תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

דָּבָר אַחֵר, "שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְהֹוָה" (מיכה ו, ב), מָאן רִיב יְהֹוָה וּמָאן הָרִים? רִיב יְהֹוָה דָּא שְׁכִינְתָּא, הָרִים אִלֵּין אֲבָהָן, רִיב אִיהִי קְטָטָה וּמַחֲלֹקֶת לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַל בְּנָהָא דְאִינוּן בְּגָלוּתָא. וּבְזִמְנָא דְלַאו אִינוּן בְּגָלוּתָא, אִיהִי רִיב לְגַבֵּיהּ עַל אִינוּן מִסְכְּנִין דְּאָזְלִין מִתְתָּרְכִין מֵאַתְרַיְהוּ, בְגִין דִּיְרַחֵם עֲלַיְהוּ, וּקְרָא אוֹכַח, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי" (ישעיהו כז, ה), תְּרֵי שְׁלָמֵי, חַד עִם שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי רִיב לְגַבֵּיהּ עַל מִסְכְּנָא, וּמָאן אִיהוּ מִסְכְּנָא דְעָבְדַת רִיב בְּגִינֵיהּ, דָּא מִסְכְּנָא דְאִיהוּ מִסִּטְרָא דְצַדִּיק, וְכָל שֶׁכֵּן כַּד צַדִּיק דְּאִיהוּ חָרֵב וְיָבֵשׁ בְּחַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, וְצָוְוחִין לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִתְּמַר לְגַבַּיְיהוּ "אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה" (משלי א, כח).

וּכְמָה דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי רִיב עַל צַדִּיק דְּאִיהוּ חַ"י עָלְמִין, חָרֵב וְיָבֵשׁ, הָכִי אִיהוּ רִיב שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה בְגִינֵיהּ עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ" (דברים יז, ח), וּבְזִמְנָא דְתַרְוַיְיהוּ אִינוּן רִיבוֹת בְּגִינֵיהּ עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא צָוַוח לְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, "אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי" (ישעיהו כז, ה), תְּרֵי שְׁלוֹמִים, לָקֳבֵל תְּרֵי רִיבוֹת, וְקַשְׁיָא אִיהִי לָהּ מִכֹּלָּא, אַפְרָשׁוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִינָהּ, וְדָא אִיהוּ מַחֲלוֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם.

וְכַד נְפִילַת, נְפִילַת לְרַגְלוֹי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב" (רות ג, ז), וְאִתְנַפְּלַת קֳדָמֵיהּ בִּנְפִילַת אַפַּיִם, בְּגִין צַדִּיק דְּאִיהוּ חַ"י עָלְמִין עָנִי בְגָלוּתָא, וְצַדִּיק כַּד אִיהוּ לְבָר מֵאַתְרֵיהּ אִתְּמַר בֵּיהּ "נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף" (תהלים ב, יב), וּשְׁכִינְתָּא כַד אִיהִי לְבָר מֵאַתְרָהָא אִתְקְרִיאַת בְּרַיְיתָא, אִיהוּ בַר וְאִיהִי בְּרַיְיתָא דְשַׁבָּת דְּאִתּוֹסַף לְעָנִי דְאִיהוּ צַדִּיק, יוֹם הַשַּׁבָּת וַדַּאי, דְּלֵית לֵיהּ מִדִּילֵיהּ אֶלָּא נִשְׁמָתָא יְתֵירָה דְאִתּוֹסַף לְגַבֵּיהּ בְּגִין שְׁכִינְתָּא, אִתְקְרֵי אִיהוּ מוּסַף שַׁבָּת.

(דף מו ע"א) וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְקְרִיאַת אִיהִי תּוֹסֶפְתָּא, מִסִּטְרָא דְיוֹם שַׁבָּת כַּמָּה תּוֹסָפוֹת נָחֲתִין עִמָּה לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, דְּאִתְקְרִיאוּ נְשָׁמוֹת יְתֵירוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב 'נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ' וְכוּ', וְאִלֵּין דְּמִתּוֹסְפָאן לְעַמָּא קַדִּישָׁא בְּעֶרֶב שַׁבָּת יָרְתִין לוֹן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּיוֹמִין דְּחוֹל, וּבְהוֹן אִתְעֲבִיד חוֹל קֹדֶשׁ, וְאִלֵּין אִינוּן תּוֹסָפוֹת דְּקָא נָחֲתִין מִתּוֹסֶפְתָּא.
דְוַדַּאי שְׁכִינְתָּא אִיהִי תִקּוּנָא דְגוּפָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִיהִי בְרַיְתָא כַּד אִתְּמַר בָּהּ "וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו" (רות ג, ז), וְאִיהִי תּוֹסֶפְתָּא מִסִּטְרָא דְחַ"י עָלְמִין, דְּאִיהוּ מוּסַף שַׁבָּת, וְאִיהִי מִשְׁנָה מִסִּטְרָא דְגוּפָא, מִשְׁנֶה תּוֹרָה וַדַּאי, וְאִיהִי הַתְּקָפָא מִסִּטְרָא דִדְרוֹעָא יְמִינָא דְמַלְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְמִינְךָ יְהֹוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ" (שמות טו, ו), בַּכֹּחַ תַּרְגּוּם בְּתוּקְפָא, הַצְרָכָה אִיהִי מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וּבִדְרוֹעָא שְׂמָאלָא אֲחִיד בָּהּ, וּבִדְרוֹעָא יְמִינָא אַתְקַן בָּהּ, וְיֵימָא "קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם" (ישעיהו נב, ב).

וְעוֹד מִסִּטְרָא דִימִינָא אִיהִי תוּקְפָא לְבַר נַשׁ, וּמִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא יְהִיב לוֹן צָרְכֵיהוֹן בַּאֲרַע מַדְבְּרָא, שְׁאֵלָה אִיהִי בְּפִימָא דְמַלְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "שְׁאַל אָבִיךָ" (דברים לב, ז), וּתְיוּבְתָּא לְגַבֵּיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְיַגֵּדְךָ" (שם), וּבָהּ בַּר נַשׁ 'שׁוֹאֵל כְּעִנְיַן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה'.


במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

דָּבָר אַחֵר, "שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְהֹוָה" (מיכה ו, ב), מָאן רִיב יְהֹוָה וּמָאן הָרִים? דָּבָר אַחֵר, שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יהו"ה, מַה זֶּה רִיב יהו"ה וּמַה זֶּה הָרִים?  רִיב יְהֹוָה דָּא שְׁכִינְתָּא, הָרִים אִלֵּין אֲבָהָן, רִיב אִיהִי קְטָטָה וּמַחֲלֹקֶת לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַל בְּנָהָא דְאִינוּן בְּגָלוּתָא רִיב יהו"ה זוֹ הַשְּׁכִינָה, הָרִים אֵלּוּ הָאָבוֹת, רִיב הִיא קְטָטָה וּמַחֲלֹקֶת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּנֶיהָ שֶׁהֵם בַּגָּלוּת, וּבְזִמְנָא דְלַאו אִינוּן בְּגָלוּתָא, אִיהִי רִיב לְגַבֵּיהּ עַל אִינוּן מִסְכְּנִין דְּאָזְלִין מִתְתָּרְכִין מֵאַתְרַיְהוּ, בְגִין דִּיְרַחֵם עֲלַיְהוּ, וּבִזְמַן שֶׁאֵינָם בַּגָּלוּת, הִיא רִיב אֵלָיו עַל אוֹתָם הָעֲנִיִּים שֶׁהוֹלְכִים מְגֹרָשִׁים מִמְּקוֹמָם כְּדֵי שֶׁיְּרַחֵם עֲלֵיהֶם,  וּקְרָא אוֹכַח, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי" (ישעיהו כז, ה)וְהַכָּתוּב מוֹכִיחַ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִי. תְּרֵי שְׁלָמֵי, חַד עִם שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי רִיב לְגַבֵּיהּ עַל מִסְכְּנָא, וּמָאן אִיהוּ מִסְכְּנָא דְעָבְדַת רִיב בְּגִינֵיהּ, שְׁנֵי שְׁלוֹמוֹת, אֶחָד עִם הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא רִיב אֶצְלוֹ עַל הֶעָנִי, וּמִי הוּא הֶעָנִי שֶׁעוֹשֶׂה רִיב בִּשְׁבִילוֹ? דָּא מִסְכְּנָא דְאִיהוּ מִסִּטְרָא דְצַדִּיק, וְכָל שֶׁכֵּן כַּד צַדִּיק דְּאִיהוּ חָרֵב וְיָבֵשׁ בְּחַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, זֶהוּ הֶעָנִי שֶׁהוּא מִצַּד שֶׁל צַדִּיק, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁצַּדִּיק שֶׁהוּא חָרֵב וְיָבֵשׁ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה הַבְּרָכוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה,

וְצָוְוחִין לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִתְּמַר לְגַבַּיְיהוּ "אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה" (משלי א, כח) וְצוֹעֲקִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנֶאֱמַר אֲלֵיהֶם אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה.  וּכְמָה דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי רִיב עַל צַדִּיק דְּאִיהוּ חַ"י עָלְמִין, חָרֵב וְיָבֵשׁ, הָכִי אִיהוּ רִיב שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה בְגִינֵיהּ עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּכְמוֹ שֶׁשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא רִיב עַל צַדִּיק שֶׁהוּא חַ"י הָעוֹלָמִים, חָרֵב וְיָבֵשׁ, (חָרֵב מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיָבֵשׁ מִנְּסָכִים וְעוֹלוֹת) כָּךְ הוּא רִיב הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה בִּשְׁבִילוֹ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ"(דברים יז, ח), וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר דִּבְרֵי רִיבוֹת בִּשְׁעָרֶיךָ,  וּבְזִמְנָא דְתַרְוַיְיהוּ אִינוּן רִיבוֹת בְּגִינֵיהּ עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא צָוַוח לְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, וּבִזְמַן שֶׁשְּׁתֵּיהֶם הֵן רִיבוֹת בִּשְׁבִילוֹ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צוֹעֵק אֶל יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, "אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי" (ישעיהו כז, ה), אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִי.  

תְּרֵי שְׁלוֹמִים, לָקֳבֵל תְּרֵי רִיבוֹת, וְקַשְׁיָא אִיהִי לָהּ מִכֹּלָּא, אַפְרָשׁוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִינָהּ, וְדָא אִיהוּ מַחֲלוֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם שְׁנֵי שְׁלוֹמִים, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי רִיבוֹת, וְקָשֶׁה הִיא לָהּ מֵהַכֹּל הַפְרָדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנָּה, וְזוֹ מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם.  וְכַד נְפִילַת, נְפִילַת לְרַגְלוֹי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב" (רות ג, ז), וּכְשֶׁנּוֹפֶלֶת, נוֹפֶלֶת לְרַגְלָיו, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו וַתִּשְׁכָּב, וְאִתְנַפְּלַת קֳדָמֵיהּ בִּנְפִילַת אַפַּיִם, בְּגִין צַדִּיק דְּאִיהוּ חַ"י עָלְמִין עָנִי בְגָלוּתָא, וְנוֹפֶלֶת לְפָנָיו בִּנְפִילַת אַפַּיִם, מִשּׁוּם שֶׁצַּדִּיק שֶׁהוּא חַ"י הָעוֹלָמִים עָנִי בַגָּלוּת,  וְצַדִּיק כַּד אִיהוּ לְבָר מֵאַתְרֵיהּ אִתְּמַר בֵּיהּ "נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף" (תהלים ב, יב), וְצַדִּיק כְּשֶׁהוּא מִחוּץ לִמְקוֹמוֹ, נֶאֱמַר בּוֹ נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף,  

וּשְׁכִינְתָּא כַד אִיהִי לְבָר מֵאַתְרָהָא אִתְקְרִיאַת בְּרַיְיתָא, וּכְשֶׁשְּׁכִינָה מִחוּץ לִמְקוֹמָהּ נִקְרֵאת בָּרַיְתָא, הוּא בֵן וְהִיא בָרַיְתָא, אִיהוּ בַר וְאִיהִי בְּרַיְיתָא דְשַׁבָּת דְּאִתּוֹסַף לְעָנִי דְאִיהוּ צַדִּיק, יוֹם הַשַּׁבָּת וַדַּאי, שֶׁשַּׁבָּת שֶׁנּוֹסֶפֶת לֶעָנִי שֶׁהוּא צַדִּיק, יוֹם הַשַּׁבָּת וַדַּאי,  דְּלֵית לֵיהּ מִדִּילֵיהּ אֶלָּא נִשְׁמָתָא יְתֵירָה דְאִתּוֹסַף לְגַבֵּיהּ בְּגִין שְׁכִינְתָּא, אִתְקְרֵי אִיהוּ מוּסַף שַׁבָּת. שֶׁאֵין לוֹ מִשֶּׁלּוֹ אֶלָּא נְשָׁמָה יְתֵרָה שֶׁנּוֹסֶפֶת אֵלָיו בִּשְׁבִיל הַשְּׁכִינָה, הוּא נִקְרָא מוּסַף שַׁבָּת.

(דף מו ע"א) וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְקְרִיאַת אִיהִי תּוֹסֶפְתָּא, מִסִּטְרָא דְיוֹם שַׁבָּת כַּמָּה תּוֹסָפוֹת נָחֲתִין עִמָּה לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, דְּאִתְקְרִיאוּ נְשָׁמוֹת יְתֵירוֹת, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הִיא נִקְרֵאת תּוֹסֶפְתָּא, מִצַּד שֶׁל יוֹם שַׁבָּת כַּמָּה תוֹסָפוֹת יוֹרְדִים עִמָּהּ לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁנִּקְרְאוּ נְשָׁמוֹת יְתֵרוֹת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב 'נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ' וְכוּ', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יהו"ה אֱלֹהֵינ"וּ וְכוּ',  וְאִלֵּין דְּמִתּוֹסְפָאן לְעַמָּא קַדִּישָׁא בְּעֶרֶב שַׁבָּת יָרְתִין לוֹן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּיוֹמִין דְּחוֹל, וְאֵלּוּ (הֵם) שֶׁנּוֹסָפִים לָעָם הַקָּדוֹשׁ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, יוֹרְשִׁים אוֹתָם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בִּימֵי הַחֹל וּבְהוֹן אִתְעֲבִיד חוֹל קֹדֶשׁ, וְאִלֵּין אִינוּן תּוֹסָפוֹת דְּקָא נָחֲתִין מִתּוֹסֶפְתָּא., וּבָהֶם נַעֲשֶׂה חֹל קֹדֶשׁ, וְאֵלּוּ הֵם תּוֹסָפוֹת שֶׁיּוֹרְדִים מִתּוֹסֶפְתָּא.

דְוַדַּאי שְׁכִינְתָּא אִיהִי תִקּוּנָא דְגוּפָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִיהִי בְרַיְתָא כַּד אִתְּמַר בָּהּ "וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו" (רות ג, ז), שֶׁוַּדַּאי הַשְּׁכִינָה הִיא תִקּוּן הַגּוּף שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִיא בָרַיְתָא כְּשֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו,  וְאִיהִי תּוֹסֶפְתָּא מִסִּטְרָא דְחַ"י עָלְמִין, דְּאִיהוּ מוּסַף שַׁבָּת, וְאִיהִי מִשְׁנָה מִסִּטְרָא דְגוּפָא, מִשְׁנֶה תּוֹרָה וַדַּאי, וְהִיא תוֹסֶפְתָּא מִצַּד שֶׁל חַ"י הָעוֹלָמִים, שֶׁהוּא מוּסַף שַׁבָּת, וְהִיא מִשְׁנָה מִצַּד שֶׁל גּוּף, מִשְׁנֵה תוֹרָה וַדַּאי,  וְאִיהִי הַתְּקָפָא מִסִּטְרָא דִדְרוֹעָא יְמִינָא דְמַלְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְמִינְךָ יְהֹוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ" (שמות טו, ו), בַּכֹּחַ תַּרְגּוּם בְּתוּקְפָא, וְהִיא הַתְקָפָה מִצַּד שֶׁל זְרוֹעַ יְמִין הַמֶּלֶךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יְמִינְךָ יהו"ה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, בַּכֹּחַ תַּרְגּוּם בְּתוּקְפָא, הַצְרָכָה אִיהִי מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וּבִדְרוֹעָא שְׂמָאלָא אֲחִיד בָּהּ, וּבִדְרוֹעָא יְמִינָא אַתְקַן בָּהּ, וְיֵימָא "קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם" (ישעיהו נב, ב) הַצְרָכָה הִיא מִצַּד שֶׁל שְׂמֹאל, וּבִזְרוֹעַ שְׂמֹאל אוֹחֵז בָּהּ, וּבִזְרוֹעַ יָמִין מַתְקִין בָּהּ, וְיֹאמַר קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלָםִ.

וְעוֹד מִסִּטְרָא דִימִינָא אִיהִי תוּקְפָא לְבַר נַשׁ, וּמִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא יְהִיב לוֹן צָרְכֵיהוֹן בַּאֲרַע מַדְבְּרָא, שְׁאֵלָה אִיהִי בְּפִימָא דְמַלְכָּא, וְעוֹד מִצַּד הַיָּמִין הִיא חֹזֶק לָאָדָם, וּמִצַּד הַשְּׂמֹאל נוֹתֵן לָהֶם צָרְכֵיהֶם בִּמְקוֹם מִדְבָּר, שְׁאֵלָה הִיא בְּפִי הַמֶּלֶךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "שְׁאַל אָבִיךָ" (דברים לב, ז), וּתְיוּבְתָּא לְגַבֵּיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְיַגֵּדְךָ" (שם), וּבָהּ בַּר נַשׁ 'שׁוֹאֵל כְּעִנְיַן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה'. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב שְׁאַל אָבִיךָ, וּתְשׁוּבָה אֵלָיו זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְיַגֶּדְךָ, וּבָהּ אָדָם שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

בְּהַהוּא זִמְנָא "הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ" (תהלים צח, א) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, יְמִינָא שַׁלִּיט וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף אִשְׁתְּזִיב מִמּוֹתָא. וְרָזָא דָּא דָּגִים שֶׁבַּמַּיִם. דִּלְתַתָּא אִתְחַזְיָין אִינוּן דִּמְעִין. בְּאָן זִמְנָא? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּלִבָּא אִתְעֲצִיב. וְרָזָא דָּא "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו, ו) דְּהָא לְלִבָּא מָטָאן מִילִין. מַאי וַיִּתְעַצֵּב? אֶלָּא בְּגִין עִצָּבוֹן דְּאָדָם. וּבְזִמְנָא דְּלִבָּא דָּא אִתְעֲצִיב, נּוֹרָא דָּלִיק תָּמָן וְסָלִיק לְעַיְינִין. כְּדֵין עַיְנִין אִתְלָהִיטוּ וְדִמְעִין אִשְׁתַּפְּכָן לְבַר, וְאִלֵּין מַיִם מָרִים. אֲבָל לְעֵילָא אִית מַיִין עִלָּאִין מְתִיקִין וּבְסִימִין דְּנָגְדִין מֵהַהִיא חָכְמָה סְתִימָאָה. בְּהוּ כְּתִיב "רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת" (שיר השירים ה, יב). וְרָזָא דָּא דָּגִים שֶּׁבַּיָּם. וַיּוֹסֶף אִתְּמָר בֵּיהּ "בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) וְדָא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִשְׁתַּזְּבָא מִמּוֹתָא בִּנְהִירוּ דְּהַהוּא עֵינָא עִלָּאָה.

אִי תֵּימָא מַאי (דף צד' עמוד א') שֶׁמֶשׁ" (תהלים עב, יז)? אֶלָּא דָּא מֹשֶׁה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה' (ב"ב עה). רָזָא דְּמִלָּה "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם... וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם" (בראשית ה, ב). וְרָזָא דָּא ן' פְּשׁוּטָה, דְּכַר וְנוּקְבָּא מִסִּטְרָא דְּאָרִיךְ אַנְפִּין, לְאִתְקַיְּימָא כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא לְעָלְמִין. וְדָא תִּיקּוּנָא דְּיִתְתַּקַּן בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא. אֲבָל לְבָתַר "כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת" (בראשית ב, כג). כְּדֵין אִתְּמָר בַּהּ כַּלַּת מֹשֶׁה דְּאָתְיַת לְזִמְנִין. וּבָהּ "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (שמות כה, ב) לְאַהַדְרָא לַהּ לִבְעֲלָהּ, דְּאִתְּמָר בַּהּ 'בָּעַל אֲבֵדָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ' (קידושין ב). בְּגִין כָּךְ "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז), דְּתִיקּוּנָא דְּמָשִׁיחַ אִזְדַּמַּן בְּקַדְמִיתָא. וְכֹלָּא בְּרָזָא דְּנ', נ' פְּלָאוֹת.

בְּהַהוּא זִמְנָא "יַעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה" (תהלים כ, ב) לְשֵׁיזָבָא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִמּוֹתָא. "יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ" (תהלים כ, ג) דָּא שְׁכִינְתָּא דְּסָלְקַת לְאַיְתָאָה לֵיהּ חַיִּים מִלְעֵילָּא מִסִּטְרָא דְּחַיֵּי עִלָאֵי, וְרָזָא קֹדֶשׁ. וְכֹלָּא בְּתִיקּוּנָא לְפוּם דַּרְגִּין אִתְמְשַׁךְ. בְּגִין כָּךְ "וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ" (שם) דָּא צַדִּיק מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. כְּדֵין "יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ" (תהלים כ, ד) לְאִתְתַּקְּנָא נוּקְבָא בִּדְכוֹרָא וּבְהַאי יִשְׁתְּזִיב. "וְעוֹלָתְךָ" דָּא שְׁכִינְתָּא דְּסָלְקַת מִגָּלוּתָא. "יְדַשְּׁנֶה" בְּה' אוֹר דִּימִינָא. כְּדֵין "נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ" (תהלים כ, ו) (דף צד' עמוד ב')  בְּחֶדְוָתָא שְׁלִים וְלָא בְּבִכְיָהּ. בְּגִין "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהֹוָה מְשִׁיחוֹ" (תהלים כ, ז). וּבְמַתַּן תּוֹרָה לוּחוֹת הָאֶבֶן ה"ה יְמִינָא וּשְׂמָאלָא כַּחֲדָא. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהלים קיח, כב), ב"ן וַדַּאי, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא כַּחֲדָא. כְּדֵין "הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" (תהלים קיח, כג), בְּגִין נ' פְּלָאוֹת, דְּתָמָן סַלְקַת וְאַיְתִיאַת חַיֵּי לְתַתָּא כְּמָה דְּאִתְּמָר:

> המים המתוקים שימשכו מים החכמה ויצילו את משיח בן יוסף ממיתה

בְּהַהוּא זִמְנָא בזמן הגאולה "הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ" (תהלים צח, א) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, יְמִינָא שַׁלִּיט וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף אִשְׁתְּזִיב מִמּוֹתָא. ובשעה שב' משיחין מתחברים כאחד, הימין שסודו חסד שולט ומשיח בן יוסף ניצל ממות, וְרָזָא דָּא דָּגִים שֶׁבַּמַּיִם, וסוד זה הוא הדגים שבמים. דִּלְתַתָּא אִתְחַזְיָין אִינוּן דִּמְעִין. ולמטה, בעיניים של ז"א נמצאים הדינים ולכן שייך בהם כיסוי עפעפיים ושינה, ולכן נראים בהן הדמעות שסודן גילוי רחמים הממתקים את הדינים. בְּאָן זִמְנָא? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּלִבָּא אִתְעֲצִיב. מתי? באותו הזמן שיש עצבות בלב, וזה סוד וְרָזָא דָּא "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו, ו) דְּהָא לְלִבָּא מָטָאן מִילִין. וזה סוד, שללב שהוא ת"ת וכינוי לז"א מגיעים הדברים. מַאי מהו וַיִּתְעַצֵּב? אֶלָּא בְּגִין עִצָּבוֹן דְּאָדָם, אלא בגלל עיצבון שנמשך מחטא אדם הראשון וגרם לקלקול הבריאה. וּבְזִמְנָא דְּלִבָּא דָּא אִתְעֲצִיב, נּוֹרָא דָּלִיק תָּמָן וְסָלִיק לְעַיְינִין. כְּדֵין עַיְנִין אִתְלָהִיטוּ וְדִמְעִין אִשְׁתַּפְּכָן לְבַר, וְאִלֵּין מַיִם מָרִים. ובזמן שהלב הזה נעצב, אש הדינים מתלהטים, ודמעות נשפכות החוצה, ואלו הם מים מרים, הנמשכים ממרירות הלב. אֲבָל לְעֵילָא אִית מַיִין עִלָּאִין מְתִיקִין וּבְסִימִין דְּנָגְדִין מֵהַהִיא חָכְמָה סְתִימָאָה.  אבל למעלה יש מים עליונים, מתוקים ומבושמים הנמשכים מחכמה סתימאה, שנאמר בהם בְּהוּ כְּתִיב "רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת" (שיר השירים ה, יב). וְרָזָא דָּא דָּגִים שֶּׁבַּיָּם. וזה סוד דגים שבים, כי ד"ג גימ' ז' שהם ז"ת ומי הים של חכמה סתימאה ממתקים אותם ומעבירים מהם את הדינים לגמרי. וכן דג רומז גם על מדרגת היסוד, וַיּוֹסֶף אִתְּמָר בֵּיהּ נאמר בו "בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) וְדָא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִשְׁתַּזְּבָא מִמּוֹתָא בִּנְהִירוּ דְּהַהוּא עֵינָא עִלָּאָה. זה משיח בן יוסף, שהוא במדרגת היסוד, להצילו ממיתה, בעת שתאיר עליו אותה העין העליונה של אריך.

אִי תֵּימָא מַאי "לִפְנֵי (דף צד' עמוד א') שֶׁמֶשׁ" (תהלים עב, יז)? אֶלָּא דָּא מֹשֶׁה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ואם תשאל מהו "לפני שמש"? אלא זה משה שנאמר בו 'פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה' (ב"ב עה). רָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם... וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם" (בראשית ה, ב). וְרָזָא דָּא ן' פְּשׁוּטָה, דְּכַר וְנוּקְבָּא מִסִּטְרָא דְּאָרִיךְ אַנְפִּין, לְאִתְקַיְּימָא כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא לְעָלְמִין. וסוד זה ן' פשוטה, והיא אותה נו"ן כדלעיל המתפרשת עתה בסוד ן' פשוטה, שצורתה רומזת להמשכת השפע מהראש ועד לסוף, זכר ונקבה מצד אריך אנפין שבו נמצאים זכר נוקבה כאחד. לקיים הכל ביחוד אחד לעולם. וְדָא תִּיקּוּנָא דְּיִתְתַּקַּן בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא. וזה התיקון יתוקן בזמן של מלך המשיח, אֲבָל לְבָתַר אבל אחר כך "כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת" (בראשית ב, כג), כְּדֵין אִתְּמָר בַּהּ כַּלַּת מֹשֶׁה דְּאָתְיַת לְזִמְנִין. ואז תקרא השכינה "כלת משה" שהיא באה לפרקים, וּבָהּ "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (שמות כה, ב) לְאַהַדְרָא לַהּ לִבְעֲלָהּ, דְּאִתְּמָר בַּהּ להשיבה לבעלה, שנאמר בה 'בָּעַל אֲבֵדָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ' (קידושין ב). בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז), דְּתִיקּוּנָא דְּמָשִׁיחַ אִזְדַּמַּן בְּקַדְמִיתָא. וְכֹלָּא בְּרָזָא דְּנ', נ' פְּלָאוֹת. שבתחילה מזדמן תיקון ע"י המשיח, והכל בסוד ה-נ', נ' פלאות.

> השכינה עולה למעלה כדי להמשיך חיים למשיח בן יוסף שלא ימות

בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן נאמר "יַעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה" (תהלים כ, ב) לְשֵׁיזָבָא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִמּוֹתָא. להציל את משיח בן יוסף ממיתה. "יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ" (תהלים כ, ג) דָּא שְׁכִינְתָּא דְּסָלְקַת לְאַיְתָאָה לֵיהּ חַיִּים מִלְעֵילָּא מִסִּטְרָא דְּחַיֵּי עִלָאֵי, וְרָזָא קֹדֶשׁ. זו השכינה שתעלה להביא לו למב"י חיים מלמעלה מצד החיים העליונים של החכמה - בסוד קדש ומתגלים בבינה. וְכֹלָּא בְּתִיקּוּנָא לְפוּם דַּרְגִּין אִתְמְשַׁךְ. והכל בתיקונים הנמשכים לפי המדרגות, לכן אמר בְּגִין כָּךְ "וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ" (שם) ציון דָּא צַדִּיק מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. כְּדֵין ואז "יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ" (תהלים כ, ד) לְאִתְתַּקְּנָא נוּקְבָא בִּדְכוֹרָא וּבְהַאי יִשְׁתְּזִיב. לתקן הנקבה בזכר ובזה ניצל מב"י. "וְעוֹלָתְךָ" דָּא שְׁכִינְתָּא דְּסָלְקַת מִגָּלוּתָא ועולתך זו השכינה שעולה ויוצאת מהגלות. "יְדַשְּׁנֶה" בְּה' אוֹר דִּימִינָא והיא תדושן בה' אור שהם החסדים העליונים שמצד הימין. כְּדֵין "נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ" (תהלים כ, ו) (דף צד' עמוד ב')  בְּחֶדְוָתָא שְׁלִים וְלָא בְּבִכְיָהּ בשמחה שלמה ולא בבכיה, בגלל בְּגִין "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהֹוָה מְשִׁיחוֹ" (תהלים כ, ז). וּבְמַתַּן תּוֹרָה לוּחוֹת הָאֶבֶן ה"ה - יְמִינָא וּשְׂמָאלָא כַּחֲדָא ימין ושמאל כאחד. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבא "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהלים קיח, כב), ב"ן וַדַּאי אבן מצד שם יוד ה"ה וו ה"ה כמבואר בדף הקודם, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא כַּחֲדָא ימין ושמאל כאחד. ואז יאמר בה כְּדֵין "הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" (תהלים קיח, כג), בְּגִין באותו הסוד של נ' פְּלָאוֹת הנמשכים אליה מהבינה, דְּתָמָן סַלְקַת וְאַיְתִיאַת חַיֵּי לְתַתָּא כְּמָה דְּאִתְּמָר: שעולה לשם להמשיך חיים למטה כמו שנאמר.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קנ"ג: סוד עמידת מלך המשיח על פתחו של רומי. וסוד יציאתו מבאר צרה בכח יחודו ית' בכמה נפלאות על ידי קווים של ישראל.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. בָּעֹז שֶׁלְּךָ יָצָא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מִבְּאֵר צָרָה נָכְרִיָּה, שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ", מִיָּד "יְהוָֹה בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ וּבִישׁוּעָתְךָ מַה יָּגֵל מְאֹד", שֶׁהֲרֵי בְּאֵר זֶה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא בְּאֵר בְּכַמָּה עֲבוֹדָה שֶׁתֵּרָאֶה שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, בְּכַמָּה שִׁירוֹת בְּכַמָּה הִלּוּלִים, אֵינוֹ אֶלָּא בּוֹר נִשְׁבָּר שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "לַחֲצֹב לָהֶם בֹארוֹת בֹארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמַּיִם", שֶׁהֲרֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂים אֵינוֹ אֶלָּא לְרָעָה לְהַחֲזִיק ס"מ הָרָשָׁע הַדָּא הוּא דִכְתִיב "וּבְאַחַת יִבְעֲרוּ וְיִכְסָלוּ מוּסַר הֲבָלִים עֵץ הוּא". שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בָּהּ נֶאֱמַר "וַיַּרְא וְהִנֵּה בְּאֵר בַּשָּׂדֶה", אֲבָל רוֹמִי חַיֶיבֶת "הַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מַיִם", מַיִם אֵין בּוֹ אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, מִצַּד ס"מ וְלִילִית, וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עוֹמֵד עַל פִּתְחוֹ שֶׁל רוֹמִי, כְּדֵי לְהַעֲבִיר זֹאת הַטֻּמְאָה וּכְדֵי לְהוֹצִיא מִשָּׁם מִי שֶׁנִּבְלַע שָׁם, וְיֵאָמֵר "וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים" וכו'. אֲבָל בְּאֵר צָרָה זֹאת רוֹצָה לִסְתֹּם הַפֶּה שֶׁלָּהּ שֶׁהוּא זֶה הַפֶּתַח עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁלֹּא יוּכַל לָצֵאת מִשָּׁם, מִי יוּכַל לְהַצִּיל אוֹתוֹ? אֶלָּא יִחוּד שֶׁלְּךָ, וְזֶה א' שֶׁמִּסְתַּלֵּק וְלֹא נִמְצָא בִּבְאֵר צָרָה וְנִשְׁאָר בּוֹר רֵיק אֵין בּוֹ מַיִם, וּבְשָׁעָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה א' עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מִיָּד יֵצֵא מִשָּׁם בְּכַמָּה פְּלָאוֹת שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "מֵאֵת יְהוָֹה הָיְתָה זֹאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ", מִיָּד "יְהוָֹה בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ". וְזֹאת א' שֶׁהִיא עֹז, כְּלָל ע' סַנְהֶדְרִין שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ... וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם", וְ-ז' מַדְרֵגוֹת עוֹמְדוֹת עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם ז' יָמִים שֶׁל בְּרֵאשִׁית, וְהֵם ז' שָׁנִים שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, "יְהוָֹה בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ", שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה צָרִיךְ לְהִתְהַפֵּךְ לְנָחָשׁ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל", אֲבָל עֹז זֶה יַהֲפֹךְ נָחָשׁ לְמַטֶּה, וְזֶה מַטֶּה עֹז, וּבוֹ נָחָ"שׁ נַעֲשֶׂה מָשִׁי"חַ וְזֶה יִשְׂמַ"ח, "יְהוָֹה בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ" וַדַּאי. כָּל זֶה בְּקִוּוּיָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבּוֹ "וְקֹוֵי יְהוָֹה יַחֲלִיפוּ כֹּחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ", לַעֲלוֹת מִזֶּה הַבְּאֵר שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִכְשָׁלִים בַּעֲלִיָּה שֶׁלָּהֶם. "יָרוּצוּ וְלֹא יִגָעוּ" וכו' בְּאוֹת א', בָּאוֹת שֶׁמִּתְגַּלֵּית עֲלֵיהֶם וּמַה שֶׁנֶאֱמַר עֲלֵיהֶם בְּתוֹךְ זֶה הַבְּאֵר "בְּמַחֲשַׁכִּים" וכו', בַּעֲבוּר א' שֶׁנִּסְתַּלֵּק מֵהֶם, הֲרֵי כְּשֶׁתָּשׁוּב יֵאָמֵר בָּהֶם "אָנֹכִי נְטַעְתִּיךָ... זֶרַע אֱמֶת". "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אַשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם", מִימֵי קֶדֶם, שֶׁהֵם יְמֵי קֶדֶם מִצַּד אַרִיךְ אַנְפִין שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם", יָמִים שֶׁל חַיִּים שֶׁאֵין שָׁם מִיתָה כְּלָל. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.