Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

(דף קטו ע"א) וְעוֹד "אֵי הֶבֶל אָחִיךָ" (בראשית ד, ט), תָּא חֲזִי תְּרֵין אַתְוָון אִלֵּין שְׁמָעָנָא דְלַאֲתַר עִלָּאָה הֲווֹ סָלְקִין. א"י, א' אָמוֹן מוּפְלָא וּמְכוּסֶה, י' מַחֲשָׁבָה, דִבְהַאי אֲתַר חָאבוּ אָדָם וְהֶבֶל, וְאִתְּמַר דְּאִינוּן א' כֶּתֶר עֶלְיוֹן, י' מַחֲשָׁבָה, לְעֵילָא לְעֵילָא אִסְתַּלַּק הַאי חוֹבָה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, וְהָא כַּמָּה מַחֲשָׁבוֹת אִינוּן, שְׁכִינְתָּא אִתְקְרֵי מַחֲשָׁבָה, וְאִיהִי י' מִן אדנ"י, וְחָכְמָה מַחֲשָׁבָה, וְכֶתֶר דְּאִיהִי א' מִן אדנ"י מַחֲשָׁבָה, וְכַמָּה מַחֲשָׁבִין אִינוּן דָּא לְעֵילָא מִן דָּא, וְדָא עַל גַּב דָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם" (קהלת ה, ז), וּלְעֵילָא מִכֻּלְּהוּ מַחֲשָׁבָה סְתִימָא דְכָל סְתִימִין, עִלָּאָה עַל כָּל עִלָּאִין, דְּלֵית מַחֲשָׁבָה אָחֳרָא לְעֵילָא מִנֵּיהּ, וְכַמָּה מַחֲשָׁבִין אִינוּן לְבוּשִׁין דָּא לְדָא, וְאִיהוּ אִשְׁתְּמוֹדָע דְּלָא חָאב אֶלָּא בְּמַחֲשָׁבָה דְאִיהִי לְבוּשָׁא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא" (בראשית ג, י), אִתְּמַר בְּאָדָם "וָאֵחָבֵא" וְאִתְּמַר בְּמֹשֶׁה "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו" (שמות ג, ו).

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִי, בְּוַדַּאי בְּכֹלָּא חָאב אָדָם, בְּמַחֲשָׁבָה דְאִיהִי לְבוּשָׁא, וּבְמַחֲשָׁבָה דְאִיהִי מִלְּגָאו, וּבְגִין דָּא אָמַר לְמֹשֶׁה בְּזִמְנָא דְאָמַר "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ" (שמות לג, יח), אָמַר, "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג, כ). דְּאִם זָכָה שֶׁיִּרְאַנִי - וָחַי לְעוֹלָם, וּבְגִין דָּא אָמַר לֵיהּ "לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי" (שמות לג, כ), וְלַאו אִינוּן פָּנִים הָכָא אֶלָּא פָנִים דְּלָא נִרְאִין, בַּאֲתַר דְּאִשְׁתְּמוֹדָע עִלַּת הָעִלּוֹת, וּבַאֲתַר דְּאִתְגַּלְיָיא, וְחוֹבָא דְאָדָם גָּרִים דְּלָא יְכִיל מֹשֶׁה לְאִסְתַּכְּלָא בֵיהּ, כָּל שֶׁכֵּן אָחֳרָא, דְּעִלַּת הָעִלּוֹת אִסְתַּלַּק מִמַּחֲשָׁבָה דְחָאב בָּהּ אָדָם, וּבְגִין דָּא עַיִן לֹא תְשׁוּרֵהוּ, וּמַחֲשָׁבָה לֹא תְכִילֵהוּ, לָא יָכִיל לְאַשָּׂגָא לֵיהּ, דְּאִיהוּ חַי הַחַיִּים. וּבַאֲתַר דְּאִיהוּ שַׁרְיָא לֵית מִיתָה תַמָּן, וּמַחֲשָׁבָה דְאִסְתַּלַּק מִנֵּיהּ, בְּוַדַּאי אִיהוּ חָכְמָה לְבוּשָׁא לְחָכְמָה סְתִימָאָה, בְּוַדַּאי בָּהּ חָאב אָדָם, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בֵּיהּ "וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא" (בראשית ג, י).

(דף קטו ע"ב) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וְהָא מֵהָכָא מַשְׁמַע דְּלָא חָאב בְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה אֶלָּא בְהַהִיא דְאִיהִי לְבוּשָׁא מִינָהּ, וְאִשְׁתָּאַר אִיהוּ בְהַהִיא דְאִיהִי מִלְּגָאו, בְּמוֹחָא בְּלָא קַרְקַפְתָּא, וּבְגִין דָּא "וָאִירָא", דְּאִזְדַּעְזַע מֵהַהִיא דִלְגוֹ מִן מַחֲשָׁבָה סְתִימָא דְאִיהוּ עִלַּת הָעִלּוֹת?

אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִי, בְּמַחֲשָׁבָה דְאִיהוּ מוֹחָא אוּף הָכִי חָב דְּזַרְעָא מִתַּמָּן נָפִיק, דְּאִיהוּ נְבִיעוּ דְאִילָנָא דְחַיֵּי דְאִיהוּ אוֹר קַדְמוֹן, וְאוֹר צַח, וְאוֹר מְצוּחְצָח, תְּלַת טִפִּין דְּאִתְרְמִיזוּ בְּי' עִלָּאָה, קוֹצָא דִּלְעֵילָא, וְקוֹצָא דִלְתַתָּא, וְגֵיו בְּאֶמְצָעִיתָא, וְעָרַב תַּמָּן חֹשֶׁךְ דְּאַפְסִיק בֵּין עִלַּת הָעִלּוֹת לְמוֹחָא סְתִימָא, וּבְגִין דָּא "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג, כ) עַד דְּהַהוּא חֹשֶׁךְ אִתְעַבַּר מִתַּמָּן, וְדָא אִיהוּ רָזָא "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיהו נט, ב) "בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם", וּבְגִין הַהוּא חֹשֶׁךְ, לֵית מַחֲשָׁבָה יָכִילָא לְאַשָּׂגָא תַמָּן, כָּל שֶׁכֵּן עַיִן, עַד דְּאִתְעַבַּר מִתַּמָּן הַהוּא חֹשֶׁךְ, וּכְגַוְונָא דִילֵיהּ לְתַתָּא אִית עֲנָנָא חֲשׁוֹכָא דְאִתְּמַר בָּהּ "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ" (איכה ג, מד) וְכוּ'.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

(דף קטו ע"א) וְעוֹד "אֵי הֶבֶל אָחִיךָ" (בראשית ד, ט), תָּא חֲזִי תְּרֵין אַתְוָון אִלֵּין שְׁמָעָנָא דְלַאֲתַר עִלָּאָה הֲווֹ סָלְקִין וְעוֹד אֵי הֶבֶל אָחִיךָ, בֹּא וּרְאֵה, שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ שָׁמַעְתִּי שֶׁלְּמָקוֹם עֶלְיוֹן הָיוּ עוֹלוֹת,  א"י, א' אָמוֹן מוּפְלָא וּמְכוּסֶה, י' מַחֲשָׁבָה, אֵ"י א' אָמוֹן מֻפְלָא וּמְכֻסֶּה, י' מַחֲשָׁבָה,  דִבְהַאי אֲתַר חָאבוּ אָדָם וְהֶבֶל, וְאִתְּמַר דְּאִינוּן א' כֶּתֶר עֶלְיוֹן, י' מַחֲשָׁבָה, שֶׁבַּמָּקוֹם הַזֶּה חָטְאוּ אָדָם וְהֶבֶל, וְנֶאֱמַר שֶׁהֵם א' כֶּתֶר עֶלְיוֹן, י' מַחֲשָׁבָה, לְעֵילָא לְעֵילָא אִסְתַּלַּק הַאי חוֹבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה הִתְעַלָּה הַחֵטְא הַזֶּה.  אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, וְהָא כַּמָּה מַחֲשָׁבוֹת אִינוּן, אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, וַהֲרֵי כַּמָּה מַחֲשָׁבוֹת הֵן;  שְׁכִינְתָּא אִתְקְרֵי מַחֲשָׁבָה, וְאִיהִי י' מִן אדנ"י, וְחָכְמָה מַחֲשָׁבָה, הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת מַחֲשָׁבָה, וְהִיא י' מִן אדנ"י וְחָכְמָה מַחֲשָׁבָה, וְכֶתֶר דְּאִיהִי א' מִן אדנ"י מַחֲשָׁבָה, וְכַמָּה מַחֲשָׁבִין אִינוּן דָּא לְעֵילָא מִן דָּא, וְדָא עַל גַּב דָּא, וְכֶתֶר שֶׁהִיא א' מִן אדנ"י מַחֲשָׁבָה, וְכַמָּה מַחֲשָׁבוֹת הֵן זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וְזוֹ עַל גַּב זוֹ,  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם" (קהלת ה, ז), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם, וּלְעֵילָא מִכֻּלְּהוּ מַחֲשָׁבָה סְתִימָא דְכָל סְתִימִין, עִלָּאָה עַל כָּל עִלָּאִין, דְּלֵית מַחֲשָׁבָה אָחֳרָא לְעֵילָא מִנֵּיהּ, וּלְמַעְלָה מִכֻּלָּן הַמַּחֲשָׁבָה הַנִּסְתֶּרֶת שֶׁל כָּל הַנִּסְתָּרִים, עֶלְיוֹנָה עַל כָּל הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁאֵין מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, וְכַמָּה מַחֲשָׁבִין אִינוּן לְבוּשִׁין דָּא לְדָא, וְאִיהוּ אִשְׁתְּמוֹדָע דְּלָא חָאב אֶלָּא בְּמַחֲשָׁבָה דְאִיהִי לְבוּשָׁא, וְכַמָּה מַחֲשָׁבוֹת הֵן לְבוּשִׁים זוֹ לְזוֹ, וְהוּא נוֹדָע שֶׁלֹּא חָטָא אֶלָּא בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁהִיא לְבוּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא" (בראשית ג, י), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאִירָא כִּי עֵירוֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא.  אִתְּמַר בְּאָדָם "וָאֵחָבֵא" וְאִתְּמַר בְּמֹשֶׁה "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו" (שמות ג, ו) נֶאֱמַר בְּאָדָם וָאֵחָבֵא, וְנֶאֱמַר בְּמֹשֶׁה וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו.
 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִי, בְּוַדַּאי בְּכֹלָּא חָאב אָדָם, בְּמַחֲשָׁבָה דְאִיהִי לְבוּשָׁא, וּבְמַחֲשָׁבָה דְאִיהִי מִלְּגָאו, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּנִי, בְּוַדַּאי בַּכֹּל חָטָא אָדָם, בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁהִיא לְבוּשׁ, וּבַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהִיא מִבִּפְנִים,  וּבְגִין דָּא אָמַר לְמֹשֶׁה בְּזִמְנָא דְאָמַר "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ" (שמות לג, יח), אָמַר, "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג, כ) וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר לְמֹשֶׁה בִּזְמַן שֶׁאָמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ, אָמַר, כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי,  דְּאִם זָכָה שֶׁיִּרְאַנִי - וָחַי לְעוֹלָם, שֶׁאִם זָכָה שֶׁיִּרְאַנִי, וָחַי לְעוֹלָם,  וּבְגִין דָּא אָמַר לֵיהּ "לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי" (שמות לג, כ), וְלַאו אִינוּן פָּנִים הָכָא אֶלָּא פָנִים דְּלָא נִרְאִין, וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר לוֹ לֹא תוּכַל לִרְאוֹת אֶת פָּנָי, וְאֵינָם הַפָּנִים כָּאן, אֶלָּא הַפָּנִים שֶׁלֹּא נִרְאִים,  בַּאֲתַר דְּאִשְׁתְּמוֹדָע עִלַּת הָעִלּוֹת, וּבַאֲתַר דְּאִתְגַּלְיָיא, בַּמָּקוֹם שֶׁנּוֹדָע עִלַּת הָעִלּוֹת וּבַמָּקוֹם שֶׁהִתְגַּלָּה, וְחוֹבָא דְאָדָם גָּרִים דְּלָא יְכִיל מֹשֶׁה לְאִסְתַּכְּלָא בֵיהּ, כָּל שֶׁכֵּן אָחֳרָא, וְחֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם גָּרַם שֶׁלֹּא יָכֹל מֹשֶׁה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, כָּל שֶׁכֵּן אַחֵר,  

דְּעִלַּת הָעִלּוֹת אִסְתַּלַּק מִמַּחֲשָׁבָה דְחָאב בָּהּ אָדָם,
 שֶׁעִלַּת הָעִלּוֹת הִסְתַּלֵּק מֵהַמַּחֲשָׁבָה שֶׁחָטָא בָהּ אָדָם,  וּבְגִין דָּא עַיִן לֹא תְשׁוּרֵהוּ, וּמַחֲשָׁבָה לֹא תְכִילֵהוּ, לָא יָכִיל לְאַשָּׂגָא לֵיהּ, דְּאִיהוּ חַי הַחַיִּים וּמִשּׁוּם זֶה עַיִן לֹא תְשׁוּרֵהוּ, וּמַחֲשָׁבָה לֹא תְכִילֵהוּ, וְלֹא יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ, שֶׁהוּא חַי הַחַיִּים, וּבַאֲתַר דְּאִיהוּ שַׁרְיָא לֵית מִיתָה תַמָּן, וּמַחֲשָׁבָה דְאִסְתַּלַּק מִנֵּיהּ, בְּוַדַּאי אִיהוּ חָכְמָה לְבוּשָׁא לְחָכְמָה סְתִימָאָה, וּבְמָקוֹם שֶׁהוּא שׁוֹרֶה אֵין שָׁם מִיתָה, וְהַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה בְּוַדַּאי הִיא חָכְמָה. הַלְּבוּשׁ לַחָכְמָה הַסְּתוּמָה, בְּוַדַּאי בָּהּ חָאב אָדָם, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בֵּיהּ "וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא" (בראשית ג, י) בְּוַדַּאי בָּהּ חָטָא אָדָם, וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר בּוֹ כִּי עֵירוֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא.
 
(דף קטו ע"ב) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וְהָא מֵהָכָא מַשְׁמַע דְּלָא חָאב בְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה אֶלָּא בְהַהִיא דְאִיהִי לְבוּשָׁא מִינָהּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וַהֲרֵי מִכָּאן מַשְׁמָע שֶׁלֹּא חָטָא בַּמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה, אֶלָּא בְּאוֹתָהּ שֶׁהִיא לְבוּשׁ מִמֶּנָּה,  וְאִשְׁתָּאַר אִיהוּ בְהַהִיא דְאִיהִי מִלְּגָאו, בְּמוֹחָא בְּלָא קַרְקַפְתָּא, וְהוּא נִשְׁאַר בְּאוֹתָהּ שֶׁהִיא מִבִּפְנִים, בַּמֹּחַ בְּלִי קַרְקֶפֶת,  וּבְגִין דָּא "וָאִירָא", דְּאִזְדַּעְזַע מֵהַהִיא דִלְגוֹ מִן מַחֲשָׁבָה סְתִימָא דְאִיהוּ עִלַּת הָעִלּוֹת? וּמִשּׁוּם זֶה וָאִירָא, שֶׁהִזְדַּעְזַע מֵאוֹתָהּ שֶׁלִּפְנִים מֵהַמַּחֲשָׁבָה הַסְּתוּמָה שֶׁהִיא עִלַּת הָעִלּוֹת.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִי, בְּמַחֲשָׁבָה דְאִיהוּ מוֹחָא אוּף הָכִי חָב דְּזַרְעָא מִתַּמָּן נָפִיק, אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּנִי, בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁהִיא הַמֹּחַ אַף כָּךְ חָטָא, שֶׁזֶּרַע יָצָא מִשָּׁם, דְּאִיהוּ נְבִיעוּ דְאִילָנָא דְחַיֵּי דְאִיהוּ אוֹר קַדְמוֹן, וְאוֹר צַח, וְאוֹר מְצוּחְצָח, שֶׁהוּא הַמַּעְיָן שֶׁל עֵץ הַחַיִּים, שֶׁהוּא אוֹר קַדְמוֹן וְאוֹר צַח וְאוֹר מְצֻחְצָח, תְּלַת טִפִּין דְּאִתְרְמִיזוּ בְּי' עִלָּאָה, קוֹצָא דִּלְעֵילָא, וְקוֹצָא דִלְתַתָּא, וְגֵיו בְּאֶמְצָעִיתָא, שָׁלֹשׁ טִפּוֹת שֶׁנִּרְמְזוּ בַּי' הָעֶלְיוֹנָה, הַקּוֹץ שֶׁלְּמַעְלָה וְהַקּוֹץ שֶׁלְּמַטָּה, וְעֶצֶם הַי' בָּאֶמְצַע,

וְעָרַב תַּמָּן חֹשֶׁךְ דְּאַפְסִיק בֵּין עִלַּת הָעִלּוֹת לְמוֹחָא סְתִימָא, וּבְגִין דָּא "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג, כ) וְעֵרַב שָׁם חֹשֶׁךְ שֶׁהִפְסִיק בֵּין עִלַּת הָעִלּוֹת לַמֹּחַ הַנִּסְתָּר, וּמִשּׁוּם זֶה כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, עַד דְּהַהוּא חֹשֶׁךְ אִתְעַבַּר מִתַּמָּן, עַד שֶׁאוֹתוֹ הַחֹשֶׁךְ יַעֲבֹר מִשָּׁם,  וְדָא אִיהוּ רָזָא "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיהו נט, ב) וְזֶהוּ הַסּוֹד כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם וּבֵין אֱלֹהֵיכֶ"ם,  וּבְגִין הַהוּא חֹשֶׁךְ, לֵית מַחֲשָׁבָה יָכִילָא לְאַשָּׂגָא תַמָּן, כָּל שֶׁכֵּן עַיִן, וּמִשּׁוּם אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ, אֵין הַמַּחֲשָׁבָה יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג שָׁם, כָּל שֶׁכֵּן הָעַיִן, עַד דְּאִתְעַבַּר מִתַּמָּן הַהוּא חֹשֶׁךְ, וּכְגַוְונָא דִילֵיהּ לְתַתָּא אִית עֲנָנָא חֲשׁוֹכָא דְאִתְּמַר בָּהּ "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ" (איכה ג, מד) וְכוּ' עַד שֶׁעוֹבֵר מִשָּׁם אוֹתוֹ הַחֹשֶׁךְ, וּכְמוֹתוֹ לְמַטָּה יֵשׁ עֲנַן חֲשֵׁכָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ כוּ'.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא חַד וְאַרְבְּעִין

(דף פט' עמוד ב') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל על טוּרָא דְּסִינַי. דִּבְקַדְמִיתָא כְּתִיב "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, ב), וּכְדֵין אִתְכְּלִילוּ כֻּלְהוֹ בְּיִחוּדָא חַד. "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות יט, ג) בִּכְלָלָא דְּכֹלָּא. וְכַמָּה סִטְרָא אַחֲרָא הֲווּ בְּעָאן לְקַטְרְגָא, וּבְאִינּוּן יוֹמִין דְּהַגְבָּלָה אִתְבָּרוּ קַמֵּי יִשְׂרָאֵל. וּבְזִמְנָא דִּכְתִיב "הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ" (שמות יט, כג) תְּחוּמִין אִשְׁתַּוּוּ לְכֹלָּא. וְסִטְרָא אַחֲרָא נָמֵי אִשְׁתַּקְּעַת בְּאַתְרַהּ וְלָא נָפְקַת, וְאִזְדַּמְּנַת לְאִתְעַבְּרָא מֵעָלְמָא. כְּדֵין סָלִיק מֹשֶׁה בְּתוּקְפָּא לְטוּרָא. וְדָא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". וְכַד סָלִיק הֲווּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּעְיָין לְעַכָּבָא עַל יְדוֹי דְּלָא יֵיחוּת תּוֹרָה לְתַתָּא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ" (איוב כו, ט). וְדָא זִיו שְׁכִינָה דְּאִתְפְּרַשׁ עֲלֵיהּ, דְּבֵיהּ אִתְתְּקַף עַנְפָא בְּשָׁרְשֵׁיהּ, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּתִיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא בְּיִשְׂרָאֵל תַּלְיָא. כְּדֵין דְּחִילוּ סַגִּי נָפַל עַל כֻּלְהוֹ מְשָׁרְיָין מִקַמֵּי מֹשֶׁה. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' כְּתִיב "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב) (דף צ' עמוד א') הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא, וְכָל מִלָּה דְּאוֹרַיְתָא הָכִי אִית בַּהּ כַּמָּה רָזִין טְמִירִין וּגְנִיזִין. דְּכַמָּה סְגוּלָּאָן כְּלִילָן בָּהּ כְּאוֹצָר חַד. וּמָאן דְּאִּתְפַּתְּחַת לֵיהּ אַשְׁכַּח כַּמָּה סְתִימִין עֲמִיקִין, כָּל חַד לְפוּם דַּרְגֵּיהּ. וְרָזָא דָּא "יִפְתַּח יְהֹוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב" (דברים כח, יב). דְּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּכַח הָכֵי, כְּלִילָן רָזִין בִּסְתִימוּ חַד. וְרָזָא דְּמִלָּה "יִרְאַת יְהֹוָה הִיא אוֹצָרוֹ" (ישעיהו לג, ו). וְאִי תֵּימָא אוֹרָיְתָא אִיהִי בִּדְכוֹרָא? הָכִי אִיהוּ וַדַּאי. אֲבָל שְׁכִינְתָּא אִיהִי קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא, יִחוּדָא דְּכֹלָּא, וּבְכָל סְפִירָה וּסְפִירָה וּבְכָל אֵבָר וְאֵבָר תָּמָן שְׁכִינְתָּא. וּמִסִּטְרָא דִּילַהּ אִתְקַשְּׁרָן מִילִין הָכֵי. וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בִּכְלָלָא חֲדָא בְּשְׁכִינְתָּא. בַּהּ "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (שמות יט, ה) דִּשְׁכִינְתָּא לָא אִתְיְהִיבַת אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא לְיִשְׂרָאֵל אִתְמְסָרוּ. אֲבָל אוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אִתְּמָר בְּהוּ "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם" (תהלים קמז, כ).

וּבִשְׁכִינְתָּא אַשְׁכְּחַן כָּל יִשְׂרָאֵל כַּמָּה רָזִין כָּל חַד לְפוּם חֵילֵיהּ. וְרָזָא דָּא "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת" (משלי ה, יט). וְרָזָא דָּא אֲהָבִים ה' זִמְנִין אוֹר דְּאִינוּן ה' חֲסָדִים. "וְיַעֲלַת חֵן" מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וְרָזָא דָּא ג"ן סְדָרִין דְּאוֹרַיְתָא וְה' סִפְרִין הָא ח"ן. "דַּדֶּיהָ" דַּד יָהּ, וְאִלֵּין דַּדִּים דְּכִיּוֹר. וי"ב דַּדִּים אִינוּן לי"ב שִׁבְטִין כָּל חַד נַטִּיל מִדַּד דִּילֵיהּ. (דף צ' עמוד ב') וְעוֹד תְּלָת אֲבָהָן כְּלָלָא דְּכֹלָּא הָא ט"ו, בְּגִין כָּךְ דַּד י"ה. וְרָזָא דָּא "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט). וּתְרֵיסַר שִׁבְטִין סָלְקִין ג' זִמְנִין בְּשַׁתָּא לְבֵי מַקְדְּשָׁא, לָקֳבֵל תְּלָת אֲבָהָן. וְרָזָא דָּא "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" (תהלים קכב, ד).

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא חַד וְאַרְבְּעִין

> בשלושת ימי ההגבלה נשבר כוח הסטרא אחרא, ומשה עלה בכח השכינה לקבל תורה.

(דף פט' עמוד ב') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל על טוּרָא דְּסִינַי, דִּבְקַדְמִיתָא כְּתִיב בשעה שעמדו ישראל על הר סיני, בתחילה כתוב "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, ב), וּכְדֵין אִתְכְּלִילוּ כֻּלְהוֹ בְּיִחוּדָא חַד. ואז נכללו כולם ביחוד אחד. "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות יט, ג) בִּכְלָלָא דְּכֹלָּא, בכללות כולם. וְכַמָּה סִטְרָא אַחֲרָא הֲווּ בְּעָאן לְקַטְרְגָא, וּבְאִינּוּן יוֹמִין דְּהַגְבָּלָה אִתְבָּרוּ קַמֵּי יִשְׂרָאֵל. וכמה סטרא אחרא היו רוצים לקטרג, ובאלה ימי ההגבלה נשברו לפני ישראל. וּבְזִמְנָא דִּכְתִיב ובזמן שנאמר "הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ" (שמות יט, כג) תְּחוּמִין אִשְׁתַּוּוּ לְכֹלָּא. וְסִטְרָא אַחֲרָא נָמֵי אִשְׁתַּקְּעַת בְּאַתְרַהּ וְלָא נָפְקַת, וְאִזְדַּמְּנַת לְאִתְעַבְּרָא מֵעָלְמָא. הושמו גבולות לכולם, וגם הסטרא אחרא שקעה במקומה ולא יצאה, והוכנה להתבטל ולעבור מן העולם. כְּדֵין סָלִיק מֹשֶׁה בְּתוּקְפָּא לְטוּרָא. וְדָא, ואז עלה משה בחוזקו להר וזה, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". וְכַד סָלִיק הֲווּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּעְיָין לְעַכָּבָא עַל יְדוֹי דְּלָא יֵיחוּת תּוֹרָה לְתַתָּא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב וכאשר היה עולה, היו רוצים מלאכי השרת לעכב על ידו שלא יוריד את התורה למטה, באותו הזמן כתוב "מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ" (איוב כו, ט). וְדָא זִיו שְׁכִינָה דְּאִתְפְּרַשׁ עֲלֵיהּ, דְּבֵיהּ אִתְתְּקַף עַנְפָא בְּשָׁרְשֵׁיהּ, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּתִיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא בְּיִשְׂרָאֵל תַּלְיָא. וזה זיו השכינה שנפרש עליו, שבו התחזק הענף שהוא נשמת משה בשורשו, כשי שיוודע שתיקון השכינה תלוי בישראל. כְּדֵין דְּחִילוּ סַגִּי נָפַל עַל כֻּלְהוֹ מְשָׁרְיָין מִקַמֵּי מֹשֶׁה. ואז נפל פחד על כל מחנות המלאכים מפני משה. לכן, בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ. אשרי חלקו.

> השכינה היא אוצר הסודות וניתנה רק לישראל.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' כְּתִיב והנה מט"ט שרא רבא בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, כתב "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (דף צ' עמוד א')  הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא, וְכָל מִלָּה דְּאוֹרַיְתָא הָכִי אִית בַּהּ כַּמָּה רָזִין טְמִירִין וּגְנִיזִין. כאן יש סודות עליונים לבעלי החכמה, וכך כל מילה בתורה, יש  בה כמה סודות נעלמים וגנוזים. דְּכַמָּה סְגוּלָּאָן כְּלִילָן בָּהּ כְּאוֹצָר חַד. וּמָאן דְּאִּתְפַּתְּחַת לֵיהּ אַשְׁכַּח כַּמָּה סְתִימִין עֲמִיקִין, כָּל חַד לְפוּם דַּרְגֵּיהּ. כמה סגולות כלולות בה כאוצר אחד, ולמי שנפתחים לה סודותיה, ימצא בה כמה אוצרות עמוקים וסתומים.  וְרָזָא דָּא וסוד זה "יִפְתַּח יְהֹוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב" (דברים כח, יב). דְּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּכַח הָכֵי, כְּלִילָן רָזִין בִּסְתִימוּ חַד. שמצד השכינה נמצא כך - כוללת את הסודות בהעלם אחד. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "יִרְאַת יְהֹוָה הִיא אוֹצָרוֹ" (ישעיהו לג, ו). וְאִי תֵּימָא אוֹרָיְתָא אִיהִי בִּדְכוֹרָא? הָכִי אִיהוּ וַדַּאי. ואם תשאל, התורה היא מצד הזכר, וכאן נאמר שהיא מצד השכינה שהיא נוק'? כך הוא ודאי שהתורה בכתב היא מצד הזכר, אֲבָל שְׁכִינְתָּא אִיהִי קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא, יִחוּדָא דְּכֹלָּא, וּבְכָל סְפִירָה וּסְפִירָה וּבְכָל אֵבָר וְאֵבָר תָּמָן שְׁכִינְתָּא. אבל השכינה היא קשר הכל, יחוד הכל ובכל ספירה וספירה, ובכל אבר ואבר נמצאת השכינה. וּמִסִּטְרָא דִּילַהּ אִתְקַשְּׁרָן מִילִין הָכֵי. ומצידה מתקשרים הדברים ככה, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בִּכְלָלָא חֲדָא בְּשְׁכִינְתָּא. והכל נקשר הכללות אחת בשכינה, והיא אוצר הכל. בַּהּ "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (שמות יט, ה) דִּשְׁכִינְתָּא לָא אִתְיְהִיבַת אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל. שהשכינה לא ניתנה אלא לישראל, בְּגִין כָּךְ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא לְיִשְׂרָאֵל אִתְמְסָרוּ. אֲבָל אוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אִתְּמָר בְּהוּ לכן, סודות התורה נמסרו לישראל, אבל לאומות העולם ובמיוחד עובדי עבודה זרה נאמר בהם "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם" (תהלים קמז, כ).

> סוד הפסוק אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת

וּבִשְׁכִינְתָּא אַשְׁכְּחַן כָּל יִשְׂרָאֵל כַּמָּה רָזִין כָּל חַד לְפוּם חֵילֵיהּ. ובשכינה מוצאים כל ישראל כמה סודות - כל אחד כפי כוחו. וסוד זה וְרָזָא דָּא "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת" (משלי ה, יט). וְרָזָא דָּא, אֲהָבִים ה' זִמְנִין אוֹר דְּאִינוּן ה' חֲסָדִים, אהבי"ם עולה ח"ן, והם ה' פעמים אור שנאמרו ביום הראשון של הבריאה והם ה' חסדים. "וְיַעֲלַת חֵן" מִסִּטְרָא מצד דִּאִימָא. וְרָזָא דָּא ג"ן סְדָרִין דְּאוֹרַיְתָא וְה' סִפְרִין הָא ח"ן וזה סוד ג"ן סדרים שיש בתורה, ועם ה' ספרים עולה ח"ן.

"דַּדֶּיהָ" אותיות דַּד יָהּ, וְאִלֵּין דַּדִּים דְּכִיּוֹר. וי"ב דַּדִּים אִינוּן לי"ב שִׁבְטִין כָּל חַד נַטִּיל מִדַּד דִּילֵיהּ. ואלו הם דדי הכיור, ויש י"ב דדים כנגד י"ב שבטים, כל אחד לוקח מהדד שלו. (דף צ' עמוד א') וְעוֹד תְּלָת אֲבָהָן כְּלָלָא דְּכֹלָּא הָא ט"ו, בְּגִין כָּךְ דַּד י"ה. י"ב דדים ועוד ג' אבות - כלל כולם ט"ו כמנין י"ה, ורמוז במילה דַּד י"ה, וזה סוד וְרָזָא דָּא "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט). וּתְרֵיסַר שִׁבְטִין סָלְקִין ג' זִמְנִין בְּשַׁתָּא לְבֵי מַקְדְּשָׁא, לָקֳבֵל תְּלָת אֲבָהָן. וי"ב שבטים עולים לרגל בג' זמנים בשנה לבית המקדש כנגד ג' אבות, וביחד י"ה, וזה סוד וְרָזָא דָּא "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" (תהלים קכב, ד).

קישור לדף בזוהר תניינא

תפילה חת"ן מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה חת"ן: אור יחודו ית' מקשר ומחבר כל המדריגות, ועתיד לעתיד לבא להעביר את כל המחלוקות.

 

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ מְקַשֵּׁר כָּל הַמַּדְרֵגוֹת, וְכֵן מְקַשֵּׁר הַכֹּל, יָמִין בִּשְׂמֹאל, וּשְׂמֹאל בְּיָמִין, דִּכְתִיב, "אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי" וְכוּ', וְזֶה אֵשׁ וּמַיִם, מִי מְחַבֵּר אוֹתָם? אֶלָּא תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְשָׁם מַחֲלֹקוֹת שֶׁהֵם לְשֵׁם שָׁמַיִם, לִהְיוֹת נִכְלָלִים אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, וּמִיָּד אֶחָד עֶלְיוֹן כּוֹלֵל אוֹתָם וּמְקַשֵּׁר אוֹתָם בְּקֶשֶׁר אֶחָד. וַהֲרֵי כַּמָּה נֶחְלְקוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַחֲלֹקוֹת אֵלֶּה, בִּזְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא יִמְצְאוּ הֲלָכָה בְּרוּרָה בְּכָל מָקוֹם", עַתָּה יִחוּדְךָ צָרִיךְ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לִכְלֹל אוֹתָם בְּיִחוּד אֶחָד, מִיָּד, "וּמַשְׁתִּי אֶת עֲוֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד".

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, בְּיִחוּדְךָ תַּעֲנֵנוּ וְלֹא נֵבוֹשׁ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.