Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

(דף קיז ע"א) וְעוֹד, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא בְדִיּוֹקְנָא דְכֶתֶר וְדָא אָדָם דִּבְרִיאָה, וְאָדָם דִּיצִירָה צַדִּיק בְּדִיּוֹקְנָא דְחָכְמָה, וּבְגִין דָּא "וַיהֹוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה" (מלכים א' ה, כו) דְאִיהוּ צַדִּיק "בְּרִית שָׁלוֹם" (יחזקאל לד, כה) שָׁלֵם ה'. וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אָדָם דַּעֲשִׂיָּה דְמוּת דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְכֹלָּא קְשׁוֹט, וּבְגִין דָּא זִמְנִין אִתְקְרִיאַת נֶשֶׁר, זִמְנִין חַיָּה, זִמְנִין יוֹנָה, זִמְנִין צִפּוֹר, בְּכָל מַה דְּשַׁלִּיטָא אִתְקְרִיאַת בִּשְׁמֵיהּ, וּבְעִשְׂבִּין אִתְקְרִיאַת שׁוֹשַׁנָּה, "עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי" (בראשית א, יא), וְכַד שָׁלְטָא עַל אַרְעָא אִתְקְרִיאַת אֶרֶץ, וְכַד שָׁלְטָא עַל יַמָּא אִתְקְרִיאַת יָם עַל שְׁמֵיהּ, וְכַד שָׁלְטָא עַל טוּרִין אִתְקְרִיאַת סֶלַע, לֵית בִּרְיָה בְּעָלְמָא דְשַׁלְטָא עֲלֵיהּ דְּלָא אִתְקְרִיאַת בִּשְׁמֵיהּ, אֲבָל עִם כָּל דָּא דְשַׁלְטָא עַל כֹּלָּא, עֲבִידַת אַפְרָשׁוּתָא בֵּין דַּרְגִּין דְּאִינוּן מוֹחָא וְאִיבָּא, לִקְלִיפִין דְּסִטְרָא אָחֳרָא דְאִינוּן כִּקְלִיפִין דֶּאֱגוֹזָא דִמְכַסְּיָין עַל מוֹחָא, וְרָזָא דְמִלָּה "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד), וַוי לֵיהּ לְמַאן דִּמְעָרֵב קְלִיפִין דְּסִטְרָא אָחֳרָא עִם דַּרְגִּין דְּסִטְרָא דְּדַכְיוּ (ע"כ גרסא ב').

"וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ" (בראשית ד, א) וְכוּ', וְכִי לָא אִשְׁתְּמוֹדָע בָּהּ עַד הַהִיא זִמְנָא? אֶלָּא מִיּוֹמָא דְאִתְחֲרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִתְיַחַד בִּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּיוֹמִין דְּחוֹל, וְלָא הֲווֹ יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּמוֹדְעָן תּוּקְפֵיהּ בְּיוֹמִין דְּחוֹל, בְּגִין דְּמֶמְשָׁלָה דְּעֶבֶד וְשִׁפְחָה בְּהוֹן, בָּתַר דְּיִתְעַבְּרוּן מֵעָלְמָא מִיָּד "וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ" (בראשית ד, כה) וּבְהַהִיא זִמְנָא "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ט), וּבְהַהִיא זִמְנָא אִתְקַיַּים קְרָא כִּי "כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם" (ירמיהו לא, לג), וּ"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט).

דָּבָר אַחֵר "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן" (בראשית ד, א), יָדַע וַדַּאי כְּגוֹן "וּמָרְדֳּכַי יָדַע" (אסתר ד, א), אִית יְדִיעָה לְטַב וְאִית יְדִיעָה לְבִישׁ, בְּזִמְנָא דְאוֹלִידַת לְקַיִן "יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה" (אסתר ד, א) הַהוּא זוּהֲמָא, וְעַד הַהוּא אֲתַר דְּמָטֵי וְאִתְפַּשַּׁט הַהוּא זוּהֲמָא בְּכָל דָּרִין, וּתְלַת גִּלְגּוּלֵי, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט), בָּתַר דְּיִתְגַּבַּר בְּיִצְרֵיהּ דְּלָא עָבִיד חֶטְאָה, וְהַאי יְדִיעָה דְקַיִן אִיהוּ דְאִתְגְּלֵי לֵיהּ עַד הַהוּא אֲתַר דְּאִתְפַּשַּׁט, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע" (ישעיהו יד, כט), בְּגִין דְּאִיהוּ מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ דְּאַטִּיל זוּהֲמָא בְחַוָּה, מַלְאַךְ הַמָּוֶת דְּגָרִים מִיתָה לְאָדָם וּלְכָל דָּרִין דִּילֵיהּ, הָכִי, הַאי דַּרְכֵּיהּ לְקַטְלָא, וּבְגִין דָּא קָטִיל לַהֶבֶל.

וְהַאי זוּהֲמָא דְאִתְנְטִיל מִנֵּיהּ אִיהִי לִילִי"ת אִימָּא דְעֵרֶב רַב, עֲלָהּ אִתְּמַר "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת" (משלי ה, ה) וְכוּ', דְּאִיהִי סַם מָוֶת דְּאֵל אַחֵר דְּאִיהוּ סמא"ל, וְאִיהִי אִיבָּא דִילֵיהּ, 'גַּם' לְרַבּוֹת אֵל אַחֵר, נָחָשׁ בְּגִינָהּ אִתְּמַר "וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל" (בראשית ג, ו), הָכָא רָזָא דְחַוָּה "וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל" (בראשית ג, ו) "גַּם" לְרַבּוֹת, וּלְבָתַר חָזָא לֵיהּ דְּאִתְחָרַט כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא" (בראשית ד, יג), וּבְגִין דָּא "קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָה" (בראשית ד, א), הָכָא רָמִיז קֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה, דְּעָתִיד לְאַהֲדָרָא בִּתְשׁוּבָה וּלְקַבָּלָא אָת בְּרִית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיָּשֶׂם יְהֹוָה לְקַיִן אוֹת" (בראשית ד, טו), אוֹת בְּרִית מִילָה לְאַגָּנָא עֲלֵיהּ.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

(דף קיז ע"א) וְעוֹד, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא בְדִיּוֹקְנָא דְכֶתֶר וְדָא אָדָם דִּבְרִיאָה, וְעוֹד, הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי בִּדְמוּת הַכֶּתֶר, וְזֶה אָדָם שֶׁל בְּרִיאָה, וְאָדָם דִּיצִירָה צַדִּיק בְּדִיּוֹקְנָא דְחָכְמָה, וְאָדָם שֶׁל יְצִירָה - צַדִּיק בִּדְמוּת שֶׁל חָכְמָה,  וּבְגִין דָּא "וַיהֹוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה" (מלכים א' ה, כו) דְאִיהוּ צַדִּיק "בְּרִית שָׁלוֹם" (יחזקאל לד, כה) שָׁלֵם ה' וּמִשּׁוּם זֶה וַיהו"ה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, שֶׁהוּא צַדִּיק בְּרִית שָׁלוֹם שָׁלֵם ה',  וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אָדָם דַּעֲשִׂיָּה דְמוּת דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְכֹלָּא קְשׁוֹט, וּשְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה - אָדָם שֶׁל עֲשִׂיָּה, הַדְּמוּת שֶׁל הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהַכֹּל אֱמֶת, (וְהַשְּׁכִינָה וַדַּאי נִכְלֶלֶת בַּכֹּל), וּבְגִין דָּא זִמְנִין אִתְקְרִיאַת נֶשֶׁר, זִמְנִין חַיָּה, זִמְנִין יוֹנָה, זִמְנִין צִפּוֹר, וּמִשּׁוּם זֶה לִפְעָמִים נִקְרֵאת נֶשֶׁר לִפְעָמִים חַיָּה, לִפְעָמִים יוֹנָה, לִפְעָמִים צִפּוֹר, בְּכָל מַה דְּשַׁלִּיטָא אִתְקְרִיאַת בִּשְׁמֵיהּ, בְּכָל מַה שֶּׁשּׁוֹלֶטֶת נִקְרֵאת בִּשְׁמָהּ,  וּבְעִשְׂבִּין אִתְקְרִיאַת שׁוֹשַׁנָּה, "עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי" (בראשית א, יא), וּבָעֲשָׂבִים נִקְרֵאת שׁוֹשַׁנָּה, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי,  וְכַד שָׁלְטָא עַל אַרְעָא אִתְקְרִיאַת אֶרֶץ, וְכַד שָׁלְטָא עַל יַמָּא אִתְקְרִיאַת יָם עַל שְׁמֵיהּ, וּכְשֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל הָאָרֶץ נִקְרֵאת אֶרֶץ, וּכְשֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל הַיָּם נִקְרֵאת יָם עַל שְׁמוֹ,  

וְכַד שָׁלְטָא עַל טוּרִין אִתְקְרִיאַת סֶלַע,
 וּכְשֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל הֶהָרִים נִקְרֵאת סֶלַע, לֵית בִּרְיָה בְּעָלְמָא דְשַׁלְטָא עֲלֵיהּ דְּלָא אִתְקְרִיאַת בִּשְׁמֵיהּ, אֵין בְּרִיָּה בָּעוֹלָם שֶׁשּׁוֹלֶטֶת עָלֶיהָ שֶׁלֹּא נִקְרֵאת בִּשְׁמָהּ,  אֲבָל עִם כָּל דָּא דְשַׁלְטָא עַל כֹּלָּא, עֲבִידַת אַפְרָשׁוּתָא בֵּין דַּרְגִּין דְּאִינוּן מוֹחָא וְאִיבָּא, לִקְלִיפִין דְּסִטְרָא אָחֳרָא דְאִינוּן כִּקְלִיפִין דֶּאֱגוֹזָא דִמְכַסְּיָין עַל מוֹחָא, אֲבָל עִם כָּל זֶה שֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל הַכֹּל, עוֹשָׂה הַפְרָדָה בֵּין הַדְּרָגוֹת שֶׁהֵן מֹחַ וּפְרִי, לְבֵין הַקְּלִפּוֹת שֶׁל הַצַּד הָאַחֵר שֶׁהֵן כִּקְלִפּוֹת הָאֱגוֹז שֶׁמְּכַסּוֹת עַל הַמֹּחַ,  וְרָזָא דְמִלָּה "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד)וְסוֹד הַדָּבָר - וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִי"ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַוי לֵיהּ לְמַאן דִּמְעָרֵב קְלִיפִין דְּסִטְרָא אָחֳרָא עִם דַּרְגִּין דְּסִטְרָא דְּדַכְיוּ (ע"כ גרסא ב'). אוֹי לְמִי שֶׁמְּעָרֵב אֶת קְלִפּוֹת הַצַּד הָאַחֵר עִם הַדְּרָגוֹת שֶׁל צַד הַטָּהֳרָה.
 
(אמר המגיה עוד מצאתי בס"א זה הלשון)
"וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ" (בראשית ד, א) וְכוּ', וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וְכוּ', וְכִי לָא אִשְׁתְּמוֹדָע בָּהּ עַד הַהִיא זִמְנָא?  וְכִי לֹא יָדַע אוֹתָהּ עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן? אֶלָּא מִיּוֹמָא דְאִתְחֲרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִתְיַחַד בִּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּיוֹמִין דְּחוֹל, אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הִתְיַחֵד עִם שְׁכִינָתוֹ בִּימוֹת הַחֹל, וְלָא הֲווֹ יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּמוֹדְעָן תּוּקְפֵיהּ בְּיוֹמִין דְּחוֹל, וְלֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַכִּירִים אֶת כֹּחוֹ בִּימוֹת הַחֹל, בְּגִין דְּמֶמְשָׁלָה דְּעֶבֶד וְשִׁפְחָה בְּהוֹן, בָּתַר דְּיִתְעַבְּרוּן מֵעָלְמָא מִשּׁוּם שֶׁמֶּמְשֶׁלֶת הָעֶבֶד וְהַשִּׁפְחָה בָהֶם, אַחַר שֶׁיַּעַבְרוּ מִן הָעוֹלָם, מִיָּד "וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ" (בראשית ד, כה) מִיָּד וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ, וּבְהַהִיא זִמְנָא "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ט)וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יהו"ה, וּבְהַהִיא זִמְנָא אִתְקַיַּים קְרָא כִּי "כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם" (ירמיהו לא, לג), וּ"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) וּבְאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם הַכָּתוּב כִּי כֻלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם, וּבַיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

דָּבָר אַחֵר "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן" (בראשית ד, א), דָּבָר אַחֵר, וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן,  יָדַע וַדַּאי כְּגוֹן "וּמָרְדֳּכַי יָדַע" (אסתר ד, א), אִית יְדִיעָה לְטַב וְאִית יְדִיעָה לְבִישׁ, יָדַע וַדַּאי, כְּמוֹ וּמָרְדֳּכַי יָדַע. יֵשׁ יְדִיעָה לְטוֹב וְיֵשׁ יְדִיעָה לְרָע.  בְּזִמְנָא דְאוֹלִידַת לְקַיִן "יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה" (אסתר ד, א) הַהוּא זוּהֲמָא, וְעַד הַהוּא אֲתַר דְּמָטֵי וְאִתְפַּשַּׁט הַהוּא זוּהֲמָא בְּכָל דָּרִין, בִּזְמַן שֶׁהוֹלִידָה אֶת קַיִן, יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, אוֹתָהּ זֻהֲמָה, וְעַד אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמַּגִּיעָה וּמִתְפַּשֶּׁטֶת אוֹתָהּ זֻהֲמָה בְּכָל הַדּוֹרוֹת.  וּתְלַת גִּלְגּוּלֵי, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט), וּשְׁלֹשָׁה גִלְגּוּלִים, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר, בָּתַר דְּיִתְגַּבַּר בְּיִצְרֵיהּ דְּלָא עָבִיד חֶטְאָה, וְהַאי יְדִיעָה דְקַיִן אִיהוּ דְאִתְגְּלֵי לֵיהּ עַד הַהוּא אֲתַר דְּאִתְפַּשַּׁט, אַחַר שֶׁיִּתְגַּבֵּר בְּיִצְרוֹ, שֶׁלֹּא עוֹשֶׂה חֵטְא, וְהַיְדִיעָה הַזּוֹ שֶׁל קַיִן הִיא שֶׁהִתְגַּלְּתָה לוֹ עַד אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע" (ישעיהו יד, כט), שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע, בְּגִין דְּאִיהוּ מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ דְּאַטִּיל זוּהֲמָא בְחַוָּה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ שֶׁהִטִּיל זֻהֲמָה בְּחַוָּה,  מַלְאַךְ הַמָּוֶת דְּגָרִים מִיתָה לְאָדָם וּלְכָל דָּרִין דִּילֵיהּ, הָכִי, הַאי דַּרְכֵּיהּ לְקַטְלָא, וּבְגִין דָּא קָטִיל לַהֶבֶל מַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁגָּרַם מִיתָה לְאָדָם וּלְכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁלּוֹ, כָּךְ זֶה דַרְכּוֹ לַהֲרֹג, וּמִשּׁוּם זֶה הָרַג אֶת הֶבֶל.
 
וְהַאי זוּהֲמָא דְאִתְנְטִיל מִנֵּיהּ אִיהִי לִילִי"ת אִימָּא דְעֵרֶב רַב, עֲלָהּ אִתְּמַר "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת" (משלי ה, ה) וְכוּ', דְּאִיהִי סַם מָוֶת דְּאֵל אַחֵר דְּאִיהוּ ס"מ, וְאִיהִי אִיבָּא דִילֵיהּ, וְהַזֻּהֲמָה הַזּוֹ שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ הִיא לִי"לִ, אִמָּם שֶׁל הָעֵרֶב רַב, עָלֶיהָ נֶאֱמַר רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת וְכוּ', שֶׁהִיא סַם הַמָּוֶת שֶׁל אֵל אַחֵר שֶׁהוּא ס"מ, וְהִיא הַפְּרִי שֶׁלּוֹ,  'גַּם' לְרַבּוֹת אֵל אַחֵר, נָחָשׁ בְּגִינָהּ אִתְּמַר "וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל" (בראשית ג, ו)גַּם - לְרַבּוֹת אֵל אַחֵר, הַנָּחָשׁ, בִּגְלָלָהּ נֶאֱמַר וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל. הָכָא רָזָא דְחַוָּה "וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל" (בראשית ג, ו) "גַּם" לְרַבּוֹת, כָּאן הַסּוֹד שֶׁל חַוָּה, וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל, גַּם - לְרַבּוֹת,  וּלְבָתַר חָזָא לֵיהּ דְּאִתְחָרַט כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא" (בראשית ד, יג), וּבְגִין דָּא "קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָה" (בראשית ד, א), וְאַחַר כָּךְ רָאָה אוֹתוֹ שֶׁהִתְחָרֵט, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא, וּבִשְׁבִיל זֶה קָנִיתִי אִישׁ אֶת יהו"ה.  הָכָא רָמִיז קֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה, דְּעָתִיד לְאַהֲדָרָא בִּתְשׁוּבָה וּלְקַבָּלָא אָת בְּרִית, כָּאן רֶמֶז קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה שֶׁעָתִיד לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וּלְקַבֵּל אוֹת הַבְּרִית. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיָּשֶׂם יְהֹוָה לְקַיִן אוֹת" (בראשית ד, טו), אוֹת בְּרִית מִילָה לְאַגָּנָא עֲלֵיהּ זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיָּשֶׂם יהו"ה לְקַיִן אוֹת, אוֹת בְּרִית מִילָה לְהָגֵן עָלָיו.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

בְּהַהוּא זִמְנָא "הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ" (תהלים צח, א) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, יְמִינָא שַׁלִּיט וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף אִשְׁתְּזִיב מִמּוֹתָא. וְרָזָא דָּא דָּגִים שֶׁבַּמַּיִם. דִּלְתַתָּא אִתְחַזְיָין אִינוּן דִּמְעִין. בְּאָן זִמְנָא? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּלִבָּא אִתְעֲצִיב. וְרָזָא דָּא "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו, ו) דְּהָא לְלִבָּא מָטָאן מִילִין. מַאי וַיִּתְעַצֵּב? אֶלָּא בְּגִין עִצָּבוֹן דְּאָדָם. וּבְזִמְנָא דְּלִבָּא דָּא אִתְעֲצִיב, נּוֹרָא דָּלִיק תָּמָן וְסָלִיק לְעַיְינִין. כְּדֵין עַיְנִין אִתְלָהִיטוּ וְדִמְעִין אִשְׁתַּפְּכָן לְבַר, וְאִלֵּין מַיִם מָרִים. אֲבָל לְעֵילָא אִית מַיִין עִלָּאִין מְתִיקִין וּבְסִימִין דְּנָגְדִין מֵהַהִיא חָכְמָה סְתִימָאָה. בְּהוּ כְּתִיב "רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת" (שיר השירים ה, יב). וְרָזָא דָּא דָּגִים שֶּׁבַּיָּם. וַיּוֹסֶף אִתְּמָר בֵּיהּ "בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) וְדָא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִשְׁתַּזְּבָא מִמּוֹתָא בִּנְהִירוּ דְּהַהוּא עֵינָא עִלָּאָה.

אִי תֵּימָא מַאי (דף צד' עמוד א') שֶׁמֶשׁ" (תהלים עב, יז)? אֶלָּא דָּא מֹשֶׁה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה' (ב"ב עה). רָזָא דְּמִלָּה "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם... וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם" (בראשית ה, ב). וְרָזָא דָּא ן' פְּשׁוּטָה, דְּכַר וְנוּקְבָּא מִסִּטְרָא דְּאָרִיךְ אַנְפִּין, לְאִתְקַיְּימָא כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא לְעָלְמִין. וְדָא תִּיקּוּנָא דְּיִתְתַּקַּן בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא. אֲבָל לְבָתַר "כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת" (בראשית ב, כג). כְּדֵין אִתְּמָר בַּהּ כַּלַּת מֹשֶׁה דְּאָתְיַת לְזִמְנִין. וּבָהּ "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (שמות כה, ב) לְאַהַדְרָא לַהּ לִבְעֲלָהּ, דְּאִתְּמָר בַּהּ 'בָּעַל אֲבֵדָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ' (קידושין ב). בְּגִין כָּךְ "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז), דְּתִיקּוּנָא דְּמָשִׁיחַ אִזְדַּמַּן בְּקַדְמִיתָא. וְכֹלָּא בְּרָזָא דְּנ', נ' פְּלָאוֹת.

בְּהַהוּא זִמְנָא "יַעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה" (תהלים כ, ב) לְשֵׁיזָבָא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִמּוֹתָא. "יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ" (תהלים כ, ג) דָּא שְׁכִינְתָּא דְּסָלְקַת לְאַיְתָאָה לֵיהּ חַיִּים מִלְעֵילָּא מִסִּטְרָא דְּחַיֵּי עִלָאֵי, וְרָזָא קֹדֶשׁ. וְכֹלָּא בְּתִיקּוּנָא לְפוּם דַּרְגִּין אִתְמְשַׁךְ. בְּגִין כָּךְ "וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ" (שם) דָּא צַדִּיק מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. כְּדֵין "יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ" (תהלים כ, ד) לְאִתְתַּקְּנָא נוּקְבָא בִּדְכוֹרָא וּבְהַאי יִשְׁתְּזִיב. "וְעוֹלָתְךָ" דָּא שְׁכִינְתָּא דְּסָלְקַת מִגָּלוּתָא. "יְדַשְּׁנֶה" בְּה' אוֹר דִּימִינָא. כְּדֵין "נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ" (תהלים כ, ו) (דף צד' עמוד ב')  בְּחֶדְוָתָא שְׁלִים וְלָא בְּבִכְיָהּ. בְּגִין "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהֹוָה מְשִׁיחוֹ" (תהלים כ, ז). וּבְמַתַּן תּוֹרָה לוּחוֹת הָאֶבֶן ה"ה יְמִינָא וּשְׂמָאלָא כַּחֲדָא. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהלים קיח, כב), ב"ן וַדַּאי, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא כַּחֲדָא. כְּדֵין "הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" (תהלים קיח, כג), בְּגִין נ' פְּלָאוֹת, דְּתָמָן סַלְקַת וְאַיְתִיאַת חַיֵּי לְתַתָּא כְּמָה דְּאִתְּמָר:

> המים המתוקים שימשכו מים החכמה ויצילו את משיח בן יוסף ממיתה

בְּהַהוּא זִמְנָא בזמן הגאולה "הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ" (תהלים צח, א) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, יְמִינָא שַׁלִּיט וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף אִשְׁתְּזִיב מִמּוֹתָא. ובשעה שב' משיחין מתחברים כאחד, הימין שסודו חסד שולט ומשיח בן יוסף ניצל ממות, וְרָזָא דָּא דָּגִים שֶׁבַּמַּיִם, וסוד זה הוא הדגים שבמים. דִּלְתַתָּא אִתְחַזְיָין אִינוּן דִּמְעִין. ולמטה, בעיניים של ז"א נמצאים הדינים ולכן שייך בהם כיסוי עפעפיים ושינה, ולכן נראים בהן הדמעות שסודן גילוי רחמים הממתקים את הדינים. בְּאָן זִמְנָא? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּלִבָּא אִתְעֲצִיב. מתי? באותו הזמן שיש עצבות בלב, וזה סוד וְרָזָא דָּא "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו, ו) דְּהָא לְלִבָּא מָטָאן מִילִין. וזה סוד, שללב שהוא ת"ת וכינוי לז"א מגיעים הדברים. מַאי מהו וַיִּתְעַצֵּב? אֶלָּא בְּגִין עִצָּבוֹן דְּאָדָם, אלא בגלל עיצבון שנמשך מחטא אדם הראשון וגרם לקלקול הבריאה. וּבְזִמְנָא דְּלִבָּא דָּא אִתְעֲצִיב, נּוֹרָא דָּלִיק תָּמָן וְסָלִיק לְעַיְינִין. כְּדֵין עַיְנִין אִתְלָהִיטוּ וְדִמְעִין אִשְׁתַּפְּכָן לְבַר, וְאִלֵּין מַיִם מָרִים. ובזמן שהלב הזה נעצב, אש הדינים מתלהטים, ודמעות נשפכות החוצה, ואלו הם מים מרים, הנמשכים ממרירות הלב. אֲבָל לְעֵילָא אִית מַיִין עִלָּאִין מְתִיקִין וּבְסִימִין דְּנָגְדִין מֵהַהִיא חָכְמָה סְתִימָאָה.  אבל למעלה יש מים עליונים, מתוקים ומבושמים הנמשכים מחכמה סתימאה, שנאמר בהם בְּהוּ כְּתִיב "רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת" (שיר השירים ה, יב). וְרָזָא דָּא דָּגִים שֶּׁבַּיָּם. וזה סוד דגים שבים, כי ד"ג גימ' ז' שהם ז"ת ומי הים של חכמה סתימאה ממתקים אותם ומעבירים מהם את הדינים לגמרי. וכן דג רומז גם על מדרגת היסוד, וַיּוֹסֶף אִתְּמָר בֵּיהּ נאמר בו "בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) וְדָא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִשְׁתַּזְּבָא מִמּוֹתָא בִּנְהִירוּ דְּהַהוּא עֵינָא עִלָּאָה. זה משיח בן יוסף, שהוא במדרגת היסוד, להצילו ממיתה, בעת שתאיר עליו אותה העין העליונה של אריך.

אִי תֵּימָא מַאי "לִפְנֵי (דף צד' עמוד א') שֶׁמֶשׁ" (תהלים עב, יז)? אֶלָּא דָּא מֹשֶׁה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ואם תשאל מהו "לפני שמש"? אלא זה משה שנאמר בו 'פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה' (ב"ב עה). רָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם... וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם" (בראשית ה, ב). וְרָזָא דָּא ן' פְּשׁוּטָה, דְּכַר וְנוּקְבָּא מִסִּטְרָא דְּאָרִיךְ אַנְפִּין, לְאִתְקַיְּימָא כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא לְעָלְמִין. וסוד זה ן' פשוטה, והיא אותה נו"ן כדלעיל המתפרשת עתה בסוד ן' פשוטה, שצורתה רומזת להמשכת השפע מהראש ועד לסוף, זכר ונקבה מצד אריך אנפין שבו נמצאים זכר נוקבה כאחד. לקיים הכל ביחוד אחד לעולם. וְדָא תִּיקּוּנָא דְּיִתְתַּקַּן בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא. וזה התיקון יתוקן בזמן של מלך המשיח, אֲבָל לְבָתַר אבל אחר כך "כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת" (בראשית ב, כג), כְּדֵין אִתְּמָר בַּהּ כַּלַּת מֹשֶׁה דְּאָתְיַת לְזִמְנִין. ואז תקרא השכינה "כלת משה" שהיא באה לפרקים, וּבָהּ "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (שמות כה, ב) לְאַהַדְרָא לַהּ לִבְעֲלָהּ, דְּאִתְּמָר בַּהּ להשיבה לבעלה, שנאמר בה 'בָּעַל אֲבֵדָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ' (קידושין ב). בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז), דְּתִיקּוּנָא דְּמָשִׁיחַ אִזְדַּמַּן בְּקַדְמִיתָא. וְכֹלָּא בְּרָזָא דְּנ', נ' פְּלָאוֹת. שבתחילה מזדמן תיקון ע"י המשיח, והכל בסוד ה-נ', נ' פלאות.

> השכינה עולה למעלה כדי להמשיך חיים למשיח בן יוסף שלא ימות

בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן נאמר "יַעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה" (תהלים כ, ב) לְשֵׁיזָבָא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִמּוֹתָא. להציל את משיח בן יוסף ממיתה. "יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ" (תהלים כ, ג) דָּא שְׁכִינְתָּא דְּסָלְקַת לְאַיְתָאָה לֵיהּ חַיִּים מִלְעֵילָּא מִסִּטְרָא דְּחַיֵּי עִלָאֵי, וְרָזָא קֹדֶשׁ. זו השכינה שתעלה להביא לו למב"י חיים מלמעלה מצד החיים העליונים של החכמה - בסוד קדש ומתגלים בבינה. וְכֹלָּא בְּתִיקּוּנָא לְפוּם דַּרְגִּין אִתְמְשַׁךְ. והכל בתיקונים הנמשכים לפי המדרגות, לכן אמר בְּגִין כָּךְ "וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ" (שם) ציון דָּא צַדִּיק מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. כְּדֵין ואז "יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ" (תהלים כ, ד) לְאִתְתַּקְּנָא נוּקְבָא בִּדְכוֹרָא וּבְהַאי יִשְׁתְּזִיב. לתקן הנקבה בזכר ובזה ניצל מב"י. "וְעוֹלָתְךָ" דָּא שְׁכִינְתָּא דְּסָלְקַת מִגָּלוּתָא ועולתך זו השכינה שעולה ויוצאת מהגלות. "יְדַשְּׁנֶה" בְּה' אוֹר דִּימִינָא והיא תדושן בה' אור שהם החסדים העליונים שמצד הימין. כְּדֵין "נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ" (תהלים כ, ו) (דף צד' עמוד ב')  בְּחֶדְוָתָא שְׁלִים וְלָא בְּבִכְיָהּ בשמחה שלמה ולא בבכיה, בגלל בְּגִין "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהֹוָה מְשִׁיחוֹ" (תהלים כ, ז). וּבְמַתַּן תּוֹרָה לוּחוֹת הָאֶבֶן ה"ה - יְמִינָא וּשְׂמָאלָא כַּחֲדָא ימין ושמאל כאחד. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבא "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהלים קיח, כב), ב"ן וַדַּאי אבן מצד שם יוד ה"ה וו ה"ה כמבואר בדף הקודם, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא כַּחֲדָא ימין ושמאל כאחד. ואז יאמר בה כְּדֵין "הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" (תהלים קיח, כג), בְּגִין באותו הסוד של נ' פְּלָאוֹת הנמשכים אליה מהבינה, דְּתָמָן סַלְקַת וְאַיְתִיאַת חַיֵּי לְתַתָּא כְּמָה דְּאִתְּמָר: שעולה לשם להמשיך חיים למטה כמו שנאמר.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תס"ב: זה כבר מאות שנים שהיינו צריכים להיגאל מצד היסוד, וע"כ אנו מייחלים ליחודו ית' המייחד קב"ה ושכינתא והמשכת שפע החכמה המשביע לכל חי רצון.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים עָבְרוּ שֶׁהָיוּ צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל מִצַּד צַדִּיק חַי עוֹלָמִים, שֶׁהוּא אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וַהֲרֵי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי נֶאֱמַר, "וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקֹטוּ", שֶׁכָּךְ צַדִּיק נֶאֱמַר בּוֹ, "כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" "דְּאָחִיד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא". וְכֵיוָן שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ הֲרֵי כַּמָּה אַתָּה צָרִיךְ לִפְרוֹעַ לְהַשְׁלִים צַדִּיק זֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָסֵר, דִּכְתִיב, "לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו", וְזֶה עַיִן הָעֶלְיוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן", וְכָתוּב, "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ" שֶׁמִּצַּד צַדִּיק יֵשׁ פִּרְיָה וְרִבְיָה, וּלְפִיכָךְ כָּל אוֹר שֶׁתִּתֵּן לְיִשְׂרָאֵל יִהְיֶה מִתְפַּשֵּׁט לְכַמָּה צְדָדִין, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק", וּכְתִיב, "וַיִּרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי בֶּאֱמוּנָתְךָ אָנוּ קַיָּמִים וּמְקַוִּים לְיִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת, אַתָּה תְּעוֹרֵר יִחוּד זֶה לְגַבֵּי צַדִּיק, שֶׁכֵּן נֶאֱמַר, "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", וְזֶה אָמֵ"ן - יאהדונה"י, שֶׁבּוֹ צַדִּיק פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים, שֶׁבּוֹ, "וּפָתַח וְאֵין סוֹגֵר" מִצַּד חָכְמָה שֶׁהוּא פָּתַח, שֶׁבָּהּ "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" - אֶת יוּדֶיךָ, "וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן", שֶׁהוּא צַדִּיק חַי עוֹלָמִים, "בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" וַדַּאי, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.