תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וְאַמַּאי לָא עָבִיד לוֹן? בְּגִין דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִבְרֵי לְאָדָם עֵרֶב שַׁבָּת, וּבְגִינֵיהּ לָא בָּרָא לוֹן, וּבְגִין דָּא עָאל קִנְאָה בְּלִבֵּיהּ דְּחִוְיָא עִם אָדָם, בְּגִין דְּאִשְׁתָּאַר עָרוּם בְּגִינֵיהּ בְּלָא לְבוּשִׁין, וְאִיהוּ גָרַם לְבָתַר דְּאִתְפַּשַּׁט אָדָם מִלְּבוּשׁוֹי, וְיָרִית לוֹן נִמְרוֹד וְעֵשָׂו, דַּהֲוָה עֵשָׂו דִּיּוֹקְנֵיהּ דְּחִוְיָא, וּבְגִין דָּא "וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם", עָרוּם לְבִישׁ, דְּגָרַם בְּעָרְמָה דִילֵיהּ נוּקְבָא בִישָׁא סַם הַמָּוֶת מִיתָה לְאָדָם וּלְאִתְּתֵיהּ, וְעָרְמָה דִּילֵיהּ הֲוָה דְפַתִּי לְחַוָּה, בְּגִין דְּדַעָתָּן שֶׁל נָשִׁים קַלָּה, וּמַה אָמַר לָהּ "וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן" (בראשית ג, א), וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אָמַר, אֶלָּא "מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל" (בראשית ב, טז), דְּאִיהוּ לָא מַנִּי לֵיהּ דְּלָא לְמֵיכַל אֶלָּא מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, דְּאִיהוּ עִרְבוּבְיָא דְטוֹב וָרָע, אִילָנָא דְשִׁקְרָא, חַד בְּלֵב וְחַד בַּפֶּה, לִבֵּיהּ מָלֵי שִׁקְרָא, וּפַתִּי בְּפוּמֵיהּ בְּמִלִּין דִּקְשׁוֹט.
וְחִוְיָא בִּישָׁא אַעֲבַר הָכָא עַל "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" (שמות כ, יב), וְעַל "לֹא תִרְצָח" (שמות כ, יב), וְעַל "לֹא תִנְאָף" (שם), וְעַל "לֹא תִגְנֹב" (שם), וְ"לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ, ו), עַל "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ" (שמות כ, יב) דְּסָהִיד שִׁקְרָא דְאָמַר "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" (בראשית ג, ה), בְּגִין דְּלָא תֶהֱוָון בְּדִיּוֹקְנֵיהּ, וְעָבַר עַל "לֹא תִנְאָף" (שמות כ, יב), דְּהִטִּיל זוּהֲמָא בְּחַוָּה, וְעָבַר עַל "לֹא תִרְצָח" (שמות כ, יב), דְּקָטַל לְאָדָם וּלְחַוָּה, דְּהָכִי אָרְחָא דְיִצְרָא בִישָׁא מְפַתֵּי לִבְנֵי נָשָׁא, וּלְבָתַר סָלִיק וְאַלְשִׁין לֵיהּ, וְנָטִיל רְשׁוּ וְנָחִית וְנָטִיל נְשָׁמָה.
תקונא שתין
"בְּרֵאשִׁית" (בראשית א, א), דָּא בְּרִי"ת, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "עֵץ הַחַיִּים" (שם ג, כד), וְהָא אוּקְמוּהָ, וּבְהִפּוּכָא תְבִי"ר, דְּגָרַם תְּבִירוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְדָא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, טוֹב אִיהוּ אִילָנָא, הַהוּא דִכְתִיב "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם" (בראשית א, ו), וְאִיבָּא דִילֵיהּ רָע, כְּפוּם חֵיזוּ דִּילָהּ הָכִי הֲוָה אִתְחַזְיָא לָהּ מִלְּבָר, כְּגַוְונָא דְפוּמָא מִלִּין שַׁפִּירִין מִלְּבָר, וְלִבָּא מַלְיָיא טִנּוּפִין מִלְּגָאו, וְדָא לָא הֲוַת יָדְעָא דְסַם הַמָּוֶת הֲוָה מִלְּגָאו דְאִיבָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַ'תִּקַּח מִ'פִּרְיוֹ וַתֹּ'אכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ" (בראשית א, ו) וְגוֹ', הֲרֵי אִיבָּא דְאִילָנָא דְתַמָּן מָוֶ"ת (מִלְּגָאו גָּרַם לָהּ דְּאָכַלָה).
וְאִית קְלִיפִין דְּאִיבָּא דְּאִינוּן תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם, דִּקְלִיפִין אִלֵּין אִינוּן רָע. מוֹחָא מִלְּגָאו טוֹב, אִילָנָא דְחַיֵּי קְלִיפִין דִּילֵיהּ שַׁפִּירִין וּמוֹחָא דִילֵיהּ שַׁפִּיר, וְדָא אִיהוּ עָפְיֵיהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּיהּ שַׂגִּיא. וְאִית אִילָנָא דְכוּלֵיהּ בִּישׁ, מוֹחָא וּקְלִיפָה כֻלְּהוּ מְרִירָן, וּמַיִּין דִּלְהוֹן מְרִירָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם" (שמות טו, כג) וְגוֹ', "וַיּוֹרֵהוּ יְהֹוָה עֵץ" (שמות טו, כה) וְגוֹ', וּבֵיהּ "וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם" (שם), עֵץ מָתוֹק דְּמִנֵּיהּ נָפְקִין עַנְפִין וְשָׁרָשִׁין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (תהילים יט, יא).
וְאַמַּאי לָא עָבִיד לוֹן? וְלָמָּה לֹא עָשָׂה אוֹתָם? בְּגִין דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִבְרֵי לְאָדָם עֵרֶב שַׁבָּת, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה לוֹ לִבְרֹא אָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּבְגִינֵיהּ לָא בָּרָא לוֹן, וּבְגִין דָּא עָאל קִנְאָה בְּלִבֵּיהּ דְּחִוְיָא עִם אָדָם, וּבִגְלָלוֹ לֹא בָרָא אוֹתָם, וּמִשּׁוּם זֶה נִכְנְסָה קִנְאָה לְלִבּוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ עִם אָדָם, בְּגִין דְּאִשְׁתָּאַר עָרוּם בְּגִינֵיהּ בְּלָא לְבוּשִׁין, מִשּׁוּם שֶׁנִּשְׁאַר עָרֹם בִּגְלָלוֹ לְלֹא מַלְבּוּשִׁים וְאִיהוּ גָרַם לְבָתַר דְּאִתְפַּשַּׁט אָדָם מִלְּבוּשׁוֹי, וְיָרִית לוֹן נִמְרוֹד וְעֵשָׂו, וְהוּא גָרַם אַחַר כָּךְ שֶׁהִתְפַּשֵּׁט אָדָם מִלְּבוּשָׁיו, וְיָרַשׁ אוֹתָם נִמְרוֹד וְעֵשָׂו, דַּהֲוָה עֵשָׂו דִּיּוֹקְנֵיהּ דְּחִוְיָא, וּבְגִין דָּא "וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם", עָרוּם לְבִישׁ, שֶׁעֵשָׂו הָיָה דְמוּת הַנָּחָשׁ, וּמִשּׁוּם זֶה וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, עָרוּם לָרָע, דְּגָרַם בְּעָרְמָה דִילֵיהּ נוּקְבָא בִישָׁא סַם הַמָּוֶת מִיתָה לְאָדָם וּלְאִתְּתֵיהּ, שֶׁגָּרַם בְּעָרְמָתוֹ לַנְּקֵבָה רָעָה, סַם הַמָּוֶת, מִיתָה לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ,
וְעָרְמָה דִּילֵיהּ הֲוָה דְפַתִּי לְחַוָּה, בְּגִין דְּדַעָתָּן שֶׁל נָשִׁים קַלָּה, וְעָרְמָתוֹ הָיְתָה שֶׁפִּתָּה אֶת חַוָּה, מִשּׁוּם שֶׁדַּעְתָּן שֶׁל נָשִׁים קַלָּה, וּמַה אָמַר לָהּ וּמָה אָמַר לָהּ? "וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן" (בראשית ג, א), וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִי"ם לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אָמַר, אֶלָּא "מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל" (בראשית ב, טז), וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא אָמַר, אֶלָּא מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל, דְּאִיהוּ לָא מַנִּי לֵיהּ דְּלָא לְמֵיכַל אֶלָּא מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא לֹא צִוָּה אוֹתוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל, אֶלָּא מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, דְּאִיהוּ עִרְבוּבְיָא דְטוֹב וָרָע, אִילָנָא דְשִׁקְרָא, שֶׁהוּא עִרְבּוּבְיָה שֶׁל טוֹב וָרָע, אִילַן הַשֶּׁקֶר. חַד בְּלֵב וְחַד בַּפֶּה, לִבֵּיהּ מָלֵי שִׁקְרָא, וּפַתִּי בְּפוּמֵיהּ בְּמִלִּין דִּקְשׁוֹט, אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב, לִבּוֹ מָלֵא שֶׁקֶר, וּפִתָּה בְּפִיו בְּדִבְרֵי אֱמֶת.
וְחִוְיָא בִּישָׁא אַעֲבַר הָכָא עַל "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" (שמות כ, יב), וְהַנָּחָשׁ הָרָע כָּאן עָבַר עַל לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר, וְעַל "לֹא תִרְצָח" (שמות כ, יב), וְעַל "לֹא תִנְאָף" (שם), וְעַל "לֹא תִגְנֹב" (שם), וְעַל לֹא תִרְצַח, וְעַל לֹא תִנְאָף, וְעַל לֹא תִגְנֹב, וְ"לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ, ו), וְלֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהו"ה אֱלֹהֶי"ךְ לַשָּׁוְא, עַל "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ" (שמות כ, יב) דְּסָהִיד שִׁקְרָא עַל לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךְ, שֶׁהֵעִיד שֶׁקֶר, דְאָמַר (אף כי אמר אלהי"ם לא תאכלו מכל עץ הגן ועל לא תגנוב דגנב דעת חוה כגוונא דא דאמר אף כי אמר אלהי"ם וגומר, שֶׁאָמַר (אף כי אמר אלהי"ם לא תאכלו מכל עץ הגן, ועל לא תגנב, שגנב דעת חוה, כמו זה שאמר אף כי אמר אלהי"ם וגומר), "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" (בראשית ג, ה), כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִי"ם כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִי"ם יוֹדְעֵי טוֹב וָרָע),
בְּגִין דְּלָא תֶהֱוָון בְּדִיּוֹקְנֵיהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיוּ בִדְמוּתוֹ, וְעָבַר עַל "לֹא תִנְאָף" (שמות כ, יב), דְּהִטִּיל זוּהֲמָא בְּחַוָּה, וְעָבַר עַל לֹא תִנְאָף שֶׁהִטִּיל זֻהֲמָה בְחַוָּה, וְעָבַר עַל "לֹא תִרְצָח" (שמות כ, יב), דְּקָטַל לְאָדָם וּלְחַוָּה, וְעָבַר עַל לֹא תִרְצַח שֶׁהָרַג אֶת אָדָם וְאֶת חַוָּה, דְּהָכִי אָרְחָא דְיִצְרָא בִישָׁא מְפַתֵּי לִבְנֵי נָשָׁא, וּלְבָתַר סָלִיק וְאַלְשִׁין לֵיהּ, שֶׁכָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע – מְפַתֶּה בְּנֵי אָדָם, וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה וּמַלְשִׁין עָלָיו, וְנָטִיל רְשׁוּ וְנָחִית וְנָטִיל נְשָׁמָה, וְנוֹטֵל רְשׁוּת וְיוֹרֵד וְנוֹטֵל הַנְּשָׁמָה.
תקונא שתין
"בְּרֵאשִׁית" (בראשית א, א), דָּא בְּרִי"ת, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "עֵץ הַחַיִּים" (שם ג, כד), בְּרֵאשִׁית זוֹ בְּרִי"ת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֵץ הַחַיִּים, וְהָא אוּקְמוּהָ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וּבְהִפּוּכָא תְבִי"ר, דְּגָרַם תְּבִירוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבְהִפּוּךְ תְּבִי"ר, שֶׁגָּרַם שֶׁבֶר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְדָא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, טוֹב אִיהוּ אִילָנָא, וְזֶה עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, טוֹב הוּא הָאִילָן הַהוּא דִכְתִיב "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם" (בראשית א, ו), אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם, וְאִיבָּא דִילֵיהּ רָע, כְּפוּם חֵיזוּ דִּילָהּ הָכִי הֲוָה אִתְחַזְיָא לָהּ מִלְּבָר, וּפִרְיוֹ רָע, כְּפִי הַמַּרְאֶה שֶׁלָּהּ כָּךְ הָיָה (הוּא) נִרְאֶה לָהּ מִבַּחוּץ,
כְּגַוְונָא דְפוּמָא מִלִּין שַׁפִּירִין מִלְּבָר, וְלִבָּא מַלְיָיא טִנּוּפִין מִלְּגָאו, כְּמוֹ שֶׁבַּפֶּה, מִלִּים יָפוֹת מִבַּחוּץ וְלֵב מָלֵא בְטִנּוּפִים מִבִּפְנִים, וְדָא לָא הֲוַת יָדְעָא דְסַם הַמָּוֶת הֲוָה מִלְּגָאו דְאִיבָּא, וְזוֹ לֹא הָיְתָה יוֹדַעַת שֶׁסַּם הַמָּוֶת הָיָה בִּפְנִים הַפְּרִי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַ'תִּקַּח מִ'פִּרְיוֹ וַתֹּ'אכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ" (בראשית א, ו) וְגוֹ', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַתִּקַּח מִ"פִּרְיוֹ וַ"תֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ וְגוֹמֵר, הֲרֵי אִיבָּא דְאִילָנָא דְתַמָּן מָוֶ"ת (מִלְּגָאו גָּרַם לָהּ דְּאָכַלָה). הֲרֵי פְּרִי הָאִילָן, שֶׁשָּׁם מָוֶ"ת (מִבִּפְנִים, גָּרַם לָהּ שֶׁאָכְלָה).
וְאִית קְלִיפִין דְּאִיבָּא דְּאִינוּן תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם, וְיֵשׁ קְלִפּוֹת שֶׁל הַפְּרִי שֶׁהֵן תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם, דִּקְלִיפִין אִלֵּין אִינוּן רָע. מוֹחָא מִלְּגָאו טוֹב, שֶׁהַקְּלִפּוֹת הַלָּלוּ הֵן רָע, הַמֹּחַ מִבִּפְנִים טוֹב אִילָנָא דְחַיֵּי קְלִיפִין דִּילֵיהּ שַׁפִּירִין וּמוֹחָא דִילֵיהּ שַׁפִּיר, עֵץ הַחַיִּים, קְלִפּוֹתָיו יָפוֹת וְהַמֹּחַ שֶׁלּוֹ יָפֶה, וְדָא אִיהוּ עָפְיֵיהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּיהּ שַׂגִּיא וְזֶהוּ עֲנָפוֹ נָאֶה וּפִרְיוֹ רַב, וְאִית אִילָנָא דְכוּלֵיהּ בִּישׁ, מוֹחָא וּקְלִיפָה כֻלְּהוּ מְרִירָן, וּמַיִּין דִּלְהוֹן מְרִירָן, וְיֵשׁ אִילָן שֶׁכֻּלּוֹ רָע, הַמֹּחַ וְהַקְּלִפָּה כֻּלָּם מָרִים, וְהַמַּיִם שֶׁלָּהֶם מָרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם" (שמות טו, כג) וְגוֹ', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם וְגוֹמֵר, "וַיּוֹרֵהוּ יְהֹוָה עֵץ" (שמות טו, כה) וְגוֹ', וּבֵיהּ "וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם" (שם), וַיּוֹרֵהוּ יהו"ה עֵץ וְגוֹמֵר, וּבוֹ וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, עֵץ מָתוֹק דְּמִנֵּיהּ נָפְקִין עַנְפִין וְשָׁרָשִׁין, , עֵץ מָתוֹק שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים עֲנָפִים וְשָׁרָשִׁים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (תהילים יט, יא), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
וְיִשְׂרָאֵל מְסָרִין גַּרְמַיְיהוּ לְמוֹתָא בְּגִינָה לְשֵׁיזָבָא לַהּ מֵהַהוּא חִוְיָא. דְּמָאן דְּקָטִיל לֵיהּ אִתְיְהִיבַת לֵיהּ בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא. כְּגוֹן מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא. וּבְזִמְנָא דְּחָמָא לֵיהּ בַּסְּנֶה דְּחִיל מִינֵּיהּ וְעָרַק מִקַּמֵּיהּ, עַד דְּאַתְקִיף לֵיהּ מַלְכָּא, וְאָמַר לֵיהּ "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). וְהָכִי בְּכָל זִמְנָא דְּאִתְּעַר חַוְיָא אִצְטְרִיךְ לְאִינּוּן זַכָּאִין דְּיִשְׂרָאֵל לְמֵיקָם לְקֳבְלֵיהּ, בְּכַמָּה זִינֵי קְרָבָא עַד דִימִיתוּן לֵיהּ. כְּדֵין נַטִּיל קִירְטָא בִּידוֹי וְזָרִיק לֵיהּ. קָם וְאָמַר, אַתְקִיפוּ לִי בָּאֲבָנִין דִּלְכוֹן. מִיָּד נַטִּיל אִיהוּ קִירְטָא בִּידוֹי וּמָחָא לֵיהּ לְחִוְיָא עַד דִּקְטִיל לֵיהּ. מִיָּד קָלָא נָפִיק וְאָמַר הָא חִוְיָא מְסָאֲבָא מִית בִּמְחָאָה דְּמָחוּ לֵיהּ וְכוּ'.
קָם מט"ט שָׂרָא רָבָא וְאָמַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בְּזִמְנָא דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, דִּכְדֵין כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין יְהוֹן מִתְתַּקְּפָן בְּתוּקְפַּיְיהוּ, מַה דַּהֲווֹ חַלָּשִׁין בְּגָלוּתָא, בְּזִמְנָא דְּיִתְעַבַּר חִוְיָא דָּא לְגַמְרֵי מֵעָלְמָא, וְיִתְתַּקַּן כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים.
קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' זַכָּאָה חוּלָקָךְ דִּכְתִיב בְּךָ "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" (תהלים כה, יד) אִלֵּין ע' אַנְפִּין דְּאוֹרַיְתָא דְּאִתְמְסָרוּ לְאִתְגַּלָּאָה בִּתְרֵין, (דף לד' עמוד א') לִירֵאָיו וַדַּאי, חַד ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא וְחַד אַנְתְּ וְכוּ'. דִּבְשַׁעֲתָא דְּשַׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין אִתַּתְקְנוּ בְּקַדְמִיתָא, שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי בַּת שֶׁבַע אִתְתַּקְּנַת בְּכֻלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה חָכְמְתָא אִתְפַּשְׁטַת בְּכָל עָלְמָא, דְּכֹלָּא אִתְתַּקַּן בְּרָזָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת. אֲבָל אִיהוּ שָׁארֵי מִלָּה, וְהַשְׁתָּא אַנְתְּ מַשְׁלִים לַהּ. וּכְדֵין אִתְּמָר "וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" (תהלים כה, יד), דָּא בְּרִית דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה" (ירמיהו לג, כה) וְכוּ'. דְּהָא אֲתַר דָּא אִיהוּ אֲתַר דְּבֵיהּ כְּלִילָן כֻּלְהוֹ רָזִין דְּכֻלְּהוּ עָלְמִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, כֻּלְהוֹ סְדָרִין דִּלְהוֹן, כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּלְהוֹן. וְאִי לָאו דְּאִתְתַּקְּנוּ בְּהַהוּא אֲתַר, לָא נָפְקִין לְבָתַר בְּאַתְרַיְיהוּ, בְּגִין כָּךְ "חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (ירמיהו לג, כה) וְכוּ', וְדָא בְּרִית. וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם, דְּהָא לְכוּ אִתְמְסַר תִּיקּוּנָא דָּא, תִּיקּוּנָא דְּכָל עָלְמִין בִּנְהִירוּ דְּזֹהַר עִלָּאָה דְּקָאִים לְפַרְנְסָא לְכֻלְּהוּ עָלְמִין. זַכָּאָה חוּלָקֵכוֹן:
וְיִשְׂרָאֵל מְסָרִין גַּרְמַיְיהוּ לְמוֹתָא בְּגִינָה לְשֵׁיזָבָא לַהּ מֵהַהוּא חִוְיָא. דְּמָאן דְּקָטִיל לֵיהּ אִתְיְהִיבַת לֵיהּ בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא וישראל מוסרים גופם למיתה על השכינה להצילה מאותו הנחש היונק ממנה, ומי שהורג את הנחש נותנים לו את בתו של המלך שהיא השכינה לאשה, דהיינו כדוגמת הגבר המשפיע באשתו, זוכה אותו אחד להיות הגורם שבגינו יושפע השפע לשכינה כאשתו ממש. כְּגוֹן מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, וּבְזִמְנָא דְּחָמָא לֵיהּ בַּסְּנֶה דְּחִיל מִינֵּיהּ וְעָרַק מִקַּמֵּיהּ כמו משה הרועה הנאמן, ובזמן שראה את הנחש במעמד הסנה פחד ממנו וברח מפניו, עַד דְּאַתְקִיף לֵיהּ מַלְכָּא עד שחיזק אותו המלך ונתן בו כח ואמר לו, וְאָמַר לֵיהּ "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). וְהָכִי בְּכָל זִמְנָא דְּאִתְּעַר חַוְיָא אִצְטְרִיךְ לְאִינּוּן זַכָּאִין דְּיִשְׂרָאֵל לְמֵיקָם לְקֳבְלֵיהּ, וכמו כן, בכל זמן שמתעורר הנחש, צריכים אותם הזכאים בישראל יראי שמים שאין בהם חטא לקום כנגדו בְּכַמָּה זִינֵי קְרָבָא עַד דִימִיתוּן לֵיהּ, בכמה כלי מלחמה עד שימיתו אותו.
כְּדֵין נַטִּיל קִירְטָא בִּידוֹי וְזָרִיק לֵיהּ. קָם וְאָמַר, אַתְקִיפוּ לִי בָּאֲבָנִין דִּלְכוֹן. ואז, לקח אליהו את הקֶלַע בידו והטיל עליו האבן. קם ואמר, בואו לעזרתי באבנים שלכם. מִיָּד נַטִּיל אִיהוּ קִירְטָא בִּידוֹי וּמָחָא לֵיהּ לְחִוְיָא עַד דִּקְטִיל לֵיהּ. מִיָּד קָלָא נָפִיק וְאָמַר הָא חִוְיָא מְסָאֲבָא מִית בִּמְחָאָה דְּמָחוּ לֵיהּ וְכוּ'. מיד נטל הרמח"ל את הקלע בידו, והיכה את הנחש עד שהרג אותו. מיד יצא קול ואמר, זה הנחש הטמא מת במכות שהיכו אותו אליהו הנביא והרמח"ל.
קָם מט"ט שָׂרָא רָבָא וְאָמַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בְּזִמְנָא דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, דִּכְדֵין כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין יְהוֹן מִתְתַּקְּפָן בְּתוּקְפַּיְיהוּ בזמן שיבוא מלך המשיח, בגינו כל המאורות יהיו מתחזקים בכח רב, מַה דַּהֲווֹ חַלָּשִׁין בְּגָלוּתָא, בְּזִמְנָא דְּיִתְעַבַּר חִוְיָא דָּא לְגַמְרֵי מֵעָלְמָא, לעומת מה שהיו חלשים בזמן הגלות, וזה יהיה בזמן יעבור הנחש הזה לגמרי מהעולם וְיִתְתַּקַּן כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים והכל יתוקן בתיקון שלם.
קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' זַכָּאָה חוּלָקָךְ דִּכְתִיב בְּךָ קם משה הרועה הנאמר ואמר רבי רבי הרמח"ל, אשרי חלקך שנאמר עליך "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" (תהלים כה, יד) אִלֵּין ע' אַנְפִּין דְּאוֹרַיְתָא דְּאִתְמְסָרוּ לְאִתְגַּלָּאָה בִּתְרֵין, (דף לד' עמוד א') לִירֵאָיו וַדַּאי אלה ע' פנים של התורה שנמסרו להתגלות לשניים והם: חַד ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא וְחַד אַנְתְּ וְכוּ' אחד הוא רבי שמעון בר יוחאי המאור הקדוש ואחד השני אתה הרמח"ל וכו'. דִּבְשַׁעֲתָא דְּשַׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין אִתַּתְקְנוּ בְּקַדְמִיתָא, שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי בַּת שֶׁבַע אִתְתַּקְּנַת בְּכֻלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין. שבשעה ששבעים תיקונים אלה של הזוהר נתקנו בהתחלה, השכינה שהיא בת שבע – שביעית למאורות שעליה – נתקנה בכל אלה המדרגות העליונות מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה חָכְמְתָא אִתְפַּשְׁטַת בְּכָל עָלְמָא, דְּכֹלָּא אִתְתַּקַּן בְּרָזָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת. משם והלאה החכמה התפשטה בכל העולם, והכל נתקן בסוד זה כראוי. אֲבָל אִיהוּ שָׁארֵי מִלָּה, וְהַשְׁתָּא אַנְתְּ מַשְׁלִים לַהּ. אבל הרשב"י התחיל את הגילוי ואתה משלים אותו, ואז נאמר, וּכְדֵין אִתְּמָר "וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" (תהלים כה, יד) ששניהם מצד הברית שהוא סוד המשכילים, שלהם ניתנה הרשות לכתוב, דָּא בְּרִית דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה" (ירמיהו לג, כה) וְכוּ'. דְּהָא אֲתַר דָּא אִיהוּ אֲתַר דְּבֵיהּ כְּלִילָן כֻּלְהוֹ רָזִין דְּכֻלְּהוּ עָלְמִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, כֻּלְהוֹ סְדָרִין דִּלְהוֹן, כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּלְהוֹן. שמקום זה הוא המקום שבו נכללים כל הסודות של כל העולמות העליונים והתחתונים, כל הסדרים וכל התיקונים שלהם. וְאִי לָאו דְּאִתְתַּקְּנוּ בְּהַהוּא אֲתַר, לָא נָפְקִין לְבָתַר בְּאַתְרַיְיהוּ, ואם לא שנתקנו באותו המקום – לא היו יוצאים אח"כ במקומם, לכן אמר הפסוק בְּגִין כָּךְ "חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (ירמיהו לג, כה) וְכוּ', וְדָא בְּרִית שהוא סוד היסוד המשפיע מכל מה שעליו למלכות שנתקן ויכל השפע לרדת. וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם, דְּהָא לְכוּ אִתְמְסַר תִּיקּוּנָא דָּא, תִּיקּוּנָא דְּכָל עָלְמִין בִּנְהִירוּ דְּזֹהַר עִלָּאָה דְּקָאִים לְפַרְנְסָא לְכֻלְּהוּ עָלְמִין. זַכָּאָה חוּלָקֵכוֹן שלכם נמסר התיקון הזה – תיקון של כל העולמות באורו של הזוהר העליון שעומד לפרנס לכל העולמות. אשרי חלקכם.
תפילות שפ"ז - שפ"ח מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה שפ"ז: בעדות יחודו ית' אנו מעידים אל יחידותו ואלהותו ית', הבורא ומנהיג לבדו את הכל, וכלל הגילוי במידת "אל" מי"ג תיקוני דיקנא.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי עַל הָאֱלָהוּת שֶׁלְּךָ אָנוּ מְעִידִים שֶׁאַתָּה, "אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים", וּבָאוֹר שֶׁלְּךָ בָּרָאתָ כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים שֶׁנֶּאֱמַר בְּךָ, "רוֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי". וְכֵן אָנוּ מְעִידִים בְּכָל יוֹם, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" – לְהִוָּדַע שֶׁשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁלְּךָ מְפַשֵּׁט אֶת אֱלָהוּתוֹ בְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, וּמִשָּׁם יָצְאוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת, וּבָהֶם הֵם מִתְנַהֲגִים וְכֵן נֶאֱמַר,
"וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהֹוָה וַאֲנִי אֵל". בְּמִדָּתְךָ זֹאת שֶׁהִיא אֵל אָנוּ יוֹדְעִים יִחוּדְךָ, שֶׁאַתָּה אֶחָד וְאֵין בְּךָ שִׁנּוּי, וְכָל הַסְּפִירוֹת שֶׁלְּךָ בְּךָ הֵם וְלֹא חוּץ מִמְּךָ, וְנוֹדָע שֶׁאֵין אֵל זוּלָתְךָ.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים כְּמוֹ שֶׁיִּחוּדְךָ הוֹדַעְתָּ אוֹתָנוּ, וְלוֹ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, כֵּן תְּגַלֶּה לָנוּ אֶת אֲמִתְּךָ וְנִשְׂמַח בִּישׁוּעָתֶךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.
תפילה שפ"ח: מידת "רחום" מגלה שה' ית' בעל כל היכולות, אינו משועבד ולמעלה מכל חק, וע"כ בכח יחודו ית', מידת רחמנותו פועלת בכל י"ג מידותיו וכולם נקראים "מידות של רחמים"
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי רַחוּם אָתָּה שֶׁאַתָּה כּוֹבֵשׁ מִדַּת הַדִּין בְּ-י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, כְּלָל שֶׁלָּהֶם אֶחָד, שֶׁהֲרֵי בְּחֶסֶד בָּנִיתָ אֶת הָעוֹלָם וְנִתְפַּשֵּׁט מַדְרֵגוֹת שֶׁלְּךָ – "אֵל" וַדַּאי, וְאֲחַר כַּךְ רָצִיתָ בַּדִּין לְהָקִים כָּל דָּבָר בִּתְחוּמוֹ. וּמִפְּנֵי הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ מְקַבְּלִים שָׂכָר וָעֹנֶשׁ לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם, וּבְרַחֲמָנוּתָךְ אַתָּה מַגְבִּיר חֶסֶד עַל דִּין וּמִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל בְּרוּאֶיךָ שֶׁאַתָּה שַׁלִּיט עַל כֹּל. וְיִחוּדְךָ אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים בְּמִדָּה זֹאת שֶׁהִיא "רַחוּם" שֶׁאַתָּה יָכוֹל עַל כָּל הַיְכוֹלוֹת, וְאֵין שׁוּם חֹק עוֹמֵד לְפָנֶיךָ, שֶׁאַתָּה לְמַעְלָה מִן כָּל חֹק, וּבְשָׁעָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה אַתָּה עוֹבֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֵם עַל עַמְּךָ בְּ-י"ג מִדּוֹת אֵלֶּה בְּסוֹד יִחוּדְךָ, אֶחָ"ד וַדַּאי.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְיִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת, כֵּן תְּגַלֶּה לָנוּ אֶת אֲמִתְּךָ, וְלֹא לָעַד יֶחְשַׁךְ אוֹר עָלֵינוּ, כִּי לְפָנֶיךָ כַּחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה, וְתָאִיר חָשְׁכֵנוּ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.