תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים
שימו לב. בחודש הקרוב לערך, לא יהיה תרגום לתיקוני זוהר של רשב"י. המתרגמים נמנעו לתרגם קטע זה מכיוון שחששו שהדימויים יגרמו לשאינם בקיאים ליצור ח"ו הגשמות לענינים רוחניים.
דִּבְגַוָּון חִוָּור מִתְלַבַּשׁ אֵ"ל מִן מִיכָאֵ"ל שַׂר הַחֶסֶד, וּתְחוֹתֵיהּ נָחָשׁ, "וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" (קהלת י, ח), בְּגַוָּון סוּמַק אִתְלַבַּשׁ גַּבְרִיאֵ"ל שַׂר הַגְּבוּרָה, וּתְחוֹתֵיהּ שָׂרָף, בְּגַוָּון יָרוֹק אִתְלַבַּשׁ אוּרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל שַׂר שָׁלוֹם, וּתְחוֹתֵיהּ עַקְרָב, בְּגַוָּון אוּכַם אִתְלַבַּשׁ רְפָאֵ"ל שַׂר דִּשְׁכִינְתָּא, וּתְחוֹתֵיהּ צִמָּאוֹן.
וּבְכָל אֲתַר דַּהֲווֹ מִסְתַּכְּלִין בְּגַוָּון חִוָּור הֲווֹ מְחַיֵּי, וּבְזִמְנָא דְאִסְתַּלַּק יְהֹוָה מִכָּרְסַיָּא דְּדִין וּמִכָּרְסַיָּא דְרַחֲמֵי, לֵית תַּמָּן עוֹנְשָׁא וְלָא אַגְרָא, וּבְגִין דְיְהֹוָה אִסְתַּלַּק בְּמַזָּלָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה דְאִיהוּ כֶּתֶר עִלָּאָה, בְּהַהוּא זִמְנָא 'בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לַאו בִּזְכוּתָא תַלְיָא מִלְתָא, אֶלָּא בְּמַזָּלָא תַלְיָא מִלְתָא', וּבְהַהוּא זִמְנָא 'הַכֹּל תָּלוּי בְּמַזָּל וַאֲפִילוּ סֵפֶר תּוֹרָה בְּהֵיכָל', מַה דַּהֲוָה "קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו" (תהלים קמה, יח), בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בֵּיהּ "רָחוֹק מַה שֶּׁהָיָה, וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ" (קהלת ז, כד), לֵית מָאן דְּאַשִּׂיג לֵיהּ אֶלָּא בְחָכְמָה וּבְבִינָה, וּבְגִין דָּא כַד אִסְתַּלַּק לְהַהוּא אֲתַר לָא מַשִּׂיגִין לֵיהּ בְּכָל סְפִירָן, אֶלָּא בַחָכְמָה וּבְבִינָה, דְאִינוּן י"ם י' חָכְמָה מ' בִּינָה, וּבְגִין דָּא "רָחוֹק מַה שֶּׁהָיָה, וְעָמֹק עָמֹק מִ"י יִמְצָאֶנּוּ" (קהלת ז, כד), וְרָזָא דְמִלָּה "קְרֹבִים אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" (מלכים א' ח, נט).
וְכַד אִסְתַּכַּל דָּוִד בְּרוּחָא דְקוּדְשָׁא, וְחָזָא דְאִסְתַּלַּק לְאַיִ"ן בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, אָמַר עֲלַיְיהוּ "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" (תהלים קכא, א), אַיִ"ן א' כֶּתֶר עִלָּאָה י' חָכְמָה ן' בִּינָה, חָזָא דְלָא הֲווֹ מַשִּׂיגִין לֵיהּ, אֶלָּא בִּתְלַת צְלוֹתִין דְּתַקִּינוּ אֲבָהָן, דְּאִתְקְרִיאוּ הָרֵי יְהֹוָה, אָמַר עֲלַיְיהוּ "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" (תהלים קכא, א), "עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה" (תהלים קכא, ב), דָּא מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, וְכִסֵּא דִין אִסְתַּלַּק מִתַּמָּן, וְדָא יְהֹוָה דְּאִיהוּ מִלְּגָאו דְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה" (דברי הימים א' כט, יא) וְגוֹ', בַּעֲשַׂר סְפִירָן שַׁבַּח לֵיהּ דָּוִד, בְּגִין דְּאִיהוּ לְגוֹ מִכֻּלְּהוּ, וְאִיהוּ מִלְּבָר דְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, וְאִיהוּ בֵּין כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה, לָא אִשְׁתַּנִּי בְּכָל אֲתַר.
(דף קכז ע"ב) אִית עַיְינִין מִכַּמָּה גַוָּונִין, כְּגוֹן אַרְגָּמָ"ן. רְגָמָ"ן": ר' רְפָאֵ"ל, ג' גַּבְרִיאֵ"ל, מ' מִיכָאֵ"ל, ן' נוריא"ל, וְרָזָא דְמִלָּה מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָ"ן, א' אוֹר דְּנָהִיר בְּאִלֵּין אַרְבַּע גַּוָּונִין, א' אורפניא"ל וְאִיהוּ מטטרו"ן, אוֹר פְּנִיאֵ"ל, וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי שַׂר הַפָּנִים, וְאִיהוּ רזיא"ל וְאִיהוּ אוּרִיאֵ"ל, דְּהָכִי סָלִיק לְחֻשְׁבַּן רזיא"ל. וְאִיהוּ סָלִיק לְחֻשְׁבַּן רְמַ"ח פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, כְּחֻשְׁבַּן אַבְרָהָ"ם, וְדָא מַלְאַךְ הַחֶסֶד, דְּמִתַּמָּן, אוֹרַיְיתָא אִתְיְיהִיבַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב). וְאִיהוּ מְמוּנֶה עַל רָזֵי אוֹרַיְיתָא, וְהוּא גָּלֵי עֲמִיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא, יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא, בְּגִין דְּחֹשֶׁךְ אִיהוּ לְבוּשָׁא דְאוֹר, וּבֵיהּ אֵלִ"י דְאִתְּמַר בֵּיהּ "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב). אוֹר הוּא רָ"ז, וְכָל מָאן דְּיָדַע בְּהוּ עֲלֵיהּ אִתְּמַר וְכָל רָז לָא אָנֵיס לָךְ, וְאִיהוּ נָהִיר בְּגַוָּון חִוָּור דְּעֵינָא, וְאִיהוּ נוריא"ל נוּר דָּלֵיק מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, דְתַמָּן רי"ו גְבוּרָה, וּמִתַּמָּן פִּקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה. כָּרְסַיָּא דְרַחֲמֵי לִימִינָא כָּרְסַיָּא דְּדִינָא לִשְׂמָאלָא, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא כְּלִיל תַּרְוַיְיהוּ וּבֵיהּ יְהֹוָה, דְּכָפַל שְׁמֵיהּ תְּרֵין זִמְנִין "יְהֹוָ"ה יְהֹוָ"ה" (שמות לד, ו), וּמֹשֶׁה דְאִתְאֲחִיד בֵּיהּ כָּפַל שְׁמֵיהּ "מֹשֶׁה מֹשֶׁה" (שמות ג, ד), וּבְגִין דָּא "וָאֵדָעֲךָ בְּ'שֵׁם" (שמות לג, יז) בִּתְרֵין שְׁמָהָן.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וָתֵשַׁע
וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא בְּאֶלֶף שְׁנִין דְּאִינוּן אֶלֶף יוֹמִין דְּחֹל, דְּהָכִי אִצְטְרִיכוּ לְמֶהֱוֵי, דִּבְהוּ שַׁלְטַת סִטְרָא אַחֲרָא וְאִתְּמָר. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בִּשְׁאָר שְׁנִין עַד דְּאִזְדְּמַן פּוּרְקָנָא שְׁלִים. דְּכָל אִינוּן שְׁנִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּחִילַת וַדַּאי מִיּוֹמָא דְּפוּרְקָנָא. וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל תֹקְעִין בְּשׁוֹפָר אִיהִי דָּחַלַת בְּגִין שׁוֹפָר אַחֲרִינָא דְּיִתְּעַר, וְדָא אִימָּא דְּתִתְעַר בִּתְיוּבְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל, וְדָא תָּשׁוּב ה' עִלָּאָה עַל בְּנִין. לְבָתַר תְּשׁוּבָה, תָּשׁוּב ה' תַּתָּאָה לְאַתְרֵהּ, עִם כֻּלְהוֹ אִינוּן דְּאִתְמַשְּׁכָן אַבַּתְרֵהּ. וְאִימָּא עַד לְתַתָּא תְּהֵא מִתְפַּשְּׁטַת. כְּדֵין שַׁלְהוֹבִיתָא יִפּוֹק מִינַּהּ, דְּאִתְּמָר בַּהּ "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח). וְאִתְּמָר בַּהּ "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה" (עובדיה א, יח). וְ"אֵשׁ", דָּא אֵשׁ דְּקָאִים לְצֵירוּפָא דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בֵּיהּ "וְיָשַׁב מְצָרֵף" (מלאכי ג, ג) וְכוּ'. לְבָתַר "לֶהָבָה" תִּתְעַר בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא לְאוֹקְדָא כֻּלְהוֹ חַיָיבַיָּא, "תְּלַהֵט רְשָׁעִים" וַדַּאי. וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא:
(דף קיט' עמוד א')
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא שִׁתִּין
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּשַׁעְתָּא דְּיֵיתֵי גּוֹג לְתַרְעִין דִּירוּשָׁלַיִם. דְּהָא בְּקִטְרוּגָא יִתְּעַר בְּגִין חוֹבָא דְּקַיִן. וּבְזִמְנָא קַדְמָאָה דְּיֵיתֵי, אֶשָּׂא תַּקִּיפָא יִתְחֲזֵי בֵּי ן שְׁמַיָּא וּבֵין אַרְעָא תְּלָתָא יוֹמִין. וְגוֹג קָאִים מִלְּבַר לָקֳבֵל תַּרְעָא, וּמַלְכָּא מְשִׁיחָא מִלְּגַו, וָאֶשָּׂא דָּא מַפְסִיק בֵּינַיְיהוּ וְלָא יַעַבְדוּן דָּא לְדָא מִידִי. כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּלָא יָכִיל לְאַתְקְפָא, יְתוּב לְאַתְרֵיהּ. לְבָתַר, זִמְנָא תִּנְיָנָא יְתוּב. וּכְדֵין חֲשׁוּכָא תַּקִּיפָא יִתְחֲזֵי, וְכַמָּה זַעֲפִין יְהוֹן בְּעָלְמָא, וְכַמָּה טוּרִין רַבְרְבִין יִתְבַּקְּעוּן. דְּאִתְּמָר בְּהוּ "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה" (ישעיהו נד, י), כְּדֵין "וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ" (ישעיהו נד, י) וְכוּ'. כְּדֵין יְתוּב לַאֲחוֹרָא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהַאי חַיָּיבָא בְּחִילּוּפָא דְּזִימְנִין חֲשִׁיב לְאִתְתַּקְּפָא, כַּמָּה דַּהֲוָה עֲבַד פַּרְעֹה רַשִׁיעָא, דִּכְתִיב "וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" (שמות ח, יא). דְּהָכִי הֲוָה חֲשִׁיב דְּתֵיכוֹל דַּחַלְתֵיהּ לְאִתְתַּקְּפָא, אִי לָאו הָשַׁתָּא, לְבָתַר זִמְנָא.
וְתָא חֲזֵי, הַאי גּוֹג רַשִׁיעָא עוֹד זִמְנָא תְלִיתָאָה יֵיתֵי וַדַּאי. אֲבָל עַד לָא יֵיתֵי, יֵיקוּם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעַבְרָא חוֹבָא דְּקַיִן (דף קיט' עמוד ב') מֵעָלְמָא. וְרָזָא דָּא "וְיָשַׁב מְצָרֵף" (מלאכי ג, ג) וְכוּ'. וְכֵיוָן דְּיֵיתֵי הַהוּא רְשִׁיעָא תּוּ לָא יִשְׁכַּח חוֹבָא. וְרָזָא דָּא, "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק" (תהלים ב, א) רִיק וַדַּאי, דְּאִינוּן חָשְׁבִין לְאִתְתַּקְּפָא בְּהַהוּא חוֹבָא, וְהָא הַהוּא חוֹבָא תּוּ לָא אִשְׁתְּכַח. וְלָקֳבֵל דָּא צָרִיךְ סְטַר קַדִּישָׁא לְאִתְתַּקְּפָא וַדַּאי, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בִּתְרֵין זִמְנִין דְּעַד לָא אִתְעַבַּר חוֹבָא. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּצֵירוּפָא דְּיִצְטְרִיף עַד לָא יֵיתֵי זִמְנָא תְלִיתָאָה. דִּכְדֵין כַּד יֵיתֵי יִתְּמַר בֵּיהּ "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו" (משלי יא, ח) מַמָּשׁ:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא תֵּשַׁע וְחַמְשִׁין
וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא בְּאֶלֶף שְׁנִין דְּאִינוּן אֶלֶף יוֹמִין דְּחֹל, דְּהָכִי אִצְטְרִיכוּ לְמֶהֱוֵי, דִּבְהוּ שַׁלְטַת סִטְרָא אַחֲרָא וְאִתְּמָר. זה באלף שנים, שהם אלף ימי חול, שכך הצטרכו להיות, שבהם שלטה הסטרא אחרא, ונתבאר.
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בִּשְׁאָר שְׁנִין עַד דְּאִזְדְּמַן פּוּרְקָנָא שְׁלִים. דְּכָל אִינוּן שְׁנִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּחִילַת וַדַּאי מִיּוֹמָא דְּפוּרְקָנָא. בשאר השנים שאחרי אלף שנות שלטונם, עד שתזדמן הגאולה השלמה. שבכל אלו השנים, מפחדת ויראה הסטרא אחרא ודאי מיום הגאולה.
> סוד המילה תשובה, באמא עילאה ותתאה וזיכוך ישראל.
וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל תֹקְעִין בְּשׁוֹפָר אִיהִי דָּחַלַת בְּגִין שׁוֹפָר אַחֲרִינָא דְּיִתְּעַר, וְדָא אִימָּא דְּתִתְעַר בִּתְיוּבְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל, וְדָא תָּשׁוּב ה' עִלָּאָה עַל בְּנִין. ובזמן שישראל תוקעים בשופר, היא מפחדת ויראה בגלל השופר האחר שבבינה שמתעורר, וזה שופר דאימא שמתעורר בתשובתם של ישראל, וזה תשוב"ה - תשוב ה' עליונה על הבנים. לְבָתַר תְּשׁוּבָה, תָּשׁוּב ה' תַּתָּאָה לְאַתְרֵהּ, עִם כֻּלְהוֹ אִינוּן דְּאִתְמַשְּׁכָן אַבַּתְרֵהּ. וְאִימָּא עַד לְתַתָּא תְּהֵא מִתְפַּשְּׁטַת. אחר כך, תשובה - תשוב ה' אחרונה שבשם שהיא המלכות למקומה, עם כל אלה שנמשכו אחריה, ואמא / הבינה תהיה מתפשטת עד למטה כדי שלא תהיה יותר אחיזה במדריגות התחתונות, כְּדֵין שַׁלְהוֹבִיתָא יִפּוֹק מִינַּהּ, דְּאִתְּמָר בַּהּ ואז תצא ממנה שלהבת שנאמר בה, "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח). וְאִתְּמָר בַּהּ ויאמר בה, "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה" (עובדיה א, יח). וְ"אֵשׁ", דָּא אֵשׁ דְּקָאִים לְצֵירוּפָא דְּיִשְׂרָאֵל, ו"אש" זו אש שעומדת לצרף את ישראל ולזככם, שנאמר בה, דִּכְתִיב בֵּיהּ "וְיָשַׁב מְצָרֵף" (מלאכי ג, ג) וְכוּ'. לְבָתַר "לֶהָבָה" תִּתְעַר בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא לְאוֹקְדָא כֻּלְהוֹ חַיָיבַיָּא, "תְּלַהֵט רְשָׁעִים" וַדַּאי. ואחר כך, "להבה" תתעורר בסוף הכל לשרוף את כל הרשעים, "תלהט רשעים" ודאי. וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא שִׁתִּין
(דף קיט' עמוד א')
> התחזקות גוג מכוח קטרוג חטא קין, ב' פעמים בשערי ירושלים.
> מפגש ראשון בין המשיח לגוג.
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּשַׁעְתָּא דְּיֵיתֵי גּוֹג לְתַרְעִין דִּירוּשָׁלַיִם. דְּהָא בְּקִטְרוּגָא יִתְּעַר בְּגִין חוֹבָא דְּקַיִן. בשעה שיבוא גוג לשערי ירושלים, שהרי שיתעורר מכח הקטרוג, בגלל חטאו של קין שהגביר את הזוהמה בעולם. וּבְזִמְנָא קַדְמָאָה דְּיֵיתֵי, אֶשָּׂא תַּקִּיפָא יִתְחֲזֵי בֵּין שְׁמַיָּא וּבֵין אַרְעָא תְּלָתָא יוֹמִין. וְגוֹג קָאִים מִלְּבַר לָקֳבֵל תַּרְעָא, וּמַלְכָּא מְשִׁיחָא מִלְּגַו, וָאֶשָּׂא דָּא מַפְסִיק בֵּינַיְיהוּ וְלָא יַעַבְדוּן דָּא לְדָא מִידִי. ובפעם הראשונה שיבוא, אש חזקה תראה בין השמים לארץ בשלושה ימים, וגוג עומד מבחוץ כנגד השער, ומלך המשיח מבפנים, וזו האש מפסיקה ביניהם ולא יעשו דבר זה לזה. כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּלָא יָכִיל לְאַתְקְפָא, יְתוּב לְאַתְרֵיהּ. כיון שיראה גוג שלא יוכל להתחזק עליו, ישוב למקומו.
> ביאת גוג בפעם השניה.
לְבָתַר, זִמְנָא תִּנְיָנָא יְתוּב. וּכְדֵין חֲשׁוּכָא תַּקִּיפָא יִתְחֲזֵי, וְכַמָּה זַעֲפִין יְהוֹן בְּעָלְמָא, וְכַמָּה טוּרִין רַבְרְבִין יִתְבַּקְּעוּן. דְּאִתְּמָר בְּהוּ לאחר זמן, ישוב פעם שניה, ואז חושך תקיף יראה, וכמה כעסים יהיו בעולם וכמה הרים גדולים יבקעו שהם האלוהות שלו שהקב"ה יבטלם ויעבירם מן העולם, שנאמר בהם "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה" (ישעיהו נד, י), ואז כְּדֵין "וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ" (ישעיהו נד, י) וְכוּ'. כְּדֵין יְתוּב לַאֲחוֹרָא, ואז, ישוב גוג לאחור ויסוג.
אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהַאי חַיָּיבָא בְּחִילּוּפָא דְּזִימְנִין חֲשִׁיב לְאִתְתַּקְּפָא, כַּמָּה דַּהֲוָה עֲבַד פַּרְעֹה רַשִׁיעָא, דִּכְתִיב, אבל בא וראה, שזה גוג הרשע, בשינויי הזמנים מחשב להתחזק, כמו שעשה פרעה הרשע שכתוב, "וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" (שמות ח, יא). דְּהָכִי הֲוָה חֲשִׁיב דְּתֵיכוֹל דַּחַלְתֵיהּ לְאִתְתַּקְּפָא, אִי לָאו הָשַׁתָּא, לְבָתַר זִמְנָא. שכך היה חושב, שתוכל האלוהות האחרת שלו להתחזק, אם לא עכשיו - לזמן אחר.
> העברת חטא קין וצרוף ישראל טרם בוא גוג בפעם השלישית
וְתָא חֲזֵי, הַאי גּוֹג רַשִׁיעָא עוֹד זִמְנָא תְלִיתָאָה יֵיתֵי וַדַּאי. אֲבָל עַד לָא יֵיתֵי, יֵיקוּם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעַבְרָא חוֹבָא דְּקַיִן (דף קיט' עמוד ב') מֵעָלְמָא. ובוא וראה, זה הגוג הרשע הזה, יבוא עוד בפעם השלישית ודאי, אבל עד שלא יבוא, יקום הקדוש ברוך הוא להעביר את חטאו וזוהמתו של קין מהעולם שבה היה גוג מתחזק. וסוד זה, וְרָזָא דָּא "וְיָשַׁב מְצָרֵף" (מלאכי ג, ג) וְכוּ'. וְכֵיוָן דְּיֵיתֵי הַהוּא רְשִׁיעָא תּוּ לָא יִשְׁכַּח חוֹבָא. וכוין שיבוא ההוא הרשע, כבר לא ימצא החטא. וזה סוד, וְרָזָא דָּא, "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק" (תהלים ב, א) רִיק וַדַּאי, דְּאִינוּן חָשְׁבִין לְאִתְתַּקְּפָא בְּהַהוּא חוֹבָא, וְהָא הַהוּא חוֹבָא תּוּ לָא אִשְׁתְּכַח. ריק ודאי, שהם חושבים להתחזק בזה החטא מכוח הקטרוג שהם מעוררים, ואז אותו החטא - לא יהיה נמצא ולא יהיה להם במה להתחזק.
> "יד החזקה" להעביר חטא וזוהמת קין. "המורא הגדול", העברת הזוהמה וצירוף ישראל.
וְלָקֳבֵל דָּא צָרִיךְ סְטַר קַדִּישָׁא לְאִתְתַּקְּפָא וַדַּאי, וכנגד זה הענין של גוג צריך צד הקדושה להתחזק ודאי, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בִּתְרֵין זִמְנִין דְּעַד לָא אִתְעַבַּר חוֹבָא. בשני הזמנים הראשונים שיבוא - כל זמן שעדיין לא הועבר החטא.
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּצֵירוּפָא דְּיִצְטְרִיף עַד לָא יֵיתֵי זִמְנָא תְלִיתָאָה. דִּכְדֵין כַּד יֵיתֵי יִתְּמַר בֵּיהּ בצרוף שיצורפו ישראל ותוסר זוהמת קין - כל זמן שלא בא גוג בפעם השלישית, שכשיבוא יאמר בו,"צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו" (משלי יא, ח) מַמָּשׁ:
תפילה תפ"ו מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה תפ"ו: דוד הוא סוד השכינה והתפילה המתחברת בג' אבות שהם הנהגה. בגלות התפילה בלחש כיון שאינה מתחברת בהם, ובגאולה תהיה בקול ותעלה עד עתיק יומין, ותשבית כל אויבי ה'.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "הֶן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס" שֶׁהֵם ג' אָבוֹת שֶׁבָּהֶם הֲלָכָה כְּרַבִּים, וּשְׁכִינָה הִיא הֲלָכָה, שֶׁמִּתְנַהֶגֶת בְּג' אָבוֹת: מַיִם אֵשׁ וְרוּחַ. וְיַעֲקֹב בַּעְלָהּ דְּמַטְרוֹנִיתָא בּוֹ, "עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ". וְ-ג' אָבוֹת וְדָוִד כְּשֶׁהֵם מִתְחַבְּרִים בְּיַחַד נֶאֱמַר בָּהֶם, "אֲחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת" לְהַטּוֹת גַּלְגַּל הָעוֹלָם לְיָמִין לִזְכוּת, וּמִיָּד נֶאֱמַר בָּהֶם, "אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהֹוָה וַאֲנִי אֵ"ל", ייא"י – ג' יוּדִין, ג' אָבוֹת, א' דָּוִד שֶׁמִּתְחַבֵּר עִמָּהֶם. וְ-ג' יוּדִין הֵם ל' שֶׁל אֱלֹ'הִים וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרִים בְּדָוִד, "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס", אֵין תְּפִלָּתָן שֶׁל צִבּוּר נִמְאֶסֶת כִּזְמַן אַחֵר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה", אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁנִּקְשֶׁרֶת הַשְּׁכִינָה בָּהֶם – הֲרֵי עוֹלָה עִמָּהֶם עַד עַתִּיק יוֹמִין מִיָּד, "יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ", וְזֶה תְּפִלָּה בְּקוֹל, שֶׁבַּגָּלוּת הִיא תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ, וּלְפִי שֶׁאֵינָהּ מִתְחַבֶּרֶת בְּאָבוֹת נֶאֱמַר בָּהּ, "אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד", וּכְתִיב, "יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם", אֲבָל חִבּוּר ג' אָבוֹת, "יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ" וַדַּאי, וְ-יָבֹ"א זֶה אֶחָ"ד, א' דְּ-דָוִד, שֶׁבָּהּ "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ", דָּוִ"ד גִּימַטְרִיָּא י"ד, וְיִחוּד עֶלְיוֹן מִתְגַּלֶּה עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ גִּבּוֹר מַה שֶּׁהָיָה יָד כֵּהָה, מִיָּד "יָדְךָ בְּעֹרֶף" וְכוּ'.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, תֵּן כֹּחַ לִמְשִׁיחֲךָ וְיִתְגַּבֵּר בִּגְבוּרָתְךָ, וּבִישׁוּעָתְךָ תְּשַׂמְּחֵנוּ בְּקָרוֹב, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.
מאמר הגאולה | עת הפקידה ומקור הארתה
עת הפקידה: רום תוקף החשך הגדול.
וְעַתָּה אֲפָרֵשׁ לְךָ פְּסוּקִים בְּשִׁיר הַשִּׁירִים שֶּׁבָּהֶם נִכְלְלוּ עִיקָרִים גְּדוֹלִים בְּעִנְיְנֵי הַפְּקִידָה הַזֹּאת.
הִנֵּה כָּתוּב, "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר" (שיר השירים ה, ב) וְכוּ' וְנוֹדַע לָנוּ שֶׁנִּמְצָא לַשְּׁכִינָה שׁוֹרֶשׁ גָּדוֹל שֶׁלֹּא זָז מִמְּקוֹם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְעָלָיו נֶאֱמַר "וְלִבִּי עֵר" – שֶׁלֹּא נָפְלָה עָלָיו תַּרְדֵּמַת הַגָּלוּת כְּמוֹ הַשְּׁאָר, וְהוּא הַנִּקְרָא "אֲנִי" שֶׁאָמַר בּוֹ "אֲנִי יְשֵׁנָה".
וְהָאֱמֶת שֶׁבִּהְיוֹת יִשְׂרָאֵל בְּתוֹקֵף הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל וּבְאַחֲרִית הָאֲפֵלָה שֶׁשָּׁם הִיא מִתְגַּבֶּרֶת יוֹתֵר וְעוֹד שֶׁכְּבָר נִתְרַחֲקוּ מִן הַמָּקוֹר הַמֶּרְחָק הַגָּדוֹל יוֹתֵר – אָז צְרִיכָה לִהְיוֹת הַפְּקִידָה. וְעַל כֵּן אָמַר, "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב), וְהוּא פוֹקֵד, וְהַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד.
פקידה – הארת החכמה. זכירה – הארת הבינה עם החכמה.
כִּי לֹא בָּאָה הַפְּקִידָה רַק בְּאוֹר הַחָכְמָה לְבָד. וּמִפְּנֵי שֶׁהַחָכְמָה הִיא הַמְּאִירָה – עַל כֵּן לֹא הֵאִירָה – רַק כְּמוֹ מֵאַחֲרֶיהָ וְזֶה הַסּוֹד הוּא פק"ד ריבוע ע"ב, אַךְ הַבִּינָה תָּאִיר בִּזְמַן הַזְּכִירָה כִּי לֹא הִיא לְבַדָּהּ אֶלָּא הַחָכְמָה וְהַבִּינָה יַחַד דֶּרֶךְ פְּנֵיהֶם וְלֹא מֵאֲחוֹרֵיהֶם וְהִיא זכו"ר.
וּבֶאֱמֶת בִּלְתִּי הַחָכְמָה לֹא נַעֲשָׂה דָּבָר – כָּל שֶׁכֵּן פְּתִיחַת הַשְּׁעָרִים שֶׁאֵינָהּ בִּלְעָדֶיהָ, וְזֶה נוֹדַע בְּסֵדֶר הַנְּקוּדוֹת – קמ"ץ פת"ח, עַל כֵּן בְּכוֹחָהּ וּבְמַאֲמָרָהּ נַעֲשֵׂית הִפְקִידָה הַזֹּאת. וְזֶהוּ "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי" (שיר השירים ה, ב) וְכוּ' – ד' תְּאָרִים לְד' אוֹתִיּוֹת שֶׁל אדנ"י. "שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל" (שיר השירים ה, ב) – "יוד הא ואו". "קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה" (שיר השירים ה, ב) – ה"א אַחֲרוֹנָה. וְנִמְצָא שְׁעָתָהּ קוֹרְאָהּ לְחִיבּוּר, שֶׁכַּמָּה זְמָן הוּא שֶׁלֹּא נִתְחַבְּרוּ כָּךְ.
וְעַתָּה אוֹדִיעֲךָ בָּזֶה סוֹדוֹת גְּדוֹלִים לְפִי סֵדֶר הַפְּסוּקִים.