תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
תקונא שיבסר
"בְּרֵאשִׁית", עֲלָהּ אִתְּמַר רֵאשִׁית "מַעְשַׂר דְּגָנְךָ" (דברים יב, יז), וְדָא מַלְכוּת דְּאִיהוּ מַעֲשֵׂר, וְאִיהִי עֲשִׂירִית לְעֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּבְגִינָהּ מְעַשְּׂרִין, וּמוֹץ וְתֶבֶן דְּאִינוּן לְבוּשִׁין דְּחִטָּה, בְּהַאי עָלְמָא פְּטוּרִין מִמַּעֲשֵׂר, וּמָאן דְּבָעִי לְאַפָּקָא מַעֲשֵׂר מֵחִטָּה, בָעִי לְנַקְיֵיהּ מִן מוֹץ וְתֶבֶן דְּאִינוּן ח"ט, וְאִשְׁתְּאָרַת אִיהִי ה' נְקִיָּה, בְּהַהוּא זִמְנָא יְהֵא זָרִיק בָּהּ טִפָּה דְאִיהִי י'.
וּכְגַוְונָא דָא בְּזִווּגָא דְבַר נַשׁ, צָרִיךְ לְנַקָּאָה טִפָּה מֵחֵטְ"א דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע, לְמֶהֱוִי זַרְעָא נְקִיָּה בְּה', הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הֵ"א לָכֶם זֶרַע" (בראשית מז, כג).
אֲבָל בְּעָלְמָא דְאָתֵי חִטָּה אִיהִי נְקִיָּה, אִיהִי וּלְבוּשָׁה, וְאִיהִי עֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא, וּבְגִין דָּא בְּהַמּוֹצִיא, בַּעַל הַבַּיִת צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּה', לְמֶהֱוִי אִיהִי נְקִיָּה בְלָא פְסוֹלֶת. וּתְרֵין עִשּׂוּרִין אִינוּן, דְּאָמַר קְרָא "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר" (דברים יד, כב), אַמַּאי? אֶלָּא בְגִין לְקַשְׁרָא לָהּ בִּתְרֵין דְּרוֹעִין, דְּאִינוּן כֹּהֵן לֵוִי, דְאִינוּן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְלֵוִי, מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר לַכֹּהֵן, דְּכָל סְפִירָן סָלְקִין לְעֶשֶׂר, עַד דְּסָלְקִין לְמֵאָה, וְאִיהִי אִתְעֲבִידַת תְּרוּמָה לְכֻלְּהוּ מֵאָה, וּבְגִין דָּא שִׁיעוּר תְּרוּמָה תְּרֵי מִמֵּאָה, לָקֳבֵל תְּרֵין לוּחִין דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהִי תוֹרָה דְאִתְיְיהִיבַת בְּאַרְבְּעִין יוֹמִין, וְדָא אִיהוּ תּוֹרָ"ה מ', וּבָהּ אִתְעֲבִידוּ סְפִירָן כֻּלְּהוּ עֶשְׂרוֹנִים, תְּלַת אֲבָהָן תְּלַת עֶשְׂרוֹנִין, תְּרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט אִינוּן עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן.
תקונא תמני סרי
(דף לא ע"ב) בְּרֵאשִׁית בָּרָ"א שִׁי"ת, אִינוּן שִׁית דַּרְגִּין דִּנְבוּאָה, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (שיר השירים ה, טו), וּכְמָה דְאִינוּן שִׁית לְתַתָּא, הָכִי אִינוּן שִׁית לְעֵילָא, וְאִינוּן שִׁית סָלְקִין לְשִׁתִּין, בְּאָן אֲתַר? בִּיסוֹ"ד חַ"י עָלְמִין, אִשְׁתָּאַר י"ד מִן יְסוֹד, דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, כְּלִילָא מֵאַרְבַּע סְרֵי פִּרְקִין דְיָד, דְּאִינוּן בְּחָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן, וְאִינוּן "יְהֹוָה יוד הא ואו הא", אַרְבַּע סְרֵי אַתְוָון דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִכְלִילָן בָּהּ, וְדָא אִיהוּ וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה.
ס"ו מִן יְסוֹד, אִנּוּן לָקֳבֵל שִׁית דַּרְגִּין דְּכָרְסַיָּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, וְאָת ו' סְלִיק בְּי' דְּאִיהִי עֲטָרָה דִבְרִית לְשִׁתִּין, שִׁית זִמְנִין עֲשַׂר, וְסָלְקִין לְשִׁתִּין לָקֳבֵל שִׁתִּין גַּלְגַּלִּין דְּסַחֲרִין לְכָרְסַיָּא, וְכָרְסַיָּא תַמָּן שְׁכִינְתָּא.
דְאִיהִי דִמְיוֹן וּמַרְאֶה דְכֹלָּא, דִּמְיוֹן הָא דְאִתְּמַר "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וּתְמֻנַת יְהֹוָה יַבִּיט" (במדבר יב, ח), עַל שֵׁם דְּכָל פַּרְצוּפִין דִּנְבִיאֵי בָּהּ אִינוּן רְשִׁימִין, אִתְקְרֵי דִמְיוֹן, וְעַל שֵׁם דְּכָל נְהוֹרִין דִּלְעֵילָא מִינָהּ, בָּהּ אִתְחַזְיָין אִתְקְרִיאַת מַרְאֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְהֹוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע" (במדבר יב, ו), בִּסְתִימוּ דְעַיְינִין, אִתְקְרִיאַת מַרְאֶה בַחֲלוֹם, וְרָזָא דְמִלָּה "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר" (שיר השירים ה, ב), וּבִפְתִיחוּ דְעַיְינִין אִיהוּ מַרְאֶה בְּהָקִיץ, וּתְרֵין מְמַנָּן תַּמָּן, חַד סגרו"ן, וְחַד פתחו"ן, וּמטטרו"ן דְּאִתְקְרֵי בְּשֵׁם תַּרְוַיְיהוּ, מְמַנָּא עַל תְּרֵין מַפְתְּחִין אִלֵּין.
תקונא שיבסר תִּקּוּן שִׁבְעָה עָשָׂר
"בְּרֵאשִׁית", עֲלָהּ אִתְּמַר רֵאשִׁית "מַעְשַׂר דְּגָנְךָ" (דברים יב, יז), וְדָא מַלְכוּת דְּאִיהוּ מַעֲשֵׂר, בְּרֵאשִׁית, עָלֶיהָ נֶאֱמַר רֵאשִׁית מַעְשַׂר דְּגָנְךָ, וְזוֹ מַלְכוּת שֶׁהִיא מַעֲשֵׂר, וְאִיהִי עֲשִׂירִית לְעֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּבְגִינָהּ מְעַשְּׂרִין, וְהִיא עֲשִׂירִית לְעֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּבִשְׁבִילָהּ מְעַשְּׂרִים, וּמוֹץ וְתֶבֶן דְּאִינוּן לְבוּשִׁין דְּחִטָּה, בְּהַאי עָלְמָא פְּטוּרִין מִמַּעֲשֵׂר, וּמוֹץ וְתֶבֶן שֶׁהֵם הַלְּבוּשִׁים שֶׁל הַחִטָּה, בָּעוֹלָם הַזֶּה פְּטוּרִים מִמַּעֲשֵׂר, וּמָאן דְּבָעִי לְאַפָּקָא מַעֲשֵׂר מֵחִטָּה, בָעִי לְנַקְיֵיהּ מִן מוֹץ וְתֶבֶן דְּאִינוּן ח"ט, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהוֹצִיא מַעֲשֵׂר מֵחִטָּה, צָרִיךְ לְנַקּוֹתוֹ מִן הַמּוֹץ וְהַתֶּבֶן שֶׁהֵם ח"ט, וְאִשְׁתְּאָרַת אִיהִי ה' נְקִיָּה, בְּהַהוּא זִמְנָא יְהֵא זָרִיק בָּהּ טִפָּה דְאִיהִי י' וְהִיא נִשְׁאֶרֶת ה' נְקִיָּה. בְּאוֹתוֹ זְמַן יִהְיֶה זוֹרֵק בָּהּ טִפָּה שֶׁהִיא י'. וּכְגַוְונָא דָא בְּזִווּגָא דְבַר נַשׁ, צָרִיךְ לְנַקָּאָה טִפָּה מֵחֵטְ"א דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע, לְמֶהֱוִי זַרְעָא נְקִיָּה בְּה', וּכְמוֹ זֶה בְּזִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם, צָרִיךְ לְנַקּוֹת טִפָּה מֵחֵטְ"א, שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע, לִהְיוֹת זֶרַע נָקִי בַּה'. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הֵ"א לָכֶם זֶרַע" (בראשית מז, כג) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הֵ"א לָכֶם זֶרַע.
אֲבָל בְּעָלְמָא דְאָתֵי חִטָּה אִיהִי נְקִיָּה, אִיהִי וּלְבוּשָׁה, וְאִיהִי עֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא, אֲבָל בָּעוֹלָם הַבָּא, הַחִטָּה הִיא נְקִיָּה, הִיא וּלְבוּשָׁהּ, וְהִיא עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה, וּבְגִין דָּא בְּהַמּוֹצִיא, בַּעַל הַבַּיִת צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּה', לְמֶהֱוִי אִיהִי נְקִיָּה בְלָא פְסוֹלֶת וּתְרֵין עִשּׂוּרִין אִינוּן, דְּאָמַר קְרָא "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר" (דברים יד, כב), אַמַּאי? וּשְׁנֵי עִשּׂוּרִים הֵם, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר, לָמָּה? אֶלָּא בְגִין לְקַשְׁרָא לָהּ בִּתְרֵין דְּרוֹעִין, דְּאִינוּן כֹּהֵן לֵוִי, דְאִינוּן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְלֵ וּמִשּׁוּם זֶה בְּהַמּוֹצִיא, בַּעַל הַבַּיִת צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בַּה', שֶׁהִיא תִהְיֶה נְקִיָּה בְּלִי פְסֹלֶת, וִי, מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר לַכֹּהֵן, אֶלָּא בִּשְׁבִיל לִקְשֹׁר אוֹתָהּ עִם שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת, שֶׁהֵם כֹּהֵן וְלֵוִי, שֶׁהֵם מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לַלֵּוִי, מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר לַכֹּהֵן, דְּכָל סְפִירָן סָלְקִין לְעֶשֶׂר, עַד דְּסָלְקִין לְמֵאָה, שֶׁכָּל הַסְּפִירוֹת עוֹלוֹת לְעֶשֶׂר (בַּשְּׁכִינָה), עַד שֶׁעוֹלוֹת לְמֵאָה, וְאִיהִי אִתְעֲבִידַת תְּרוּמָה לְכֻלְּהוּ מֵאָה, וּבְגִין דָּא שִׁיעוּר תְּרוּמָה תְּרֵי מִמֵּאָה, לָקֳבֵל תְּרֵין לוּחִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְהִיא נַעֲשֵׂית תְּרוּמָה לְכָל הַמֵּאָה, וּמִשּׁוּם זֶה שִׁעוּר תְּרוּמָה שְׁנַיִם מִמֵּאָה, כְּנֶגֶד שְׁנֵי לוּחוֹת הַתּוֹרָה, דְּאִיהִי תוֹרָה דְאִתְיְיהִיבַת בְּאַרְבְּעִין יוֹמִין, וְדָא אִיהוּ תּוֹרָ"ה מ', וּבָהּ אִתְעֲבִידוּ סְפִירָן כֻּלְּהוּ עֶשְׂרוֹנִים, שֶׁהִיא תוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּאַרְבָּעִים יָמִים, וְזֶהוּ תוֹרָ"ה מ', וּבָהּ נַעֲשׂוּ הַסְּפִירוֹת כֻּלָּן עֶשְׂרוֹנִים, תְּלַת אֲבָהָן תְּלַת עֶשְׂרוֹנִין, תְּרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט אִינוּן עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן, שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים, שְׁנֵי נְבִיאֵי אֱמֶת הֵם עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן.
תקונא תמני סרי תִּקּוּן שְׁמוֹנָה עָשָׂר
(דף לא ע"ב) בְּרֵאשִׁית בָּרָ"א שִׁי"ת, אִינוּן שִׁית דַּרְגִּין דִּנְבוּאָה, בְּרֵאשִׁית, בָּרָ"א שִׁי"ת, הֵם שֵׁשׁ דְּרָגוֹת שֶׁל נְבוּאָה, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (שיר השירים ה, טו), וּכְמָה דְאִינוּן שִׁית לְתַתָּא, הָכִי אִינוּן שִׁית לְעֵילָא, וְאִינוּן שִׁית סָלְקִין לְשִׁתִּין, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, וּכְמוֹ שֶׁהֵם שֵׁשׁ לְמַטָּה, כָּךְ הֵם שֵׁשׁ לְמַעְלָה, וְאוֹתָם שֵׁשׁ עוֹלִים לְשִׁשִּׁים, בְּאָן אֲתַר? בִּיסוֹ"ד חַ"י עָלְמִין, אִשְׁתָּאַר י"ד מִן יְסוֹד, דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, כְּלִילָא מֵאַרְבַּע סְרֵי פִּרְקִין דְיָד, דְּאִינוּן בְּחָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן, בְּאֵיזֶה מָקוֹם? בִּיסוֹ"ד חַ"י הָעוֹלָמִי"ם, נִשְׁאָר י"ד מִן יְסוֹ"ד, זוֹ שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה כְּלוּלָה מֵאַרְבָּעָה עָשָׂר פְּרָקִים שֶׁל הַיָּד שֶׁהֵם בְּחָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְאִינוּן "יְהֹוָה יוד הא ואו הא", אַרְבַּע סְרֵי אַתְוָון דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִכְלִילָן בָּהּ, וְדָא אִיהוּ וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה, וְהֵם יהו"ה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכְּלוּלוֹת בָּהּ, וְזֶהוּ וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה.
ס"ו מִן יְסוֹד, אִנּוּן לָקֳבֵל שִׁית דַּרְגִּין דְּכָרְסַיָּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, ס"ו מִן יְסוֹד, הֵם כְּנֶגֶד שֵׁשׁ הַדְּרָגוֹת שֶׁל הַכִּסֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, וְאָת ו' סְלִיק בְּי' דְּאִיהִי עֲטָרָה דִבְרִית לְשִׁתִּין, שִׁית זִמְנִין עֲשַׂר, וְאוֹת ו' עוֹלָה בְּי', שֶׁהִיא עֲטָרָה שֶׁל הַבְּרִית לְשִׁשִּׁים, שֵׁשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר, וְסָלְקִין לְשִׁתִּין לָקֳבֵל שִׁתִּין גַּלְגַּלִּין דְּסַחֲרִין לְכָרְסַיָּא, וְכָרְסַיָּא תַמָּן שְׁכִינְתָּא וְעוֹלִים לְשִׁשִּׁים כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים גַּלְגַּלִּים שֶׁסּוֹבְבִים אֶת הַכִּסֵּא, וְהַכִּסֵּא שָׁם הַשְּׁכִינָה. דְאִיהִי דִמְיוֹן וּמַרְאֶה דְכֹלָּא, דִּמְיוֹן הָא דְאִתְּמַר "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וּתְמֻנַת יְהֹוָה יַבִּיט" (במדבר יב, ח), שֶׁהִיא הַדִּמְיוֹן וּמַרְאֶה שֶׁל הַכֹּל, הַדִּמְיוֹן, הֲרֵי נֶאֱמַר וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר וּתְמוּנַת יהו"ה יַבִּיט. עַל שֵׁם דְּכָל פַּרְצוּפִין דִּנְבִיאֵי בָּהּ אִינוּן רְשִׁימִין, אִתְקְרֵי דִמְיוֹן, עַל שֵׁם שֶׁכָּל הַפַּרְצוּפִים שֶׁל הַנְּבִיאִים הֵם רְשׁוּמִים בָּהּ, נִקְרֵאת דִּמְיוֹן, וְעַל שֵׁם דְּכָל נְהוֹרִין דִּלְעֵילָא מִינָהּ, בָּהּ אִתְחַזְיָין אִתְקְרִיאַת מַרְאֶה, וְעַל שֵׁם שֶׁכָּל הָאוֹרוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה בָּהּ הֵם נִרְאִים, הִיא נִקְרֵאת מַרְאֶה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְהֹוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע" (במדבר יב, ו), בִּסְתִימוּ דְעַיְינִין, אִתְקְרִיאַת מַרְאֶה בַחֲלוֹם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יהו"ה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בִּסְתִימַת הָעֵינַיִם נִקְרֵאת מַרְאֶה בַחֲלוֹם, וְרָזָא דְמִלָּה "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר" (שיר השירים ה, ב), וּבִפְתִיחוּ דְעַיְינִין אִיהוּ מַרְאֶה בְּהָקִיץ, וְסוֹד הַדָּבָר - אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, וּבִפְתִיחַת הָעֵינַיִם הוּא מַרְאֶה בְהָקִיץ, וּתְרֵין מְמַנָּן תַּמָּן, חַד סגרו"ן, וְחַד פתחו"ן, וּמטטרו"ן דְּאִתְקְרֵי בְּשֵׁם תַּרְוַיְיהוּ, מְמַנָּא עַל תְּרֵין מַפְתְּחִין אִלֵּין וּשְׁנֵי מְמֻנִּים שָׁם, אֶחָד סגרו"ן וְאֶחָד פתחו"ן, וּמטטרו"ן שֶׁנִּקְרָא בְשֵׁם שְׁנֵיהֶם, מְמֻנֶּה עַל שְׁנֵי הַמַּפְתְּחוֹת הַלָּלוּ.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
וְתָא חֲזֵי, דְּכָל זִמְנָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִתְתַּקְּפִין וַדַּאי שְׁכִינְתָּא אַסְתִּימַת גָּרְמָהּ, "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע" (שם), וְדָא י' סְתִימָא. בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא אִתְּעַר לְגַבָּהּ לְפַקְדָּא לַהּ, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת י' דָּא, כְּגַוְנָא דָּא יו"ד. וְדָא יָדוֹ הַיָּד הַחֲזָקָה בִּפְקִידָּה. וּבָהּ "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" (תהלים קמה, טז) דְּי' סְתִימָא אִיהִי, וְכַד אִתְעֲבִידַת הָכִי – יָדוֹ אִתְפַּתְּחַת, וְכַמָּה נְהוֹרִין וְכַמָּה בִּרְכָאָן נָפְקִין מִינַּהּ לְכָל סְטַר. דִּבְקַדְמִיתָא אִיהִי י' סְתִימָא וְאִתְמְלִיאַת זְעֵיר זְעֵיר, לְבָתַר אִתְפַּתְּחַת. אֵימָתַי? אֶלָּא "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" (תהלים קמה, טז), בְּפַתָּח אִתְפַּתְּחַת.
וְכַד אִשְׁתַּלִימַת לְגַמְרֵי אִתְּמָר בַּהּ "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". בְּהַהוּא זִמְנָא "כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי" (דברים לב, מ) לְנַטְּלָא לַהּ לְעֵילָא, "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (שמואל א' ב, ח). דִּכְדֵין אִתְעַטְּרַת בְּכַמָּה תִּיקּוּנֵי עִטְרִין לְאִתְחַבְּרָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, דִּכְתִיב "וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהֹוָה" (ישעיהו מד, ה) דְּדָא זְכִירָה. דִּפְקִידָּה אִיהִי בִּשְׂמָאלָא, זְכִירָה בִימִינָא "הַגָּדוֹל" וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.
מִיָּד (דף נז' עמוד א') קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא וְאָמַר לֵיהּ אַבְרָהָם אַבְרָהָם אַבָּא חֲסִידָא רְחִימָא דְּמַלְכָּא דִּכְתִיב "אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (ישעיהו מא, ח) דְּעַל יָדֶךָ אִתְקַשְּׁרַת שְׁכִינְתָּא בִימִינָא לְאִתְבַּסְּמָא בֵּיהּ. וְאִתְּמָר בְּךָ "רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְהֹוָה" (דברים י, טו) אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן. וְרָזָא דְּמִלָּה "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב" (שמות ג, ו). "לְאַהֲבָה אוֹתָם" (דברים י, טו), דָּא רָזָא דִּכְתִיב בְּךָ "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב, ב) דְּבָךְ חוֹתְמִין 'מָגֵן אַבְרָהָם' (פסחים קיז) דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר בִימִינָא דִּילָךְ, בְּגִין כָּךְ לְאַהֲבָה אוֹתָם וַדַּאי. וְדָא מָגֵ"ן אָבוֹת דְּאִיהוּ א"ל א"ל א"ל מִסִּטְרָא דִּילָךְ, דְּכָלִיל כֻּלְהוֹ תְּלָת בִימִינָא. וּזְכוּתָא דִּילָךְ אִיהוּ מָגֵן לְשֵׁיזָבָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא מִכֹּלָּא.
עַל יְדָךְ יִשְׁתַּכַּח לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל נַיְחָא שְׁלִים דְּלָא אִשְׁתְּכַח כְּוָתֵיהּ מֵעָלְמָא. דָּא נַיְחָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד" (ישעיהו יא, י) דָּא ל"ב. כ"ב אַתְוָן וְעֶשֶׂר אֲמִירָן דְּאִינוּן כְּלָלָא דְּכָל בִּרְיָין דְּעָלְמָא. וְאִינּוּן ל"ב נְתִיבוֹת חָכְמָה דִּבְהוּ אַתְקִינַת לְכָל עָלְמָא וּלְבִרְיָן דִּילֵיהּ בְּסֵפֶר יְצִירָה דִּילָךְ, דְּעַבְדַּת בְּקַדְמִיתָא בְּזִמְנָא דְּכָל בִּרְיָין אִתְקַלְקָלוּ וְאַנְתְּ אַתְקִינַת לוֹן. וְאִתְּמָר בְּךָ "וַיִּטַּע אֶשֶׁל… וַיִּקְרָא שָׁם" (בראשית כא, לג) וְכוּ' וַיִּקְרָא שָׁם וְכוּ'. וְדָא יְמִינָא (דף נז' עמוד ב') דְּבֵיהּ 'הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ' וְכוּ'. וְהָכִי תְּחַדֵּשׁ לוֹן לְזִמְנָא דְּאָתֵי, דִּכְתִיב "תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי" (תהלים קג, ה) דְּכֻלְּהוּ בִּרְיָין יִתְחַדְּשׁוּן בִּנְהִירוּ שְׁלִים וְנַיְחָא יִשְׁתַּכַּח בְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ "מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד" (ישעיהו יא, י) וַדַּאי.
כְּדֵין "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב) דָּא יְמִינָא, לָקֳבֵל גָּלוּתָא דִּכְתִיב בֵּיהּ "לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי" (יונה ב, ז). דְּהָא לָקֳבֵל כֻּלְהוֹ קִלְקוּלִין דְּגָלוּתָא יִשְתַּכְּחוּן תִּיקּוּנֵי עִיטּוּרִין בְּפוּרְקָנָא, דִּכְתִיב "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה" (תהלים צ, טו). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.
וְתָא חֲזֵי, דְּכָל זִמְנָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִתְתַּקְּפִין וַדַּאי שְׁכִינְתָּא אַסְתִּימַת גָּרְמָהּ, ובא וראה, בכל זמן שהסטרא אחרא מתחזקת – ודאי השכינה מסתירה עצמה, "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע" (שם), וְדָא י' סְתִימָא. בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא אִתְּעַר לְגַבָּהּ לְפַקְדָּא לַהּ, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת י' דָּא, ובזמן שהמלך הקדוש / שהוא יסוד דז"א שיתעורר אליה לפקוד אותה בשלב הגאולה הנקרא 'פקידה', אז תתמלא י' הזאת בשפע כגון, כְּגַוְנָא דָּא יו"ד. וְדָא יָדוֹ "הַיָּד הַחֲזָקָה" בִּפְקִידָּה. וּבָהּ "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" (תהלים קמה, טז) דְּי' סְתִימָא אִיהִי, וְכַד אִתְעֲבִידַת הָכִי יָד"וֹ – אִתְפַּתְּחַת, וְכַמָּה נְהוֹרִין וְכַמָּה בִּרְכָאָן נָפְקִין מִינַּהּ לְכָל סְטַר. י' היא סתומה, וכאשר היא מתמלאת שפע ונעשית י"דו, שוב אינה סתומה ונפתחת, והרבה ברכות והרבה אורות יוצאים ממנה לכל צד, דִּבְקַדְמִיתָא אִיהִי י' סְתִימָא וְאִתְמְלִיאַת זְעֵיר זְעֵיר, לְבָתַר אִתְפַּתְּחַת. שבתחילה היא י' סתומה, ומתמלאת מעט מעט, ואחר כך נפתחת. אֵימָתַי? אֶלָּא "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" (תהלים קמה, טז), בְּפַתָּח אִתְפַּתְּחַת מתי? אלא זה סוד "פותח את "ידך" יודך, כאשר אורות החכמה הרמוזים בניקוד פתח נפתחים בסוד פות"ח בעת הפקידה בהתעוררות ריבוע שם ע"ב כלפי היו"ד הזאת וזה יוד"ך.
וְכַד אִשְׁתַּלִימַת לְגַמְרֵי אִתְּמָר בַּהּ וכאשר תושלם להפתח לגמרי יאמר בשכינה "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן "כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי" (דברים לב, מ) לְנַטְּלָא לַהּ לְעֵילָא, להעלות אותה שהיא יד"י – למעלה עד לתפארת שהוא שמים וזה כשיתחיל שלב "הזכירה" "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (שמואל א' ב, ח) שאביון הוא המשיח שיתרומם מתפחתה של רומי, [1]"ובתוך הזמן בין הפקידה לזכירה האיש אשר לו משפט הגאולה לגאול – ראוי להתקן ולהיות נכון למעשהו". דִּכְדֵין אִתְעַטְּרַת בְּכַמָּה תִּיקּוּנֵי עִטְרִין לְאִתְחַבְּרָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, ואז מתעטרת בכמה תיקוני עטרות, כדי להתחבר במלך, דִּכְתִיב "וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהֹוָה" (ישעיהו מד, ה) הכתיבה היא בספר שהיא המלכות העומדת בגדלות בסוד ידו לחברה במלך שהוא יהו"ה דְּדָא זְכִירָה. דִּפְקִידָּה אִיהִי בִּשְׂמָאלָא, זְכִירָה בִימִינָא "הַגָּדוֹל" וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.
מִיָּד (דף נז' עמוד א') קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא משה רבנו הרועה הנאמן וְאָמַר לֵיהּ אַבְרָהָם אַבְרָהָם אַבָּא חֲסִידָא רְחִימָא דְּמַלְכָּא אהוב המלך דִּכְתִיב "אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (ישעיהו מא, ח) דְּעַל יָדֶךָ אִתְקַשְּׁרַת שְׁכִינְתָּא בִימִינָא לְאִתְבַּסְּמָא בֵּיהּ, על ידך נקשרת השכינה בצד ימין שהוא החסד להתבשם ולהתמתק בו, שנאמר בך, וְאִתְּמָר בְּךָ "רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְהֹוָה" (דברים י, טו) חש"ק הוא סוד הניקוד הרומז לג' אבות אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן והם ג' אבות, וזה סוד, וְרָזָא דְּמִלָּה "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב" (שמות ג, ו). "לְאַהֲבָה אוֹתָם" (דברים י, טו), דָּא רָזָא דִּכְתִיב בְּךָ וזה סוד "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב, ב) שהיא המידה שירש אברהם אבינו שהיא המלכות הממותקת ממידת החסד דְּבָךְ חוֹתְמִין ובך חותמים ברכה ראשונה של תפילת עמידה 'מָגֵן אַבְרָהָם' (פסחים קיז) דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר בִימִינָא דִּילָךְ, שהכל נקשר בסוד הנהגת החסד שבקו הימין, בְּגִין כָּךְ לְאַהֲבָה אוֹתָם וַדַּאי ובזכותך הוזכרה מידת האהבה שהיא בחסד על כל ג' אבות, וכן נרמז בברכת אבות. וְדָא מָגֵ"ן אָבוֹת דְּאִיהוּ א"ל א"ל א"ל שם א"ל הוא שם החסד, הנזכר על כל אחד מג' אבות, ג' פעמים א"ל עולה מג"ן מִסִּטְרָא דִּילָךְ מצד החסד שהוא מידתך, דְּכָלִיל כֻּלְהוֹ תְּלָת בִימִינָא כולל את כולם בחסד שבימין. וּזְכוּתָא דִּילָךְ אִיהוּ מָגֵן לְשֵׁיזָבָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא מִכֹּלָּא, וזכות הראשונים שלך שמסרת נפשך לשם גילוי מלכו של עולם, הוא המגן להציל את ישראל מכל רעות הגלות.
עַל יְדָךְ יִשְׁתַּכַּח לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל נַיְחָא שְׁלִים דְּלָא אִשְׁתְּכַח כְּוָתֵיהּ מֵעָלְמָא. דָּא נַיְחָא בזכותך יהיה להם לישראל, מנוחה שלמה שלא היה כמותו מעולם, שנאמר בו דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד" (ישעיהו יא, י) דָּא כבו"ד גימ' ל"ב. כ"ב אַתְוָן וְעֶשֶׂר אֲמִירָן דְּאִינוּן כְּלָלָא דְּכָל בִּרְיָין דְּעָלְמָא ל"ב סוד גימ' כ"ב אותיות וי' שהם כלל כל בריות העולם ספירות. וְאִינּוּן ל"ב נְתִיבוֹת חָכְמָה דִּבְהוּ אַתְקִינַת לְכָל עָלְמָא וּלְבִרְיָן דִּילֵיהּ בְּסֵפֶר יְצִירָה דִּילָךְ והם גם סוד ל"ב נתיבות חכמה שבהם נתקן כל העולם ולבריות שלו, כמו שנאמר בספר היצירה שלך [2]"בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק… עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִי מַה, וְעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת.." דְּעַבְדַּת בְּקַדְמִיתָא בְּזִמְנָא דְּכָל בִּרְיָין אִתְקַלְקָלוּ וְאַנְתְּ אַתְקִינַת לוֹן, שעשית בראשונה, בזמן של הבריות בעולם התקלקלו, ואתה תקנת אותם, שנאמר בך. וְאִתְּמָר בְּךָ "וַיִּטַּע אֶשֶׁל… וַיִּקְרָא שָׁם" (בראשית כא, לג) וְכוּ', "וַיִּקְרָא שָׁם" וְכוּ', וְדָא יְמִינָא (דף נז' עמוד ב') דְּבֵיהּ 'הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ' וְכוּ' ויקרא שם, גילה את בחינת המלכות נקראת שם שהתמתקה ע"י הימין שהוא מידת הטוב המתגלה בכל רגע מחדש וכופה הדינים בסוד "המחדש בטובו". וְהָכִי תְּחַדֵּשׁ לוֹן לְזִמְנָא דְּאָתֵי, וכך תחדש אותם לעתיד לבוא כמו שכתוב, דִּכְתִיב "תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי" (תהלים קג, ה) דְּכֻלְּהוּ בִּרְיָין יִתְחַדְּשׁוּן בִּנְהִירוּ שְׁלִים וְנַיְחָא יִשְׁתַּכַּח בְּכֹלָּא. הנשר היא אחת מכינוי המלכות העתידה להתחדש, שכל הבריות ימשכו אחרי שורשם שהיא המלכות ויתחדשו בהארה שלמה, ומנוחה ימצא בכל בְּגִין כָּךְ "מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד" (ישעיהו יא, י) מנוחתו של התפארת היא במלכות הנקראת כבו"ד וַדַּאי.
כְּדֵין "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב) ראש ההרים הוא ימין דָּא יְמִינָא, לָקֳבֵל גָּלוּתָא דִּכְתִיב בֵּיהּ כנגד הרי החושך של זמן הגלות אליהם נפלו הנשמות העשוקות שנאמר בהם "לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי" (יונה ב, ז). דְּהָא לָקֳבֵל כֻּלְהוֹ קִלְקוּלִין דְּגָלוּתָא יִשְתַּכְּחוּן תִּיקּוּנֵי עִיטּוּרִין בְּפוּרְקָנָא שהרי כנגד כל הקלקולים שהיו בגלות ימצאו כנגדם תיקוני עטרות בגאולה, דִּכְתִיב "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה" (תהלים צ, טו). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל אשרי חלקם של ישראל.
__________________
[1] ספר יצירה פרק א', א'-ב' ראה פירוש הרמח"ל למשנה ראשונה של ספר יצירה.
[2] ראה מאמר הגאולה: פעולת ה"פקידה", בניית היחידה של המשיח.
תפילה קט"ו מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה קטו: ישראל מונהגים ע"י השכינה ע"פ חוקי התורה. אומות העולם ושריהם אינם מכירים את חוקי התורה ומחציפים. בכח בקיווי יעשה הקב"ה באומות העולם משפט אמת ובשריהם ד' מיתות בית דין.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַתָּה אֶחָד בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ שֶׁכֵּן אַתָּה מְחַבֵּר עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים בְּ-א' שֶׁלְךָ שֶׁשּׁוֹלֶטֶת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּבַעֲבוּרָהּ "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָּבָר לַמִּשְׁפָּט… וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם", שֶׁהֲרֵי אל"ף וַדַּאי נַעֲשֵׂית פֶּלֶא וְהִיא בְּבֵית דִין שֶׁשָּׁם חָכָם מֻפְלֶא, שֶׁבּוֹ "וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ", בְּהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה שֶׁאֵינָהּ שׁוֹרָה אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל, וּבַעֲבוּרָהּ נֶאֱמַר "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם", וְלֹא לִפְנֵי גּוֹיִים, שֶׁהֲרֵי מִשְׁפָּט שֶׁל הַתּוֹרָה הֵם הַחֻקִּים שֶׁהַשְּׁכִינָה מְנַהֶגֶת בָּם אֶת עוֹלָמְךָ. אֲבָל כָּל שְׁאָר שָׂרִים מְמֻנִּים אֵינָם יוֹדְעִים הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה וְעוֹשִׂים מִשְׁפָּטִים אֲחֵרִים כִּרְצוֹנָם, בָּהֶם "וְאוֹיְבֵנוּ פְּלִילִים".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. מִשְׁפָּטֶיךָ אֱמֶת שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "מִשְׁפְּטֵי יְהוָֹה אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּיו", וַהֲרֵי עַתָּה "אוֹיְבֵינוּ פְּלִילִים" שֶׁהֵם שִׁבְעִים שָׂרִים יוֹשְׁבִים בְּקַתָּדְרָאוֹת שֶׁלָּהֶם וְדָנִים דִּינִים עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וְאַתָּה יוֹשֵׁב וְשׂוֹחֵק בַּעֲבוּר אוֹתָהּ שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ 'דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא' שֶׁבָּהּ שֶׁחַלָק מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם. הֲרֵי עַתָּה גָּלָה כָּבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל, וְאֵין כֹּחַ לְיִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִיד מִשְׁפָּטֶיךָ בֶּאֱמֶת. וּלְפִי שֶׁד' מִיתוֹת בֵּית דִין בָּטְלוּ, הֲרֵי ס"מ רוֹצֵחַ רָשָׁע מֵעֵז פָּנָיו לְפָנֶיךָ.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. גַּלֵּה אֲמִתְּךָ בְּעוֹלָמְךָ וּמִיָּד תַּעֲשֶׂה מִשְׁפַּט אֱמֶת בס"מ זֶה הָרָשָׁע וְכָל כַּת שֶׁלּוֹ – תַּעֲשֶׂה בּוֹ ד' מִיתוֹת בֵּית דִין: סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג, וְחֶנֶק, בְּד' אוֹתִיּוֹת אֲדֹנָ"י שֶׁהֵם כְּנֶגֶד ד' אוֹתִיּוֹת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא יְהוָֹה ב"ה. מִיָּד יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מְקַוִּים לְשֵׁם זֶה שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "קִוִּיתִי יְהוָֹה קִוְּתָה נַפְשִׁי", יִהְיוּ מְאִירִים אוֹתִיּוֹת אֵלֶּה בְּיִחוּד אֶחָד עֲלֵיהֶם, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ" וכו'. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.