Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

אִזְדַּעְזַע רַבִּי אֶלְעָזָר וְכֻלְּהוּ חַבְרַיָּא וְאִזְדַּעְזְעוּ סָבִין מָארֵי דִמְתִיבְתָּא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר עַד כְּעַן לָא יָדַעְנָא דְחוֹבָא דְאָדָם הָכִי הֲוָה עִלָּאָה, דְּמָטָא לַאֲתַר עִלָּאָה דְכָל עִלָּאִין. אָמַר, אַבָּא, הַב לִי רְשׁוּ לְמִשְׁאַל אַף עַל גַּב דְּלָא אִתְיַיהִיב רְשׁוּ לְכָל בַּר נַשׁ לְמִשְׁאַל כָּל שֶׁכֵּן לְמִנְדַּע. אָמַר לֵיהּ, אֵימָא בְּרִי דְהָא רַעֲוָא אִשְׁתַּכַּח וּרְשׁוּתָא אִתְיַיהִיב לְגַלָּאָה כָּל מַה דְּיָכִילְנָא לְמִנְדַּע. אָמַר לֵיהּ, אַבָּא, אִשְׁתְּמוֹדָע בְּגִין הַהוּא חֹשֶׁךְ דְּאַפְסִיק בֵּין עִלַּת הָעִלּוֹת לְמַחֲשָׁבָה סְתִימָא, דְּעִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת לָא אִשְׁתַּתַּף בְּשׁוּם מַחֲשָׁבָה סְתִימָא כָּל שֶׁכֵּן גַּלְיָא, וְלַאו בְּשׁוּם אוֹר גָּנִיז וְטָמִיר וְקַדְמוֹן וְצַח וּמְצוּחְצָח? אָמַר וַדַּאי הָכִי הוּא, דְאִם אִלֵּין נְהוֹרִין וּמַחֲשָׁבִין הֲווֹ מִנֵּיהּ - לָא הֲוָה יָכִיל חֹשֶׁךְ לְאַפְרָשָׁא, אֲבָל עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת אִיהוּ עַל כָּל נְהוֹרִין גְּנִיזִין וּסְתִימִין כְּנִשְׁמָתָא בְגוּפָא. וְאוֹר קַדְמוֹן, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ סָתִים וְגָנִיז וְאִיהוּ קַדְמוֹן לְכָל סְפִירָן וּלְכָל אַתְוָון וּנְקוּדֵי וְטַעֲמֵי, הָכִי אִיהוּ לְגַבֵּי עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת, כְּגוּפָא לְגַבֵּי נִשְׁמָתָא, דִּבְעִלַּת הָעִלּוֹת לֵית בֵּיהּ גַּוָּון וְלָא צוּרָה וְלָא דִיּוֹקְנָא וְלָא שׁוּתָּפוּ, וּבַאֲתַר דְּעַיִן לָא שַׁלִּיט מָאן יָכִיל לְמֶעֱבַד דִּמְיוֹן.

בָּתַר דְּהִרְהֵר תְּשׁוּבָה אָדָם לְתַתָּא, הָדְרָא לְבוּשָׁא לְגַבֵּי מוֹחָא דְאִיהוּ אַבָּא קַרְקַפְתָּא דִתְּפִלֵּי, וְאִתְחַבַּר מוֹחָא דְאִיהִי חָכְמָה בְּאִימָּא, מִיָּד "וַיַּעַשׂ יְהֹוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית ג, כא), וְאִינוּן תְּפִלִּין דְּאִינוּן מֵעוֹר, בְּהַהוּא זִמְנָא קָמַת תְּשׁוּבָה דְאִיהִי אִימָּא קַרְקַפְתָּא דִתְּפִלֵּי עִם אָדָם לְאַגָּנָא עֲלֵיהּ וּלְכַסְיָא עֲלֵיהּ דַּהֲוָה עָרוֹם, כְּגַוְונָא דְאִיהוּ כַּסִּי עַל מוֹחָא עִלָּאָה. וּבְרִי, כָּל מָאן דְּאַנַּח תְּפִלִּין כְּאִלּוּ כַּסִּי עַל מוֹחָא עִלָּאָה, וּבְגִין דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה לָא זָזָה מִנֵּיהּ, וְרָזָא דְמִלָּה "אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד" (תהלים קל, ג), "מִ"י יַעֲמוֹד" וַדַּאי דְּאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה הָא קָמַת בְּאָדָם עִלָּאָה, וּשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי תְּפִלָּה שֶׁל יָד בְּאָדָם תַּתָּאָה, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה נָחֲתַת עִם אָדָם, וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה עִם הֶבֶל, וְעִם כָּל מָארֵי דְּדַכְיוּ דְקָא אַתְיָין מִנַּיְיהוּ, וּבְגִין דָּא וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן.

(דף קטז ע"א) מִיָּד דְּחָאבוּ יִשְׂרָאֵל בְּעוֹבָדָא דְעֶגְלָא מַה כְּתִיב? "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ, א) דְּאִתְּמַר בָּהּ "כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא" (משלי ב, ג), אִשְׁתַּלְחַת מִנַּיְיהוּ "וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ" (בראשית ז, יז), דְּלָא נָחְתַת עֲלַיְיהוּ אֶלָּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיֹמִין טָבִין, וְאִשְׁתְּאָרַת שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה יְחִידָאָה לְתַתָּא, וּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה יְחִידָאָה לְעֵילָא, וְהָא אוּקְמוּהָ "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד" (איכה א, א), דִּבְקַדְמֵיתָא לָא הֲוַת שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה זָזָה מִנַּיְיהוּ כְּגַוְונָא דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. זַכָּאִין אִינוּן מָארֵי דִתְיוּבְתָּא דְנַחְתֵי לָהּ עֲלַיְיהוּ בְּכָל יוֹמָא וְשַׁעְתָּא וְרִגְעָא וְלָא זָזַת מִנַּיְיהוּ בְּכָל אֲתַר, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ" (משלי ו, כב) וְכוּ' וְלָא אִית לָהּ עֲלַיְיהוּ יוֹמָא יְדִיעַ כְּגַוְונָא דְאָחֳרָנִין דְּלָא נָחֲתַת עֲלַיְיהוּ אֶלָּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיוֹמִין טָבִין, אֲבָל מָארֵי תְּיוּבְתָּא לָא זָזַת מִנַּיְיהוּ לְעָלַם.

וּבְגִין דָּא בְרִי, "אֵ"י הֶבֶל אָחִיךָ" (בראשית ד, ט), אִי יָכְלִינָן לְמֵימַר א' י' מִן אהי"ה אִימָּא עִלָּאָה, וְאִשְׁתָּאֲרוּ ה' ה', וְאִתְּמַר עֲלַיְיהוּ "וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם" (רות א, יט), הָכָא חָאב הֶבֶל אָדָם, חָב בְּי"ו מִן יְהֹוָה וְאִסְתַּלַּק י"ו וְאִתְעֲבִיד ו' י'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְהָא י' ו', אִינוּן, י' לְעֵילָא ו' לְתַתָּא, מַאי ו' י'? אָמַר, בְּרִי, הָכִי אִיהוּ וַדַּאי, דְּחוֹבָה דָא אִיהוּ לְעֵילָא בְּאָת א' דְאִסְתַּלְקַת בְּמַחֲשָׁבָה דְאִיהִי י' עִלָּאָה דְתַמָּן עִלַּת הָעִלּוֹת, וְאִשְׁתָּאַר ו' י' כְּגַוְונָא דָא א', וְעַל י' עִלָּאָה אִתְּמַר "כִּי יָדַע שְׁמִי" (תהלים צא, יד), שֵׁם י', "יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ" (תהלים צא, טו), זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָחִית לֵיהּ בְּמַחֲשַׁבְתֵּיהּ לְאַתְרֵיהּ, דְּהַאי מַחֲשָׁבָה עֲלָהּ אִתְּמַר "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים" (ויקרא ז, לז).

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

אִזְדַּעְזַע רַבִּי אֶלְעָזָר וְכֻלְּהוּ חַבְרַיָּא וְאִזְדַּעְזְעוּ סָבִין מָארֵי דִמְתִיבְתָּא הִזְדַּעְזַע רַבִּי אֶלְעָזָר וְכָל הַחֲבֵרִים, וְהִזְדַּעְזְעוּ הַזְּקֵנִים בַּעֲלֵי הַיְשִׁיבָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר עַד כְּעַן לָא יָדַעְנָא דְחוֹבָא דְאָדָם הָכִי הֲוָה עִלָּאָה, דְּמָטָא לַאֲתַר עִלָּאָה דְכָל עִלָּאִין. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עַד עַכְשָׁו לֹא יָדַעְתִּי שֶׁחֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם כָּךְ הָיָה עֶלְיוֹן, שֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הָעֶלְיוֹנִים. אָמַר, אַבָּא, הַב לִי רְשׁוּ לְמִשְׁאַל אַף עַל גַּב דְּלָא אִתְיַיהִיב רְשׁוּ לְכָל בַּר נַשׁ לְמִשְׁאַל כָּל שֶׁכֵּן לְמִנְדַּע אָמַר: אַבָּא, תֵּן לִי רְשׁוּת לִשְׁאֹל אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא נִתְּנָה רְשׁוּת לְכָל אָדָם לִשְׁאֹל, כָּל שֶׁכֵּן לָדַעַת.  אָמַר לֵיהּ, אֵימָא בְּרִי דְהָא רַעֲוָא אִשְׁתַּכַּח וּרְשׁוּתָא אִתְיַיהִיב לְגַלָּאָה כָּל מַה דְּיָכִילְנָא לְמִנְדַּע אָמַר לוֹ: אֱמֹר בְּנִי, שֶׁהֲרֵי רָצוֹן נִמְצָא, וְהָרְשׁוּת נִתְּנָה לְגַלּוֹת כָּל מַה שֶּׁיָּכֹלְנוּ לָדַעַת.  אָמַר לֵיהּ, אַבָּא, אִשְׁתְּמוֹדָע בְּגִין הַהוּא חֹשֶׁךְ דְּאַפְסִיק בֵּין עִלַּת הָעִלּוֹת לְמַחֲשָׁבָה סְתִימָא, אָמַר לוֹ: אַבָּא, נוֹדַע בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ הַחֹשֶׁךְ שֶׁהִפְסִיק בֵּין עִלַּת הָעִלּוֹת לְבֵין הַמַּחֲשָׁבָה הַנִּסְתֶּרֶת,  דְּעִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת לָא אִשְׁתַּתַּף בְּשׁוּם מַחֲשָׁבָה סְתִימָא כָּל שֶׁכֵּן גַּלְיָא, וְלַאו בְּשׁוּם אוֹר גָּנִיז וְטָמִיר וְקַדְמוֹן וְצַח וּמְצוּחְצָח? שֶׁעִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת לֹא הִשְׁתַּתֵּף בְּשׁוּם מַחֲשָׁבָה נִסְתֶּרֶת, כָּל שֶׁכֵּן גְּלוּיָה, וְלֹא בְשׁוּם אוֹר גָּנוּז וְטָמִיר וְקַדְמוֹן וְצַח וּמְצֻחְצָח.

 אָמַר וַדַּאי הָכִי הוּא, דְאִם אִלֵּין נְהוֹרִין וּמַחֲשָׁבִין הֲווֹ מִנֵּיהּ - לָא הֲוָה יָכִיל חֹשֶׁךְ לְאַפְרָשָׁא, אָמַר: וַדַּאי כָּךְ הוּא, שֶׁאִם הָאוֹרוֹת הַלָּלוּ וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הָיוּ מִמֶּנּוּ, לֹא הָיָה יָכוֹל הַחֹשֶׁךְ לְהִפָּרֵד,  אֲבָל עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת אִיהוּ עַל כָּל נְהוֹרִין גְּנִיזִין וּסְתִימִין כְּנִשְׁמָתָא בְגוּפָא אֲבָל עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת הוּא עַל כָּל הָאוֹרוֹת הַגְּנוּזִים וְהַנִּסְתָּרִים כִּנְשָׁמָה בְגוּף, וְאוֹר קַדְמוֹן, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ סָתִים וְגָנִיז וְאִיהוּ קַדְמוֹן לְכָל סְפִירָן וּלְכָל אַתְוָון וּנְקוּדֵי וְטַעֲמֵי, וְהָאוֹר הַקַּדְמוֹן, אַף עַל גַּב שֶׁהוּא נִסְתָּר וְגָנוּז וְהוּא קַדְמוֹן לְכָל הַסְּפִירוֹת וּלְכָל הָאוֹתִיּוֹת וְהַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּעָמִים,  הָכִי אִיהוּ לְגַבֵּי עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת, כְּגוּפָא לְגַבֵּי נִשְׁמָתָא, כָּךְ הוּא לְגַבֵּי עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת כְּמוֹ גוּף לַנְּשָׁמָה,  דִּבְעִלַּת הָעִלּוֹת לֵית בֵּיהּ גַּוָּון וְלָא צוּרָה וְלָא דִיּוֹקְנָא וְלָא שׁוּתָּפוּ, שֶׁבְּעִלַּת הָעִלּוֹת אֵין בּוֹ גָּוֶן וְלֹא צוּרָה וְלֹא דְמוּת וְלֹא שֻׁתָּפוּת, וּבַאֲתַר דְּעַיִן לָא שַׁלִּיט מָאן יָכִיל לְמֶעֱבַד דִּמְיוֹן, וּבְמָקוֹם שֶׁהָעַיִן לֹא שׁוֹלֶטֶת, מִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דִּמְיוֹן?
 
בָּתַר דְּהִרְהֵר תְּשׁוּבָה אָדָם לְתַתָּא, הָדְרָא לְבוּשָׁא לְגַבֵּי מוֹחָא דְאִיהוּ אַבָּא קַרְקַפְתָּא דִתְּפִלֵּי, וְאִתְחַבַּר מוֹחָא דְאִיהִי חָכְמָה בְּאִימָּא, אַחַר שֶׁהִרְהֵר תְּשׁוּבָה אָדָם לְמַטָּה, חָזַר הַלְּבוּשׁ לַמֹּחַ, שֶׁהוּא הָאָב, הַקַּרְקֶפֶת שֶׁל הַתְּפִלִּין, וְהִתְחַבֵּר הַמֹּחַ, שֶׁהוּא הַחָכְמָה, בָּאֵם,  מִיָּד "וַיַּעַשׂ יְהֹוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית ג, כא), וְאִינוּן תְּפִלִּין דְּאִינוּן מֵעוֹר, מִיָּד וַיַּעַשׂ יהו"ה אֱלֹהִי"ם לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם, וְהֵם הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם מֵעוֹר.  בְּהַהוּא זִמְנָא קָמַת תְּשׁוּבָה דְאִיהִי אִימָּא קַרְקַפְתָּא דִתְּפִלֵּי עִם אָדָם לְאַגָּנָא עֲלֵיהּ וּלְכַסְיָא עֲלֵיהּ דַּהֲוָה עָרוֹם, כְּגַוְונָא דְאִיהוּ כַּסִּי עַל מוֹחָא עִלָּאָה בְּאוֹתוֹ זְמַן עָמְדָה תְשׁוּבָה, שֶׁהִיא הָאֵם, קַרְקֶפֶת הַתְּפִלִּין, עִם אָדָם לְהָגֵן וּלְכַסּוֹת עָלָיו, שֶׁהָיָה עָרֹם, כְּמוֹ שֶׁהוּא כִסָּה עַל הַמֹּחַ הָעֶלְיוֹן.  וּבְרִי, כָּל מָאן דְּאַנַּח תְּפִלִּין כְּאִלּוּ כַּסִּי עַל מוֹחָא עִלָּאָה, וּבְנִי, כָּל מִי שֶׁמֵּנִיחַ תְּפִלִּין כְּאִלּוּ כִסָּה עַל הַמֹּחַ הָעֶלְיוֹן,  וּבְגִין דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה לָא זָזָה מִנֵּיהּ, וּמִשּׁוּם זֶה הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה לֹא זָזָה מִמֶּנּוּ,  וְרָזָא דְמִלָּה "אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד" (תהלים קל, ג), "מִ"י יַעֲמוֹד" וַדַּאי דְּאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה הָא קָמַת בְּאָדָם עִלָּאָה, . וְסוֹד הַדָּבָר - אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אדנ"י מִי יַעֲמֹד, מִ"י יַעֲמֹד וַדַּאי, שֶׁהִיא הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, הַתְּשׁוּבָה, הֲרֵי עָמְדָה עִם הָאָדָם הָעֶלְיוֹן,  וּשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי תְּפִלָּה שֶׁל יָד בְּאָדָם תַּתָּאָה, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה נָחֲתַת עִם אָדָם, וְהַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא תְפִלָּה שֶׁל יָד עִם הָאָדָם הַתַּחְתּוֹן, הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה יָרְדָה עִם אָדָם,  וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה עִם הֶבֶל, וְעִם כָּל מָארֵי דְּדַכְיוּ דְקָא אַתְיָין מִנַּיְיהוּ, וּבְגִין דָּא וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן וְהַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה עִם הֶבֶל, וְעִם כָּל (זֶה) בַּעֲלֵי הַטָּהֳרָה שֶׁבָּאִים מֵהֶם, וּמִשּׁוּם זֶה וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן.
 
(דף קטז ע"א) מִיָּד דְּחָאבוּ יִשְׂרָאֵל בְּעוֹבָדָא דְעֶגְלָא מַה כְּתִיב? "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ, א) מִיָּד שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בְּחֵטְא הָעֵגֶל מַה כָּתוּב? וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם, דְּאִתְּמַר בָּהּ "כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא" (משלי ב, ג), אִשְׁתַּלְחַת מִנַּיְיהוּ "וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ" (בראשית ז, יז), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא, הִשְׁתַּלְּחָה (וְהִסְתַּלְּקָה) מֵהֶם, וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ, דְּלָא נָחְתַת עֲלַיְיהוּ אֶלָּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיֹמִין טָבִין, וְאִשְׁתְּאָרַת שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה יְחִידָאָה לְתַתָּא, וּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה יְחִידָאָה לְעֵילָא, שֶׁלֹּא יוֹרֶדֶת עֲלֵיהֶם אֶלָּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, וְנִשְׁאֶרֶת הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה יְחִידָה לְמַטָּה, וְהַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה יְחִידָה לְמַעְלָה,  וְהָא אוּקְמוּהָ "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד" (איכה א, א), וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד,

 דִּבְקַדְמֵיתָא לָא הֲוַת שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה זָזָה מִנַּיְיהוּ כְּגַוְונָא דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה שֶׁבַּהַתְחָלָה לֹא הָיְתָה הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה זָזָה מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁהַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה. זַכָּאִין אִינוּן מָארֵי דִתְיוּבְתָּא דְנַחְתֵי לָהּ עֲלַיְיהוּ בְּכָל יוֹמָא וְשַׁעְתָּא וְרִגְעָא וְלָא זָזַת מִנַּיְיהוּ בְּכָל אֲתַר, אַשְׁרֵי הֵם בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁמּוֹרִידִים אוֹתָהּ עֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם וְשָׁעָה וְרֶגַע, וְלֹא זָזָה מֵהֶם בְּכָל מָקוֹם,  דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ" (משלי ו, כב) וְכוּ' וְלָא אִית לָהּ עֲלַיְיהוּ יוֹמָא יְדִיעַ כְּגַוְונָא דְאָחֳרָנִין דְּלָא נָחֲתַת עֲלַיְיהוּ אֶלָּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיוֹמִין טָבִין, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ כוּ', וְאֵין לָהּ עֲלֵיהֶם יוֹם יָדוּעַ כְּמוֹ שֶׁאֲחֵרִים, שֶׁלֹּא יוֹרֶדֶת עֲלֵיהֶם אֶלָּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, אֲבָל מָארֵי תְּיוּבְתָּא לָא זָזַת מִנַּיְיהוּ לְעָלַם אֲבָל בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה לֹא זָזָה מֵהֶם לְעוֹלָם.
 
וּבְגִין דָּא בְרִי, "אֵ"י הֶבֶל אָחִיךָ" (בראשית ד, ט), וּמִשּׁוּם זֶה, בְּנִי, אֵ"י הֶבֶל אָחִיךָ, אִי יָכְלִינָן לְמֵימַר א' י' מִן אהי"ה אִימָּא עִלָּאָה, וְאִשְׁתָּאֲרוּ ה' ה', וְאִתְּמַר עֲלַיְיהוּ "וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם" (רות א, יט), אִם יָכֹלְנוּ לוֹמַר א' י' מִן אהי"ה הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, וְנִשְׁאֲרוּ ה' ה', וְנֶאֱמַר עֲלֵיהֶן וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן, הָכָא חָאב הֶבֶל אָדָם, חָב בְּי"ו מִן יְהֹוָה וְאִסְתַּלַּק י"ו וְאִתְעֲבִיד ו' י' כָּאן חָטָא הֶבֶל, אָדָם חָטָא בְּי"ו מִן יהו"ה וְהִסְתַּלֵּק י"ו וְנַעֲשָׂה ו' י'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְהָא י' ו', אִינוּן, י' לְעֵילָא ו' לְתַתָּא, מַאי ו' י'? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וַהֲרֵי י' ו' הֵם י' לְמַעְלָה ו' לְמַטָּה, מַה זֶּה ו' י'?  אָמַר, בְּרִי, הָכִי אִיהוּ וַדַּאי, דְּחוֹבָה דָא אִיהוּ לְעֵילָא בְּאָת א' דְאִסְתַּלְקַת בְּמַחֲשָׁבָה דְאִיהִי י' אלאה אָמַר: בְּנִי, כָּךְ זֶה וַדַּאי, שֶׁחֵטְא הַזֶּה הוּא לְמַעְלָה בָּאוֹת א שֶׁהִתְעַלְּתָה בַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהִיא י' הָעֶלְיוֹנָה,  דְתַמָּן עִלַּת הָעִלּוֹת, וְאִשְׁתָּאַר ו' י' כְּגַוְונָא דָא א', שֶׁשָּׁם עִלַּת הָעִלּוֹת, וְנִשְׁאֲרָה ו' י' כְּמוֹ זֶה: ' א, וְעַל י' עִלָּאָה אִתְּמַר "כִּי יָדַע שְׁמִי" (תהלים צא, יד), שֵׁם י', "יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ" (תהלים צא, טו), וְעַל הַי' הָעֶלְיוֹנָה נֶאֱמַר כִּי יָדַע שְׁמִי, שֵׁם י', יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ.  זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָחִית לֵיהּ בְּמַחֲשַׁבְתֵּיהּ לְאַתְרֵיהּ, דְּהַאי מַחֲשָׁבָה עֲלָהּ אִתְּמַר "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים" (ויקרא ז, לז) אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁמּוֹרִיד אוֹתוֹ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לִמְקוֹמוֹ, שֶׁעַל הַמַּחֲשָׁבָה הַזּוֹ נֶאֱמַר זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְמַסְּרַת לְהוּ אוֹרָיְתָא בְּכֻלְהוֹ דַּרְגִּין דִּילַהּ. וְתַמָּן אִזְדְּמָנוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְכֻלְהוֹ נִשְׁמָתִין, אֲפִילוּ אִינוּן דְּלָא הֲווּ עֲדַיִן בְּעָלְמָא, תָּמָן אִזְדְּמָנוּ. וְכֻלְהוֹ נָטְלוּ חוּלָקָא בְּאוֹרַיְתָא כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי. וְרָזָא דְּמִלָּה "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְהֹוָה" (דברים ה, ד) וְכוּ' דְּכַמָּה אַנְפִּין אִינוּן לְאוֹרַיְתָא. וְרָזָא דִּלְהוֹן בִּכְלָלָא דְּד' אִתְכְּלִילוּ, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "אַרְבָּעָה פָנִים" (יחזקאל א, ו). שְׁכִינְתָּא דְּמוּת דְּכֹלָּה. וְהָכִי כָּל חַד מִיִּשְׂרָאֵל בְּדִיוּקְנָא חַד מֵאִלֵין ד' אִצְטְיַיר. וְכָל חַד הֲוָה אִתְגַּלְיָא לֵיהּ לְפוּם אַנְפִּין דִּילֵיהּ. בְּגִין כָּךְ "פָּנִים בְּפָנִים" (דברים ה, ד). וְכָל חַד הֲוָה אָמַר "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים א, ב) . בְּגִין כָּךְ תָּמָן כָּל חַד נַטִּיל חוּלָקֵיהּ. וְכֻלְהוֹ מַלְאֲכֵי עִלָאֵי אִזְדְּמָנוּ תָּמָן. וְרָזָא דָּא "מַלְכֵי צְבָאוֹת" (תהלים סח, יג) וְכוּ' לְאִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא תִּיקּוּנָא שְׁלִים, יִשְׂרָאֵל מִלְּגַו מַלְאָכִין מִלְּבַר. וּשְׁכִינְתָּא מִתְתַּקְנָא בְּכָל סִטְרִין כִּדְקָא חֲזֵי.

וּבְשַׁעֲתָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב אוֹרָיְתָא, סִטְרִין אָחֲרָנִין הֲווּ בָּעְיָן לְקַטְרְגָא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר" (שמות יט, יב) וְכוּ'. הָכָא רָזִין דְּרָזִין לְחַכִּימֵי לִבָּא. תָּא חֲזֵי, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְקָנָא עָלְמָא תַּתָּאָה כִּדְקָא יָאוּת וּשְׁכִינְתָּא נָחֲתַת לְתַתָּא לְאַתְקָנָא לֵיהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב) וְכוּ'. דְּהָא בְּגִין דָּא אִתְגַּלְיָא תָּמָן בַּאֲתַר דְּסִטְרָא אַחֲרָא שַׁלְטַת, לְאַכְפְּיָא לַהּ. וְתַמָּן כָּנִישׁ כָּל טִיבוֹ מִכָּל אוּמִין, וְכֹלָּא כָּלִיל לְגוֹ. בְּגִין כָּךְ "מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר" (דברים לג, ב) וְכוּ'. אֲבָל בְּגִין דְּלָא אִתְתַּקַּן מִלָּה בְּקַדְמִיתָא אִתְחֲזִיאַת שְׁכִינְתָּא לְאִתְתַּקְּנָא לְתַתָּא עַד לָא תִּסְתַּלֵּק לְעֵילָא. וְיִשְׂרָאֵל נָמֵי בְּהַהוּא זִמְנָא לָא סְלִקוּ בַּהֲדָהּ, אֶלָּא לְתַתָּא (דף צא' עמוד א')  קַיְּמוּ בְּהַהוּא זִמְנָא.

וּמֹשֶׁה נָמֵי כְּתִיב בֵּיהּ "רֵד הָעֵד בָּעָם" (שמות יט, כא) דְּכֹלָּא אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא לְתַתָּא. כֵּיוָן דְּיִשְׁתְּלִים תִּיקּוּנָא לְתַתָּא, כְּדֵין תִּסְתַּלֵּק שְׁכִינְתָּא לְעֵילָא וְיִשְׂרָאֵל אַבַּתְרֵהּ. בְּגִין כָּךְ "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב). וְרָזָא דְּמִלָּה בְּגִין דְּתִיקּוּנָא אִצְטְרִיךְ לְסַלְקָא בְּהַהוּא זִמְנָא מִתַּתָּא לְעֵילָא, וְלָא אִתְחָזֵי סִיּוּעָא מִלְּתַתָּא, בְּגִין דְּלָא אִזְדְּמָנוּ לְהַאי. בְּגִין כָּךְ "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב). אֶלָּא לְבָתַר כְּתִיב "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג), דְּהָא כְּדֵין אִתְחָזֵי דְּתִיקּוּנָא אִתְתַּקַּן, וְיִשְׂרָאֵל סָלְקִין אַבַּתְרֵהּ כִּדְקָא יָאוּת. אֲבָל בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל לָא אִזְדְּמָנוּ לְהַאי, אִצְטְרִיךְ דְּלָא לְשַׁוְאָה יְדַיְיהוּ בְּטוּרָא בְּגִין דְּלָא תִּזְדַּמַּן סִטְרָא אַחֲרָא תָּמָן.

וְרָזָא דָּא עוּזָּה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר" (שמואל ב' ו, ו) וּבְגִין דְּפָשַׁט יָדֵיהּ מִית. וְרָזָא דָּא דִּכְדֵין הֲוַת שְׁכִינְתָּא נָפְקַת מִפְּלִשְׁתִּים, אֲבָל בְּגִין דְּלָאו מִגּוֹ תִּיקּוּנָא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה, בְּגִין כָּךְ לָא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְשַׁוְאָה יְדוֹי בְּהַאי, וְכֵיוָן דְּשַׁוֵּי מִית. וְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם כְּתִיב "יְהֹוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (שמות יד, יד) בְּגִין דְּלָא אִזְדַּמַּן תִּיקּוּנָא לְגַבַּיְיהוּ. אֲבָל עַם כָּל דָּא לְכֹלָּא מֹשֶׁה אַתְקִין. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות יט, ג) וְתַמָּן אַתְקִין מַאי דְּאַתְקִין. (דף צא' עמוד ב') מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה "רֵד הָעֵד בָּעָם" (שמות יט, כא). כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַתְקִין אִיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. וְדָא לְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה:

> דיוקנאות ישראל כנגד ד' פנים ראשיים שבתורה.

וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְמַסְּרַת לְהוּ אוֹרָיְתָא בְּכֻלְהוֹ דַּרְגִּין דִּילַהּ. בשעה שעמדו ישראל על הר סיני, נמסרה להם התורה בכל המדרגות שלה. וְתַמָּן אִזְדְּמָנוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְכֻלְהוֹ נִשְׁמָתִין, אֲפִילוּ אִינוּן דְּלָא הֲווּ עֲדַיִן בְּעָלְמָא, תָּמָן אִזְדְּמָנוּ. ולשם נזדמנו כל ישראל וכל נשמות ישראל, אפילו אלה שעדיין לא היו בעולם - שם נזדמנו. וְכֻלְהוֹ נָטְלוּ חוּלָקָא בְּאוֹרַיְתָא כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי. וכולם נטלו חלקם בתורה כמו שראוי, וסוד הדבר, וְרָזָא דְּמִלָּה "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְהֹוָה" (דברים ה, ד) וְכוּ' דְּכַמָּה אַנְפִּין אִינוּן לְאוֹרַיְתָא, שכמה פנים הם לתורה. וְרָזָא דִּלְהוֹן בִּכְלָלָא דְּד' אִתְכְּלִילוּ, דְּאִתְּמָר בְּהוּ וכללות כולם נכלל בסוד ד' שנאמר בהם "אַרְבָּעָה פָנִים" (יחזקאל א, ו). שְׁכִינְתָּא דְּמוּת דְּכֹלָּה שכינה דמות כולם. וְהָכִי כָּל חַד מִיִּשְׂרָאֵל בְּדִיוּקְנָא חַד מֵאִלֵין ד' אִצְטְיַיר. וכך כל אחד מישראל, בדיוקן אחד מאלה הארבעה מצטייר, וְכָל חַד הֲוָה אִתְגַּלְיָא לֵיהּ לְפוּם אַנְפִּין דִּילֵיהּ. ולכל אחד היה מתגלה לו כפי הפנים שלו. לכן נאמר בְּגִין כָּךְ "פָּנִים בְּפָנִים" (דברים ה, ד). וְכָל חַד הֲוָה אָמַר וכל אחד היה אומר "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים א, ב) . בְּגִין כָּךְ תָּמָן כָּל חַד נַטִּיל חוּלָקֵיהּ. לכן, שם בהר סיני, כל אחד לקח חלקו בתורה. וְכֻלְהוֹ מַלְאֲכֵי עִלָאֵי אִזְדְּמָנוּ תָּמָן וכל המלאכים העליונים גם כן היו שם, וזה סוד. וְרָזָא דָּא "מַלְכֵי צְבָאוֹת" (תהלים סח, יג) וְכוּ' לְאִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא תִּיקּוּנָא שְׁלִים, יִשְׂרָאֵל מִלְּגַו מַלְאָכִין מִלְּבַר. וּשְׁכִינְתָּא מִתְתַּקְנָא בְּכָל סִטְרִין כִּדְקָא חֲזֵי. לתקן הכל בתיקון שלם, ישראל מפנים בסוד פנימיות העולמות ומלאכים מבחוץ. והשכינה מתקנת את כל הצדדים כמו שראוי.

> בסיני נכפתו תחילה הס"א למטה ללא סיוע מישראל, ורק אחרי מתן תורה עלו עם השכינה.

וּבְשַׁעֲתָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב אוֹרָיְתָא, סִטְרִין אָחֲרָנִין הֲווּ בָּעְיָן לְקַטְרְגָא. ובשעה שרצה הקב"ה לתת את התורה, רצו הסטרא אחרא לקטרג, בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב באותו הזמן כתוב "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר" (שמות יט, יב) וְכוּ'. הָכָא רָזִין דְּרָזִין לְחַכִּימֵי לִבָּא. כאן נמצאים סודי הסודות לחכמי לב. תָּא חֲזֵי, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְקָנָא עָלְמָא תַּתָּאָה כִּדְקָא יָאוּת וּשְׁכִינְתָּא נָחֲתַת לְתַתָּא לְאַתְקָנָא לֵיהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב בוא וראה, באותה השעה רצה הקב"ה לתקן את העולם התחתון כמו שראוי, והשכינה ירדה למטה לתקן אותו, באותו הזמן כתוב "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב) וְכוּ'. דְּהָא בְּגִין דָּא אִתְגַּלְיָא תָּמָן בַּאֲתַר דְּסִטְרָא אַחֲרָא שַׁלְטַת, לְאַכְפְּיָא לַהּ. וזה בגלל שהתגלה גם כן במקום שהסטרא אחרא שולטת - כדי לכפות אותה. וְתַמָּן כָּנִישׁ כָּל טִיבוֹ מִכָּל אוּמִין, וְכֹלָּא כָּלִיל לְגוֹ. בְּגִין כָּךְ ושם אסף את כל טוב מכל אומות העולם, והכל כלל בפנים, לכן אמר, "מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר" (דברים לג, ב) וְכוּ'. אֲבָל בְּגִין דְּלָא אִתְתַּקַּן מִלָּה בְּקַדְמִיתָא אִתְחֲזִיאַת שְׁכִינְתָּא לְאִתְתַּקְּנָא לְתַתָּא עַד לָא תִּסְתַּלֵּק לְעֵילָא. אבל בגלל שלא תוקן הדבר בתחילה, נצרך שהשכינה תתקן למטה קודם שתעלה למעלה, וְיִשְׂרָאֵל נָמֵי בְּהַהוּא זִמְנָא לָא סְלִקוּ בַּהֲדָהּ, אֶלָּא לְתַתָּא (דף צא' עמוד א')  קַיְּמוּ בְּהַהוּא זִמְנָא. וגם ישראל, באותו הזמן לא עימה, אלא באותו הזמן עמדו למטה.

וּמֹשֶׁה נָמֵי כְּתִיב בֵּיהּ ומשה נאמר בו "רֵד הָעֵד בָּעָם" (שמות יט, כא) דְּכֹלָּא אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא לְתַתָּא. "רֵד" שהכל נצרך להתקן למטה, כֵּיוָן דְּיִשְׁתְּלִים תִּיקּוּנָא לְתַתָּא, כְּדֵין תִּסְתַּלֵּק שְׁכִינְתָּא לְעֵילָא וְיִשְׂרָאֵל אַבַּתְרֵהּ. כיון שנשלם התיקון למטה, אז עלתה השכינה למעלה וישראל אחריה, בְּגִין כָּךְ "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב). וְרָזָא דְּמִלָּה בְּגִין דְּתִיקּוּנָא אִצְטְרִיךְ לְסַלְקָא בְּהַהוּא זִמְנָא מִתַּתָּא לְעֵילָא, וסוד הדבר בגלל שהתיקון נצרך לעלות באותו הזמן מלמטה למעלה, וְלָא אִתְחָזֵי סִיּוּעָא מִלְּתַתָּא, בְּגִין דְּלָא אִזְדְּמָנוּ לְהַאי. ולא שיהיה סיוע מלמטה, בגלל שלא הוכנו לזה, לכן נאמר בְּגִין כָּךְ "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב). אֶלָּא לְבָתַר כְּתִיב אלא לאחר מתן תורה נאמר "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג), דְּהָא כְּדֵין אִתְחָזֵי דְּתִיקּוּנָא אִתְתַּקַּן, וְיִשְׂרָאֵל סָלְקִין אַבַּתְרֵהּ כִּדְקָא יָאוּת. וזה כיון שנראה שהתיקון נתקן, אֲבָל בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל לָא אִזְדְּמָנוּ לְהַאי, אִצְטְרִיךְ דְּלָא לְשַׁוְאָה יְדַיְיהוּ בְּטוּרָא בְּגִין דְּלָא תִּזְדַּמַּן סִטְרָא אַחֲרָא תָּמָן. אבל בגלל שישראל לא הוכנו לזה, הוצרך שלא יגעו ידיהם בהר, כדי שלא תאחז הסיטרא אחרא בהר.

וְרָזָא דָּא עוּזָּה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה סוד עוזה שאחז בארון הברית בגלל שחשב שהארון עומד להישמט מעל הבקר ולא הבין שהארון נושא את נושאיו, וזה שכתוב "כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר" (שמואל ב' ו, ו) וּבְגִין דְּפָשַׁט יָדֵיהּ מִית. ובגלל ששלח ידו - מת. וְרָזָא דָּא דִּכְדֵין הֲוַת שְׁכִינְתָּא נָפְקַת מִפְּלִשְׁתִּים, וסוד זה, שכיון שבאותו הזמן יצאה השכינה מקליפת פלשתים, אֲבָל בְּגִין דְּלָאו מִגּוֹ תִּיקּוּנָא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה, בְּגִין כָּךְ לָא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְשַׁוְאָה יְדוֹי בְּהַאי, וְכֵיוָן דְּשַׁוֵּי מִית. אבל בגלל שלא יצאה מצד תיקונם של ישראל, לכן לא היתה צריכה יד ישראל לגעת בה, וכיון שנגע - מת. וְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם כְּתִיב ובשעה שהיו ישראל במצרים נאמר "יְהֹוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (שמות יד, יד) בְּגִין דְּלָא אִזְדַּמַּן תִּיקּוּנָא לְגַבַּיְיהוּ. אֲבָל עַם כָּל דָּא לְכֹלָּא מֹשֶׁה אַתְקִין. אתם תחרישון בגלל שלא הוכן שהם יעשו התיקון, ועם כל זה, משה תיקן עבור כולם, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא שהרי בתחילה נאמר "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות יט, ג) וְתַמָּן אַתְקִין מַאי דְּאַתְקִין. שם תיקן מה שתיקן. (דף צא' עמוד ב') מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה ומשם והלאה נאמר "רֵד הָעֵד בָּעָם" (שמות יט, כא). כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַתְקִין אִיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. וְדָא לְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה: ואז הקב"ה הוא תיקן הל בתיקון שלם, וזה לכל היד החזקה. 

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תנ"ט: אחישנה מצד אמא עילאה, וע"כ אפשר לקצר את הגלות.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. מַהֵר עֲנֵנוּ מִצַּד אוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה", וְזֶה אִימָא עִלָּאָה שֶׁבָּהּ, "וְחָשׁ עֲתִידֹת לָמוֹ", שֶשְּׁכִינָה עוֹלָם הַזֶּה בָּהּ, "דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה". אֲבָל אִימָא עִלָּאָה לֶעָתִיד לָבוֹא, בָּהּ נִקְרָא עַל שֵׁם עָתִיד, וּלְפִי שֶׁבָּהּ מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, וּלְפִיכָךְ אֶפְשָׁר לְקַצֵּר בָּהּ, שֶׁהֲרֵי מִצַּד שֶׁלָּהּ כָּל יוֹם שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת עָבַר נִתְקָן וְנִזְמָן וְאֶפְשָׁר לְגַלּוֹת אוֹתוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן מִצַּד הַשְּׁכִינָה לְפִי שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בָּהּ בְּעִתָּהּ, אֲבָל אִימָא עִלָּאָה – אֲחִישֶׁנָּה.

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, אַל תַּאֲרִיךְ עָלֵינוּ סוֹף גָּלוּתֵנוּ, מַהֵר עֲנֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, בְּיִחוּדְךָ תּוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלֹא נֵבוֹשׁ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.