Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

(דף מד ע"ב) קוּם אֶלְעָזָר וּנְטֵיל קִירְטָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וּזְרֵיק מִנָּהּ אִיהִי אֶבֶן טִפָּה קַדִּישָׁא, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ" (בראשית ב, ו), אִסְתַּלְּקַת עִזְקָא מִן א' מִן זרק"א, לְקַבְּלָא עֲלָהּ אֶבֶן יְקָרָה דְאִיהִי טִפָּה, וּמִיָּד "וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ב, ו), כַּד סְלִיקַת, סְלִיקַת בְּאִימָּא, דְאִיהוּ א' מִן א'דני א'היה, וְעַל מָאן סְלִיקַת? עַל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ ו', דְּאִיהִי כְּרִיכָא בֵיהּ כְּעִזְקָא בְּאֶצְבְּעָא, וּסְלִיקַת בְּד' מִן אד'ני, דְּאִינוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין וּתְרֵין שׁוֹקִין, עַד דְּסָלִיק לְאָת י' דְּאִיהִי אַבָּא חָכְמָה י' עִלָּאָה, בְּגִין דְּמִתַּמָּן אִתְנְטִילַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְהֹוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ" (משלי ג, יט), וּנְטִילַת נְבִיעוּ וְשַׁקְיוּ מִנֵּיהּ לְעֵילָא, בְּקוֹצָא דִילֵיהּ לְעֵילָא, וּבְאֶמְצָעִיתָא, וּבְקוֹצָא דִילֵיהּ לְתַתָּא, וְכַד נְחִיתַת, נְחִיתַת כְּלִילָא מִתְּלַת טִפִּין, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בָּהּ הוֹלֵךְ סֶגוֹלְתָּ"א.
וְאִתְקְרִיאַת י' י' י' בִּתְּלַת יוּדִי"ן, י' עִלָּאָה אִיהִי עַל רֵישָׁא דְא, דְאִיהִי כֶּתֶר עֶלְיוֹן עַל כָּל עִלָּאִין, וּלְבָתַר נְחִיתַת בְּאֶמְצָעִיתָא וְנָטְלָא מִתַּמָּן, וּלְבָתַר נְחִיתַת לְתַתָּא בְּאַתְרָהָא י' דְאִיהִי לְתַתָּא מִן א.

קָם עוּלֵימָא בָּתַר טוּלָא, אָמַר רַבִּי רַבִּי הָא טִפָּה קָא נָחְתָא, טוֹל קֶשֶׁת בִּידָךְ, דְּאִיהוּ כְּגַוְונָא דְאֶצְבְּעָא וְעִזְקָא בֵּיהּ, טוּל לֵיהּ וּדְרֵךְ לֵיהּ לְגַבָּהּ, דְּקַבִּילַת לָהּ עֲלֵיהּ, דְּהָא כַּד סְלִיקַת מִתַּתָּא לְעֵילָא עַל רֵישָׁא דְאָת ו', אִיהוּ כְּרוּמְחָא ו', אִתְאָרְכַת בֵּיהּ כְּשַׁרְבִיטָא דְכֹכָבָא, וְכַד סְלִיקַת לְעֵילָא שַׁרְיָא עֲלָהּ י' וְאִתְעֲבִידַת ז', וַדַּאי תַּגָּא עַל רֵישָׁא דְסֵפֶר תּוֹרָה, כֵּיוָן דְּנָחְתַת, צָרִיךְ לְמִדְרַךְ קֶשֶׁת לְגַבָּהּ דְּאִיהוּ צַדִּיק, וּמִנֵּיהּ נְחִיתַת וְאִזְדְּרִיקַת בְּאַתְרָהָא.

וְחַרְבָּא דְאִיהִי טִפָּה אִיהִי חַתִּיכַת לָהּ לִתְלַת טִפִּין, בְּגִין דְּאַזִּילַת סֶגוֹלְתָּא, דְכַד נְחִיתַת עֲלָהּ הֲוָה י', וּלְבָתַר חַתִּיכַת לָהּ לִתְלַת, לְמֶהֱוֵי תַּגָּא וַעֲטָרָה בְרֵישָׁא דִתְלַת אֲבָהָן, דִּתְהֵא כֶתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהוּנָה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְדָא רָזָא דְ [ציור] תְּלַת תַּגִּין עֲלָהּ.
דְּרֵישָׁא דְחַרְבָּא אִיהִי י', גּוּפָא דְחַרְבָּא ו', תְּרֵין פִּיפִיּוֹת דִּילָהּ ה"ה, נַרְתְּקָא דִילָהּ אדנ"י, וְכַד אִיהִי יְהֹוָ"ה בַּר מִשְּׁכִינְתֵּיהּ, אִיהוּ דִין דְּחַתִּיךְ מִכָּל סִטְרָא, כַּד עָאל בְּנַרְתְּקָהּ אִתְעֲבִיד רַחֲמֵי וְלָא חַתִּיךְ דִּינִין, וְרָזָא דְחַרְבָּא בְּנַרְתְּקָהּ, יאהדונה"י הָכִי וַדַּאי.

וּבְזִמְנָא דְיְהֹוָ"ה בַּר מִשְּׁכִינְתֵּיהּ, אִתְּמַר בֵּיהּ כִּי "יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא" (דברים ד, כד), דְּנָטִיל מִגְּבוּרָה לְאוֹקָדָא עָלְמָא, י' אִתְעֲבִיד גַּחֶלֶת, ו' שַׁלְהוֹבָא דְגַחֶלֶת, ה' ה' חַד חָמֵשׁ גַּוָּונִין, תִּנְיָינָא חָמֵשׁ נְהוֹרִין דְּנַהֲרִין בְּהוֹן, וּבְזִמְנָא דְה' עִלָּאָה אִסְתַּלְּקַת מֵה' תַּתָּאָה, אִיהִי אָמְרָה "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו), וּבְזִמְנָא דְאִיהִי נַהֲרָא בְּגַוְּונָהָא, אִתְּמַר בָּהּ "וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם" (בראשית ט, טז), קָמוּ תַּנָּאִים וְאֱמוֹרָאִים דִּלְעֵילָא, וְאָמְרוּ רַבִּי רַבִּי כַּמָּה תַקִּיפָא קִירְטָא דִילָךְ, דִּי סְלִיקַת לָהּ עַד אֵין סוֹף, וּנְחִיתַת לָהּ עַד אֵין תַּכְלִית.

פָּתַח כְּמִלְּקַדְמִין וְאָמַר, "שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְהֹוָה" (מיכה ו, ב), אָמַר לוֹן אֲבָהָן אֲבָהָן טוּרִין רַבְרְבִין, שְׁמָעוּ, דְּהַאי אֶבֶן דְּאִתְגְּזֶרֶת מֵאִלֵּין טוּרִין דִּלְכוֹן, דְּאִיהִי כִּתְרָא בְרֵישָׁא דְכֻלְּהוּ, וְהָאֵיתָנִים דְּאִיהִי כִּתְרָא עַל כֻּלְּהוּ, אִיהִי סְלִיקַת רִיב עֲלַיְיכוּ, בְּגִין בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי מַבּוּעָא סְתִימָא כַּסֶּלַע, עַד דְּיֵיתֵי בַּעְלָהּ לָא יַהֲבָא מֵימוֹי, דְּהָא לִישָׁנִין אִינוּן כַּפַּטִּישִׁין דִּמְחָאָן בְּהַהוּא סֶלַע, וְלֵית חַד מִנַּיְיהוּ דְאַפִּיק מִינָהּ נְבִיעוּ, בַּר מִבַּעְלָהּ דְּיָדַע לְאַמְשָׁכָא לָהּ.


במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

(דף מד ע"ב) קוּם אֶלְעָזָר וּנְטֵיל קִירְטָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וּזְרֵיק מִנָּהּ אִיהִי אֶבֶן טִפָּה קַדִּישָׁא, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ" (בראשית ב, ו), קוּם אֶלְעָזָר וְטֹל אֶת הַקֶּלַע, שֶׁהִיא שְׁכִינָה, (וְהַקֵּף אוֹתָהּ בְּכֶתֶר), וּזְרֹק מִן הָאֶבֶן הַהִיא טִפָּה קְדוֹשָׁה, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, אִסְתַּלְּקַת עִזְקָא מִן א' מִן זרק"א, לְקַבְּלָא עֲלָהּ אֶבֶן יְקָרָה דְאִיהִי טִפָּה, . וּמִיָּד "וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ב, ו)(וּמִשּׁוּם זֶה) הִסְתַּלְּקָה הַטַּבַּעַת מִן א' מִן זַרְקָ"א, לְקַבֵּל עָלֶיהָ אֶבֶן יְקָרָה שֶׁהִיא טִפָּה, וּמִיָּד וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה כַּד סְלִיקַת, סְלִיקַת בְּאִימָּא, דְאִיהוּ א' מִן א'דני א'היה, כְּשֶׁעָלְתָה, עָלְתָה בָּאֵם, שֶׁהוּא א' מִן אדנ"י אהי"ה, וְעַל מָאן סְלִיקַת? וְעַל מָה עָלְתָה?  עַל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ ו', דְּאִיהִי כְּרִיכָא בֵיהּ כְּעִזְקָא בְּאֶצְבְּעָא, עַל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא ו', שֶׁהִיא כְרוּכָה בּוֹ כְּטַבַּעַת בְּאֶצְבַּע, וּסְלִיקַת בְּד' מִן אד'ני, דְּאִינוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין וּתְרֵין שׁוֹקִין, וְעוֹלָה בְּד' מִן אדנ"י, שֶׁהֵם שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת וּשְׁתֵּי שׁוֹקַיִם, עַד דְּסָלִיק לְאָת י' דְּאִיהִי אַבָּא חָכְמָה י' עִלָּאָה, בְּגִין דְּמִתַּמָּן אִתְנְטִילַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְהֹוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ" (משלי ג, יט), עַד שֶׁעוֹלָה לָאוֹת י', שֶׁהִיא אַבָּא חָכְמָה י' עֶלְיוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁמִּשָּׁם נִטְּלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יהו"ה בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ,  וּנְטִילַת נְבִיעוּ וְשַׁקְיוּ מִנֵּיהּ לְעֵילָא, בְּקוֹצָא דִילֵיהּ לְעֵילָא, וּבְאֶמְצָעִיתָא, וּבְקוֹצָא דִילֵיהּ לְתַתָּא, וְנוֹטֶלֶת נְבִיעָה וְהַשְׁקָאָה מִמֶּנּוּ לְמַעְלָה, בַּקּוֹץ שֶׁלּוֹ לְמַעְלָה, וּבָאֶמְצַע, וּבַקּוֹץ שֶׁלּוֹ לְמַטָּה,  וְכַד נְחִיתַת, נְחִיתַת כְּלִילָא מִתְּלַת טִפִּין, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בָּהּ הוֹלֵךְ סֶגוֹלְתָּ"א וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת, יוֹרֶדֶת כְּלוּלָה מִשָּׁלֹשׁ טִפּוֹת. בְּאוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר בָּהּ הוֹלֵךְ סֶגוֹלְתָּ"א.

 וְאִתְקְרִיאַת י' י' י' בִּתְּלַת יוּדִי"ן, י' עִלָּאָה אִיהִי עַל רֵישָׁא דְא, דְאִיהִי כֶּתֶר עֶלְיוֹן עַל כָּל עִלָּאִין, וְנִקְרֵאת י' י' י' בְּשָׁלֹשׁ יוֹדִי"ן, י' עֶלְיוֹנָה הִיא עַל רֹאשׁ הָא', שֶׁהִיא כֶתֶר עֶלְיוֹן עַל כָּל הָעֶלְיוֹנִים, וּלְבָתַר נְחִיתַת בְּאֶמְצָעִיתָא וְנָטְלָא מִתַּמָּן, וּלְבָתַר נְחִיתַת לְתַתָּא בְּאַתְרָהָא י' דְאִיהִי לְתַתָּא מִן א וְאַחַר כָּךְ יוֹרֶדֶת בָּאֶמְצַע, וְנוֹסַעַת מִשָּׁם (בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי) (בָּאֶמְצַע), וְאַחַר כָּךְ יוֹרֶדֶת לְמַטָּה בִּמְקוֹמָהּ י' שֶׁהִיא לְמַטָּה מִן א.  קָם עוּלֵימָא בָּתַר טוּלָא, אָמַר רַבִּי רַבִּי הָא טִפָּה קָא נָחְתָא, טוֹל קֶשֶׁת בִּידָךְ, דְּאִיהוּ כְּגַוְונָא דְאֶצְבְּעָא וְעִזְקָא בֵּיהּ, קָם עֶלֶם מֵאַחַר הַצֵּל, וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, הֲרֵי טִפָּה יָרְדָה, טֹל קֶשֶׁת בְּיָדְךָ, שֶׁהוּא כְמוֹ הָאֶצְבַּע וְטַבַּעַת בָּהּ, טוּל לֵיהּ וּדְרֵךְ לֵיהּ לְגַבָּהּ, דְּקַבִּילַת לָהּ עֲלֵיהּ, טֹל אוֹתָהּ וּדְרֹךְ (וּזְרֹק) אוֹתָהּ אֵלֶיהָ, שֶׁקִּבְּלָה אוֹתָהּ עָלָיו, דְּהָא כַּד סְלִיקַת מִתַּתָּא לְעֵילָא עַל רֵישָׁא דְאָת ו', אִיהוּ כְּרוּמְחָא ו', אִתְאָרְכַת בֵּיהּ כְּשַׁרְבִיטָא דְכֹכָבָא, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁעוֹלָה מִמַּטָּה לְמַעְלָה עַל רֹאשׁ הָאוֹת ו', הוּא כְּמוֹ רֹמַח ו', הִתְאָרְכָה בּוֹ כְּמוֹ שַׁרְבִיט שֶׁל הַכּוֹכָב, וְכַד סְלִיקַת לְעֵילָא שַׁרְיָא עֲלָהּ י' וְאִתְעֲבִידַת ז', וַדַּאי תַּגָּא עַל רֵישָׁא דְסֵפֶר תּוֹרָה, וּכְשֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה, שׁוֹרָה עָלֶיהָ י' וְנַעֲשֵׂית ז', וַדַּאי כֶּתֶר עַל רֹאשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה. כֵּיוָן דְּנָחְתַת, צָרִיךְ לְמִדְרַךְ קֶשֶׁת לְגַבָּהּ דְּאִיהוּ צַדִּיק, וּמִנֵּיהּ נְחִיתַת וְאִזְדְּרִיקַת בְּאַתְרָהָא כֵּיוָן שֶׁיּוֹרֶדֶת, צָרִיךְ לִדְרֹךְ קֶשֶׁת אֵלֶיהָ, שֶׁהוּא צַדִּיק, וּמִמֶּנּוּ יוֹרֶדֶת וְנִזְרֶקֶת לִמְקוֹמָהּ.

 וְחַרְבָּא דְאִיהִי טִפָּה אִיהִי חַתִּיכַת לָהּ לִתְלַת טִפִּין, וְהַחֶרֶב שֶׁהִיא שֶׁל הַטִּפָּה (הַזּוֹ), הִיא חוֹתֶכֶת אוֹתָהּ לְשָׁלֹשׁ טִפּוֹת,  בְּגִין דְּאַזִּילַת סֶגוֹלְתָּא, דְכַד נְחִיתַת עֲלָהּ הֲוָה י', וּלְבָתַר חַתִּיכַת לָהּ לִתְלַת, בִּגְלַל שֶׁהוֹלֶכֶת סֶגוֹלְתָּ"א, שֶׁכְּשֶׁיּוֹרֶדֶת עָלֶיהָ הִיא י', וְאַחַר כָּךְ חוֹתֶכֶת אוֹתָהּ לְשָׁלֹשׁ,  לְמֶהֱוֵי תַּגָּא וַעֲטָרָה בְרֵישָׁא דִתְלַת אֲבָהָן, דִּתְהֵא כֶתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהוּנָה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְדָא רָזָא דְ [ציור] תְּלַת תַּגִּין עֲלָהּ לִהְיוֹת כֶּתֶר וַעֲטָרָה בְּרֹאשׁ שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, שֶׁתִּהְיֶה כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְזֶה הַסּוֹד שֶׁל  שְׁלֹשָׁה תָּגִים עָלֶיהָ.   דְּרֵישָׁא דְחַרְבָּא אִיהִי י', גּוּפָא דְחַרְבָּא ו', תְּרֵין פִּיפִיּוֹת דִּילָהּ ה"ה, נַרְתְּקָא דִילָהּ אדנ"י, שֶׁרֹאשׁ הַחֶרֶב הִיא י', גּוּף הַחֶרֶב ו', שְׁתֵּי פִּיפִיּוֹת שֶׁלָּהּ ה"ה, הַנַּרְתִּיק שֶׁלָּהּ אדנ"י, (וְהַחֶרֶב יהו"ה),  וְכַד אִיהִי יְהֹוָ"ה בַּר מִשְּׁכִינְתֵּיהּ, אִיהוּ דִין דְּחַתִּיךְ מִכָּל סִטְרָא, כַּד עָאל בְּנַרְתְּקָהּ אִתְעֲבִיד רַחֲמֵי וְלָא חַתִּיךְ דִּינִין, וּכְשֶׁהִיא יהו"ה חוּץ מִשְּׁכִינָתוֹ, הִיא דִין שֶׁחוֹתֵךְ מִכָּל צַד, כְּשֶׁנִּכְנָס בַּנַּרְתִּיק נַעֲשֶׂה רַחֲמִים, וְלֹא חוֹתֵךְ דִּינִים,  וְרָזָא דְחַרְבָּא בְּנַרְתְּקָהּ, יאהדונה"י הָכִי וַדַּאי וְסוֹד הַחֶרֶב בְּנַרְתִּיקָהּ - יאהדונה"י כָּךְ וַדַּאי.

 וּבְזִמְנָא דְיְהֹוָ"ה בַּר מִשְּׁכִינְתֵּיהּ, אִתְּמַר בֵּיהּ כִּי "יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא" (דברים ד, כד), דְּנָטִיל מִגְּבוּרָה לְאוֹקָדָא עָלְמָא, וּבִזְמַן שֶׁיהו"ה מִחוּץ לִשְׁכִינָתוֹ, נֶאֱמַר בּוֹ כִּי יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא, שֶׁנּוֹטֵל מִגְּבוּרָה לִשְׂרֹף אֶת הָעוֹלָם. י' אִתְעֲבִיד גַּחֶלֶת, ו' שַׁלְהוֹבָא דְגַחֶלֶת, ה' ה' חַד חָמֵשׁ גַּוָּונִין, תִּנְיָינָא חָמֵשׁ נְהוֹרִין דְּנַהֲרִין בְּהוֹן, י' נַעֲשֶׂה גַחֶלֶת, ו' שַׁלְהֶבֶת הַגַּחֶלֶת, ה' ה' הָאֶחָד חֲמִשָּׁה גְּוָנִים, הַשֵּׁנִי חֲמִשָּׁה אוֹרוֹת שֶׁמְּאִירִים בָּהֶם,  וּבְזִמְנָא דְה' עִלָּאָה אִסְתַּלְּקַת מֵה' תַּתָּאָה, אִיהִי אָמְרָה "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו), וּבִזְמַן שֶׁה' עֶלְיוֹנָה הִסְתַּלְּקָה מֵה' תַּחְתּוֹנָה, הִיא אוֹמֶרֶת אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, וּבְזִמְנָא דְאִיהִי נַהֲרָא בְּגַוְּונָהָא, אִתְּמַר בָּהּ "וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם" (בראשית ט, טז), וּבִזְמַן שֶׁהִיא מְאִירָה בִּגְוָנֶיהָ, נֶאֱמַר בָּהּ וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם.  קָמוּ תַּנָּאִים וְאֱמוֹרָאִים דִּלְעֵילָא, וְאָמְרוּ רַבִּי רַבִּי כַּמָּה תַקִּיפָא קִירְטָא דִילָךְ, דִּי סְלִיקַת לָהּ עַד אֵין סוֹף, וּנְחִיתַת לָהּ עַד אֵין תַּכְלִית קָמוּ תַנָּאִים וְאָמוֹרָאִים שֶׁלְּמַעְלָה, וְאָמְרוּ: רַבִּי רַבִּי, כַּמָּה תַקִּיף הַקֶּלַע שֶׁלְּךָ, שֶׁהֶעֱלֵיתָ אוֹתָהּ עַד אֵין סוֹף, וְהוֹרַדְתָּ אוֹתָהּ עַד אֵין תַּכְלִית.

 פָּתַח כְּמִלְּקַדְמִין וְאָמַר, "שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְהֹוָה" (מיכה ו, ב), פָּתַח כְּמוֹ מִקֹּדֶם וְאָמַר: שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יהו"ה.  אָמַר לוֹן אֲבָהָן אֲבָהָן טוּרִין רַבְרְבִין, שְׁמָעוּ, דְּהַאי אֶבֶן דְּאִתְגְּזֶרֶת מֵאִלֵּין טוּרִין דִּלְכוֹן, דְּאִיהִי כִּתְרָא בְרֵישָׁא דְכֻלְּהוּ, אָמַר לָהֶם: אָבוֹת אָבוֹת, הָרִים גְּדוֹלִים, שִׁמְעוּ, שֶׁהָאֶבֶן הַזֹּאת שֶׁנִּגְזְרָה מֵהֶהָרִים הַלָּלוּ שֶׁלָּכֶם, שֶׁהִיא כֶתֶר בְּרֹאשׁ כֻּלָּם,  וְהָאֵיתָנִים דְּאִיהִי כִּתְרָא עַל כֻּלְּהוּ, אִיהִי סְלִיקַת רִיב עֲלַיְיכוּ, בְּגִין בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי מַבּוּעָא סְתִימָא כַּסֶּלַע, עַד דְּיֵיתֵי בַּעְלָהּ לָא יַהֲבָא מֵימוֹי, וְהָאֵיתָנִים, שֶׁהִיא כֶתֶר עַל כֻּלָּם, הִיא מַעֲלָה רִיב עֲלֵיכֶם בִּשְׁבִיל בַּעְלָהּ, שֶׁהִיא מַעְיָן נִסְתָּר כַּסֶּלַע, עַד שֶׁיָּבֹא בַעְלָהּ לֹא נוֹתֵן מֵימֶיהָ,  דְּהָא לִישָׁנִין אִינוּן כַּפַּטִּישִׁין דִּמְחָאָן בְּהַהוּא סֶלַע, וְלֵית חַד מִנַּיְיהוּ דְאַפִּיק מִינָהּ נְבִיעוּ, בַּר מִבַּעְלָהּ דְּיָדַע לְאַמְשָׁכָא לָהּ שֶׁהֲרֵי הַלְּשׁוֹנוֹת הֵם כְּמוֹ פַּטִּישִׁים שֶׁמַּכִּים בְּאוֹתוֹ סֶלַע, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם שֶׁמּוֹצִיא מִמֶּנָּה נְבִיעָה פְּרָט לְבַעְלָהּ שֶׁיּוֹדֵעַ לִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְמַסְּרַת לְהוּ אוֹרָיְתָא בְּכֻלְהוֹ דַּרְגִּין דִּילַהּ. וְתַמָּן אִזְדְּמָנוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְכֻלְהוֹ נִשְׁמָתִין, אֲפִילוּ אִינוּן דְּלָא הֲווּ עֲדַיִן בְּעָלְמָא, תָּמָן אִזְדְּמָנוּ. וְכֻלְהוֹ נָטְלוּ חוּלָקָא בְּאוֹרַיְתָא כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי. וְרָזָא דְּמִלָּה "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְהֹוָה" (דברים ה, ד) וְכוּ' דְּכַמָּה אַנְפִּין אִינוּן לְאוֹרַיְתָא. וְרָזָא דִּלְהוֹן בִּכְלָלָא דְּד' אִתְכְּלִילוּ, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "אַרְבָּעָה פָנִים" (יחזקאל א, ו). שְׁכִינְתָּא דְּמוּת דְּכֹלָּה. וְהָכִי כָּל חַד מִיִּשְׂרָאֵל בְּדִיוּקְנָא חַד מֵאִלֵין ד' אִצְטְיַיר. וְכָל חַד הֲוָה אִתְגַּלְיָא לֵיהּ לְפוּם אַנְפִּין דִּילֵיהּ. בְּגִין כָּךְ "פָּנִים בְּפָנִים" (דברים ה, ד). וְכָל חַד הֲוָה אָמַר "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים א, ב) . בְּגִין כָּךְ תָּמָן כָּל חַד נַטִּיל חוּלָקֵיהּ. וְכֻלְהוֹ מַלְאֲכֵי עִלָאֵי אִזְדְּמָנוּ תָּמָן. וְרָזָא דָּא "מַלְכֵי צְבָאוֹת" (תהלים סח, יג) וְכוּ' לְאִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא תִּיקּוּנָא שְׁלִים, יִשְׂרָאֵל מִלְּגַו מַלְאָכִין מִלְּבַר. וּשְׁכִינְתָּא מִתְתַּקְנָא בְּכָל סִטְרִין כִּדְקָא חֲזֵי.

וּבְשַׁעֲתָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב אוֹרָיְתָא, סִטְרִין אָחֲרָנִין הֲווּ בָּעְיָן לְקַטְרְגָא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר" (שמות יט, יב) וְכוּ'. הָכָא רָזִין דְּרָזִין לְחַכִּימֵי לִבָּא. תָּא חֲזֵי, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְקָנָא עָלְמָא תַּתָּאָה כִּדְקָא יָאוּת וּשְׁכִינְתָּא נָחֲתַת לְתַתָּא לְאַתְקָנָא לֵיהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב) וְכוּ'. דְּהָא בְּגִין דָּא אִתְגַּלְיָא תָּמָן בַּאֲתַר דְּסִטְרָא אַחֲרָא שַׁלְטַת, לְאַכְפְּיָא לַהּ. וְתַמָּן כָּנִישׁ כָּל טִיבוֹ מִכָּל אוּמִין, וְכֹלָּא כָּלִיל לְגוֹ. בְּגִין כָּךְ "מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר" (דברים לג, ב) וְכוּ'. אֲבָל בְּגִין דְּלָא אִתְתַּקַּן מִלָּה בְּקַדְמִיתָא אִתְחֲזִיאַת שְׁכִינְתָּא לְאִתְתַּקְּנָא לְתַתָּא עַד לָא תִּסְתַּלֵּק לְעֵילָא. וְיִשְׂרָאֵל נָמֵי בְּהַהוּא זִמְנָא לָא סְלִקוּ בַּהֲדָהּ, אֶלָּא לְתַתָּא (דף צא' עמוד א')  קַיְּמוּ בְּהַהוּא זִמְנָא.

וּמֹשֶׁה נָמֵי כְּתִיב בֵּיהּ "רֵד הָעֵד בָּעָם" (שמות יט, כא) דְּכֹלָּא אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא לְתַתָּא. כֵּיוָן דְּיִשְׁתְּלִים תִּיקּוּנָא לְתַתָּא, כְּדֵין תִּסְתַּלֵּק שְׁכִינְתָּא לְעֵילָא וְיִשְׂרָאֵל אַבַּתְרֵהּ. בְּגִין כָּךְ "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב). וְרָזָא דְּמִלָּה בְּגִין דְּתִיקּוּנָא אִצְטְרִיךְ לְסַלְקָא בְּהַהוּא זִמְנָא מִתַּתָּא לְעֵילָא, וְלָא אִתְחָזֵי סִיּוּעָא מִלְּתַתָּא, בְּגִין דְּלָא אִזְדְּמָנוּ לְהַאי. בְּגִין כָּךְ "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב). אֶלָּא לְבָתַר כְּתִיב "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג), דְּהָא כְּדֵין אִתְחָזֵי דְּתִיקּוּנָא אִתְתַּקַּן, וְיִשְׂרָאֵל סָלְקִין אַבַּתְרֵהּ כִּדְקָא יָאוּת. אֲבָל בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל לָא אִזְדְּמָנוּ לְהַאי, אִצְטְרִיךְ דְּלָא לְשַׁוְאָה יְדַיְיהוּ בְּטוּרָא בְּגִין דְּלָא תִּזְדַּמַּן סִטְרָא אַחֲרָא תָּמָן.

וְרָזָא דָּא עוּזָּה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר" (שמואל ב' ו, ו) וּבְגִין דְּפָשַׁט יָדֵיהּ מִית. וְרָזָא דָּא דִּכְדֵין הֲוַת שְׁכִינְתָּא נָפְקַת מִפְּלִשְׁתִּים, אֲבָל בְּגִין דְּלָאו מִגּוֹ תִּיקּוּנָא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה, בְּגִין כָּךְ לָא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְשַׁוְאָה יְדוֹי בְּהַאי, וְכֵיוָן דְּשַׁוֵּי מִית. וְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם כְּתִיב "יְהֹוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (שמות יד, יד) בְּגִין דְּלָא אִזְדַּמַּן תִּיקּוּנָא לְגַבַּיְיהוּ. אֲבָל עַם כָּל דָּא לְכֹלָּא מֹשֶׁה אַתְקִין. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות יט, ג) וְתַמָּן אַתְקִין מַאי דְּאַתְקִין. (דף צא' עמוד ב') מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה "רֵד הָעֵד בָּעָם" (שמות יט, כא). כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַתְקִין אִיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. וְדָא לְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה:

> דיוקנאות ישראל כנגד ד' פנים ראשיים שבתורה.

וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְמַסְּרַת לְהוּ אוֹרָיְתָא בְּכֻלְהוֹ דַּרְגִּין דִּילַהּ. בשעה שעמדו ישראל על הר סיני, נמסרה להם התורה בכל המדרגות שלה. וְתַמָּן אִזְדְּמָנוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְכֻלְהוֹ נִשְׁמָתִין, אֲפִילוּ אִינוּן דְּלָא הֲווּ עֲדַיִן בְּעָלְמָא, תָּמָן אִזְדְּמָנוּ. ולשם נזדמנו כל ישראל וכל נשמות ישראל, אפילו אלה שעדיין לא היו בעולם - שם נזדמנו. וְכֻלְהוֹ נָטְלוּ חוּלָקָא בְּאוֹרַיְתָא כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי. וכולם נטלו חלקם בתורה כמו שראוי, וסוד הדבר, וְרָזָא דְּמִלָּה "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְהֹוָה" (דברים ה, ד) וְכוּ' דְּכַמָּה אַנְפִּין אִינוּן לְאוֹרַיְתָא, שכמה פנים הם לתורה. וְרָזָא דִּלְהוֹן בִּכְלָלָא דְּד' אִתְכְּלִילוּ, דְּאִתְּמָר בְּהוּ וכללות כולם נכלל בסוד ד' שנאמר בהם "אַרְבָּעָה פָנִים" (יחזקאל א, ו). שְׁכִינְתָּא דְּמוּת דְּכֹלָּה שכינה דמות כולם. וְהָכִי כָּל חַד מִיִּשְׂרָאֵל בְּדִיוּקְנָא חַד מֵאִלֵין ד' אִצְטְיַיר. וכך כל אחד מישראל, בדיוקן אחד מאלה הארבעה מצטייר, וְכָל חַד הֲוָה אִתְגַּלְיָא לֵיהּ לְפוּם אַנְפִּין דִּילֵיהּ. ולכל אחד היה מתגלה לו כפי הפנים שלו. לכן נאמר בְּגִין כָּךְ "פָּנִים בְּפָנִים" (דברים ה, ד). וְכָל חַד הֲוָה אָמַר וכל אחד היה אומר "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים א, ב) . בְּגִין כָּךְ תָּמָן כָּל חַד נַטִּיל חוּלָקֵיהּ. לכן, שם בהר סיני, כל אחד לקח חלקו בתורה. וְכֻלְהוֹ מַלְאֲכֵי עִלָאֵי אִזְדְּמָנוּ תָּמָן וכל המלאכים העליונים גם כן היו שם, וזה סוד. וְרָזָא דָּא "מַלְכֵי צְבָאוֹת" (תהלים סח, יג) וְכוּ' לְאִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא תִּיקּוּנָא שְׁלִים, יִשְׂרָאֵל מִלְּגַו מַלְאָכִין מִלְּבַר. וּשְׁכִינְתָּא מִתְתַּקְנָא בְּכָל סִטְרִין כִּדְקָא חֲזֵי. לתקן הכל בתיקון שלם, ישראל מפנים בסוד פנימיות העולמות ומלאכים מבחוץ. והשכינה מתקנת את כל הצדדים כמו שראוי.

> בסיני נכפתו תחילה הס"א למטה ללא סיוע מישראל, ורק אחרי מתן תורה עלו עם השכינה.

וּבְשַׁעֲתָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב אוֹרָיְתָא, סִטְרִין אָחֲרָנִין הֲווּ בָּעְיָן לְקַטְרְגָא. ובשעה שרצה הקב"ה לתת את התורה, רצו הסטרא אחרא לקטרג, בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב באותו הזמן כתוב "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר" (שמות יט, יב) וְכוּ'. הָכָא רָזִין דְּרָזִין לְחַכִּימֵי לִבָּא. כאן נמצאים סודי הסודות לחכמי לב. תָּא חֲזֵי, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְקָנָא עָלְמָא תַּתָּאָה כִּדְקָא יָאוּת וּשְׁכִינְתָּא נָחֲתַת לְתַתָּא לְאַתְקָנָא לֵיהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב בוא וראה, באותה השעה רצה הקב"ה לתקן את העולם התחתון כמו שראוי, והשכינה ירדה למטה לתקן אותו, באותו הזמן כתוב "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב) וְכוּ'. דְּהָא בְּגִין דָּא אִתְגַּלְיָא תָּמָן בַּאֲתַר דְּסִטְרָא אַחֲרָא שַׁלְטַת, לְאַכְפְּיָא לַהּ. וזה בגלל שהתגלה גם כן במקום שהסטרא אחרא שולטת - כדי לכפות אותה. וְתַמָּן כָּנִישׁ כָּל טִיבוֹ מִכָּל אוּמִין, וְכֹלָּא כָּלִיל לְגוֹ. בְּגִין כָּךְ ושם אסף את כל טוב מכל אומות העולם, והכל כלל בפנים, לכן אמר, "מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר" (דברים לג, ב) וְכוּ'. אֲבָל בְּגִין דְּלָא אִתְתַּקַּן מִלָּה בְּקַדְמִיתָא אִתְחֲזִיאַת שְׁכִינְתָּא לְאִתְתַּקְּנָא לְתַתָּא עַד לָא תִּסְתַּלֵּק לְעֵילָא. אבל בגלל שלא תוקן הדבר בתחילה, נצרך שהשכינה תתקן למטה קודם שתעלה למעלה, וְיִשְׂרָאֵל נָמֵי בְּהַהוּא זִמְנָא לָא סְלִקוּ בַּהֲדָהּ, אֶלָּא לְתַתָּא (דף צא' עמוד א')  קַיְּמוּ בְּהַהוּא זִמְנָא. וגם ישראל, באותו הזמן לא עימה, אלא באותו הזמן עמדו למטה.

וּמֹשֶׁה נָמֵי כְּתִיב בֵּיהּ ומשה נאמר בו "רֵד הָעֵד בָּעָם" (שמות יט, כא) דְּכֹלָּא אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא לְתַתָּא. "רֵד" שהכל נצרך להתקן למטה, כֵּיוָן דְּיִשְׁתְּלִים תִּיקּוּנָא לְתַתָּא, כְּדֵין תִּסְתַּלֵּק שְׁכִינְתָּא לְעֵילָא וְיִשְׂרָאֵל אַבַּתְרֵהּ. כיון שנשלם התיקון למטה, אז עלתה השכינה למעלה וישראל אחריה, בְּגִין כָּךְ "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב). וְרָזָא דְּמִלָּה בְּגִין דְּתִיקּוּנָא אִצְטְרִיךְ לְסַלְקָא בְּהַהוּא זִמְנָא מִתַּתָּא לְעֵילָא, וסוד הדבר בגלל שהתיקון נצרך לעלות באותו הזמן מלמטה למעלה, וְלָא אִתְחָזֵי סִיּוּעָא מִלְּתַתָּא, בְּגִין דְּלָא אִזְדְּמָנוּ לְהַאי. ולא שיהיה סיוע מלמטה, בגלל שלא הוכנו לזה, לכן נאמר בְּגִין כָּךְ "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב). אֶלָּא לְבָתַר כְּתִיב אלא לאחר מתן תורה נאמר "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג), דְּהָא כְּדֵין אִתְחָזֵי דְּתִיקּוּנָא אִתְתַּקַּן, וְיִשְׂרָאֵל סָלְקִין אַבַּתְרֵהּ כִּדְקָא יָאוּת. וזה כיון שנראה שהתיקון נתקן, אֲבָל בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל לָא אִזְדְּמָנוּ לְהַאי, אִצְטְרִיךְ דְּלָא לְשַׁוְאָה יְדַיְיהוּ בְּטוּרָא בְּגִין דְּלָא תִּזְדַּמַּן סִטְרָא אַחֲרָא תָּמָן. אבל בגלל שישראל לא הוכנו לזה, הוצרך שלא יגעו ידיהם בהר, כדי שלא תאחז הסיטרא אחרא בהר.

וְרָזָא דָּא עוּזָּה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה סוד עוזה שאחז בארון הברית בגלל שחשב שהארון עומד להישמט מעל הבקר ולא הבין שהארון נושא את נושאיו, וזה שכתוב "כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר" (שמואל ב' ו, ו) וּבְגִין דְּפָשַׁט יָדֵיהּ מִית. ובגלל ששלח ידו - מת. וְרָזָא דָּא דִּכְדֵין הֲוַת שְׁכִינְתָּא נָפְקַת מִפְּלִשְׁתִּים, וסוד זה, שכיון שבאותו הזמן יצאה השכינה מקליפת פלשתים, אֲבָל בְּגִין דְּלָאו מִגּוֹ תִּיקּוּנָא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה, בְּגִין כָּךְ לָא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְשַׁוְאָה יְדוֹי בְּהַאי, וְכֵיוָן דְּשַׁוֵּי מִית. אבל בגלל שלא יצאה מצד תיקונם של ישראל, לכן לא היתה צריכה יד ישראל לגעת בה, וכיון שנגע - מת. וְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם כְּתִיב ובשעה שהיו ישראל במצרים נאמר "יְהֹוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (שמות יד, יד) בְּגִין דְּלָא אִזְדַּמַּן תִּיקּוּנָא לְגַבַּיְיהוּ. אֲבָל עַם כָּל דָּא לְכֹלָּא מֹשֶׁה אַתְקִין. אתם תחרישון בגלל שלא הוכן שהם יעשו התיקון, ועם כל זה, משה תיקן עבור כולם, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא שהרי בתחילה נאמר "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות יט, ג) וְתַמָּן אַתְקִין מַאי דְּאַתְקִין. שם תיקן מה שתיקן. (דף צא' עמוד ב') מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה ומשם והלאה נאמר "רֵד הָעֵד בָּעָם" (שמות יט, כא). כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַתְקִין אִיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. וְדָא לְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה: ואז הקב"ה הוא תיקן הל בתיקון שלם, וזה לכל היד החזקה. 

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה ק"ן מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה קן: תקון הצום הוא לטהר השכינה מאחיזת הקלפות ולהשיבה לחיק בעלה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אִם בְּצוֹם וְעִנּוּי נֶפֶשׁ תִּתְרַצֶּה לְהַעֲלוֹת שְׁכִינָתְךָ אֵלֶיךָ שֶׁנֶאֱמַר "קִרְאוּ צוֹם", וָאֶהִי צָם וּמִתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, לַעֲלוֹת אֱלֹהִים לַשָּׁמַיִם, וְכֵן אֶסְתֵּר שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה צִוְּתָה עַל מָרְדְּכַי "צוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם" וְהוּא צוֹ"ם וְהוּא קוֹ"ל – הַכֹּל בְּמִנְיָן אֶחָד, לְעוֹרֵר הַקּוֹל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא קוֹל יַעֲקֹב הַנִּמְשָׁךְ בְּ-ו' שֶׁהוּא אוֹת אֱמֶת לְהַעֲבִיר שֶׁקֶר, שֶׁכֵּן בְּצוֹם וְתַעֲנִית נִכְנָע הַשֶּׁקֶר וְאֵינוֹ יָכוֹל לְעוֹרֵר הַשְּׁקָרִים שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. וְעוֹד צוֹם כְּגוֹן "צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי", שֶׁהוּא נֶפֶשׁ הַטְּהוֹרָה, נֶפֶשׁ עֲיֵפָה בַּגָּלוּת, צְמֵאָה וַדַּאי לְמַיִם עֶלְיוֹנִים מַיִם חַיִּים וַדַּאי, מַיִם טְהוֹרִים שֶׁאֵינָם יוֹרְדִים בִּמְקוֹם טֻמְאָה. וְכֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת צוֹמוֹת לְקָרֵב הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים וּלְטַהֵר מָקוֹם הַנִּטְמָא, שֶׁכֵּן אֶסְתֵּר נֶאֱמַר בָּהּ "גַּם אֲנִי וְנַעֲרוֹתַי אָצוּם כֵּן", שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לְנַקּוֹת כָּל טֻמְאָה, וּמִיָּד "וּבְכֵן אָבֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָת", אַף עַל פִּי שֶׁאֵין זְכֻיּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, הֲרֵי בְּאַהֲבַת שְׁכִינָתְךָ תְּקָרֵב אוֹתָהּ, שֶׁכָּךְ הִיא עוֹמֶדֶת מְלֻבֶּשֶׁת בִּגְדֵי מַלְכוּת, שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נוֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ" וַהֲרֵי הִיא גּוֹרֶמֶת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רוֹאֶיהָ, וְזֶה "אֶסְתֵּר נוֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רוֹאֶיהָ", וְזֶה "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַווּךָ בְּכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶה תָּמִיד", וּמִיָּד יֵאָמֵר "וַיֹּשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ". מִשָּׁם וָהָלְאָה מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ", כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֵן לָךְ. וְעוֹד צוֹם כְּגוֹן אַצְמִיתֵם, לְהַכְרִית הָרְשָׁעִים בְּצוֹם זֶה שֶׁעוֹשִׂים, וְעוֹד צוֹם כְּגוֹן צֹמֶת הַגִּידִים, חִיבּוּר לְהִתְחַבֵּר בְּמַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֲרֵי מִמָּזוֹן עֶלְיוֹן הוּא נִזּוֹן וּמִמָּזוֹן זֶה הָרְשָׁעִים אֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל כְּלָל שֶׁהֲרֵי הוּא מָזוֹן לַנְּשָׁמָה וְלֹא לַגּוּף וְהַגּוּף נִכְחָשׁ, וְכָךְ הַנְּשָׁמָה מִתְדַּבֶּקֶת בַּשְּׁכִינָה כְּשֶׁנִּכְנָע הָרָע מִלְּפָנֶיהָ.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן, שֶׁצַּמְתִּי בַּעֲבוּר אֶסְתֵּר שֶׁהִיא שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁכָּךְ נֶאֱמַר "וְצוּמוּ עָלַי", דַּיְקָא לְהַכְנִיעַ ס"מ הָרָשָׁע שֶׁמַּכְבִּיד עַל שְׁכִינָתְךָ שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה, וַהֲרֵי בַּצּוֹם הַזֶּה תֵּעָשֶׂה קַלָּה לִפְרֹחַ כַּנֶּשֶׁר לְהִתְדַּבֵּק בְּךָ. וְרֵיחַ יַעֲלֶה לְפָנֶיךָ כְּרֵיחַ נִיחוֹחַ, וְיֵאָמֵר בִּי "קָרְבָּן רֵיחַ נִיחוֹחַ לַיהוָֹה", וְכֵן תַּחֲזֹר לְמֹשֶׁה רוֹעֶה נֶאֱמָן הַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ שֶׁהִיא כַּלָּה שֶׁלּוֹ, וְיֵאָמֵר בִּי "עִנֵיתִי בַּצוֹם נַפְשִׁי וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָּשׁוּב" – שֶׁכָּךְ צָם גַּם הוּא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי", וְכֵן הוּא צָם גַּם עַתָּה בְּסִיתוּם הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ.

מֶלֶךְ אוֹהֵב עֲנָוִים. הֲתִשְׁכַּח עַנְוַת מֹשֶׁה נֶאֱמַן בֵּיתְךָ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא" "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכָּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"? הֲתִשְׁכַּח הַנְהָגָה שֶׁנָּהַג עַמְּךָ בַּמִּדְבָּר "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק בְּחֵיקוֹ"? הֲתִשְׁכַּח חִבָּתְךָ שֶׁדִּבַּרְתָּ עִמּוֹ בְּהַר סִינַי פֶּה אֶל פֶּה? הֲתִשְׁכַּח כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, וְעִם כֹּל זֶה קָבַרְתָּ אוֹתוֹ בְּאֶרֶץ צִיָּה שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בַּגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר"? וַהֲרֵי הָיָה רָאוּי לְשָׁמְרוֹ עִם הַכַּלָּה שֶׁלּוֹ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ" – זוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וַהֲרֵי לֹא זָכָה לִכָּנֵס לָאָרֶץ לִשְׂמֹחַ עִם אִשְׁתּוֹ בְּבֵיתוֹ, וְעַד עַתָּה הוּא הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב כֶּעָנִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "סֹבֵב סֹבֵב הֹלֵךְ הָרוּחַ", זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁהוֹלֵךְ וְסוֹבֵב בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תּוֹרָה נִמְצָאִים לִמְצֹא הַשְּׁכִינָה שָׁם, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "אָקוּמָה נָא וַאֲסוֹבְבָה בָּעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת", שֶׁשָּׁם הַתּוֹרָה נִמְצֵאת שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת תִּקְרָא". וְעִם כֹּל זֶה נֶאֱמַר "בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו", שֶׁהֲרֵי אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, וּמְעַט הֵם שֶׁנִּמְצָאִים כָּךְ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם 'כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִין לְגַרְמַיְיהוּ עָבְדִּין', וְנֶאֶמַר עֲלֵיהֶם "אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ", "פַּסוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם", שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה זֹאת, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵן צָרִיךְ לְגַדֵּל אֱמוּנָה זֹאת מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, וְהוּא מָרְדְּכַי מָרֵי דַּכְיָא, וַדַּאי, טָהוֹר מִכָּל פְּסֹלֶת, עֲבוֹדָה תַּמָּה, וְאָז "וַיְהִי אוֹמֵן אֶת הֲדַסָּה" הִיא אֶסְתֵּר. שֶׁהֲרֵי כָּל זֶה צָרִיךְ בְּסִיתּוּם וּבְצַעַר גָּדוֹל.

שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ, דַּיַּן אֱמֶת, אַתָּה שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "אִם חָבוֹל תַּחֲבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ", וַהֲרֵי חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי בָּא הַשֶּׁמֶשׁ וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי חָכְמָה נִסְתַּלְּקָה מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה מֵאִיר לְיִשְׂרָאֵל כַּשֶּׁמֶשׁ, וַהֲרֵי הַס"מ הָרָשָׁע חִבֵּל הַשִּׂמְלָה הַזֹּאת שֶׁהִיא כַּלָה שֶׁלּוֹ, וַהֲרֵי אֵין לוֹ כְּסוּת אַחֶרֶת שֶׁהִיא בַּת יְחִידָה, וְנֶאֶמַר בָּהּ "כִּי הִיא כְּסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכַּב", וְעוֹד "הִיא כְּסוּתָהּ" כְּתִיב, שֶׁאֵין יָכוֹל לִתֵּן לָהּ כְּסוּתָהּ שֶׁנֶאֱמַר "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרַע" וַהֲרֵי ס"מ הָרָשָׁע אֵינוֹ רוֹצֶה עֲדַיִן לְהָשִׁיב לוֹ, וַהֲרֵי הוּא צוֹעֵק אֵלֶיךָ בְּכַמָּה תְּפִלּוֹת שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יְהוָֹה" וְצָרִיךְ שֶׁתִּשְׁמַע צַעֲקָתוֹ שֶׁהֲרֵי אַתָּה חַנּוּן וְכֵן כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי", וְעוֹד הִיא אֲבֵדָה שֶׁלּוֹ שֶׁאָבַד מִמֶּנּוּ, וּמָצָאתָ, שֶׁהֲרֵי יִחוּד שֶׁלְּךָ אֵינוֹ מִתְפָּרֵשׁ לְעוֹלָם, וַהֲלֹא כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אוֹתוֹ" וַהֲרֵי הוּא דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ וּמְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ.

"אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם… וּבַעַל חֵמָה לְצָרָיו", "קוּמָה יְהוָֹה בְּאַפְּךָ" לְהִנָּקֵם מִן הַס"מ הָרָשָׁע לְהָשִׁיב אֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ, וּמִיָּד "יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ", שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן הַגָּלוּת כַּמָּה עִנּוּי הָיָה צָרִיךְ שֶׁנֶאֱמַר "עִנֵּיתִי בַּצוֹם נַפְשִׁי", שֶׁהוּא עִנּוּי תּוֹרָה, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן 'יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ', שֶׁהֲרֵי "וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָּשׁוּב", שֶׁתַּחֲזֹר אֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ, וּמִיָּד יִתְגַּלֶּה הַתּוֹרָה שֶׁהִיא תּוֹרַת אֱמֶת תּוֹרַת מֹשֶׁה בְּקִוּוּיָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בָּהֶם "וְקֹוֵי יְהוָֹה יַחֲלִיפוּ כֹּחַ", שֶׁהִיא הַתּוֹרָה "חָכְמָה", "כֹּחַ מָה", שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֵּׁם בְּנוֹ". תְּגַלֶּה אֲמִתְּךָ וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתְךָ, "אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְהוָֹה קִוִּינוּךָ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.