּמְנוּחָה, וְלֹא רַבָּה, וְשִׁעוּרָא דִּילֵהּ בְּנִגּוּנָא כַּד אוֹשִׁיטוּ דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא לְגַבֵּי הַאי רָקִיעַ כְּדֵין מִתְיַחֲדִין וְשִׁעוּרוֹ בְּנִגּוּן כְּשֶׁהוֹשִׁיטוּ הַיָּמִין וְהַשְּׂמֹאל לָרָקִיעַ הַזֶּה אָז מִתְיַחֲדִים. וְעַל דָּא בֵּיהּ תַּרְוַיְהוּ תְּרֵין רוּחִין אִתְפַּשְּׁטוּ בְּנִגּוּנָא, כְּדֵי דָּחְיָא וְעַל כֵּן בּוֹ שְׁנֵיהֶם שְׁתֵּי רוּחוֹת מִתְפַּשְּׁטוֹת בְּנִגּוּן, וְהֵם בִּדְחִיָּה, וְאָתֵי רוּחָא זְעִיר בְּנַיְחָא וּבָאָה רוּחַ קְטַנָּה בִּמְנוּחָה.
לְבָתַר הַאי נִקּוּדָא אִטַּמְרַת בְּגַוָּהּ, וְאִתְחַפְיָא וְאִתְפַּשְּׁטַת בְּאִתְפַּשְּׁטוּתָא כְּהַאי תּוֹלַעְתָּא דְּאִתְחַפְיָא, אַחַר כָּךְ הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ נִסְתֶּרֶת בְּתוֹכָהּ, וּמִתְכַּסָּה וּמִתְפַּשֶּׁטֶת בְּהִתְפַּשְּׁטוּת כַּתּוֹלַעַת הַזּוֹ שֶׁמִּתְכַּסָּה. וּבָתַר דְּאִתְחַפְיָא בְּגַוֵהּ אִזְדְּרִיק לְתַתָּא לְנִגּוּנָא, וְדָא אִקְּרֵי זְרִיקָא דְּהַאי נְקֻדָּה, וְאַחַר שֶׁמִּתְכַּסָּה בְתוֹכוֹ, נִזְרֶקֶת לְמַטָּה לַנִּגּוּן, וְזוֹ נִקְרֵאת זְרִיקַת הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ, בְּגִין דְּאִתְיַשְּׁבַת בְּהַאי בִּימִינָא, מִשּׁוּם שֶׁמִּתְיַשֶּׁבֶת בַּיָּמִין הַזֶּה. וְכַד אִתְפַּשְּׁטַת הַאי נְקֻדָּה לְנַגְּנָא אֲחִידַת בְּבוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא, לְאִתְיַשְּׁבָא וְנָהִיר וְנָצִיץ, וּכְשֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ לְנַגֵּן, אוֹחֶזֶת אֶת הַנִּיצוֹץ הַקָּשֶׁה לְהִתְיַשֵּׁב, וּמְאִירָה וְנוֹצֶצֶת. וּכְדֵין וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר, כְּהַהוּא זֹהַר מַמָּשׁ דְּאִתְפְּשַׁט וְאִזְדְּרִיק נְצִיצוּ לְאִתְיַשְּׁבָא, וְאָז וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר, כְּאוֹתוֹ הַזֹּהַר מַמָּשׁ שֶׁהִתְפַּשֵּׁט וְנִזְרָק נִיצוֹץ לְהִתְיַשֵּׁב, וְדָא מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר. וַדַּאי בְּגִין דְּאִיהִי קְיָמָא עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב, וְזֶה מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר. וַדַּאי מִשּׁוּם שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת עַל דָּבָר - יִמְצָא טוֹב. אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּזֹהַר דָּא דְּאִיהוּ נְצִיצוּ וּזְהִירוּ לְאִסְתַּכְּלָא, וְרָזָא דָּא אִיהוּ עוּמְקָא וְרוּמָא לְאִתְיַשְּׁבָא בְּרָזָא דְּבוּצִינָא בְּהַהוּא דָּבָר, הִתְפַּשְּׁטוּת הַזֹּהַר הַזֶּה שֶׁהוּא נִיצוֹץ וְזוֹהֵר לְהִסְתַּכֵּל, וְהַסּוֹד הַזֶּה הוּא עֹמֶק וְרוּם לְהִתְיַשֵּׁב בְּסוֹד הַמָּאוֹר כְּמוֹ אוֹתוֹ הַדָּבָר.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
וְעוֹד, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), אִלֵּין תְּרֵין מְשִׂיחִין, דְּאִתְּמַר בְּהוּ בְּגָלוּתָא "כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ" (ישעיהו נב, יד). וּבְזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, וּמִתַּמָּן יִירְתוּן יִשְׂרָאֵל שַׁפִּירוּ דְּאַנְפִּין וְזִיו יְקָרָא, כְּמָה דְּאָמַר "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים" (איכה ד, ב). אֲבָל בְּגָלוּתָא, "עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה" (איוב כב, יד) וַדַּאי:
וְעִם כָּל דָּא "וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן" (בראשית ט, יד) דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְחֲזִיאַת לְאִתְגַּלָּאָה. לְמַאן? אֶלָּא לְמַאן דְּאִתְפְּקָחוּ עֵינוֹי לְמֶחֱמֵי בִּנְהוֹרָא דְּאוֹרַיְתָא, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג). וּמָאן דְּלֵית לֵיהּ נְהוֹרָא דָּא, אִתְּמַר בֵּיהּ "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם" (איכה ג, ו). עֲלֵיהּ כְּתִיב "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ" (משלי כח, ט) תּוֹעֵבָה, תּוֹעֶה בָּהּ, דְּאִיהִי אָזְלַת וְשַׁטָּאת מֵאֲתַר לַאֲתַר וְלָא עָאלַת לְגוֹ. אֲבָל מָאן דְּאִתְנָהִיר בִּנְהִירוּ דָּא, לְגַבֵּיהּ אִתְּמַר "וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן" (בראשית ט, יד), וְאִתְדְּבַק בָּהּ לְמֵיהַךְ אַבַּתְרֵהּ בָּאוֹרֵחַ מֵישָׁר. וְאַף עַל גַּב דְּסִטְרָא אַחֲרָא רַדָפְת אֲבַתְרֵיהּ, אִתְּמַר לַהּ דַּיִּיךְ בָּרְשָׁעִים, דַּיָּה לְצָרָה וַדַּאי. כֹּלָּא בְּהַאי יָד חֲזָקָה תַּלְיָא:
הארת הקשת היא השכינה המאירה בזמן הראוי לחורבן רק למי שדבק בתורה.
וְעוֹד, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), אִלֵּין תְּרֵין מְשִׂיחִין, דְּאִתְּמַר בְּהוּ בְּגָלוּתָא "כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ" (ישעיהו נב, יד) בְּגָלוּתָא אלו שני המשיחין שנאמר בהם בגלות, בהיותם סובלי חולאים וסובלים את צער השכינה נשחת מראם ממראה אדם, וּבְזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, וּמִתַּמָּן יִירְתוּן יִשְׂרָאֵל שַׁפִּירוּ דְּאַנְפִּין וְזִיו יְקָרָא, כְּמָה דְּאָמַר ובזמן הגאולה יזהירו פניהם כזהר הרקיע, ומשם יירשו ישראל פנים יפות וזיו יקר, כמו שנאמר "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים" (איכה ד, ב). אֲבָל בְּגָלוּתָא, אבל בגלות "עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה" (איוב כב, יד) וַדַּאי וַדַּאי.
וְעִם כָּל דָּא ועם כל זה "וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן" (בראשית ט, יד) דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְחֲזִיאַת לְאִתְגַּלָּאָה. גם בהיות העננים מכסים על הארץ והיה ראוי שירד מבול, מתגלה הקשת שזו השכינה שמזדמנת להתגלות לקיום העולם מכוח הברית. לְמַאן? אֶלָּא לְמַאן דְּאִתְפְּקָחוּ עֵינוֹי לְמֶחֱמֵי בִּנְהוֹרָא דְּאוֹרַיְתָא, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ למי? אלא למי שפוקח את עיניו לראות באור התורה, שנאמר בו "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג). וּמָאן דְּלֵית לֵיהּ נְהוֹרָא דָּא, אִתְּמַר בֵּיהּ ומי שאין בו אור התורה הזה, נאמר בו "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם" (איכה ג, ו) שיושב בחושך העולם ונחשב כמת בחייו, ועליו נאמר, עֲלֵיהּ כְּתִיב "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ" (משלי כח, ט) תּוֹעֵבָה, עבודתו מאוסה, ותועבה מלשון תּוֹעֶה בָּהּ, דְּאִיהִי אָזְלַת וְשַׁטָּאת מֵאֲתַר לַאֲתַר וְלָא עָאלַת לְגוֹ שהולכת תפילתו ומשוטטת ממקום למקום ולא נכנסת לתוך ההיכל אֲבָל מָאן דְּאִתְנָהִיר בִּנְהִירוּ דָּא, לְגַבֵּיהּ אִתְּמַר אבל למי שמאיר מאור התורה נאמר בו, "וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן" (בראשית ט, יד), וְאִתְדְּבַק בָּהּ לְמֵיהַךְ אַבַּתְרֵהּ בָּאוֹרֵחַ מֵישָׁר ונדבק בה להלך אחריה בדרך ישרה, ולא מתפתה ללכת בדרכים עקלקלות וְאַף עַל גַּב דְּסִטְרָא אַחֲרָא רַדָפְת אֲבַתְרֵיהּ, אִתְּמַר לַהּ דַּיִּיךְ בָּרְשָׁעִים, דַּיָּה לְצָרָה וַדַּאי ואף על גב, שהסטרא אחרא רודפת אחריו כיוון שהעננים עדיין קיימים, נאמר לסטרא אחרא, דיה לצרה – דייך ברשעים שאת יונקת ממעשיהם המקולקלים ודאי, ומכח זה מאירים פניהם של המשכילים בגלות. כֹּלָּא בְּהַאי יָד חֲזָקָה תַּלְיָא והכל תלוי בזו היד החזקה.
תפילות רע"א - רע"ב מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה רע"א: בזמן שהשכינה מתדבקת ברצון העליון היא נעשית "עת רצון", נצולים מהשקר של עמלק ומתגלה האמת בעולם.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. תְּפִלָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ וְאָנוּ מִתְפַּלְּלִים שֶׁתְּהֵא רְצוּיָה לְגַבְּךָ, וְזֶה הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא "עֵת", לְהִדָּבֵק בְּאוֹתוֹ "רָצוֹן הָעֶלְיוֹן", וּמִיָּד יֵעָשֶׂה "עֵת רָצוֹן" דִּכְתִיב, "וַאֲנִי תְּפִלָּתִי לְךָ יְהוָֹה עֵת רָצוֹן", בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ", לִשְׁלֹט שְׁנֵיהֶם בָּעוֹלָם – חֶסֶד לְהָאִיר לְכָל צַד, אֱמֶת לְהִנָּצֵל מֵאוֹתוֹ הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא עֲמָלֵק שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַתְּפִלּוֹת וְנֶאֶמַר בּוֹ, "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ", אוֹתָם שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ", וּמִיָּד שֶׁאֱמֶת יִשְׁלֹט נֶאֶמַר בּוֹ "אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ" – זֶה חֶסֶד, "עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" – זֶה אֱמֶת, שֶׁהֲרֵי בַּיִּחוּד שֶׁלְךָ אָנוּ מְקַוִּים, וְיֵאָמֵר בָּנוּ "וְהַבֹּטֵחַ בַּיְהוָֹה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ", "אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.
תפילה עב"ר: בזמן סתום המאורות, היחוד מתעורר ואוסף את האורות כולם לגבי שם הוי"ה ב"ה, ועי"ז ב"ה מתחזקים המאורות וממצוקותיהם יצילם.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי אוֹתִיּוֹת שֶׁלְּךָ יהו"ה ב"ה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים – כַּמָּה אוֹרוֹת מְאִירִים מֵהֶם כָּעֲנָבִים הַתְּלוּיִים בָּאֶשְׁכּוֹל, וְכֵן מִתְפָּרְשִׁים נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִשָּׁם שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם, "כָּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל, כְּבִכּוּרָה בִּתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם". בְּשָׁעָה שֶׁסִּתּוּם נִסְתָּם, אֵלֶּה הָאוֹתִיּוֹת מִתַּקְּפִים וְאוֹסְפִים לְגַבָּם כָּל אוֹתָם הָאוֹרוֹת, כְּלֵב זֶה שֶׁעוֹמֵד בָּאֶמְצַע, בְּשָׁעָה שֶׁנִּסְתָּם הַרֵי אוֹסֵף כָּל רוּחוֹת שֶׁל חַיִּים לְהִתַּקֵּף בָּהֶם וְנִצָּל, וּמַצִיל לְכָל אֵבָרֵי הַגּוּף, כָּךְ יִחוּד שֶׁלְּךָ מִתְעוֹרֵר וְאוֹסֵף אוֹרוֹת לְגַבֵּי שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ וְכֹל הַמַּדְרֵגוֹת נִצָּלִים בּוֹ, הַדָּא הוּא דִכְתִיב "וַיִצְעֲקוּ אֶל יְהוָֹה", זֶה אַסֵיפָה שֶׁנֶּאֱסָפִים אוֹרוֹת לְגַבָּיו, מִיַּד מִמְצוּקוֹתֵיהֵם יַצִּילֵם.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הַרֵי עַתָּה סִיתּוּם סוֹתֵם. עוֹרֵר יִחוּד שֶׁלְךָ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְגַבָּיו בֶּאֱמֶת, וּמִיָּד כָּל האוֹרוֹת תֶּאֱסֹף כְּאֶחָד לְהַצִּיל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁלְּךָ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.