Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִיךְ בְּרִי לְעַתִּיק יוֹמִין, דְּהָא רוּחַ קַדִּשָׁא אִתְעַר לְגַבָּךְ, לְגַלָּאָה הָכָא חִדּוּשִׁים דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדְעוּ עַד הַשְׁתָּא. אָמַר וַדַּאי דָּא אִיהוּ "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי" (בראשית ד, י), אִינוּן דָּמִים דְּיִשְׂרָאֵל, דַּעֲתִידִין לְמִגְזַל לוֹן בְּנוֹי דְּקַיִן עֵרֶב רַב רַשִּׁיעַיָּיא חַיָּיבַיָּא בְגָלוּתָא, וְדָא אִיהוּ "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם" (בראשית ו, יג), וְדָא הוּא קָטוֹלָא דְקַיִן לְהֶבֶל 'דְּעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת'.

(דף קיג ע"ב) "וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים" (בראשית ד, ג) וְגוֹ', פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר מַאי "מִקֵּץ יָמִים"? אֶלָּא מֵהַהוּא אֲתַר דְּעָתִיד לְמֵימָר בֵּיהּ "קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי" (בראשית ו, יג), "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" (איוב כח, ג), וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל "קֵץ כָּל בָּשָׂר" (בראשית ו, יג), חֲבִילוּ דְכָל בִּשְׂרָא, מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, חָמָא דַעֲתִידִין לְמֵיפַּק מִנֵּיהּ מְחַבְּלִים כְּרָמִים, דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי כֶרֶם יְהֹוָה צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו ה, ז), בְּגִין כַּךְ "וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" (בראשית ד, ה), וְחָמָא דַעֲתִידִין לְמֵיפַק מֵהֶבֶל כַּמָּה צַדִּיקַיָּא, בְּגִין דָּא "וַיִּשַׁע יְהֹוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ" (בראשית ד, ד).

וְהָא בְּשַׁעְתָּא דְאִתְיְלִיד קַיִן אִתְּמַר בֵּיהּ "קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָה" (בראשית ד, א), וְלָא הֲוָה הָכִי, מִשּׁוּם דְּלָא אִתְבַּסְמַת, וְחִוְיָא תַּקִּיפָא אַטִּיל בָּהּ זוּהֲמָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, וּבְגִין דָּא לָא הֲוָה אִתְבַּסְמַת, וְכַד קַיִן מִסִּטְרָא דְנוּקְבָא נָפַק תַּקִּיפָא קַשְׁיָא בְּדִינוֹי, כֵּיוָן דְּנָפַק דָּא אִתְחַלְשַׁת אִיהִי וְאִתְבַּסְמַת, בָּתַר דָּא וְאַפִּיקַת אָחֳרָא בְּסִימָא יַתִּיר, וְסָלִיק קַדְמָאָה דַהֲוָה תַּקִּיף קַשְׁיָא עַל אָחֳרָא, דְּהָא כָּל דִּינִין אִתְעָרוּ עִמֵּיהּ.

תָּא חֲזִי, מַה כְּתִיב "וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה" (בראשית ד, ח), בַּשָּׂדֶה דְאִשְׁתְּמוֹדָע לְעֵילָא, בַּשָּׂדֶה דְאִקְרֵי שָׂדֶה שֶׁל תַּפּוּחִים, וְנָצַח הַאי דִּינָא לַאֲחוֹי מִשּׁוּם דַּהֲוָה קַשְׁיָא מִנֵּיהּ, וְאַכְפִּיֵיהּ וְאַטְמְרֵיהּ תְּחוֹתוֹי, עַד דְּאִתְעַר בְּהַאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַעְבְּרֵיהּ מִקַּמֵּיהּ וְשַׁקְעֵיהּ בְּנוּקְבָא דִתְהוֹמָא רַבָּא, וּכְלִיל לְאָחוֹי בְּשִׁקּוּעָא דְיַמָּא רַבָּא דִמְבַסֵּם דִּמְעִין עִלָּאִין.

וּמִנְּהוֹן נָחֲתִין נִשְׁמָתִין לְעָלְמָא, אֵינַשׁ כְּפוּם אָרְחֵיהּ, וְאַף עַל גַּב דִּטְמִירִין אִינוּן, מִתְפַּשְׁטָן דָּא בְדָא וְאַעֲבִדוּ חַד גּוּפָא, וּמֵהַאי גּוּפָא נָחֲתִין נִשְׁמָתְהוֹן דְּרַשִּׁיעַיָּא תַקִּיפֵי רוּחָא, מִתַּרְוֵיהוֹן, סָלְקָא דַעְתָּךְ כַּחֲדָא? לָא אֶלָּא חַד לְסִטְרוֹי וְחַד לְסִטְרוֹי, זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָּא, דִמְשַׁלְּפֵי נִשְׁמָתְהוֹן מֵהַאי גּוּפָא קַדִּישָׁא דְאִקְרֵי אָדָם דִּכְלִיל כֹּלָּא, אֲתַר דְּכִתְרִין וְעִטְרִין קַדִּישִׁין מִתְחַבְּרִין תַּמָּן בִּצְרוֹרָא דְאַתְכְּלָא.

(דף קיד ע"א) "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ" (בראשית ד, ט) וְכוּ', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכִי לָא הֲוָה יָדַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָן הֲוָה הֶבֶל דְּשָׁאִיל לֵיהּ? וְהָא לָא אִתְכַּסִּי מִנֵּיהּ מִלָּה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים" (ירמיהו כג, כד) וְכוּ'? אֶלָּא וַוי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא טִפְּשַׁיָּא, אֲטִימִין לִבָּא, סְתִימֵי עֵינָא, דַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ" (ירמיהו ה, כא) בִּנְהוֹרָא דְאוֹרַיְיתָא, אִלֵּין אִינוּן בְּעִירָן דְּלָא מִסְתַּכְּלִין וְלָא יָדְעִין אֶלָּא בְתִבְנָא דְאוֹרַיְיתָא, דְאִיהִי קְלִיפָה מִלְּבָר וּמוֹץ דִּילָהּ, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן 'מוֹץ וְתֶבֶן פְּטוּרִין מִן הַמַּעֲשֵׂר', דְּחַכִּימִין דְּאוֹרַיְיתָא מָארֵי דְרָזִין זָרְקִין תִּבְנָא וּמוֹץ דִּלְבָר, וְאָכְלִין חִטָּה דְאוֹרַיְיתָא דְאִיהִי מִלְּגָאו, כ"ב אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא דְסָלְקִין כְּחוּשְׁבַּן חִטָּ"ה.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או בר"ת - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִיךְ בְּרִי לְעַתִּיק יוֹמִין, דְּהָא רוּחַ קַדִּשָׁא אִתְעַר לְגַבָּךְ, לְגַלָּאָה הָכָא חִדּוּשִׁים דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדְעוּ עַד הַשְׁתָּא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בָּרוּךְ בְּנִי לְעַתִּיק הַיָּמִים, שֶׁהֲרֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הִתְעוֹרְרָה אֵלֶיךָ לְגַלּוֹת כָּאן חִדּוּשִׁים שֶׁלֹּא נוֹדְעוּ עַד עַתָּה. אָמַר וַדַּאי דָּא אִיהוּ "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי" (בראשית ד, י), אָמַר: וַדַּאי זֶהוּ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי,  אִינוּן דָּמִים דְּיִשְׂרָאֵל, דַּעֲתִידִין לְמִגְזַל לוֹן בְּנוֹי דְּקַיִן עֵרֶב רַב רַשִּׁיעַיָּיא חַיָּיבַיָּא בְגָלוּתָא, אוֹתָם דָּמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲתִידִים לִגְזֹל אוֹתָם בְּנֵי קַיִן, עֵרֶב רַב, הַחַיָּבִים הָרְשָׁעִים בַּגָּלוּת,  וְדָא אִיהוּ "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם" (בראשית ו, יג), וְדָא הוּא קָטוֹלָא דְקַיִן לְהֶבֶל 'דְּעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת' וְזֶהוּ כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, וְזֶהוּ הַהֶרֶג שֶׁל קַיִן אֶל הֶבֶל, שֶׁעָנִי חָשׁוּב כְּמֵת.
 
(דף קיג ע"ב) "וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים" (בראשית ד, ג) וְגוֹ', פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וְגוֹ', פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: מַאי "מִקֵּץ יָמִים"? מַה זֶּה מִקֵּץ יָמִים?  אֶלָּא מֵהַהוּא אֲתַר דְּעָתִיד לְמֵימָר בֵּיהּ "קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי" (בראשית ו, יג), "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" (איוב כח, ג), אֶלָּא מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁעָתִיד לוֹמַר בּוֹ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ, וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל "קֵץ כָּל בָּשָׂר" (בראשית ו, יג), חֲבִילוּ דְכָל בִּשְׂרָא, מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל, קֵץ כָּל בָּשָׂר - הַמְחַבֵּל שֶׁל כָּל בָּשָׂר, מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. חָמָא דַעֲתִידִין לְמֵיפַּק מִנֵּיהּ מְחַבְּלִים כְּרָמִים, רָאָה שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ מְחַבְּלִים כְּרָמִים, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל,  דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי כֶרֶם יְהֹוָה צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו ה, ז), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם כִּי כֶרֶם יהו"ה צְבָאוֹ"ת בֵּית יִשְׂרָאֵל,  בְּגִין כַּךְ "וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" (בראשית ד, ה), בִּגְלַל כָּךְ וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה,  וְחָמָא דַעֲתִידִין לְמֵיפַק מֵהֶבֶל כַּמָּה צַדִּיקַיָּא, בְּגִין דָּא "וַיִּשַׁע יְהֹוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ" (בראשית ד, ד) וְרָאָה שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מֵהֶבֶל כַּמָּה צַדִּיקִים, בִּגְלַל זֶה וַיִּשַׁע יהו"ה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ.
 
וְהָא בְּשַׁעְתָּא דְאִתְיְלִיד קַיִן אִתְּמַר בֵּיהּ "קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָה" (בראשית ד, א), וְלָא הֲוָה הָכִי, וַהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד קַיִן, נֶאֱמַר בּוֹ קָנִיתִי אִישׁ אֶת יהו"ה, וְלֹא הָיָה כָּךְ, מִשּׁוּם דְּלָא אִתְבַּסְמַת, וְחִוְיָא תַּקִּיפָא אַטִּיל בָּהּ זוּהֲמָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִתְבַּשְּׂמָה, וְהַנָּחָשׁ הַקָּשֶׁה הִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָה שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה, וּבְגִין דָּא לָא הֲוָה אִתְבַּסְמַת, וּמִשּׁוּם זֶה לֹא הִתְבַּשְּׂמָה וְכַד קַיִן מִסִּטְרָא דְנוּקְבָא נָפַק תַּקִּיפָא קַשְׁיָא בְּדִינוֹי, וּכְשֶׁקַּיִן מִצַּד הַנְּקֵבָה יָצָא תַקִּיף קָשֶׁה בְּדִינוֹ,  כֵּיוָן דְּנָפַק דָּא אִתְחַלְשַׁת אִיהִי וְאִתְבַּסְמַת, בָּתַר דָּא וְאַפִּיקַת אָחֳרָא בְּסִימָא יַתִּיר, כֵּיוָן שֶׁזֶּה יָצָא, הִיא נֶחְלְשָׁה וְנִתְבַּשְּׂמָה אַחֲרֵי זֶה, וְהוֹצִיאָה אַחֵר יוֹתֵר מְבֻשָּׂם,  וְסָלִיק קַדְמָאָה דַהֲוָה תַּקִּיף קַשְׁיָא עַל אָחֳרָא, דְּהָא כָּל דִּינִין אִתְעָרוּ עִמֵּיהּ, וְעָלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה תַקִּיף קָשֶׁה עַל הָאַחֵר, שֶׁהֲרֵי כָּל הַדִּינִים הִתְעוֹרְרוּ עִמּוֹ.
 
תָּא חֲזִי, מַה כְּתִיב "וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה" (בראשית ד, ח), בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב? וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה,  בַּשָּׂדֶה דְאִשְׁתְּמוֹדָע לְעֵילָא, בַּשָּׂדֶה דְאִקְרֵי שָׂדֶה שֶׁל תַּפּוּחִים, וְנָצַח הַאי דִּינָא לַאֲחוֹי בַּשָּׂדֶה שֶׁנּוֹדָע לְמַעְלָה, שֶׁנִּקְרָא שָׂדֶה שֶׁל תַּפּוּחִים, וְנִצַּח הַדִּין הַזֶּה אֶת אָחִיו,  מִשּׁוּם דַּהֲוָה קַשְׁיָא מִנֵּיהּ, וְאַכְפִּיֵיהּ וְאַטְמְרֵיהּ תְּחוֹתוֹי, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה קָשֶׁה מִמֶּנּוּ, וְהִכְנִיעַ אוֹתוֹ וְהִטְמִין אוֹתוֹ תַּחְתָּיו,  עַד דְּאִתְעַר בְּהַאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַעְבְּרֵיהּ מִקַּמֵּיהּ וְשַׁקְעֵיהּ בְּנוּקְבָא דִתְהוֹמָא רַבָּא, עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶעֱבִירוֹ מִלְּפָנָיו, וְשִׁקַּע אוֹתוֹ בְּנֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה,  וּכְלִיל לְאָחוֹי בְּשִׁקּוּעָא דְיַמָּא רַבָּא דִמְבַסֵּם דִּמְעִין עִלָּאִין וְכָלַל אֶת אָחִיו בַּשִּׁקּוּעַ שֶׁל הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁמְּבַשֵּׂם אֶת הַדְּמָעוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.
 
וּמִנְּהוֹן נָחֲתִין נִשְׁמָתִין לְעָלְמָא, וּמֵהֶם יוֹרְדוֹת הַנְּשָׁמוֹת לָעוֹלָם, אֵינַשׁ כְּפוּם אָרְחֵיהּ, וְאַף עַל גַּב דִּטְמִירִין אִינוּן, מִתְפַּשְׁטָן דָּא בְדָא וְאַעֲבִדוּ חַד גּוּפָא, אִישׁ כְּפִי דַרְכּוֹ, וְאַף עַל גַּב שֶׁהֵם טְמִירִים, מִתְפַּשְּׁטִים זֶה עִם זֶה וְנַעֲשִׂים גּוּף אֶחָד,  וּמֵהַאי גּוּפָא נָחֲתִין נִשְׁמָתְהוֹן דְּרַשִּׁיעַיָּא תַקִּיפֵי רוּחָא, וּמֵהַגּוּף הַזֶּה יוֹרְדוֹת נְשָׁמוֹת שֶׁל הָרְשָׁעִים עַזֵּי הָרוּחַ מִתַּרְוֵיהוֹן, סָלְקָא דַעְתָּךְ כַּחֲדָא? הַאִם עוֹלֶה בְדַעְתְּךָ מִשְּׁנֵיהֶם יַחַד?  לָא אֶלָּא חַד לְסִטְרוֹי וְחַד לְסִטְרוֹי, לֹא, אֶלָּא אֶחָד לְצִדּוֹ וְאֶחָד לְצִדּוֹ. זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָּא, דִמְשַׁלְּפֵי נִשְׁמָתְהוֹן מֵהַאי גּוּפָא קַדִּישָׁא דְאִקְרֵי אָדָם דִּכְלִיל כֹּלָּא, אַשְׁרֵי הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁשּׁוֹלְפִים נִשְׁמוֹתֵיהֶם מֵהַגּוּף הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא אָדָם, שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל, אֲתַר דְּכִתְרִין וְעִטְרִין קַדִּישִׁין מִתְחַבְּרִין תַּמָּן בִּצְרוֹרָא דְאַתְכְּלָא הַמָּקוֹם שֶׁהַכְּתָרִים וְהָעֲטָרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִתְחַבְּרִים שָׁם בִּצְרוֹר הָאֶשְׁכּוֹל.
 
(דף קיד ע"א) "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ" (בראשית ד, ט) וְכוּ', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכִי לָא הֲוָה יָדַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָן הֲוָה הֶבֶל דְּשָׁאִיל לֵיהּ? וְהָא לָא אִתְכַּסִּי מִנֵּיהּ מִלָּה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים" (ירמיהו כג, כד) וְכוּ'? וַיֹּאמֶר יהו"ה לְקַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ כוּ', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵיפֹה הָיָה הֶבֶל שֶׁשּׁוֹאֵל אוֹתוֹ, וַהֲרֵי אֵין מְכֻסֶּה מִמֶּנּוּ דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים כוּ'? אֶלָּא וַוי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא טִפְּשַׁיָּא, אֲטִימִין לִבָּא, סְתִימֵי עֵינָא, דַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ" (ירמיהו ה, כא) בִּנְהוֹרָא דְאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא אוֹי לִבְנֵי אָדָם הַטִּפְּשִׁים, אֲטוּמֵי הַלֵּב, סְתוּמֵי הָעֵינַיִם, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ, בָּאוֹר שֶׁל הַתּוֹרָה,  אִלֵּין אִינוּן בְּעִירָן דְּלָא מִסְתַּכְּלִין וְלָא יָדְעִין אֶלָּא בְתִבְנָא דְאוֹרַיְיתָא, אֵלּוּ אוֹתָם בְּהֵמוֹת שֶׁלֹּא מִסְתַּכְּלִים וְלֹא יוֹדְעִים אֶלָּא בַּתֶּבֶן שֶׁל הַתּוֹרָה,  דְאִיהִי קְלִיפָה מִלְּבָר וּמוֹץ דִּילָהּ, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן 'מוֹץ וְתֶבֶן פְּטוּרִין מִן הַמַּעֲשֵׂר', שֶׁהִיא קְלִפָּה מִבַּחוּץ וְהַמּוֹץ שֶׁלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם מוֹץ וְתֶבֶן פְּטוּרִין מִן הַמַּעֲשֵׂר, דְּחַכִּימִין דְּאוֹרַיְיתָא מָארֵי דְרָזִין זָרְקִין תִּבְנָא וּמוֹץ דִּלְבָר, וְאָכְלִין חִטָּה דְאוֹרַיְיתָא דְאִיהִי מִלְּגָאו, שֶׁהַחֲכָמִים שֶׁל הַתּוֹרָה, בַּעֲלֵי הַסּוֹדוֹת, זוֹרְקִים הַתֶּבֶן וְהַמּוֹץ הַחִיצוֹנִים, וְאוֹכְלִים אֶת הַחִטָּה שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁהִיא מִבִּפְנִים, כ"ב אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא דְסָלְקִין כְּחוּשְׁבַּן חִטָּ"ה. עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁעוֹלוֹת לְחֶשְׁבּוֹן חִטָּ"ה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

הָשַׁתָּא הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ, בְּכַמָּה שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן לְסַלְקָא לְעֵילָא, אַתּוּן וְכַמָּה נְצִיצִין (דף פז' עמוד ב') אָחֲרָנִין בַּהֲדַיְיכוּ, "כִּי טַל אוֹרֹת" (ישעיהו כו, יט) וַדַּאי. וְדָא שִׁיר חָדָשׁ דְּיִתְּעַר בְּעָלְמָא. שִׁיר פכמ"מ [פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבַּע] בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא כִּדְקָא יָאוּת.

קוּם ר' אַפְתַּח מִלִּין קַמֵּי שְׁכִינְתָּא לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקַחֲזֵי.

קָם אִיהוּ פָּתַח וְאָמַר, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) אִלֵּין צַדִּיקַיָּא דְּקַיְּימִין בְּעָלְמָא, דְּגָרְמִין לִנְהִירוּ עִלָּאָה לְאִתְפַּשְׁטָא בְּעָלְמָא. דִּלְעֵילָא כְּתִיב "וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא" (דניאל ב, כב), וַחֲשׁוּכָא לָא קָאִים אֶלָּא לְתַתָּא. וְרָזָא דָּא "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" (בראשית א, ה) דָּא עָלְמָא עִלָּאָה, "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה" (בראשית א, ה) דָּא עָלְמָא תַּתָּאָה.

דִּבְהוּ "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד), דְּאַף עַל גַּב דְּאִשְׁתְּכַח חֹשֶׁךְ לְתַתָּא לְעֵילָא אוֹר אִיהוּ. וּבְזִמְנָא דְּאִית צַדִּיקַיָּא בְּעָלְמָא, נְהִירוּ דִּלְעֵילָא אִתְמְשַׁךְ לְתַתָּא. כְּדֵין "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (ישעיהו ט, א). בְּגִין כָּךְ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), לְגַלָּאָה זִיהֲרָא דִּלְעֵילָא לְתַתָּא. וְאִי תֵּימָא דְּתִיקּוּנָא דַּעֲבָדִין לְגַרְמַיְיהוּ לְחוּד עָבְדִין? לָאו הָכֵי. אֶלָּא "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים" (דניאל יב, ג) וַדַּאי. דְּהָא זִיהֲרָא עִלָּאָה אִתְמְשַׁךְ לְגַבַּיְיהוּ, וּמִינֵּיהּ פָּשְׁטִין פְּשִׁיטוּ דְּכֹוכְבַיָּא לְכָל סְטַר לְזַכָּאָה בְּהוּ אָחֲרָנִין. בְּגִין כָּךְ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג).

וְעוֹד, רָקִיעַ (דף פח' עמוד א') בֵּיהּ קָיְימִין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְדָא צַדִּיק. וּמִתַּמָּן נָטְלִין כַּמָּה מַלְאָכַיָּא לְאַחֲתָא מִילִין לְעָלְמָא כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה. וְיִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בְּהוּ 'אֵין מַזַּל לְיִשְׂרָאֵל' (שבת קנו). דְּיִשְׂרָאֵל בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא קָיְימִין, וּמַזָּלָן בְּצַדִּיק, בְּגִין כָּךְ שָׁלְטִין עֲלַיְיהוּ. דְּהָא כְּמָה דְּאִתְנָהִיר לְגַבֵּי הַהוּא צַדִּיק מֵעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, הָכִי נָטְלִין אִינוּן מִילִין לְמֶיעֱבַד עוֹבָדָא.

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא וְאָמַר לֵיהּ, ר' ר' "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז) דָּא וַדַּאי אִיהוּ אוֹר דִּילָךְ דְּאִתְגַּלְּיָא בְּהַאי חִיבּוּרָא. דְּעַד הָשַׁתָּא "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי" (איכה ג, ו) הָשַׁתָּא "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז). בְּסוֹף יוֹמַיָּא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא אִתְקְרִיב, בֵּיהּ "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (ישעיהו ט, א) בְּהַאי חִיבּוּרָא. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב).

הָשַׁתָּא "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ", בְּכַמָּה שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן לְסַלְקָא לְעֵילָא, אַתּוּן וְכַמָּה נְצִיצִין (דף פז' עמוד ב') אָחֲרָנִין בַּהֲדַיְיכוּ, עכשיו הקיצו ורננו, בכמה שירים ותשבחות לעלות למעלה - אתם וכמה ניצוצות אחרים אתכם. "כִּי טַל אוֹרֹת" (ישעיהו כו, יט) וַדַּאי. וְדָא שִׁיר חָדָשׁ דְּיִתְּעַר בְּעָלְמָא. וזה שיר חדש ויתעורר בעולם שִׁיר פכמ"מ [פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבַּע] בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא כִּדְקָא יָאוּת. בסוד השם הקדוש כמו שראוי.

קוּם ר' אַפְתַּח מִלִּין קַמֵּי שְׁכִינְתָּא לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקַחֲזֵי. קום רבי הרמח"ל,  ופתח במילים לפני השכינה לעורר תיקונה שלם כראוי.

קָם אִיהוּ פָּתַח וְאָמַר, קם הוא הרמח"ל פתח ואמר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) אִלֵּין צַדִּיקַיָּא דְּקַיְּימִין בְּעָלְמָא, דְּגָרְמִין לִנְהִירוּ עִלָּאָה לְאִתְפַּשְׁטָא בְּעָלְמָא. אלה הצדיקים שעומדים בעולם, שגורמים לאור העליון להתפשט בעולם, דִּלְעֵילָא כְּתִיב שלמעלה כתוב "וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא" (דניאל ב, כב), וַחֲשׁוּכָא לָא קָאִים אֶלָּא לְתַתָּא. והחושך לא נמצא אלא למטה. וזה סוד וְרָזָא דָּא "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" (בראשית א, ה) דָּא עָלְמָא עִלָּאָה, זה העולם העליון, "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה" (בראשית א, ה) דָּא עָלְמָא תַּתָּאָה. זה העולם התחתון.

> הצדיקים מאירים לכלל ישראל ולא רק לעצמם.

דִּבְהוּ שבו "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד), דְּאַף עַל גַּב דְּאִשְׁתְּכַח חֹשֶׁךְ לְתַתָּא לְעֵילָא אוֹר אִיהוּ. ואף על גב שנמצא חושך למטה, למעלה הוא אור. וּבְזִמְנָא דְּאִית צַדִּיקַיָּא בְּעָלְמָא, נְהִירוּ דִּלְעֵילָא אִתְמְשַׁךְ לְתַתָּא. ובזמן שיש בעולם צדיקים, האור העליון נמשך למטה, ואז כְּדֵין "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (ישעיהו ט, א). בְּגִין כָּךְ בשל כך, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), לְגַלָּאָה זִיהֲרָא דִּלְעֵילָא לְתַתָּא. יזהירו, לגלות הזוהר העליון - למטה. אִי תֵּימָא דְּתִיקּוּנָא דַּעֲבָדִין לְגַרְמַיְיהוּ לְחוּד עָבְדִין? לָאו הָכֵי. ואם תתמה שהתיקונים שעושים, עושים אותם לעצמם? לא כך - אֶלָּא "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים" (דניאל יב, ג) וַדַּאי שתיקונם לצורך רבים. דְּהָא זִיהֲרָא עִלָּאָה אִתְמְשַׁךְ לְגַבַּיְיהוּ, וּמִינֵּיהּ פָּשְׁטִין פְּשִׁיטוּ דְּכֹוכְבַיָּא לְכָל סְטַר לְזַכָּאָה בְּהוּ אָחֲרָנִין. שזה הזוהר העליון נמשך בעבורם, ומהם מתפשטת ההתפשטות כמו הארת הכוכבים לכל צד לזכות בהם את האחרים, לכן נאמר בְּגִין כָּךְ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג).

מעשיהם של ישראל משפיעים על הנהגת המזלות.

(דף פח' עמוד א') וְעוֹד, רָקִיעַ בֵּיהּ קָיְימִין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְדָא צַדִּיק. ועוד, רקיע בו נמצאים כוכבים ומזלות וזה צדיק / יסוד, וּמִתַּמָּן נָטְלִין כַּמָּה מַלְאָכַיָּא לְאַחֲתָא מִילִין לְעָלְמָא כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה. ומשם נוטלים כמה מלאכים להוריד הדברים לאומות העולם ולהנהגת דרכי הטבע, כל אחד במדריגתו. וְיִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בְּהוּ וישראל נאמר בהם 'אֵין מַזַּל לְיִשְׂרָאֵל' (שבת קנו). דְּיִשְׂרָאֵל בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא קָיְימִין, וּמַזָּלָן בְּצַדִּיק, בְּגִין כָּךְ שָׁלְטִין עֲלַיְיהוּ. שישראל עומדים בדרגת עמודא דאמצעיתא, והמזלות נמצאים ביסוד, לכן ישראל שולטים עליהם. דְּהָא כְּמָה דְּאִתְנָהִיר לְגַבֵּי הַהוּא צַדִּיק מֵעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, הָכִי נָטְלִין אִינוּן מִילִין לְמֶיעֱבַד עוֹבָדָא. שהרי שכמה הארה שמקבל היסוד מעמודא דאמצעיתא, ככה נוטלים אומות העולם את אלו הדברים מישראל לעשות מעשיהם.

> אורו של הרמח"ל יתגלה באחרית הימים בגילוי תיקוני זוהר תניינא.

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא וְאָמַר לֵיהּ, ר' ר' קם אליהו הנביא הנאמן ואמר לו, רבי רבי הרמח"ל, "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז) דָּא וַדַּאי אִיהוּ אוֹר דִּילָךְ דְּאִתְגַּלְּיָא בְּהַאי חִיבּוּרָא. זה ודאי האור שלך שמתגלה בזה החיבור, שעד עכשיו דְּעַד הָשַׁתָּא "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי" (איכה ג, ו) הָשַׁתָּא עתה בגילוי החיבור הזה של תיקוני זוהר תניינא נאמר "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז). בְּסוֹף יוֹמַיָּא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא אִתְקְרִיב, בֵּיהּ ובפרט האחרית הימים בזמן שהגאולה תתקרב יאמר "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (ישעיהו ט, א) בְּהַאי חִיבּוּרָא יראו אור גדול באלה התיקונים וזה, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב).

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תנ"ו: פגימת הרגלים גרמה לתורה שהיא הגוף ליפול ח"ו לארץ ולעפר המחשיך את העולם. בגילוי היחוד תעבור הס"א והחשכה מהבריאה, ותתפשט התורה וסודותיה בלב ישראל.

 

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. תַּקֵּן רַגְלֵינוּ שֶׁהֵם שְׁנֵי מְשִׁיחִין שֶׁתּוֹרָה עוֹמֶדֶת עַל גַּבֵּיהֶם, וְזֶה תִפְאֶרֶת - גּוּפָא דְמַלְכָּא וּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר, "וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב", וְזֶה מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "כָּל הַיּוֹם דָּוָה", כָּךְ תּוֹרָה נָפְלָה לָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ", וְסוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם, "טוֹב מְלֹא כַ"ף נָחַת" וְכוּ', אֵלֶּה הֵם שֶׁיָּרְדוּ וְאֵין מִי שֶׁמַּחֲשִׁיב אוֹתָם, אֶלָּא, "וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב", וְ-יָרֵ"ךְ זֶה גִימַ' יג"ל פז"ק, בּוֹ גִּלּוּי הַתּוֹרָה, שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ בַּעֲבוּר הָרָע שֶׁשּׁוֹלֵט בָּעוֹלָם, שֶׁמַּחֲשִׁיךְ עֵינֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם וְאֵינָם רוֹאִים אֶלָּא עָפָר, כְּגוֹן נָחָשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ", עַד שֶׁתְּגַלֶּה יִחוּדְךָ בָּעוֹלָם שֶׁבּוֹ, "עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכָּף", שֶׁהֵם שְׁנֵי יוּדִין, "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן" וְכוּ', בָּהֶם, "אָז יְדַלֵּג כְּאַיָּל פִּסֵּחַ", אָ"ז שְׁמוֹנָה אוֹתִיוֹת יאהדונה"י, מִשָּׁם וָהָלְאָה, "וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם", זֶה לְשׁוֹן לִמּוּדִים צַדִּיק חַי עוֹלָמִים, "לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים יִחוּדְךָ תְּגַלֶּה לָנוּ וְתוֹרָתְךָ תָּשִׂים בְּלֵב יִשְׂרָאֵל, "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.