Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְעַל נִשְׁמָתָא אִתְּמַר "מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ" (מיכה ז, ה), דְּלָא תִדּוֹר אִם לֹא תְּשַׁלֵּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ" (משלי כב, כז), וְאִשְׁתָּאֲרוּ רוּחַ וְנֶפֶשׁ יְתוֹמִים. וְאִם נִשְׁמָתָא עָבְרַת עַל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא וְאַנְחַת חוֹבִין בְּגוּפָא, דִין אִיהוּ לִיפָּרַע מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה דְאִשְׁתָּאַר לוֹן מִנִּשְׁמָתָא, דִבְגִין חוֹבִין נָטְלִין מֵחַיָּיבַיָּא מַשְׁכּוֹנָא דְאִיהִי נִשְׁמָתָא, וְדָא אִיהוּ "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ" (שמות כב, כה).
וְאִי אִית לֵיהּ חוֹבִין וְאִית לֵיהּ זַכְוָון, אִתְפַּרְעוּ חוֹבִין בְּזַכְוָון, וְאִתְּמַר יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ, מִיָּד חָזְרִין לֵיהּ לְגוּפָא קֳדָם דְּיֵיתֵי שִׁמְשָׁא, וְדָא אִיהוּ "עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" (שמות כב, כה), דְּכַד נָאִים בַּר נַשׁ נִשְׁמָתָא סָלְקָא מִנֵּיהּ, וְלָא נָחְתַת בְּגוּפָא עַד דְּפָרְעַת כָּל חוֹבִין דְּעָבַד בַּר נַשׁ בְּהַהוּא יוֹמָא, וּבְגִין דָּא מְמַשְׁכֵּן לָהּ הַהוּא בֵּי דִינָא דִּלְעֵילָא, בְגִין דִּמְקַטְרְגָא סָלִיק אַבַּתְרָהָא לְמִתְּבַע מִינָהּ דִּינָא, בְּאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, תְּרֵין דְּאִתְּמַר לְעֵיל, וּתְרֵין דְּאִינוּן שַׁרְיָין עַל אִינוּן דִּמְגַלִּין עֶרְיָין דְּאוֹרַיְיתָא, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטִיר לָהּ בְּכָל יוֹמָא.
וּבְזִמְנָא דְחוֹבִין אִינוּן רַבְרְבִין, וּמַלְוְה בַּר נַשׁ חוֹבִין עַל מַשְׁכּוֹנָא, אָבַד מַשְׁכּוֹנָא דְאִיהִי נִשְׁמָתָא, וְלָא חָזְרַת לְגַבֵּיהּ, וְכֹלָּא אִיהוּ בְּדִין דְּדָן לָהּ גְּבוּרָה דְאִיהוּ בֵּי דִינָא רַבְרְבָא, בְכָל לֵילְיָא בִתְרֵין עֲשַׂר שַׁעֲתִּין וּבְשַׁבְעִין וּתְרֵין רְגָעִין כְּחֻשְׁבַּן חֶסֶד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא" (ישעיהו טז, ה), וְרָזָא דְמִלָּה "וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים, לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ" (איוב ז, יח).
וְאִית חוֹבִין דְּאִינוּן בְּסֵתֶר, וְלָא יְכִילִן לְאַסְהָדָא בְהוֹן מַלְאָכִין דְּאָזְלִין עִם נִשְׁמָתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ" (תהלים צא, יא), הָא שְׁכִינְתָּא סָהִידַת עֲלַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים" (ירמיהו כג, כד), בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא עַל רֵישֵׁיהּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ 'דַּע מַה לְמַעְלָה מִמָּךְ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בְּסֵפֶר נִכְתָּבִין', וְאָזְלִין לְגַבֵּי בֵּי דִינָא וְדָן עֲלַיְיהוּ דִין הַנִּשְׁבָּעִים, אוֹמִיאַת נִשְׁמָתָא עֲלַיְיהוּ וְאִתְפַּטְרַת, וְאִם לַאו - פַּרְעַת.
וְאִית חוֹבִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן 'וּבְיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם', וּמַרְאִין לָהּ חֲתִימַת יְדָהָא. וְאִית חוֹבִין דְּאִינוּן עַל תְּנַאי דְּאַתְנֵי עֲלֵיהּ לְפָרְעָא לוֹן בְּהַאי עָלְמָא, דְחוֹבִין דִּילֵיהּ בְּאַתְרֵיהּ, דְּלָא יִגְבַּהּ לוֹן תּוֹבֵעַ אֶלָּא בְּאַתְרֵיהּ, וְאִלֵּין אִינוּן חוֹבִין דְעֶשְׂרִין שְׁנִין.
(דף קמג ע"א) וְאִית חוֹבִין לְתַתָּא, דְאוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין דְּעַד עֶשְׂרִין שְׁנִין מַעֲנִישִׁין לְתַתָּא וְלָא לְעֵילָא. וְאִית חוֹבִין דְּמַעֲנִישִׁין לְעֵילָא וְתָבְעִין לוֹן לְעֵילָא בֵּי דִינָא רַבְרְבָא, וּבְגִינַיְיהוּ מְמַשְׁכְּנִין נִשְׁמָתָא לְעֵילָא, וְלָא מַנִּיחִין לָהּ לְנָחֲתָא לְתַתָּא, אֲבָל בְּחוֹבִין דְּמַעֲנִישִׁין עֲלַיְיהוּ לְתַתָּא, לָא מַעֲנִישִׁין לָהּ לְעֵילָא, וְלָא מְעַכְּבֵי לֵיהּ תַּמָּן. וְאִית חוֹבִין דְּנִשְׁמָתָא דְּגָבִין מִנַּיְיהוּ בְּכָל אֲתַר, כְּגוֹן "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ" (שמות כא, יז), דְאִתְּמַר בֵּיהּ "מוֹת יוּמָת" (שם), מִבֵּי דִינָא דִּלְעֵילָא וּמִבֵּי דִינָא דִלְתַתָּא, דְּאִתְדַּנַּת בִּתְרֵין דִּינִין, וּבְגִין חוֹבָא דָא בְכָל אֲתַר דְּאַשְׁכְּחִין לָהּ לְעֵילָא גָבִין מִינָהּ, וּבְכָל אֲתַר דְּאַשְׁכְּחִין לָהּ לְתַתָּא גָבִין מִינָהּ, וְלֵית פִּקּוּדָא דְלֵית לָהּ רְשׁוּ לְאַגָּנָא עֲלָהָא, דְּאִית חוֹבִין דְּדַיְינִין לָהּ בְּדִינִים חֲמוּרִים לְנִשְׁמָתָא, וְיֵתֵי מִצְוָה דְאִיהִי מַטְרוֹנִיתָא כְּגוֹן מִצְוַת תְּפִלִּין, וְאַגִּינַת עֲלֵיהּ וּפְרִישַׂת גַּדְפָהָא עֲלָהּ, וְלֵית רְשׁוּ לִמְקַטְרֵג לְקָרְבָא תַּמָּן. וְאִית חוֹבִין דְּמַטְרוֹנִיתָא לֵית לָהּ רְשׁוּ לְאַגָּנָא עֲלַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת" (שמות כא, יד).

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

וְעַל נִשְׁמָתָא אִתְּמַר "מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ" (מיכה ז, ה), דְּלָא תִדּוֹר אִם לֹא תְּשַׁלֵּם, וְעַל הַנְּשָׁמָה נֶאֱמַר מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ, שֶׁלֹּא תִדֹּר אִם לֹא תְשַׁלֵּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ" (משלי כב, כז), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ,  וְאִשְׁתָּאֲרוּ רוּחַ וְנֶפֶשׁ יְתוֹמִים. וְאִם נִשְׁמָתָא עָבְרַת עַל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא וְאַנְחַת חוֹבִין בְּגוּפָא, וְאִם הַנְּשָׁמָה עוֹבֶרֶת עַל מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְיוֹרְדִים חֲטָאִים לַגּוּף,  דִין אִיהוּ לִיפָּרַע מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, וְנִשְׁאֲרוּ הָרוּחַ וְהַנֶּפֶשׁ יְתוֹמִים,  בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה דְאִשְׁתָּאַר לוֹן מִנִּשְׁמָתָא, דִּין הוּא לִפָּרַע מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, בַּמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁנִּשְׁאָר לָהֶם מֵהַנְּשָׁמָה, דִבְגִין חוֹבִין נָטְלִין מֵחַיָּיבַיָּא מַשְׁכּוֹנָא דְאִיהִי נִשְׁמָתָא, שֶׁבִּגְלַל הַחֲטָאִים נוֹטְלִים מֵהָרְשָׁעִים אֶת הַמַּשְׁכּוֹן, שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה, וְדָא אִיהוּ "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ" (שמות כב, כה) וְזֶהוּ אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ.
 
וְאִי אִית לֵיהּ חוֹבִין וְאִית לֵיהּ זַכְוָון, אִתְפַּרְעוּ חוֹבִין בְּזַכְוָון, וְאִם יֵשׁ לוֹ חֲטָאִים וְיֵשׁ לוֹ זְכֻיּוֹת, נִפְרָעִים הַחֲטָאִים בַּזְּכֻיּוֹת,  וְאִתְּמַר יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ, מִיָּד חָזְרִין לֵיהּ לְגוּפָא קֳדָם דְּיֵיתֵי שִׁמְשָׁא, וְנֶאֱמַר יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ, מִיָּד מַחֲזִירִים אוֹתוֹ לַגּוּף לִפְנֵי שֶׁיָּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ,  וְדָא אִיהוּ "עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" (שמות כב, כה), דְּכַד נָאִים בַּר נַשׁ נִשְׁמָתָא סָלְקָא מִנֵּיהּ, וְזֶהוּ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם יָשֵׁן, עוֹלָה מִמֶּנּוּ הַנְּשָׁמָה, וְלָא נָחְתַת בְּגוּפָא עַד דְּפָרְעַת כָּל חוֹבִין דְּעָבַד בַּר נַשׁ בְּהַהוּא יוֹמָא, וְאֵין יוֹרֶדֶת לַגּוּף עַד שֶׁפּוֹרַעַת אֶת כָּל הַחֲטָאִים שֶׁעָשָׂה הָאָדָם בְּאוֹתוֹ יוֹם,  וּבְגִין דָּא מְמַשְׁכֵּן לָהּ הַהוּא בֵּי דִינָא דִּלְעֵילָא, וּמִשּׁוּם זֶה מְמַשְׁכֵּן אוֹתָהּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעְלָה,  בְגִין דִּמְקַטְרְגָא סָלִיק אַבַּתְרָהָא לְמִתְּבַע מִינָהּ דִּינָא, בְּאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, מִשּׁוּם שֶׁהַמְקַטְרֵג עוֹלֶה אַחֲרֶיהָ לִתְבֹּעַ מִמֶּנָּה דִין בְּאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין תְּרֵין דְּאִתְּמַר לְעֵיל - שְׁנַיִם שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמַעְלָה,  וּתְרֵין דְּאִינוּן שַׁרְיָין עַל אִינוּן דִּמְגַלִּין עֶרְיָין דְּאוֹרַיְיתָא, וּשְׁנַיִם שֶׁשּׁוֹרִים עַל אוֹתָם שֶׁמְּגַלִּים אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה.  זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטִיר לָהּ בְּכָל יוֹמָא אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹתָהּ בְּכָל יוֹם.
 
וּבְזִמְנָא דְחוֹבִין אִינוּן רַבְרְבִין, וּמַלְוְה בַּר נַשׁ חוֹבִין עַל מַשְׁכּוֹנָא, וּבִזְמַן שֶׁהַחֲטָאִים גְּדוֹלִים, וּמַלְוֶה אָדָם חֲטָאִים עַל הַמַּשְׁכּוֹן, אָבַד מַשְׁכּוֹנָא דְאִיהִי נִשְׁמָתָא, וְלָא חָזְרַת לְגַבֵּיהּ, אָבַד הַמַּשְׁכּוֹן, שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה, וְלֹא חוֹזֶרֶת אֵלָיו,  וְכֹלָּא אִיהוּ בְּדִין דְּדָן לָהּ גְּבוּרָה דְאִיהוּ בֵּי דִינָא רַבְרְבָא, וְהַכֹּל הוּא בַּדִּין שֶׁדָּנָה אוֹתָהּ הַגְּבוּרָה, שֶׁהִיא בֵּית הַדִּין הַגָּדוֹל,  בְכָל לֵילְיָא בִתְרֵין עֲשַׂר שַׁעֲתִּין וּבְשַׁבְעִין וּתְרֵין רְגָעִין כְּחֻשְׁבַּן חֶסֶד, בְּכָל לַיְלָה בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וּבְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם רְגָעִים כְּחֶשְׁבּוֹן חֶסֶ"ד,  דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא" (ישעיהו טז, ה), וְרָזָא דְמִלָּה "וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים, לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ" (איוב ז, יח)שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא, וְסוֹד הַדָּבָר - וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים, לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ.
 
וְאִית חוֹבִין דְּאִינוּן בְּסֵתֶר, וְלָא יְכִילִן לְאַסְהָדָא בְהוֹן מַלְאָכִין דְּאָזְלִין עִם נִשְׁמָתָא, וְיֵשׁ חֲטָאִים שֶׁהֵם בַּסֵּתֶר, וְלֹא יְכוֹלִים לְהָעִיד בָּהֶם הַמַּלְאָכִים שֶׁהוֹלְכִים עִם הַנְּשָׁמָה, דְאִתְּמַר בָּהּ "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ" (תהלים צא, יא), הָא שְׁכִינְתָּא סָהִידַת עֲלַיְיהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ, הֲרֵי הַשְּׁכִינָה מְעִידָה עֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים" (ירמיהו כג, כד), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים,  בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא עַל רֵישֵׁיהּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ 'דַּע מַה לְמַעְלָה מִמָּךְ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בְּסֵפֶר נִכְתָּבִין', מִשּׁוּם שֶׁשְּׁכִינָה עַל רֹאשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בְּסֵפֶר נִכְתָּבִים, (לִפְעָמִים הַנְּשָׁמָה לֹא הָיְתָה מוֹדָה בַחֲטָאִים שֶׁתּוֹבֵעַ עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, וְחוֹשֵׁד יֵצֶר הָרָע בָּזֶה) (וְלִפְעָמִים הַנְּשָׁמָה לֹא חָטְאָה, וְחוֹשֵׁד הַיֵּצֶר הָרָע בָּזֶה), וְאָזְלִין לְגַבֵּי בֵּי דִינָא וְדָן עֲלַיְיהוּ דִין הַנִּשְׁבָּעִים, אוֹמִיאַת נִשְׁמָתָא עֲלַיְיהוּ וְאִתְפַּטְרַת, וְאִם לַאו – פַּרְעַת, וְהוֹלְכִים אֶל בֵּית הַדִּין, וְדָן עֲלֵיהֶם דִּין הַנִּשְׁבָּעִים, נִשְׁבַּעַת הַנְּשָׁמָה עֲלֵיהֶם וְנִפְטֶרֶת, וְאִם לֹא - פּוֹרַעַת.
 
וְאִית חוֹבִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן 'וּבְיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם', וּמַרְאִין לָהּ חֲתִימַת יְדָהָא וְיֵשׁ חֲטָאִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וּבְיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם, וּמַרְאִים לָהּ חֲתִימַת יָדֶיהָ. וְאִית חוֹבִין דְּאִינוּן עַל תְּנַאי דְּאַתְנֵי עֲלֵיהּ לְפָרְעָא לוֹן בְּהַאי עָלְמָא, וְיֵשׁ חֲטָאִים שֶׁהֵם עַל תְּנַאי שֶׁמַּתְנֶה עָלָיו לִפְרֹעַ אוֹתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, דְחוֹבִין דִּילֵיהּ בְּאַתְרֵיהּ, דְּלָא יִגְבַּהּ לוֹן תּוֹבֵעַ אֶלָּא בְּאַתְרֵיהּ, שֶׁהַחֲטָאִים שֶׁלּוֹ בִּמְקוֹמוֹ, שֶׁלֹּא יִגְבֶּה אוֹתָם הַתּוֹבֵעַ אֶלָּא בִמְקוֹמוֹ,  וְאִלֵּין אִינוּן חוֹבִין דְעֶשְׂרִין שְׁנִין וְאֵלּוּ הֵם חֲטָאִים שֶׁל עֶשְׂרִים שָׁנִים,
(דף קמג ע"א) וְאִית חוֹבִין לְתַתָּא, דְאוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין דְּעַד עֶשְׂרִין שְׁנִין מַעֲנִישִׁין לְתַתָּא וְלָא לְעֵילָא וְיֵשׁ חֲטָאִים לְמַטָּה, שֶׁבֵּאֲרוּ הַקַּדְמוֹנִים שֶׁעַד עֶשְׂרִים שָׁנִים מַעֲנִישִׁים לְמַטָּה וְלֹא לְמַעְלָה. וְאִית חוֹבִין דְּמַעֲנִישִׁין לְעֵילָא וְתָבְעִין לוֹן לְעֵילָא בֵּי דִינָא רַבְרְבָא, וְיֵשׁ חֲטָאִים שֶׁמַּעֲנִישִׁים לְמַעְלָה, וְתוֹבְעִים אוֹתָם לְמַעְלָה בֵּית הַדִּין הַגָּדוֹל,  וּבְגִינַיְיהוּ מְמַשְׁכְּנִין נִשְׁמָתָא לְעֵילָא, וְלָא מַנִּיחִין לָהּ לְנָחֲתָא לְתַתָּא, וּבִשְׁבִילָם מְמַשְׁכְּנִים אֶת הַנְּשָׁמָה לְמַעְלָה, וְלֹא מְנִיחִים לָהּ לָרֶדֶת לְמַטָּה, אֲבָל בְּחוֹבִין דְּמַעֲנִישִׁין עֲלַיְיהוּ לְתַתָּא, לָא מַעֲנִישִׁין לָהּ לְעֵילָא, וְלָא מְעַכְּבֵי לֵיהּ תַּמָּן אֲבָל בַּחֲטָאִים שֶׁמַּעֲנִישִׁים עֲלֵיהֶם לְמַטָּה, לֹא מַעֲנִישִׁים אוֹתָהּ לְמַעְלָה וְלֹא מְעַכְּבִים אוֹתוֹ שָׁם. וְאִית חוֹבִין דְּנִשְׁמָתָא דְּגָבִין מִנַּיְיהוּ בְּכָל אֲתַר, כְּגוֹן "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ" (שמות כא, יז), דְאִתְּמַר בֵּיהּ "מוֹת יוּמָת" (שם), וְיֵשׁ חֲטָאִים שֶׁל הַנְּשָׁמָה שֶׁגּוֹבִים מֵהֶם בְּכָל מָקוֹם, כְּמוֹ וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ מוֹת יוּמָת,  מִבֵּי דִינָא דִּלְעֵילָא וּמִבֵּי דִינָא דִלְתַתָּא, דְּאִתְדַּנַּת בִּתְרֵין דִּינִין, מִבֵּית הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה וּמִבֵּית הַדִּין שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁנִּדּוֹנֵית בִּשְׁנֵי דִינִים,  וּבְגִין חוֹבָא דָא בְכָל אֲתַר דְּאַשְׁכְּחִין לָהּ לְעֵילָא גָבִין מִינָהּ, וּמִשּׁוּם הַחֵטְא הַזֶּה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁמּוֹצְאִים אוֹתָהּ לְמַעְלָה, גּוֹבִים מִמֶּנָּה, וּבְכָל אֲתַר דְּאַשְׁכְּחִין לָהּ לְתַתָּא גָבִין מִינָהּ, וְלֵית פִּקּוּדָא דְלֵית לָהּ רְשׁוּ לְאַגָּנָא עֲלָהָא, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמּוֹצְאִים אוֹתָהּ לְמַטָּה, גּוֹבִים מִמֶּנָּה וְאֵין מִצְוָה שֶׁאֵין לָהּ רְשׁוּת לְהָגֵן עָלֶיהָ.  דְּאִית חוֹבִין דְּדַיְינִין לָהּ בְּדִינִים חֲמוּרִים לְנִשְׁמָתָא, שֶׁיֵּשׁ חֲטָאִים שֶׁדָּנִים בְּדִינִים חֲמוּרִים אֶת הַנְּשָׁמָה,  וְיֵתֵי מִצְוָה דְאִיהִי מַטְרוֹנִיתָא כְּגוֹן מִצְוַת תְּפִלִּין, וְאַגִּינַת עֲלֵיהּ וּפְרִישַׂת גַּדְפָהָא עֲלָהּ, וְתָבֹא מִצְוָה שֶׁהִיא גְבִירָה כְּמוֹ מִצְוַת תְּפִלִּין, וּמְגִנָּה עָלָיו וּפוֹרֶשֶׂת כְּנָפֶיהָ עָלָיו, וְלֵית רְשׁוּ לִמְקַטְרֵג לְקָרְבָא תַּמָּן, וְאֵין רְשׁוּת לַמְקַטְרֵג לְהִתְקָרֵב לְשָׁם,   וְאִית חוֹבִין דְּמַטְרוֹנִיתָא לֵית לָהּ רְשׁוּ לְאַגָּנָא עֲלַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת" (שמות כא, יד), וְיֵשׁ חֲטָאִים שֶׁאֵין רְשׁוּת לַגְּבִירָה לְהָגֵן עֲלֵיהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְדָא סְקִילָה דַּעֲבָדִין בֵּיהּ בְּא' דְּאֲדֹנָ"י. מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה תְּקִיעָה, "וְהוֹקַעֲנוּם לַיהֹוָה" (שמואל ב' כא, ו). דְּכַמָּה אֲבָנִין אִזְדַרְקָן בֵּיהּ. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי י' אֶבֶן מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה. וְדָוִד כְּתִיב "וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל" (שמואל א' יז, מ). וּבְהוּ "וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ" (שמואל א' יז, מט) לְאַפָּלָא לֵיהּ מִכָּל דַּרְגִּין דְּבָעֵי לְאִתְאַחֲדָא בְּהוּ. וְכָל דָּא בְּיֵינָא דָּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי כוֹס בְּיַד יְהֹוָה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר" (תהלים עה, ט) וְכוּ'. וְיַיִן חַי אִתְחָזֵי לְבָרְכָא עֲלֵיהּ. וְאִצְטְרִיךְ (דף קנח' עמוד א')  לְאַרְמֵי בֵּיהּ מַיָּא וְדָא יְמִינָא, דְּהָכִי אִתְחָזֵי לִבְרָכָה וַדַּאי. וְאֵימָתַי יָהֲבִין בֵּיהּ מַיָּא? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּמָטָאן ל'וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ' (בברכת המזון). וְדָא בְּרָכָה וַדַּאי לְבַסְמָא לֵיהּ בִימִינָא. אֲבָל יֵינָא אַחֲרִינָא, יַיִן הַמְשַׁכֵּר דְּלָא קַבִּיל מַיָּא, וְלָא מְבָרְכִין עֲלֵיהּ. אֲבָל דָּא "וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים" (קהלת י, יט) בַּחַיִּים דֶּאֱלֹהִים חַיִּים כַּמָּה דְּאִתְּמָר.

תִּנְיָנָא 'מַלֵּא' וְדָא "וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהֹוָה" (דברים לג, כג). דִּבְגָלוּתָא אִתְּמָר "וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל" (דברים כח, מח). דְּהָא שְׁכִינְתָּא בְּזִמְנָא דִּקָיְימַת בְּאַתְרַהּ, אִתְקַשְּׁטַת בְּכַמָּה קִישּׁוּטִין וְאִתְמְלִיאַת מִכַּמָּה בִּרְכָאָן. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְקַת לְבַר, פָּשְׁטַת מֵעֲלַהּ כָּל אִינוּן קִישּׁוּטִין, וְכָל אִינוּן נְהוֹרִין עִלָּאִין אִתְגַּרִיעוּ מִינַּהּ, כֹּלָּא בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּלָא תִּתְהַנֵּי מִינַּיְיהוּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִתְתַּקְּנַת בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת בְּכֹלָּא. כְּדֵין "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" (דברים ח, ט) וְלֵית בַּהּ פְּגִימוּ.

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא אִיהִי אִלֵּם, דְּאִתְּמָר בַּהּ "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה" (תהלים לט, ג). אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין דְּקוֹל אִתְפְּרַשׁ מִינַּהּ, וּכְדֵין דִּבּוּר אִתְאַלַּם. אֲבָל בְּזִמְנָא (דף קנח' עמוד ב)  דְּקָלָא אִתְחַבָּר בַּהּ, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת אִיהִי מִכַּמָּה סְגוּלָּאָן וְאִתְקְרִיאַת 'סְגֻלַּת מְלָכִים'. וְדָא "וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן" (דניאל ז, ח) דְּאִתְּמָר בַּהּ "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב, יב) בְּגִין כָּךְ "מַלֵּא".

בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְרוֹקִינַת לְקִבְלַהּ סִטְרָא אַחֲרָא מְסָאֲבָא. וְדָא שְׁבָרִים מִסִּטְרָא דְּד' דְּאֲדֹנָ"י, דְּבֵיהּ "וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם" (שמות כג, כד). דְּכַמָּה טַעֲוָון וְצוּלְמִין קָיְימִין בְּדַרְגִּין, מִתְחַבְּרָן אִלֵּין בְּאִלֵּין, צוּלְמִין דְּפַרְזְלָא תַקִּיפִין לַחֲדָא. דִּבְזִמְנָא דְּהַהוּא אֶשָּׁא עִלָּאָה יִתְאַחֵד בְּהוּ, כֻּלְהוֹ יִתָּבְּרוּן וְיִפְּלוּן אֵיבָרִין אֵיבָרִין. וְדָא "וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא" (דניאל ב, לה). לְבָתַר אִתְתְּקַף אֵשׁ דָּא, וּבֵיהּ "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח) דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ" (עובדיה א, יח). בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ וִיהִיבַת לִיקֵדַת אֶשָּׁא" (דניאל ז, יא). וְדָא שְׂרֵפָה לְאִתְעַבְּרָא בַּהּ מֵעָלְמָא, בְּלֶהָבָה דָּא דְּאִיהוּ מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דִּינָא תַּקִּיפָא לְאִתּוֹקְדָא בֵּיהּ וַדַּאי.

וְדָא סְקִילָה דַּעֲבָדִין בֵּיהּ בְּא' דְּאֲדֹנָ"י, וזה התיקון נחשב כסקילה לס"מ, נעשית מכח אות א' של אדנ"י, מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה תְּקִיעָה. מצד החכמה תקיעה שנאמר בה "וְהוֹקַעֲנוּם לַיהֹוָה" (שמואל ב' כא, ו). דְּכַמָּה אֲבָנִין אִזְדַרְקָן בֵּיהּ. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי י' אֶבֶן מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה. שכמה אבנים נזרקו עליו לסוקלו בכח יחוד "שמע ישראל", והשכינה היא אות י', אב"ן מצד החכמה, ובדוד נאמר, וְדָוִד כְּתִיב "וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל" (שמואל א' יז, מ). וּבְהוּ ובאלו ה' חלוקים שנעשו לאבן אחת "וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ" (שמואל א' יז, מט) לְאַפָּלָא לֵיהּ מִכָּל דַּרְגִּין דְּבָעֵי לְאִתְאַחֲדָא בְּהוּ. וְכָל דָּא בְּיֵינָא דָּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ  להפיל אותו מכל המדריגות שרצה להאחז בהם. וכל זה נעשה בסוד היי"ן הזה שהוא תיקון חי, ממנו נמשך חיים למלכות, וסקילה לס"מ, שנאמר ביין, "כִּי כוֹס בְּיַד יְהֹוָה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר" (תהלים עה, ט) וְכוּ'. וְיַיִן חַי אִתְחָזֵי לְבָרְכָא עֲלֵיהּ. ויין חי שאין בו אחיזה של "אנשי דמים" ראוי לברך עליו, (דף קנח' עמוד א')  וְאִצְטְרִיךְ לְאַרְמֵי בֵּיהּ מַיָּא וְדָא יְמִינָא, דְּהָכִי אִתְחָזֵי לִבְרָכָה וַדַּאי. ויין חי שאין בו אחיזה של "אנשי דמים" ראוי לברך עליו, וצריך להמתיק ולהוסיף בו מים שהם מצד ימין, מצדה חסד, שכך ראוי לברך ברכה ודאי. וְאֵימָתַי יָהֲבִין בֵּיהּ מַיָּא? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּמָטָאן  ומתי נותנים בו מים? אלא בשעה שמגיעים בברכת המזון בברכה השניה לתיבת ל'וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ' (בברכת המזון). וְדָא בְּרָכָה וַדַּאי לְבַסְמָא לֵיהּ בִימִינָא. זו ברכת ה' ודאי שממותקת בימין. אֲבָל יֵינָא אַחֲרִינָא, יַיִן הַמְשַׁכֵּר דְּלָא קַבִּיל מַיָּא, וְלָא מְבָרְכִין עֲלֵיהּ. אבל יין אחר שהוא יין המשכר שהוא דין חזק במיוחד שלא מקבל מיתוק במים -  לא מברכים עליו. אֲבָל דָּא "וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים" (קהלת י, יט) בַּחַיִּים דֶּאֱלֹהִים חַיִּים כַּמָּה דְּאִתְּמָר. עד כאן תיקון יין חי.

תִּנְיָנָא 'מַלֵּא' וְדָא התיקון השני של הכוס הוא 'מלא' וזה "וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהֹוָה" (דברים לג, כג). דִּבְגָלוּתָא אִתְּמָר שבגלות נאמר "וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל" (דברים כח, מח). דְּהָא שְׁכִינְתָּא בְּזִמְנָא דִּקָיְימַת בְּאַתְרַהּ, אִתְקַשְּׁטַת בְּכַמָּה קִישּׁוּטִין וְאִתְמְלִיאַת מִכַּמָּה בִּרְכָאָן.  שהרי בזמן שהשכינה שנמצאת במקומה, מתקשטת בכמה קישוטים ומתמלאת בהרבה ברכות. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְקַת לְבַר, פָּשְׁטַת מֵעֲלַהּ כָּל אִינוּן קִישּׁוּטִין, וְכָל אִינוּן נְהוֹרִין עִלָּאִין אִתְגַּרִיעוּ מִינַּהּ, כֹּלָּא בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּלָא תִּתְהַנֵּי מִינַּיְיהוּ. אבל בשעה שהיא יוצאת לחוץ,פושטת מעליה כל אלה הקישוטים, וכל אלו האורות העליונים נחסרים ממנה, הכל בגלל הסטרא אחרא כשי שלא תהנה מהם. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִתְתַּקְּנַת בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת בְּכֹלָּא. כְּדֵין  אבל בזמן שנתקנת השכינה בתיקוניה כמו שראוי, אז מתמלאת בכולם, ואז, "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" (דברים ח, ט) וְלֵית בַּהּ פְּגִימוּ. שאין בה פגם

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא אִיהִי אִלֵּם, דְּאִתְּמָר בַּהּ ועוד השכינה בגלות היא אִלֵּם שנאמר בה "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה" (תהלים לט, ג). אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין דְּקוֹל אִתְפְּרַשׁ מִינַּהּ, וּכְדֵין דִּבּוּר אִתְאַלַּם.  למה אלא בגלל שה"קול" שהוא ז"א פרש ממנה, ואז דיבור נאלם וח"ו לא מגיע אליה השפע. אֲבָל בְּזִמְנָא (דף קנח' עמוד ב') דְּקָלָא אִתְחַבָּר בַּהּ, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת אִיהִי מִכַּמָּה סְגוּלָּאָן וְאִתְקְרִיאַת 'סְגֻלַּת מְלָכִים'. וְדָא  אבל בזמן שה"קול" מתחבר זה, אז מתמלאת היא בהרבה סגולות ונקראת "סגולת מלכים" וזה, "וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן" (דניאל ז, ח) דְּאִתְּמָר בַּהּ פה שהיא השכינה - מדברת גדולות מכח הקול שניתן בה. שנאמר בה, "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב, יב) אחת ושתיים הם שלושה - סוד ניקוד סגול, סוד השפע הנקרא סגולת מלכים, בְּגִין כָּךְ "מַלֵּא".

בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְרוֹקִינַת לְקִבְלַהּ סִטְרָא אַחֲרָא מְסָאֲבָא.  באותו הזמן שמקבלת השכינה את השפע מתרוקנת כנגדה הסטרא אחרא. וְדָא שְׁבָרִים מִסִּטְרָא דְּד' דְּאֲדֹנָ"י, דְּבֵיהּ  וזה סוד שברים מצד האות ד' של אדנ"י שבה, "וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם" (שמות כג, כד). דְּכַמָּה טַעֲוָון וְצוּלְמִין קָיְימִין בְּדַרְגִּין, מִתְחַבְּרָן אִלֵּין בְּאִלֵּין, צוּלְמִין דְּפַרְזְלָא תַקִּיפִין לַחֲדָא. שכמה אלילים וצלמים עומדים במדרגות, מתחברים אלה באלה, צלמי ברזל חזקים לאחד.  דִּבְזִמְנָא דְּהַהוּא אֶשָּׁא עִלָּאָה יִתְאַחֵד בְּהוּ, כֻּלְהוֹ יִתָּבְּרוּן וְיִפְּלוּן אֵיבָרִין אֵיבָרִין. וְדָא  ובזמן שההוא האש העליונה של השכינה תאחוז בהם, כולם ישברו ויפלו איברים איברים. וזה, "וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא" (דניאל ב, לה). לְבָתַר אִתְתְּקַף אֵשׁ דָּא, וּבֵיהּ  בתחילה בכח האבן, ואחר כך תתחזק האש הזאת, ובה, "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח) דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שנאמר בה "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ" (עובדיה א, יח). בְּהַהוּא זִמְנָא  באותו הזמן, "וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ וִיהִיבַת לִיקֵדַת אֶשָּׁא" (דניאל ז, יא). וְדָא שְׂרֵפָה לְאִתְעַבְּרָא בַּהּ מֵעָלְמָא, בְּלֶהָבָה דָּא דְּאִיהוּ מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דִּינָא תַּקִּיפָא לְאִתּוֹקְדָא בֵּיהּ וַדַּאי. וזה שריפה שתעבירם מהעולם, בלהבה זו שהוא משיח בן יוסף - דין חזק לשרוף אותם ודאי.

קישור לדף זוהר תניינא