Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וּבְגִין דְּגַלֵּי כָּל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, שְׁאִיל רַחֲמֵי עֲלַיְיהוּ, וּמָסַר גַּרְמֵיהּ לְמִיתָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ" (שמות לב, לב), וּבְפִיּוּסָא דִילֵיהּ אִדַּבַּק בְּמַלְכָּא, וַאֲחִיד בִּדְרוֹעָא דִיְמִינָא וְאָמַר "זְכֹר לְאַבְרָהָם" (שמות לב, יג), וּלְבָתַר אֲחִיד בִּשְׂמָאלָא וְאָמַר זְכֹר לְיִצְחָק (שם), וּלְבָתַר אֲחִיד בְּגוּפָא וְאָמַר וּלְיִשְׂרָאֵל (שם), וְאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִלֵּין בֵּינוּנִים לְגַבַּיְיהוּ 'תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת', כֵּיוָן דְּלָא תָאבוּ בִתְיוּבְתָּא הָא אִינוּן כִּרְשָׁעִים גְּמוּרִים וְאִם תָּאבִין בִּתְיוּבְתָּא אִתְּמַר לְגַבַּיְיהוּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת, וּבְגִין דְּלָא יִתְאֲבִידוּ אִלֵּין בֵּינוּנִיִּים אָמַר מֹשֶׁה וְכִי יֵמְרוּן בְּנֵי עָלְמָא דַאֲנָא כְּנֹחַ דְּלָא בָּעָא רַחֲמֵי עַל דָּרֵיהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא מָסַר גַּרְמֵיהּ עֲלַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא" (שמות לב, לב).

וּבְגִין דָּא עָתִיד רַעְיָא מְהֵימְנָא לְמֶהֱוִי בְגָלוּתָא בַתְרָאָה, וּבֵיהּ יִתְקַיֵּים "וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ" (ישעיהו נג, ה), אִתְעֲבִיד חוֹל בְּגִינַיְיהוּ, "מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ" (ישעיהו נג, ה) בְּמַכְתְּשִׁין דְּיִסּוּרִין דַּעֲנִיּוּתָא, בְּכַמָּה דוֹחֲקִין דְּסָבִיל עֲלַיְיהוּ, וּבְגִינֵיהּ "וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה עַל הָרָעָה" (שמות לב, יד) וְגוֹ', וְהֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ" (ישעיהו נג, ה), וּבְגִינֵיהּ שְׂמֹאל דּוֹחָה לְבֵינוּנִיִּים דְּאִיהִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְיָמִין מְקָרֵב לוֹן בִּתְיוּבְתָּא דְאִיהוּ פֶּסַח, דְּרוֹעָא יְמִינָא לְקַבֵּל שָׁבִים, וְיוֹקִים לוֹן מִנְּפִילוּ דִלְהוֹן וַאֲחִיד בִּידֵיהוֹן, וְיֵימִי לוֹן "קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם" (ישעיהו נב, ב), וּבְשָׁבוּעוֹת יִפְקוּן בִּזְכוּתָא דְמֹשֶׁה דְאִיהוּ מַתַּן תּוֹרָה רַחֲמֵי, וְגַלִּי לוֹן סֵפֶר תּוֹרָה, וְיִתְכַּנְשׁוּן לִירוּשְׁלֵם, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה מַלְכוּת הָרִשְׁעָה, וְרַחֲמֵי עַל בְּנוֹי, וּבֵיהּ כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, מָאן קִנּוֹ? יְרוּשְׁלֵם קִנּוֹ.

(דף נה ע"א) בְּהַהוּא זִמְנָא שׁוֹפָ"ר מְהוּפָּ"ךְ קַדְמָ"א זָקֵף קָטָ"ן, אִתְהַפַּךְ מֶמְשָׁלָה דְאוּמִין דְּעָלְמָא, וְיִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן מִזַּרְעָא דְהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים" (בראשית לב, יא) אִסְתַּלַּק וְאִזְדַּקַּף, וְאִתְּמַר בֵּיהּ זָקֵ"ף גָּדוֹ"ל, בִּימִינָא אִסְתַּלְקוּ מִן גָּלוּתָא, בְּגִין דְּמוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה דְּדַרְגֵּיהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ שָׁבוּעוֹת.

וּבֵיהּ מַאֲרִי"ךְ טַרְחָ"א, בֵיהּ מַאֲרִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ אֶרֶךְ אַפַּיִם עַל בֵּינוּנִיִּים, וְטָרַח בְּגִינַיְיהוּ, לְקַיָּימָא "וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ" (ישעיהו נד, ז), וּבֵיהּ יִפְקוֹן עַל יְדָא דְהַהוּא דְאִתְיַיהִיב אוֹרַיְתָא עַל יְדֵיהּ בְּשָׁבוּעוֹת, דְּאָזִיל לִימִינָא דְהַיְינוּ פֶסַח, בְּהַהִיא זִמְנָא "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" (שמות טו, א), וּבַסֻּכּוֹת "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם" (בראשית לג, יח), שָׁלֵם בְּגוּפֵיהּ, שָׁלֵם בְּמָמוֹנֵיהּ, וְאִסְתַּחַר בְּשִׁבְעָה עֲנָנֵי יְקָר כְּגַוְונָא דְקַדְמֵיתָא כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לְקַיֵּים "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (מיכה ז, טו) וְגוֹ'.

וְרַשִּׁיעַיָּא דְאִינוּן עֵרֶב רַב אִתְּמַר בְּהוֹן סוֹ"ף פָּסוּ"ק, דְּאִינוּן מִזַּרְעָא דַעֲמָלֵק דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז), וְאִינוּן חָמֵשׁ מִינִים עֲמָלֵקִים, גִּבּוֹרִים, נְפִילִים, עֲנָקִים, רְפָאִים, דְּכֻלְּהוּ מִסְתַּלְּקִין וּמִתְגַּבְּרִין עַל יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ" (בראשית ז, יח), אַרְבַּע זִמְנִין כְּתִיב וַיִּגְבְּרוּ וְגָבְרוּ, לָקֳבֵל אַרְבַּע גַּלְוָון, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר סוֹ"ף פָּסוּ"ק, דְּפָסִיק לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְסוֹף יוֹמַיָּא מֵעָלְמָא.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

וּבְגִין דְּגַלֵּי כָּל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, שְׁאִיל רַחֲמֵי עֲלַיְיהוּ, וּמָסַר גַּרְמֵיהּ לְמִיתָה, וּמִשּׁוּם שֶׁגִּלָּה כָּל זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וּמָסַר עַצְמוֹ לְמִיתָה,  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ" (שמות לב, לב), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ,  וּבְפִיּוּסָא דִילֵיהּ אִדַּבַּק בְּמַלְכָּא, וַאֲחִיד בִּדְרוֹעָא דִיְמִינָא וְאָמַר "זְכֹר לְאַבְרָהָם" (שמות לב, יג), וּבַפִּיּוּס שֶׁלּוֹ נִדְבַּק בַּמֶּלֶךְ, וְאָחַז בִּזְרוֹעַ יָמִין, וְאָמַר זְכֹר לְאַבְרָהָם וּלְבָתַר אֲחִיד בִּשְׂמָאלָא וְאָמַר זְכֹר לְיִצְחָק (שם), וּלְבָתַר אֲחִיד בְּגוּפָא וְאָמַר וּלְיִשְׂרָאֵל (שם), וְאַחַר כָּךְ אָחַז בִּשְׂמֹאל וְאָמַר זְכֹר לְיִצְחָק, וְאַחַר כָּךְ אָחַז בַּגּוּף וְאָמַר וּלְיִשְׂרָאֵל,  וְאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִלֵּין בֵּינוּנִים לְגַבַּיְיהוּ 'תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת', וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַבֵּינוֹנִיִּים הַלָּלוּ, אֲלֵיהֶם תַּמָּה זְכוּת הָאָבוֹת,  כֵּיוָן דְּלָא תָאבוּ בִתְיוּבְתָּא הָא אִינוּן כִּרְשָׁעִים גְּמוּרִים וְאִם תָּאבִין בִּתְיוּבְתָּא אִתְּמַר לְגַבַּיְיהוּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת, כֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁבוּ בִתְשׁוּבָה, הֲרֵי הֵם כִּרְשָׁעִים גְּמוּרִים, וְאִם שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה, נֶאֱמַר אֲלֵיהֶם חָלָה זְכוּת אָבוֹת, וּבְגִין דְּלָא יִתְאֲבִידוּ אִלֵּין בֵּינוּנִיִּים אָמַר מֹשֶׁה וְכִי יֵמְרוּן בְּנֵי עָלְמָא דַאֲנָא כְּנֹחַ דְּלָא בָּעָא רַחֲמֵי עַל דָּרֵיהּ? וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ הַבֵּינוֹנִיִּים הַלָּלוּ, אָמַר מֹשֶׁה, וְכִי יֹאמְרוּ בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁאֲנִי כְּמוֹ נֹחַ שֶׁלֹּא בִקֵּשׁ רַחֲמִים עַל דּוֹרוֹ?  בְּהַהוּא זִמְנָא מָסַר גַּרְמֵיהּ עֲלַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא" (שמות לב, לב) בְּאוֹתוֹ זְמַן מָסַר עַצְמוֹ עֲלֵיהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא.

 וּבְגִין דָּא עָתִיד רַעְיָא מְהֵימְנָא לְמֶהֱוִי בְגָלוּתָא בַתְרָאָה, וּבֵיהּ יִתְקַיֵּים "וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ" (ישעיהו נג, ה), וּמִשּׁוּם זֶה עָתִיד הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן לִהְיוֹת בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, וּבוֹ יִתְקַיֵּם וְהוּא מְחוֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ, אִתְעֲבִיד חוֹל בְּגִינַיְיהוּ, "מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ" (ישעיהו נג, ה) בְּמַכְתְּשִׁין דְּיִסּוּרִין דַּעֲנִיּוּתָא, בְּכַמָּה דוֹחֲקִין דְּסָבִיל עֲלַיְיהוּ, נַעֲשֶׂה חֹל בִּגְלָלָם, מְדֻכָּא בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, בְּמַכּוֹת שֶׁל יִסּוּרִים שֶׁל עֲנִיּוּת, בְּכַמָּה דְחָקִים שֶׁסּוֹבֵל עֲלֵיהֶם,  וּבְגִינֵיהּ "וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה עַל הָרָעָה" (שמות לב, יד) וְגוֹ', וְהֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ" (ישעיהו נג, ה), וּבִגְלָלוֹ וַיִּנָּחֶם יהו"ה עַל הָרָעָה וְגוֹמֵר, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּבַחֲבוּרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ,  וּבְגִינֵיהּ שְׂמֹאל דּוֹחָה לְבֵינוּנִיִּים דְּאִיהִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְיָמִין מְקָרֵב לוֹן בִּתְיוּבְתָּא דְאִיהוּ פֶּסַח, וּבִגְלָלוֹ שְׂמֹאל דּוֹחָה אֶת הַבֵּינוֹנִיִּים, שֶׁהִיא רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְיָמִין מְקָרֶבֶת אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהוּא פֶסַח,  דְּרוֹעָא יְמִינָא לְקַבֵּל שָׁבִים, וְיוֹקִים לוֹן מִנְּפִילוּ דִלְהוֹן וַאֲחִיד בִּידֵיהוֹן, וְיֵימִי לוֹן "קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם" (ישעיהו נב, ב), זְרוֹעַ יָמִין לְקַבֵּל שָׁבִים, וְיָקִים אוֹתָם מִנְּפִילָתָם וְאוֹחֵז בִּידֵיהֶם, וְיֹאמַר לָהֶם קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלָיִם,

וּבְשָׁבוּעוֹת יִפְקוּן בִּזְכוּתָא דְמֹשֶׁה דְאִיהוּ מַתַּן תּוֹרָה רַחֲמֵי, וְגַלִּי לוֹן סֵפֶר תּוֹרָה, וּבְשָׁבוּעוֹת יֵצְאוּ בִּזְכוּת מֹשֶׁה, שֶׁמַּתַּן תּוֹרָה הוּא רַחֲמִים, וּמְגַלֶּה לָהֶם סֵפֶר תּוֹרָה,  וְיִתְכַּנְשׁוּן לִירוּשְׁלֵם, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה מַלְכוּת הָרִשְׁעָה, וְרַחֲמֵי עַל בְּנוֹי, וּבֵיהּ כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, מָאן קִנּוֹ? יְרוּשְׁלֵם קִנּוֹ., וְיִתְכַּנְּסוּ לִירוּשָׁלַיִם, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, מַלְכוּת הָרִשְׁעָה, וְרַחֲמִים עַל בָּנָיו, וּבוֹ כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ. מִי זֶה קִנּוֹ? יְרוּשָׁלַיִם קִנּוֹ (לַשְּׁכִינָה). (דף נה ע"א) בְּהַהוּא זִמְנָא שׁוֹפָ"ר מְהוּפָּ"ךְ קַדְמָ"א זָקֵף קָטָ"ן, אִתְהַפַּךְ מֶמְשָׁלָה דְאוּמִין דְּעָלְמָא, בְּאוֹתוֹ זְמַן שׁוֹפָ"ר מְהֻפָּ"ךְ קַדְמָ"א זָקֵ"ף קָטָ"ן, מִתְהַפֶּכֶת מֶמְשֶׁלֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם,  וְיִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן מִזַּרְעָא דְהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים" (בראשית לב, יא) אִסְתַּלַּק וְאִזְדַּקַּף, וְאִתְּמַר בֵּיהּ זָקֵ"ף גָּדוֹ"ל, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מִזֶּרַע אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים, מִתְעַלֶּה וּמִזְדַּקֵּף, בִּימִינָא אִסְתַּלְקוּ מִן גָּלוּתָא, בְּגִין דְּמוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה דְּדַרְגֵּיהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ שָׁבוּעוֹת וְנֶאֱמַר בּוֹ זָקֵ"ף גָּדוֹ"ל, בְּיָמִין הִתְעַלּוּ מִן הַגָּלוּת, בִּגְלַל שֶׁמּוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה, שֶׁדַּרְגָּתוֹ הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא שָׁבוּעוֹת.

 וּבֵיהּ מַאֲרִי"ךְ טַרְחָ"א, בֵיהּ מַאֲרִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ אֶרֶךְ אַפַּיִם עַל בֵּינוּנִיִּים, וְטָרַח בְּגִינַיְיהוּ, וּבוֹ מַאֲרִי"ךְ טַרְחָ"א, בּוֹ מַאֲרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם עַל הַבֵּינוֹנִיִּים וְטוֹרֵחַ בִּשְׁבִילָם,  לְקַיָּימָא "וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ" (ישעיהו נד, ז), וּבֵיהּ יִפְקוֹן עַל יְדָא דְהַהוּא דְאִתְיַיהִיב אוֹרַיְתָא עַל יְדֵיהּ בְּשָׁבוּעוֹת, דְּאָזִיל לִימִינָא דְהַיְינוּ פֶסַח, לְקַיֵּם וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ, וּבוֹ יֵצְאוּ עַל יַד אוֹתוֹ שֶׁנִּתְּנָה תוֹרָה עַל יָדוֹ בְּשָׁבוּעוֹת, שֶׁהוֹלֵךְ לְיָמִין שֶׁהַיְנוּ פֶסַח.  בְּהַהִיא זִמְנָא "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" (שמות טו, א), וּבַסֻּכּוֹת "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם" (בראשית לג, יח), שָׁלֵם בְּגוּפֵיהּ, שָׁלֵם בְּמָמוֹנֵיהּ, בְּאוֹתוֹ זְמַן אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, וּבְסֻכּוֹת וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם, שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, שָׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ,  וְאִסְתַּחַר בְּשִׁבְעָה עֲנָנֵי יְקָר כְּגַוְונָא דְקַדְמֵיתָא כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לְקַיֵּים "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (מיכה ז, טו) וְגוֹ' וּמֻקָּף בְּשִׁבְעָה עַנְנֵי כָבוֹד כְּבָרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לְקַיֵּם כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וְגוֹמֵר.

 וְרַשִּׁיעַיָּא דְאִינוּן עֵרֶב רַב אִתְּמַר בְּהוֹן סוֹ"ף פָּסוּ"ק, דְּאִינוּן מִזַּרְעָא דַעֲמָלֵק דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז), וְהָרְשָׁעִים, שֶׁהֵם עֵרֶב רַב, נֶאֱמַר בָּהֶם סוֹ"ף פָּסוּ"ק, שֶׁהֵם מִזַּרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ,  וְאִינוּן חָמֵשׁ מִינִים עֲמָלֵקִים, גִּבּוֹרִים, נְפִילִים, עֲנָקִים, רְפָאִים, דְּכֻלְּהוּ מִסְתַּלְּקִין וּמִתְגַּבְּרִין עַל יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, וְהֵם חֲמִשָּׁה מִינִים: עֲמָלֵקִים, גִּבּוֹרִים, נְפִילִים, עֲנָקִים, רְפָאִים, שֶׁכֻּלָּם מִתְעַלִּים וּמִתְגַּבְּרִים עַל יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ" (בראשית ז, יח), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ.  אַרְבַּע זִמְנִין כְּתִיב וַיִּגְבְּרוּ וְגָבְרוּ, לָקֳבֵל אַרְבַּע גַּלְוָון, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר סוֹ"ף פָּסוּ"ק, אַרְבַּע פְּעָמִים כָּתוּב וַיִּגְבְּרוּ וְגָבְרוּ, כְּנֶגֶד אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר סוֹ"ף פָּסוּ"ק,  דְּפָסִיק לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְסוֹף יוֹמַיָּא מֵעָלְמָא שֶׁמַּפְסִיק אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְסוֹף הַיָּמִים מִן הָעוֹלָם.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תָּא חֲזֵי, תִּיקּוּנָא בְּמַאי תַּלְיָא? אֶלָּא "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). מַאי "יָדְךָ"? אֶלָּא דָּא יְדָא עִלָּאָה, יָד הַחֲזָקָה, יָד דְּעַתִּיק יוֹמִין דְּקָיְימָא טְמִירָא בְּגוֹ הַהִיא חָכְמְתָא עִלָּאָה. תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא בְּרָזָא דָּא אִשְׁתְּמוֹדָע. דְּהָא מִגּוֹ גְּבוּרָה דִּלְתַתָּא רָזָא דֶּאֱלֹהִים, מִתְפַּשְׁטָן דַּרְגִּין בָּתַר דַּרְגִּין עַד דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקִין לְתַתָּא אִינוּן סִטְרִין מְסָאֲבִין. וְאִלֵּין סִטְרִין לָא מִתְכַּפְיָין אֶלָּא בְּשָׁרְשַׁיְיהוּ. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּשָׁרְשָׁא עִלָּאָה אִתְתְּקַף, תָּב וְכָלִיל כָּל דַּרְגִּין דִּילֵיהּ לְעֵילָא, וְסִטְרִין מְסָאֲבִין נָפְלִין לְתַתָּא וּמִתָּבְרָן. וּבְגִין כָּךְ "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). דְּהָא תַּנִּין דָּא לְגַבֵּי אִינוּן דִּלְתַתָּא זְנָבָא אִקְרֵי, וְתַמָּן אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּפָא בִּיְדָא דָּא בְּגִין לְאַכְפְּיָא לֵיהּ. כְּדֵין "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד), בְּהַהִיא כַּף דְּתָמָן קָאִים הַהוּא תַּנִּין דְּאִתְּמָר. וְתַמָּן נָחָשׁ אִתְהַדַּר לְמַטֶּה, לְאִתַּבְּרָא וּלְאִתְכַּפְיָא תְּחוּתֵיהּ. וְאִיהוּ דָּן דְּאִתְּמָר.

תָּא חֲזֵי, יְדָא דָּא בְּהַהִיא חָכְמְתָא אִתְעָרַת. מִתַּמָּן אִתְפַּשְׁטַת בְּי"ג תִּיקּוּנִין עִלָּאִין דְּאִקְרוּן י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים. וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". "הַמּוֹרָא" דָּא מִדּוֹת, שֶׁל רַחֲמִים דָּא "הַגָּדוֹל". בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) לְגַו. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) לְבַר בְּאִינוּן מְכִילָן דְּאִתְמָרוּ. וְרָזָא דָּא אֲדֹנָ"י. דִּלְגַו אִיהוּ י"ה בְּחָכְמָה סְתִימָאָה, לְבַר אדנ"י בְּי"ג תִּיקּוּנִין. בְּגִין כָּךְ "אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי (דף קיח' עמוד ב') יַעֲמֹד" (תהלים קל, ג). תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דִּשְׁמָא דָּא אֲדֹנָ"י אִתְנָהִיר לְעֵילָא, אִתְתַּקַּן וְאִתְנָהִיר כְּגַוְנָא דָּא לְתַתָּא. כְּדֵין "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד), דָּא דָּן דְּאֲדֹנָ"י. דְּכֵיוָן דְּאִתְנָהִיר בִּנְהוֹרֵיהּ, נָחָשׁ אִתְבַּר תְּחוּתֵיהּ וַדַּאי, וְאִשְׁתַּכַּח כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים:

>סוד הכנעת הטומאה בשורשה והנחש בזנבו.

תָּא חֲזֵי, תִּיקּוּנָא בְּמַאי תַּלְיָא? בא וראה, תיקון זה במה תלוי? אֶלָּא "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). מַאי "יָדְךָ"? אֶלָּא דָּא יְדָא עִלָּאָה, יָד הַחֲזָקָה, יָד דְּעַתִּיק יוֹמִין דְּקָיְימָא טְמִירָא בְּגוֹ הַהִיא חָכְמְתָא עִלָּאָה. מהי ידך? אלא זו היד העליונה, יד החזקה, ידו של עתיק יומין הנמצאת בהעלם בתוך אותה חכמה סתימאה העליונה דאריך.

תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא בְּרָזָא דָּא אִשְׁתְּמוֹדָע. בוא וראה, הכל בסוד הזה נודע. דְּהָא מִגּוֹ גְּבוּרָה דִּלְתַתָּא רָזָא דֶּאֱלֹהִים, מִתְפַּשְׁטָן דַּרְגִּין בָּתַר דַּרְגִּין עַד דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקִין לְתַתָּא אִינוּן סִטְרִין מְסָאֲבִין.  והוא, מתוך הגבורה התחתונה - סוד שם אלהי"ם, מתפשטים מדרריגות אחרי מדריגות, עד שמהגבורות הקשות והלא ממותקות יוצאים למטה מתחת לעולמות הקדושה אלה הצדדים הטמאים. וְאִלֵּין סִטְרִין לָא מִתְכַּפְיָין אֶלָּא בְּשָׁרְשַׁיְיהוּ. ואלו הצדדים הטמאים אינם מוכנעים אלא בשורשם. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּשָׁרְשָׁא עִלָּאָה אִתְתְּקַף, תָּב וְכָלִיל כָּל דַּרְגִּין דִּילֵיהּ לְעֵילָא, וְסִטְרִין מְסָאֲבִין נָפְלִין לְתַתָּא וּמִתָּבְרָן. שהרי, בזמן שהשורש העליון מתחזק, חוזר וכולל כל המדירגות שלו למעלה, והצדדים הטמאים נופלים למטה ונשברים כיון שאין להן במה להיאחז. ולפיכך נאמר וּבְגִין כָּךְ "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). דְּהָא תַּנִּין דָּא לְגַבֵּי אִינוּן דִּלְתַתָּא זְנָבָא אִקְרֵי, וְתַמָּן אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּפָא בִּיְדָא דָּא בְּגִין לְאַכְפְּיָא לֵיהּ. שהרי התנין הזה, לגבי אלה שלמטה נקרא זנב, ושם צריך להתחזק בזו היד החזקה, כדי לכפות אותו, ואז, כְּדֵין "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד), בְּהַהִיא כַּף דְּתָמָן קָאִים הַהוּא תַּנִּין דְּאִתְּמָר, וְתַמָּן נָחָשׁ אִתְהַדַּר לְמַטֶּה, לְאִתַּבְּרָא וּלְאִתְכַּפְיָא תְּחוּתֵיהּ. וְאִיהוּ דָּן דְּאִתְּמָר. באותה הכף שבה נמצאת הכנעתו של אותו התנין שנאמר, ששם הנחש חזר למטה, להשבר ולהיכנע תחתיו.

> היד החזקה - גבורה דעתיק. המורא הגדול - הדיקנא, שחיבורם מכניע את הנחש. 

תָּא חֲזֵי, יְדָא דָּא בְּהַהִיא חָכְמְתָא אִתְעָרַת. מִתַּמָּן אִתְפַּשְׁטַת בְּי"ג תִּיקּוּנִין עִלָּאִין דְּאִקְרוּן י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים. בא וראה, זו היד החזקה, באותה החכמה סתימאה התעוררה, ומשם מתפשטת בי"ג תיקונים עליונים שנקראים י"ג מדות של רחמים, כיון שהם רחמים גדולים לישראל וכליה לסטרא אחרא, וזה סוד וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל".

"הַמּוֹרָא" - דָּא מִדּוֹת. "שֶׁל רַחֲמִים" - דָּא "הַגָּדוֹל". בְּגִין כָּךְ לפיכך "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) לְגַו סוד "היד" הוא בפנימיות המוח, "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) לְבַר בְּאִינוּן מְכִילָן דְּאִתְמָרוּ, וְרָזָא דָּא אֲדֹנָ"י. סוד המורא הוא בחיצוניות, באילו י"ג מדות המתגלים בזקן שנתבארו, וזה סוד אדנ"י. דִּלְגַו אִיהוּ י"ה בְּחָכְמָה סְתִימָאָה, לְבַר אדנ"י בְּי"ג תִּיקּוּנִין.  שבפנימיות סודו י"ה בחכמה סיתמאה, ובחיצוניות אדנ"י בי"ג תיקוני הזקן. לפיכך בְּגִין כָּךְ "אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי (דף קיח' עמוד ב') יַעֲמֹד" (תהלים קל, ג).

תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דִּשְׁמָא דָּא אֲדֹנָ"י אִתְנָהִיר לְעֵילָא, אִתְתַּקַּן וְאִתְנָהִיר כְּגַוְנָא דָּא לְתַתָּא. בוא וראה, בזמן ששם זה אדנ"י מאיר למעלה, נתקן ומאיר כעין זה למטה, ואז כְּדֵין "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד), זה דָּא דָּן דְּאֲדֹנָ"י. דְּכֵיוָן דְּאִתְנָהִיר בִּנְהוֹרֵיהּ, נָחָשׁ אִתְבַּר תְּחוּתֵיהּ וַדַּאי, וְאִשְׁתַּכַּח כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים: כיון שמאיר באורותיו, הנחש נשבר תחתיו ודאי, ונמצא הכל בתיקון שלם:

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קע"ט: העצבון בגלות נמשך מצד השפחה הרעה וכנגדה מתחזקים ישראל בשמחה של מצוה ועושים קן לשכינה. בקיווי לגילוי אמתת היחוד מצפים לגאולה ולשמחת אמת לעולם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהֹוָה נֵלֵךְ", שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת שָׁלַט עֲלֵיהֶם הָעֶצֶב שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹל יְמֵי חַיֶּיךָ", לְפִיכָךְ הַשְּׁכִינָה לֹא הָיְתָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לִילִית שִׁפְחָה רָעָה שֶׁהִיא עִצָּבוֹן שְׁכִינָה בּוֹרַחַת מִשָּׁם עַד שֶׁתַּעֲבֹר הָרְשָׁעָה מִפָּנֶיהָ, וְסוֹד זֶה 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה מִתּוֹךְ עַצְבוּת', וְיִשְׂרָאֵל מִתְחַזְקִים בְּיִחוּדְךָ כְּדֵי שֶיִהְיֶה לָהֶם שִׂמְחָה - שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה וַדַּאי, לָתֵת מָקוֹם לַשְּׁכִינָה שֶׁתּוּכַל לִשְׁרוֹת אַפִילוּ בַּגָּלוּת, וּמִיָּד יֵאָמֵר בָּהּ "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַּיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ", וְזֶהוּ קֵן בַּמִּדְבָּר, מְלוֹן אוֹרְחִים שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ". כִּי יִקָּרֵא בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה, וּמִצַּד זֶה אֵינָם נֶאֱבָדִים תַּחַת הַשִּׁפְחָה הָרָעָה הַזֹּאת אֶלָּא הֵם שְׂמֵחִים בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה וּבְכַמָּה תִּקּוּנִים שֶׁהֵם נִזְמָנִים לְסוֹף הַיָּמִים שֶׁכֻּלָּם מְזֻמָּנִים לְמַעְלָה בְּאוֹתוֹ סוֹד הָעֶלְיוֹן שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "כִּי לֹא יַעֲשֶׂה יְהֹוָה אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גִּלָּה סוֹדוֹ" וכו', שֶׁהֲרֵי מֵחָכְמָה סְתִימָאָה יוֹצְאִים הַדְּבָרִים וְזֶה "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו", יַיִן הַמְשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו מִתְפַּשֵּׁט בְּ-ע' גְּוָנִים, מִשָּׁם מְקַבְּלִים הַנְּבִיאִים עַל יְדֵי אִימָא מָקוֹם שֶׁמִּתְגַּלֶּה יַיִן זֶה, וְזֶה נְבוּאָה מִבִּינָה. אֲבָל, אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם גִבּוֹר וְעָשִׁיר, שֶׁהֵם ג' מוֹחִין כְּלוּלִים בְּחָכְמָה סְתִימַאָה וְזֶה יו"ד ה"א וא"ו, טַלָּא דְּבְּדְלוֹחָא, "כִּי טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ", וְאַחַר כַּךְ צָרִיךְ לָרֶדֶת עַד הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא מַעֲשֶׂה. וּמִצַּד אִימָא מִתְגַּלֶּה סוֹד זֶה לַנְּבִיאִים וְכֻלָּם הֵכִינוּ תִּקּוּנִים אֵלֶּה לְסוֹף הַגָּלוּת.

וְכַמָּה הַבְטָחוֹת שֶׁעָשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל וְנוֹתְנִים מָקוֹם לַשְּׁכִינָה לִשְׁרוֹת בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁהוּא הַלֵּב מֵבִין, וּמִצַּד זֶה אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים אַפִילוּ בַּגָּלוּת וְיֵשׁ מָקוֹם לַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי" וַדַּאי, נְבִיאִים שֶׁאָמְרוּ נְבוּאָתָן כָּל אֶחָד לְפִי שָׁרְשׁוֹ, וְהֵם מְאִירִים בְּתוֹךְ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּנוּ לָתֵת מָקוֹם לַשְּׁכִינָה, וְכָךְ נְשָׁמוֹת שֶׁלָּנוּ מִתְדַּבְּקִים בְּךָ בְּתֹקֶף יִחוּדְךָ שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים שֶׁנְּבוּאָתָן אֱמֶת מִצַּד אִימָא עִלָּאָה "אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו" וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי יַיִן הַמְשֻׁמָּר הוּא שֶׁאֵין שֶׁקֶר שׁוֹלֵט שָׁם כְּלָל. וְאִם הָיוּ רוֹצִים אוּמוֹת הָעוֹלָם לְפָרֵשׁ לָהֶם הַנֶּחָמוֹת הֲרֵי יָדַעְנוּ שֶׁאַתָּה וּדְבָרְךָ אֱמֶת, וַאֲמִתְּךָ שֶׁלְּךָ זַעַם הוּא לְאוּמוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵם שֶׁקֶר שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר", וּלְפִיכָךְ "וַיהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, וְלֹא יָכִילוּ גּוֹיִים זַעֲמוֹ".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי לִילִית שִׁפְחָה רָעָה שֶׁהִיא עִצָּבוֹן רוֹצָה לְהַעֲצִיב אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ אַפִילוּ בְּאוֹר זֶה שֶׁנָּתַן לָנוּ. אֲבָל בְּיִחוּדְךָ אֲנַחְנוּ מִתְחַזְּקִים וְלַאֲמִתְּךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים שֶׁיִּתְגַּבֵּר כֹּחַ אוֹרְךָ עַל הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה וְתִהְיֶה הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עָלֵינוּ בַּאֲמִתַּת יִחוּדְךָ. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹצִים לִשְׂמֹחַ בְּךָ כֵּן תְּשַׂמְּחֵנוּ, "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה", שֶׁיִּחוּדְךָ אֱמֶת וְכָל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.