תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

וּבְזִמְנָא דְאֱלֹהִים אֲחֵרִים חַזְיָין בְּשַׁבָּת שִׁנּוּיָיא בְּכֹלָּא, לֵית לוֹן רְשׁוּ לְקָרְבָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (במדבר א, נא), בְּגִין דְּקֹדֶשׁ הִיא לָכֶם "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" (שמות לא, יד), וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בִּקְרָא "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (שמות לא, יג) וְגוֹ', וּבְאִלֵּין תּוֹסֶפֶת אִתְקְרִיאַת שְׁכִינְתָּא 'מוּסַף שַׁבָּת'. וְכַד מִתְרַחֲקִין מִינָהּ כָּל דַּרְגִּין דְּחוֹל, וְלָא אִית רְשׁוּ נוּכְרָאָה בְּשַׁבָּת, לְאַעָלָא בֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, אִיהִי אִתְקְרִיאַת קְדוּשָׁה דִילֵיהּ, וְכַד מְבָרְכִין לָהּ בְּבִרְכַת מְזוֹנָא אִתְקְרִיאַת בְּרָכָה דִילֵיהּ, וּבְתַרְוַיְהוּ אִיהִי יִחוּד דִּילֵיהּ, כַּלָּה דִילֵיהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא אִיהִי שַׁבָּת שְׁקוּלָה כְּכָל אוֹרַיְיתָא.

וּשְׁרַגָּא אִיהִי דִיּוֹקְנָא דִמְנַרְתָּא, וְצָרִיךְ לְמֶהֱוִי לִימִינָא, וַעֲלָהּ אִתְּמַר 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים', וּפָתוֹרָא דְשַׁבָּת צָרִיךְ לְמֶהֱוֵי לִשְׂמָאלָא, וַעֲלָהּ אִתְּמַר 'הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין'. מִטָּה בֵּין צָפוֹן לַדָּרוֹם. וְשַׁבָּת אִיהוּ אוֹת בְּרִית מִילָה, אוֹת דִּתְּפִלִּין, מָאן דִּמְחַלֵּל דָּא כְּאִלוּ מְחַלֵּל דָּא. תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא לָקֳבֵל זָכוֹר, תְּפִלִּין דְּיָד לָקֳבֵל שָׁמוֹר, מָה רְשׁוּת הָרַבִּים אִיהוּ חִלּוּל שַׁבָּת, אוּף הָכִי אוֹת בְּרִית אִיהִי חִלּוּל דִּילֵיהּ זוֹנָה, וְדָא רְשׁוּ נוּכְרָאָה, לֵית פִּקּוּדָא דַעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה דְלָא אִשְׁתַּכַּח בְּשַׁבָּת, וּבְגִין דָּא שַׁבָּת הִיא שְׁקוּלָה כְּכָל אוֹרַיְיתָא כֻּלָּהּ.

(דף נז ע"ב) וְכֵן שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִתְקְרִיאַת שׁוֹפָר, מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה דְאִיהִי שׁוֹפָר גָּדוֹל, 'תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵירוּתֵנוּ', תְּקַע שׁוֹפָר אִיהוּ לָשׁוֹן תְּקִיעָה דְּוַדַּאי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי תְּקִיעָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִסִּטְרָא דִימִינָא. וְאִתְקְרִיאַת שְׁבָרִים דִּילֵיהּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא. וְאִתְקְרִיאַת תְּרוּעָה דִילֵיהּ מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִיהוּ דַעַת. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר "אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה" (תהלים פט, טז), "יֹדְעֵי" בְדַעַת, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ" (משלי ג, כ) "וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ" (משלי כד, ד). אִיהִי שׁוֹפָר, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קוֹל הַשּׁוֹפָר, וּבְזִמְנָא דְהִיא סָלְקָא לְגַבֵּיהּ בִּתְלַת קִטְרִין אִלֵּין, אִתְּמַר בֵּיהּ "וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט), "הוֹלֵךְ" בַּתְּקִיעָה, "וְחָזֵק" בַּשְּׁבָרִים, "מְאֹד" בַּתְּרוּעָה.

וְאִיהִי יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְכַד אִתְקַשְּׁטַת קֳדָמֵיהּ בִּלְבוּשִׁין שַׁפִּירִין דְּאִינוּן לְבוּשֵׁי כַפָּרָה, אִתְקְרִיאַת צִיץ דִּילֵיהּ, מִצְנֶפֶת דִּילֵיהּ, אַבְנֵט דִּילֵיהּ, אִיהִי כְלִילָא מֵאַרְבַּע בִּגְדֵי לָבָן מִסִּטְרָא דִימִינָא, וּמֵאַרְבַּע בִּגְדֵי זָהָב מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִתְקַשְּׁטַת בְּאִלֵּין לְבוּשִׁין דְּכַפָּרָה אִתְּמַר בָּהּ "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת" (אסתר ה, א), וּבְהוֹן עָאלַת לִפְנַי וְלִפְנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית" (אסתר ה, א), וּבְהוֹן נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו, וְרָזָא דְמִלָּה "וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם" (בראשית ט, טז), וּמִיָּד "אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר" (דניאל ט, יט).

פּוּרִים אִתְקְרִיאַת עַל שֵׁם יוֹם הַכִּפּוּרִים, דַּעֲתִידִין לְאִתְעַנְגָא בֵּיהּ, וּלְשַׁנּוּיֵי לֵיהּ מֵעִנּוּי לְעֹנֶג, וּמַה דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא אָסוּר בֵּיהּ נְעִילַת הַסַּנְדָל, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בָּהּ "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שיר השירים ז, ב), וְעִנּוּגָא וְחֶדְוָה וְכַמָּה טָבִין מְזוּמָנִין לְגַבָּהּ, וְדָא יְהֵא בְזִמְנָא דְפוּרְקָנָא בַעֲגָלָא.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

 וּבְזִמְנָא דְאֱלֹהִים אֲחֵרִים חַזְיָין בְּשַׁבָּת שִׁנּוּיָיא בְּכֹלָּא, לֵית לוֹן רְשׁוּ לְקָרְבָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (במדבר א, נא), וּבִזְמַן שֶׁאֱלֹהִים אֲחֵרִים רוֹאִים בְּשַׁבָּת שִׁנּוּי בַּכֹּל, אֵין לָהֶם רְשׁוּת לִקְרַב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת,  בְּגִין דְּקֹדֶשׁ הִיא לָכֶם "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" (שמות לא, יד), וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בִּקְרָא "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (שמות לא, יג) וְגוֹ', מִשּׁוּם שֶׁקֹּדֶשׁ הִיא לָכֶם מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת, וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר בַּכָּתוּב אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וְגוֹמֵר,  וּבְאִלֵּין תּוֹסֶפֶת אִתְקְרִיאַת שְׁכִינְתָּא 'מוּסַף שַׁבָּת'. וְכַד מִתְרַחֲקִין מִינָהּ כָּל דַּרְגִּין דְּחוֹל, וּבַתּוֹסָפוֹת הַלָּלוּ נִקְרֵאת הַשְּׁכִינָה מוּסַף שַׁבָּת, וּכְשֶׁמִּתְרַחֲקִים מִמֶּנָּה כָּל דַּרְגּוֹת הַחֹל, וְלָא אִית רְשׁוּ נוּכְרָאָה בְּשַׁבָּת, לְאַעָלָא בֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, אִיהִי אִתְקְרִיאַת קְדוּשָׁה דִילֵיהּ, וְאֵין רְשׁוּת זָרָה בְּשַׁבָּת לְהִכָּנֵס בֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ, הִיא נִקְרֵאת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ,  וְכַד מְבָרְכִין לָהּ בְּבִרְכַת מְזוֹנָא אִתְקְרִיאַת בְּרָכָה דִילֵיהּ, וּבְתַרְוַיְהוּ אִיהִי יִחוּד דִּילֵיהּ, כַּלָּה דִילֵיהּ, וּכְשֶׁמְּבָרְכִים אוֹתָהּ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, נִקְרֵאת בְּרָכָה שֶׁלּוֹ, וּבִשְׁנֵיהֶם הִיא הַיִּחוּד שֶׁלּוֹ, הַכַּלָּה שֶׁלּוֹ.  בְּהַהוּא זִמְנָא אִיהִי שַׁבָּת שְׁקוּלָה כְּכָל אוֹרַיְיתָא בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, הַשַּׁבָּת הִיא שְׁקוּלָה לְכָל הַתּוֹרָה.
 
 וּשְׁרַגָּא אִיהִי דִיּוֹקְנָא דִמְנַרְתָּא, וְצָרִיךְ לְמֶהֱוִי לִימִינָא, וַעֲלָהּ אִתְּמַר 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים', וְהַנֵּר הוּא צוּרַת הַמְּנוֹרָה, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לְיָמִין, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים,  וּפָתוֹרָא דְשַׁבָּת צָרִיךְ לְמֶהֱוֵי לִשְׂמָאלָא, וַעֲלָהּ אִתְּמַר 'הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין' וְשֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת צָרִיךְ לִהְיוֹת לִשְׂמֹאל, וְעָלָיו נֶאֱמַר הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין.  מִטָּה בֵּין צָפוֹן לַדָּרוֹם. וְשַׁבָּת אִיהוּ אוֹת בְּרִית מִילָה, אוֹת דִּתְּפִלִּין, מָאן דִּמְחַלֵּל דָּא כְּאִלוּ מְחַלֵּל דָּא הַמִּטָּה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וְשַׁבָּת הִיא אוֹת בְּרִית מִילָה, אוֹת הַתְּפִלִּין, מִי שֶׁמְּחַלֵּל אֶת זֶה כְּאִלּוּ מְחַלֵּל אֶת זֶה.  תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא לָקֳבֵל זָכוֹר, תְּפִלִּין דְּיָד לָקֳבֵל שָׁמוֹר, תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ כְּנֶגֶד זָכוֹר, תְּפִלִּין שֶׁל יָד כְּנֶגֶד שָׁמוֹר,  מָה רְשׁוּת הָרַבִּים אִיהוּ חִלּוּל שַׁבָּת, אוּף הָכִי אוֹת בְּרִית אִיהִי חִלּוּל דִּילֵיהּ זוֹנָה, וְדָא רְשׁוּ נוּכְרָאָה, מָה רְשׁוּת הָרַבִּים הוּא חִלּוּל שַׁבָּת, אַף כָּךְ אוֹת בְּרִית הִיא חִלּוּל שֶׁלּוֹ זוֹנָה, וְזוֹ רְשׁוּת נָכְרִיָּה לֵית פִּקּוּדָא דַעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה דְלָא אִשְׁתַּכַּח בְּשַׁבָּת, וּבְגִין דָּא שַׁבָּת הִיא שְׁקוּלָה כְּכָל אוֹרַיְיתָא כֻּלָּהּ אֵין מִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא נִמְצֵאת בְּשַׁבָּת, וּמִשּׁוּם זֶה, הַשַּׁבָּת הִיא שְׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
 
(דף נז ע"ב) וְכֵן שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִתְקְרִיאַת שׁוֹפָר, מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה דְאִיהִי שׁוֹפָר גָּדוֹל, וְכֵן שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה נִקְרֵאת שׁוֹפָר מִצַּד הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא שׁוֹפָר גָּדוֹל,  'תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵירוּתֵנוּ', תְּקַע שׁוֹפָר אִיהוּ לָשׁוֹן תְּקִיעָה דְּוַדַּאי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי תְּקִיעָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִסִּטְרָא דִימִינָא תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, תְּקַע שׁוֹפָר שֶׁהוּא לְשׁוֹן תְּקִיעָה, שֶׁוַּדַּאי שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה הִיא תְקִיעָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצַּד הַיָּמִין,. וְאִתְקְרִיאַת שְׁבָרִים דִּילֵיהּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא. וְאִתְקְרִיאַת תְּרוּעָה דִילֵיהּ מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִיהוּ דַעַת וְנִקְרֵאת שְׁבָרִים שֶׁלּוֹ מִצַּד הַשְּׂמֹאל, וְנִקְרֵאת תְּרוּעָה שֶׁלּוֹ מִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא דַעַת,  וּבְגִין דָּא אִתְּמַר "אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה" (תהלים פט, טז), "יֹדְעֵי" בְדַעַת, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ" (משלי ג, כ) וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יוֹדְעֵי בְדַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּדַעְתּוֹ תְהוֹמוֹת נִבְקָעוּ. "וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ" (משלי כד, ד). אִיהִי שׁוֹפָר, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קוֹל הַשּׁוֹפָר, וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ, הִיא שׁוֹפָר, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא קוֹל הַשּׁוֹפָר,  וּבְזִמְנָא דְהִיא סָלְקָא לְגַבֵּיהּ בִּתְלַת קִטְרִין אִלֵּין, אִתְּמַר בֵּיהּ "וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט), "הוֹלֵךְ" בַּתְּקִיעָה, "וְחָזֵק" בַּשְּׁבָרִים, "מְאֹד" בַּתְּרוּעָה וּבִזְמַן שֶׁהִיא עוֹלָה אֵלָיו בִּשְׁלֹשֶׁת הַקְּשָׁרִים הַלָּלוּ, נֶאֱמַר בּוֹ וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, הוֹלֵךְ בַּתְּקִיעָה, וְחָזֵק בַּשְּׁבָרִים, מְאֹד בַּתְּרוּעָה.

 וְאִיהִי יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְכַד אִתְקַשְּׁטַת קֳדָמֵיהּ בִּלְבוּשִׁין שַׁפִּירִין דְּאִינוּן לְבוּשֵׁי כַפָּרָה, אִתְקְרִיאַת צִיץ דִּילֵיהּ, מִצְנֶפֶת דִּילֵיהּ, אַבְנֵט דִּילֵיהּ, וְהִיא יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּכְשֶׁמִּתְקַשֶּׁטֶת לְפָנָיו בִּלְבוּשִׁים יָפִים, שֶׁהֵם לְבוּשֵׁי כַפָּרָה, הִיא נִקְרֵאת הַצִּיץ שֶׁלּוֹ, הַמִּצְנֶפֶת שֶׁלּוֹ, הָאַבְנֵט שֶׁלּוֹ.  אִיהִי כְלִילָא מֵאַרְבַּע בִּגְדֵי לָבָן מִסִּטְרָא דִימִינָא, וּמֵאַרְבַּע בִּגְדֵי זָהָב מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, הִיא כְלוּלָה מֵאַרְבָּעָה בִּגְדֵי לָבָן מִצַּד הַיָּמִין, וּמֵאַרְבָּעָה בִּגְדֵי זָהָב מִצַּד הַשְּׂמֹאל.  בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִתְקַשְּׁטַת בְּאִלֵּין לְבוּשִׁין דְּכַפָּרָה אִתְּמַר בָּהּ "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת" (אסתר ה, א), וּבְהוֹן עָאלַת לִפְנַי וְלִפְנִים, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁמִּתְקַשֶּׁטֶת בַּלְּבוּשִׁים הַלָּלוּ שֶׁל כַּפָּרָה, נֶאֱמַר בָּהּ וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת, וּבָהֶם נִכְנֶסֶת לִפְנַי וְלִפְנִים.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית" (אסתר ה, א), וּבְהוֹן נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית, וּבָהֶם נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו, וְרָזָא דְמִלָּה "וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם" (בראשית ט, טז), וּמִיָּד "אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר" (דניאל ט, יט וְסוֹד הַדָּבָר - וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, וּמִיָּד אדנ"י שְׁמָעָה אדנ"י סְלָחָה אדנ"י הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.

פּוּרִים אִתְקְרִיאַת עַל שֵׁם יוֹם הַכִּפּוּרִים, דַּעֲתִידִין לְאִתְעַנְגָא בֵּיהּ, וּלְשַׁנּוּיֵי לֵיהּ מֵעִנּוּי לְעֹנֶג, פּוּרִים נִקְרֵאת עַל שֵׁם יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁעֲתִידִים לְהִתְעַנֵּג בּוֹ, וּלְשַׁנּוֹת אוֹתוֹ מֵעִנּוּי לְעֹנֶג,  וּמַה דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא אָסוּר בֵּיהּ נְעִילַת הַסַּנְדָל, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בָּהּ "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שיר השירים ז, ב), וְעִנּוּגָא וְחֶדְוָה וּמַה שֶּׁהִיא שְׁכִינָה אָסוּר בּוֹ נְעִילַת הַסַּנְדָּל, בְּאוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר בָּהּ מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, וְעֹנֶג וְשִׂמְחָה,וְכַמָּה טָבִין מְזוּמָנִין לְגַבָּהּ, וְדָא יְהֵא בְזִמְנָא דְפוּרְקָנָא בַעֲגָלָא וְכַמָּה טוֹבוֹת מְזֻמָּנוֹת אֵלֶיהָ, וְזֶה יִהְיֶה בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

פָּתַח וְאָמַר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). הַאי קְרָא סָתִים אִיהוּ וְלָא אִתְפְּרַשׁ. דְּאַף עַל גַּב דִּלְכַּמָּה סִטְרִין אִתְפְּרַשׁ וְכַמָּה מִילִין אִתְּמָרוּ בֵּיהּ, אֲבָל (דף קכה' עמוד א')  סְתִימוּ דִּילֵיהּ לְגוֹ קָאִים וַדַּאי וְיִתְגַּלֵּי הָשַׁתָּא וְכוּ'.

תָּא חֲזֵי, הַהוּא עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת סָתִים מִכָּל סְתִימִין דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע וְלָא אִתְּפַס כְּלָל. בְּשַׁעְתָּא דְּבָעָא לְמֶעֱבַד יְקָרָא לִרְעוּתֵיהּ, מֵדִיד מְשִׁיחָן בִּנְהִירוּ דִּילֵיהּ וְאִלֵּין אִינוּן סְפִירָן. מַאי אִיהוּ? אֶלָּא כֻּלְהוֹ מִילִין דְּעָבִיד, מִנְּהִירוּ דִּילֵיהּ עָבִיד לְהוּ וַדַּאי. וְרָזָא דְּמִלָּה "רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי" (ישעיהו מד, כד) מִי אִתִּי כְּתִיב. דְּהָא אֲפִילוּ כֻּלְהוֹ מִילִין דְּעָלְמָא תַּתָּאָה, כֹּלָּא מִנְּהִירוּ עִלָּאָה אִתְעֲבִיד. וְרָזָא דָּא יֵשׁ מֵאַיִן, מֵהַהוּא אַיִן עִלָּאָה דְּלָא אִתְיְדַע וְלָא אִתְּפַס כְּלָל.

תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא דְּכֹלָּא שִׁעֵר שִׁעוּרִין, וְרָזָא דָּא בּוֹצִינָא דְקַרְדִינוּתָא סָתִים בִּסְתִימוּ עֲבִיד מִילִין בְּדַרְגַּיְיהוּ. אֲבָל רָזָא דְּכֹלָּא "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), הָכָא אִשְׁתְּמוֹדָע רָזָא וַדַּאי. דְּהָא רְקִיעָא דָּא לְתַתָּא מִינֵּיהּ נָצִיץ נְצִיצוּ. אִי תֵּימָא דְּהַהוּא נְצִיצוּ אִיהוּ מִלָּה אַחֲרִינָא בַּר מֵרְקִיעָא? לָאו הָכֵי. אֶלָּא רְקִיעָא דְּאִתְפְּשַׁט לְאַנְהָרָא דָּא נְצִיצוּ דִּילֵיהּ מָטֵי לְמַאן דְּחָמֵי לֵיהּ. הָכִי אִינוּן סְפִירָן עִלָּאִין, דְּהָא נְצִיצוּ אִינוּן, דְּנָצִיץ מִמָּארֵי כֹּלָּא לְמֶעֱבַד עוֹבְדִין לְאִתְפַּשְׁטָא בְּכָל עָלְמִין. נְצִיצוּ דָּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא אִלֵּין אִינוּן סְפִירָן וְכֹלָּא אִיהוּ חַד בְּיִחוּדָא חַד. דְּהָא הַהוּא דִּלְגַו אִיהוּ (דף קכה' עמוד ב')  דְּעָבִיד כֹּלָּא בְּחֶסֶד דִּין רַחֲמִים דִּבְהוּ מְנַהֵג עָלְמִין. וּכְגַוְנָא דִרְקִיעָא לָהִיט בְּגַוְנוֹי וְאִשְׁתְּמוֹדָע לְעַיְינִין, הָכִי הַהוּא עִלַּת עַל כֹּלָּא נָצִיץ נְצִיצוּ נְהִירוּ דִּילֵיהּ לְאִתְפַּשְׁטָא לְמֶעֱבַד עוֹבְדִין בְּעָלְמָא לְרַחֲמֵי אוֹ לְדִינָא. כְּדֵין לָהִיט נְצִיצוּ וְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגָּא חֲדָא וְקָרֵינַן לֵיהּ כֶּתֶר. לָהִיט לִסְטַר אַחֲרָא וְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגוֹי וְקָרֵינַן לֵיהּ חָכְמָה. לָהִיט לִסְטַר אַחֲרָא וְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגוֹי וְקָרֵינַן לֵיהּ בִּינָה. וְהָכִי כֻּלְהוֹ לְפוּם עוֹבְדִין דְּעָבֵיד הַהוּא סָתִים דִּלְגַו, נָצִיץ נְצִיצוּ לְבַר. וְכֹלָּא בִּתְחוּמָא קָאִים בְּגִין הַהוּא בּוֹצִינָא דְקַרְדִינוּתָא דְּאָקִים מִילִין הָכֵי.

אִי תֵּימָא דְּאִית אֲתַר לְאֵילִין סְפִירָן? לָאו הָכֵי. אֶלָּא הַהוּא סָתִים מִכֹּלָּא לְפוּם עוֹבְדִין דְּעָבִיד הָכִי נְצִיצוּ אִתְנָצִיץ וְלָהִיט וְאִתְפַּשַּׁט בְּעוֹבָדוֹהִי דַּרְגִּין מִדַּרְגִּין לְשַׁלְּטָאָה בְּעוֹבְדִין לְתַתָּא כִּדְקָא יָאוּת. אֲבָל בְּהוּ תְּחוּמָא לָא אִשְׁתְּכַח, דְּלֵית אִינוּן מֻפְרָשִׁין מִבִּרְיָיהוֹן כְּלָל. אֲבָל לְפוּם עוֹבְדִין הָכִי תְּחוּמָא אִתְּמָר בְּהוּ וַדַּאי. וַאֲתַר אִשְׁתְּכַח לְמַאן דְּאִתְבְּרֵי מִינַּיְיהוּ, לְאִתְגַּלָּאָה תָּמָן. וְכֹלָּא אִיהוּ הָכֵי, דְּהַהוּא סָתִים מִכֹּלָּא בְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח, וְלָא אִתְגַּלְיָא בְּכֹלָּא אֶלָּא כַּמָּה דְּבָעֵי לְשִׁיעוּרָא דְּעָלְמִין וַדַּאי.

פָּתַח וְאָמַר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). הַאי קְרָא סָתִים אִיהוּ וְלָא אִתְפְּרַשׁ. דְּאַף עַל גַּב דִּלְכַּמָּה סִטְרִין אִתְפְּרַשׁ וְכַמָּה מִילִין אִתְּמָרוּ בֵּיהּ, פתח ואמר זה המקרא סתום הוא ולא פורש, שאף על גב שכמה צדדים התפרש בעבר וכמה דברים נאמרו בו אֲבָל (דף קכה' עמוד א') סְתִימוּ דִּילֵיהּ לְגוֹ קָאִים וַדַּאי וְיִתְגַּלֵּי הָשַׁתָּא וְכוּ'. אבל סודו טמון בפנים ודאי ויתגלה עכשיו.

תָּא חֲזֵי, הַהוּא עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת סָתִים מִכָּל סְתִימִין דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע וְלָא אִתְּפַס כְּלָל. בְּשַׁעְתָּא דְּבָעָא לְמֶעֱבַד יְקָרָא לִרְעוּתֵיהּ, מֵדִיד מְשִׁיחָן בִּנְהִירוּ דִּילֵיהּ וְאִלֵּין אִינוּן סְפִירָן. בוא וראה, ההוא עילת על כל העילות, סתום מכל הסתומים שלא נודע ולא נתפס כלל, בשעה שרצה לעשות כבוד לרצונו מדד שיעורי המשכות באורו ואלה הם ספירות. מַאי אִיהוּ? אֶלָּא כֻּלְהוֹ מִילִין דְּעָבִיד, מִנְּהִירוּ דִּילֵיהּ עָבִיד לְהוּ וַדַּאי. מה הם? אלא כל הדברים שעשה מאורו שלו עשה אותם ודאי, וְרָזָא דְּמִלָּה "רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי" (ישעיהו מד, כד) מִי אִתִּי כְּתִיב. דְּהָא אֲפִילוּ כֻּלְהוֹ מִילִין דְּעָלְמָא תַּתָּאָה, כֹּלָּא מִנְּהִירוּ עִלָּאָה אִתְעֲבִיד. וזה סוד "רוקע הארץ מאתי" - "מי אתי" כתיב, שהרי אפילו כל הדברים שבעולם התחתון - הכל מהאור העליון נעשה. וְרָזָא דָּא יֵשׁ מֵאַיִן, מֵהַהוּא אַיִן עִלָּאָה דְּלָא אִתְיְדַע וְלָא אִתְּפַס כְּלָל. וסוד זה יש מאין, מאותו אין העליון שלא נודע ולא נתפס כלל.

תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא דְּכֹלָּא שִׁעֵר שִׁעוּרִין, וְרָזָא דָּא בּוֹצִינָא דְקַרְדִינוּתָא סָתִים בִּסְתִימוּ עֲבִיד מִילִין בְּדַרְגַּיְיהוּ. אֲבָל רָזָא דְּכֹלָּא בוא וראה בתחילת הכל שיער שיעורים וזה הסוד בוצינא דקרדינותא הסתום שבהעלם עשה הדברים במדריגותיהם. אבל סוד הכל "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), הָכָא אִשְׁתְּמוֹדָע רָזָא וַדַּאי. דְּהָא רְקִיעָא דָּא לְתַתָּא מִינֵּיהּ נָצִיץ נְצִיצוּ. כאן נודע הסוד בודאי שזה הרקיע הזה - למטה ממנו מנצץ התנוצצות. אִי תֵּימָא דְּהַהוּא נְצִיצוּ אִיהוּ מִלָּה אַחֲרִינָא בַּר מֵרְקִיעָא? לָאו הָכֵי. אֶלָּא רְקִיעָא דְּאִתְפְּשַׁט לְאַנְהָרָא דָּא נְצִיצוּ דִּילֵיהּ מָטֵי לְמַאן דְּחָמֵי לֵיהּ. ואם תשאל, שאותו התנוצצות הוא דבר אחר חוץ מהרקיע? לא כן אלה הרקיע שמתפשט להאיר - זו התנוצצות שלו המגיעה למי שרואה אותה. הָכִי אִינוּן סְפִירָן עִלָּאִין, דְּהָא נְצִיצוּ אִינוּן, דְּנָצִיץ מִמָּארֵי כֹּלָּא לְמֶעֱבַד עוֹבְדִין לְאִתְפַּשְׁטָא בְּכָל עָלְמִין. כך הן הספירות העליונות, שהרי ההתנוצצות הם, שמתנוצץ מאדון הכל לעשות מעשים שיתפשטו בכל העולמות. 

נְצִיצוּ דָּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא אִלֵּין אִינוּן סְפִירָן וְכֹלָּא אִיהוּ חַד בְּיִחוּדָא חַד. התנוצצות זו שלמעלה מעל הכל - אלה הם הספירות, וכולם הם אחד ביחוד אחד. דְּהָא הַהוּא דִּלְגַו אִיהוּ (דף קכה' עמוד ב')  דְּעָבִיד כֹּלָּא בְּחֶסֶד דִּין רַחֲמִים דִּבְהוּ מְנַהֵג עָלְמִין. שהרי ההוא שבפנים האין-סוף ב"ה, הוא שעושה הכל בחסד דין ורחמים שבהם מנהג העולמות. וּכְגַוְנָא דִרְקִיעָא לָהִיט בְּגַוְנוֹי וְאִשְׁתְּמוֹדָע לְעַיְינִין, הָכִי הַהוּא עִלַּת עַל כֹּלָּא נָצִיץ נְצִיצוּ נְהִירוּ דִּילֵיהּ לְאִתְפַּשְׁטָא לְמֶעֱבַד עוֹבְדִין בְּעָלְמָא לְרַחֲמֵי אוֹ לְדִינָא. וכמו שהרקיע לוהט בגווניו ונראה לעינים - כך אותו עילת הכל מנצץ התנוצצות אורו שלו להתפשט ולעשות מעשים בעולם לרחמים או לדין. כְּדֵין לָהִיט נְצִיצוּ וְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגָּא חֲדָא וְקָרֵינַן לֵיהּ כֶּתֶר. ואז לוהטת התנוצצות, ונודעת במדריגה אחת וקראנו לה כתר. לָהִיט לִסְטַר אַחֲרָא וְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגוֹי וְקָרֵינַן לֵיהּ חָכְמָה. לוהט לצד אחר ונודע במדריגתו ונקראת בשם חכמה, לָהִיט לִסְטַר אַחֲרָא וְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגוֹי וְקָרֵינַן לֵיהּ בִּינָה. לוהט לצד אחר ונודעת במדריגתה ונקראת בשם בינה. וְהָכִי כֻּלְהוֹ לְפוּם עוֹבְדִין דְּעָבֵיד הַהוּא סָתִים דִּלְגַו, נָצִיץ נְצִיצוּ לְבַר. וְכֹלָּא בִּתְחוּמָא קָאִים בְּגִין הַהוּא בּוֹצִינָא דְקַרְדִינוּתָא דְּאָקִים מִילִין הָכֵי. וכך כולם לפי המעשים שעושה ההוא הסתום מבפנים האין סוף ב"ה מתנוצץ התנוצצות לבחוץ, והכל עומד בתחומו בגלל אותו בוצינא דקרדינותא שמעמיד הדברים כך.

אִי תֵּימָא דְּאִית אֲתַר לְאֵילִין סְפִירָן? לָאו הָכֵי. ואם תשאל, שיש מקום לאלו הספירות? לא כך. אֶלָּא הַהוּא סָתִים מִכֹּלָּא לְפוּם עוֹבְדִין דְּעָבִיד הָכִי נְצִיצוּ אִתְנָצִיץ וְלָהִיט וְאִתְפַּשַּׁט בְּעוֹבָדוֹהִי דַּרְגִּין מִדַּרְגִּין לְשַׁלְּטָאָה בְּעוֹבְדִין לְתַתָּא כִּדְקָא יָאוּת. לא כך לא כך אלה ההוא הנעלם מהכל שהוא האין סוף בב"ה הוא לפי המעשים שעושה כך מתנוצצים ההתנוצציות, ולוהט ומתפשט במעשיו מדריגות ממדרגות לשלוט במעשים למטה כמו שראוי. אֲבָל בְּהוּ תְּחוּמָא לָא אִשְׁתְּכַח, דְּלֵית אִינוּן מֻפְרָשִׁין מִבִּרְיָיהוֹן כְּלָל. אֲבָל לְפוּם עוֹבְדִין הָכִי תְּחוּמָא אִתְּמָר בְּהוּ וַדַּאי. אבל בהם - לא נמצא גבול שהם אינם נפרדים מהבורא כלל, אבל לפי הפעולות ככה נמצא הגבול שנאמר בהם ודאי. וַאֲתַר אִשְׁתְּכַח לְמַאן דְּאִתְבְּרֵי מִינַּיְיהוּ, לְאִתְגַּלָּאָה תָּמָן. והמקום נמצא למה שנברא מהם להתגלות שם. וְכֹלָּא אִיהוּ הָכֵי, דְּהַהוּא סָתִים מִכֹּלָּא בְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח, וְלָא אִתְגַּלְיָא בְּכֹלָּא אֶלָּא כַּמָּה דְּבָעֵי לְשִׁיעוּרָא דְּעָלְמִין וַדַּאי. והכל כך הוא, שהוא הסתום מהכל האין סוף ב"ה, בכל נמצא ולא מתגלה בכל - אלה במה שצריך לשיעור העולמות ודאי.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קפ"ה: טעם מאה ברכות שמברכים ישראל בכל יום, ומעלתם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד", בְּמֵאָה בְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִים יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם, שֶׁהֲרֵי בְּ-ב' בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים". אֲבָל יִחוּד שֶׁלְּךָ א' עוֹמֶדֶת לְמַלֵּא אוֹתָהּ כָּל בְּרָכָה וַדַּאי. א"ב – אָ'ב אֶחָד לְכֻלָּנוּ, ב' בְּרָכָ"ה - ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כְּלָלוּת אוֹר שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ. אֶחָד שֵׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁלְךָ (יְהֹוָה) יו"י שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים ד' מִלּוּאִים אֵלֶּה, "וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהֹוָה", וּמָלֵא דַּיְקָא, שֶׁכָּךְ מִתְמַלְּאִים ד' אוֹתִיּוֹת וְנֶאֶמַר בָּהֶם "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי", מִיָּד כָּל אוֹת מוֹצִיאָה מִלּוּי שֶׁלָּהּ וְנַעֲשָׂה בְּרָכָ"ה ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן "וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהֹוָה". וַהֲרֵי א' עוֹלָה בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ לְמֵאָה, וְזֶה אי"ק כְּמִנְיַן אֶלֶ"ף: א' עוֹלָה לְ-י', י' עוֹלֶה לְ-ק', אַחַר כַּךְ חוֹזֵר הַכֹּל לְ-א', וְזֶה אַלֶף - אֶלֶף לְהַחֲזִיר הַכֹּל לְיִחוּדְךָ. בְּשָׁעָה שֶׁזֶּה מִתְגַּלֶּה מִיָּד מֵאָה בְּרָכוֹת מִתְפַּשְּׁטוֹת בָּעוֹלָם. "בְּכָל יוֹם אַבָרְכֶךָּ", בְּ'כָל - ב' פְּעָמִים כָל, נ' שַׁעֲרֵי בִּינָה שֶׁמְּאִירִים לִשְׁנֵי צְדָדִים וְהַיְנוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ - כְּלַל שְׁנֵי הַיָּדַיִם שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "אַף יָדִי יָסְדָה אָרֶץ וִימִינִי טִפְחָה שָׁמַיִם". בְּשָׁעָה שֶׁיִּחוּד שֶׁלְּךָ מִתְגַּלֶּה, מִיָּד "קוֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּיו", וְנַעֲשָׂה הַכֹּל יִחוּד אֶחָד. וְזֶה מֵאָה, בָּהֶם "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מַה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל" וכו'. מָה - אַל תִּקְרִי מָה אֶלָּא מֵאָה, וְזֶה אָדָם גִימַ' מ"ה כּוֹלֵל זָכָר וּנְקֵבָה בְּחִבּוּר אֶחָד שֶׁבָּהֶם מִתְגַּלֶּה יִחוּדְךָ, וּמִיָּד יוֹרְדִים הַבְּרָכוֹת לְכָל הָעוֹלָם, וּלְנֶגְדָּם מְבָרְכִים יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ לְיַחֵד יִחוּד זֶה בְּ-ד' קְרִיאַת שְׁמַע בָּהֶם ד' פְּעָמִים כ"ה שֶׁהֵם (=) מֵאָה, ב' כָּל, "בְּכָל יוֹם אַבָרְכֶךָּ" וַדַּאי, "כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְּחַיָּי", זֶה קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁחַיִּים עֶלְיוֹנִים מְאִירִים מִלְּפָנֶיךָ שֶׁאַתָּה חַי הַחַיִּים וּמִיָּד מֵאָה בְּרָכוֹת מִזְדַּמְּנִים כָּרָאוּי וְאוֹתוֹ הַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן מִתְבָּרֵךְ לְבָרֵךְ כָּל הָעוֹלָם בְּמֵאָה בְּרָכוֹת אֵלֶּה. וְשֵׁם ב"ן - בּוֹ מֵאָה בְּרָכוֹת לָרֶדֶת לָעוֹלָם. וְעוֹד, אֲדֹנָי בּוֹ מֵאָה בְּרָכוֹת, עַל כָּל זֶה נֶאֱמַר "בָּרוּךּ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וְעֵד". "בָּרוּךּ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ" - זֶה אַדֹנָי, שֶׁכֵּן מַרְאֶה אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. ד' פְעָמִים אֶחָד הוּא נ"ב לְהַרְאוֹת מֵאָה בִּרְכַאן שֶׁכֵּן יוֹרְדִים בְּשֵׁם זֶה, "בָּרוּךּ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וְעֵד" וַדַּאי. "בְּכָל יוֹם אַבָרְכֶךָּ" זֶה קְרִיאַת שְׁמַע, "וַאֲהַלְּלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד" זֶה "בָּרוּך שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד". הֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לְפָנֶיךָ לְהַמְשִׁיךְ לָהֶם בְּרָכוֹת הָאֵלֶּה שֶׁכֵּן נִמְשָׁכִים בְּסוֹד אוֹת ו' קַו וַדַּאי, בּוֹ "וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגַּן", וְכַמָּה נְחָלִים הֵם שֶׁיּוֹצְאִים מִמָּקוֹר אֶחָד לְהַשְׁקוֹת לְכָל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה מִיִּשְׂרָאֵל, וּלְפִי שֶׁבְּכֻלָּם מֵאָה בְּרָכוֹת אֵלֶּה - כֵּן יֵשׁ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְבָרֵךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּרָכוֹת אֵלֶּה. וְעוֹד "יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת", שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמֵּאָה בְּרָכוֹת יוֹרְדוֹת לָעוֹלָם אַתָּה מַסְכִּים עִמָּהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא תּוּכַל הַס"א לֶאֱחֹז בָּהֶם, בְּמָּה? אֶלָּא בְּאֱמֶת שֶׁלְּךָ שֶׁמַּרְאֶה חוֹתָם, בּוֹ "גַּן נָעוּל" וכו', "מַעֲיָן" וַדַּאי שֶׁמּוֹצִיאִים הַבְּרָכוֹת לָעוֹלָם, "אַךְ מַעֲיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר", שֶׁלֹּא לְהִתְעָרֵב שָׁם זֹהֲמַת נָחָשׁ ח"ו. מִי מְקַיֵּם טָהֳרָה זֹאת? אֶלָּא "אַךְ מַעֲיָן וּבוֹר", זֶה אֶהְיֶה בְּחֶשְׁבּוֹן אַךְ, וְהוּא אַכִים וְרַקִּים מִיעוּטִים, לְמַעֵט הַנָּחָשׁ שֶׁלֹּא יִזְדַּמֵּן שָׁם. אֶהְיֶה יְהוָֹה אֶהְיֶה זֶה אֱמֶת. אַךְ וַדַּאי "אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל" – "מַעֲיָן חָתוּם", וְכֵן יִשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִים הַבְּרָכוֹת בְּקְרִיאַת שְׁמַע וְאַחֲרָיו אוֹמְרִים 'יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת' לְהִתְחַזֵּק בַּאֲמִתְּךָ לִהְיוֹת מַעֲיָן זֶה מַעֲיָן חָתוּם שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב שָׁם נָחָשׁ ח"ו.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. קַבֵּל עַבְדוּת בָּנֶיךָ שֶׁהֵם עוֹבְדִים לְפָנֶיךָ וּמִתְחַזְּקִים בְּיִחוּדְךָ שֶׁהֵם מְקַוִּים לַאֲמִתְּךָ וְתֵעָתֵר לָהֶם בְּרַחֲמִים. אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, עֲשֵׂה וְאַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.