תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
דִּפְסוֹלֶת דְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק, גָּרִים לְאוּמָה דְּעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל דְּאִשְׁתַּעֲבְּדוּן בִּבְנֵיהוֹן בְּגָלוּתָא, וְנִסְיוֹנָא דִלְהוֹן בְּאֶשָּׁא וְסַכִּינָא, שֵׁזִיב לוֹן מִשְּׂרֵיפָה וְהֶרֶג דִּלְהוֹן.
יַעֲקֹב בְּגִין דְּלָא הֲוָה בֵיהּ פְּסוֹלֶת, אִתְּמַר בְּזַרְעֵיהּ בְּגָלוּתָא "וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב" (דברים לג, כח), אִתְּמַר הָכָא "בֶטַח בָּדָד", וְאִתְּמַר הָתָם בְּמַפְּקָנוּ דְגָלוּתָא "יְהֹוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר" (דברים לב, יב), לָא אִתְעָרְבוּן בִּבְנוֹי עִרְבוּבְיָא דְגִיּוֹרִים, וּבְגִין דָּא 'אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ', דַּעֲלַיְיהוּ דְזֶרַע יַעֲקֹב אִתְּמַר "גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ" (תהלים פ, ט), מַה גֶּפֶן לָא מְקַבְּלָא הַרְכָּבָה מִמִּין אָחֳרָא, כֵּן זַרְעֵיהּ הֲווֹ נָטְרִין אוֹת בְּרִית, וְלָא מְקַבְּלִין הַרְכָּבָה מִמִּין אָחֳרָא, וְכָל מָאן דְּנָטִיר אוֹת בְּרִית זָכֵי לְמַלְכוּ, כְּגַוְונָא דְיוֹסֵף, וְיִשְׂרָאֵל בְּגִין דְּנָטְרִין בְּרִית זָכוּ לְמַלְכוּתָא, וְאִתְּמַר בְּהוֹן 'כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים', וּמֹשֶׁה בְּגִין דְּנָטַר אוֹת בְּרִית, אִתְּמַר בֵּיהּ "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ" (דברים לג, ה), זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטַר בְּרִית.
תקונא שיתסר
(דף לא ע"א) בְּרֵאשִׁית דָּא חַלָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה" (במדבר טו, כ), וְהָא אוּקְמוּהוּ 'דְאָדָם חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲוָה', וּמְנָא לָן דְּחַלָּה אִיהוּ רֵאשִׁית? דִּקְרָא אוֹכַח - הֲדָא הוּא דִכְתִיב "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה" (במדבר טו, כ) לַיְהֹוָה, מַאי חַלָּה? אֶלָּא שִׁבְעָה מִינִין אִינוּן, חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ, דְּהוּא דְבַשׁ תְּמָרִים.
חִטָּה אִילָנָא אִיהוּ דְאָכִיל מִנֵּיהּ אָדָם קַדְמָאָה, וְאִיהוּ לָא אַפִּיק מִתַּמָּן חַלָּה, וּבְגִין דָּא לָא חָל בֵּיהּ ה', וְשַׁרְיָא בֵיהּ ח' ט', וְגָרִים לֵיהּ מוֹתָא.
וְחַלָּה אִיהִי שְׁכִינְתָּא, כְלִילָא מִשִּׁבְעָה מִינִין אִילֵין, וּבָהּ חָב אָדָם קַדְמָאָה, טִפָּה דָא י', עִסָּה צָרִיךְ לְאַפָּקָא מִינָהּ חַלָּה, וּמִיָּד חָל עַל הַהִיא טִפָּה, וְיָהִיב לֵיהּ זֶרַע כְּלִיל מִתַּרְוַיְיהוּ דְאִיהוּ ו', וְרָזָא דְמִלָּה "הֵ"א לָכֶם זֶרַע" (בראשית מז, כג).
וּבְגִין דָּא חַלָּה וַדַּאי אִיהִי פִּקּוּדָא דְאִתְמַנִּי לְאִתְּתָא, דִּבְגִינָהּ מֵת אָדָם דְּאִיהוּ חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, צְרִיכָה אִיהִי לְאַפְרָשָׁא חַלָּה, וּלְאַפָּקָא לָהּ מֵעִסָּתָהּ, דְּאִיהִי טִפָּה דִילָהּ, לְהַחֲזִירָה עַל הָאָדָם.
אִיהִי אַטְפַת שָׁרְגָּא דִילֵיהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז), צְרִיכָה לְאוֹקָדָא לֵיהּ בְּלֵיל שַׁבָּת, בְּאִתְעָרוּ דְשַׁלְהוֹבִין דְּאֶשָּׁא דִרְחִימוּ לְגַבֵּי בַּעֲלָה, וְרָזָא דְמִלָּה "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה" (שיר השירים ח, ז), וְאִתְעָרוּ דְחַמִּימוּתָא דְלֵיל שַׁבָּת, מֵאִתְּתֵיהּ צְרִיכָה בִרְחִימוּ וּדְחִילוּ, וְדָא אִיהוּ "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" (ויקרא יב, ב).
אִיהִי שְׁפִיכַת דָּמִים דְּאָדָם, אִזְדְּרִיקַת דָּמָהּ, וְעַל דָּא צְרִיכָה לְנַטְרָא לֵיהּ מִדַּם נִדָּה, וּבְגִין דָּא עַל תְּלַת מִלִּין אִלֵּין נָשִׁים זְהִירוֹת, 'בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר', עַד כַּאן רָזָא דְחִטָּה, דְמִתַּמָּן חַלָּה, חִטָּ"ה אִיהוּ רָזָא דְעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא.
דִּפְסוֹלֶת דְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק, גָּרִים לְאוּמָה דְּעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל דְּאִשְׁתַּעֲבְּדוּן בִּבְנֵיהוֹן בְּגָלוּתָא, שֶׁפְּסֹלֶת שֶׁל אַבְרָהָם וְיִצְחָק גָּרְמוּ לָאֻמָּה שֶׁל עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁהִשְׁתַּעְבְּדוּ בִּבְנֵיהֶם בַּגָּלוּת, וְנִסְיוֹנָא דִלְהוֹן בְּאֶשָּׁא וְסַכִּינָא, שֵׁזִיב לוֹן מִשְּׂרֵיפָה וְהֶרֶג דִּלְהוֹן וְהַנִּסָּיוֹן שֶׁלָּהֶם בְּאֵשׁ וְסַכִּין הִצִּיל אוֹתָם מִשְּׂרֵפָה וְהֶרֶג שֶׁלָּהֶם. יַעֲקֹב בְּגִין דְּלָא הֲוָה בֵיהּ פְּסוֹלֶת, אִתְּמַר בְּזַרְעֵיהּ בְּגָלוּתָא "וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב" (דברים לג, כח), יַעֲקֹב, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיְתָה בּוֹ פְּסֹלֶת, נֶאֱמַר בְּזַרְעוֹ בַּגָּלוּת, וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב. אִתְּמַר הָכָא "בֶטַח בָּדָד", וְאִתְּמַר הָתָם בְּמַפְּקָנוּ דְגָלוּתָא "יְהֹוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר" (דברים לב, יב), נֶאֱמַר כָּאן בֶּטַח בָּדָד, וְנֶאֱמַר שָׁם בִּיצִיאַת הַגָּלוּת יהו"ה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר, לָא אִתְעָרְבוּן בִּבְנוֹי עִרְבוּבְיָא דְגִיּוֹרִים, וּבְגִין דָּא 'אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ', לֹא הִתְעָרְבוּ בְּבָנָיו עִרְבּוּב שֶׁל גֵּרִים, וּמִשּׁוּם זֶה אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, דַּעֲלַיְיהוּ דְזֶרַע יַעֲקֹב אִתְּמַר "גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ" (תהלים פ, ט), שֶׁעֲלֵיהֶם, עַל זֶרַע יַעֲקֹב נֶאֱמַר גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ. מַה גֶּפֶן לָא מְקַבְּלָא הַרְכָּבָה מִמִּין אָחֳרָא, כֵּן זַרְעֵיהּ הֲווֹ נָטְרִין אוֹת בְּרִית, וְלָא מְקַבְּלִין הַרְכָּבָה מִמִּין אָחֳרָא, מַה גֶּפֶן לֹא מְקַבֶּלֶת הַרְכָּבָה מִמִּין אַחֵר, כָּךְ זַרְעוֹ הָיוּ שׁוֹמְרִים אוֹת בְּרִית וְלֹא מְקַבְּלִים הַרְכָּבָה מִמִּין אַחֵר, וְכָל מָאן דְּנָטִיר אוֹת בְּרִית זָכֵי לְמַלְכוּ, כְּגַוְונָא דְיוֹסֵף, וְיִשְׂרָאֵל בְּגִין דְּנָטְרִין בְּרִית זָכוּ לְמַלְכוּתָא, וְכָל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹת הַבְּרִית, זוֹכֶה לְמַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁיּוֹסֵף, וְיִשְׂרָאֵל בִּגְלַל שֶׁשּׁוֹמְרִים בְּרִית זוֹכִים לְמַלְכוּת, וְאִתְּמַר בְּהוֹן 'כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים', וּמֹשֶׁה בְּגִין דְּנָטַר אוֹת בְּרִית, וְנֶאֱמַר בָּהֶם כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים, וּמֹשֶׁה מִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַר אֶת הַבְּרִית אִתְּמַר בֵּיהּ "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ" (דברים לג, ה), זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטַר בְּרִית, נֶאֱמַר בּוֹ וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ. אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית.
תקונא שיתסר תִּקּוּן שִׁשָּׁה עָשָׂר
(דף לא ע"א) בְּרֵאשִׁית דָּא חַלָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה" (במדבר טו, כ), בְּרֵאשִׁית זוֹ חַלָּה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה, וְהָא אוּקְמוּהוּ 'דְאָדָם חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲוָה', וּמְנָא לָן דְּחַלָּה אִיהוּ רֵאשִׁית? וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ שֶׁאָדָם הָיָה חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁחַלָּה הִיא רֵאשִׁית? דִּקְרָא אוֹכַח - הֲדָא הוּא דִכְתִיב "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה" (במדבר טו, כ) לַיְהֹוָה, שֶׁהַכָּתוּב מוֹכִיחַ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם תָּרִימוּ תְרוּמָה לַיהו"ה. מַאי חַלָּה? מַה זֶּה חַלָּה? אֶלָּא שִׁבְעָה מִינִין אִינוּן, חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ, דְּהוּא דְבַשׁ תְּמָרִים אֶלָּא שִׁבְעָה מִינִים הֵם - חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ, שֶׁהוּא דְבַשׁ תְּמָרִים. חִטָּה אִילָנָא אִיהוּ דְאָכִיל מִנֵּיהּ אָדָם קַדְמָאָה, וְאִיהוּ לָא אַפִּיק מִתַּמָּן חַלָּה, חִטָּה הוּא הָעֵץ שֶׁמִּמֶּנּוּ אָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְהוּא לֹא הוֹצִיא מִשָּׁם חַלָּה, וּבְגִין דָּא לָא חָל בֵּיהּ ה', וְשַׁרְיָא בֵיהּ ח' ט', וְגָרִים לֵיהּ מוֹתָא וּמִשּׁוּם זֶה לֹא חָל בּוֹ ה', וְשׁוֹרָה בּוֹ ח' ט' וְגָרַם לוֹ מָוֶת. וְחַלָּה אִיהִי שְׁכִינְתָּא, כְלִילָא מִשִּׁבְעָה מִינִין אִילֵין, וּבָהּ חָב אָדָם קַדְמָאָה.
וְהַחַלָּה הִיא שְׁכִינָה, כְּלוּלָה מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים הַלָּלוּ, וּבָהּ חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן. טִפָּה דָא י', עִסָּה צָרִיךְ לְאַפָּקָא מִינָהּ חַלָּה, וּמִיָּד חָל עַל הַהִיא טִפָּה, טִפָּה זוֹ י'. עִסָּה צָרִיךְ לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה חַלָּה, וּמִיָּד חָל עַל אוֹתָהּ טִפָּה, וְיָהִיב לֵיהּ זֶרַע כְּלִיל מִתַּרְוַיְיהוּ דְאִיהוּ ו', וְרָזָא דְמִלָּה "הֵ"א לָכֶם זֶרַע" (בראשית מז, כג) וְנוֹתֵן לוֹ זֶרַע כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, שֶׁהוּא ו', וְסוֹד הַדָּבָר - הֵ"א לָכֶם זֶרַע. וּבְגִין דָּא חַלָּה וַדַּאי אִיהִי פִּקּוּדָא דְאִתְמַנִּי לְאִתְּתָא, דִּבְגִינָהּ מֵת אָדָם דְּאִיהוּ חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשּׁוּם זֶה חַלָּה הִיא וַדַּאי מִצְוָה שֶׁנִּצְטַוְּתָה לָאִשָּׁה, שֶׁבִּגְלָלָהּ מֵת אָדָם שֶׁהוּא חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם צְרִיכָה אִיהִי לְאַפְרָשָׁא חַלָּה, וּלְאַפָּקָא לָהּ מֵעִסָּתָהּ, דְּאִיהִי טִפָּה דִילָהּ, לְהַחֲזִירָה עַל הָאָדָם, צְרִיכָה הִיא לְהַפְרִישׁ חַלָּה, וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵעִסָּתָהּ, שֶׁהִיא טִפָּה שֶׁלָּהּ, לְהַחֲזִירָהּ עַל הָאָדָם.
אִיהִי אַטְפַת שָׁרְגָּא דִילֵיהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז), וְהִיא כִבְּתָה אֶת נֵרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ נֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם, צְרִיכָה לְאוֹקָדָא לֵיהּ בְּלֵיל שַׁבָּת, בְּאִתְעָרוּ דְשַׁלְהוֹבִין דְּאֶשָּׁא דִרְחִימוּ לְגַבֵּי בַּעֲלָה, צְרִיכָה לְהַדְלִיק אוֹתוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת בְּהִתְעוֹרְרוּת שַׁלְהָבוֹת שֶׁל אַהֲבָה לְבַעְלָהּ, וְרָזָא דְמִלָּה "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה" (שיר השירים ח, ז), וְסוֹד הַדָּבָר - מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וְאִתְעָרוּ דְחַמִּימוּתָא דְלֵיל שַׁבָּת, מֵאִתְּתֵיהּ צְרִיכָה בִרְחִימוּ וּדְחִילוּ, וְהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל חֹם שֶׁל לֵיל שַׁבָּת, מֵאִשְׁתּוֹ צְרִיכָה בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה, וְדָא אִיהוּ "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" (ויקרא יב, ב) וְזֶהוּ אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר. . אִיהִי שְׁפִיכַת דָּמִים דְּאָדָם, אִזְדְּרִיקַת דָּמָהּ, וְעַל דָּא צְרִיכָה לְנַטְרָא לֵיהּ מִדַּם נִדָּה, הִיא שָׁפְכָה אֶת הַדָּמִים שֶׁל אָדָם, נִזְרָק דָּמָהּ, וְעַל כָּל זֶה צְרִיכָה לִשְׁמֹר אוֹתוֹ מִדַּם נִדָּה, וּבְגִין דָּא עַל תְּלַת מִלִּין אִלֵּין נָשִׁים זְהִירוֹת, 'בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר', וּמִשּׁוּם זֶה עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ נָשִׁים זְהִירוֹת, בְּנִדָּה וּבְחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. עַד כַּאן רָזָא דְחִטָּה, דְמִתַּמָּן חַלָּה, חִטָּ"ה אִיהוּ רָזָא דְעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא, עַד כָּאן סוֹד הַחִטָּה, שֶׁמִּשָּׁם חַלָּה, חִטָּ"ה הוּא סוֹד שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְתֵשַׁע
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דִּבְזִמְנָא דְּמָטָאת שְׁכִינְתָּא לְתַתָּא גּוֹ קְלִיפִין, (דף נה' עמוד ב') אִתְּמָר בַּהּ "לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם" (יונה ב, ז), דָּא לִילִית חַיַּיבְתָּא דַּחֲשִׁיבַת לְאִתְתַּקְּפָא עַל שְׁכִינְתָּא דְּלָא תִּיסַק מִתַּמָּן. אֲבָל "וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי" (יונה ב, ז), אֵימָתַי? אֶלָּא "יְהֹוָה אֱלֹהָי" (שם), בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבָּרוּ כְּחַד יְהֹוָ"ה אֱלֹהִים שְׁמָא שְׁלִים. דִּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בַּהּ "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל" (תהלים קיג, ז) וְכוּ' וְדָא יד"ך מִסִּטְרָא דִּאִימָא וְדָא פְּקִידָה, וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. וְדָא י"ד מִשַּׁדַּ"י. בַּהּ "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר" (ישעיהו נב, ב). לְבָתַר תָּמָן לְתַתָּא קַיְימַת, עַד דְּאִשְׁתַּלִּימַת בִּשְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. כְּדֵין "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (תהלים קיג, ז) דָּא זְכִירָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דִּכְתִיב בֵּיהּ "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז).
קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא אִתְּמָר בַּהּ "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבֹר זָעַם" (ישעיהו כו, כ). מַאי רָזָא? אֶלָּא דִּשְׁכִינְתָּא מִסְתַּתְּרָא בְּגָלוּתָא, וְדָא י' סְתִימָא דְּלָא אִתְגַּלִיאַת. וְאִתְּמָר בַּהּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו). אִי תֵּימָא מַאי "כִּמְעַט רֶגַע"? אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ גּוֹ סְתִימוּ דְּמַתְנִיתָא תָּנִינָן דְּכֻלְּהוּ יוֹמִין כֻּלְהוֹ שְׁנִין כֻּלְהוֹ דָּרִין כֹּלָּא אִתְרְשִׁים בְּרָזָא עִלָּאָה קַמֵּי מַלְכָּא. וַאֲפִילוּ כֻּלְהוֹ שַׁעֲתֵי כֻּלְהוֹ רִגְעֵי, כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ לְמָארֵי חָכְמְתָא.
וּבְכַמָּה אֹרְחִין אִתְפָּרְשַׁת שַׁעֲתָא, דְּשַׁעֲתָא אִיהִי שְׁכִינְתָּא וְכַמָּה דַּרְגִּין (דף נו' עמוד א') מִתְפָּרְשָׁאן בַּהּ. אֲבָל תתר"ף דָּא סִידּוּרָא דְּדַרְגִין דְּקַיְּימִין לְדַבְּרָא זִמְנָא בְּסִידוּרָא שְׁלִים בְּרָזָא דְּעִיבּוּרָא. וְאִלֵּין חוֹלְקִין מִתְפָּרְשָׁאן לִרְגָעִין. וְכָל רִגְעָא אִתְפְּרַשׁ לְרע"ג דַּרְגִּין דְּמִתְחַבְּרָן אִלֵּין בְּאִלֵּין לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חִיבּוּרָא חֲדָא דְּלָא מִתְפָּרְשָׁאן. וְהָיִינוּ דְּאוּקְמוּהָ 'כַּמָּה רֶגַע כְּמֵימְרֵיהּ' (ברכות ז) רֶגַע רע"ג וַדַּאי.
תָּא חֲזֵי, דְּמִיּוֹמָא דְּשָׁארוּ יִשְׂרָאֵל לְמֵיחַב קַמֵּי מָארַיְיהוּ, שָׁארוּ יוֹמִין וְשַׁעֲתִין לְאִתְחַשְּׁכָא. וְעִם כָּל דָּא לָא אִתְחֲשָׁךְ וְלָא אַסְתִּים בְּתוּקְפָּא דְּרוּגְזָא סְתִימוּ גָּמִיר, אֶלָּא רִגְעָא חֲדָא. וְרָזָא דָּא בְּהוֹד דִּשְׁכִינְתָּא קָאִים, וְאִיהוּ רִגְעָא חֲדָא מִשַּׁעֲתָא דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא וְלָא יַתִּיר. דְּאִלְמַלֵּא יַתִּיר הֲוָה, לָא הֲוֵי יִשְׂרָאֵל יָכְלִין לְמֵיקָם. וְרָזָא דְּמִלָּה "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו) כְּגוֹן "שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ" (מלכים א' יח, לד), דְּהָא רִגְעָא חֲדָא וְלָא יַתִּיר הֲוָה רוֹגְזָא, וּמִיַּד שָׁכִיךְ רוּגְזֵיהּ. בְּגִין כָּךְ "וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם" (מלאכי ג, ו). וְדָא רֶגַע דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ" (תהלים ל, ו). וּמֵהַאי אִתְתְּקָפוּ כָּל הַאי זִמְנָא כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין לְשַׁלְּטָאָה בְּעָלְמָא. וְרָזָא דְּמִלָּה "וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר" (משלי יב, יט).
וְתָא חֲזֵי, דַּאֲפִילוּ הַאי רִגְעָא כֻּלֵּיהּ לָא אִשְׁתְּלִים בְּרוּגְזָא. וְרָזָא דְּמִלָּה "בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי" (תהלים ל, ו) וְדָא גָּלוּתָא. אֲבָל ער"ב – בְּצִיר חַד מֵרֶגַ"ע, וְדָא (דף נו' עמוד ב') חַד מֵרֶגַע דְּבֵיהּ אִשְׁתְּכַח פּוּרְקָנָא. "וְלַבֹּקֶר רִנָּה" (תהלים ל, ו) בְּגִין דַּאֲפִילוּ רִגְעָא חֲדָא כֻּלֵּיהּ לָא יְעִיבַר בַחֲשׁוֹכָא. וְרָזָא דְּמִלָּה "בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" (ישעיהו ס, כב) דָּא חַד דְּאִתְנַטִּיל מֵהַהוּא רֶגַע. וְרֶגַע דָּא גָּרַע, גִּרְעוֹנָא דְּכֹלָּא. וּבְהַאי רֶגַע כְּתִיב "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע" (ישעיהו כו, כ), כִּמְעַט וַדַּאי, דְּלָא כֻּלֵּיהּ אֶלָּא עַד יַעֲבוֹר. וְדָא עב"ר מֵרֶגַע, "עַד יַעֲבָר זָעַם" (שם).
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְתֵשַׁע
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דִּבְזִמְנָא דְּמָטָאת שְׁכִינְתָּא לְתַתָּא גּוֹ קְלִיפִין,(דף נה' עמוד ב') אִתְּמָר בַּהּבזמן שירדה השכינה למטה לתוך מקום הקליפות נאמר בה"לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם"קצבי הרים הוא המקום שבו נמצאות הנשמות העשוקות (יונה ב, ז), דָּאזו היאלִילִיתהרשעה חַיַּיבְתָּא דַּחֲשִׁיבַת לְאִתְתַּקְּפָא עַל שְׁכִינְתָּא דְּלָא תִּיסַק מִתַּמָּןשחושבת להתחזק על שכינה ולמנוע ממנה לצאת משם.אֲבָל "וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי" (יונה ב, ז), אֵימָתַי? אֶלָּא "יְהֹוָה אֱלֹהָי" (שם), בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבָּרוּ כְּחַד יְהֹוָ"ה אֱלֹהִים שְׁמָא שְׁלִיםבזמן שיתחברו יהו"ה שהוא ז"א ואלהי"ם שהיא המלכות המתגלה בכוחה ובשררה להיות שם שלם. דִּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בַּהּבאותו הזמן יאמר בה"מְקִימִי מֵעָפָר דָּל" (תהלים קיג, ז) וְכוּ' וְדָא יד"ך מִסִּטְרָא דִּאִימָא וְדָא פְּקִידָהד"ל גימ' יד"ך והיא מצד אימא / בינה וזה זמן הפקידה זמן תחילת גאולת ישראל והקמת השכינה בכח ריבוע שם ע"ב שמתעורר לפעול וזה,"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". וְדָא י"ד מִשַּׁדַּ"יסוד אותיות י"ד של שם שד"י שהוא שם [1]היסוד ובו פעולת הפקידה.בַּהּ "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר" (ישעיהו נב, ב). לְבָתַר תָּמָן לְתַתָּא קַיְימַת, עַד דְּאִשְׁתַּלִּימַת בִּשְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת.אחר כך, לאחר שיתחיל זמן הפקידה, עדין תישאר השכינה למטה, עד שתשלים פעולותיה בשלמות כמו שראוי. כְּדֵין "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (תהלים קיג, ז) דָּא ואז תתגלה פעולת זְכִירָה, והיא בסוד"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דִּכְתִיב בֵּיהּבזמן שיאמר "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז).
קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר,ר' ר' קם אברהם אבינו סבא חסידא ואמר רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא אִתְּמָר בַּהּודאי שנאמר לשכינה בזמן הגלות "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבֹר זָעַם" (ישעיהו כו, כ). מַאי רָזָא? אֶלָּא דִּשְׁכִינְתָּא מִסְתַּתְּרָא בְּגָלוּתָא, וְדָא י' סְתִימָא דְּלָא אִתְגַּלִיאַתמה סוד הפסוק? אלא השכינה מסתתרת בזמן הגלות, וזו י' סתומה שלא להתגלות ונאמר בה. וְאִתְּמָר בַּהּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) שאני רק נראית שחורה בגלל שירדתי למקום הקליפות.אִי תֵּימָא מַאיאם תשאל מהו"כִּמְעַט רֶגַע"? אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ גּוֹ סְתִימוּ דְּמַתְנִיתָא תָּנִינָן דְּכֻלְּהוּ יוֹמִין כֻּלְהוֹ שְׁנִין כֻּלְהוֹ דָּרִין כֹּלָּא אִתְרְשִׁים בְּרָזָא עִלָּאָה קַמֵּי מַלְכָּא.אלא סוד עליון הוא הסתום בתוך המשנה, ששנינו שכל הימים, כל השנים, כל הדורות, כולם נרשמים בסוד עליון לפני המלך. וַאֲפִילוּ כֻּלְהוֹ שַׁעֲתֵי כֻּלְהוֹ רִגְעֵי, כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ לְמָארֵי חָכְמְתָא ואפילו כל השעות, כל הרגעים, כולם סוד עליון הם הידוע לבעלי החכמה.
וּבְכַמָּה אֹרְחִין אִתְפָּרְשַׁת שַׁעֲתָא, דְּשַׁעֲתָא אִיהִי שְׁכִינְתָּא וְכַמָּה דַּרְגִּין (דף נו' עמוד א') מִתְפָּרְשָׁאן בַּהּ. ובכמה דרכים נחלקת השעה, שהשעה היא סוד השכינה, וכמה דרגות נחלקות בה. אֲבָל תתר"ף דָּא סִידּוּרָא דְּדַרְגִין דְּקַיְּימִין לְדַבְּרָא זִמְנָא בְּסִידוּרָא שְׁלִים בְּרָזָא דְּעִיבּוּרָא. אבל סדר החלוקה לתתר"ף חלקים זה ההסדר של המדרגות העומדות להנהגת הזמן בסדר שלום בסוד העיבור. וְאִלֵּין חוֹלְקִין מִתְפָּרְשָׁאן לִרְגָעִין, ואלה החלקים מתחלקים לרגעים, וְכָל רִגְעָא אִתְפְּרַשׁ לְרע"ג דַּרְגִּין דְּמִתְחַבְּרָן אִלֵּין בְּאִלֵּין לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חִיבּוּרָא חֲדָא דְּלָא מִתְפָּרְשָׁאן. וכל רגע מתחלק לרע"ג דרגות שמתחברים אלה באלה, להיות כולם בחיבור אחד של על מנת להתחלק. וְהָיִינוּ דְּאוּקְמוּהָ כמו שהעמידוהו 'כַּמָּה רֶגַע כְּמֵימְרֵיהּ' (ברכות ז) רֶגַע רע"ג וַדַּאי.
תָּא חֲזֵי, דְּמִיּוֹמָא דְּשָׁארוּ יִשְׂרָאֵל לְמֵיחַב קַמֵּי מָארַיְיהוּ, שָׁארוּ יוֹמִין וְשַׁעֲתִין לְאִתְחַשְּׁכָא. בוא וראה. מיום שהחלו ישראל לחטוא לפני אדונם, החלו הימים והשעות להחשך. וְעִם כָּל דָּא לָא אִתְחֲשָׁךְ וְלָא אַסְתִּים בְּתוּקְפָּא דְּרוּגְזָא סְתִימוּ גָּמִיר, אֶלָּא רִגְעָא חֲדָא. ועם כל זה, לא נחשך ולא נסתם מהם האור מתוקף הרוגז החשכה גמורה, אלא רק רגע אחד. וְרָזָא דָּא בְּהוֹד דִּשְׁכִינְתָּא קָאִים וסוד זה מקומו בהוד של השכינה, וְאִיהוּ רִגְעָא חֲדָא מִשַּׁעֲתָא דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא וְלָא יַתִּיר, והוא רק רגע מהשעה שהיא השכינה ולא יותר. דְּאִלְמַלֵּא יַתִּיר הֲוָה, לָא הֲוֵי יִשְׂרָאֵל יָכְלִין לְמֵיקָם שאלמלא היה יותר מרגע, לא היו יכולים ישראל ח"ו לעמוד בתוקף הרוגז וסתימת המאורות. וזה סוד וְרָזָא דְּמִלָּה "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו), וזה סוד הפסוק "לא שניתי" מלשון חזרת והכפלה אלא רק רגע אחד ולא יותר, כְּגוֹן "שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ" (מלכים א' יח, לד), דְּהָא רִגְעָא חֲדָא וְלָא יַתִּיר הֲוָה רוֹגְזָא, וּמִיַּד שָׁכִיךְ רוּגְזֵיהּ. הרי שהיה הרוגז רגע אחד ולא יותר, ומיד לאחריו שכך. בְּגִין כָּךְ "וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם" (מלאכי ג, ו) לא כליתם בזכות שהיה רגע אחד ולא יותר. וְדָא רֶגַע דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה רגע שנאמר בו "כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ" (תהלים ל, ו) הרוגז והסתימות היא רק רגע ומיד לאחריו נמשכים חיים. וּמֵהַאי אִתְתְּקָפוּ כָּל הַאי זִמְנָא כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין לְשַׁלְּטָאָה בְּעָלְמָא. ומאותו הרגע הבודד, התחזקו בכל זמן הגלות כל הטומאות לשלוט בעולם. וזה סוד הפסוק וְרָזָא דְּמִלָּה "וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר" (משלי יב, יט) ארגיעה לשון השקטת הרגע שממנו נמשך הרוגז והשבתת אותם המתתקפים ממנו.
וְתָא חֲזֵי, דַּאֲפִילוּ הַאי רִגְעָא כֻּלֵּיהּ לָא אִשְׁתְּלִים בְּרוּגְזָא. בוא וראה, אפילו אותו רגע – לא נשלם בכל חלקיו הפרטיים לצאת מהם מכולם הרוגז, וזה סוד הענין. וְרָזָא דְּמִלָּה "בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי" (תהלים ל, ו) וְדָא גָּלוּתָא ערב הוא זמן הגלות. אֲבָל ער"ב – בְּצִיר חַד מֵרֶגַ"ע, וְדָא (דף נו' עמוד ב') חַד מֵרֶגַע דְּבֵיהּ אִשְׁתְּכַח פּוּרְקָנָא, אבל ערב הוא גם סוד רע"ב חלקים מתוך רע"ג, דהיינו רג"ע פחות חלק אחד, וחלק זה בו נמצאת הגאולה. שהגאולה היא זמן הבוקר זמן היום "וְלַבֹּקֶר רִנָּה" (תהלים ל, ו) בְּגִין דַּאֲפִילוּ רִגְעָא חֲדָא כֻּלֵּיהּ לָא יְעִיבַר בַחֲשׁוֹכָא, כדי שאפילו הרגע כולו לא יוחשך בכל חלקיו. וְרָזָא דְּמִלָּה "בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" (ישעיהו ס, כב) דָּא חַד דְּאִתְנַטִּיל מֵהַהוּא רֶגַע וזה סוד בעיתה הנמשך מרע"ב חלקי הרגע, ואחישנה הנמשך מאותו חלק בודד העמוד בסוד הגאולה. וְרֶגַע דָּא גָּרַע, גִּרְעוֹנָא דְּכֹלָּא, ולכן פירוש המילה רֶגַע הוא גם גָּרַע, מלשון גרעון – חסרון מכל החלקים. וּבְהַאי רֶגַע כְּתִיב ובזה הרגע נאמר "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע" (ישעיהו כו, כ), כִּמְעַט וַדַּאי שהוא החסרון שיש בגלות ממנו יכולה לצמוח בכל יום הגאולה, דְּלָא כֻּלֵּיהּ אֶלָּא עַד יַעֲבוֹר, שאין הגלות חייב להשלים את כל זמנו אלא עד שיתגלה אותו החלק השייך לגאולה ויעביר את כל הגלות. וְדָא עב"ר חלקים מֵרֶגַע, "עַד יַעֲבָר זָעַם" (שם) עד שאות י' משד"י כדלעיל יעביר את רע"ב חלקים הרמוזים במילה יַעֲבָר.
תפילה קי"ד מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה קי"ד: טעותם של החיצוניים שחושבים להחזיק בשכינה ואין לה ח"ו ישועה, ואינם יודעים שנמסרה מחאה וקרובה פורענותם.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הַרֵי "רַבִּים אוֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵּאֱלֹהִים סֶלָה", וְזוֹ ס"מ וְלִילִית שֶׁהֵם רַבִּים, רְשׁוּת רַבִּים, שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהֶם יִחוּד וּלְכַמָּה מַדְרֵיגוֹת רָעוֹת מִתְפָּרְשׁוֹת וְהֵם אוֹמְרִים "עָזַב יְהוָֹה אֶת הָאָרֶץ" ח"ו, שֶׁהֲרֵי הַיְשׁוּעָה לֹא נִמְצֵאת לָהּ, לְכָךְ חוֹשְׁבִים לְהַחֲזִיק בַּשְּׁכִינָה לְעוֹלָם ח"ו, וְזֶה "אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵּאֱלֹהִים סֶלָה". וְעוֹד חוֹשְׁבִין לִטְעֹן טַעֲנָה חֲזָקָה שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ כֹּל כַּךְ שָׁנִים שֶׁהִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ מִמֶּנָּהּ – הֲרֵי עָשִׂיתָ מְחָאָה בִּפְנֵי שְׁנַיִם שֶׁאָמְרוּ 'מְחָאָה בִּפְנֵי שְׁנַיִם' וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר 'כְּתוּבוֹ'. וְהֵם נֶצַח וָהוֹד תְּרֵין סַהֲדֵי קְשֹׁט עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל בְּעֵד דִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּיַחֲדִים לְךָ עִם שְׁכִינָתְךָ בְּכָל יוֹם, וְעוֹד הַכָּתוּב צֹוֵחַ וְאוֹמֵר "אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוֹת אִמְּכֶם" וכו' אוֹ "מִי מִנּוֹשַׁי" וכו', לְהַרְאוֹת שֶׁאֵין אַתָּה עוֹזֵב אוֹתָם לְעוֹלָם.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. "עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתְךָ וּלְכָה לִישׁוּעָתָה לָנוּ", "לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת בַּגּוֹיִים תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים", בִּשְׁנֵי עֵדִים אֵלֶּה שֶׁהֵם תְּרֵין רַגְלִין שֶׁבָּהֶם "פוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי", וּבְאֵלֶּה הָעֵדִים תַּעֲשֶׂה בָּהֶם נְקָמוֹת שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָּרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ, וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרוֹנָה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ", לְהַרְאוֹת שֶׁאֵין אַתָּה מִתְפָּרֵשׁ מִן הַשְּׁכִינָה לְעוֹלָם, שֶׁנֶאֱמַר "וַיהוָֹה אֱלֹהִים אֱמֶת". בְּחוֹתַם אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם "יְהוָֹה אֱלֹהִים אֱמֶת" וַדַּאי, וּמִיָּד שֶׁיִּתְגַּלֶּה אֱמֶת זֶה "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" שֶׁהוּא "אֶרֶץ עֲמָמִים", שֶׁיַּכִּירוּ הָאֱמֶת הֵם עַצְמָם שֶׁהֲרֵי לָזֶה אֲנַחְנוּ מְקַוִּים, שֶׁנֶאֱמַר "כִּי אַתָּה הוּא יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ" וּנְקַוֶּה לְךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.