Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וּבְזִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל מְקַיְּימִין פִּקּוּדַיָּא דְאוֹרַיְיתָא בִּרְחִימוּ, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, דִמְקַנֵּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל סמא"ל וְעַל נוּקְבֵיהּ, דְּאִינוּן גָּרְמִין לְבַר נַשׁ מִיתָה בְּחוֹבַיְיהוּ, וְגָרְמִין לוֹן לְמֶחֱטֵי, וּבְגִין דָּא עָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנַטְלָא נוּקְמָא מִנַּיְיהוּ, וּלְאַעֲבָרָא לוֹן מִן עָלְמָא, דְסמא"ל וְנוּקְבָא דִילֵיהּ אִיהִי מִיתָה, דְאִיהִי לִילִי"ת מַלְאַךְ הַמָּוֶת יֵצֶר הָרָע, דְּנוּקְבָא אִיהִי עִם דְּכוּרָא, וּדְכוּרָא עִם נוּקְבָא, וְהַאי מְנָלָן? קְרָא אוֹכַח דִּכְתִיב "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה" (בראשית ג, יז), אָדָם חָאב בְּנוּקְבָא אִתְיַיהִיב לֵיהּ יֵצֶר הָרָע נוּקְבָא, חַוָּה חָבַת בִּדְכוּרָא אִתְיַיהִיב לָהּ יֵצֶר הָרָע מִדְּכוּרָא, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים" (בראשית ג, טז), וְדָא אִיהוּ "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (שיר השירים ח, ו) וְכוּ'.

וְעוֹד "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (שיר השירים ח, ו), אִם יִשְׂרָאֵל יִתְעַרוּן לָהּ לְהַאי אַהֲבָה קֳדָם זִמְנָא, צְרִיכִין לְאַתְעָרָא לָהּ כִּדְקָא יָאוּת, וְאִי לַאו לָא יִתְעַרוּן לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹ"ת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה" (שיר השירים ב, ז) וְגוֹ', דְּאוֹמָאָה אִיהִי דְלָא שַׁרְיָא עַל כָּרְסַיָּיא עַד דְּנָטִיל נוּקְמָא מֵעֲמָלֵק, דְּחִלֵּל תְּרֵין אַתְוָון דְּאִינוּן י"ה, דְּנָפִיק מִן מִילָ"ה מָ"ל י"ה, וּבְגִין דָּא "כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ" (שמות יז, טז) וְדָא א.

וְכַד מָטָא זִמְנָא לְנַקְמָא מִנֵּיהּ, וְשַׁלְהוֹבִין דְּאֶשָּׁא נָפְקִין מֵהַאי י"ה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְ-יָה" (שיר השירים ח, ו), וְאִינוּן שַׁלְהוֹבִין דְּאִישׁ וְאִשָּׁה, דְּתַמָּן אֵ"שׁ אֵ"שׁ, וְתַמָּן י"ה, אִישׁ כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה" (שמות טו, ג), דְנָטִיל נוּקְמִין מִפַּרְעֹה וּמֵעַמֵּיהּ, אִשָּׁה דָא שְׁכִינְתָּא דְאִתְּמַר בָּהּ "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב" (משלי יח, כב) וְגוֹ'.

דָּבָר אַחֵר "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם" (שיר השירים ח, ו), כֹּ"חַ תָּ"ם, כֹּ"חַ דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, כֹּ"חַ מָ"ה מִן חָכְמָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָ"י" (במדבר יד, יז), תָּ"ם דָּא יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵילָא, דְעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרִי יַעֲקֹב תָּם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם" (בראשית כה, כז), וּבְגִין דְּאִיהוּ דִיּוֹקְנָא דְחוֹתָם אֱמֶת דִּלְעֵילָא, אִתְּמַר בֵּיהּ "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ), וּמָאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא דְאִתְקְרֵי תּוֹרַת אֱמֶת, דִּיּוֹקְנֵיהּ חֲקִיקָא לְעֵילָא בְּהַהוּא חוֹתָם אֱמֶת, וּמָאן דִּמְשַׁקֵּר בָּהּ כְּאִלּוּ אַפִּיל אוֹרַיְיתָא לְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה" (דניאל ח, יב), וּבְהַהוּא זִמְנָא נָפִיל דִּיּוֹקְנֵיהּ וְחוֹתָמֵיהּ לְתַתָּא, וְנָפִיל מַזָּלֵיהּ, וְאִסְתַּלַּק הַהוּא כֹּחַ מִנֵּיהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא סמא"ל וְחֵילֵיהּ דְּאִינוּן חֵיוָון וּבְעִירָן וְעוֹפִין מְסָאֲבִין רָדְפִין אַבַּתְרֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף" (איכה א, ו).

אִם תָּב בִּתְיוּבְתָּא תָּב הַהוּא כֹּחַ לְגַבֵּיהּ דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְקַיַּים בֵּיהּ "וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ" (ישעיהו מג, ד), מַאי "אָדָם"? הָא אוּקְמוּהוּ 'אַל תִּקְרֵי אָדָם אֶלָּא אֱדוֹם', "וּלְאוּמִּים" - "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" (בראשית כה, כג), בְּהַהוּא זִמְנָא אוּמָה דְיִשְׂרָאֵל יִתְקְפוּן עַל אוּמָה דְּעֵשָׂו, בְּחֵילָא דְהַאי כֹּחַ דְּאִתְלַבַּשׁ בְּשֶׁבַע תֵּיבִין דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, כ"ח אַתְוָון שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, שֶׁבַע תֵּיבִין כְּלִילָן בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

וּבְזִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל מְקַיְּימִין פִּקּוּדַיָּא דְאוֹרַיְיתָא בִּרְחִימוּ, וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַיְּמִים אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה בְּאַהֲבָה,  קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, דִמְקַנֵּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל סמא"ל וְעַל נוּקְבֵיהּ, דְּאִינוּן גָּרְמִין לְבַר נַשׁ מִיתָה בְּחוֹבַיְיהוּ, וְגָרְמִין לוֹן לְמֶחֱטֵי, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, שֶׁמְּקַנֵּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל סמא"ל וְעַל נְקֵבָתוֹ, שֶׁהֵם גּוֹרְמִים לָאָדָם מִיתָה בַחֲטָאֵיהֶם וְגוֹרְמִים לוֹ לַחֲטֹא, וּבְגִין דָּא עָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנַטְלָא נוּקְמָא מִנַּיְיהוּ, וּלְאַעֲבָרָא לוֹן מִן עָלְמָא, וּמִשּׁוּם זֶה עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִטֹּל מֵהֶם נְקָמָה וּלְהַעֲבִירָם מִן הָעוֹלָם,  דְסמא"ל וְנוּקְבָא דִילֵיהּ אִיהִי מִיתָה, דְאִיהִי לִילִי"ת מַלְאַךְ הַמָּוֶת יֵצֶר הָרָע, דְּנוּקְבָא אִיהִי עִם דְּכוּרָא, וּדְכוּרָא עִם נוּקְבָא, שֶׁסמא"ל וּנְקֵבָתוֹ הִיא מִיתָה, שֶׁהִיא לִילִי"ת, מַלְאַךְ הַמָּוֶת, יֵצֶר הָרָע, שֶׁנְּקֵבָה הִיא עִם הַזָּכָר, וְזָכָר עִם הַנְּקֵבָה, וְהַאי מְנָלָן? קְרָא אוֹכַח דִּכְתִיב "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה" (בראשית ג, יז), וְזֶה מִנַּיִן לָנוּ? הַכָּתוּב מוֹכִיחַ, שֶׁכָּתוּב בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה. אָדָם חָאב בְּנוּקְבָא אִתְיַיהִיב לֵיהּ יֵצֶר הָרָע נוּקְבָא, חַוָּה חָבַת בִּדְכוּרָא אִתְיַיהִיב לָהּ יֵצֶר הָרָע מִדְּכוּרָא, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים" (בראשית ג, טז), וְדָא אִיהוּ "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (שיר השירים ח, ו) וְכוּ' אָדָם חָטָא עִם נְקֵבָה, נִתַּן לוֹ יֵצֶר הָרָע נְקֵבָה, חַוָּה חָטְאָה עִם זָכָר, נִתַּן לָהּ יֵצֶר הָרָע מִזָּכָר, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים, וְזֶהוּ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה וְכוּ'.

 
וְעוֹד "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (שיר השירים ח, ו), אִם יִשְׂרָאֵל יִתְעַרוּן לָהּ לְהַאי אַהֲבָה קֳדָם זִמְנָא, צְרִיכִין לְאַתְעָרָא לָהּ כִּדְקָא יָאוּת, וְעוֹד כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, אִם יִשְׂרָאֵל יָעִירוּ אֶת הָאַהֲבָה הַזּוֹ קֹדֶם הַזְּמַן, צְרִיכִים לַהֲעִירָהּ כָּרָאוּי,  וְאִי לַאו לָא יִתְעַרוּן לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹ"ת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה" (שיר השירים ב, ז) וְגוֹ', וְאִם לֹא, אַל יְעוֹרְרוּ אוֹתָהּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַםִ בִּצְבָאוֹ"ת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה וְגוֹמֵר,  דְּאוֹמָאָה אִיהִי דְלָא שַׁרְיָא עַל כָּרְסַיָּיא עַד דְּנָטִיל נוּקְמָא מֵעֲמָלֵק, דְּחִלֵּל תְּרֵין אַתְוָון דְּאִינוּן י"ה, דְּנָפִיק מִן מִילָ"ה מָ"ל י"ה, וּבְגִין דָּא "כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ" (שמות יז, טז) וְדָא א,  שֶׁשְּׁבוּעָה הִיא שֶׁלֹּא שׁוֹרֶה עַל הַכִּסֵּא עַד שֶׁנּוֹטֵל נְקָמָה מֵעֲמָלֵק, שֶׁחִלֵּל שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן י"ה, שֶׁיָּצָא מִן מִילָה מָ"ל י"ה, וּמִשּׁוּם זֶה כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ, וְזוֹ א.  
 
וְכַד מָטָא זִמְנָא לְנַקְמָא מִנֵּיהּ, וְשַׁלְהוֹבִין דְּאֶשָּׁא נָפְקִין מֵהַאי י"ה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְ-יָה" (שיר השירים ח, ו), וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הַזְּמַן לִנְקֹם מִמֶּנּוּ, וְשַׁלְהֲבוֹת אֵשׁ יוֹצְאוֹת מִי"ה הַזּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ, וְאִינוּן שַׁלְהוֹבִין דְּאִישׁ וְאִשָּׁה, דְּתַמָּן אֵ"שׁ אֵ"שׁ, וְתַמָּן י"ה, וְהֵן הַשַּׁלְהָבוֹת שֶׁל אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁשָּׁם אֵ"שׁ אֵ"שׁ, וְשָׁם י"ה.  אִישׁ כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה" (שמות טו, ג), דְנָטִיל נוּקְמִין מִפַּרְעֹה וּמֵעַמֵּיהּ, אִשָּׁה דָא שְׁכִינְתָּא דְאִתְּמַר בָּהּ "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב" (משלי יח, כב) וְגוֹ', אִישׁ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה, שֶׁנּוֹטֵל נְקָמוֹת מִפַּרְעֹה וּמֵעַמּוֹ, אִשָּׁה זוֹ שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וְגוֹמֵר.
 
דָּבָר אַחֵר "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם" (שיר השירים ח, ו), כֹּ"חַ תָּ"ם, כֹּ"חַ דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, כֹּ"חַ מָ"ה מִן חָכְמָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָ"י" (במדבר יד, יז), דָּבָר אַחֵר שִׂימֵנִי כַחוֹתָם, כֹּ"חַ תָּ"ם, כֹּ"חַ זוֹ הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, כֹּ"חַ מָ"ה מִן חָכְמָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אדנ"י,  תָּ"ם דָּא יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵילָא, דְעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרִי יַעֲקֹב תָּם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם" (בראשית כה, כז), תָּ"ם זֶה יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁעַל שְׁמוֹ נִקְרָא יַעֲקֹב תָּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם,  וּבְגִין דְּאִיהוּ דִיּוֹקְנָא דְחוֹתָם אֱמֶת דִּלְעֵילָא, אִתְּמַר בֵּיהּ "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ), וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא דְּמוּת שֶׁל חוֹתַם הָאֱמֶת שֶׁל מַעְלָה, נֶאֱמַר בּוֹ תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב,  וּמָאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא דְאִתְקְרֵי תּוֹרַת אֱמֶת, דִּיּוֹקְנֵיהּ חֲקִיקָא לְעֵילָא בְּהַהוּא חוֹתָם אֱמֶת, וּמָאן דִּמְשַׁקֵּר בָּהּ כְּאִלּוּ אַפִּיל אוֹרַיְיתָא לְתַתָּא, וּמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת תּוֹרַת אֱמֶת, דְּיוֹקְנוֹ חָקוּק לְמַעְלָה בְּאוֹתוֹ חוֹתַם אֱמֶת, וּמִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בָּהּ, כְּאִלּוּ הִפִּיל אֶת הַתּוֹרָה לְמַטָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה" (דניאל ח, יב), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה,  וּבְהַהוּא זִמְנָא נָפִיל דִּיּוֹקְנֵיהּ וְחוֹתָמֵיהּ לְתַתָּא, וְנָפִיל מַזָּלֵיהּ, וְאִסְתַּלַּק הַהוּא כֹּחַ מִנֵּיהּ, וּבְאוֹתוֹ זְמַן נוֹפֵל דְּיוֹקְנוֹ וְחוֹתָמוֹ לְמַטָּה, וְנוֹפֵל מַזָּלוֹ, וּמִסְתַּלֵּק אוֹתוֹ כֹּחַ מִמֶּנּוּ.  בְּהַהוּא זִמְנָא סמא"ל וְחֵילֵיהּ דְּאִינוּן חֵיוָון וּבְעִירָן וְעוֹפִין מְסָאֲבִין רָדְפִין אַבַּתְרֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף" (איכה א, ו), בְּאוֹתוֹ זְמַן סמא"ל וְכֹחוֹ, שֶׁהֵם חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת וְעוֹפוֹת טְמֵאִים, רוֹדְפִים אַחֲרָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף.
 
אִם תָּב בִּתְיוּבְתָּא תָּב הַהוּא כֹּחַ לְגַבֵּיהּ דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְקַיַּים בֵּיהּ "וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ" (ישעיהו מג, ד), "וּלְאוּמִּים" - "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ"  אִם שָׁב בִּתְשׁוּבָה, שָׁב אֵלָיו אוֹתוֹ כֹּחַ, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, בְּאוֹתוֹ זְמַן מִתְקַיֵּם בּוֹ וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ.  מַאי "אָדָם"? הָא אוּקְמוּהוּ 'אַל תִּקְרֵי אָדָם אֶלָּא אֱדוֹם', מַה זֶּה אָדָם? הֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ אַל תִּקְרֵי אָדָם אֶלָּא אֱדוֹם,  (בראשית כה, כג), וּלְאֻמִּים - וּלְאֹם מִלְּאֹם יֶאֱמָץ.  בְּהַהוּא זִמְנָא אוּמָה דְיִשְׂרָאֵל יִתְקְפוּן עַל אוּמָה דְּעֵשָׂו, בְּחֵילָא דְהַאי כֹּחַ דְּאִתְלַבַּשׁ בְּשֶׁבַע תֵּיבִין דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, בְּאוֹתוֹ זְמַן הָאֻמָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל יִתְחַזְּקוּ (יִתְגַּבְּרוּ) עַל הָאֻמָּה שֶׁל עֵשָׂו בַּחַיִל שֶׁל הַכֹּחַ שֶׁהִתְלַבֵּשׁ בְּשֶׁבַע תֵּבוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית,  כ"ח אַתְוָון שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, שֶׁבַע תֵּיבִין כְּלִילָן בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁבַע תֵּבוֹת כְּלוּלוֹת בַּשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְכַמָּה מַלְאָכַיָּא קָיְימִין לְשַׁמְּשָׁא לְכָל אָת וְאָת מֵאוֹרַיְתָא וְכֻלְהוֹ נִשְׁמָתִין עִלָּאִין דְּאִתְמָרוּ, דְּכֻלְּהוּ תַּלְיָין בְּאִינוּן אַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא. בְּזִמְנָא דִּשְׁבָקוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא בְּגִין אִינוּן חַכְמוֹת דִּלְבַר, כֻּלְהוֹ אִתְקַלְקָלוּ מִסִּידּוּרַיְיהוּ וְנָפְקוּ לְבַר בְּגָלוּתָא, וְכֻלְהוֹ אִתְחַלֲשׁוּ בְּלֹא חֵילָא וַדַּאי. וְאִית מָאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּהוּ דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת" (דברים יח, ט) 'אֲבָל אַתָּה לָמֵד' וְכוּ' (שבת עה). דְּדָא מָאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּהוּ לְתָפְסָא בְּהוּ ס"מ וְנוּקְבָּא כִּכְלָבִין דְּמִתַּפְסָן בְּשַׁלְשְׁלָאָה דְּעַל צַוָּארֵיהוֹן. וְדָא מָאן דְּלָא נַטִּיל רַגְלוֹי מֵאוֹרַיְתָא, אֶלָּא קָבִיעַ בַּהּ וַדַּאי, וְתָב וְתָפַס בְּאִלֵּין כְּלָבִין. אֲבָל מָאן דְּאִתְפַּתֵּי אֲבַתְרַיְיהוּ וְשָׁבִיק אוֹרָיְתָא, אִשְׁתְּבִיק מִסְּטַר קַדִּישָׁא (דף קנב' עמוד ב')  לְגַמְרֵי.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כֹּלָּא לְאִתְתַּקְּנָא אִצְטְרִיךְ. בְּמַאי? אֶלָּא בִּנְהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא דְּאִתְגַּלְּיָא בְּעָלְמָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א, ג), דָּא זֹהַר נְהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי. כְּדֵין "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד), לְאִשְׁתַּכְּחָא כָּל חַד בְּסִטְרֵיהּ. דְּעַד דְּחָשׁוֹכָא שַׁלִּיט וְאִתְּמָר בֵּיהּ "וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ" (משלי ל, כג). דָּא גָּרִים לִנְהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא דְּלָא יִתְגַּלֵּי, דְּחָשׁוֹכָא אַחְשִׁיךְ עֲלֵיהּ. בְּהַהוּא זִמְנָא "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד), וּתֶהֱדַר אוֹרָיְתָא לְיִשְׂרָאֵל בִּנְהִירוּ שְׁלִים. אֵימָתַי? אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" (בראשית א, ה), 'לְמֵאִיר וּבָא קְרָאוֹ יוֹם' (פסחים ב, ע"א) דָּא זֹהַר נְהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא מִסִּטְרָא דִּימִינָא. דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם" (משלי ד, יח). כְּדֵין "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב), בְּזִמְנָא דְּיִתְהַדְּרוּן עֲנָפִין לְאִתְקַשְּׁרָא בִּמְקוֹרֵיהוֹן בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּלָאו כִּדְקַדְמִיתָא. אֶלָּא כֹּלָּא בְּאַתְרֵיהּ יִתְתְּקַן כִּדְקָא יָאוּת בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן.

(דף קנג' עמוד א') וְהָא מטט' שָׂרָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' כַּמָּה אִינוּן עִלָּאִין רָזִין דְּאוֹרַיְתָא. דְּהָא כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בְּה' סִפְרִין קַדִּישִׁין. וְרָזָא דָּא שְׁכִינְתָּא אִיהִי ה', בַּהּ אִתְפָּרְשָׁן מִילִין לְה' וַדַּאי, דִּכְתִיב "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ" (קהלת א, ה) וְכוּ' לְאַחֲזָאָה דְּכֹלָּא בְּשְׁכִינְתָּא אִתְכְּלַל וַדַּאי.

פָּתַח וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמִין אַנְתְּ אִיהוּ חַד דְּלֵית אֲחָדִין כְּיִחוּדָא דִּילָךְ וְאַפִּיקַת עָלְמִין וְכוּ'. וּשְׁכִינְתָּא קַדִּישְׁתָּא עָבְדַת מָאנָא דְּכֹלָּא, קִישּׁוּרָא דְּכֹלָּא, יִחוּדָא דְּכֹלָּא, כְּלָלָא דְּכֹלָּא. וְכָל דִּיוּקְנִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין וְכֻלְהוֹ צִיּוּרִין דְּעָלְמִין אִתְחַזְיָין בַּהּ, דִּכְתִיב "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא). יְהֵא רַעֲוָא קָדָמָךְ דְּאֵימָא הָשַׁתָּא מִילִין קַדִּישִׁין, מִילִין דְּסָלְקִין קָמָךְ לִיקָרָא דִּילָךְ וּלְיִקָרָא דִּשְׁכִינְתָּךְ. בְּרִיךְ אַנְתְּ, בְּרִיךְ שְׁמָךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.

וְכַמָּה מַלְאָכַיָּא קָיְימִין לְשַׁמְּשָׁא לְכָל אָת וְאָת מֵאוֹרַיְתָא וְכֻלְהוֹ נִשְׁמָתִין עִלָּאִין דְּאִתְמָרוּ, דְּכֻלְּהוּ תַּלְיָין בְּאִינוּן אַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא. וכמה מלאכים שהם חיצוניות העולמות עומדים לשמש כל אות ואות מהתורה, וכל הנשמות העליונות שנאמרו מצד פנימיות העולמות - כולם תלויות באלו אותיות התורה. בְּזִמְנָא דִּשְׁבָקוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא בְּגִין אִינוּן חַכְמוֹת דִּלְבַר, כֻּלְהוֹ אִתְקַלְקָלוּ מִסִּידּוּרַיְיהוּ וְנָפְקוּ לְבַר בְּגָלוּתָא, וְכֻלְהוֹ אִתְחַלֲשׁוּ בְּלֹא חֵילָא וַדַּאי. ובזמן שעזבו ישראל את התורה בגלל אותם החוכמות החיצוניות, כל הסדרים התקלקלו ויצאו בחוץ לגלות, וכולם נחלשו ולא כוח ודאי.  

וְאִית מָאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּהוּ דְּאִתְּמָר בֵּיהּ  ויש מי שהשתדל בלימוד החוכמות החיצוניות באופן המסוים המותר שנאמר בו "לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת" (דברים יח, ט) 'אֲבָל אַתָּה לָמֵד' וְכוּ' (שבת עה). דְּדָא מָאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּהוּ לְתָפְסָא בְּהוּ ס"מ וְנוּקְבָּא כִּכְלָבִין דְּמִתַּפְסָן בְּשַׁלְשְׁלָאָה דְּעַל צַוָּארֵיהוֹן.  וזה מי שהשתדל בכח לימודו לתפוס את ס"מ ונוק' שלו, ככלבים הקשורים בשלשלאות שעל צוואריהם, וְדָא מָאן דְּלָא נַטִּיל רַגְלוֹי מֵאוֹרַיְתָא, אֶלָּא קָבִיעַ בַּהּ וַדַּאי, וְתָב וְתָפַס בְּאִלֵּין כְּלָבִין.וזה למי שלא מדיר רגליו מהתורה אלה קביעותו  בה ודאי והיא זו ששומרת אותו מאותם אלו שהוזכרו, שודאי זו סכמה עצומה להתעסק איתם, ורבים גדולים וטובים לא הצליחו בענין הזה וח"ו נפגעו, אבל מי שראוי שב ותופס באלו הכלבים. אֲבָל מָאן דְּאִתְפַּתֵּי אֲבַתְרַיְיהוּ וְשָׁבִיק אוֹרָיְתָא, אִשְׁתְּבִיק מִסְּטַר קַדִּישָׁא (דף קנב' עמוד ב') לְגַמְרֵי. אבל מי שמתפתה אחריהם ועוזב את התורה - נעזב מצד הקדושה לגמרי ול"ע יכול להמסר לידיהם.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כֹּלָּא לְאִתְתַּקְּנָא אִצְטְרִיךְ. בְּמַאי? אֶלָּא בִּנְהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא דְּאִתְגַּלְּיָא בְּעָלְמָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ולעתיד לבוא הכל יצטרך להתקן. במה? אלה באור התורה שיתגלה בעולם שנאמר בו "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א, ג), דָּא זֹהַר נְהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי. כְּדֵין זה הזוהר שהוא אור התורה ודאי. ואז, "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד), לְאִשְׁתַּכְּחָא כָּל חַד בְּסִטְרֵיהּ. דְּעַד דְּחָשׁוֹכָא שַׁלִּיט וְאִתְּמָר בֵּיהּ שימצא כל אחד במקומו,  שעד שהחושך שולט בגלות שנאמר בו "וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ" (משלי ל, כג). דָּא גָּרִים לִנְהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא דְּלָא יִתְגַּלֵּי, דְּחָשׁוֹכָא אַחְשִׁיךְ עֲלֵיהּ. בְּהַהוּא זִמְנָא זה גורם לאור התורה שלא יתגלה, וחושך הקליפות יחשיך עליה. באותו זמן, "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד), וּתֶהֱדַר אוֹרָיְתָא לְיִשְׂרָאֵל בִּנְהִירוּ שְׁלִים. אֵימָתַי? אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּכְתִיב ותחזור התורה לישראל באור שלם. מתי? אלא בזמן שנאמר בו "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" (בראשית א, ה), 'לְמֵאִיר וּבָא קְרָאוֹ יוֹם' (פסחים ב, ע"א) דָּא זֹהַר נְהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא מִסִּטְרָא דִּימִינָא. דְּאִתְּמָר בֵּיהּ  זה הזוהר - אור התורה מצדה ימין, החסד, שנאמר בו, "הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם" (משלי ד, יח). כְּדֵין "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב), בְּזִמְנָא דְּיִתְהַדְּרוּן עֲנָפִין לְאִתְקַשְּׁרָא בִּמְקוֹרֵיהוֹן בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּלָאו כִּדְקַדְמִיתָא.  בזמן שיחזרו הענפים שהם הנשמות והמלאכים להתקשר במקורן שהם הקב"ה והשכינה - שלא כבתחילה בזמן הגלות, אֶלָּא כֹּלָּא בְּאַתְרֵיהּ יִתְתְּקַן כִּדְקָא יָאוּת בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן. אל הכל במקומו יתוקן כמו שראוי בתיקון שלהם. אשרי חלקם.

(דף קנג' עמוד א') וְהָא מטט' שָׂרָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' כַּמָּה אִינוּן עִלָּאִין רָזִין דְּאוֹרַיְתָא. דְּהָא כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בְּה' סִפְרִין קַדִּישִׁין. וְרָזָא דָּא שְׁכִינְתָּא אִיהִי ה', בַּהּ אִתְפָּרְשָׁן מִילִין לְה' וַדַּאי, והנה השר מט"ט, בא פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, כמה עליונים הם סודות התורה, שהרי הכל נכלל בחמשת חומשי תורה הספרים הקדושים, וסוד זה השכינה היא ה' אחרונה של שם, ובה מתבארים הדברים ל-ה' ודאי, שנאמר,דִּכְתִיב "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ" (קהלת א, ה) וְכוּ' לְאַחֲזָאָה דְּכֹלָּא בְּשְׁכִינְתָּא אִתְכְּלַל וַדַּאי. להראות שהכל בשכינה נכלל ודאי.

פָּתַח וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמִין אַנְתְּ אִיהוּ חַד דְּלֵית אֲחָדִין כְּיִחוּדָא דִּילָךְ וְאַפִּיקַת עָלְמִין וְכוּ'. פתח מט"ט התפילה ושבח ואמר, ריבון העולמים, אתה הוא אחד, שאינן עוד אחדים כיחודך, והוצאת עולמות וכו', וּשְׁכִינְתָּא קַדִּישְׁתָּא עָבְדַת מָאנָא דְּכֹלָּא, קִישּׁוּרָא דְּכֹלָּא, יִחוּדָא דְּכֹלָּא, כְּלָלָא דְּכֹלָּא. ועשית ששכינה הקדושה תהיה כללות הכל, וְכָל דִּיוּקְנִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין וְכֻלְהוֹ צִיּוּרִין דְּעָלְמִין אִתְחַזְיָין בַּהּ, דִּכְתִיב וכל הדיוקנאות העליונים ותחתונים, וכל ציורי העולם נראים בה, שנאמר, "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא). יְהֵא רַעֲוָא קָדָמָךְ דְּאֵימָא הָשַׁתָּא מִילִין קַדִּישִׁין, מִילִין דְּסָלְקִין קָמָךְ לִיקָרָא דִּילָךְ וּלְיִקָרָא דִּשְׁכִינְתָּךְ. בְּרִיךְ אַנְתְּ, בְּרִיךְ שְׁמָךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין. יהי רצון לפניך, שאמר עכשיו דברים קדושים, דברים שעולים לפניך, לכבודך ולכבוד שכינתך. ברוך אתה לעולם ולעולמי עולמים.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה בר"י: תפילה בעבור השכינה שתעלה עד אין סוף ואין תכלית, תבקע את כל החשוכים, ובכח היחוד יתגלה אמתתו ית'.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה סָבְלָה בַּעֲבוּר בָּנֶיהָ כַּמָּה סִתּוּמִים גְּדוֹלִים, וְכָפְפָה רֹאשָׁהּ לִפְנֵי שִׁפְחָתָהּ, וְהִשְׁלִיטָה עֲבָדִים רָעִים שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים", שֶׁהֵם אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁנִּמְסְרוּ לָהֶם כַּמָּה מַלְאָכִים לַעֲשׂוֹת הַפְּעֻלּוֹת שֶׁלָּהֶם בָּעוֹלָם. וְהַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלָּהּ "הֵן אֶרְאֶלָם צָעֲקוּ חוּצָה", שֶׁהֵם חוּץ מִמְּקוֹמָהּ מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם לִפְעֹל לְתִקּוּנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֲרֵי נִטַּל מֵהֶם וְהֵם עוֹמְדִים בְּטֵלִים בַּחֹשֶׁךְ, עַד שֶׁתִּתְעוֹרֵר אַתָּה בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ דִּכְתִיב "וְהָיָה יְהוָֹה לְמֶלֶךְ" וכו', שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה יַחֲזֹר זְעִיר אַנְפִין לְהִקָּרֵא מֶלֶךְ בַּמַּלְכוּת שֶׁלוֹ שֶׁתִּשְׁתַּלֵּם וְיִקַּח מֶמְשָׁלָה עַל כָּל הָעוֹלָם כְּבַתְּחִלָּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם אַחֵר שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם אֶלָּא הַשְּׁכִינָה וּמַלְכוּת שֶׁלָּהּ, כָּל זֶה כְּשֶׁתְּגַלֶּה יִחוּד שֶׁלְּךָ דִּכְתִיב "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָֹה אֶחָד", וּלְפִיכָךְ הוֹדַעְתָּ לָנוּ אֱמוּנַת יִחוּדְךָ עַתָּה בְּסוֹף הַיָּמִים כְּדֵי לְגַלּוֹת יִחוּדְךָ בְּעוֹלָמְךָ.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי רַב הוֹחַלְנוּ לְךָ בְּסִתּוּם וְצִפּוּי עַד שֶׁהֵאִיר בָּנוּ אוֹר יִחוּדְךָ לְקַיֵּם עָלֵינוּ אֱמוּנַת יִחוּדְךָ בְּכַמָּה נִסְיוֹנוֹת מִצַּד הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא אֶבֶן בֹּחַן, שֶׁבָּהּ "יְהוָֹה צַדִּיק יִבְחָן", וַהֲרֵי אָנוּ בּוֹטְחִים בְּךָ שֶׁיִּחוּדְךָ אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה, וְאֵין שׁוּם חֹשֶׁךְ שֶׁיָּכוֹל לִמְנֹעַ אוֹתוֹ, הֲלֹא עַתָּה הוּא זְמַן שֶׁתְּגַלֶּה גַּם אַתָּה אוֹת אֲמִתְּךָ וּתְגַלֶּה עָלֵינוּ יִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה, וְתַעֲלֶה עַתָּה בִּתְפִלָּתִי שְׁכִינָתְךָ הַקְדוֹשָׁה עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לְקַשֵּׁר הַכֹּל בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ וְלִבְקֹעַ בְּתוֹךְ כָּל חֹשֶׁךְ וּלְגַלּוֹת לָנוּ אֲמִתַּת יִחוּדְךָ, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ יְהוָֹה אֶחָד". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה רי"ג: בהגלות היחוד - האמת והטוב שולט בכל העולמות, ויזכו בהם המיחלים ליחודו.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. שִׁמְךָ מִתְיַחֵד בְּכָל מַדְרֵגוֹתָיו שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָֹה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", מִיָּד אֱמֶת שׁוֹלֵט בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "גַּם יְהוָֹה יִתֵּן הַטּוֹב", לִשְׁלֹט בְּכָל עֲנָפִים שֶׁלּוֹ בְּכָל צַד, לְמִי נִתָּן? אֶלָּא לְמִי שֶׁמְּיַחֵל לְךָ. לְךָ אָנוּ מְיַחֲלִים, גַּלֵּה לָנוּ אֲמִתְּךָ בְּיִחוּדְךָ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה רי"ד: מציאות רשעים בעולם אפשרית בהסתר שם מ"ה, ושליטתם מכוח הסתר האהב"ה. ובגילוי היחוד תתגלה הא' ויתשלם המשיח בכח א'דם – מ"ה, א'חד, א'הבה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "עַד מָתַי" רְשָׁעִים? שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּסְתַּלֵּק שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ מִלְּהָאִיר בְּעוֹלָמְךָ. וְזֶה הַשֵּׁם שֶׁעוֹמֵד לְגַלּוֹת יִחוּדְךָ "יוד הא ואו הא" (גִּימַ' אָדָם). שֵׁם אַהֲבָ"ה שֵׁם אֶחָ"ד גִּימַ' יאא"א - בִּזְמַן שֶׁנִּתְעַלֵּם שָׁלְטוּ הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם, עַד מָתַ"י וַדַּאי - שֶׁהוּא עֶשֶׂר פְּעָמִים מ"ה שֶׁבָּהֶם צָרִיךְ לְהִשְׁתַּלֵּם אָדָם דִּכְתִיב "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹ"ד", וְכֵן יִשְׁתַּלֵּם אֱמֶת - שֶׁהוּא "אָדָ"ם אַתֶּ"ם" אֱמֶ"ת, וְא' שֶׁל יִחוּד שֶׁלְךָ שֶׁתִּתְגַּלֶּה לְכָל הַצְּדָדִין. הֲרֵי אָנוּ מְקַוִּים לַאֲמִתְּךָ, יַחֵד שִׁמְךָ בָּנוּ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.