תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

דַּרְגָּא שְׁתִיתָאָה בְּיִרְאַת יְהֹוָה, "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְהֹוָה הִיא אוֹצָרוֹ" (ישעיהו לג, ו). "אֱמוּנַת" סֵדֶר זְרָעִים, "עִתֶּיךָ" סֵדֶר מוֹעֵד, "חֹסֶן" סֵדֶר נָשִׁים, "יְשׁוּעוֹת" סֵדֶר נְזִיקִין, "חָכְמָה" סֵדֶר קָדָשִׁים, "וָדָעַת" סֵדֶר טַהֲרוֹת.
אִי אִיכָּא יִרְאַת יְהֹוָה אִין, וְאִי לָא לָא, וְסִימָן זְמַ"ן נָקַ"ט. וְאִלֵּין שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה בְּאֹרַח רָזָא, אִינוּן מֵעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דִכְּלִיל שִׁית סִדְרֵי מַתְנִיתִין, וּמָאן דְּבָּעִי לְנַטְלָא לֵיהּ בְּלָא שְׁכִינְתֵּיהּ דְּאִיהִי יִרְאַת יְהֹוָה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (משלי טז, כח). כְּאִלּוּ עָבִיד קִצּוּץ וּפִרוּד בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וּבְגִין דְּלָא יַעַבְדוּן פִּרוּדָא, אַף עַל גַּב דְּאוֹלִיף אָדָם שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה, וְלָא אַקְדִּים לֵיהּ יִרְאַת יְהֹוָה, דְּאִיהִי שְׁכִינְתֵּיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שַׁרְיָא לְגַבֵּיהּ, וּבְגִין דָּא אִי אִיכָּא יִרְאַת יְהֹוָה אִין, וְאִי לָא לָא, כְּאִלּוּ לָא הֲוָה כְּלוּם בִּידֵיהּ.
"אֱמוּנָה" אִיהִי אִימָּא עִלָּאָה מִסִּטְרָא דְחֶסֶד, דְּבָהּ קְרִיאַת שְׁמַע דְּאִיהִי אֱמוּנָה. וְאִיהִי "עִתֶּיךָ" מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, דְבֵיהּ אִתְּמַר "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ב) וְגוֹ'. "חֹסֶן" אִיהוּ מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. "יְשׁוּעוֹת" אִתְקְרִייַת מִסִּטְרָא דְנֶצַח, "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם" (שמואל א' טו, כט). "חָכְמָה" אִיהִי סֵדֶר קָדָשִׁים דְּאִיהוּ הוֹד. "וָדָעַת" אִיהוּ יְסוֹד דְּאִיהוּ סֵדֶר טַהֲרוֹת.
וְאִית דְּיֵימָא בְּהִפּוּכָא, מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי "אֱמוּנָה". וּמִסִּטְרָא דְצַדִּיק דְּבֵיהּ כְּלִילָן תְּרֵין שְׁמָהָן אָמֵ"ן, דְּאִנּוּן יאהדונה"י, וּבְצַדִּיק "עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ" (בראשית א, יא), וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי סֵדֶר זְרָעִים.
"עִתֶּיךָ" אִיהִי מִסִּטְרָא דְהוֹד דְּאִיהִי סֵדֶר מוֹעֵד, דְּבֵיהּ 'אוֹכְלִין כָּל אַרְבַּע וְתוֹלִין כָּל חָמֵשׁ וְשׂוֹרְפִין בִּתְּחִלַת שֵׁשׁ'. "חֹסֶן" אִיהוּ מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְבֵיהּ סֵדֶר נָשִׁים. "יְשׁוּעוֹת" אִיהִי סֵדֶר נְזִיקִין מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, דְתַמָּן כָּל דִּינִין נָפְקִין לְמָאן דְּעָבִיד נֶזֶק לְחַבְרֵיהּ. "חָכְמָה" אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דְחֶסֶד, דְּבָהּ 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים' וְהוּא סֵדֶּר קָדָשִׁים, וְעִמֵּיהּ נֶצַח, הָדָא הִיא דִכְתִיב נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. "דַּעַת" דְּאִיהוּ סֵדֶר טַהֲרוֹת, וְאִינוּן שִׁית סִדְרֵי מַתְנִיתִין, בְּרָזָא דְלַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, מֵרַחֲמֵי לְדִינָא וּמִדִּינָא לְרַחֲמֵי.
דַּרְגָּא שְׁבִיעָאָה בְּיִרְאַת יְהֹוָה דְּלֵית לֵיהּ חוֹסֶר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְראוּ אֶת יְהֹוָה קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו" (תהלים לד, י), לַאו יְהֵא מֵאִינוּן דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְחֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר" (משלי יא, כד), וְלָא יְהֵא לֵיהּ חוֹסֶר בְּאוֹרַיְיתָא אִם הוּא מָארֵי תּוֹרָה, דִּבְלַאו אוֹרַיְיתָא לֵית דְּחִילוּ, כְּמָא דְאִתְּמַר 'אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא', כְּגַוְונָא דְלֵית אוֹרַיְיתָא בְּלָא דְחִילוּ, אוּף הָכִי לֵית דְּחִילוּ בְּלָא אוֹרַיְיתָא, לָא יְהֵא חִסָּרוֹן בְּנִשְׁמָתֵיהּ, וְלָא יְהֵא חִסָּרוֹן בְּעוֹבְדוֹי טָבִין, דְּלֵית חוֹסֶר וַעֲנִיּוּת כְּחוֹסֶר דְּאוֹרַיְיתָא וּפִקּוּדַיָּיא טָבִין, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'אֵין עָנִי אֶלָּא מִתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת', דְּגוּפָא אִיהוּ עוֹבְדֵי יְדוֹי דְּבַר נַשׁ, לֵית חוֹסֶר סַגִּי מִנֵּיהּ בָּתַר דְּלַאו אִיהוּ עוֹבְדוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אִם יְהֹוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ" (תהלים קכז, א), וְדָא גָרַם דְּיִתְחֲרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, דְלָא הֲוָה עוֹבְדֵי יְהֹוָה.

דַּרְגָּא שְׁתִיתָאָה בְּיִרְאַת יְהֹוָה, "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְהֹוָה הִיא אוֹצָרוֹ" (ישעיהו לג, ו), דַּרְגָּה שִׁשִּׁית בְּיִרְאַת ה' - וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ וְכוּ'.   "אֱמוּנַת" סֵדֶר זְרָעִים, אֱמוּנַת - סֵדֶר זְרָעִים,  "עִתֶּיךָ" סֵדֶר מוֹעֵד, עִתֶּיךָ - סֵדֶר מוֹעֵד "חֹסֶן" סֵדֶר נָשִׁים, חֹסֶן - סֵדֶר נָשִׁים,  "יְשׁוּעוֹת" סֵדֶר נְזִיקִין, יְשׁוּעֹת - סֵדֶר נְזִיקִין,  "חָכְמָה" סֵדֶר קָדָשִׁים, חָכְמָה - סֵדֶר קָדָשִׁים,  "וָדָעַת" סֵדֶר טַהֲרוֹת וָדַעַת - סֵדֶר טְהָרוֹת.

אִי אִיכָּא יִרְאַת יְהֹוָה אִין, וְאִי לָא לָא, וְסִימָן זְמַ"ן נָקַ"ט, אִם יֵשׁ יִרְאַת ה' - כֵּן, וְאִם לֹא - לֹא. וְסִימָן: זמ"ן נק"ט. וְאִלֵּין שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה בְּאֹרַח רָזָא, וְאֵלּוּ שֵׁשֶׁת סִדְרֵי הַמִּשְׁנָה בְּדֶרֶךְ סוֹד,  אִינוּן מֵעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, הֵם מֵעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁכּוֹלֵל שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה דִכְּלִיל שִׁית סִדְרֵי מַתְנִיתִין, וּמָאן דְּבָּעִי לְנַטְלָא לֵיהּ בְּלָא שְׁכִינְתֵּיהּ דְּאִיהִי יִרְאַת יְהֹוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְקַחְתּוֹ לְלֹא שְׁכִינָתוֹ, שֶׁהִיא יִרְאַת ה',  עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (משלי טז, כח) עָלָיו נֶאֱמַר וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף,  כְּאִלּוּ עָבִיד קִצּוּץ וּפִרוּד בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, כְּאִלּוּ עָשָׂה קִצּוּץ וּפֵרוּד בֵּין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִשְׁכִינָתוֹ וּבְגִין דְּלָא יַעַבְדוּן פִּרוּדָא, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ פֵרוּד,  אַף עַל גַּב דְּאוֹלִיף אָדָם שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה, אַף עַל גַּב שֶׁלָּמַד אָדָם שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה וְלָא אַקְדִּים לֵיהּ יִרְאַת יְהֹוָה, דְּאִיהִי שְׁכִינְתֵּיהּ, וְלֹא הִקְדִּים לוֹ יִרְאַת ה', שֶׁהִיא שְׁכִינָתוֹ,  קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שַׁרְיָא לְגַבֵּיהּ, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא שׁוֹרֶה עָלָיו.  וּבְגִין דָּא אִי אִיכָּא יִרְאַת יְהֹוָה אִין, וְאִי לָא לָא, כְּאִלּוּ לָא הֲוָה כְּלוּם בִּידֵיהּ, וְלָכֵן אִם יֵשׁ יִרְאַת ה' - כֵּן, וְאִם לֹא - לֹא, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה כְלוּם בְּיָדוֹ.

 "אֱמוּנָה" אִיהִי אִימָּא עִלָּאָה מִסִּטְרָא דְחֶסֶד, אֱמוּנָה, הִיא הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה מִצַּד הַחֶסֶד,  דְּבָהּ קְרִיאַת שְׁמַע דְּאִיהִי אֱמוּנָה שֶׁבָּהּ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא אֱמוּנָה. וְאִיהִי "עִתֶּיךָ" מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, וְהִיא עִתֶּיךָ מִצַּד הַגְּבוּרָה,  דְבֵיהּ אִתְּמַר "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ב) וְגוֹ', שֶׁבּוֹ נֶאֱמַר וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ וְגוֹמֵר.  "חֹסֶן" אִיהוּ מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, חֹסֶן הוּא מִצַּד שֶׁל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי.  "יְשׁוּעוֹת" אִתְקְרִייַת מִסִּטְרָא דְנֶצַח, "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם" (שמואל א' טו, כט), יְשׁוּעֹת נִקְרֵאת מִצַּד שֶׁל נֵצַח, וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם.  "חָכְמָה" אִיהִי סֵדֶר קָדָשִׁים דְּאִיהוּ הוֹד. "וָדָעַת" אִיהוּ יְסוֹד דְּאִיהוּ סֵדֶר טַהֲרוֹת, חָכְמָה הִיא סֵדֶר קָדָשִׁים, שֶׁהוּא הוֹד, וְדַעַת הוּא יְסוֹד, שֶׁהוּא סֵדֶר טְהָרוֹת.

וְאִית דְּיֵימָא בְּהִפּוּכָא, מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי "אֱמוּנָה", וְיֵשׁ שֶׁיֹּאמַר בְּהִפּוּךְ - מִצַּד הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא אֱמוּנָה,  וּמִסִּטְרָא דְצַדִּיק דְּבֵיהּ כְּלִילָן תְּרֵין שְׁמָהָן אָמֵ"ן, וּמִצַּד שֶׁל צַדִּיק שֶׁבּוֹ כְּלוּלִים שְׁנֵי שֵׁמוֹת אָמֵ"ן,  דְּאִנּוּן יאהדונה"י, וּבְצַדִּיק "עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ" (בראשית א, יא), וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי סֵדֶר זְרָעִים, שֶׁהֵם יאהדונה"י, וּבְצַדִּיק עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ, וְלָכֵן נִקְרָא סֵדֶר זְרָעִים.

"עִתֶּיךָ" אִיהִי מִסִּטְרָא דְהוֹד דְּאִיהִי סֵדֶר מוֹעֵד, דְּבֵיהּ 'אוֹכְלִין כָּל אַרְבַּע וְתוֹלִין כָּל חָמֵשׁ וְשׂוֹרְפִין בִּתְּחִלַת שֵׁשׁ' עִתֶּיךָ, הוּא מִצַּד שֶׁל הוֹד שֶׁהוּא סֵדֶר מוֹעֵד, שֶׁבּוֹ אוֹכְלִים כָּל אַרְבַּע, וְתוֹלִים כָּל חָמֵשׁ, וְשׂוֹרְפִים בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ. "חֹסֶן" אִיהוּ מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְבֵיהּ סֵדֶר נָשִׁים, חֹסֶן, הוּא מִצַּד שֶׁל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁבּוֹ סֵדֶר נָשִׁים, "יְשׁוּעוֹת" אִיהִי סֵדֶר נְזִיקִין מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, יְשׁוּעֹת הוּא סֵדֶר נְזִיקִין מִצַּד הַגְּבוּרָה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַדִּינִים יוֹצְאִים לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה נֵזֶק לַחֲבֵרוֹ.  דְתַמָּן כָּל דִּינִין נָפְקִין לְמָאן דְּעָבִיד נֶזֶק לְחַבְרֵיהּ. "חָכְמָה" אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דְחֶסֶד, דְּבָהּ 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים' וְהוּא סֵדֶּר קָדָשִׁים, וְעִמֵּיהּ נֶצַח, חָכְמָה נִקְרֵאת מִצַּד הַחֶסֶד, שֶׁבָּהּ הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים, וְהוּא סֵדֶר קָדָשִׁים, וְעִמּוֹ נֵצַח.  הָדָא הִיא דִכְתִיב נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח זֶהוּ שֶׁכָּתוּב נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.  "דַּעַת" דְּאִיהוּ סֵדֶר טַהֲרוֹת, דַּעַת שֶׁהוּא סֵדֶר טְהָרוֹת. וְאִינוּן שִׁית סִדְרֵי מַתְנִיתִין, בְּרָזָא דְלַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, מֵרַחֲמֵי לְדִינָא וּמִדִּינָא לְרַחֲמֵי, וְהוּא שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, בְּסוֹד שֶׁל לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, מֵרַחֲמִים לְדִין וּמִדִּין לְרַחֲמִים.

דַּרְגָּא שְׁבִיעָאָה בְּיִרְאַת יְהֹוָה דְּלֵית לֵיהּ חוֹסֶר, דַּרְגָּה שְׁבִיעִית בְּיִרְאַת ה' - שֶׁאֵין לוֹ חֹסֶר.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְראוּ אֶת יְהֹוָה קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו" (תהלים לד, י), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יְראוּ אֶת ה' קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו.  לַאו יְהֵא מֵאִינוּן דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְחֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר" (משלי יא, כד), לֹא יִהְיֶה מֵאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר, וְלָא יְהֵא לֵיהּ חוֹסֶר בְּאוֹרַיְיתָא אִם הוּא מָארֵי תּוֹרָה, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ חֹסֶר בַּתּוֹרָה אִם הוּא בַּעַל תּוֹרָה,   דִּבְלַאו אוֹרַיְיתָא לֵית דְּחִילוּ, כְּמָא דְאִתְּמַר 'אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא', שֶׁבְּלִי תוֹרָה אֵין יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא,  כְּגַוְונָא דְלֵית אוֹרַיְיתָא בְּלָא דְחִילוּ, אוּף הָכִי לֵית דְּחִילוּ בְּלָא אוֹרַיְיתָא, כְּמוֹ שֶׁאֵין תּוֹרָה בְּלִי יִרְאָה, אַף כָּךְ אֵין יִרְאָה בְּלִי תוֹרָה,  לָא יְהֵא חִסָּרוֹן בְּנִשְׁמָתֵיהּ, וְלָא יְהֵא חִסָּרוֹן בְּעוֹבְדוֹי טָבִין, לֹא יִהְיֶה חִסָּרוֹן בְּנִשְׁמָתוֹ, וְלֹא יִהְיֶה חִסָּרוֹן בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים,  דְּלֵית חוֹסֶר וַעֲנִיּוּת כְּחוֹסֶר דְּאוֹרַיְיתָא וּפִקּוּדַיָּיא טָבִין, שֶׁאֵין חֹסֶר וַעֲנִיּוּת כְּחֹסֶר שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת טוֹבוֹת,  כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'אֵין עָנִי אֶלָּא מִתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת', ְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אֵין עָנִי אֶלָּא מִתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְווֹת,  דְּגוּפָא אִיהוּ עוֹבְדֵי יְדוֹי דְּבַר נַשׁ, לֵית חוֹסֶר סַגִּי מִנֵּיהּ בָּתַר דְּלַאו אִיהוּ עוֹבְדוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כשֶׁגּוּף הוּא מַעֲשֵׂה יְדֵי הָאָדָם שֶׁאֵין חֹסֶר רַב מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אִם יְהֹוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ" (תהלים קכז, א), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אִם יהו"ה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, וְדָא גָרַם דְּיִתְחֲרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, דְלָא הֲוָה עוֹבְדֵי יְהֹוָה וְזֶה גָרַם שֶׁיֵּחָרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא הָיָה מַעֲשֵׂי יהו"ה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – הַקְדָּמָה שְׁנִיָּה.

(דף יא' עמוד ב') "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) וְכוּ' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב). קָם אֵלִיָּהוּ פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי אִלֵּין תְּרֵין קְרָאֵי קָיְימִין בְּרָזָא לְמָארֵי חָכְמְתָא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דָּא לָקֳבֵל דָּא סָלְקִין בְּאַתְוָן כִּדְקָא חֲזֵי, בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּבֵיהּ אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, שְׁמָא דְּמ"ב אַתְוָן דְּאִינוּן שֶׁבַע שְׁמָהָן קַדִּישִׁין אבגית"ץ וְחַבְרוֹי, דְּנָפִיק מִתְּרֵין אִלֵּין וְאִיהוּ כְּלָלָא דְּכָל בִּרְיָין. וְאִתְּמָר בְּהוּ "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת" (קהלת א, ב) לְאַחֲזָאָה דְּכֹלָּא אִיהוּ אוֹרָיְתָא. דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי שָׁרְשָׁא לְכָל בִּרְיָין דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּעָלְמָא. וְאִלֵּין תְּרֵין, חַד בְּשֵׁירוּתָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא וְחַד בְּסִיּוּמָא מִתַּתָּא לְעֵילָא. וּבְהוּ "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי" (ירמיהו לג, כה) דְּמֵהָכָא תַּלְיָין כֻּלְהוֹ חוּקִּין דִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא. וְדָא בְּרִית דִּבְּרֵאשִׁית, בְּרִית אֵשׁ, "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב) וּבֵיהּ תַּלְיָא כֹּלָּא, "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א).

(דף יב' עמוד א') וְקָדְמָאָה אִיהוּ יוֹמָם וּבַתְרָאָה אִיהוּ לַיְלָה. דִּלְעֵילָא אִית יוֹם בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר לַיְלָה, בְּגִין כָּךְ יוֹמָם וָלַיְלָה, וְלָא לַיְלָה וְיוֹמָם. אֲבָל תַּתָּאֵי נָטְלִין מִלַּיְלָה בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר מִיּוֹם, בְּגִין כָּךְ "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" (בראשית א, ה) בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה" (בראשית א, ה) וְדָא בְּרָזָא דִּלְעֵילָא. וַיְהִי עֵרֶב בְּקַדְמִיתָא וַיְהִי בֹקֶר לְבָתַר, בְּרָזָא דְּתַתָּאֵי דְּנָטְלִין מִתַּתָּא לְעֵילָא. וְהָכָא יוֹמָם – "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א). וָלַיְלָה – וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה.

וְאִית מ"ב אַחֲרִינָא דְּקָאִים לְגוֹ וְדָא יהו"ה יו"ד ה"א וְכוּ' וְדָא לְגוֹ, רָזָא דְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי. דְּקַדְמָאָה לְבַר, וְכָלִיל מִילִין דְּעָלְמָא. וְהַאי לְגוֹ, כָּלִיל מִלִּין דְּאוֹרַיְתָא. וּתְרֵין זִמְנִין מ"ב אִיהוּ פ"ד מִסִּטְרָא דִּאִימָא דָּא אחה"ע. דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "חִכּוֹ מַמְתַקִּים" (שיר השירים ה, טז) דָּא גיכ"ק, "וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים" (שיר השירים ה, טז) דָּא אחה"ע, וְדָא אוֹרָיְתָא מַחְמַד וַדַּאי. ופ"ד אִיהוּ ד' אהי"ה מִסִּטְרָא דִּאִימָא וַדַּאי (זח"ג קח ע"ב). וְאִינּוּן סָלְקִין דָּא בְּדָא וְאִינּוּן אֱמֶת אֱמֶת. בְּהוּ אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת, וְיִשְׂרָאֵל "כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת" (ירמיהו ב, כא) 'וְחוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת' (שבת נה.) דְּבֵיהּ מִסְתַּדְּרָן כָּל מִילִין דְּעָלְמָא, דְּכֹלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי. וּלְקִבְלַיְיהוּ אֱמֶת וְיַצִּיב אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, אֱמֶת בְּצַפְרָא אֱמֶת בְּרַמְשָׁא (בְּרָכוֹת יב.).

זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל דְּאוֹרַיְתָא דָּא אִתְמַסְּרַת לְהוּ, וְאִינּוּן שַׁלִּיטִין בָּהּ לְפִתְחָא לַהּ מִכָּל סְטַר. דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה" (במדבר כא, יח) דִּבְמַתָּנָה אִתְיְהִיבַת לְהוּ וַדַּאי (נְדָרִים נֹהַּ.) מַאי דְּלָא אִתְמְסַר אֲפִילוּ לְמַלְאֲכֵי עִלָאֵי, דִּכְתִיב "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג, כג). דְּמַלְאָכִין לָא יָכְלִין לְנָפְקָא מִדַּרְגַיְיהוּ כְּלָל, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שָׁלְטִין בְּכֹלָּא, לְמֵיעַל בְּכָל אֲתַר וְלֵית דְּיִמְחֵי. עַל דָּא אִתְּמָר בְּהוּ "יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" (דברי הימים א' יז, כא) דְּנָטִיל כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא לְשַׁלְּטָאָה בְּכֹלָּא.

(דף יא' עמוד ב')"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) וְכוּ' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב). קָם אֵלִיָּהוּ פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי אִלֵּין תְּרֵין קְרָאֵי קָיְימִין בְּרָזָא לְמָארֵי חָכְמְתָא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דָּא לָקֳבֵל דָּא, סָלְקִין בְּאַתְוָן כִּדְקָא חֲזֵי, קם אליהו פתח ואמר רבי רבי הרמח"ל, ודאי אלה שני מקראות מ"ב אותיות הראשונות של ספר בראשית, ומ"ב אותיות אחרונות של ספר דברים, עומדים בסוד לבעלי החכמה, להיוודע שהם זה כנגד זה, ועולים באותיותם כמו שראוי, בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּבֵיהּ אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, שְׁמָא דְּמ"ב אַתְוָן דְּאִינוּן שֶׁבַע שְׁמָהָן קַדִּישִׁין אבגית"ץ וְחַבְרוֹי, דְּנָפִיק מִתְּרֵין אִלֵּין וְאִיהוּ כְּלָלָא דְּכָל בִּרְיָין. בסוד השם הקדוש שבו נבראו שמים וארץ, שם של מ"ב אותיות, שהם שבע שמות קדושים אבגית"ץ וחבריו, שיוצאים משני אלה הפסוקים, והם כללות כל הנבראים.

וְאִתְּמָר בְּהוּ ונאמר בהם "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת" (קהלת א, ב) לְאַחֲזָאָה דְּכֹלָּא אִיהוּ אוֹרָיְתָא. להראות שהכל היא התורה. דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי שָׁרְשָׁא לְכָל בִּרְיָין דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּעָלְמָא. וְאִלֵּין תְּרֵין, חַד בְּשֵׁירוּתָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא וְחַד בְּסִיּוּמָא מִתַּתָּא לְעֵילָא. שהתורה היא שורש כל הבריות שנבראו בעולם, ואלה השניים, אחד בתחילה מלמעלה למטה, ואחד מהסוף מלמטה למעלה. ובהם וּבְהוּ "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי" (ירמיהו לג, כה) דְּמֵהָכָא תַּלְיָין כֻּלְהוֹ חוּקִּין דִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא.  שמהם תלויים כל חוקי השמים והארץ. וְדָא בְּרִית דִּבְּרֵאשִׁית, בְּרִי"ת אֵ"שׁ, הברית הרמוז במילה בראשית "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב) וּבֵיהּ תַּלְיָא כֹּלָּא, ובו תלוי הכל "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א).

(דף יב' עמוד א')  וְקָדְמָאָה אִיהוּ יוֹמָם וּבַתְרָאָה אִיהוּ לַיְלָה. דִּלְעֵילָא אִית יוֹם בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר לַיְלָה, בְּגִין כָּךְ יוֹמָם וָלַיְלָה, וְלָא לַיְלָה וְיוֹמָם. בפסוק "בריתי יום ולילה" הראשון הוא היום והאחרון הוא לילה, לכן אמר יומם ולילה, ולא לילה ויומם, כיוון שהשפע יורד מלמעלה למטה ויום הוא מדריגת החסד, אֲבָל תַּתָּאֵי נָטְלִין מִלַּיְלָה בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר מִיּוֹם, אבל התחתונים לוקחים את שפעם מלילה בתחילה שהיא המלכות סוף המדריגות שאין לה מעצמה כלום אלא ממה שמקבלת מעליה והיא בית השער לתחתונים מצד היותם נשרשים בה.

בְּגִין כָּךְ "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" (בראשית א, ה) בְּקַדְמִיתָא בתחילה, ואח"כ וּלְבָתַר "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה" (בראשית א, ה) וְדָא בְּרָזָא דִּלְעֵילָא. וזה בסוד דרך המשכת השפע מלמעלה, וַיְהִי עֵרֶב בְּקַדְמִיתָא וַיְהִי בֹקֶר לְבָתַר, בְּרָזָא דְּתַתָּאֵי דְּנָטְלִין מִתַּתָּא לְעֵילָא. אח"כ ויהי ערב בתחילה ויהי בוקר לבסוף, בסוד התחתונים שנוטלים מלמטה למעלה. וְהָכָא וכאן הוא גם סוד שני המקראות יוֹמָם – "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א). וָלַיְלָה – וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה.

וְאִית מ"ב אַחֲרִינָא דְּקָאִים לְגוֹ וְדָא ויש מ"ב אחר שעומד בסוד הפנימיות והוא: יהו"ה יו"ד ה"א וְכוּ' וְדָא לְגוֹ, רָזָא דְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי. שיש בו מ"ב אותיות פשוט מלא, ומלא דמלא, והוא בפנימיות, סוד התורה ודאי, דְּקַדְמָאָה לְבַר, וְכָלִיל מִילִין דְּעָלְמָא. וְהַאי לְגוֹ, כָּלִיל מִלִּין דְּאוֹרַיְתָא. שהמ"ב הראשון הוא בחיצוניות וכולל את כל דברי העולם, וזה המ"ב השני הוא בפניומיות כללות דברי התורה.

וּתְרֵין זִמְנִין מ"ב אִיהוּ פ"ד מִסִּטְרָא דִּאִימָא דָּא אחה"ע. ב' פעמים מ"ב עולה פ"ד מצד אימא וזה גימ' אחה"ע. דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שנאמר בו "חִכּוֹ מַמְתַקִּים" (שיר השירים ה, טז) דָּא גיכ"ק אותיות מוצאות החיך, "וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים" (שיר השירים ה, טז) דָּא אחה"ע מוצאות הגרון, וְדָא אוֹרָיְתָא מַחְמַד וַדַּאי זו התורה מחמד ודאי.

ופ"ד אִיהוּ ד' אהי"ה מִסִּטְרָא דִּאִימָא וַדַּאי (זח"ג קח ע"ב)פ"ד הוא ד' פעמים אהי"ה שהוא השם מצד אימא ודאי, וְאִינּוּן סָלְקִין דָּא בְּדָא וְאִינּוּן אֱמֶת אֱמֶת. ואלו העולים זה בזה, אהי"ה פעמים אהי"ה גימ' אמ"ת, ועוד אהי"ה פעמים אהי"ה גימ' אמ"ת. סה"כ ד' פעמים אהי"ה העולים אמ"ת אמ"ת. בְּהוּ 'אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת', וְיִשְׂרָאֵל "כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת" (ירמיהו ב, כא) 'וְחוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת' (שבת נה.) דְּבֵיהּ מִסְתַּדְּרָן כָּל מִילִין דְּעָלְמָא, דְּכֹלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי. שבו נסדרים כל דברי העולם, שהכל כלול בתורה ודאי, וּלְקִבְלַיְיהוּ אֱמֶת וְיַצִּיב אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, אֱמֶת בְּצַפְרָא אֱמֶת בְּרַמְשָׁא (בְּרָכוֹת יב.). וכנגדם תקנו בתפילה 'אמת ויציב', 'אמת ואמונה'. פעם ביום "אמת ויציב", ופעם בלילה "אמת ואמונה".

 זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל דְּאוֹרַיְתָא דָּא אִתְמַסְּרַת לְהוּ, וְאִינּוּן שַׁלִּיטִין בָּהּ לְפִתְחָא לַהּ מִכָּל סְטַר. דְּאִתְּמָר בְּהוּ אשרי חלקם של ישראל שהתורה הזו נמסרה להם, והם שולטים בה לפתוח את טמונותיה מכל צד. שנאמר בהם, "וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה" (במדבר כא, יח) דִּבְמַתָּנָה אִתְיְהִיבַת לְהוּ וַדַּאי (נְדָרִים נֹהַּ.) מַאי דְּלָא אִתְמְסַר אֲפִילוּ לְמַלְאֲכֵי עִלָאֵי, דִּכְתִיב שבמתנה נתנה התורה להם ודאי, מה שלא נמסר אפילו למלאכים עליונים, שכתוב, "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג, כג). דְּמַלְאָכִין לָא יָכְלִין לְנָפְקָא מִדַּרְגַיְיהוּ כְּלָל, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שָׁלְטִין בְּכֹלָּא, לְמֵיעַל בְּכָל אֲתַר וְלֵית דְּיִמְחֵי. שמלאכים לא יכולים לצאת ממדרגתם כלל, אבל ישראל שולטים בכל, לעלות בכח התורה בכל מקום ואין מי שימחה בעדם. ועל זה נאמר בהם, עַל דָּא אִתְּמָר בְּהוּ "יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" (דברי הימים א' יז, כא) דְּנָטִיל כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא לְשַׁלְּטָאָה בְּכֹלָּא. שנוטלים הכל ביחוד אחר לשלוט בכל.

קישור ישיר לדף בזוהר תניינא עם ביאור "נופת צופים"

תפילה ו: תִּקּוּנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְתִיקוּן דַּרְגָּא דְּצַדִּיק תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. מִי יַגִּיד שִׁבְחֲךָ שֶׁאַתָּה צַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן טוֹב לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ, כֹּחַ הַצַּדִיק בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וְעַמֵךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים", וּלְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל יָרְדוּ מִמַּדְרֵגָתָם הֲרֵי הַצַּדִיק אָבָד, זֶה הַשֶּׁבַח שֶׁלְּךָ שֶׁרָאוּי לְהִתְגַּלּוֹת בָּעוֹלָם, "לֹא לָנוּ יְהוָֹה לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ", תָּשׁוּב לְגַלּוֹת טוּבְךָ, וְתַחֲזִיר יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָם, שֶׁיֵּאָמֵר בָּהֶם "הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָֹה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה", וּמִיָּד יִתְפַּשֵּׁט שִׁמְךָ בְּכָל הָעוֹלָם "לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ", וַהֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לְךָ לְהַחֲזִיר טוֹב זֶה לִמְקוֹמָהּ, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "טוֹב יְהוָֹה לְקוֹוָיו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ", יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 

תפילה ז: בְּכֹחַ חִידּוּשׁ הַחִיבּוּר  בֵּין הַשְּׁכִינָה להקב"ה, יַעֲבוֹר הַשֶּׁקֶר מִן הָעוֹלָם. וְזֹאת ע"י דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּמָּשֵׁךְ מִקִּוּוּיַם, וַיִּמָּחוּ עֲווֹנוֹתֵיהֶם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁכִינָתְךָ, שֶׁהֲרֵי כָּל תִּקּוּנֶיהָ מְסוּרִים בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וּבוֹ נֶאֱמַר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם", וְזֶה יָרֵחַ שֶׁמִּתְחַדֶּשֶׁת, שֶׁבָּהּ "תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי", לְהַעֲבִיר כָּל פְּגָמִים הָרִאשׁוֹנִים. וְכֵן יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם. הֲרֵי עַתָּה תָּשׁוּב תְּחַדֵּשׁ אוֹתָם, וזֶה בְּרִית חֲדָשָׁה שֶׁתִּכְרֹת לָהֶם, בְּקֶשֶׁר שֶׁהֵם נִקְשָׁרִים בְּךָ בִּשְׁנֵי קְשָׁרִים, אֶחָד מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, וְאֶחָד מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. מִיָּד תַּעֲבִיר שֶקֶר מִן הָעוֹלָם, בַּעֲבוּר קֶשֶ"ר זֶה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה "אִמָלְאָה הָחֳרָבָה". מִיָּד "יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן", "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", קִוּוּיָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יַעֲלֶה לְפָנֶיךָ לְהִתְקַשֵּׁר בְּךָ בְּקֶשֶׁר אֶחָד. וְאִם עֲווֹנוֹתֵיהֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בִּמְחִצַּת בַּרְזֶל שֶׁהָיְתָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם וּבֵין אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הֲרֵי כֹּחַ הַקִּוּוּי "מְדַבֵּק" אוֹתָם בְּךָ, כַּאֲשֶׁר "יִדְבַּק" הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ. וְזֶה כֹּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו", מִצַּד יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בְּךָ, "גּוֹי שׁוֹמֵר אֱמוּנִים", וְכָךְ אַתָּה תְּגַלֶּה לָהֶם אֱמוּנָה שֶׁלְּךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 

תפילה ח: אֵין תִּקּוּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְעוֹרְרִים אֶת הָאַהֲבָה אֶלָּא ע"י חֵפֶץ הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁיִּתְגַּלֶּה תְּחִילָה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הִתְעוֹרֵר בַּחֵפֶץ שֶׁלְּךָ מִצַּד רְצוֹן הָעֶלְיוֹן – "כֶּתֶר", שֶׁעַד שֶׁזֶּה לֹא הָיָה מִתְגַּלֶּה, נֶאֱמַר בּוֹ "אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֱּחְפָּץ, וְאַף עַל גַב שֶׁכַּמָּה תִּקּוּנִים עוֹלִים מִיִּשְׂרָאֵל, אֵינָם מִתְעוֹרְרִים לְגַבֵּי אַהֲבָה זֹאת, עַד שֶׁזֶּה יִתְעוֹרֵר, "וְחֵפֶץ יְהוָֹה בְּיָדוֹ יִצְלָח", וּמִיָּד כָּל הַתִּקּוּנִים עוֹלִים זֶה אַחַר זֶה, וּמִתְקַבְּלִים לְרָצוֹן, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ", הִתְעוֹרֵר עָלֵינוּ בֶּאֱמוּנָתְךָ, שֶׁבָּהּ עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן. וְכַמָּה סִבּוּבִים גְּדוֹלִים שֶׁמִּצִּדָּם אֹרֶךְ הַגָּלוּת, מִצַּד אוֹתָהּ שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ", מִיָּד שֶׁאֱמוּנָתְךָ תִּתְגַּלֶּה, יִתְלַבֵּשׁ בּוֹ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, "וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו" וַדַּאי, בְּאוֹת ו' שֶׁהִיא אוֹת אֱמֶת, תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל וַדַּאי. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

ענין סוכה ולולב
ב. ענין הסוכה והלולב הוא, כי הנה ענני הכבוד שהקיף הקב"ה את ישראל, מלבד תועלתם בגשמיות, שהיה לסכך עליהם ולהגן בעדם, עוד היתה תולדה גדולה נולדת בהם בדרכי הרוחניות, והוא, כמו שעל ידי העננים ההם היו נמצאים ישראל מובדלים לבדם ונשואים מן הארון, כן:

  • היה נמשך להם מציאות הארה המשכנת אותם לבד נבדלים מכל העמים,
  • ומנושאים ומנוטלים מן העוה"ז עצמו,
  • ועליונים ממש על כל גויי הארץ.

ודבר זה נעשה בשעתו לישראל, להגיעם אל המעלה העליונה הראויה להם, ונמשכת תולדתו זאת לכל אחד מישראל לדור דורים, שאמנם אור קדושה נמשך מלפניו ית' ומקיף כל צדיק מישראל:

  • ומבדילו מכל שאר בני האדם,
  • ומנשאו למעלה מהם,
  • ומשימו עליון על כלם,

ומתחדש דבר זה בישראל בחג הסוכות על ידי הסוכה.

ואור השם ב"ה מאיר על ראשם של ישראל ומעטירם, באופן שתהיה אימתם נופלת על כל אויביהם, על ידי נטילת הלולב ומיניו, והוא מ"ש, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך. וכבר היו משיגים זה הענין בגילוי מיד, אלו לא היו החטאים מונעים אותו. אמנם על כל פנים מזדמן הדבר לצאת לפועל בזמנו.

ועל ידי פרטיות מצות הלולב בנענועיו והקפותיו, משתלם ענין זה, להתחזק שליטת השם ב"ה על ראשם של ישראל, ולהפיל אויביהם לפניהם ולהכניעם תחתם, עד שהם בעצמם יבחרו להיות להם לעבדים, והוא הענין שנאמר, אפים ארץ ישתחוו לך וכו', והלכו אליך שחוח כל בני מעניך וכו', כי כלם ישתעבדו להם וישתחוו להם, לקבל על ידם אור מאור השם ב"ה השורה עליהם. והנה תשפל כל גאותם ויכנעו תחת ישראל, וישובו על ידם אל עבודתו ית'. ולזה הולך כל ענין הלולב בפרטיו וכמ"ש: