תיקון גילוי היחוד – הדף היומי י"א בתמוז

תיקון גילוי היחוד – הדף היומי י"א בתמוז

תיקוני זוהר רשב"י  – רישא.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִיךְ בְּרִי לְעַתִּיק יוֹמִין, דְּהָא רוּחַ קַדִּשָׁא אִתְעַר לְגַבָּךְ, לְגַלָּאָה הָכָא חִדּוּשִׁים דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדְעוּ עַד הַשְׁתָּא. אָמַר וַדַּאי דָּא אִיהוּ "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי" (בראשית ד, י), אִינוּן דָּמִים דְּיִשְׂרָאֵל, דַּעֲתִידִין לְמִגְזַל לוֹן בְּנוֹי דְּקַיִן עֵרֶב רַב רַשִּׁיעַיָּיא חַיָּיבַיָּא בְגָלוּתָא, וְדָא אִיהוּ "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם" (בראשית ו, יג), וְדָא הוּא קָטוֹלָא דְקַיִן לְהֶבֶל 'דְּעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת'.

(דף קיג ע"ב) "וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים" (בראשית ד, ג) וְגוֹ', פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר מַאי "מִקֵּץ יָמִים"? אֶלָּא מֵהַהוּא אֲתַר דְּעָתִיד לְמֵימָר בֵּיהּ "קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי" (בראשית ו, יג), "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" (איוב כח, ג), וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל "קֵץ כָּל בָּשָׂר" (בראשית ו, יג), חֲבִילוּ דְכָל בִּשְׂרָא, מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, חָמָא דַעֲתִידִין לְמֵיפַּק מִנֵּיהּ מְחַבְּלִים כְּרָמִים, דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי כֶרֶם יְהֹוָה צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו ה, ז), בְּגִין כַּךְ "וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" (בראשית ד, ה), וְחָמָא דַעֲתִידִין לְמֵיפַק מֵהֶבֶל כַּמָּה צַדִּיקַיָּא, בְּגִין דָּא "וַיִּשַׁע יְהֹוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ" (בראשית ד, ד).

וְהָא בְּשַׁעְתָּא דְאִתְיְלִיד קַיִן אִתְּמַר בֵּיהּ "קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָה" (בראשית ד, א), וְלָא הֲוָה הָכִי, מִשּׁוּם דְּלָא אִתְבַּסְמַת, וְחִוְיָא תַּקִּיפָא אַטִּיל בָּהּ זוּהֲמָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, וּבְגִין דָּא לָא הֲוָה אִתְבַּסְמַת, וְכַד קַיִן מִסִּטְרָא דְנוּקְבָא נָפַק תַּקִּיפָא קַשְׁיָא בְּדִינוֹי, כֵּיוָן דְּנָפַק דָּא אִתְחַלְשַׁת אִיהִי וְאִתְבַּסְמַת, בָּתַר דָּא וְאַפִּיקַת אָחֳרָא בְּסִימָא יַתִּיר, וְסָלִיק קַדְמָאָה דַהֲוָה תַּקִּיף קַשְׁיָא עַל אָחֳרָא, דְּהָא כָּל דִּינִין אִתְעָרוּ עִמֵּיהּ.

תָּא חֲזִי, מַה כְּתִיב "וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה" (בראשית ד, ח), בַּשָּׂדֶה דְאִשְׁתְּמוֹדָע לְעֵילָא, בַּשָּׂדֶה דְאִקְרֵי שָׂדֶה שֶׁל תַּפּוּחִים, וְנָצַח הַאי דִּינָא לַאֲחוֹי מִשּׁוּם דַּהֲוָה קַשְׁיָא מִנֵּיהּ, וְאַכְפִּיֵיהּ וְאַטְמְרֵיהּ תְּחוֹתוֹי, עַד דְּאִתְעַר בְּהַאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַעְבְּרֵיהּ מִקַּמֵּיהּ וְשַׁקְעֵיהּ בְּנוּקְבָא דִתְהוֹמָא רַבָּא, וּכְלִיל לְאָחוֹי בְּשִׁקּוּעָא דְיַמָּא רַבָּא דִמְבַסֵּם דִּמְעִין עִלָּאִין.

וּמִנְּהוֹן נָחֲתִין נִשְׁמָתִין לְעָלְמָא, אֵינַשׁ כְּפוּם אָרְחֵיהּ, וְאַף עַל גַּב דִּטְמִירִין אִינוּן, מִתְפַּשְׁטָן דָּא בְדָא וְאַעֲבִדוּ חַד גּוּפָא, וּמֵהַאי גּוּפָא נָחֲתִין נִשְׁמָתְהוֹן דְּרַשִּׁיעַיָּא תַקִּיפֵי רוּחָא, מִתַּרְוֵיהוֹן, סָלְקָא דַעְתָּךְ כַּחֲדָא? לָא אֶלָּא חַד לְסִטְרוֹי וְחַד לְסִטְרוֹי, זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָּא, דִמְשַׁלְּפֵי נִשְׁמָתְהוֹן מֵהַאי גּוּפָא קַדִּישָׁא דְאִקְרֵי אָדָם דִּכְלִיל כֹּלָּא, אֲתַר דְּכִתְרִין וְעִטְרִין קַדִּישִׁין מִתְחַבְּרִין תַּמָּן בִּצְרוֹרָא דְאַתְכְּלָא.

(דף קיד ע"א) "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ" (בראשית ד, ט) וְכוּ', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכִי לָא הֲוָה יָדַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָן הֲוָה הֶבֶל דְּשָׁאִיל לֵיהּ? וְהָא לָא אִתְכַּסִּי מִנֵּיהּ מִלָּה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים" (ירמיהו כג, כד) וְכוּ'? אֶלָּא וַוי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא טִפְּשַׁיָּא, אֲטִימִין לִבָּא, סְתִימֵי עֵינָא, דַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ" (ירמיהו ה, כא) בִּנְהוֹרָא דְאוֹרַיְיתָא, אִלֵּין אִינוּן בְּעִירָן דְּלָא מִסְתַּכְּלִין וְלָא יָדְעִין אֶלָּא בְתִבְנָא דְאוֹרַיְיתָא, דְאִיהִי קְלִיפָה מִלְּבָר וּמוֹץ דִּילָהּ, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן 'מוֹץ וְתֶבֶן פְּטוּרִין מִן הַמַּעֲשֵׂר', דְּחַכִּימִין דְּאוֹרַיְיתָא מָארֵי דְרָזִין זָרְקִין תִּבְנָא וּמוֹץ דִּלְבָר, וְאָכְלִין חִטָּה דְאוֹרַיְיתָא דְאִיהִי מִלְּגָאו, כ"ב אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא דְסָלְקִין כְּחוּשְׁבַּן חִטָּ"ה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל  – סופא.

הָשַׁתָּא הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ, בְּכַמָּה שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן לְסַלְקָא לְעֵילָא, אַתּוּן וְכַמָּה נְצִיצִין אָחֲרָנִין בַּהֲדַיְיכוּ, “כִּי טַל אוֹרֹת”(ישעיהו כו, יט) וַדַּאי. וְדָא שִׁיר חָדָשׁ דְּיִתְּעַר בְּעָלְמָא. שִׁיר פכמ”מ [פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבַּע] בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא כִּדְקָא יָאוּת. קוּם ר’ אַפְתַּח מִלִּין קַמֵּי שְׁכִינְתָּא לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקַחֲזֵי.

קָם אִיהוּ פָּתַח וְאָמַר, “וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ” (דניאל יב, ג) אִלֵּין צַדִּיקַיָּא דְּקַיְּימִין בְּעָלְמָא, דְּגָרְמִין לִנְהִירוּ עִלָּאָה לְאִתְפַּשְׁטָא בְּעָלְמָא. דִּלְעֵילָא כְּתִיב “וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא” (דניאל ב, כב). וַחֲשׁוּכָא לָא קָאִים אֶלָּא לְתַתָּא. וְרָזָא דָּא “וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם” (בראשית א, ה) דָּא עָלְמָא עִלָּאָה. “וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה” (בראשית א, ה) דָּא עָלְמָא תַּתָּאָה.

דִּבְהוּ “וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ” (בראשית א, ד), דְּאַף עַל גַּב דְּאִשְׁתְּכַח חֹשֶׁךְ לְתַתָּא לְעֵילָא אוֹר אִיהוּ. וּבְזִמְנָא דְּאִית צַדִּיקַיָּא בְּעָלְמָא, נְהִירוּ דִּלְעֵילָא אִתְמְשַׁךְ לְתַתָּא. כְּדֵין “הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל” (ישעיהו ט, א). בְּגִין כָּךְ “וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ” (דניאל יב, ג), לְגַלָּאָה זִיהֲרָא דִּלְעֵילָא לְתַתָּא. וְאִי תֵּימָא דְּתִיקּוּנָא דַּעֲבָדִין לְגַרְמַיְיהוּ לְחוּד עָבְדִין? לָאו הָכֵי. אֶלָּא “וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים” (דניאל יב, ג) וַדַּאי. דְּהָא זִיהֲרָא עִלָּאָה אִתְמְשַׁךְ לְגַבַּיְיהוּ, וּמִינֵּיהּ פָּשְׁטִין פְּשִׁיטוּ דְּכֹוכְבַיָּא לְכָל סְטַר לְזַכָּאָה בְּהוּ אָחֲרָנִין. בְּגִין כָּךְ “וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים” (דניאל יב, ג).

וְעוֹד, רָקִיעַ בֵּיהּ קָיְימִין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְדָא צַדִּיק. וּמִתַּמָּן נָטְלִין כַּמָּה מַלְאָכַיָּא לְאַחֲתָא מִילִין לְעָלְמָא כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה. וְיִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בְּהוּ ‘אֵין מַזַּל לְיִשְׂרָאֵל’ (שבת קנו). דְּיִשְׂרָאֵל בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא קָיְימִין, וּמַזָּלָן בְּצַדִּיק, בְּגִין כָּךְ שָׁלְטִין עֲלַיְיהוּ. דְּהָא כְּמָה דְּאִתְנָהִיר לְגַבֵּי הַהוּא צַדִּיק מֵעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, הָכִי נָטְלִין אִינוּן מִילִין לְמֶיעֱבַד עוֹבָדָא.

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא וְאָמַר לֵיהּ, ר’ ר’ “וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר” (זכריה יד, ז) דָּא וַדַּאי אִיהוּ אוֹר דִּילָךְ דְּאִתְגַּלְּיָא בְּהַאי חִיבּוּרָא. דְּעַד הָשַׁתָּא “בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי” (איכה ג, ו) הָשַׁתָּא “וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר” (זכריה יד, ז). בְּסוֹף יוֹמַיָּא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא אִתְקְרִיב. בֵּיהּ “הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל” (ישעיהו ט, א) בְּהַאי חִיבּוּרָא. “וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל” (דברים לד, יב):

 

קישור ישיר לדף בזוהר תניינא עם ביאור נופת צופים