Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין, וְחַד וְעֶשְׂרִין

(דף נה ע"א) וּבְהַהוּא זִמְנָא "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף" (ישעיהו ס, כב) מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, "וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם" (ישעיהו ס, כב) מִסִּטְרָא דִימִינָא, "אֲנִי יְהֹוָה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" (ישעיהו ס, כב) מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּמִיָּד יִתְפַּסְקוּן עֲמָלֵקִים מִן עָלְמָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְתִיב עַל כָּרְסְיֵיהּ, וְדָא אִיהוּ שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ אַתְנָ"ח יְתִי"ב, בְּהַהוּא זִמְנָא דְיִתְמַחוּן עֲמָלֵקִים מֵעָלְמָא, יְהֵא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָח נְיָיחָא לְיִשְׂרָאֵל, וְיָתִיב עַל כָּרְסְיֵיהּ, כְּמָה דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר" (דניאל ז, ט), לְקַיְימָא "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ" (ישעיהו א, יח).

וּלְגַבֵּי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כְּתִיב "כָּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר" (דניאל ז, ט), וּמֵאִינוּן שְׁבִיבִין דְּכָרְסְיֵיהּ אוֹקְדוּן כָּל טַעֲוָון דִּילְהוֹן. "גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק" (דניאל ז, ט), דְּנָחֲתִין מִנֵּיהּ עֶשֶׂר גַּלְגַּלִּין מִסִּטְרָא דְאָת י', וּשְׁבִיבִין מִסִּטְרָא דְאָת ה', תְּרֵין אַתְוָון יִתְעָרוּן בְּנוּרָא לְאוֹקָדָא טַעֲוָון דִּלְהוֹן, בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת" (ישעיהו א, לא) וְכוּ'.
בְּהַהוּא זִמְנָא סָלִיק ו' עַל דַּרְגָּא דִילֵיהּ דְּאִיהוּ שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, וְדָא אִיהוּ דַרְגָּ"א, תְרֵ"י טַעֲמֵ"י, מַאי תְּרֵ"י טַעֲמֵ"י, אֶלָּא בָּתַר דְּסָלִיק לְדַרְגֵּיהּ יֵימַר לְיִשְׂרָאֵל "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי" (בראשית כז, ד), מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה דִכְלִילָן בְּה' דְּאַבְרָהָם, דִּכְלִיל רְמַ"ח פִּקּוּדִין, דִּבְהוֹן אִתְקְרִיב ה' לְגַבֵּי ו', וְקָרְבָּנָא דָא אִיהוּ קְרִיבוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם שְׁכִינְתֵּיהּ.

בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר קְרִיבוּ י"ה, ה' חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים לִבְרִיאַת עוֹלָם, ו' אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי בְּרַמַ"ח, וּבִשְׂמָאלָא דְתַמָּן לִבָּא יִטּוֹל נוּקְמִין מֵאוּמִין דְּעָלְמָא, וְרָזָא דְמִלָּה "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי" (ישעיהו סג, ד), וַדַּאי אִתְכְּלִילָן בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה אִתְיְיהִיבוּ מִימִינָא, וּפִקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה מִשְּׂמָאלָא, וְאִלֵּין אִינוּן תְּרֵ"י טַעֲמֵ"י, וּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה אִינוּן מַאֲכָלִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּפִקּוּדִין דְלֹא תַעֲשֶׂה פַרְנָסָה לְסמא"ל לְמָאן דְּעָבַר עֲלַיְיהוּ. וְאִילֵּן הֲוָה קָרִיב עֵשָׂו לְיִצְחָק וְאָמַר לֵיהּ "יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ" (בראשית כז, לא), וְסמא"ל בְּגִינַיְיהוּ הֲוָה אַקְדִּים לִשְׂמָאלָא, לְאַטְעָמָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵחוֹבִין דִּבְנוֹי דְּאִינוּן מַאֲכָלִין מְרִירָן, דִּבְגִינַיְהוּ אִתְּמַר "וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי" (מלאכי א, ג).

עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא מִתַּמָּן אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְתָא, דְאִיהִי כְּלִילָא דִימִינָא וּשְׂמָאלָא, בְּהַהוּא זִמְנָא עָשָׁן יִתְעַר לְגַבֵּי שְׂמָאלָא לְאַעֲבָרָא מִתַּמָּן סמא"ל, וּמִיָּד סָלִיק עָשָׁן אָחֳרָא דְאִיהוּ עֲשַׁן הַקְּטֹרֶת, לְקָשְׁרָא וּלְקָרְבָא יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא, דְּעַמּוּדָא דְעָשָׁן אִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא עַמּוּד הַקְּטֹרֶת.

(דף נה ע"ב) מַאי קְטֹרֶת דִּילֵיהּ? שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְּאִיהִי סָלְקָא בְּכַמָּה רֵיחִין וּבוּסְמִין טָבִין, וְכַד סָלְקָא לְגַבֵּיהּ אִתְּמַר בָּהּ "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר" (שיר השירים ג, ו) וְכוּ' דְּסָלְקָא בְּהוֹן, דָּא ה' תַּתָּאָה, זֹאת סָלְקָא בְמִ"י, "מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה" (שם) תְּרֵי יַרְכֵי קְשׁוֹט, "מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל" (שם) דָּא צַדִּיק, דְּאִיהוּ כְּלִיל כֹּלָּא. אִיהוּ רוֹכֵל, וְאִיהִי אַבְקַת דִּילֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ" (בראשית ב, כד), וּבֵיהּ סְלִיקַת לְגַבֵּי בַּעְלָהּ.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין, וְחַד וְעֶשְׂרִין,  תיקון עשרים ועשרים ואחד

  (דף נה ע"א) וּבְהַהוּא זִמְנָא "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף" (ישעיהו ס, כב) מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, "וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם" (ישעיהו ס, כב) מִסִּטְרָא דִימִינָא, "אֲנִי יְהֹוָה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" (ישעיהו ס, כב) וּבְאוֹתוֹ זְמַן הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף - מִצַּד הַשְּׂמֹאל, וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם - מִצַּד הַיָּמִין, אֲנִי יהו"ה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה - מִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי,  מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּמִיָּד יִתְפַּסְקוּן עֲמָלֵקִים מִן עָלְמָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְתִיב עַל כָּרְסְיֵיהּ, וּמִיָּד יִפָּסְקוּ הָעֲמָלֵקִים מִן הָעוֹלָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאוֹ,  וְדָא אִיהוּ שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ אַתְנָ"ח יְתִי"ב, וְזֶהוּ שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ אַתְנָ"ח יְתִי"ב,  בְּהַהוּא זִמְנָא דְיִתְמַחוּן עֲמָלֵקִים מֵעָלְמָא, יְהֵא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָח נְיָיחָא לְיִשְׂרָאֵל, וְיָתִיב עַל כָּרְסְיֵיהּ, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁיִּמָּחוּ עֲמָלֵקִים מִן הָעוֹלָם, יִהְיֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָח מְנוּחָה לְיִשְׂרָאֵל וְיוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ,  כְּמָה דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר" (דניאל ז, ט), לְקַיְימָא "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ" (ישעיהו א, יח) כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, וְעַתִּיק הַיָּמִים יוֹשֵׁב, לְבוּשׁוֹ כְּשֶׁלֶג לָבָן. לְקַיֵּם אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ.

וּלְגַבֵּי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כְּתִיב "כָּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר" (דניאל ז, ט), וּמֵאִינוּן שְׁבִיבִין דְּכָרְסְיֵיהּ אוֹקְדוּן כָּל טַעֲוָון דִּילְהוֹן וּלְגַבֵּי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כָּתוּב, כִּסְאוֹתָיו שְׁבִיבֵי אֵשׁ, (רוֹמִי) וּמֵאוֹתָם שְׁבִיבִים שֶׁל כִּסְאוֹ יִשָּׂרְפוּ כָּל גִּלּוּלֵיהֶם,  "גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק" (דניאל ז, ט), דְּנָחֲתִין מִנֵּיהּ עֶשֶׂר גַּלְגַּלִּין מִסִּטְרָא דְאָת י', וּשְׁבִיבִין מִסִּטְרָא דְאָת ה', גַּלְגַּלָּיו אֵשׁ בּוֹעֶרֶת, שֶׁיּוֹרְדִים מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה גַלְגַּלִּים מִצַּד שֶׁל הָאוֹת י', וּשְׁבִיבִים מִצַּד שֶׁל הָאוֹת ה',  תְּרֵין אַתְוָון יִתְעָרוּן בְּנוּרָא לְאוֹקָדָא טַעֲוָון דִּלְהוֹן, שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת יִתְעוֹרְרוּ בָאֵשׁ לִשְׂרֹף אֶת גִּלּוּלֵיהֶם. בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת" (ישעיהו א, לא) וְכוּ' בְּאוֹתוֹ זְמַן וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת וְכוּ'.

 בְּהַהוּא זִמְנָא סָלִיק ו' עַל דַּרְגָּא בְּאוֹתוֹ זְמַן עוֹלֶה ו' עַל דַּרְגָּתוֹ שֶׁהִיא שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, דִילֵיהּ דְּאִיהוּ שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, וְדָא אִיהוּ דַרְגָּ"א, תְרֵ"י טַעֲמֵ"י, מַאי תְּרֵ"י טַעֲמֵ"י,?וְזוֹהִי דַרְגָּ"א, תְּרֵי טַעֲמֵ"י, מַה זֶּה תְּרֵי טַעֲמֵ"י?  אֶלָּא בָּתַר דְּסָלִיק לְדַרְגֵּיהּ יֵימַר לְיִשְׂרָאֵל "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי" (בראשית כז, ד), אֶלָּא אַחַר שֶׁעוֹלֶה לְדַרְגָּתוֹ, יֹאמַר לְיִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי,  מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה דִכְלִילָן בְּה' דְּאַבְרָהָם, דִּכְלִיל רְמַ"ח פִּקּוּדִין, דִּבְהוֹן אִתְקְרִיב ה' לְגַבֵּי ו', וְקָרְבָּנָא דָא אִיהוּ קְרִיבוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם שְׁכִינְתֵּיהּ מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁכְּלוּלוֹת בַּה' שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁכּוֹלֵל רְמַ"ח מִצְווֹת שֶׁבָּהֶם מִתְקָרֶבֶת ה' אֶל ו', וְקָרְבָּן זֶה הוּא קֵרוּב שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם שְׁכִינָתוֹ.  בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר קְרִיבוּ י"ה, ה' חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים לִבְרִיאַת עוֹלָם, בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם (אֵיבָר וְאֵיבָר) קֵרוּב שֶׁל י"ה, ה' חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים לִבְרִיאַת עוֹלָם.  ו' אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי בְּרַמַ"ח, וּבִשְׂמָאלָא דְתַמָּן לִבָּא יִטּוֹל נוּקְמִין מֵאוּמִין דְּעָלְמָא, ו' אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי בְּרַמַ"ח, וּבִשְׂמֹאל, שֶׁשָּׁם הַלֵּב, יִטֹּל נְקָמוֹת מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם,

 וְרָזָא דְמִלָּה "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי" (ישעיהו סג, ד), וַדַּאי אִתְכְּלִילָן בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְסוֹד הַדָּבָר - כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי, וַדַּאי נִכְלָלִים בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי,  דְפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה אִתְיְיהִיבוּ מִימִינָא, וּפִקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה מִשְּׂמָאלָא, וְאִלֵּין אִינוּן תְּרֵ"י טַעֲמֵ"י, שֶׁמִּצְווֹת עֲשֵׂה נִתְּנוּ מִיָּמִין, וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה מִשְּׂמֹאל, וְאֵלּוּ הֵם תְּרֵי טַעֲמֵ"י, וּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה אִינוּן מַאֲכָלִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּפִקּוּדִין דְלֹא תַעֲשֶׂה פַרְנָסָה לְסמא"ל לְמָאן דְּעָבַר עֲלַיְיהוּ וּמִצְווֹת עֲשֵׂה הֵן מַאַכְלֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה פַּרְנָסָה לְסמא"ל מִי שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם.

 וְאִילֵּן הֲוָה קָרִיב עֵשָׂו לְיִצְחָק וְאָמַר לֵיהּ "יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ" (בראשית כז, לא), (וְאֵלּוּ הָיָה מַקְרִיב) (מַקְדִּים) (וּבְאֵלּוּ מִתְקָרֵב) עֵשָׂו לְיִצְחָק, וְאָמַר לוֹ יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ, וְסמא"ל בְּגִינַיְיהוּ הֲוָה אַקְדִּים לִשְׂמָאלָא, לְאַטְעָמָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵחוֹבִין דִּבְנוֹי, וְסמא"ל בִּגְלָלָם הָיָה מַקְדִּים (מַקְרִיב) לִשְׂמֹאל, לְהַטְעִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵחֲטָאֵי בָנָיו,  דְּאִינוּן מַאֲכָלִין מְרִירָן, דִּבְגִינַיְהוּ אִתְּמַר "וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי" (מלאכי א, ג) שֶׁהֵם מַאֲכָלִים מָרִים, שֶׁבִּשְׁבִילָם נֶאֱמַר וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי.

עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא מִתַּמָּן אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְתָא, דְאִיהִי כְּלִילָא דִימִינָא וּשְׂמָאלָא, מֵהָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי מִשָּׁם נִתְּנָה תוֹרָה, שֶׁהִיא כְלָלוּת שֶׁל יָמִין וּשְׂמֹאל,  בְּהַהוּא זִמְנָא עָשָׁן יִתְעַר לְגַבֵּי שְׂמָאלָא לְאַעֲבָרָא מִתַּמָּן סמא"ל, בְּאוֹתוֹ זְמַן עָשָׁן יִתְעוֹרֵר לִשְׂמֹאל לְהַעֲבִיר מִשָּׁם סמא"ל,  וּמִיָּד סָלִיק עָשָׁן אָחֳרָא דְאִיהוּ עֲשַׁן הַקְּטֹרֶת,    וּמִיָּד עוֹלֶה עָשָׁן אַחֵר, שֶׁהוּא עֲשַׁן הַקְּטֹרֶת, (הוּא כְלָלָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה, הַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ מִצְווֹת עֲשֵׂה),  לְקָשְׁרָא וּלְקָרְבָא יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא, דְּעַמּוּדָא דְעָשָׁן אִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא עַמּוּד הַקְּטֹרֶת לִקְשֹׁר וּלְקָרֵב יָמִין לִשְׂמֹאל, שֶׁעַמּוּד הֶעָשָׁן הוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי (בְּאַהֲבָה, וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה בְּיִרְאָה), עַמּוּד הַקְּטֹרֶת.

(דף נה ע"ב) מַאי קְטֹרֶת דִּילֵיהּ? שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְּאִיהִי סָלְקָא בְּכַמָּה רֵיחִין וּבוּסְמִין טָבִין, מַהִי הַקְּטֹרֶת שֶׁלּוֹ? שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה, שֶׁהִיא עוֹלָה בְּכַמָּה רֵיחוֹת וּבְשָׂמִים טוֹבִים, וְכַד סָלְקָא לְגַבֵּיהּ אִתְּמַר בָּהּ "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר" (שיר השירים ג, ו) וְכוּ' וּכְשֶׁעוֹלָה אֵלָיו, נֶאֱמַר בָּהּ מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר וְכוּ',  דְּסָלְקָא בְּהוֹן, דָּא ה' תַּתָּאָה, שֶׁעוֹלָה בָהֶם, זוֹ ה' תַּחְתּוֹנָה, זֹאת סָלְקָא בְמִ"י, "מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה" (שם) תְּרֵי יַרְכֵי קְשׁוֹט, זֹאת עוֹלָה בְמִ"י, מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה, שְׁתֵּי יְרֵכַיִם שֶׁל אֱמֶת,  "מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל" (שם) דָּא צַדִּיק, דְּאִיהוּ כְּלִיל כֹּלָּא. אִיהוּ רוֹכֵל, וְאִיהִי אַבְקַת דִּילֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ" (בראשית ב, כד), וּבֵיהּ סְלִיקַת לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל, זֶה צַדִּיק, שֶׁהוּא כוֹלֵל הַכֹּל, הוּא רוֹכֵל, וְהִיא אַבְקָה שֶׁלּוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וּבוֹ עוֹלָה לְבַעְלָהּ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וָתֵשַׁע

וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא בְּאֶלֶף שְׁנִין דְּאִינוּן אֶלֶף יוֹמִין דְּחֹל, דְּהָכִי אִצְטְרִיכוּ לְמֶהֱוֵי, דִּבְהוּ שַׁלְטַת סִטְרָא אַחֲרָא וְאִתְּמָר. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בִּשְׁאָר שְׁנִין עַד דְּאִזְדְּמַן פּוּרְקָנָא שְׁלִים. דְּכָל אִינוּן שְׁנִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּחִילַת וַדַּאי מִיּוֹמָא דְּפוּרְקָנָא. וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל תֹקְעִין בְּשׁוֹפָר אִיהִי דָּחַלַת בְּגִין שׁוֹפָר אַחֲרִינָא דְּיִתְּעַר, וְדָא אִימָּא דְּתִתְעַר בִּתְיוּבְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל, וְדָא תָּשׁוּב ה' עִלָּאָה עַל בְּנִין. לְבָתַר תְּשׁוּבָה, תָּשׁוּב ה' תַּתָּאָה לְאַתְרֵהּ, עִם כֻּלְהוֹ אִינוּן דְּאִתְמַשְּׁכָן אַבַּתְרֵהּ. וְאִימָּא עַד לְתַתָּא תְּהֵא מִתְפַּשְּׁטַת. כְּדֵין שַׁלְהוֹבִיתָא יִפּוֹק מִינַּהּ, דְּאִתְּמָר בַּהּ "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח). וְאִתְּמָר בַּהּ "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה" (עובדיה א, יח). וְ"אֵשׁ", דָּא אֵשׁ דְּקָאִים לְצֵירוּפָא דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בֵּיהּ "וְיָשַׁב מְצָרֵף" (מלאכי ג, ג) וְכוּ'. לְבָתַר "לֶהָבָה" תִּתְעַר בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא לְאוֹקְדָא כֻּלְהוֹ חַיָיבַיָּא, "תְּלַהֵט רְשָׁעִים" וַדַּאי. וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא:

(דף קיט' עמוד א')

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא שִׁתִּין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּשַׁעְתָּא דְּיֵיתֵי גּוֹג לְתַרְעִין דִּירוּשָׁלַיִם. דְּהָא בְּקִטְרוּגָא יִתְּעַר בְּגִין חוֹבָא דְּקַיִן. וּבְזִמְנָא קַדְמָאָה דְּיֵיתֵי, אֶשָּׂא תַּקִּיפָא יִתְחֲזֵי בֵּי ן שְׁמַיָּא וּבֵין אַרְעָא תְּלָתָא יוֹמִין. וְגוֹג קָאִים מִלְּבַר לָקֳבֵל תַּרְעָא, וּמַלְכָּא מְשִׁיחָא מִלְּגַו, וָאֶשָּׂא דָּא מַפְסִיק בֵּינַיְיהוּ וְלָא יַעַבְדוּן דָּא לְדָא מִידִי. כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּלָא יָכִיל לְאַתְקְפָא, יְתוּב לְאַתְרֵיהּ. לְבָתַר, זִמְנָא תִּנְיָנָא יְתוּב. וּכְדֵין חֲשׁוּכָא תַּקִּיפָא יִתְחֲזֵי, וְכַמָּה זַעֲפִין יְהוֹן בְּעָלְמָא, וְכַמָּה טוּרִין רַבְרְבִין יִתְבַּקְּעוּן. דְּאִתְּמָר בְּהוּ "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה" (ישעיהו נד, י), כְּדֵין "וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ" (ישעיהו נד, י) וְכוּ'. כְּדֵין יְתוּב לַאֲחוֹרָא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהַאי חַיָּיבָא בְּחִילּוּפָא דְּזִימְנִין חֲשִׁיב לְאִתְתַּקְּפָא, כַּמָּה דַּהֲוָה עֲבַד פַּרְעֹה רַשִׁיעָא, דִּכְתִיב "וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" (שמות ח, יא). דְּהָכִי הֲוָה חֲשִׁיב דְּתֵיכוֹל דַּחַלְתֵיהּ לְאִתְתַּקְּפָא, אִי לָאו הָשַׁתָּא, לְבָתַר זִמְנָא.

וְתָא חֲזֵי, הַאי גּוֹג רַשִׁיעָא עוֹד זִמְנָא תְלִיתָאָה יֵיתֵי וַדַּאי. אֲבָל עַד לָא יֵיתֵי, יֵיקוּם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעַבְרָא חוֹבָא דְּקַיִן (דף קיט' עמוד ב') מֵעָלְמָא. וְרָזָא דָּא "וְיָשַׁב מְצָרֵף" (מלאכי ג, ג) וְכוּ'. וְכֵיוָן דְּיֵיתֵי הַהוּא רְשִׁיעָא תּוּ לָא יִשְׁכַּח חוֹבָא. וְרָזָא דָּא, "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק" (תהלים ב, א) רִיק וַדַּאי, דְּאִינוּן חָשְׁבִין לְאִתְתַּקְּפָא בְּהַהוּא חוֹבָא, וְהָא הַהוּא חוֹבָא תּוּ לָא אִשְׁתְּכַח. וְלָקֳבֵל דָּא צָרִיךְ סְטַר קַדִּישָׁא לְאִתְתַּקְּפָא וַדַּאי, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בִּתְרֵין זִמְנִין דְּעַד לָא אִתְעַבַּר חוֹבָא. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּצֵירוּפָא דְּיִצְטְרִיף עַד לָא יֵיתֵי זִמְנָא תְלִיתָאָה. דִּכְדֵין כַּד יֵיתֵי יִתְּמַר בֵּיהּ "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו" (משלי יא, ח) מַמָּשׁ:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא תֵּשַׁע וְחַמְשִׁין

וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא בְּאֶלֶף שְׁנִין דְּאִינוּן אֶלֶף יוֹמִין דְּחֹל, דְּהָכִי אִצְטְרִיכוּ לְמֶהֱוֵי, דִּבְהוּ שַׁלְטַת סִטְרָא אַחֲרָא וְאִתְּמָר. זה באלף שנים, שהם אלף ימי חול, שכך הצטרכו להיות, שבהם שלטה הסטרא אחרא, ונתבאר.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בִּשְׁאָר שְׁנִין עַד דְּאִזְדְּמַן פּוּרְקָנָא שְׁלִים. דְּכָל אִינוּן שְׁנִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּחִילַת וַדַּאי מִיּוֹמָא דְּפוּרְקָנָא. בשאר השנים שאחרי אלף שנות שלטונם, עד שתזדמן הגאולה השלמה. שבכל אלו השנים, מפחדת ויראה הסטרא אחרא ודאי מיום הגאולה.

> סוד המילה תשובה, באמא עילאה ותתאה וזיכוך ישראל.

וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל תֹקְעִין בְּשׁוֹפָר אִיהִי דָּחַלַת בְּגִין שׁוֹפָר אַחֲרִינָא דְּיִתְּעַר, וְדָא אִימָּא דְּתִתְעַר בִּתְיוּבְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל, וְדָא תָּשׁוּב ה' עִלָּאָה עַל בְּנִין. ובזמן שישראל תוקעים בשופר, היא מפחדת ויראה  בגלל השופר האחר שבבינה שמתעורר, וזה שופר דאימא שמתעורר בתשבותם של ישראל, וזה תשוב"ה - תשוב ה' עליונה על הבנים. לְבָתַר תְּשׁוּבָה, תָּשׁוּב ה' תַּתָּאָה לְאַתְרֵהּ, עִם כֻּלְהוֹ אִינוּן דְּאִתְמַשְּׁכָן אַבַּתְרֵהּ. וְאִימָּא עַד לְתַתָּא תְּהֵא מִתְפַּשְּׁטַת. אחר כך, תשובה - תשוב ה' אחרונה שבשם שהיא המלכות למקומה, עם כל אלה שנמשכו אחריה, ואמא / הבינה תהיה מתפשטת עד למטה כדי שלא תהיה יותר אחיזה במדריגות התחתונות, כְּדֵין שַׁלְהוֹבִיתָא יִפּוֹק מִינַּהּ, דְּאִתְּמָר בַּהּ ואז תצא ממנה שלהבת שנאמר בה, "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח). וְאִתְּמָר בַּהּ ויאמר בה, "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה" (עובדיה א, יח). וְ"אֵשׁ", דָּא אֵשׁ דְּקָאִים לְצֵירוּפָא דְּיִשְׂרָאֵל,  ו"אש" זו אש שעומדת לצרף את ישראל ולזככם, שנאמר בה, דִּכְתִיב בֵּיהּ "וְיָשַׁב מְצָרֵף" (מלאכי ג, ג) וְכוּ'. לְבָתַר "לֶהָבָה" תִּתְעַר בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא לְאוֹקְדָא כֻּלְהוֹ חַיָיבַיָּא, "תְּלַהֵט רְשָׁעִים" וַדַּאי. ואחר כך, "להבה" תתעורר בסוף הכל לשרוף את כל הרשעים, "תלהט רשעים" ודאי. וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא שִׁתִּין

(דף קיט' עמוד א') 

> התחזקות גוג מכוח קטרוג חטא קין, ב' פעמים בשערי ירושלים.

> מפגש ראשון בין המשיח לגוג.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּשַׁעְתָּא דְּיֵיתֵי גּוֹג לְתַרְעִין דִּירוּשָׁלַיִם. דְּהָא בְּקִטְרוּגָא יִתְּעַר בְּגִין חוֹבָא דְּקַיִן. בשעה שיבוא גוג לשערי ירושלים, שהרי שיתעורר מכח הקטרוג, בגלל חטאו של קין שהגביר את הזוהמה בעולם. וּבְזִמְנָא קַדְמָאָה דְּיֵיתֵי, אֶשָּׂא תַּקִּיפָא יִתְחֲזֵי בֵּין שְׁמַיָּא וּבֵין אַרְעָא תְּלָתָא יוֹמִין. וְגוֹג קָאִים מִלְּבַר לָקֳבֵל תַּרְעָא, וּמַלְכָּא מְשִׁיחָא מִלְּגַו, וָאֶשָּׂא דָּא מַפְסִיק בֵּינַיְיהוּ וְלָא יַעַבְדוּן דָּא לְדָא מִידִי. ובפעם הראשונה שיבוא, אש חזקה תראה בין השמים לארץ בשלושה ימים, וגוג עומד מבחוץ כנגד השער, ומלך המשיח מבפנים, וזו האש מפסיקה ביניהם ולא יעשו דבר זה לזה. כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּלָא יָכִיל לְאַתְקְפָא, יְתוּב לְאַתְרֵיהּ. כיון שיראה גוג שלא יוכל להתחזק עליו, ישוב למקומו.

 > ביאת גוג בפעם השניה.

לְבָתַר, זִמְנָא תִּנְיָנָא יְתוּב. וּכְדֵין חֲשׁוּכָא תַּקִּיפָא יִתְחֲזֵי, וְכַמָּה זַעֲפִין יְהוֹן בְּעָלְמָא, וְכַמָּה טוּרִין רַבְרְבִין יִתְבַּקְּעוּן. דְּאִתְּמָר בְּהוּ לאחר זמן, ישוב פעם שניה, ואז חושך תקיף יראה, וכמה כעסים יהיו בעולם וכמה הרים גדולים יבקעו שהם האלוהות שלו שהקב"ה יבטלם ויעבירם מן העולם, שנאמר בהם "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה" (ישעיהו נד, י), ואז  כְּדֵין "וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ" (ישעיהו נד, י) וְכוּ'. כְּדֵין יְתוּב לַאֲחוֹרָא, ואז, ישוב גוג לאחור ויסוג.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהַאי חַיָּיבָא בְּחִילּוּפָא דְּזִימְנִין חֲשִׁיב לְאִתְתַּקְּפָא, כַּמָּה דַּהֲוָה עֲבַד פַּרְעֹה רַשִׁיעָא, דִּכְתִיב, אבל בא וראה, שזה גוג הרשע, בשינויי הזמנים מחשב להתחזק, כמו שעשה פרעה הרשע שכתוב, "וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" (שמות ח, יא). דְּהָכִי הֲוָה חֲשִׁיב דְּתֵיכוֹל דַּחַלְתֵיהּ לְאִתְתַּקְּפָא, אִי לָאו הָשַׁתָּא, לְבָתַר זִמְנָא. שכך היה חושב, שתוכל האלוהות האחרת שלו להתחזק, אם לא עכשיו - לזמן אחר.

> העברת חטא קין וצרוף ישראל טרם בוא גוג בפעם השלישית

וְתָא חֲזֵי, הַאי גּוֹג רַשִׁיעָא עוֹד זִמְנָא תְלִיתָאָה יֵיתֵי וַדַּאי. אֲבָל עַד לָא יֵיתֵי, יֵיקוּם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעַבְרָא חוֹבָא דְּקַיִן (דף קיט' עמוד ב') מֵעָלְמָא. ובוא וראה, זה הגוג הרשע הזה, יבוא עוד בפעם השלישית ודאי, אבל עד שלא יבוא, יקום הקדוש ברוך הוא להעביר את חטאו וזוהמתו של קין מהעולם שבה היה גוג מתחזק. וסוד זה, וְרָזָא דָּא "וְיָשַׁב מְצָרֵף" (מלאכי ג, ג) וְכוּ'. וְכֵיוָן דְּיֵיתֵי הַהוּא רְשִׁיעָא תּוּ לָא יִשְׁכַּח חוֹבָא.  וכוין שיבוא ההוא הרשע, כבר לא ימצא החטא. וזה סוד, וְרָזָא דָּא, "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק" (תהלים ב, א) רִיק וַדַּאי, דְּאִינוּן חָשְׁבִין לְאִתְתַּקְּפָא בְּהַהוּא חוֹבָא, וְהָא הַהוּא חוֹבָא תּוּ לָא אִשְׁתְּכַח. ריק ודאי, שהם חושבים להתחזק בזה החטא מכוח הקטרוג שהם מעוררים, ואז אותו החטא - לא יהיה נמצא ולא יהיה להם במה להתחזק.

> "יד החזקה" להעביר חטא וזוהמת קין. "המורא הגדול", העברת הזוהמה וצירוף ישראל.

וְלָקֳבֵל דָּא צָרִיךְ סְטַר קַדִּישָׁא לְאִתְתַּקְּפָא וַדַּאי, וכנגד זה הענין של גוג צריך צד הקדושה להתחזק ודאי, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בִּתְרֵין זִמְנִין דְּעַד לָא אִתְעַבַּר חוֹבָא.  בשני הזמנים הראשונים שיבוא - כל זמן שעדיין לא הועבר החטא.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּצֵירוּפָא דְּיִצְטְרִיף עַד לָא יֵיתֵי זִמְנָא תְלִיתָאָה. דִּכְדֵין כַּד יֵיתֵי יִתְּמַר בֵּיהּ בצרוף שיצורפו ישראל ותוסר זוהמת קין - כל זמן שלא בא גוג בפעם השלישית, שכשיבוא יאמר בו,"צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו" (משלי יא, ח) מַמָּשׁ:

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה ק"פ: ישראל נקשרים בג' רגלים, ג' אבות, וג' שערים ע"י השכינה. בחרבן נתעלם היחוד ונפזרו. לע"ל יעמד מב"י בשערי ירושלים, ובכח גילוי יחודו ית' ינצל, יתגלה האמת, ותקשרו ישראל בשערי השכינה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ", שָׁם גִּלִּיתָ יִחוּדְךָ דִּכְתִיב "בְּכָל הַמָקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ", וְזֶה סֻכָּה יִחוּד וַדַּאי. (סוּכָּה) כ"ו ה"ס. ס"ה זֶה הֵיכָ"ל, שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ (יְהֹוָה) נִזְכַּר שָׁם כ"ו, הֲרֵי יִחוּד שָׁלֵם, "וַיהֹוָה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ". "וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ" וַדַּאי, שָׁם הָיוּ נִקְשָׁרִים נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁבָטִים בְּ-ג' רְגָלִים שֶׁהֵם נֶצַח הוֹד יְסוֹד, וּבְ-ג' שְׁעָרִים הָיוּ פּוֹתְחִים בַּשְּׁכִינָה לְהַרְאוֹת בְּךָ יִחוּדְךָ בְּנֶצַח הוֹד יְסוֹד וַדַּאי, שֶׁבָּהֶם "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן" וכו', וְ-ג' שְׁעָרִים נַעֲשִׂים י"ב לְי"ב שְׁבָטִים לְהִתְקַשֵּׁר בָּהֶם בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ, ג' בָּרֹאשׁ, ג' בַּסּוֹף, ג' בָּאֶמְצַע, כְּגוֹן ג' אָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְהֵם הָיוּ נִקְרָאִים גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ שֶׁהֲרֵי ג' אָבוֹת כָּךְ נִכְלָלִים מִכָּל ג' שֶׁהֵם ט' וְזֶה אָ"ח דְּאֶחָד. שְׁבָטִים מִתְקַשְּׁרִים בָּהֶם שֶׁהֵם ד' מַחֲנוֹת שְׁכִינָה וּבֵית הַמִּקְדָשׁ שֶׁבָּהּ הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד וְנִשְׁלָם אֶחָ"ד "יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ".

לְפִיכָךְ "עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם" - אֵלֶּה ג' רְגָלִים, שֶׁהֵם ג' רְגָלִים אָ"ח דְּאֶחָד, שֶׁבָּהֶם "לְמַעַן אַחַי וְרֵעַי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ". "לְמַעַן בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" - וְזֶה ד' דְּאֶחָד, וְהַכֹּל נִקְשָׁר בְּיִחוּד שָׁלֵם. וּבְשָׁעָה שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת נִתְעַלֵּם יִחוּדְךָ מִמֶּנּוּ וְנִשְׁאָר יִשְׂרָאֵל "שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל", וּמַה שֶּׁהָיוּ נִקְשָׁרִים בְּד' דְּאֶחָד נִתְפַּזְּרוּ כְּנֶגֶד זֶה לְד' כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, עַד שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ ג' אָבוֹת שֶׁהֵם רְגָלִים לְגַלּוֹת יִחוּדְךָ בַּשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וּמִיָּד שְׁעָרִים אֵלֶּה יִפָּתְחוּ, וְזֶה סוֹד יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם אֶחָד שֶׁעֲתִידִים לְהִתְקַשֵּׁר בְּט' יְרָחִים בְּגִלּוּי יִחוּדְךָ שֶׁהֵם ט' יַרְחֵי לֵידָה לְהִתְעוֹרְרוּת ג' אָבוֹת, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁיַּתְחִילוּ לְהִתְעוֹרֵר "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב", בַּעֲבוּר ס"א שֶׁהוּא מְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אָחִים שֶׁלֹּא לְהִתְחַבֵּר, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן תִּתְפַּשֵּׁט הָרִשְׁעָה ט' יְרָחִים, וְזֶה עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה, מִשָּׁם וָהָלְאָה ג' רְגָלִים עוֹמְדִים בִּירוּשָׁלַיִם וְיִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, יִחוּד שֶׁלְּךָ יִתְגַּלֶּה לְקָשְׁרָם כְּאֶחָד "וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ" וכו'.

וּלְפִי שֶׁלִּילִית שִׁפְחָה רָעָה הִיא נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף, בְּשָׁעָה שֶׁיַּעֲמֹד מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם הִיא בָּאָה לְקַטְרֵג נֶגְדּוֹ, עַד שֶׁיִּחוּד שֶׁלְּךָ יִתְגַּלֶּה לְהַצִּילוֹ, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ", תְּתַקֵּן הַכֹּל בְּסוֹד אֶחָד, "מִיָּד אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" בְּד' כַּנְפוֹת הָאָרֶץ שֶׁבָּהֶם נִפְזְרוּ יִשְׂרָאֵל וְנֶאֶמַר בָּהֶם "טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ", עַד שֶׁיָּבוֹא אָח וְיֵאָחֵד בָּהֶם, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וִינָעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה", מִיָּד שֶׁקֶר שֶׁהָיָה תָּלוּי בְּאֵלֶּה הַכְּנָפוֹת יַעֲבֹר מִשָּׁם בְּצִיצִית שֶׁהוּא גִימַ' ת"ר נֶגֶד שֶׁקֶ"ר וְהֵם קְשָׁרִים שֶׁבַּצִּיצִית לְקַשֵּׁר קֶשֶׁר הַיִּחוּד, מִיָּד "וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם". בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמַח" שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹד שֶׁקֶר בָּעוֹלָם, אֶלָּא כְּנֶגֶד ג' שְׁעָרִים שֶׁנִּפְתָּחִים יִהְיוּ ג' אוֹתִיּוֹת אֱמֶת מְאִירוֹת, שֶׁהֵם ראשׁ תּוֹך סוֹף "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחַרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְיִחוּדְךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים, וְאוֹת ו' שֶׁהוּא גִּלּוּי יִחוּדְךָ בְּקִוּוּיֵנוּ זֶה עַל יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ תִּמָּשֵׁךְ וְיֵאָמֵר בָּהּ "וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלַיִם", מִיָּד שְׁעָרִים אֵלֶּה יִהְיוּ נִפְתָּחִים וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ נִקְשָׁרִים בָּהֶם וְיֵאָמֵר בָּהֶם "יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ", "וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ" וכו'. יְהֹוָה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.