תיקון גילוי היחוד – הדף היומי י"ג באב

תיקון גילוי היחוד – הדף היומי י"ג באב

תיקוני זוהר רשב"י  – רישא.

עַיְינִין מְרַקְּמָן נְקִידִין בִּנְקוּדִין חִוְורִין, כְּגוֹן נְקוּדִין דְּעַל "לוּלֵא" (תהלים כז, יג), אִסְתַּמַּר מִנֵּיהּ רַמַּאי אִיהוּ, וּמַאי דְּאִיהוּ בִּנְקוּדִין סוּמְקִין אוֹשִׁיד דְּמָא אִיהוּ, בִּנְקוּדִין יְרוֹקִין כַּעֲסָן אִיהוּ מִסִּטְרָא דְמָרָה, בִּנְקוּדִין אוּכְמִין גַּזְלָן אִיהוּ גַּנָּב. כָּל בִּישִׁין דְּעָלְמָא אִית בֵּיהּ. עַיְינִין עֲמִיקִין אִית בְּהוֹן עוֹמֶק טוֹב וְעוֹמֶק רָע, הַאי לָא יָדַע בַּר נַשׁ לִבֵּיהּ, לִבֵּיהּ "וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ" (קהלת ז, כד), אִם הוּא עוֹמֶק טוֹב לָא יָכִיל בַּר נַשׁ לְמִנְדַּע חָכְמָתֵיהּ, וְאִם הוּא עַם הָאָרֶץ כַּמָּה עֲמוּקִין מַחֲשַׁבְתִּין דִּילֵיהּ בִּישִׁין, הַאי אִיהוּ קֶבֶר פָּתוּחַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרֹנָם" (תהלים ה, י) וְכוּ', "לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן" (תהלים י, ז), אִסְתַּמַּר מֵעֵינָא דָא, בְּכָל מַה דְּאִסְתַּכַּל אִתְלַטְיָא, אִיהוּ מִסְתַּכַּל לְתַתָּא לְמֶחְשַׁב כָּל מַחֲשָׁבִין בִּישִׁין, לֵית סוֹפָא לְרַשִּׁיעוּתֵיהּ.

עַיְינִין גַּבְהָנִין בְּהִפּוּכָא, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְגַבֵּיהֶן וְגֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם, וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם" (יחזקאל א, יח) וְגוֹ', כְּמָה דְעַיְינִין עֲמִיקִין אִינוּן דִּינָא וּמוֹתָא, הָכִי עַיְינִין גַּבְהָנִין אִינוּן חַיֵּי וְרַחֲמֵי. וְאִית עַיְינִין גַּבְהָנִין מִסִּטְרָא דְהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (שמות טו, א), וְאִית מִנְּהוֹן דְּאִתְחַזְיָין גַּבֵּיהּ רוּחָא, וְאָחֳרָנִין דְּאִתְקְרִיאוּ גְאוֹנִים בְּאוֹרַיְיתָא, וְכֻלְּהוּ אִית לוֹן עִקָּרָא לְעֵילָא, וּבְגִין דָּא "וְגַבֵּיהֶן וְגֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם" (יחזקאל א, יח), מִסִּטְרָא דְהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר" (קהלת ה, ז), וְדָא מֶרְכָּבָה לְעֵילָא מִן מֶרְכָּבָה, "וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם" (קהלת ה, ז), הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מַשָּׂא גֵּיא חִזָּיוֹן מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת", (ישעיהו כב, א) וְאִלֵּין אִינוּן דְּרָכְבִין עַל מֶרְכָּבוֹת.

וְעוֹד "וְגַבֵּיהֶן" (יחזקאל א, יח) אִלֵּין אִינוּן אוֹפַנִּים, דְּאִינוּן כְּגַוְונָא דְאַתְוָון, "וְגֹבַהּ לָהֶם" (שם) אִלֵּין אִינוּן שְׂרָפִים דְּאִינוּן לָקֳבֵל טַעֲמֵי דִּלְעֵילָא, כִּתְרִין עַל אַתְוָון, "וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם" (שם) אִלֵּין נְקוּדִין, דְּאַתְוָון "מְלֵאֹת עֵינַיִם" מִנַּיְיהוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "עֵינֵי יְהֹוָה הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ" (זכריה ד, י), מַאי לְאַרְבַּעְתָּם? אִלֵּין תְּלַת חֵיוָון, אִינוּן דְּאִתְקְרִיאוּ בִשְׁמָא דְיְהֹוָה, תְּלַת זִמְנִין כְּגַוְונָא דָא יְהֹוָ"ה יְהֹוָ"ה יְהֹוָ"ה, אִלֵּין אִינוּן אַרְבַּע אַנְפִּין לְכָל סְטַר לְכָל חַיָּה, "וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם" (יחזקאל א, יח) כְּגַוְונָא דָא [ציור] הָא הָכָא שִׁבְעִים וּתְרֵין עַיְינִין דְּאִינוּן לָקֳבֵל שִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין.

(דף קכח ע"א) וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל גַּבֵּיהוֹן, אִלֵּין אִינוּן "וְגַבֵּיהֶן וְגֹבַהּ לָהֶם" (יחזקאל א, יח). כְּגַוְונָא דָא [ציור], הָא הָכָא חָמֵשׁ וְאַרְבְּעִין עַיְינִין כְּחֻשְׁבַּן אָדָם וְאִינוּן יה"ו הו"י וה"י. וְעוֹד, "וְגַבֵּיהֶן" (יחזקאל א, יח) דָּא שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי עַל גַּבֵּי חֵיוָון וּמַשִּׁרְיָין כֻּלְּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט), "וְגֹבַהּ לָהֶם" (יחזקאל א, יח) דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי עַל גַּבֵּי אוֹפַנִּים, וְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ כְּלִיל שִׁית סְפִירָן עַל גַּבֵּי חֵיוָון, דְּאִיהוּ כָּלִיל לוֹן מטטרו"ן, וְדָא אִיהוּ "כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם" (קהלת ה, ז), אִלֵּין אִינוּן אַבָּא וְאִימָּא, כִּתְרָא עַל רָאשֵׁהוֹן, דְּאִינוּן עַל גַּבֵּי שְׂרָפִים דְּתַלְיָין מִכָּרְסַיָּא.

וְעוֹד, "וְגַבֵּיהֶן" (יחזקאל א, יח) דָּא אִימָּא עִלָּאָה, דְאִיהִי עַל גַּבֵּי סְפִירָן דְּאִינוּן תְּחוֹתָהּ, דְּמִינָהּ כָּל אַתְוָון, "וְגֹבַהּ לָהֶם" (שם) דָּא חָכְמָה, דְמִתַּמָּן נְקוּדִין, וְיִרְאָה לָהֶם דָּא כִּתְרָא דְתַמָּן טַעֲמֵי, "וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם" (שם), אִינוּן אוֹר צַח אוֹר מְצוּחְצָח אוֹר קַדְמוֹן, וְכַמָּה נְהוֹרִין דְּתַלְיָין מִנַּיְיהוּ דְנָהֲרִין מִלְּגָאו, כְּנִשְׁמָתָא בְגוּפָא.

 

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל  – סופא.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַד וְשִׁתִּין

“וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה” דָּא תִּיקּוּנָא דְּאַרְעָא. דְּהַשְׁתָּא ‘קָפְצָה לַהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל’ (ירושלמי תענית כה), כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא דְּאַמְעִיטוּ דַּרְגִּין וְאִתְּמָר. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב “הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ” (ישעיהו נד, ב) לְאִתְהַדְּרָא בְּאַתְרֵיהוֹן בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. וְהָא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּזָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאוֹסָפָא עַל יְרוּשָׁלַיִם ‘אֶלֶף טָפֹף אֶלֶף קָפֹל’ (ב”ב עה) וְכוּ’. וְרָזָא דָּא כְּגוֹן ‘ממתו”ס ננקפ”י אאלר”ן’ (סנהדרין כב) דְּאִינוּן צֵירוּפִין עִלָּאִין דְּמִצְטָרְפָן הָכִי לְעֵילָא וִמִתְהַדְּרָן בְּצֵירוּפִין אָחֲרָנִין לְתַתָּא כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי. וּ”פַּס יְדָא דִּי כָתְבָה” (דניאל ה, ה), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִזְדַּמְּנַת בְּכָל אֲתַר דְּאִתְחֲזֵי תָּמָן לְמֶעֱבַד נִיסָּא. “וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל”, דָּא סְלִיקוּ דִּילַהּ דְּסָלְקַת מַדְרְגָא לְדַרְגָּא. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא אִתְתַּקְּנַת לְתַתָּא. לְבָתַר סַלְקַת לְעֵילָא דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא עַד דְּאִתְקְרִיאַת “כִּסֵּא יְהֹוָה” (ירמיהו ג, יז). בְּהַהוּא זִמְנָא “וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו” (ישעיהו מ, ה). דְּהָא עָלְמָא תַּתָּאָה אִזְדַּמַּן לְמִיהְוֵי כְּגַוְנָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה.

מִיָּד קָמוּ מָארֵי מְתִיבְתָא וְאָמְרוּ לֵיהּ בְּרִיךְ אַנְתְּ רַעֲיָא מְהֵימְנָא, דְּאַנְתְּ אִיהוּ דְּנָפִיק מֵעֵדֶן, דָּא יוּבֵילָא דְּנָגִיד וְלָא פָּסַק. וְאִתְּמָר בְּךָ “וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו” (ישעיהו נח, יא). זַכָּאָה חוּלָקָנָא דְּזָכִינָן וְשָׁתִינָן מִמַּיִין דִּילָךְ, דְּאִתְּמָר בְּהוּ “וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן” (שיר השירים ד, טו). דָּא חָכְמָה סְתִימָאָה דְּמִתָּמָן נָפְקַת אוֹרָיְתָא. וְדָא ל”ב נו”ן, ל”ב נְתִיבוֹת חָכְמָה, נ’ שַׁעֲרֵי בִּינָה דְּכֹלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וּתְרֵין

קָם אַבְרָהָם פָּתַח וְאָמַר “וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה” (דברים לד, יב) דָּא מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא דְּיֵקוּם לְאַעַבְרָא רַע מֵעָלְמָא. וְרָזָא דָּא “וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ” (שמות ד, ד). דֶּאֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהִים דִּקְדוּשָּׁה אִשְׁתַּלְשְׁלוּ לְתַתָּא. וְכֵיוָן דְּתָבִין שָׁרָשִׁין וְאָסְפִין מִילִין לְגַבַּיְיהוּ, רַע אִתְעַבַּר וְטָבָא אִתְכְּלִיל לְעֵילָא. מָאן עָבֵיד דָּא? אֶלָּא יָד הַחֲזָקָה וַדַּאי. וְכָל דָּא אִתְּמָר בֵּיהּ “מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה” (קהלת א, ט), כַּמָּה דַּהֲוָה עַד לָא חָב אָדָם.

“וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל”, בִסְלִיקוּ אַחֲרִינָא דְּאִסְתַּלַּק עָלְמָא סְלִיקוּ בָּתַר סְלִיקוּ יַתִּיר מִכַּמָּה דַּהֲוָה נָמֵי:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וּתְלַת

וְעוֹד “וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה” (דברים לד, יב) דָּא מֹשֶׁה דְּזָמִין לְמֵיתֵי לְמֵיהַב חֵילָא לְצַדִּיקָיָא לְקַבְּלָא אַגְרֵיהוֹן. דְּהָא תַּרְעִין פְּתִיחִין אִינוּן סַגִּי, וְכַמָּה בִּרְכָאָן נָפְקִין בְּרִוְחָא לְעָלְמָא, וּצְרִיכִין אִינוּן לְאִתְתַּקְּנָא מִזְדַּמְּנָן לְקִבְלֵיהּ לְקַבְּלָא לֵיהּ.

“וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל”, דְּיֵיכְלוּן לְמֵיקָם בְּהַהוּא גְּבוּרָה עִלָּאָה, דְּבַהּ מִתְדַּבְּרָן מַלְאָכַיָּא. דִּבְנֵי נָשָׁא אִתְּמָר בְּהוּ “וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ” (תהלים קמג, ב). אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא הָכִי יִתְתַּקְּנָן עַד דְּיֵיכְלוּן לְמֵיקָם בַּהּ. וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא בָּעָא לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא דָּא, דִּכְתִיב “אֵין כֶּסֶף” (מלכים א’ י, כא) וְכוּ’. אֲבָל לָא סָלִיק בִּידֵיהּ. אֶלָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי יִסְתַּלַּק וַדַּאי:

 

קישור ישיר לדף בזוהר תניינא עם ביאור נופת צופים