Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תקונא תניינא

(דף יח ע"א), בְּרֵאשִׁית, ב' רֵאשִׁית, "זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ" (תהלים קיח, כ), דָּא אִיהוּ תַרְעָא דְצַדִּיקַיָּיא, דְאִית לוֹן רְשׁוּ לְאַעָלָא תַמָּן, וּדְלַאו אִינוּן צַדִּיקַיָּא, אִתְדַּחְיָין מִתַּמָּן בָּהּ רְשִׁימִין וּמְצוּיָירִין וּמִתְחַקְּקִין דִּיּוֹקְנִין דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין. צִיּוּרָא דְאָדָם רְשִׁימָא תַּמָּן, וְאִיהוּ דְּמוּת אָדָם. רְשִׁימָא דְאַרְיֵה תַּמָּן לִימִינָא, וּרְשִׁימָא דְשׁוֹר לִשְׂמָאלָא, וּרְשִׁימָא דְנִשְׁרָא בְאֶמְצָעִיתָא, וְרָזָא דְמִלָּה "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם, וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם" (יחזקאל א, י) וְכוּ'. לְכָל חַיְתָא אַרְבַּע אַנְפִּין, אִלֵּין אַרְבַּע אַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְיְהֹוָה דְּנָהִיר בְּהוֹן.
מַלְכָּא דְכֻלְּהוּ חֵיוָון דָּא אָדָם, דְּאִיהוּ יוד הא ואו הא, דְּסָלִיק בְּחֻשְׁבָּן חָד. דְּמוּת אָדָם דָּא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא, דְאִיהִי דִיּוֹקְנֵיהּ, אִיהִי חוֹתָם דִּילֵיהּ, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו). דְּהָכִי אָמְרַת שְׁכִינְתָּא, אַף עַל גַּב דְּאַנְתְּ תִּסְתַּלַּק לְעֵילָא, דִיּוֹקְנָךְ לָא אִתְעַדֵּי מִנַּאי לְעָלַם, כְּהַהוּא חוֹתָם דִּבְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְדַּבַּק בֵּיהּ רְשִׁימוּ דְּמָארֵי חוֹתָמָא - לָא אִתְעַדֵּי מִנֵּיהּ דִּיּוֹקְנָא דְחוֹתָמָא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בֵיהּ. וּבְגִין כַּךְ אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו), כִּרְשִׁימוּ דִּתְּפִלִּין דְּיָד דְּאִינוּן לָקֳבֵל לִבָּא. "כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ" (שיר השירים ח, ו), כִּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא דְאִינוּן תַּלְיָין רְצוּעִין לְכָל סִטְרִין עַל לִבָּא וּדְרוֹעָא, וּבְהוֹן אִינוּן רְשִׁימִין דְּאִינוּן עַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְעוֹד "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם" דָּא חוֹתָם דְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, וְהוּא אוֹת בְּרִית שַׁבָּת קֹדֶשׁ וְיָמִים טוֹבִים.
"כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (שיר השירים ח, ו), תַּקִּיפָא אִיהִי אַפְרָשׁוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתָּא מִיִּשְׂרָאֵל, כִּפְרִישׁוּ דְּנִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא מִגּוּפָא. וְתוּ "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (שיר השירים ח, ו), כַּד יִשְׂרָאֵל מְיַחֲדִין שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִרְחִימוּ, וְאָמְרִין 'הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה', "קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה" (שיר השירים ח, ו) דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהִי מְקַנֵּי עֲלַיְיהוּ, בְזִמְנָא דְיִפְקוּן מִן גָּלוּתָא, דְאִיהוּ יְהֵא בְהַהוּא זִמְנָא קַנָּא וְנוֹקֵם וּבַעַל חֵמָה.
"רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ" (שיר השירים ח, ו), בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְעַר שְׂמָאלָא בְשַׁלְהוֹבִין דִּילֵיהּ, דְּאִנּוּן רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת י"הּ, וְיוֹקִיד כַּמָּה הֵיכָלִין דְּבָתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, וְיִטּוֹל נוּקְמִין מֵעֲמָלֵק, דְּאִיהוּ אוֹמֵי בִתְרֵין אַתְוָן דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְאִינוּן י"ה, לְנָטְלָא נוּקְמָא מִנֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז), וְדָא אִיהוּ "רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ" (שיר השירים ח, ו).
וְיִשְׂרָאֵל אָמְרִין, רִבּוֹן עָלְמַא, אַף עַל גַּב דַּאֲנָא בְגָלוּתָא מְרַחֲקָא מִמָּךְ, "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו), וְלָא יִתְעַדִּי מִינָּן דִּיּוֹקְנָךְ, דְּאִיהִי חוֹתָם דִּילָךְ, שְׁכִינְתָּא דִילָךְ, דִּבְגִינָהּ אַנְתְּ הֲוִית דָּכִיר לָן בְּגָלוּתָא. וְחוֹתָמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וַדַּאי אִיהִי שְׁכִינְתָּא.
בְּרֵאשִׁית בָּרָא, ב' אִיהִי וַדַּאי, בָּהּ פָּתְחַת אוֹרַיְיתָא בְּב', וְדָא בְּרֵאשִׁית ב' רֵאשִׁית, ב' אִיהוּ וַדַּאי, אוֹצָרָא דְכֹלָּא, עֲלָהּ אִתְּמַר "יִרְאַת יְהֹוָה הִיא אוֹצָרוֹ" (ישעיהו לג, ו):

תקונא תניינא

(דף יח ע"א), בְּרֵאשִׁית, ב' רֵאשִׁית, "זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ" (תהלים קיח, כ), בְּרֵאשִׁית, ב' רֵאשִׁית, זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ.  דָּא אִיהוּ תַרְעָא דְצַדִּיקַיָּיא, דְאִית לוֹן רְשׁוּ לְאַעָלָא תַמָּן, וּדְלַאו אִינוּן צַדִּיקַיָּא, אִתְדַּחְיָין מִתַּמָּן זֶהוּ שַׁעַר הַצַּדִּיקִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם רְשׁוּת לְהִכָּנֵס לְשָׁם, וַאֲחֵרִים וְשֶׁאֵינָם צַדִּיקִים נִדְחִים מִשָּׁם,  בָּהּ רְשִׁימִין וּמְצוּיָירִין וּמִתְחַקְּקִין דִּיּוֹקְנִין דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין. צִיּוּרָא דְאָדָם רְשִׁימָא תַּמָּן, וְאִיהוּ דְּמוּת אָדָם בּוֹ רְשׁוּמִים וּמְצֻיָּרִים וַחֲקוּקִים דְּמֻיּוֹת שֶׁל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, הַצִּיּוּר שֶׁל אָדָם רָשׁוּם שָׁם, וְהוּא דְמוּת אָדָם, רְשִׁימָא דְאַרְיֵה תַּמָּן לִימִינָא, וּרְשִׁימָא דְשׁוֹר לִשְׂמָאלָא, וּרְשִׁימָא דְנִשְׁרָא בְאֶמְצָעִיתָא, הָרֹשֶׁם שֶׁל אַרְיֵה שָׁם לְיָמִין, וְרֹשֶׁם שֶׁל שׁוֹר לִשְׂמֹאל, וְרֹשֶׁם שֶׁל נֶשֶׁר בָּאֶמְצַע, וְרָזָא דְמִלָּה "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם, וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם" (יחזקאל א, י) וְכוּ'. וְסוֹד הַדָּבָר - וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם, וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וְכוּ'.לְכָל חַיְתָא אַרְבַּע אַנְפִּין, אִלֵּין אַרְבַּע אַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְיְהֹוָה דְּנָהִיר בְּהוֹן לְכָל חַיָּה אַרְבַּע פָּנִים, אֵלּוּ אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יהו"ה שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם.

מַלְכָּא דְכֻלְּהוּ חֵיוָון דָּא אָדָם, דְּאִיהוּ יוד הא ואו הא, דְּסָלִיק בְּחֻשְׁבָּן חָד הַמֶּלֶךְ שֶׁל כָּל הַחַיּוֹת זֶה אָדָם, שֶׁהוּא יו"ד ה"א וא"ו ה"א שֶׁעוֹלֶה בְּחֶשְׁבּוֹן אֶחָד דְּמוּת אָדָם דָּא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא, דְאִיהִי דִיּוֹקְנֵיהּ, אִיהִי חוֹתָם דִּילֵיהּ, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו) דְּמוּת אָדָם זוֹ הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא דְמוּתו הִיא חוֹתָם שֶׁלּוֹ, דְּמוּת שֶׁלּוֹ, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ.  דְּהָכִי אָמְרַת שְׁכִינְתָּא, אַף עַל גַּב דְּאַנְתְּ תִּסְתַּלַּק לְעֵילָא, דִיּוֹקְנָךְ לָא אִתְעַדֵּי מִנַּאי לְעָלַם, שֶׁכָּךְ אָמְרָה הַשְּׁכִינָה, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאַתָּה תִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה מֵהָעוֹלָם, דְּמוּתְךָ לֹא תָזוּז מִמֶּנִּי לְעוֹלָם, כְּהַהוּא חוֹתָם דִּבְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְדַּבַּק בֵּיהּ רְשִׁימוּ דְּמָארֵי חוֹתָמָא - לָא אִתְעַדֵּי מִנֵּיהּ דִּיּוֹקְנָא דְחוֹתָמָא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בֵיהּ כְּמוֹ אוֹתוֹ חוֹתָם שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּדְבַּק בּוֹ רֹשֶׁם שֶׁל בַּעַל הַחוֹתָם, לֹא זָזָה מִמֶּנּוּ הַדְּמוּת שֶׁל הַחוֹתָם לִהְיוֹת נִיכָּר,  וּבְגִין כַּךְ אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו), וְלָכֵן אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ,  כִּרְשִׁימוּ דִּתְּפִלִּין דְּיָד דְּאִינוּן לָקֳבֵל לִבָּא כְּצִיּוּר הַתְּפִלִּין שֶׁל יָד שֶׁהֵן כְּנֶגֶד הַלֵּב. "כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ" (שיר השירים ח, ו), כִּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא דְאִינוּן תַּלְיָין רְצוּעִין לְכָל סִטְרִין עַל לִבָּא וּדְרוֹעָא, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כְּמוֹ תְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ שֶׁתְּלוּיוֹת רְצוּעוֹת לְכָל הַצְּדָדִים עַל הַלֵּב וְהַזְּרוֹעַ,  וּבְהוֹן אִינוּן רְשִׁימִין דְּאִינוּן עַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבָהֶן רְשׁוּמִים אֵלּוּ שֶׁהֵם עַמּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.. וְעוֹד "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם" דָּא חוֹתָם דְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, וְהוּא אוֹת בְּרִית שַׁבָּת קֹדֶשׁ וְיָמִים טוֹבִים וְעוֹד, שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, זֶהוּ חוֹתָם שֶׁל אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, וְהוּא אוֹת בְּרִית שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְיָמִים טוֹבִים.
 
"כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (שיר השירים ח, ו), תַּקִּיפָא אִיהִי אַפְרָשׁוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתָּא מִיִּשְׂרָאֵל, כִּפְרִישׁוּ דְּנִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא מִגּוּפָא וְעוֹד, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה - כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מְיַחֲדִים אֶת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַהֲבָה וְאוֹמְרִים הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה,  וְתוּ "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (שיר השירים ח, ו), כַּד יִשְׂרָאֵל מְיַחֲדִין שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִרְחִימוּ, וְאָמְרִין 'הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה', וְעוֹד, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה - כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מְיַחֲדִים אֶת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַהֲבָה וְאוֹמְרִים הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה,  "קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה" (שיר השירים ח, ו) דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהִי מְקַנֵּי עֲלַיְיהוּ, בְזִמְנָא דְיִפְקוּן מִן גָּלוּתָא, קָשָׁה כִּשְׁאוֹל קִנְאָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מְקַנֵּא עֲלֵיהֶם בִּזְמַן שֶׁיֵּצְאוּ מֵהַגָּלוּת,   דְאִיהוּ יְהֵא בְהַהוּא זִמְנָא קַנָּא וְנוֹקֵם וּבַעַל חֵמָה "רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ" (שיר השירים ח, ו), שֶׁהוּא יִהְיֶה בְּאוֹתוֹ זְמַן קַנָּא וְנוֹקֵם וּבַעַל חֵמָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ.  בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְעַר שְׂמָאלָא בְשַׁלְהוֹבִין דִּילֵיהּ, דְּאִנּוּן רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת י"הּ, וְיוֹקִיד כַּמָּה הֵיכָלִין דְּבָתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, וְיִטּוֹל נוּקְמִין מֵעֲמָלֵק, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן יִתְעוֹרֵר הַשְּׂמֹאל בַּשַּׁלְהָבוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ, וְיִשְׂרֹף כַּמָּה הֵיכָלוֹת שֶׁל בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה וְיִטֹּל נְקָמוֹת מֵעֲמָלֵק,  דְּאִיהוּ אוֹמֵי בִתְרֵין אַתְוָן דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְאִינוּן י"ה, לְנָטְלָא נוּקְמָא מִנֵּיהּ, שֶׁהוּא נִשְׁבַּע בִּשְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהֵם י"ה, לִטֹּל נְקָמָה מִמֶּנּוּ.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז), וְדָא אִיהוּ "רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ" (שיר השירים ח, ו) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ, וְזֶהוּ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ.
 
וְיִשְׂרָאֵל אָמְרִין, רִבּוֹן עָלְמַא, אַף עַל גַּב דַּאֲנָא בְגָלוּתָא מְרַחֲקָא מִמָּךְ, "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו), וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, רִבּוֹן הָעוֹלָם, אַף עַל גַּב שֶׁאָנִי בַּגָּלוּת רְחוֹקָה מִמְּךָ, שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ,  וְלָא יִתְעַדִּי מִינָּן דִּיּוֹקְנָךְ, דְּאִיהִי חוֹתָם דִּילָךְ, שְׁכִינְתָּא דִילָךְ, דִּבְגִינָהּ אַנְתְּ הֲוִית דָּכִיר לָן בְּגָלוּתָא וְלֹא תָזוּז מֵאִתָּנוּ דְמוּתְךָ, שֶׁהִיא הַחוֹתָם שֶׁלְּךָ, הַשְּׁכִינָה שֶׁלְּךָ, שֶׁבִּגְלָלָהּ הָיִיתָ זוֹכֵר אוֹתָנוּ בַּגָּלוּת,  וְחוֹתָמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וַדַּאי אִיהִי שְׁכִינְתָּא וְהַחוֹתָם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַדַּאי הִיא הַשְּׁכִינָה. בְּרֵאשִׁית בָּרָא, ב' אִיהִי וַדַּאי, בָּהּ פָּתְחַת אוֹרַיְיתָא בְּב', וְדָא בְּרֵאשִׁית ב' רֵאשִׁית, ב' אִיהוּ וַדַּאי, אוֹצָרָא דְכֹלָּא, עֲלָהּ אִתְּמַר "יִרְאַת יְהֹוָה הִיא אוֹצָרוֹ" (ישעיהו לג, ו):  בְּרֵאשִׁית בָּרָא, ב' הִיא וַדַּאי, בָּהּ פָּתְחָה הַתּוֹרָה בְּב', וְזוֹ בְּרֵאשִׁית, ב' רֵאשִׁית, ב' הִיא וַדַּאי, הָאוֹצָר שֶׁל הַכֹּל, עָלֶיהָ נֶאֱמַר יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּלֵיסַר

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה", דָּא בַּיִת קַדְמָאָה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב" (דברי הימים ב' ט, כ) וְכוּ' וְכֹלָּא בִּשְׂמָאלָא אִתְתַּקַּן. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא בֵּית תִּנְיָנָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "גָּדוֹל יִהְיֶה" (חגי ב, ט) וְכוּ'. שְׁלִימוּ דִּילֵיהּ בִּתְלִיתָאָה, דְּבֵיהּ "נָכוֹן יִהְיֶה… בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב) וְכוּ', בְּרֹאשׁ הֶהָרִים דָּא חֶסֶד (דף כח' עמוד א')  גָּדוֹל וַדַּאי. וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ, דְּהָא שֵׁירוּתָא לְאַתְקָנָא עָלְמָא, בְּקַדְמָאָה אִיהוּ. שְׁלִימוּ דִּילֵיהּ בִּתְלִיתָאָה. דְּתִנְיָנָא שֵׁירוּתָא דִּתְלִיתָאָה אִיהוּ, וְעַל רָזָא כְּתִיב "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן" (חגי ב, ט), מִן הָרִאשׁוֹן דָּיְיקָא. דְּאִיהוּ שָׁארֵי, וַאֲבַתְרֵהּ הַאי אַשְׁלִים. וּלְכֹלָּא אַזְמִין מֹשֶׁה תִּיקּוּנִין מִקַּדְמִיתָא.

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהֹוָה" (שמות טו, א) וְכוּ' דָּא שְׁכִינְתָּא דְּסָלְקַת לְגַבֵּי מַלְכָּא בְּכַמָּה נִיגּוּנִין. אֵימָתַי? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּאִטְבָּעוּ מִצְרָאֵי בְּיָמָא, דִּכְדֵין אִינוּן סִטְרִין מְסָאֲבִין אִתְפְּרָשׁוּ מִינַּהּ, וְאִיהִי סַלְקַת בְּנִיגּוּנִין אִלֵּין. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִינוּן מְסָאֲבִין קָיְימִין סַחֲרָנָהּ אִתְּמָר בָּהּ "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה" (תהלים לט, ג). וּבְזִמְנָא דְּאִתְפְּרָשׁוּ מִינָהּ אִתְמַר בָּהּ "וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם" (ישעיהו לה, ו) בְּגִין כָּךְ "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (משלי יא, י). וְדָא שִׁיר חָדָשׁ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת" (תהלים צח, א) וְכוּ'. וְדָא שִׁיר פכמ"מ. וְנִיגּוּנָא סָלִיק בְּשִׁית וְנָחִית בְּשִׁית הָא תְּרֵיסַר. אִלֵּין תְּרֵיסַר הֲוַיָּין עִלָּאִין, עֲלַיְיהוּ כְּתִיב "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהֹוָה" (תהלים קלז, ד) שִׁיר יְהֹוָה וַדַּאי. דָּא שִׁיר דִּסְלִיק בְּשִׁית תֵּיבִין דְּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְנָחִית בְּשִׁית 'דְּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד'. וּבְהַהוּא זִמְנָא (דף כח' עמוד ב')  כַּמָּה נִיגּוּנִין מִתְעָרִין לְכָל סְטַר, בְּכַמָּה הַלְלוּיָהּ, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת יְהֹוָה מִן הַשָּׁמַיִם" (תהלים קמח, א).

קַדְמָאָה "הַלְלוּ אֶת יְהֹוָה מִן הַשָּׁמַיִם" (תהלים קמח, א) דָּא שִׁיר דְּאוֹרַיְתָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי" (תהלים מב, ט). דִּבְזִמְנָא דְּמִילִּין דְּאוֹרַיְתָא סָלְקִין, כַּמָּה שִׁירִין מִתְעָרִין לְעֵילָא בְּאִינוּן שָׁמָיִם. וְדָא שִׁיר הַשִּׁירִים, שִׁיר דְּכָלִיל תְּרֵין אָחֲרָנִין בַּהֲדֵיהּ, וְאִלֵּין אֵשׁ וּמַיִם. וּבְזִמְנָא דִּסְלִיק צַפְרָא, מִתְעָרִין יִשְׂרָאֵל בְּבֵי כְּנִישְׁתָא שִׁירִין בְּכַמָּה פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה. דְּהָא כְּדֵין כֻּלְהוֹ מְמַנָּן תָּבִין לְדוּכְתַיְיהוּ לְנַטְרָא מַטְּרָתָא דִּימָמָא, בְּגִין כָּךְ אִית לְאִתְּעָרָא בְּשִׁירִין אִלֵּין, וּבְלֵילְיָא הָכִי נָמֵי פִּתְחָן בְּבֵי כְּנִישְׁתָא "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה, כָּל עַבְדֵי יְהֹוָה הָעֹמְדִים בְּבֵית יְהֹוָה בַּלֵּילוֹת" (תהלים קלד, א) אִלֵּין מְמַנָּן דְּלֵילְיָא.

וּמָאן 'דְּקוֹרֵא פָּסוּק וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּמִין זֶמֶר הַתּוֹרָה חוֹגֶרֶת שַׂק' (סנהדרין קא, א). דְּהָא אוֹרָיְתָא אִתְעָרַת הַהִיא שִׁירָתָא לְעֵילָא וַדַּאי. אֲבָל מָאן דְּנָטִיל אוֹרָיְתָא לְזֶמֶר בְּעָלְמָא, דָּא גָּרִים אִתְעֲרוּתָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא דְּאִתְּעַר לְגַבָּהּ. אֲבָל אוֹרָיְתָא דְּסָלְקַת כִּדְקָא יָאוּת, כַּמָּה שִׁירִין מִתְעָרִין בְּגִינָה. דְּשָׁמַיִם בְּהוּ אִתְּמָר "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ" (דברים ד, לו) דָּא קָלָא דְּאוֹרַיְתָא, בְּגִין כָּךְ תָּמָן תַּבַת לְאִתְּעָרָא שִׁיר עִלָּאָה, שִׁיר מֻבְחָר מִכָּל שִׁירִין דְּעָלְמָא.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּלֵיסַר

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה", דָּא בַּיִת קַדְמָאָה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ זה בית המקדש הראשון שנאמר בו "אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב" (דברי הימים ב' ט, כ) וְכוּ' אין הכסף שהוא מדרגת החסד נחשב וְכֹלָּא בִּשְׂמָאלָא אִתְתַּקַּן הכל היה בחסד וכל התיקון היה בצד השמאל שהיא הגבורה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא בֵּית תִּנְיָנָא זה בית מקדש השני שנאמר בו, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "גָּדוֹל יִהְיֶה" (חגי ב, ט) וְכוּ'. שְׁלִימוּ דִּילֵיהּ בִּתְלִיתָאָה, דְּבֵיהּ שלמות בית המקדש יהיה בבית השלישי שעליו נאמר "נָכוֹן יִהְיֶה… בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב) וְכוּ', בְּרֹאשׁ הֶהָרִים דָּא חֶסֶד גָּדוֹל וַדַּאי בראש ההרים רומז למדרגת כתר המכונה בשם חסד עליון ודאי. 

בְּרֹאשׁ הֶהָרִים דָּא חֶסֶד (דף כז' עמוד א') גָּדוֹל וַדַּאי בראש ההרים רומז למדרגת כתר המכונה בשם חסד עליון ודאי. וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ, דְּהָא שֵׁירוּתָא לְאַתְקָנָא עָלְמָא, בְּקַדְמָאָה אִיהוּ והכל היה צריך, שהרי בתחילה היה הבית הראשון לתיקון העולם שכן היה בנוי במדרגת החכמה. שְׁלִימוּ דִּילֵיהּ בִּתְלִיתָאָה שלימות התיקון יהיה בבית השלישי שבנוי במתכונת אורות הכתר. דְּתִנְיָנָא שֵׁירוּתָא דִּתְלִיתָאָה אִיהוּ, וְעַל רָזָא כְּתִיב הבית השני היה תחילתו של השלישי כיון שהיה מעורב מהבית הראשון והבית  השלישי המתואר בספר יחזקאל ועל זה אומר הכתוב "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן" (חגי ב, ט), מִן הָרִאשׁוֹן דָּיְיקָא. דְּאִיהוּ שָׁארֵי, וַאֲבַתְרֵהּ הַאי אַשְׁלִים. האחרון מן הראשון דייקא שהוא היה בתחילה, אבל הבית השני היה צריך להבנות במתכונת הבית השלישי ומאחר שנשאו נשים נוכריות בגלות בבל, נבנה הבית השני מעורב. ואם היו מתקנים דרכיהם היה הבית עובר שינוי למתכונת הבית השלישי כפי שנמסרה בנבואה מבלי שיצטרך חורבן. ועל כן אמר האחרון ולא השני, שהוא ישלים את התיקון. וּלְכֹלָּא אַזְמִין מֹשֶׁה תִּיקּוּנִין מִקַּדְמִיתָא ולכולם, כבר מההתחלה הכין משה את תיקונם.

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, רַבִּי רַבִּי הרמח"ל, "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהֹוָה" (שמות טו, א) וְכוּ' דָּא שְׁכִינְתָּא דְּסָלְקַת לְגַבֵּי מַלְכָּא בְּכַמָּה נִיגּוּנִין. אֵימָתַי? זו השכינה הנקראת זאת שעולה לפני המלך שהוא יהו"ה בכמה ניגונים. אמתי? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּאִטְבָּעוּ מִצְרָאֵי בְּיָמָא, דִּכְדֵין אִינוּן סִטְרִין מְסָאֲבִין אִתְפְּרָשׁוּ מִינַּהּ, וְאִיהִי סַלְקַת בְּנִיגּוּנִין אִלֵּין אלא בשעה שטבעו המצרים בים, ואז אלו שמצד הטומאה, התרחקו ממנה. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִינוּן מְסָאֲבִין קָיְימִין סַחֲרָנָהּ אִתְּמָר בָּהּ שבזמן שאלו הכוחות הטומאה סובבים אותה, נאמר בה "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה" (תהלים לט, ג). וּבְזִמְנָא דְּאִתְפְּרָשׁוּ מִינָהּ אִתְמַר בָּהּ ובזמן ומתרחקים ממנה נאמר "וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם" (ישעיהו לה, ו) בְּגִין כָּךְ "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (משלי יא, י). וְדָא שִׁיר חָדָשׁ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת" (תהלים צח, א) וְכוּ'. וְדָא שִׁיר פָּשׁוּט, מַלֵּא, וּמָלֵא דְּמַלֵּא שהם ד' מיני נגינה המתפשטים מד' יודין של שם ע"ב ומתפשטים בריבוע שם הוי"ה דהיינו י' י"ה יה"ו יהו"ה. וְנִיגּוּנָא סָלִיק בְּשִׁית וְנָחִית בְּשִׁית הָא תְּרֵיסַר ועולה הניגון בשש תיבות של שמע ישראל ויורד בשש תיבות של ברוך שם וכו' כדלהלן, הרי ביחד הם תריסר. אִלֵּין תְּרֵיסַר הֲוַיָּין עִלָּאִין, עֲלַיְיהוּ כְּתִיב ואלו הם כנגד י"ב צירופי ההויות העליונות שעליהן נאמר "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהֹוָה" (תהלים קלז, ד) שִׁיר יְהֹוָה וַדַּאי. שיר הוא התדבקות המאורות ברוב הנועם והחדוה. קריאת שמע נקראת שירה שהיא כנגד השכינה המתייחדת בתפארת ומקבלת שפע מיחוד עליון ודאי. דָּא שִׁיר דִּסְלִיק בְּשִׁית תֵּיבִין שעולה בשש תיבות דְּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְנָחִית בְּשִׁית ויורד בשש תיבות 'דְּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד'. וּבְהַהוּא זִמְנָא (דף כח' עמוד ב')  כַּמָּה נִיגּוּנִין מִתְעָרִין לְכָל סְטַר באותו הזמן, כמה ניגונים מתעוררים לכל צד, בְּכַמָּה הַלְלוּיָהּ, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת יְהֹוָה מִן הַשָּׁמַיִם" (תהלים קמח, א).

קַדְמָאָה הראשון "הַלְלוּ אֶת יְהֹוָה מִן הַשָּׁמַיִם" (תהלים קמח, א) דָּא שִׁיר דְּאוֹרַיְתָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ היא שירת התורה שנאמר בה "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי" (תהלים מב, ט). דִּבְזִמְנָא דְּמִילִּין דְּאוֹרַיְתָא סָלְקִין, כַּמָּה שִׁירִין מִתְעָרִין לְעֵילָא בְּאִינוּן שָׁמָיִם ובזמן שעולים דברי התורה, כמה שירים מתעוררים למעלה באותם שמים, סוד ז"א, תפארת, תורה שבכתב. וְדָא שִׁיר הַשִּׁירִים, שִׁיר דְּכָלִיל תְּרֵין אָחֲרָנִין בַּהֲדֵיהּ, וְאִלֵּין אֵשׁ וּמַיִם וזה שיר השירים, שיר שכולל בתוכו שני אחרים והם אש ומצד מצד חסד וגבורה. וּבְזִמְנָא דִּסְלִיק צַפְרָא, מִתְעָרִין יִשְׂרָאֵל בְּבֵי כְּנִישְׁתָא שִׁירִין בְּכַמָּה פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה ובזמן שעולה השחר, מעוררים ישראל בבית הכנסת שירים בפרקי פסוקי דזימרה. דְּהָא כְּדֵין כֻּלְהוֹ מְמַנָּן תָּבִין לְדוּכְתַיְיהוּ לְנַטְרָא מַטְּרָתָא דִּימָמָא, בְּגִין כָּךְ אִית לְאִתְּעָרָא בְּשִׁירִין אִלֵּין שהרי אז כל הממונים שבים למקומם לשמור משמרת היום. בשל כך יש להתעורר בשירים אלה. וּבְלֵילְיָא הָכִי נָמֵי פִּתְחָן בְּבֵי כְּנִישְׁתָא ובלילה, כמו כן פותחים בבית הכנסת "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה, כָּל עַבְדֵי יְהֹוָה הָעֹמְדִים בְּבֵית יְהֹוָה בַּלֵּילוֹת" (תהלים קלד, א) אִלֵּין מְמַנָּן דְּלֵילְיָא שאלו ממוני הלילה.

וּמָאן 'דְּקוֹרֵא פָּסוּק וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּמִין זֶמֶר הַתּוֹרָה חוֹגֶרֶת שַׂק' (סנהדרין קא, א) מי שלוקח את פסוקי המקרא והופך אותם לשירים, ואינם לחנים של תפילה אומרת הגמרא שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא ואומרת לפניו רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים. דְּהָא אוֹרָיְתָא אִתְעָרַת הַהִיא שִׁירָתָא לְעֵילָא וַדַּאי שהרי התורה מעוררת את השירה העליונה ודאי. אֲבָל מָאן דְּנָטִיל אוֹרָיְתָא לְזֶמֶר בְּעָלְמָא, דָּא גָּרִים אִתְעֲרוּתָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא דְּאִתְּעַר לְגַבָּהּ אבל מי שלוקח את פסוקי התורה לזמר ומלחין להם מנגינות סתם בעלמא, גורם התעוררות הסטרא אחרא שמתעוררת כנגד התורה. אֲבָל אוֹרָיְתָא דְּסָלְקַת כִּדְקָא יָאוּת, כַּמָּה שִׁירִין מִתְעָרִין בְּגִינָה אבל כשהתורה עולה כמו שצריך בזמן לימוד והתעסקות בה באימה וביראה – כמה שירות עליונות מתעוררות בעבורה. דְּשָׁמַיִם בְּהוּ אִתְּמָר "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ" (דברים ד, לו) דָּא קָלָא דְּאוֹרַיְתָא זה קול התורה הנשמע בשמים, בְּגִין כָּךְ תָּמָן תַּבַת לְאִתְּעָרָא שִׁיר עִלָּאָה, שִׁיר מֻבְחָר מִכָּל שִׁירִין דְּעָלְמָא בגלל כך שב להתעורר השיר העליון, שיר השירים המובחר מכל שירי העולם, המעורר את אהבת ה' לשכינה, והרצון לגאולתה.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה ע"ד: ענין הז' רועים שהם ז' עמודים שעליהם עומדת הארץ. ותיקונם להעביר ערלה מן העולם, לכן נקראים ז' כורתי ברית.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. מֶמְשַׁלְתְּךָ עַל כֹּל, וְעַל שֶׁבַע עַמּוּדִים, הֶעֱמַדְתָּ אַרְצְךָ, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "כִּי לַיהוָֹה מְצֻקֵּי אָרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל", וְהֵם שִׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁבָּהֶם אַתָּה רוֹעֶה יִשְׂרָאֵל בְּמִרְעֶה שָׁמֵן, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה מִצַּד אִימָא עִלָּאָה, וְזֶה כַּר נִרְחָב בְּכ"ב אוֹתִיּוֹת תּוֹרָתְךָ שֶׁעוֹלִים כְּמִנְיַן כ"ר מִצַּד רְחוֹבוֹת אִימָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהּ "כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְהוָֹה לָנוּ וּפָרִינוּ בָּאָרֶץ". בְּאֵלֶּה תִּרְעֶה בָּנֶיךָ וְיִהְיֶה עַל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם, בַּגָּלוּי וְלֹא בַּסֵּתֶר לְהַרְאוֹת מֶמְשַׁלְתְּךָ עַל כֹּל מִצַּד צַדִּיק שֶׁבּוֹ וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, וְזֶה בְּרִית - שֶׁהֵם ז' כּוֹרְתֵי בְּרִית לְהַעֲבִיר עָרְלָה מִן הָעוֹלָם שֶׁהוּא שֶׁקֶר שֶׁל הַנָּחָשׁ - בַּעֲבוּרוֹ נֶאֱמַר "הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָצוּן". וַהֲרֵי בְּשִׁבְעָה אֵלֶּה "תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט", בֶּאֱמֶת שֶׁהוּא חוֹתָם שֶׁלְּךָ, בּוֹ "לְדוֹר וָדוֹר אֱמוּנָתְךָ", שֶׁאַתָּה אֱמֶת וּשְׁכִינָתְךָ אֱמוּנָה, מִיָּד "כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד". הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְקַוִּים לְךָ לְחוֹנֵן אַדְמַת קָדְשְׁךָ בְּתֹקֶף וֶאֱמוּנָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְקֹוֵי יְהוָֹה הֵמָּה יִירְשׁוּ אָרֶץ", וּמִיָּד שֶׁתִּכּוֹן תֵּבֵל יִתְגַּלֶּה כִּסְאֲךָ שֶׁהוּא "כִּסֵּא כָּבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן" וכו', "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז", "יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַם כִּסֵּא יְהֹוָה וְנִקְוּוּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם", מִתּוֹךְ קִוּוּיָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה ע"ה: עץ חיים - מקום תפארת אמת. לכן המקוה בתפילתו לאמת, אין תפלתו חוזרת ריקם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי תִּפְאַרְתְּךָ מִתְפָּאֵר בְּכָל אוֹרוֹתָיו מִתְנוֹצֵץ בְּכָל גְּוָנָיו עַל יִשְׂרָאֵל עַם קְדוֹשֶׁיךָ וְנֶאֶמַר בָּהֶם "וַיֹאמַר לִי עַבְדִּי אַתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר", מִיָּד כָּל שִׁבְעִים אֻמִּין נִכְפִּים תַּחְתָּיו בְּע' שֵׁמוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם לֹוֹהֲטִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְזֶה ע' דְּ-יַעֲקֹב, מַה שֶּׁנִּשְׁאָר הוּא יַבֹּק, בּוֹ הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ וְזֶה תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, עֵץ חַיִּים, שֶׁבּוֹ "וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָּאָה", שֶׁמִּי שֶׁמִּתְפַּלֵּל לְעֵץ חַיִּים זֶה - אֵין תְּפִלָּתוֹ חוֹזֶרֶת רֵיקָם שֶׁהוּא מְקוֹם אֱמֶת, בּוֹ "קָרוֹב יְהוָֹה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶּאֱמֶת". הֲרֵי לְעֵץ חַיִּים אֲנַחְנוּ מַעֲלִים תְּפִלָּתֵנוּ שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה בְּכֹחַ הַתִּקְוָה שֶׁלָּנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מְקַוִּים אֵלֶיךָ בַּעֲבוּר אֱמֶת שֶׁלְּךָ וְזֶה "קַוֵּה אֶל יְהוָֹה" - אֶל יְהוָֹה דַּיְקָא, עֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָּאָה, עֵץ חַיִּים וַדַּאי. תֵּן לָנוּ שְׁאֵלָתֵנוּ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים רַק אֲמִתְּךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.