תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
(דף צג ע"ב) וּבְגִין דָּא אִית עֵץ דְּעַנְפִין דִּילֵיהּ מְתִיקָן, וְעֵץ דְּעַנְפִין דִּילֵיהּ מְרִירָן, וְאִית מַיִּין מְתִיקָן וּמַיִּין מְרִירָן, דְּדָא לָקֳבֵל דָּא עָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְאִית דְּאִיהוּ פַּלְגוּ דִילֵיהּ מְתִיקָא וּפַלְגוּ דִילֵיהּ מְרִירָא, וְדָא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כְּגַוְונָא דְכַסְפָּא מְעוּרָב בְּעוֹפֶרֶת.
וְאִית אִילָנָא דִקְלִיפִין דִּילֵיהּ בִּישִׁין מִלְּבָר וּמוֹחָא מְתִיקָא מִלְּגָאו, הָכִי תִשְׁכַּח בַּר נַשׁ בִּישׁ בְּמִלֵּי פוּמוֹי וְטַב בְּלִבֵּיהּ מִלְּגָאו, וְאִית מִפִּימוֹי טַב וְלִבֵּיהּ בִּישׁ, הַאי אִיהוּ עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, הָכָא מְקַנֵּן נָחָשׁ רַמַּאי.
הָכִי אִיהוּ בַּר נַשׁ דְּתִשְׁכַּח לֵיהּ גּוּפֵיהּ שַׁפִּיר, וְסִימָנִין דִּילֵיהּ כֻּלְּהוּ שַׁפִּירָן, וְנִשְׁמָתֵיהּ נֶפֶשׁ חַיָּיבָא מִלְּגָאו, וְתִשְׁכַּח בַּר נַשׁ גּוּפֵיהּ בִּישׁ בְּכָל סִימָנִין דִּילֵיהּ, וְנִשְׁמָתֵיהּ מִלְּגָאו שַׁפִּירָא, דָא אִיהוּ 'צַדִּיק וְרַע לוֹ', אֲבָל מָאן דְּאִיהוּ טַב מִלְּבָר וְרַע מִלְּגָאו, אִיהוּ 'רָשָׁע וְטוֹב לוֹ', בְּגִין דְּלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא בְעָלְמָא דְאָתֵי, טוֹב מִלְּבָר וּמִלְּגָאו 'צַדִּיק וְטוֹב לוֹ', בִּישׁ מִלְּגָאו וּמִלְּבָר 'רָשָׁע וְרַע לוֹ', וְהָא אוּקְמוּהָ.
טַב מִלְּגָאו וּלְבוּשָׁא דִילֵיהּ בִּישׁ, דָּא אִיהוּ "עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר" (זכריה ט, ט). רַע מִלְּגָאו וּלְבוּשָׁא דִילֵיהּ שַׁפִּיר מִלְּבָר, עַל הַאי אִתְּמַר "רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים" (קהלת י, ז), וְכֹלָּא אִשְׁתְּמוֹדָע בְּעוֹבָדוֹי דְבַר נַשׁ מָאן דְּאִיהוּ מִלְּגָאו, וְלַאו לְמַגָּנָא אוּקְמוּ קַדְמָאִין 'לֹא הַמִדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה הוּא הָעִקָּר', דְּשַׁטְיָין מִסְתַּכְּלִין בְּגוּפָא דְאִיהוּ לְבוּשָׁא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי" (איוב י, יא), וְצַדִּיקַיָּא בְעוֹבָדִין טָבִין.
וְעוֹד "וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ" (שמות טו, כה), דָּא מַטֶּה דְמֹשֶׁה, דַהֲוָה מִתְהַפֵּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ וּמִנָּחָשׁ לְמַטֶּה, כְּגוֹן "לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת" (בראשית ג, כד), וְדָא מטטרו"ן, דְּבֵיהּ הֲוָה מִשְׁתַּמֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, כְּגַוְונָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בֵּיהּ, וַהֲוָה מַנְהִיג תַּתָּאִין בֵּיהּ, אוּף הָכִי מֹשֶׁה דַהֲוָה כְּגַוְונָא דִילֵיהּ, הֲוָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַטֶּה, וְאַמַּאי אִתְקְרֵי מטטרו"ן מַטֶּה, דִלְזִמְנִין מַטֶּה כְּלַפֵּי זְכוּ לַצַּדִּיקַיָּא, וּלְזִמְנִין מַטֶּה כְּלַפֵּי חוֹבָא לְרַשִּׁיעַיָּא, וּבְגִין דָּא אִתְהַפַּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ לְרַשִּׁיעַיָּא לְאַלְקָאָה לוֹן בֵּיהּ, וּמִנָּחָשׁ לַמַּטֶּה לַצַּדִּיקַיָּא לְמֵיהַב לוֹן בֵּיהּ אַגְרָא.
דְּהָכִי אִיהוּ עַל הַאי מַלְאָכָא - קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּגַוְונָא דְנִשְׁמָתָא דְרָכִיב עַל גּוּפָא, וְצַדִּיק בְּהַאי אֲתַר אִתְּמַר בֵּיהּ "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים" (שמואל ב, כג, ג), בְּגִין דְּאִיהוּ מְהַפֵּךְ דִּינָא לְרַחֲמֵי, וּבְהַאי אֲתַר צָרִיךְ שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, בְּגִין דְּיִתְהַפַּךְ מִדִּינָא לְרַחֲמֵי, וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מָקוֹם, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ מִלְּגָאו, אִתְּמַר בֵּיהּ "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו), דְּאִיהוּ רַחוּם וְחַנּוּן, לֵית בֵּיהּ דִּינָא כְלָל וְלָא שִׁנּוּיִין.
וְכַד בַּר נַשׁ שַׁלִּיט עַל יִצְרֵיהּ, נֶהְפַּךְ נָחָשׁ לַמַּטֶּה, וְאִם יִצְרֵיהּ שַׁלִּיט עֲלֵיהּ, נֶהְפַּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ, וּמִיָּד "וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו" (שמות ד, ג), מַאי "וַיָּנָס"?, אֶלָּא הָכַא רְמִיז שִׁנּוּי מָקוֹם, דְּבָרַח מֵאַתְרֵיהּ וּמִקַּמֵּיהּ, וְדָא אִיהוּ רָזָא "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם" (בראשית ג, ז), וּבְמַאי אִתְפַּקְחוּ? לְמִנְדַּע טוֹב וָרָע, דְּאִיהוּ מַטֶּה כְלִיל מִתַּרְוַיְיהוּ, כַּד אִתְהַפַּךְ מִנָּחָשׁ לַמַּטֶּה אִתְּמַר בֵּיהּ 'צַדִּיק וְטוֹב לוֹ', וְכַד אִתְהַפַּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ אִתְּמַר בֵּיהּ 'רָשָׁע וְטוֹב לוֹ'.
(דף צג ע"ב) וּבְגִין דָּא אִית עֵץ דְּעַנְפִין דִּילֵיהּ מְתִיקָן, וְעֵץ דְּעַנְפִין דִּילֵיהּ מְרִירָן, וּמִשּׁוּם זֶה יֵשׁ עֵץ שֶׁעֲנָפָיו מְתוּקִים וְעֵץ שֶׁעֲנָפָיו מָרִים, וְאִית מַיִּין מְתִיקָן וּמַיִּין מְרִירָן, וְיֵשׁ מַיִם מְתוּקִים וּמַיִם מָרִים, דְּדָא לָקֳבֵל דָּא עָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֶׁזֶּה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאִית דְּאִיהוּ פַּלְגוּ דִילֵיהּ מְתִיקָא וּפַלְגוּ דִילֵיהּ מְרִירָא, וְיֵשׁ שֶׁהוּא חֶצְיוֹ מָתוֹק וְחֶצְיוֹ מַר, וְדָא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע וְזֶה עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כְּגַוְונָא דְכַסְפָּא מְעוּרָב בְּעוֹפֶרֶת כְּמוֹ שֶׁהַכֶּסֶף הַמְעֹרָב בְּעֹפֶרֶת.
וְאִית אִילָנָא דִקְלִיפִין דִּילֵיהּ בִּישִׁין מִלְּבָר וּמוֹחָא מְתִיקָא מִלְּגָאו, וְיֵשׁ עֵץ שֶׁקְּלִפּוֹתָיו רָעִים מִבַּחוּץ וְהַמֹּחַ מָתוֹק מִבִּפְנִים. הָכִי תִשְׁכַּח בַּר נַשׁ בִּישׁ בְּמִלֵּי פוּמוֹי וְטַב בְּלִבֵּיהּ מִלְּגָאו, כָּךְ תִּמְצָא אָדָם רָע בְּדִבְרֵי פִיו (וּבְפִיו מוֹצִיא רָע מִבַּחוּץ) וְטוֹב בְּלִבּוֹ מִבִּפְנִים וְאִית מִפִּימוֹי טַב וְלִבֵּיהּ בִּישׁ, הַאי אִיהוּ עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, הָכָא מְקַנֵּן נָחָשׁ רַמַּאי, וְיֵשׁ מִפִּיו טוֹב וְלִבּוֹ רָע, זֶהוּ עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כָּאן מְקַנֵּן נָחָשׁ רַמַּאי.
הָכִי אִיהוּ בַּר נַשׁ דְּתִשְׁכַּח לֵיהּ גּוּפֵיהּ שַׁפִּיר, וְסִימָנִין דִּילֵיהּ כֻּלְּהוּ שַׁפִּירָן, כָּךְ הוּא אָדָם שֶׁתִּמְצָא אוֹתוֹ גּוּפוֹ יָפֶה, וְסִימָנָיו כֻּלָּם יָפִים בְּמִדָּה, וְנִשְׁמָתֵיהּ נֶפֶשׁ חַיָּיבָא מִלְּגָאו, וְנִשְׁמָתוֹ נֶפֶשׁ רָשָׁע מִבִּפְנִים, וְתִשְׁכַּח בַּר נַשׁ גּוּפֵיהּ בִּישׁ בְּכָל סִימָנִין דִּילֵיהּ, וְנִשְׁמָתֵיהּ מִלְּגָאו שַׁפִּירָא, דָא אִיהוּ 'צַדִּיק וְרַע לוֹ', וְתִמְצָא אָדָם גּוּפוֹ רָע בְּכָל סִימָנָיו וְנִשְׁמָתוֹ מִבִּפְנִים יָפָה, זֶהוּ צַדִּיק וְרַע לוֹ, אֲבָל מָאן דְּאִיהוּ טַב מִלְּבָר וְרַע מִלְּגָאו, אִיהוּ 'רָשָׁע וְטוֹב לוֹ', בְּגִין דְּלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא בְעָלְמָא דְאָתֵי, אֲבָל מִי שֶׁהוּא טוֹב מִבַּחוּץ וְרַע מִבִּפְנִים, הוּא רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא, טוֹב מִלְּבָר וּמִלְּגָאו 'צַדִּיק וְטוֹב לוֹ', טוֹב מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים - צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, בִּישׁ מִלְּגָאו וּמִלְּבָר 'רָשָׁע וְרַע לוֹ', רַע מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים - רָשָׁע וְרַע לוֹ, וְהָא אוּקְמוּהָ וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ,
טַב מִלְּגָאו וּלְבוּשָׁא דִילֵיהּ בִּישׁ, דָּא אִיהוּ "עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר" (זכריה ט, ט) טוֹב מִבִּפְנִים וּלְבוּשׁוֹ רַע, זֶהוּ עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר, רַע מִלְּגָאו וּלְבוּשָׁא דִילֵיהּ שַׁפִּיר מִלְּבָר, עַל הַאי אִתְּמַר "רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים" (קהלת י, ז), עַל זֶה נֶאֱמַר רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים וְכֹלָּא אִשְׁתְּמוֹדָע בְּעוֹבָדוֹי דְבַר נַשׁ מָאן דְּאִיהוּ מִלְּגָאו, וְהַכֹּל נוֹדָע בְּמַעֲשֵׂי הָאָדָם מִי שֶׁהוּא מִבַּחוּץ, וְלַאו לְמַגָּנָא אוּקְמוּ קַדְמָאִין 'לֹא הַמִדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה הוּא הָעִקָּר', וְלֹא לְחִנָּם בֵּאֲרוּ הָרִאשׁוֹנִים לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה הוּא הָעִקָּר, דְּשַׁטְיָין מִסְתַּכְּלִין בְּגוּפָא דְאִיהוּ לְבוּשָׁא, שֶׁהַשּׁוֹטִים מִסְתַּכְּלִים בַּגּוּף שֶׁהוּא הַלְּבוּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי" (איוב י, יא), וְצַדִּיקַיָּא בְעוֹבָדִין טָבִין. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עוֹד וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי, וְהַצַּדִּיקִים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
וְעוֹד "וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ" (שמות טו, כה), דָּא מַטֶּה דְמֹשֶׁה, דַהֲוָה מִתְהַפֵּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ וּמִנָּחָשׁ לְמַטֶּה, כְּגוֹן "לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת" (בראשית ג, כד), וְעוֹד וַיּוֹרֵהוּ יהו"ה עֵץ, זֶה הַמַּטֶּה שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה מִתְהַפֵּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ וּמִנָּחָשׁ לְמַטֶּה, כְּמוֹ לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, וְדָא מטטרו"ן, דְּבֵיהּ הֲוָה מִשְׁתַּמֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, וְזֶה מטטרו"ן, שֶׁבּוֹ הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כְּגַוְונָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בֵּיהּ, וַהֲוָה מַנְהִיג תַּתָּאִין בֵּיהּ, כְּמוֹ שֶׁהָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וְהָיָה מַנְהִיג בּוֹ אֶת הַתַּחְתּוֹנִים אוּף הָכִי מֹשֶׁה דַהֲוָה כְּגַוְונָא דִילֵיהּ, הֲוָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַטֶּה, אַף כָּךְ מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה כָמוֹהוּ, הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּטֶּה, וְאַמַּאי אִתְקְרֵי מטטרו"ן מַטֶּה, וְלָמָּה נִקְרָא מטטרו"ן מַטֶּה? דִלְזִמְנִין מַטֶּה כְּלַפֵּי זְכוּ לַצַּדִּיקַיָּא, שֶׁלִּפְעָמִים מַטֶּה כְּלַפֵּי זְכוּת לַצַּדִּיקִים, וּלְזִמְנִין מַטֶּה כְּלַפֵּי חוֹבָא לְרַשִּׁיעַיָּא, וְלִפְעָמִים מַטֶּה חוֹבָה לָרְשָׁעִים, וּבְגִין דָּא אִתְהַפַּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ לְרַשִּׁיעַיָּא לְאַלְקָאָה לוֹן בֵּיהּ, וְלָכֵן הִתְהַפֵּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ, לָרְשָׁעִים לְהַלְקוֹתָם בּוֹ, וּמִנָּחָשׁ לַמַּטֶּה לַצַּדִּיקַיָּא לְמֵיהַב לוֹן בֵּיהּ אַגְרָא , וּמִנָּחָשׁ לְמַטֶּה לַצַּדִּיקִים, לָתֵת לָהֶם בּוֹ שָׂכָר.
דְּהָכִי אִיהוּ עַל הַאי מַלְאָכָא - קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּגַוְונָא דְנִשְׁמָתָא דְרָכִיב עַל גּוּפָא, שֶׁכָּךְ הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמַּלְאָךְ הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁרוֹכֶבֶת עַל הַגּוּף, וְצַדִּיק בְּהַאי אֲתַר אִתְּמַר בֵּיהּ "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים" (שמואל ב, כג, ג), בְּגִין דְּאִיהוּ מְהַפֵּךְ דִּינָא לְרַחֲמֵי, וְצַדִּיק, בַּמָּקוֹם הַזֶּה נֶאֱמַר בּוֹ צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִי"ם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְהַפֵּךְ דִּין לְרַחֲמִים, וּבְהַאי אֲתַר צָרִיךְ שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, בְּגִין דְּיִתְהַפַּךְ מִדִּינָא לְרַחֲמֵי, וּבַמָּקוֹם הַזֶּה צָרִיךְ שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה כְּדֵי שֶׁיִּתְהַפֵּךְ מִדִּין לְרַחֲמִים, וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מָקוֹם, וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מָקוֹם, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ מִלְּגָאו, אִתְּמַר בֵּיהּ "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו), דְּאִיהוּ רַחוּם וְחַנּוּן, לֵית בֵּיהּ דִּינָא כְלָל וְלָא שִׁנּוּיִין. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מִבִּפְנִים, נֶאֱמַר בּוֹ אֲנִי יהו"ה לֹא שָׁנִיתִי, שֶׁהוּא רַחוּם וְחַנּוּן, אֵין בּוֹ דִין כְּלָל וְלֹא שִׁנּוּיִים.
וְכַד בַּר נַשׁ שַׁלִּיט עַל יִצְרֵיהּ, נֶהְפַּךְ נָחָשׁ לַמַּטֶּה, וּכְשֶׁאָדָם שׁוֹלֵט עַל יִצְרוֹ, נֶהְפָּךְ הַנָּחָשׁ לְמַטֶּה, וְאִם יִצְרֵיהּ שַׁלִּיט עֲלֵיהּ, נֶהְפַּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ, וְאִם יִצְרוֹ שׁוֹלֵט עָלָיו, נֶהְפָּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ, וּמִיָּד "וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו" (שמות ד, ג), מַאי "וַיָּנָס"? וּמִיָּד וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו. מַה זֶּה וַיָּנָס? אֶלָּא הָכַא רְמִיז שִׁנּוּי מָקוֹם, דְּבָרַח מֵאַתְרֵיהּ וּמִקַּמֵּיהּ, אֶלָּא כָּאן רוֹמֵז שִׁנּוּי מָקוֹם, שֶׁבָּרַח מִמְּקוֹמוֹ וּמִלְּפָנָיו, וְדָא אִיהוּ רָזָא "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם" (בראשית ג, ז), וּבְמַאי אִתְפַּקְחוּ? . וּבַמֶּה נִפְקְחוּ? לְמִנְדַּע טוֹב וָרָע, דְּאִיהוּ מַטֶּה כְלִיל מִתַּרְוַיְיהוּ, לדַעַת טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא הַמַּטֶּה הַכָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם. כַּד אִתְהַפַּךְ מִנָּחָשׁ לַמַּטֶּה אִתְּמַר בֵּיהּ 'צַדִּיק וְטוֹב לוֹ', וְכַד אִתְהַפַּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ אִתְּמַר בֵּיהּ 'רָשָׁע וְטוֹב לוֹ' כְּשֶׁהִתְהַפֵּךְ מִנָּחָשׁ לְמַטֶּה, נֶאֱמַר בּוֹ צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, וּכְשֶׁהִתְהַפֵּךְ מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ, נֶאֱמַר בּוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁיתְּסַר
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי יָד יהו"ה, וּבָהּ "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא). הַחֲזָקָה בְּגָלוּתָא, דְּלָא יָכְלִין לַהּ כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין. וְאִיהִי יָד דְּאִתְּמָר בָּהּ "וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם" (יחזקאל א, ח) וְאוּקְמוּהָ 'יָדוֹ פְּשׁוּטָה תַּחַת כִּסֵּא וְכוּ' לְקַבֵּל שָׁבִים' (פסחים קיט). וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי פְּשׁוּטָה בְּגָלוּתָא לְקִבְלָא מָאן דְּתָב לְגַבָּהּ לְמֶהֱוֵי חֹסֵי בְצִלָּהּ. וּבָהּ "וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ" (ישעיהו נא, טז).
וְאִיהִי כַף הַיָּד, דְּאִתְּמָר בָּהּ "כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב" (במדבר ז, יד) וְכַף אִיהוּ מֵאָה. (דף לד' עמוד ב') וְרָזָא דָּא עֲשָׂרָה וַדַּאי, עֲשָׂרָה דְּסָלְקִין לְמֵאָה. וּבָהּ "טוֹב מְלֹא כַף נָחַת" (קהלת ד, ו). וְאִיהִי ה' אֶצְבָּעוֹת ה' תַּתָּאָה. וְאִיהִי פַּס יְדָא דִּכְתִיבַת מִילִין לְבֵלְשַׁצַּר "מְנֵא מְנֵא" (דניאל ה, כה) וְכוּ'. דְּהָא בְּכָל אֲתַר דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְעַבְּדָא נִיסָּא שְׁכִינְתָּא אַקְדִּימַת תָּמָן, בְּגִין כָּךְ לְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה בְּגִין נְטִירוּ דְּיִשְׂרָאֵל. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דְּדַחֲלִין מִינַּהּ כֻּלְהוֹ סִטְרִין בִּישִׁין. דְּאִי לָאו הָכִי הֲווּ מְטַשְׁטְשִׁין לֵיהּ לְעָלְמָא. וְאִיהִי יִרְאַת יְהֹוָ"ה לְמִדְחַל מִינָהּ כֹּלָּא.
וְהָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָתֵי וְכַמָּה צַדִּיקַיָּא סַחֲרָנֵיהּ פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי שְׁכִינְתָּא אִיהִי יָד וְאִיהִי דַּי. בַּהּ "וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ" (דברים טו, ח) דְּאִיהִי בַּתְרָאָה דְּכֹלָּא וְשַׁוִית תְּחוּמִין. דְּאִתְּמָר בָּהּ "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (שמות טז, כט) וְדָא תְּחוּם שַׁבָּת. דְּכָל שָׁאַר יוֹמִין קָיְימִין לְעֵילָא, אֲתַר דְּלֵית תָּמָן תְּחוּמָא. אֲבָל שַׁבָּת תָּמָן תְּחוּם וַדַּאי, דְּלָא לְנָפְקָא לְבַר. וּמָאן דְּאִתְנְטִיר בְּשַׁבְּתָא, אִתְקַדַּש בִּקְדוּשָׁתָא דְּמָארֵיהּ דְּלָא נָפַק לְאִתְעָרְבָא בַּהֲדֵי אָחֲרָנִין. בְּגִין כָּךְ שַׁבָּתָא כֹּלָּא בִּנְטִירוּ קָאִים. וְרָזָא דָּא זָכוֹר וְשָׁמוֹר. וּמָאן דְּאִיתֵיהּ בְּשָׁמוֹר אִיתֵיהּ בְּזָכוּר. דְּהָא מָאן דְּנָטִיר גַּרְמֵיהּ וְלָא נְפַק מֵאֲתַר קַדִּישָׁא בְּשָׁמוֹר, כְּדֵין כַּמָּה עִטְרִין עִלָּאִין מִתְעַטְּרָן עַל רֵישֵׁיהּ מֵרָזָא דִּלְעֵילָא, כְּדֵין "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת" (שמות לא, טז), בְּשָׁמוֹר לְנַטְרָא לֵיהּ. לְדוֹרוֹתָם, לְדִירָתָם, "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ" (שמות טז, כט) וַדַּאי. כְּדֵין "בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות לא, יז) וְכוּ', בְּכַמָּה נְהוֹרִין בְּכַמָּה עִטְרִין עִלָּאִין.
בְּכַמָּה (דף לה' עמוד א') נְהוֹרִין בְּכַמָּה עִטְרִין עִלָּאִין. וּבֵיהּ אִתְעֲבִידַת הַבְדָּלָה, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וְכוּ'. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִשְׁתְּלִים שַׁבְּתָא וְיִשְׂרָאֵל אִתְנְטִירוּ בַּהּ מִכָּל זִינִין דִּלְבַר, אִשְׁתָּאֲרוּ אִינוּן מוּבְדָּלִין מִכֻּלְהוֹ אוּמִין. דְּהָא הַהוּא שַׁבְּתָא אִשְׁתְּלִים, וְסָלְקִין יוֹמִין אָחֲרָנִין מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה. וְיִשְׂרָאֵל הָכִי נָמֵי מִשְׁתָּאֲרָן מוּבְדָּלִין מִכֻּלָּם, מִתְקַשְּׁרָן בִּקְדוּשָׁתָא דְּמָארֵיהוֹן.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁיתְּסַר
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי יָד יהו"ה, וּבָהּ ולכל היד החזקה זו השכינה שהיא יד ה' ובה נאמר "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא). הַחֲזָקָה בְּגָלוּתָא, דְּלָא יָכְלִין לַהּ כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין. שהיא היד החזקה בגלות שלא יכולים לעמוד כנגדה כל הטמאים. וְאִיהִי יָד דְּאִתְּמָר בָּהּ והיא יד שנאמר בה "וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם" (יחזקאל א, ח) וְאוּקְמוּהָ והעמידו הפירוש 'יָדוֹ פְּשׁוּטָה תַּחַת כִּסֵּא וְכוּ' לְקַבֵּל שָׁבִים' (פסחים קיט). וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי פְּשׁוּטָה בְּגָלוּתָא לְקִבְלָא מָאן דְּתָב לְגַבָּהּ לְמֶהֱוֵי חֹסֵי בְצִלָּהּ. וּבָהּ וזו השכינה שהיא "פשוטה" בגלות לקבל מי שחוזר בתשובה אליה לחסות בצילה ובה נאמר"וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ" (ישעיהו נא, טז).
וְאִיהִי כַף הַיָּד, דְּאִתְּמָר בָּהּ והיא נקראת גם "כף היד" שנאמר בה "כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב" (במדבר ז, יד) וְכַף אִיהוּ מֵאָה. (דף לד' עמוד ב') וְרָזָא דָּא עֲשָׂרָה וַדַּאי, עֲשָׂרָה דְּסָלְקִין לְמֵאָה. כ"ף היא בגימטריה 100, וזה סוד עשרה ודאי, עשרה שעולים למאה בריבוי השפע, ובהוּבָהּ "טוֹב מְלֹא כַף נָחַת" (קהלת ד, ו). וְאִיהִי ה' אֶצְבָּעוֹת ה' תַּתָּאָה. והיא הכף הכוללת חמש אצבעות שהם סוד ה' תחתונה של שם הוי"ה ב"ה. וְאִיהִי פַּס יְדָא דִּכְתִיבַת מִילִין לְבֵלְשַׁצַּר והיא "פיסת היד" שכתבה המילים לבלשצר "מְנֵא מְנֵא" (דניאל ה, כה) וְכוּ'. דְּהָא בְּכָל אֲתַר דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְעַבְּדָא נִיסָּא שְׁכִינְתָּא אַקְדִּימַת תָּמָן, וזה שבכל מקום שצריך לעשות נס השכינה מקדימה לשם, לפיכך בְּגִין כָּךְ לְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה בְּגִין נְטִירוּ דְּיִשְׂרָאֵל. ולכל היד החזקה כדי לשמור ישראל "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דְּדַחֲלִין מִינַּהּ כֻּלְהוֹ סִטְרִין בִּישִׁין. דְּאִי לָאו הָכִי הֲווּ מְטַשְׁטְשִׁין לֵיהּ לְעָלְמָא. ולכל המורא הגדול שפוחדים ממנה כל הצדדים הרעים, שאם לא היה כך היו מטשטשים את העולם. וְאִיהִי יִרְאַת יְהֹוָ"ה לְמִדְחַל מִינָהּ כֹּלָּא. ונקראת "יראת ה'" שיפחדו ממנה הכל.
וְהָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָתֵי וְכַמָּה צַדִּיקַיָּא סַחֲרָנֵיהּ פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי שְׁכִינְתָּא אִיהִי יָד וְאִיהִי דַּי. והנה רב המנונא סבא בא, וכמה וכמה צדיקים סביבו פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל ודאי השכינה היא יד והיא ד"י, בַּהּ "וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ" (דברים טו, ח) דְּאִיהִי בַּתְרָאָה דְּכֹלָּא וְשַׁוִית תְּחוּמִין. שהיא בסוף הכל ועושה התחומים דְּאִתְּמָר בָּהּ שנאמר בה "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (שמות טז, כט) וְדָא תְּחוּם שַׁבָּת. דְּכָל שָׁאַר יוֹמִין קָיְימִין לְעֵילָא, אֲתַר דְּלֵית תָּמָן תְּחוּמָא. אֲבָל שַׁבָּת תָּמָן תְּחוּם וַדַּאי, דְּלָא לְנָפְקָא לְבַר. וכל שאר הימים עומדים למעלה, במקום שאין שם תחום, אבל שבת שם יש תחום ודאי שלא לצאת לחוץ. וּמָאן דְּאִתְנְטִיר בְּשַׁבְּתָא, אִתְקַדַּש בִּקְדוּשָׁתָא דְּמָארֵיהּ דְּלָא נָפַק לְאִתְעָרְבָא בַּהֲדֵי אָחֲרָנִין. ומי ששומר שבת מתקדש בקדושת אדונו, כיון שלא יצא להתערב באלה הצדדים האחרים, בְּגִין כָּךְ שַׁבָּתָא כֹּלָּא בִּנְטִירוּ קָאִים. וְרָזָא דָּא זָכוֹר וְשָׁמוֹר. לפיכך השבת כולה עומדת בסוד השמירה, וזה סוד זכור ושמור. וּמָאן דְּאִיתֵיהּ בְּשָׁמוֹר אִיתֵיהּ בְּזָכוּר. ומי שישנו ב"שמור" ונזהר לשומרה – ישנו ב"זכור" לפני בוראו לקדשו. דְּהָא מָאן דְּנָטִיר גַּרְמֵיהּ וְלָא נְפַק מֵאֲתַר קַדִּישָׁא בְּשָׁמוֹר, שהרי מי ששומר עצמו ולא יצא מהמקום הקדוש בסוד ה"שמור", כְּדֵין כַּמָּה עִטְרִין עִלָּאִין מִתְעַטְּרָן עַל רֵישֵׁיהּ מֵרָזָא דִּלְעֵילָא, אז כמה עטרות עליונות מתעטרות על ראשו מהסוד העליון, ואז כְּדֵין "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת" (שמות לא, טז), בְּשָׁמוֹר לְנַטְרָא לֵיהּ. בשמור – לשמור אותו. לְדוֹרוֹתָם, לְדִירָתָם, "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ" (שמות טז, כט) וַדַּאי. לדורותם – לדירתם דהיינו אל יצא איש ממקומו – זו דירתו בוודאי, ואז, כְּדֵין "בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות לא, יז) וְכוּ', בְּכַמָּה (דף לה' עמוד א') נְהוֹרִין, בְּכַמָּה עִטְרִין עִלָּאִין. בכמה אורות, בכמה עטרות עליונות. וּבֵיהּ אִתְעֲבִידַת הַבְדָּלָה, ועל ידי השבת נעשה הבדלה, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וְכוּ'. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִשְׁתְּלִים שַׁבְּתָא וְיִשְׂרָאֵל אִתְנְטִירוּ בַּהּ מִכָּל זִינִין דִּלְבַר, אִשְׁתָּאֲרוּ אִינוּן מוּבְדָּלִין מִכֻּלְהוֹ אוּמִין. שבשעה שנשלמת השבת בקדושתה ביציאתה, וישראל נשמרו בכוחה אותם מכל אותו מיני הטמאים שמבחוץ, נשארים ישראל מובדלים מכל האומות. דְּהָא הַהוּא שַׁבְּתָא אִשְׁתְּלִים, וְסָלְקִין יוֹמִין אָחֲרָנִין מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה. שהרי אותה השבת נשלמה, ועולים הימים האחרים משם והלאה. וְיִשְׂרָאֵל הָכִי נָמֵי מִשְׁתָּאֲרָן מוּבְדָּלִין מִכֻּלָּם, מִתְקַשְּׁרָן בִּקְדוּשָׁתָא דְּמָארֵיהוֹן. וישראל כמו כן נשארים מובדלים מכולם ומתקשרים בקדושת ריבונם.
תפילה שפ"ט מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה שפ"ט: מידת חנון מושכת חוט של חסד על ישראל, שכל המאורות מהפכים מידת הדין לרחמים, ונמחלים של העוונות בפעם אחת.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי יִחוּדְךָ נוֹדָע לָנוּ בְּחוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁאַתָּה מוֹשֵׁךְ עַל בָּנֶיךָ, שֶׁבּוֹ "וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם", וּמִיָּד כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁלְּךָ מְאִירִים לְטוֹבָה עַל מִי שֶׁנִּרְשָׁם בְּחוּט זֶה, וְזֶה 'מִי שֶׁחִנּוֹ מֻטָּל עַל הַבְּרִיּוֹת', שֶׁבָּזֶה אָמַרְתָּ לִגְאֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁתִּשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים, וְכֵן נֶאֱמַר "בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם", שֶׁהֲרֵי מִיָּד שֶׁיִּהְיֶה חוּט זֶה מָשׁוּךְ עֲלֵיהֶם – יִהְיֶה כָּל רָע נֶהְפַּךְ לְטוֹב, וְכָל קְלָלָה נֶהֶפְכָה לִבְרָכָה, שֶׁכָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁלְּךָ פּוֹנִים אֵלָיו לְטוֹבָה. וְכֵן נֶאֱמַר "יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ" בְּזֶה הַחֵן, מִשָּׁם וָהָלְאָה "יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ", שֶׁכָּל הַמְּאוֹרוֹת נוֹשְׂאִים פָּנִים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דִּין, אֶלָּא מִדַּת הַדִּין נֶהְפַּךְ לְמִדַּת הָרַחֲמִים. "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" וַדַּאי, וְזֶה וְחַנּוּן שֶׁבּוֹ תִּשְׁפֹּךְ רוּחַ חֵן עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, לִהְיוֹת כָּל עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל נִמְחָלִים בְּפַעַם אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "וּמַשְׁתִּי אֶת עֲוֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד", שֶׁאַתָּה חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ.
אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה לָנוּ אֲמִתְּךָ וְלֹא נֵבוֹשׁ לָעַד, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.