Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

"וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן" (ישעיהו נה, יב), ש תְּלַת אֲבָהָן, ו"ו תְּרֵין מְשִׁיחִין, מ' ל"ב דְּ-וּבְשָׁלוֹ"ם סְלִיק ע"ב, וְדָא אִיהוּ דְאִתְּמַר "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי" (בראשית כח, כא), שִׂמְחָה אִיהוּ דְאִתְּמַר בֵּיהּ "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ" (קהלת ט, ז), דָּא יַיִן הַמְשׁוּמָר בַּעֲנָבָיו, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו" (תהלים כה, יד), 'יַיִן טוֹב' דָּא צַדִּיק, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "הַצַּדִּיק אָבָד" (ישעיהו נז, א), וּמַאי אָבָד? אָבָד הַהוּא נְבִיעוּ, וְאִשְׁתָּאַר נֶחֱרַב וְיָבֵשׁ בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי.

קָם סָבָא וְאָמַר אדנ"י בְּמַחֲשָׁבָה סָלְקָא, וְלַאו בְּחֻשְׁבַּן, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "הַ"ס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי יְהֹוָה כִּי נֵעוֹר מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ" (זכריה ב, יז), יִתְעַר בֵּיהּ כְּמָה דְאִתְעַר מִשִּׁנְתֵיהּ וְחָזַר לְשִׁנְתֵיהּ, עַד דְּיִתְעַר יְהֹוָה דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, לְקַיְימָא בֵּיהּ "וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ" (ישעיהו נד, ז), "גְּדֹלִים" אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דְהָאֵל הַגָּדוֹל דְּאִיהוּ חֶסֶד, וּשְׁכִינְתָּא בֵּיהּ סָלְקָא לְאִתְקְרֵי גְדוֹלָה, וּבֵיהּ וַדַּאי רָזָא דְפוּרְקָנָא, כְּגַוְונָא דָא יוד הא ואו הא יְהֹוָה. וא"ו בֵּיהּ רָזָא דְפוּרְקָנָא, דְאִיהוּ רָשִׁים בִּשְׁמָא דְע"ב, דְּאִינוּן וה"ו אנ"י וה"ו רֵישֵׁי תֵּיבִין וא"ו, תְּלַת עֲשַׂר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי דְאוֹרַיְיתָא, דְאִתְיְיהִיבַת מִימִינָא.

אִשְׁתָּאַר יו"ד ה"א ה"א דְסָלִיק לְחֻשְׁבַּן ל"ב, וְאִיהוּ ב' מִן "בְּרֵאשִׁית", ל' "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים לד, יב), וְעוֹד אִיהוּ ל"ב אֱלֹהִים דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה" (ישעיהו סג, ד), וּשְׁמָא דְע"ב אִיהוּ וַיְכֻלּ"וּ, בֵּיהּ אִשְׁתַּלִּים רָזָא דְפוּרְקָנָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'לְלִבִּ"י גִלִּיתִי' דְאִיהוּ חוּשְׁבַּן וַיְכֻלּ"וּ, וּבֵיהּ אִתְקַיַּים קְרָא "אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תהלים פט, ג), וּכְמָה דְנָפְקוּ מִמִּצְרַיִם בְּרָזָא דְע"ב שְׁמָהָן, כַּךְ יִפְקוּן בְּהוֹן כַּד יִפְרְקוּן בְּבַתְרַיְיתָא, בְּהַהוּא זִמְנָא "חֶסֶד יְהֹוָה מָלְאָה הָאָרֶץ" (תהלים לג, ה), וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ" (ישעיהו נד, י), "וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ" (ישעיהו נד, ח), וּבְגִין דָּא שִׁבַּח דָּוִד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגָלוּתָא דְאִיהִי שְׁאוֹל בְּהַאי חֶסֶד, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה" (תהלים פו, יג).

(דף סז ע"ב) וְאִי אוּמִין דְּעָלְמָא דָחֲקִין לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִדַּאי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עַל ד' מִן חֶסֶד דְּאִיהִי דָּלֵ"ת בְּגָלוּתָא, וְאִתְקַיַּים קְרָא בֵיהּ "בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה" (ישעיהו סו, ז), וְשַׁבְעִין תֵּיבִין דְּמִזְמוֹר "יַעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה" (תהלים כ, ב) אִינוּן לָקֳבֵל שִׁבְעִים שָׂרִים, דְּאִינוּן צִירִים וַחֲבָלִים דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, דְּאַתְוָון ב' בֵּיהּ אִתְקְרִיאָן פַּלְטְרִין גְּדוֹלִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְהֹוָה" (תהלים קיא, ב), וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּיהּ אִתְקְרִי גָּדוֹל, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ" (תהלים קמז, ה), וּבֵיהּ סָלְקִין יִשְׂרָאֵל לִגְדוּלָה.

וּשְׁכִינְתָּא בָּהּ אִתְּמַר "הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי" (שמות לג, כא), בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְקַיַּים בָּהּ קְרָא "גַּדְּלוּ לַיהֹוָה אִתִּי" (תהלים לד, ד), וּבָהּ אִתְּמַר בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא זִמְנָא "כִּי גָדוֹל אַתָּה" (תהלים פו, י) וְגוֹ', וּבֵיהּ "עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר" (איוב ט, י), וְדָא אִיהוּ חֶסֶד, בֵּיהּ "וַיְכֻלּוּ", ה' בַּשִּׁשִּׁי, בְּגִין דְּבֵיהּ ה' דְאַבְרָהָם אָזִיל ו' לְגַבָּהּ, מִיָּד יִתְעַר י"ה לִקְרָבָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ" (שמות יז, טז). וְשִׁשִּׁי אִיהוּ אֶלֶף שְׁתִיתָאָה, שְׁבִיעִי יְסוֹד, בֵּיהּ אִתְכְּלִילוּ וְאִתְיַיחֲדוּ שִׁית סְפִירָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ" (בראשית ב, א), דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתָּא, דְאִינוּן ו"ה, "יוֹם הַשִּׁשִּׁי" בְּגִין דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" (דברי הימים א' כט, יא), וְתַרְגּוּמוֹ דַאֲחִיד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, וְדָא אִיהוּ כֹ"ל, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְכָל צְבָאָם" (בראשית ב, א), מַאי צְבָאָם? תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

"וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן" (ישעיהו נה, יב), ש תְּלַת אֲבָהָן, ו"ו תְּרֵין מְשִׁיחִין, מ' ל"ב דְּ-וּבְשָׁלוֹ"ם סְלִיק ע"ב, וְדָא אִיהוּ דְאִתְּמַר "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי" (בראשית כח, כא), וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, ש שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, ו"ו שְׁנֵי מְשִׁיחִים, מ' ל"ב שֶׁל וּבְשָׁלוֹ"ם עוֹלִים לְע"ב, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי,  שִׂמְחָה אִיהוּ דְאִתְּמַר בֵּיהּ "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ" (קהלת ט, ז), דָּא יַיִן הַמְשׁוּמָר בַּעֲנָבָיו, שִׂמְחָה הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ,  וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו" (תהלים כה, יד), זֶה יַיִן הַמְשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו, וְעָלָיו נֶאֱמַר סוֹד יהו"ה לִירֵאָיו. 'יַיִן טוֹב' דָּא צַדִּיק, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "הַצַּדִּיק אָבָד" (ישעיהו נז, א), וּמַאי אָבָד? יַיִן טוֹב זֶה צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הַצַּדִּיק אָבָד,  אָבָד הַהוּא נְבִיעוּ, וְאִשְׁתָּאַר נֶחֱרַב וְיָבֵשׁ בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּמַה זֶּה אָבָד? אָבַד אוֹתוֹ הַמַּעְיָן, וְנִשְׁאָר נֶחֱרָב וְיָבֵשׁ, בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי. קָם סָבָא וְאָמַר אדנ"י בְּמַחֲשָׁבָה סָלְקָא, וְלַאו בְּחֻשְׁבַּן, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "הַ"ס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי יְהֹוָה כִּי נֵעוֹר מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ" (זכריה ב, יז), קָם הַזָּקֵן וְאָמַר: אדנ"י עוֹלֶה בְמַחֲשָׁבָה וְלֹא בְחֶשְׁבּוֹן, וְעָלָיו נֶאֱמַר הַ"ס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי יהו"ה כִּי נֵעוֹר מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ,  יִתְעַר בֵּיהּ כְּמָה דְאִתְעַר מִשִּׁנְתֵיהּ וְחָזַר לְשִׁנְתֵיהּ, עַד דְּיִתְעַר יְהֹוָה דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, לְקַיְימָא בֵּיהּ "וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ" (ישעיהו נד, ז), יִתְעוֹרֵר בּוֹ כְּמוֹ שֶׁהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ, וְחָזַר לִשְׁנָתוֹ עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר יהו"ה שֶׁהוּא רַחֲמִים, לְקַיֵּם בּוֹ וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ.
 
"גְּדֹלִים" אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דְהָאֵל הַגָּדוֹל דְּאִיהוּ חֶסֶד, וּשְׁכִינְתָּא בֵּיהּ סָלְקָא לְאִתְקְרֵי גְדוֹלָה, גְּדוֹלִים נִקְרֵאת מִצַּד שֶׁל הָאֵ"ל הַגָּדוֹל שֶׁהוּא חֶסֶד, וְהַשְּׁכִינָה עוֹלָה בּוֹ לְהִקָּרֵא גְדוֹלָה, וּבוֹ וַדַּאי סוֹד הַגְּאֻלָּה,  וּבֵיהּ וַדַּאי רָזָא דְפוּרְקָנָא, כְּגַוְונָא דָא יוד הא ואו הא יְהֹוָה. וא"ו בֵּיהּ רָזָא דְפוּרְקָנָא, דְאִיהוּ רָשִׁים בִּשְׁמָא דְע"ב, דְּאִינוּן וה"ו אנ"י וה"ו רֵישֵׁי תֵּיבִין וא"ו, כְּמוֹ זֶה: יו"ד ה"א וא"ו ה"א יהו"ה, וָא"ו בּוֹ סוֹד הַגְּאֻלָּה, שֶׁהוּא רָשׁוּם בַּשֵּׁם שֶׁל ע"ב, שֶׁהֵם וָה"וּ אֲנִ"י וָה"וּ, רָאשֵׁי תֵבוֹת וָא"ו,  תְּלַת עֲשַׂר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי דְאוֹרַיְיתָא, דְאִתְיְיהִיבַת מִימִינָא. שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁנִּתְּנָה מִיָּמִין.
 
אִשְׁתָּאַר יו"ד ה"א ה"א דְסָלִיק לְחֻשְׁבַּן ל"ב, וְאִיהוּ ב' מִן "בְּרֵאשִׁית", ל' "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים לד, יב), נִשְׁאָר יו"ד ה"א ה"א שֶׁעוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, וְהוּא ב' מִן בְּרֵאשִׁית, ל' לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. וְעוֹד אִיהוּ ל"ב אֱלֹהִים דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה" (ישעיהו סג, ד), וְעוֹד, הִיא שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֱלֹהִי"ם שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה,  וּשְׁמָא דְע"ב אִיהוּ וַיְכֻלּ"וּ, בֵּיהּ אִשְׁתַּלִּים רָזָא דְפוּרְקָנָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'לְלִבִּ"י גִלִּיתִי' דְאִיהוּ חוּשְׁבַּן וַיְכֻלּ"וּ, וְהַשֵּׁם שֶׁל ע"ב הוּא וַיְכֻלּ"וּ, בּוֹ נִשְׁלָם סוֹד הַגְּאֻלָּה, וְעָלָיו נֶאֱמַר לְלִבִּי גִלִּיתִי, שֶׁהוּא חֶשְׁבּוֹן וַיְכֻלּ"וּ,  וּבֵיהּ אִתְקַיַּים קְרָא "אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תהלים פט, ג), וּבוֹ הִתְקַיֵּם הַכָּתוּב אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה,  וּכְמָה דְנָפְקוּ מִמִּצְרַיִם בְּרָזָא דְע"ב שְׁמָהָן, כַּךְ יִפְקוּן בְּהוֹן כַּד יִפְרְקוּן בְּבַתְרַיְיתָא, וּכְמוֹ שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם בְּסוֹד שֶׁל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם שֵׁמוֹת, כָּךְ יֵצְאוּ בָהֶם כְּשֶׁיִּגָּאֲלוּ בָאַחֲרוֹנָה,  בְּהַהוּא זִמְנָא "חֶסֶד יְהֹוָה מָלְאָה הָאָרֶץ" (תהלים לג, ה), וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ" (ישעיהו נד, י), "וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ" (ישעיהו נד, ח), בְּאוֹתוֹ זְמַן חֶסֶד יהו"ה מָלְאָה הָאָרֶץ, וְעָלָיו נֶאֱמַר וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ,  וּבְגִין דָּא שִׁבַּח דָּוִד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגָלוּתָא דְאִיהִי שְׁאוֹל בְּהַאי חֶסֶד, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה" (תהלים פו, יג) וּמִשּׁוּם זֶה שִׁבַּח דָּוִד אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּגָּלוּת, שֶׁהִיא שְׁאוֹל, בַּחֶסֶד הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה.
 
 
(דף סז ע"ב) וְאִי אוּמִין דְּעָלְמָא דָחֲקִין לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִדַּאי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עַל ד' מִן חֶסֶד דְּאִיהִי דָּלֵ"ת בְּגָלוּתָא, וְאִם אֻמּוֹת הָעוֹלָם דּוֹחֲקִים אֶת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִדַּאי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עַל ד' מִן חֶסֶד, שֶׁהִיא דָלֶ"ת בַּגָּלוּת,  וְאִתְקַיַּים קְרָא בֵיהּ "בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה" (ישעיהו סו, ז), וְשַׁבְעִין תֵּיבִין דְּמִזְמוֹר "יַעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה" (תהלים כ, ב) אִינוּן לָקֳבֵל שִׁבְעִים שָׂרִים, וּמִתְקַיֵּם בּוֹ הַכָּתוּב בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה, וְשִׁבְעִים תֵּבוֹת שֶׁל הַמִּזְמוֹר יַעַנְךָ יהו"ה בְּיוֹם צָרָה, הֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעִים שָׂרִים,  דְּאִינוּן צִירִים וַחֲבָלִים דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, דְּאַתְוָון ב' בֵּיהּ אִתְקְרִיאָן פַּלְטְרִין גְּדוֹלִים, שֶׁהֵם הַצִּירִים וְהַחֲבָלִים שֶׁל הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁאוֹתִיּוֹת ב' נִקְרָאִים בּוֹ פַּלְטְרִין גְּדוֹלִים,  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְהֹוָה" (תהלים קיא, ב), וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּיהּ אִתְקְרִי גָּדוֹל, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ" (תהלים קמז, ה), וּבֵיהּ סָלְקִין יִשְׂרָאֵל לִגְדוּלָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יהו"ה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא בוֹ גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, וּבוֹ עוֹלִים יִשְׂרָאֵל לִגְדֻלָּה.
 
וּשְׁכִינְתָּא בָּהּ אִתְּמַר "הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי" (שמות לג, כא), בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְקַיַּים בָּהּ קְרָא "גַּדְּלוּ לַיהֹוָה אִתִּי" (תהלים לד, ד), וּבַשְּׁכִינָה נֶאֱמַר הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי. בְּאוֹתוֹ זְמַן הִתְקַיֵּם בָּהּ הַכָּתוּב גַּדְּלוּ לַיהו"ה אִתִּי, וּבָהּ אִתְּמַר בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא זִמְנָא "כִּי גָדוֹל אַתָּה" (תהלים פו, י) וְגוֹ', וּבֵיהּ "עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר" (איוב ט, י), וְדָא אִיהוּ חֶסֶד, וּבָהּ (וּבוֹ) נֶאֱמַר בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתוֹ זְמַן כִּי גָדוֹל אַתָּה וְגוֹמֵר, וּבוֹ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר, וְזֶהוּ חֶסֶ"ד, בֵּיהּ "וַיְכֻלּוּ", ה' בַּשִּׁשִּׁי, בְּגִין דְּבֵיהּ ה' דְאַבְרָהָם אָזִיל ו' לְגַבָּהּ, מִיָּד יִתְעַר י"ה לִקְרָבָא, בּוֹ וַיְכֻלּוּ, ה' בַּשִּׁשִּׁי (וּבוֹ וַיְכֻלּוּ בְּהַשִּׁשִּׁי), מִשּׁוּם שֶׁבּוֹ ה' שֶׁל אַבְרָהָם הוֹלֵךְ אֵלֶיהָ ו', מִיָּד יִתְעוֹרֵר י"ה לַקְּרָב.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ" (שמות יז, טז). וְשִׁשִּׁי אִיהוּ אֶלֶף שְׁתִיתָאָה, שְׁבִיעִי יְסוֹד, בֵּיהּ אִתְכְּלִילוּ וְאִתְיַיחֲדוּ שִׁית סְפִירָן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ, וְשִׁשִּׁי הוּא הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, שְׁבִיעִי יְסוֹד, בּוֹ נִכְלְלוּ וְהִתְיַחֲדוּ שֵׁשׁ סְפִירוֹת.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ" (בראשית ב, א), דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתָּא, דְאִינוּן ו"ה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַשְּׁכִינָה שֶׁהֵם ו"ה,  "יוֹם הַשִּׁשִּׁי" בְּגִין דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" (דברי הימים א' כט, יא), וְתַרְגּוּמוֹ דַאֲחִיד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, יוֹם הַשִּׁשִּׁי, מִשּׁוּם שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְתַרְגּוּמוֹ שֶׁאוֹחֵז בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ,  וְדָא אִיהוּ כֹ"ל, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְכָל צְבָאָם" (בראשית ב, א), מַאי צְבָאָם? תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט וְזֶהוּ כֹ"ל, וְעָלָיו נֶאֱמַר וְכָל צְבָאָם, מַה זֶּה צְבָאָם? שְׁנֵי עַמּוּדֵי אֱמֶת.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא שִׁבְעִין.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא שְׁכִינְתָּא. "וּלְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הָכָא קַיָּמִין מִילִין לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, בְּרָזָא דְּנִשְׁמָתִין מִלְּגַו, מַלְאָכַיָּא מִלְּבַר. בְּגִין כָּךְ, "וּלְכָל הַיָּד" מִסִּטְרָא דְּמַלְאָכַיָּא מִלְּבַר. "הַחֲזָקָה" מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתִין מִלְּגַו. "וּלְכָל הַמּוֹרָא" מִסִּטְרָא דְּמַלְאָכַיָּא מִלְּבַר. "הַגָּדוֹל" מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתִין מִלְּגַו. כֹּלָּא כָּלִיל בִּכְלָלָא חֲדָא לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, כְּתִיב "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" (דברים כח, ו) דָּא כְּלָלָא דִּמְהֵימָנוּתָא תּוּקְפָּא דְּיִשְׂרָאֵל. תָּא חֲזֵי, כְּתִיב "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק" (ירמיהו ב, כא), דָּא שׂוֹרֵק מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק. "כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת" (שם), מִסִּטְרָא דְּיוֹבְלָא, דְּבֵיהּ "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב (דף קנ' עמוד א') חֶסֶד לְאַבְרָהָם" (מיכה ז, כ). דֶּאֱמֶת לְיַעֲקֹב אֶתְיָהִיב וַדַּאי, דִּילֵיהּ תּוּקְפָּא דִּנְהִירוּ אֶתְיָהִיב, בְּגִין דְּמִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, מַה דְּלָאו הָכִי לָאַחֲרִינֵי. דְּהָא לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לָא אֶתְיָהִיב כָּל כָּךְ, בְּגִין עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. אֲבָל עִם כָּל דָּא "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם" (מיכה ז, כ). וְרָזָא דָּא "יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם" (ישעיהו כט, כב). דְּהָא בְּזִמְנִין דְּמִילִּין קָיְימִין לְנָפְקָא לְבַר, כְּדֵין נְהִירוּ דָּא אִתְהַדַּר דְּלָאו לְאִתְפַּשְׁטָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דִּנְהִירוּ אִתְהַדַּר לַאֲתַר דִּילֵיהּ וְדָא יַעֲקֹב, כְּדֵין כֹּלָּא אִתְבָּרֵךְ בְּגִינֵיהּ. בְּגִין כָּךְ "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" בְּקַדְמִיתָא, כְּדֵין "חֶסֶד לְאַבְרָהָם". וְדָא חֶסֶד מְקוֹרָא קַדִּישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, יִצְחָק נָמֵי הָכָא אִתְכְּלִיל, דִּכְתִיב "אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ" (מיכה ז, כ). דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאַבְרָהָם וְיַעֲקֹב מִּתְתַּקְנָן כִּדְקָא יָאוּת, אִתְתַּקַּן יִצְחָק בַּהֲדַיְיהוּ, בְּגִין כָּךְ "אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ". "מִימֵי קֶדֶם" (מיכה ז, כ), אִלֵּין יוֹמִין קַדְמָאִין דְּתָמָן מִסְתַּלְּקָן אִלֵּין אֲבָהָן וַדַּאי. וְעוֹד, "מִימֵי קֶדֶם" אִלֵּין יוֹמִין קַדְמָאִין עִלָּאִין, רָזָא דִּתְלַת רֵישִׁין דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, דְּתָמָן קָיְימִין בִּכְלָלָא חֲדָא חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, וְהָא אִתְּמָר. וּבְזִמְנָא דְּנִשְׁמָתָא חֲדָא מִיִּשְׂרָאֵל נָפְקַת לְמֵיתֵי (דף קנ' עמוד ב') לְעָלְמָא, בְּחִיבּוּרָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא נָפְקַת וַדַּאי. כְּגַוְנָא דָּא בְּשַׁעְתָּא דְּתָבַת לְאִסְתַּלְּקָא מֵעָלְמָא, תַּבַת לְאִתְקַשְּׁרָא בִּמְקוֹרָא עִלָּאָה דִּילַהּ. כְּדֵין תָּבִין דְּכַר וְנוּקְבָּא לְאִתְחַבְּרָא בְּגִינָה, לְכָנְשָׁא לַהּ לְגַבַּיְיהוּ. בְּגִין כָּךְ "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ" (דברים כח, ו), לְמֵיתֵי לְעָלְמָא. "וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" (שם), לְנָפְקָא מֵעָלְמָא לְאִתְהַדְּרָא לְאַתְרֵהּ. וְאוּמִין דְּעָלְמָא אִתְּמָר בְּהוּ "יִלְדֵי פֶשַׁע זֶרַע שָׁקֶר" (ישעיהו נז, ד) דְּהָא מס"מ וּבַת זוּגֵּיהּ נָפְקִין, וְאִלֵּין עֲמָלֵקִים עֵרֶב רַב.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא שִׁבְעִין.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא שְׁכִינְתָּא. זו השכינה "וּלְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. זה הקדוש ברוך הוא,  הָכָא קַיָּמִין מִילִין לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, בְּרָזָא דְּנִשְׁמָתִין מִלְּגַו, מַלְאָכַיָּא מִלְּבַר. שכאן עומדים הדברים להיתקן בתיקון שלם בסוד הנשמות שבפנים שהן פנימיות העולמות, והמלאכים מחוץ שהם חיצוניות העולמות. בְּגִין כָּךְ, "וּלְכָל הַיָּד" מִסִּטְרָא דְּמַלְאָכַיָּא מִלְּבַר. מהצד המלאכים שבחוץ. "הַחֲזָקָה" מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתִין מִלְּגַו. מצד הנשמות שבפנימיות בפנים. "וּלְכָל הַמּוֹרָא" מִסִּטְרָא דְּמַלְאָכַיָּא מִלְּבַר. ולכל המורה כולל את שניהם, דהיינו, "המורא" מהצד המלאכים שבחוץ. "הַגָּדוֹל" מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתִין מִלְּגַו, כֹּלָּא כָּלִיל בִּכְלָלָא חֲדָא לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. "הגדול" מצד הנשמות שבפנים הכל כלול בכללות אחת להתקן בתיקון שלם.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, כְּתִיב והנה אליהו הנביא הנאמן בא פתח ואמר כתוב, "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" (דברים כח, ו) דָּא כְּלָלָא דִּמְהֵימָנוּתָא תּוּקְפָּא דְּיִשְׂרָאֵל. וזה כלל האמונה חוזקם של ישראל. בוא וראה, כתוב,  תָּא חֲזֵי, כְּתִיב "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק" (ירמיהו ב, כא), דָּא שׂוֹרֵק מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק.  "שורק" הוא מצד היסוד, "כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת" (שם), מִסִּטְרָא דְּיוֹבְלָא, מצד היובל שהיא אימא / בינה, שבה דְּבֵיהּ "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב (דף קנ' עמוד א')  חֶסֶד לְאַבְרָהָם" (מיכה ז, כ). דֶּאֱמֶת לְיַעֲקֹב אֶתְיָהִיב וַדַּאי, דִּילֵיהּ תּוּקְפָּא דִּנְהִירוּ אֶתְיָהִיב, בְּגִין דְּמִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, מַה דְּלָאו הָכִי לָאַחֲרִינֵי. שאמת, ליעקב ניתן ודאי, שחוזק האור ניתן לו, בגלל שמיטתו שלמה, שזכה שלא היה פסול בזרעו, מה שלא היה כך לאחרים דְּהָא לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לָא אֶתְיָהִיב כָּל כָּךְ, בְּגִין עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. שהרי לאברהם וליצחק לא ניתן כל כך בגלל עשו וישמעאל. אבל עם כל זה,  אֲבָל עִם כָּל דָּא "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם" (מיכה ז, כ). וְרָזָא דָּא וזה סוד "יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם" (ישעיהו כט, כב). דְּהָא בְּזִמְנִין דְּמִילִּין קָיְימִין לְנָפְקָא לְבַר, כְּדֵין נְהִירוּ דָּא אִתְהַדַּר דְּלָאו לְאִתְפַּשְׁטָא. שהרי קודם שמתגלה תוקפו של יעקב, בזמן שהדברים עומדים לצאת לחוץ, אז האור הזה חזר שלא להתפשט, אֲבָל בְּזִמְנָא דִּנְהִירוּ אִתְהַדַּר לַאֲתַר דִּילֵיהּ וְדָא יַעֲקֹב, כְּדֵין כֹּלָּא אִתְבָּרֵךְ בְּגִינֵיהּ. אבל בזמן שהאור ישוב לאתר שלו וזה יעקב - אז הכל יתברך בגללו, לפיכך בְּגִין כָּךְ "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" בְּקַדְמִיתָא, כְּדֵין "חֶסֶד לְאַבְרָהָם", וְדָא חֶסֶד מְקוֹרָא קַדִּישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל. לפיכך "תתן אמת ליעקב" - בתתחילה, ואז חסד לאברהם שזה החסד מקור הקדוש של ישראל.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, יִצְחָק נָמֵי הָכָא אִתְכְּלִיל, דִּכְתִיב אבל בא וראה, יצחק גם כן כאן נכלל שכתוב  "אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ" (מיכה ז, כ). דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאַבְרָהָם וְיַעֲקֹב מִּתְתַּקְנָן כִּדְקָא יָאוּת, אִתְתַּקַּן יִצְחָק בַּהֲדַיְיהוּ, בזמן שאברהם ויעקב נתקנים כמו שראוי, נתקן יצחק יחד איתם, ושגם הוא נכלל ב"אבותינו", לפיכך בְּגִין כָּךְ "אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ". "מִימֵי קֶדֶם" (מיכה ז, כ), אִלֵּין יוֹמִין קַדְמָאִין דְּתָמָן מִסְתַּלְּקָן אִלֵּין אֲבָהָן וַדַּאי. מימי קדם, אלה הימים הראשונים ששם עולים אלו האבות ודאי. 

וְעוֹד, "מִימֵי קֶדֶם" אִלֵּין יוֹמִין קַדְמָאִין עִלָּאִין, רָזָא דִּתְלַת רֵישִׁין דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, דְּתָמָן קָיְימִין בִּכְלָלָא חֲדָא חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, וְהָא אִתְּמָר.  ועוד, מימי קדם אלה הימים הימים הראשונים העליונים, סוד שלושת הראשים דעתיקא קדישא ששם עומדים בכללות אחת חסד גבורה תפארת וזה נתבאר. וּבְזִמְנָא דְּנִשְׁמָתָא חֲדָא מִיִּשְׂרָאֵל נָפְקַת לְמֵיתֵי (דף קנ' עמוד ב') לְעָלְמָא, בְּחִיבּוּרָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא נָפְקַת וַדַּאי.  בזמן שנשמה אחת מישראל יוצאת לבוא לעולם - בחיבור של זכר ונקבה ונקבה דו"ן דאצילות יוצאת ודאי, כְּגַוְנָא דָּא בְּשַׁעְתָּא דְּתָבַת לְאִסְתַּלְּקָא מֵעָלְמָא, תַּבַת לְאִתְקַשְּׁרָא בִּמְקוֹרָא עִלָּאָה דִּילַהּ. כעניין זה, בשעה שעומדת להסתלק מהעולם חוזרת להתקשר במקור העליון שלה, כְּדֵין תָּבִין דְּכַר וְנוּקְבָּא לְאִתְחַבְּרָא בְּגִינָה, לְכָנְשָׁא לַהּ לְגַבַּיְיהוּ.  ואז חוזרים זכר ונקבה דו"ן דאצילות להתחבר בגללה לאסוף אותה אליהם. לפיכך בְּגִין כָּךְ "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ" (דברים כח, ו), לְמֵיתֵי לְעָלְמָא. לבוא לעולם, "וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" (שם), לְנָפְקָא מֵעָלְמָא לְאִתְהַדְּרָא לְאַתְרֵהּ.  לצאת מהעולם ולחזור למקומה. וְאוּמִין דְּעָלְמָא אִתְּמָר בְּהוּ ובאומות העולם נאמר בהם "יִלְדֵי פֶשַׁע זֶרַע שָׁקֶר" (ישעיהו נז, ד) דְּהָא מס"מ וּבַת זוּגֵּיהּ נָפְקִין, וְאִלֵּין עֲמָלֵקִים עֵרֶב רַב. שהרי מס"מ ובת זוגו יוצאים, כיון שאינם יוצאים מיחוד העליון שבאצילות אלא שורשם בקליפה, וכולם בני נידות, שלא התקדשו בחופה וקידושין כדת משה וישראל, והעיקרים שבהם הם העמלקים וערב רב.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה דו"ר: השכינה היא היכל ומעון לאורות העליונים המתגלים ממנה. ובגלות פרצה הס"א פרצות בחומותיה. בכח האמונה תפרוץ השכינה את הס"א ותאבדם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. לְךָ אָנוּ מְהַלְּלִים כְּדֵי לְעוֹרֵר אוֹרוֹת שֶׁלְךָ שֶׁיִּהְיוּ מְאִירִים אֵלֵינוּ, שֶׁהֲרֵי בַּהֶבֶל שֶׁיּוֹצֵא מִפִּינוּ כֻּלָּם מִתְקַשְּׁרִים לְהִתְלַהֵט כְּאֶחָד, כְּאוֹר זֶה שֶׁמִּתְלַהֵט עַל הַפְּתִלָּה, וְזֶה הָאוֹר שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב", וַדַּאי, זֶה אוֹר שֶׁשּׁוֹרֶה עַל הַנֵּר שֶׁלָּנוּ, מִיָּד אוֹתוֹ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁמִּתְגַּלֶּה בַּהֵיכָל שֶׁלְּךָ עוֹמֵד לְהִתְגַּלּוֹת בַּהֵיכָל שֶׁלְּךָ, וְהֵיכָל זֶה אֲדֹנָי וְהוּא הַלֵּל, בְּהַלֵּל נִפְתָּחִים שְׁעָרָיו, וְזֶה "אלף דלת נון יוד" גִּימַ' תרע"א מַלְכָּא, וְזֶה "וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה", מִיָּד הַנֹּעַם שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ הַהֵיכָל שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם יְהוָֹה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ", יוֹצֵא וּמִתְפַּשֵּׁט לַחוּץ וּמִתְפַּשֵּׁט לְכָל הַצְּדָדִים, וַהֲרֵי אָנוּ מְהַלְּלִים לְפָנֶיךָ לִפְתֹּחַ הַשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה, "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂוֹבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת בִּימִינֶךָ נֶצַח", בְּנוֹעַ"ם זֶה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מָעוֹ"ן לְהוֹשִׁיעַ, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָנוּ בְּדוֹר וָדוֹר", "כִּי טוֹב זַמְרָה לֵאלֹהֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְּהִלָּה".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי יָחִיד אַתָּה שֶׁאֵין בּוֹ שֵׁנִי דִּכְתִיב "אֲנִי יְהוָֹה לֹא שָׁנִיתִי", וְאָנוּ בּוֹטְחִים לְפָנֶיךָ בְּיִחוּדְךָ שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה. וְאִם אָנוּ קִלְקַלְנוּ מַעֲשֵׂינוּ הֲרֵי אִם חָטָאנוּ מַה נִּפְעַל בְּךָ? וּכְשֶׁאָנוּ בָּאִים שְׁעָרֶיךָ לֹא נָשׁוּב רֵיקָם שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ", בְּשִׁמְךָ הַקָּדוֹש "אְוִכָץ" שֶׁבּוֹ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת כָּל פֶּה, כָּךְ תִּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, "חָנֵּנוּ יְהוָֹה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בּוּז" וְרַב שָׁבְנוּ אָחוֹר רֵיקָם.

אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן. פְּתַח לָנוּ שַׁעֲרֵי אֱמוּנָתְךָ שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "פִּתְחוּ... צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמוּנִים". אָמֵן גִימַ' "יְהוָֹה אֲדֹנָי" שְׁנֵי יוּדִין הֵם שְׁעָ"רִים וְהֵם עֶשְׂרִי"ם, וְזֶה עֶשְׂרִין גֵּרָה הַשֶּׁקֶל שֶׁהֵם דְכַר וְנוּקְבָא, זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וְזֶה "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי" - יו"ד קֶדֶם, יו"ד אָחוֹר, בִּזְמַן שֶׁמִּתְחַבְּרִים כְּאֶחָד יאהדונה"י "כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּיו", שֶׁהֲרֵי כָּל מוֹנֵעַ עוֹבֵר מִפְּנֵיהֶם וּמֶלֶךְ פּוֹרֵץ וְעוֹשֶׂה לוֹ דֶּרֶךְ, וְזֶה מֶלֶךְ בִּזְמַן שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "כִּי לַיהוָֹה הַמְּלוּכָה", שֶׁאֵין מֶלֶךְ בְּלֹא מַלְכוּת. וּמִיָּד שֶׁנּוֹטֵל מַלְכוּתוֹ יֵאָמֵר בָּהּ "יָמִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי", מֵאוֹתוֹ שֶׁבָּא מִפֶּרֶץ, נֶגֶד פְּרָצוֹת שֶׁפָּרְצָה הַס"א - כֵּן תִּפְרֹץ בָּהּ הַשְּׁכִינָה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, מִיָּד "וְזַרְעֲךָ גּוֹיִם יִירַשׁ", זֶרַע שֶׁכָּלוּל מִזָּכָר וּנְקֵבָה וַדַּאי, "גּוֹי שֹׁמֵר אֱמוּנִים", "כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת", כִּי מִן הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה הֵם יוֹצְאִים, שֶׁקֶר אֵינוֹ מִתְעָרֵב שָׁם, "חָנֵּנוּ יְהוָֹה חָנֵּנוּ", יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.