Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

דַּרְגָּא תְּמִינָאָה בְּיִרְאַת יְהֹוָה, לְמֶהֱוֵי לֵיהּ בֹּשֶׁת אַנְפִּין. מָאן דְּאִית לֵיהּ בֹּשֶׁת אַנְפִּין דְּלָא לְמֶעֱבַד עֲבֵירָה דְאָתֵי לִידוֹי בְּגִין דְּחִילוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּאִלּוּ בֵיהּ אִתְבְּרִי עָלְמָא, וּבְגִין דָּא בְּרֵאשִׁי"ת יָרֵ"א בֹּשֶׁ"ת, הֲרֵי יִרְאָה עִם בֹּשֶׁת כֹּלָּא חַד. וּמָאן דְּלֵית בֵּיהּ בֹּשֶׁת אַנְפִּין אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי'.
וַהֲפוֹךְ בֹּשֶׁ"ת וְתִשְׁכַּח שַׁבָּ"ת, וְהַיְינוּ בְּרֵאשִׁית יָרֵ"א שַׁבָּ"ת, דְּלָא תְּחַלֵּל לֵיהּ בְּפַרְהֶסְיָא, כְּבַר נַשׁ דְּלַאו בֵּיהּ בֹּשֶׁת אַנְפִּין. וַוי לֵיהּ מָאן דִּמְחַלֵּל שַׁבָּת מַלְכְּתָא דְאִיהִי קֹדֶשׁ לְמֶעֱבַד לֵיהּ חוֹל, דְּאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא חֲלָף', זֶה הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִי שֶׁשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת, כָּל שֶׁכֵּן בְּשַׁבָּת מַלְכְּתָא.
וְעוֹד 'בּוֹשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן', 'עַז פָּנִים לְגֵיהִנָּם', אִנּוּן דְּעָבְרִין עֲבֵירָה בְּיָד רָמָה, וְלֵית לוֹן בֹּשֶׁת פָּנִים מִקּוּדְשָׁא בָּרוּךְ הוּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהֹוָה רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם" (תהלים לג, יג), וְאִתְּמַר בֵּיהּ "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג), וְאִתְּמַר בֵּיהּ "חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ, כז), "רֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב" (ירמיהו כ, יב).
וַעֲנָוָה קְטִירָא בִּדְחִילוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהֹוָה" (משלי כב, ד), מָאן דְּאִית בֵּיהּ יִרְאַת יְהֹוָה אַיְתֵי לֵיהּ לִידֵי עֲנָוָה דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְּיִרְאַת יְהֹוָה עָקֵב לְגַבָּהּ, וְדָא דַרְגָּא דְמֹשֶׁה, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד" (במדבר יב, ג), וּבְגִין דְּאִיהִי יִרְאָה עָקֵב לְגַבָּהּ, אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'יִרְאָה מִלָּה זוּטְרְתִי הִיא לְגַבֵּי מֹשֶׁה'.
דַּרְגָּא תְּשִׁיעָאָה בְּיִרְאַת יְהֹוָה, כָּל מָאן דְאִית בֵּיהּ יִרְאַת יְהֹוָה יִתְהַלָּל, וְכִי אִית לְבַר נַשׁ לְשַׁבָּחָא גַּרְמֵיה? אֶלָּא אִיהוּ מְשׁוּבָּח קֳדָם יְהֹוָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (משלי לא, ל) וְגוֹ', דָּא דָרָא דְחִזְקִיָּהוּ, דִּבְיִרְאַת יְהֹוָה קָא אָתֵי בַר נַשׁ לְקַיְימָא תַּרְיַ"ג מִצְוֹת, כְּחֻשְׁבַּן בְּיִרְאַ"ת.
(דף ו ע"א) דַּרְגָּא עֲשִׂירָאָה בְּיִרְאַת יְהֹוָה, אִית יִרְאָה וְאִית יִרְאָה, לַאו כָּל אַפַּיָּא שָׁוִין, אִית יִרְאָה דְּדָחִיל בַּר נַשׁ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דְּלָא יַלְקֶה לֵיהּ בִּרְצוּעָה, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב), מִסִּטְרָא דְאִילָנָא דְטוֹב וָרָע, דְּאִיהִי אַרְעָא רֵקַנְיָא, שִׁפְחָא בִישָׁא, כְּגַוְונָא דְחַד מֵאַרְבַּע אָבוֹת נְזִיקִין דְּאִיהוּ הַבּוֹר, וּכְגַוְונָא דְבוֹר דְּיוֹסֵף, דְּאוּקְמוּהוּ עֲלֵיהּ "הַבֹּרָה" (בראשית לז, כד), 'וְהַבּוֹר רֵק' וְכוּ', "הַבֹּרָה" נֻקְבָא בִּישָׁא, בּוֹר דְּכוּרָא, וּבוֹר בְּגִין דְּאִיהוּ מִתַּמָּן, אוּקְמוּהוּ עֲלֵיהּ 'אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא', בָּתַר דְּלֵית בֵּיהּ יִרְאַת יְהֹוָה.
מָאן דְּאִיהוּ דָחִיל מִגּוֹ אוֹרַיְיתָא דְאִיהִי תִּפְאֶרֶת, דְּמִנֵּיהּ נָפְקַת, כְּגוֹן דָּא אִיהִי שְׁקוּלָה לְגַבֵּיהּ, וּבְגִין דָּא אֵין כָּל יִרְאָה שָׁוָה, דְּהָא יִרְאַת יְהֹוָה הִיא מַלְכוּת דִּילֵיהּ, כְּלִילָא מִכָּל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, בְּגִין דְּאִיהִי יִרְאָה דְנָפְקַת מִגּוֹ תּוֹרָה דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִיהוּ יְהֹוָה, דִּבְגִינָהּ אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'גְּדוֹלָה תּוֹרָה שֶׁמְּבִיאָה לְאָדָם לִידֵי מַעֲשֶׂה', דְּאִי בַּר נַשׁ לָא יָדַע אוֹרַיְיתָא, וְאַגְרָא דְפִקּוּדַיָּיא דִילָהּ, וְעוֹנְשִׁין דִּילָהּ לְמָאן דְּעָבַר עַל פִּקּוּדַיָּא, וּמָאן הוּא דְבָרָא אוֹרַיְיתָא, וּמָאן הוּא דִיְהִיב לָהּ לְיִשְׂרָאֵל, אֵיךְ דָּחִיל לֵיהּ וְנָטִיר פִּקּוּדוֹי?! וּבְגִין דָּא אָמַר דָּוִד לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ "דַּע אֶת אֱלֹהֵ"י אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ" (דברי הימים א' כח, ט).

דַּרְגָּא תְּמִינָאָה בְּיִרְאַת יְהֹוָה, לְמֶהֱוֵי לֵיהּ בֹּשֶׁת אַנְפִּין דַּרְגָּה שְׁמִינִית בְּיִרְאַת ה' - לִהְיוֹת לוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים. מָאן דְּאִית לֵיהּ בֹּשֶׁת אַנְפִּין דְּלָא לְמֶעֱבַד עֲבֵירָה דְאָתֵי לִידוֹי בְּגִין דְּחִילוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ בִּגְלַל יִרְאַת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא,  כְּאִלּוּ בֵיהּ אִתְבְּרִי עָלְמָא, כְּאִלּוּ בוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם,  וּבְגִין דָּא בְּרֵאשִׁי"ת יָרֵ"א בֹּשֶׁ"ת, וּמִשּׁוּם זֶה בְּרֵאשִׁי"ת יָרֵ"א בֹשֶׁ"ת,  הֲרֵי יִרְאָה עִם בֹּשֶׁת כֹּלָּא חַד הֲרֵי יִרְאָה עִם בֹּשֶׁת הַכֹּל אֶחָד,
 
 וּמָאן דְּלֵית בֵּיהּ בֹּשֶׁת אַנְפִּין אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי' וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים, פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי.
 וַהֲפוֹךְ בֹּשֶׁ"ת וְתִשְׁכַּח שַׁבָּ"ת, וַהֲפֹךְ בֹּשֶׁ"ת וְתִמְצָא שַׁבָּ"ת,  וְהַיְינוּ בְּרֵאשִׁית יָרֵ"א שַׁבָּ"ת, וְהַיְנוּ בְּרֵאשִׁית יָרֵ"א שַׁבָּ"ת,  דְּלָא תְּחַלֵּל לֵיהּ בְּפַרְהֶסְיָא, כְּבַר נַשׁ דְּלַאו בֵּיהּ בֹּשֶׁת אַנְפִּין.  שֶׁלֹּא תְחַלֵּל אוֹתָהּ בְּפַרְהֶסְיָה, כְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים.  וַוי לֵיהּ מָאן דִּמְחַלֵּל שַׁבָּת מַלְכְּתָא דְאִיהִי קֹדֶשׁ לְמֶעֱבַד לֵיהּ חוֹל, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּת הַמַּלְכָּה, שֶׁהִיא קֹדֶשׁ, לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ חֹל,  דְּאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא חֲלָף', שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר חָלַף,  זֶה הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִי שֶׁשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת, זֶה הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִי שֶׁשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת, כָּל שֶׁכֵּן בְּשַׁבָּת מַלְכְּתָא. כָּל שֶׁכֵּן בְּשַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
 וְעוֹד 'בּוֹשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן', 'עַז פָּנִים לְגֵיהִנָּם', וְעוֹד, בֹּשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן, עַז פָּנִים לַגֵּיהִנֹּם.  אִנּוּן דְּעָבְרִין עֲבֵירָה בְּיָד רָמָה, אוֹתָם שֶׁעוֹבְרִים עֲבֵרָה בְּיָד רָמָה  וְלֵית לוֹן בֹּשֶׁת פָּנִים מִקּוּדְשָׁא בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין לָהֶם בֹּשֶׁת פָּנִים מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהֹוָה רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם" (תהלים לג, יג),שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יהו"ה רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם,  וְאִתְּמַר בֵּיהּ "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג), וְאִתְּמַר בֵּיהּ "חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ, כז), "רֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב" (ירמיהו כ, יב) וְנֶאֱמַר בּוֹ מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְנֶאֱמַר בּוֹ חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן רוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב.
 
וַעֲנָוָה קְטִירָא בִּדְחִילוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהֹוָה" (משלי כב, ד), וַעֲנָוָה קְשׁוּרָה בְּיִרְאָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יהו"ה.  מָאן דְּאִית בֵּיהּ יִרְאַת יְהֹוָה אַיְתֵי לֵיהּ לִידֵי עֲנָוָה דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת יהו"ה, הִיא מְבִיאָה אוֹתוֹ לִידֵי עֲנָוָה, שֶׁהִיא שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה,  דְּיִרְאַת יְהֹוָה עָקֵב לְגַבָּהּ, וְדָא דַרְגָּא דְמֹשֶׁה, שֶׁיִּרְאַת יהו"ה עָקֵב לְגַבֶּיהָ, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד" (במדבר יב, ג), וְזוֹ דַרְגַּת מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד,  וּבְגִין דְּאִיהִי יִרְאָה עָקֵב לְגַבָּהּ, אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'יִרְאָה מִלָּה זוּטְרְתִי הִיא לְגַבֵּי מֹשֶׁה' וּמִשּׁוּם שֶׁהַיִּרְאָה הִיא עָקֵב אֵלֶיהָ, פֵּרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, יִרְאָה דָּבָר קָטָן הִיא לְגַבֵּי מֹשֶׁה.
 דַּרְגָּא תְּשִׁיעָאָה בְּיִרְאַת יְהֹוָה, כָּל מָאן דְאִית בֵּיהּ יִרְאַת יְהֹוָה יִתְהַלָּל, דַּרְגָּה תְשִׁיעִית בְּיִרְאַת ה' - כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת יהו"ה, יִתְהַלַּל.  וְכִי אִית לְבַר נַשׁ לְשַׁבָּחָא גַּרְמֵיה? וְכִי יֵשׁ לָאָדָם לְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ?  אֶלָּא אִיהוּ מְשׁוּבָּח קֳדָם יְהֹוָה, אֶלָּא הוּא מְשֻׁבָּח לִפְנֵי יהו"ה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (משלי לא, ל) וְגוֹ', וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי וְגוֹמֵר דָּא דָרָא דְחִזְקִיָּהוּ, דִּבְיִרְאַת יְהֹוָה קָא אָתֵי בַר נַשׁ לְקַיְימָא תַּרְיַ"ג מִצְוֹת, כְּחֻשְׁבַּן בְּיִרְאַ"ת זֶה דוֹרוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ, שֶׁבְּיִרְאַת ה' בָּא בֶּן אָדָם לְקַיֵּם תַּרְיַ"ג מִצְווֹת כְּחֶשְׁבּוֹן בְּיִרְאַ"ת.
 
(דף ו ע"א) דַּרְגָּא עֲשִׂירָאָה בְּיִרְאַת יְהֹוָה, אִית יִרְאָה וְאִית יִרְאָה, לַאו כָּל אַפַּיָּא שָׁוִין, דַּרְגָּה עֲשִׂירִית בְּיִרְאַת ה' - יֵשׁ יִרְאָה וְיֵשׁ יִרְאָה, לֹא כָל הַפָּנִים שָׁוִים.  אִית יִרְאָה דְּדָחִיל בַּר נַשׁ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דְּלָא יַלְקֶה לֵיהּ בִּרְצוּעָה, יֵשׁ יִרְאָה שֶׁפּוֹחֵד אָדָם מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְקֶה בִרְצוּעָה, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב), מִסִּטְרָא דְאִילָנָא דְטוֹב וָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ דְּאִיהִי אַרְעָא רֵקַנְיָא, שִׁפְחָא בִישָׁא, מִצַּד שֶׁל הָעֵץ שֶׁל טוֹב וָרַע,   כְּגַוְונָא דְחַד מֵאַרְבַּע אָבוֹת נְזִיקִין דְּאִיהוּ הַבּוֹר, שֶׁהִיא אֶרֶץ רֵיקָה, שִׁפְחָה רָעָה, כְּמוֹ שֶׁאֶחָד מֵאַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין שֶׁהוּא הַבּוֹר,  וּכְגַוְונָא דְבוֹר דְּיוֹסֵף, דְּאוּקְמוּהוּ עֲלֵיהּ "הַבֹּרָה" (בראשית לז, כד), 'וְהַבּוֹר רֵק' וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁהַבּוֹר שֶׁל יוֹסֵף שֶׁבֵּאֲרוּ עָלָיו הַבֹּרָה, וְהַבּוֹר רֵיק וכו'. "הַבֹּרָה" נֻקְבָא בִּישָׁא, בּוֹר דְּכוּרָא, הַבֹּרָה - נְקֵבָה רָעָה, בּוֹר - זָכָר,  וּבוֹר בְּגִין דְּאִיהוּ מִתַּמָּן, אוּקְמוּהוּ עֲלֵיהּ 'אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא', בָּתַר דְּלֵית בֵּיהּ יִרְאַת יְהֹוָה וּבוֹר, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מִשָּׁם, פֵּרְשׁוּהוּ עָלָיו אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, מֵאַחַר שֶׁאֵין בּוֹ יִרְאַת ה'.
 מָאן דְּאִיהוּ דָחִיל מִגּוֹ אוֹרַיְיתָא דְאִיהִי תִּפְאֶרֶת, דְּמִנֵּיהּ נָפְקַת, מִי שֶׁהוּא פּוֹחֵד מִתּוֹךְ תּוֹרָה שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת, שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצְאָה, כְּגוֹן דָּא אִיהִי שְׁקוּלָה לְגַבֵּיהּ, כְּגוֹן זוֹ הִיא שְׁקוּלָה אֵלָיו,  וּבְגִין דָּא אֵין כָּל יִרְאָה שָׁוָה, וּמִשּׁוּם זֶה אֵין כָּל יִרְאָה שָׁוָה,

דְּהָא יִרְאַת יְהֹוָה הִיא מַלְכוּת דִּילֵיהּ, כְּלִילָא מִכָּל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, שֶׁהֲרֵי יִרְאַת ה', הִיא מַלְכוּתוֹ, כְּלוּלָה מִכָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, בְּגִין דְּאִיהִי יִרְאָה דְנָפְקַת מִגּוֹ תּוֹרָה דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִיהוּ יְהֹוָה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא יִרְאָה שֶׁיּוֹצֵאת מִתּוֹךְ תּוֹרָה, שֶׁהוּא עַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא יהו"ה, דִּבְגִינָהּ אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'גְּדוֹלָה תּוֹרָה שֶׁמְּבִיאָה לְאָדָם לִידֵי מַעֲשֶׂה', שֶׁבִּגְלָלָהּ פֵּרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, גְּדוֹלָה תוֹרָה שֶׁמְּבִיאָה אָדָם לִידֵי מַעֲשֶׂה,  דְּאִי בַּר נַשׁ לָא יָדַע אוֹרַיְיתָא, וְאַגְרָא דְפִקּוּדַיָּיא דִילָהּ, וְעוֹנְשִׁין דִּילָהּ לְמָאן דְּעָבַר עַל פִּקּוּדַיָּא, שֶׁאִם אָדָם לֹא יוֹדֵעַ אֶת הַתּוֹרָה וּשְׂכַר מִצְווֹתֶיהָ, וָעֳנָשִׁים שֶׁלָּהּ לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל הַמִּצְווֹת, וּמָאן הוּא דְבָרָא אוֹרַיְיתָא, וּמָאן הוּא דִיְהִיב לָהּ לְיִשְׂרָאֵל, אֵיךְ דָּחִיל לֵיהּ וְנָטִיר פִּקּוּדוֹי?! וּמִי בָרָא אֶת הַתּוֹרָה, וּמִיהוּ שֶׁנְּתָנָהּ לְיִשְׂרָאֵל - אֵיךְ יִפְחַד מִמֶּנּוּ וְיִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו? וּבְגִין דָּא אָמַר דָּוִד לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ "דַּע אֶת אֱלֹהֵ"י אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ" (דברי הימים א' כח, ט) וְלָכֵן אָמַר דָּוִד לִשְׁלֹמֹה, דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

(דף יב' עמוד ב') פָּתַח בִצְלוֹתָא וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמִין, אַנְתְּ אִיהוּ פְּנִימָאָה דְּכָל פְּנִימָאִין, וּבְרָאָה דְּכָל בְּרָאִין, דְּאַנְתְּ מִלְּגַו וּמִלְּבַר וְלֵית אֲתַר בְּעָלְמָא בַּר מִינָךְ. אַנְתְּ כְּלָלָא דְּיִחוּדָא, וָבָךְ אָת מְקַשֵּׁר כֻּלְהוֹ סְפִירָן דִּילָךְ בְּיִחוּדָא חַד, וּבְהוּ אַנְתְּ מְנַהֵג עָלְמִין כִּרְעוּתָךְ. וְלֵית מִלָּה דְּנָפְקָא מֵאוֹרְחָא כְּלָל, אֶלָּא כֹּלָּא בְּשִׁיעוּרָא שְׁלִים. וְאוֹרַיְתָא כְּלָלָא דְּכֹלָּא יְהִיבַת לְעַמֶּךָ קַדִּישָׁא, לְאִתְתַּקְּנָא עַל יְדֵיהוֹן תִּיקּוּנָא שְׁלִים. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ לְגַלָּאָה נַהִירוּ דְּאוֹרַיְתָךְ דְּתַנְהִיר בְּעָלְמָא, וְיִתְנַהֲרוּן מִינֵּיהּ כָּל בִּרְיָין דִּילָךְ, וְיִתְהַדְּרוּן כֻּלְהוֹ לְפוּלְחָנָךְ. וּבְשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין יִשְׁתַּלִים תִּיקּוּנָא עִלָּאָה לְאִתְקַשְּׁרָא כָּל דַּרְגִּין בְּקִּשְׁרָא חֲדָא, וְיִתְעַטְּרוּן כֻּלְהוֹ בִשְׁכִינְתָּךְ קַדִּישָׁא, דְּאִיהִי מָאנָא דְּכֹלָּא קִשְׁרָא דְּכֹלָּא יִחוּדָא דְּכֹלָּא וְכֹלָּא יִתְקַשַׁר בְּרֵישָׁא דִּבְּרַךְ יְחִידָאָה מַלְכָּא מְשִׁיחָא, לְשַׁלְּטָאָה בֵּיהּ עַל כָּל עָלְמָא, וּלְאִתְגַּלָּאָה נְהוֹרָךְ עַד סוֹפָא דְּכֹלָּא. וְכָל רַע יִתְעַבַּר מֵעָלְמָא, וְיִתְהַדַּר כֹּלָּא לְאִשְׁתַּעְבְּדָא קָמָךְ. וְיִסְתַּלֵּק יְקָרְךָ עַל כָּל סִטְרִין דְּעָלְמָא, כְּמָה דְּאִתְּמָר "יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו" (תהלים קד, לא). עַד הָכָא רָזָא דְּיִחוּדָא, מִכָּאן וָאֵילָךְ יִתְפָּרְשׁוּן רָזִין בְּתִיקּוּנִין עִלָּאִין.

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" אִלֵּין מָארֵי קַבָּלָה. יַזְהִירוּ בְּזֹהַר דָא דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּכָל נְהוֹרִין. בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין, דִּבְהוּ אִתְכַּנְשׁוּ כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין עִלָּאִין דְּמִתְקַשְּׁרָן בְּעִידּוּנָא דְּגִנְתָּא, וְהָכָא מִשְׁתַּכְּחָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וְכָל מְשָׁרְיָין דִּלְהוֹן וְכֻלְהוֹ סְפִירָן עִלָּאִין רָשׁוּ אֶתְיָהִיב לְהוּ לְאַרָקָא חָכְמְתָא עִלָּאָה לְאִתְגַּלָּאָה בְּעָלְמָא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּי וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי:

(דף יב' עמוד ב') פָּתַח בִצְלוֹתָא וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמִין, אַנְתְּ אִיהוּ פְּנִימָאָה דְּכָל פְּנִימָאִין, וּבְרָאָה דְּכָל בְּרָאִין, דְּאַנְתְּ מִלְּגַו וּמִלְּבַר וְלֵית אֲתַר בְּעָלְמָא בַּר מִינָךְ. פתח אליהו הנביא בתפילה ואמר ריבון העולמים אתה הוא פנימי לכל הפנימיות, ומקיף לכל החיצוניות, אתה מבפנים ומבחוץ ואין מקום בעולם שהוא חוץ ממך. אַנְתְּ כְּלָלָא דְּיִחוּדָא, וָבָךְ אָת מְקַשֵּׁר כֻּלְהוֹ סְפִירָן דִּילָךְ בְּיִחוּדָא חַד, וּבְהוּ אַנְתְּ מְנַהֵג עָלְמִין כִּרְעוּתָךְ. אתה הוא כללות היחוד, ובך אתה מקשר כל הספירות שלך ביחוד אחד, ובהם אתה מנהג העולמות כרצונך, וְלֵית מִלָּה דְּנָפְקָא מֵאוֹרְחָא כְּלָל, אֶלָּא כֹּלָּא בְּשִׁיעוּרָא שְׁלִים. ואין דבר שיוצא בדרכו כלל אלה הכל בשיעור שלם. וְאוֹרַיְתָא כְּלָלָא דְּכֹלָּא יְהִיבַת לְעַמֶּךָ קַדִּישָׁא, לְאִתְתַּקְּנָא עַל יְדֵיהוֹן תִּיקּוּנָא שְׁלִים.  והתורה כללות הכל נתתה לעמך הקדוש להיתקן על-ידיהם תיקון שלם.  יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ לְגַלָּאָה נַהִירוּ דְּאוֹרַיְתָךְ דְּתַנְהִיר בְּעָלְמָא, וְיִתְנַהֲרוּן מִינֵּיהּ כָּל בִּרְיָין דִּילָךְ, וְיִתְהַדְּרוּן כֻּלְהוֹ לְפוּלְחָנָךְ. יהי רצון מלפניך לגלות אור תורתך שתאיר בעולמך, ויאורו ממנה כל הבריות שלך ויחזרו כולם לעבודתך. וּבְשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין יִשְׁתַּלִים תִּיקּוּנָא עִלָּאָה לְאִתְקַשְּׁרָא כָּל דַּרְגִּין בְּקִּשְׁרָא חֲדָא, וְיִתְעַטְּרוּן כֻּלְהוֹ בִשְׁכִינְתָּךְ קַדִּישָׁא, דְּאִיהִי מָאנָא דְּכֹלָּא קִשְׁרָא דְּכֹלָּא יִחוּדָא דְּכֹלָּא, ובשבעים תיקונים אלה יושלם התיקון העליון לקשר כל המדרגות בקשר אחד,  ויתעטרו כולם בשכינתך הקדושה, שהיא כלי הכל, קשר הכל, יחוד הכל, וְכֹלָּא יִתְקַשַׁר בְּרֵישָׁא דִּבְּרַךְ יְחִידָאָה מַלְכָּא מְשִׁיחָא, לְשַׁלְּטָאָה בֵּיהּ עַל כָּל עָלְמָא, וּלְאִתְגַּלָּאָה נְהוֹרָךְ עַד סוֹפָא דְּכֹלָּא.  והכל יתקשר בראש בנך יחידך מלך המשיח, לשלוט בו על כל העולם, ולגלות אורך עד סוף הכל. וְכָל רַע יִתְעַבַּר מֵעָלְמָא, וְיִתְהַדַּר כֹּלָּא לְאִשְׁתַּעְבְּדָא קָמָךְ. וכל רע יעבור מהעולם ויחזור הכל להשתעבד לפניך. וְיִסְתַּלֵּק יְקָרְךָ עַל כָּל סִטְרִין דְּעָלְמָא, כְּמָה דְּאִתְּמָר  ויעלה יקרך על כל צדדי העולם כמו שנאמר, "יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו" (תהלים קד, לא). עַד הָכָא רָזָא דְּיִחוּדָא, מִכָּאן וָאֵילָךְ יִתְפָּרְשׁוּן רָזִין בְּתִיקּוּנִין עִלָּאִין. עד כאן סוד היחוד. מכאן ואילך יתפרשו הסודות בתיקונים עליונים.

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" אִלֵּין מָארֵי קַבָּלָה. יַזְהִירוּ בְּזֹהַר דָא דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּכָל נְהוֹרִין. אלה בעלי הקבלה, יזהירו בזוהר הזה שהוא כללות כל האורות. בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין, דִּבְהוּ אִתְכַּנְשׁוּ כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין עִלָּאִין דְּמִתְקַשְּׁרָן בְּעִידּוּנָא דְּגִנְתָּא, בשבעים תיקונים אלה, בהם נאספים כל הנשמות העליונות שמתקשרים בעדן שבגן,  וְהָכָא מִשְׁתַּכְּחָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וְכָל מְשָׁרְיָין דִּלְהוֹן וְכֻלְהוֹ סְפִירָן עִלָּאִין רָשׁוּ אֶתְיָהִיב לְהוּ לְאַרָקָא חָכְמְתָא עִלָּאָה לְאִתְגַּלָּאָה בְּעָלְמָא.  וכאן נמצאים קודשא בריך הוא ושכינתיה וכל המחנות שלהם וכל הספירות העליונות שניתנה להם רשות, להוריד החוכמה העליונה להתגלות בעולם. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּי וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי: אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה ט: הִתְעוֹרְרוּת הַסְּפִירוֹת לְגַבֵּי אוֹר יִּחוּדוֹ יִתְ' הַמֵּאִיר עֲלֵיהֶם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הָאֵר יִחוּדְךָ תּוֹךְ אוֹר "נֵרוֹתֶיךָ", שֶׁהֵם עוֹלִים בְּחִבּוּר אֶחָד לְקַבֵּל יִחוּדְךָ בְּתוֹכָם. וְזֶה יאההויה"ה יאהלוההי"ם יאהדונה"י, שֶׁכָּךְ מִתְעוֹרְרִים כָּל הַסְּפִירוֹת לְגַבְּךָ כְּנֵר זֶה לְקַבֵּל אוֹר זֶה עֲלֵיהֶם. וְאוֹר הוּא יִחוּד בְּרָכָה קְדֻשָּׁה שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט בְּתוֹכָם. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר", לְגַלּוֹת יִחוּד זֶה עַד לְמַטָּה, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָֹה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". מִיָּד - "דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי". וְזֶה נֵרי"ה. נֵר זֶה ו"ה – "נֵר מִצְוָה", אוֹר זֶה י"ה – "וְתוֹרָה אוֹר", הַכֹּל יַחַד רס"ה, "דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הס"ר מִמֶּנִּי" וַדַּאי. וּמִיָּד "וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִּי", שֶׁהִיא תּוֹרַת אֱמֶת, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב". שֶׁהֲרֵי "כָּל קוֹוֶיךָ לֹא יֵבוֹשׁוּ" מִצַּד יַעֲקֹב, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא", וְזֶה ו' קְטִיעָא (בְּתֵבַת "שָׁלוֹם"). וּבְכֹחַ הַקִּוּוּי נַעֲשֶׂה ו' רַבְרְבָא, בּוֹ "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב", "וְלֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה י: בְּהִגָּלוֹת כֹּחַ ה' בְּעוֹלָם בְּסוֹד כ"ח פְּרָקִים שְׁבְּ-ב' הַיָדַיִם, הַשֶּׁקֶר יְאַבֵּד מִפָּנָיו וְתִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּאָרֶץ.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. כֹּחַ שֶׁלְּךָ יִתְפַּשֵּׁט בְּכָל אוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים. שֶׁבִּזְמַן אַחֵר נֶאֱמַר "וַיֵּלְכוּ בְּלֹא כֹּחַ לִפְנֵי רֹדֵף", עַתָּה, "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי", וְהֵם שְׁנֵי יָדַיִם שֶׁבָּהֶם כ"ח פְּרָקִים, וְהֵם: "יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ יְהוָֹה", "כוז"ו במוכס"ז כוז"ו". מִיָּד "מִקְדָּשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ". בִּזְמַן שֶׁזֶּה יִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם, הַשֶּׁקֶר שֶׁהָיָה שׁוֹלֵט בַּעֲשִׂיָּה - אוֹבֵד, שֶׁנֶאֱמַר בִּירוּשָׁלַיִם "וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הָאֱמֶת". וּמִיָּד קְדֻשָּׁה שֶׁלָּהּ תִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹלָם, "וְהַר יְהוָֹה צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ", וַדַּאי. עַל כֵּן יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מְקַוִּים לְךָ, זֶה יְקַבְּלוּ מִמְּךָ לְגַלּוֹת אֱמֶת שֶׁלְּךָ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּלְקָרֵב לְךָ אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיָה רָחוֹק. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה יא: בְּכֹחַ גִּילוּי אוֹר יִּחוּדוֹ יִתְ' כָּל הַמַּדְרֵגוֹת יְתוּקְּנוּ.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי אוֹר שֶׁלְּךָ שָׁלֵם בְּכָל שְׁלֵמוּת וְאֵין בּוֹ פְּגָם, שֶׁבּוֹ "אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעַל בּוֹ", "שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם", וַדַּאי. כְּשֶׁזֶּה יָאִיר בְּמַדְרֵגוֹתֶיךָ כֻּלָּם יִהְיוּ נִתְקָּנִים בּוֹ, וְיִתְקַיֵּם מִקְרָא "וּמַשְׁתִּי אֶת עֲוֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד". גַּלֵּה יִחוּדְךָ בְּעוֹלָמֶךָ, וְיִשְׁלֹט אֱמֶת בִּבְרִיּוֹתֶיךָ, מִיָּד אוֹר שֶׁלְּךָ לֹא יִפָּסֵק מֵהֶם, שֶׁכֵּן יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לְךָ לְהַמְשִׁיךְ אוֹר שֶׁלְּךָ בְּכָל מַדְרֵגוֹתֶיךָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם נִפְגְּמוּ בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי אוֹר שֶׁלְּךָ יָכוֹל לְהַשְׁלִים אוֹתוֹ. וְיֵאָמֵר בְּיִשְׂרָאֵל, "יְהוָֹה יִגְמֹר בַּעֲדִי". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

קיצור הכוונות - סוד הסוכה

והנה סוד הסוכה הוא אורות מקיפים מאימא הבאים לנוק', והם ז' חסדים, ובאים בז' ימים. ויען שהיא באה מאימא על כן נקראת "צלא דמהמנותא" בסוד צל שדי - מאימא.

והיא אמונ"ה - שבה מתחברים ו"ה - שהם סוד יאהדונה"י, ונקרא כמנין אמ"ן - אמ"ן ו"ה.

וצריך לאכול בתוכה, כי בישבו שם גורם המשכת המקיפים, ואם אוכל חוץ ממנה - יכול לגרום ח"ו הסתלקות אלו המקיפים.

 

ואבאר ענין הסוכה בפרט. הנה ג' פעמים כתיב סכות בתורה, ב' (פעמים) חסרים (בכתיב חסר) ואחד (סוכות בכתיב) מלא, כי:

  • יש אור מקיף מאימא לז"א לבדו,
  • ויש לנוק' לבד;

ואלו הם הב' (פעמים שכתוב) חסרים.

ויש לשניהם יחד, והוא המלא.  כי סכ"ה גימטריה אלהי"ם, והיינו נוק' מוקפת, או אימא מקפת.

וסוכ"ה הוא (אותיות וסוד) כ"ו ה"ס - יהו"ה אדנ"י - זו"ן.

והנה סוד חג זה הוא סוד "וימינו תחבקני", וזרוע ימין דז"א מקיף ומחבק נוק'...

 

והנה הדפנות של הסוכה הם נה"י דאימא,

והסכך - ת"ת דאימא, חופף על זו"ן. כל אחד מהם עשר ספירות - הרי כ'. ולכן (אם) גבוהה למעלה מכ' אמה - פסולה, כי אין אדם דמרכבה משיג בו.

והנה סוד ה-סכ"ך הוא, כי ק' אורות מאירים מאימא לז"א, כולם עוברים דרך כתרו, שהוא ת"ת אימא, ומניחים שם רושם, כמנין סכ"ך:

 

וכשתלך בסוכה תאמר בקול רם, "בסוכות תשבו שבעת ימים, תיבו אושפיזין עילאין תיבו, תיבו אושפיזי מהמנותא תיבו". וזה תאמר בהרמת ידיך, וזה רוצה לומר, הזמנת הז' כורתי ברית שבאים בסוכה, כמו שנתבאר בזוהר.