Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

טַעֲמֵי אִינוּן מִן כִּתְרָא, וְאִינוּן בְּרֵישָׁא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, נְקוּדִין מִן מוֹחָא, וְאִינוּן בִּרְכָאָן עַל רֵישָׁא דְצַדִּיק, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק" (משלי י, ו), וְאִינוּן תְּלַת טִפִּין דְּאִתְמַשְׁכוּ מִן מוֹחָא לְגַבֵּי בְּרִית מִילָה, אַתְוָון מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה, וְכֻלְּהוּ אִתְכְּלִילָן בְּמַלְכוּתָא, וּנְקוּדֵי לְאַתְוָון כְּנִשְׁמָתָא לְגוּפָא, דְּגוּפָא אִיהוּ כְּסוּס לָרוֹכֵב, וְאַתְוָון אִינוּן פְּתִיחִין לִנְקוּדֵי לְקַבְּלָא לוֹן, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, יא), לְקַבְּלָא עֲלַיְהוּ נְקוּדֵי, וּנְקוּדֵי בְּכָל אֲתַר 'בַּת קוֹל'.
טַעֲמֵי אִינוּן מָאנֵי קְרָבָא, רָפֶ"ה אִיהוּ לְעֵילָא מֵאַתְוָון, וַעֲלֵיה אִתְּמַר "וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, כב), נָטוּי דָּא אִיהוּ רָפֶ"ה, נָטוּי עַל רָאשֵׁי חֵיוָן, דְּאִינוּן יְהֹוָה אַרְבַּע אַתְוָון וַדַּאי, דָּגֵ"שׁ אִיהוּ מִלְּגָאו דְּאַתְוָון, כְּגַוְונָא דָא יְהֹוָה, רָפֶ"ה מִלְּבָר כְּגַוְונָא דָא יְהֹוָה, וְאִינוּן כְּמֶתֶג וָרֶסֶן לְאוֹתִיּוֹת, וּבְהוֹן וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, רָצוֹא בְּדָגֵ"שׁ, וָשׁוֹב בְּרָפֶ"ה.

תקונא שתיתאה

(דף כא ע"א) בְּרֵאשִׁית, קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר לְאֵלִיָּהוּ, אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ בְּאוֹמָאָה עֲלָךְ בְּמַלְכוּת קַדִּישָׁא, דְאִיהִי נְפִילָא בְגָלוּתָא, טוֹל רְשׁוּתָא דְלָא תָזוּז מִינָן, דְּהָא שְׁכִינְתָּא וְחֵילָהָא נָטְרִין לָךְ, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה" (ישעיהו לג, ז), לְבַר מֵהֵיכָלִין, לָא אִית מָאן דִּמְקַבֵּל צְלוֹתִין דְּיִשְׂרָאֵל, כַּמָּה צִפָּרִין מְצַפְצְפִין בִּצְלוֹתִין לְגַבֵּי אִמָּהוֹן, דְּאִינוּן מְקַנְנָן עַל אַרְעָא, דְנָטְרִין לָךְ, וְכֻלְּהוּ אִתְקְרִיאוּ צִפָּרִים, עַל שֵׁם קַן צִפּוֹר דְּאִיהִי אִימָּא קַדִּישָׁא, דְאִתְּמַר בָּהּ "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ" (דברים כב, ו), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת" (תהלים פד, ד), וְדָא ב' מִבְּרֵאשִׁית, דְּאִתְּמַר בָּהּ "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת" (משלי כד, ג), "וּדְרוֹר קֵן לָהּ" (תהלים פד, ד) דָּא אִימָּא עִלָּאָה יוֹבֵל, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ" (ויקרא כה, י), בְּזִמְנָא דְצִפּוֹר מָצְאָה בַיִת דְּאִיהִי בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְאִתְבְּנִיאַת וְאִתְתַּקְנַת, מִיָּד דְּרוֹר דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, אַשְׁכְּחַת קֵן לָהּ לְעֵילָא.
וּמִיָּד "אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ" (תהלים פד, ד), אִלֵּין שִׁית בְּנִין דִּילָהּ, שִׁית סְפִירָן, דְּאִינוּן שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, כֻּלְּהוּ פָרְחִין לְגַבָּהּ, בְּכַמָּה חַגִּין וּזְמַנִּין וְיוֹמִין טָבִין, וְאֶפְרוֹחִים דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, כֻּלְּהוּ פָרְחִין עִמָּהּ בְּגָלוּתָא, וּבְזִמְנָא דְאִנּוּן בֵּיצִים, דְּלֵית לוֹן גַּדְפִין בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה לְפָרְחָא, אִתְּמַר בָּהּ "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו).
אִי הָכִי מַאי כִּי יִקָּרֵא קַן, אֶלָּא בְזִמְנָא דְלֵית לָהּ לִשְׁכִינְתָּא אֲתַר לְשַׁרְיָא תַּמָּן בִּקְבִיעוּ, אִיהִי אָזְלַת בְּמִקְרֶה, וְדָא אִיהוּ "כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ" וְכוּ', כְּמָה דְנִשְׁמָתִין עָבְדִין, הָכִי שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן, נִשְׁמָתָא דְאִיהִי קְבוּעָה בִּצְלוֹתָא אוֹ בְּאוֹרַיְיתָא אִיהִי אֲתַר קָבוּעַ לְשַׁרְיָא בָּהּ שְׁכִינְתָּא, אֲבָל נִשְׁמָתָא דְלֵית לָהּ קְבִיעוּ בִצְלוֹתָא אוֹ בְּאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא אִי אִזְדַּמְנַת לָהּ בְּמִקְרֶה, הָכִי אִיהִי שַׁרְיָא עֲלָהּ בְּמִקְרֶה, וְדָא אִיהוּ כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ וְכוּ'.
דְּוַדַּאי נִשְׁמָתָא, אִיהִי 'קַן צִפּוֹר' וְכֵן הַהִיא נִשְׁמָתָא דְבַר נַשׁ אִתְקְרִיאַת 'קַן צִפּוֹר', וְגוּפָא 'קַן דְּנִשְׁמָתָא', וְכֵן נִשְׁמָתִין דְּאִינוּן עוּלֵימָאן דִּילָהּ, דְּאִתְקְרִיאוּ "בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ" (תהלים מה, טו), יָתְבִין בְּגוּפִין דְּאִינוּן קַן דִּלְהוֹן בְּאֹרַח מִקְרֶה, בְּזִמְנָא דְלַאו אִינוּן קְבוּעִין בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מֶדְרָשׁוֹת, וְדָא אִיהוּ "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ" (דברים כב, ו).

טַעֲמֵי אִינוּן מִן כִּתְרָא, וְאִינוּן בְּרֵישָׁא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, הַטְּעָמִים הֵם מִן הַכֶּתֶר, וְהֵם בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי.  נְקוּדִין מִן מוֹחָא, וְאִינוּן בִּרְכָאָן עַל רֵישָׁא דְצַדִּיק, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק" (משלי י, ו), הַנְּקֻדּוֹת מִן הַמֹּחַ, וְהֵם בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁ הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וְאִינוּן תְּלַת טִפִּין דְּאִתְמַשְׁכוּ מִן מוֹחָא לְגַבֵּי בְּרִית מִילָה, וְהֵם שְׁלֹשׁ הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִן הַמֹּחַ אֶל בְּרִית הַמִּילָה.  אַתְוָון מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה, וְכֻלְּהוּ אִתְכְּלִילָן בְּמַלְכוּתָא, הָאוֹתִיּוֹת מִצַּד הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, וְכֻלָּן נִכְלְלוּ בַמַּלְכוּת,  וּנְקוּדֵי לְאַתְוָון כְּנִשְׁמָתָא לְגוּפָא, דְּגוּפָא אִיהוּ כְּסוּס לָרוֹכֵב, וְהַנְּקֻדּוֹת לָאוֹתִיּוֹת כִּנְשָׁמָה לַגּוּף, שֶׁהַגּוּף הוּא כְּסוּס לָרוֹכֵב,  וְאַתְוָון אִינוּן פְּתִיחִין לִנְקוּדֵי לְקַבְּלָא לוֹן, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, יא), וְהָאוֹתִיּוֹת פְּתוּחוֹת לַנְּקֻדּוֹת לְקַבֵּל אוֹתָן, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת מִלְמָעְלָה,  לְקַבְּלָא עֲלַיְהוּ נְקוּדֵי, וּנְקוּדֵי בְּכָל אֲתַר 'בַּת קוֹל' לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם נְקֻדּוֹת, וּנְקֻדּוֹת בְּכָל מָקוֹם בַּת קוֹל.
 
טַעֲמֵי אִינוּן מָאנֵי קְרָבָא, רָפֶ"ה אִיהוּ לְעֵילָא מֵאַתְוָון, הַטְּעָמִים אֵלּוּ הֵם בִּגְדֵי הַקְּרָב, רָפֶ"ה הוּא לְמַעְלָה מֵהָאוֹתִיּוֹת,  וַעֲלֵיה אִתְּמַר "וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, כב) וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ, כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה. נָטוּי דָּא אִיהוּ רָפֶ"ה, נָטוּי עַל רָאשֵׁי חֵיוָן, דְּאִינוּן יְהֹוָה אַרְבַּע אַתְוָון וַדַּאי, נָטוּי זֶהוּ רָפֶ"ה, נָטוּי עַל רָאשֵׁי הַחַיּוֹת שֶׁהֵם יהו"ה, אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת וַדַּאי.  דָּגֵ"שׁ אִיהוּ מִלְּגָאו דְּאַתְוָון, כְּגַוְונָא דָא יְהֹוָה, רָפֶ"ה מִלְּבָר כְּגַוְונָא דָא יְהֹוָה, וְאִינוּן כְּמֶתֶג וָרֶסֶן לְאוֹתִיּוֹת, דָּגֵ"שׁ הוּא מִתּוֹךְ הָאוֹתִיּוֹת, כְּמוֹ זֶה: יּהּוּ"הּ, רָפֶ"ה מִבַּחוּץ כְּמוֹ זֶה: יֹהֹוֹ"הֹ, וְהֵם כְּמוֹ מֶתֶג וְרֶסֶן לָאוֹתִיּוֹת,  וּבְהוֹן וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, רָצוֹא בְּדָגֵ"שׁ, וָשׁוֹב בְּרָפֶ"ה, וּבָהֶן וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, רָצוֹא בְדָגֵ"שׁ, וָשׁוֹ"ב בְּרָפֶ"ה.

תקונא שתיתאה תִּקּוּן שִׁשִּׁי

(דף כא ע"א) בְּרֵאשִׁית, קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר לְאֵלִיָּהוּ, אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ בְּאוֹמָאָה עֲלָךְ בְּמַלְכוּת קַדִּישָׁא, דְאִיהִי נְפִילָא בְגָלוּתָא, טוֹל רְשׁוּתָא דְלָא תָזוּז מִינָן, קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן, (פָּתַח) וְאָמַר לְאֵלִיָּהוּ: אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ, בִּשְׁבוּעָה עָלֶיךָ בַּמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא נְפוּלָה בַגָּלוּת, טֹל רְשׁוּת שֶׁלֹּא תָזוּז מֵעִמָּנוּ, דְּהָא שְׁכִינְתָּא וְחֵילָהָא נָטְרִין לָךְ, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה" (ישעיהו לג, ז בְּרֵאשִׁית, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה וְחֵילוֹתֶיהָ שׁוֹמְרִים אוֹתְךָ, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה,), לְבַר מֵהֵיכָלִין, לָא אִית מָאן דִּמְקַבֵּל צְלוֹתִין דְּיִשְׂרָאֵל, צוֹעֲקִים מִחוּץ לַהֵיכָלוֹת. אֵין שָׁם מִי שֶׁמְּקַבֵּל אֶת תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל,  כַּמָּה צִפָּרִין מְצַפְצְפִין בִּצְלוֹתִין לְגַבֵּי אִמָּהוֹן, דְּאִינוּן מְקַנְנָן עַל אַרְעָא, דְנָטְרִין לָךְ, וְכֻלְּהוּ אִתְקְרִיאוּ צִפָּרִים, כַּמָּה צִפֳּרִים מְצַפְצְפוֹת בִּתְפִלּוֹת אֶל אִמָּם, שֶׁהֵם מְקַנְּנוֹת עַל הָאָרֶץ, שֶׁשּׁוֹמְרִים אוֹתְךָ, וְכֻלָּם נִקְרְאוּ צִפֳּרִים, עַל שֵׁם קַן צִפּוֹר דְּאִיהִי אִימָּא קַדִּישָׁא, דְאִתְּמַר בָּהּ "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ" (דברים כב, ו), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת" (תהלים פד, ד), עַל שֵׁם קַן צִפּוֹר, שֶׁהִיא הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת,  וְדָא ב' מִבְּרֵאשִׁית, דְּאִתְּמַר בָּהּ "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת" (משלי כד, ג), וְזוֹ ב' מִבְּרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת.  "וּדְרוֹר קֵן לָהּ" (תהלים פד, ד) דָּא אִימָּא עִלָּאָה יוֹבֵל, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ" (ויקרא כה, י), וּדְרוֹר קֵן לָהּ - זוֹ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה יוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ. בְּזִמְנָא דְצִפּוֹר מָצְאָה בַיִת דְּאִיהִי בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְאִתְבְּנִיאַת וְאִתְתַּקְנַת, מִיָּד דְּרוֹר דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, אַשְׁכְּחַת קֵן לָהּ לְעֵילָא. בִּזְמַן שֶׁצִּפּוֹר מָצְאָה בַיִת, שֶׁהִיא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְנִבְנְתָה וְנִתְתַּקְּנָה, מִיָּד הַדְּרוֹר, שֶׁהִיא שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה, מָצְאָה קֵן לָהּ לְמַעְלָה.
 
 וּמִיָּד "אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ" (תהלים פד, ד), אִלֵּין שִׁית בְּנִין דִּילָהּ, שִׁית סְפִירָן, דְּאִינוּן שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, כֻּלְּהוּ פָרְחִין לְגַבָּהּ, וּמִיָּד אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרוֹחֶיהָ, אֵלּוּ שֵׁשֶׁת בָּנֶיהָ, שֵׁשׁ סְפִירוֹת, שֶׁהֵם שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, כֻּלָּם פּוֹרְחִים אֵלֶיהָ,  בְּכַמָּה חַגִּין וּזְמַנִּין וְיוֹמִין טָבִין, וְאֶפְרוֹחִים דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, כֻּלְּהוּ פָרְחִין עִמָּהּ בְּגָלוּתָא, בְּכַמָּה חַגִּים וּזְמַנִּים וְיָמִים טוֹבִים. וְאֶפְרוֹחִים, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, כֻּלָּם פּוֹרְחִים עִמָּהּ בַּגָּלוּת,  וּבְזִמְנָא דְאִנּוּן בֵּיצִים, דְּלֵית לוֹן גַּדְפִין בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה לְפָרְחָא, אִתְּמַר בָּהּ "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו) וּבִזְמַן שֶׁהֵם בֵּיצִים, שֶׁאֵין לָהֶם כְּנָפַיִם בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה לִפְרֹחַ, נֶאֱמַר בָּהּ לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. אִי הָכִי מַאי כִּי יִקָּרֵא קַן, אִם כָּךְ, מַה זֶּה כִּי יִקָּרֵא קַן?  אֶלָּא בְזִמְנָא דְלֵית לָהּ לִשְׁכִינְתָּא אֲתַר לְשַׁרְיָא תַּמָּן בִּקְבִיעוּ, אִיהִי אָזְלַת בְּמִקְרֶה,  אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁאֵין לַשְּׁכִינָה מָקוֹם לִשְׁרוֹת שָׁם בִּקְבִיעוּת, הִיא הוֹלֶכֶת בְּמִקְרֶה,  וְדָא אִיהוּ "כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ" וְכוּ', וְזֶהוּ כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ. כְּמָה דְנִשְׁמָתִין עָבְדִין, הָכִי שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן, כְּמוֹ שֶׁנְּשָׁמוֹת עוֹשׂוֹת, כָּךְ שׁוֹרָה עִמָּהֶם שְׁכִינָה.  נִשְׁמָתָא דְאִיהִי קְבוּעָה בִּצְלוֹתָא אוֹ בְּאוֹרַיְיתָא אִיהִי אֲתַר קָבוּעַ לְשַׁרְיָא בָּהּ שְׁכִינְתָּא, הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא קְבוּעָה בַתְּפִלָּה אוֹ בַתּוֹרָה, הִיא מָקוֹם קָבוּעַ לִשְׁרוֹת בּוֹ שְׁכִינָה,  אֲבָל נִשְׁמָתָא דְלֵית לָהּ קְבִיעוּ בִצְלוֹתָא אוֹ בְּאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא אִי אִזְדַּמְנַת לָהּ בְּמִקְרֶה, אֲבָל נְשָׁמָה שֶׁאֵין לָהּ קְבִיעוּת בַּתְּפִלָּה אוֹ בַתּוֹרָה, אֶלָּא אִם מִזְדַּמֶּנֶת לָהּ בְּמִקְרֶה,  הָכִי אִיהִי שַׁרְיָא עֲלָהּ בְּמִקְרֶה, וְדָא אִיהוּ כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ וְכוּ' כָּךְ הִיא שׁוֹרָה עָלֶיהָ בְּמִקְרֶה, וְזֶהוּ כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ וְכוּ'.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְיִשְׂרָאֵל מְסָרִין גַּרְמַיְיהוּ לְמוֹתָא בְּגִינָה לְשֵׁיזָבָא לַהּ מֵהַהוּא חִוְיָא. דְּמָאן דְּקָטִיל לֵיהּ אִתְיְהִיבַת לֵיהּ בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא. כְּגוֹן מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא. וּבְזִמְנָא דְּחָמָא לֵיהּ בַּסְּנֶה דְּחִיל מִינֵּיהּ וְעָרַק מִקַּמֵּיהּ, עַד דְּאַתְקִיף לֵיהּ מַלְכָּא, וְאָמַר לֵיהּ "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). וְהָכִי בְּכָל זִמְנָא דְּאִתְּעַר חַוְיָא אִצְטְרִיךְ לְאִינּוּן זַכָּאִין דְּיִשְׂרָאֵל לְמֵיקָם לְקֳבְלֵיהּ, בְּכַמָּה זִינֵי קְרָבָא עַד דִימִיתוּן לֵיהּ. כְּדֵין נַטִּיל קִירְטָא בִּידוֹי וְזָרִיק לֵיהּ. קָם וְאָמַר, אַתְקִיפוּ לִי בָּאֲבָנִין דִּלְכוֹן. מִיָּד נַטִּיל אִיהוּ קִירְטָא בִּידוֹי וּמָחָא לֵיהּ לְחִוְיָא עַד דִּקְטִיל לֵיהּ. מִיָּד קָלָא נָפִיק וְאָמַר הָא חִוְיָא מְסָאֲבָא מִית בִּמְחָאָה דְּמָחוּ לֵיהּ וְכוּ'.

קָם מט"ט שָׂרָא רָבָא וְאָמַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בְּזִמְנָא דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, דִּכְדֵין כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין יְהוֹן מִתְתַּקְּפָן בְּתוּקְפַּיְיהוּ, מַה דַּהֲווֹ חַלָּשִׁין בְּגָלוּתָא, בְּזִמְנָא דְּיִתְעַבַּר חִוְיָא דָּא לְגַמְרֵי מֵעָלְמָא, וְיִתְתַּקַּן כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים.

קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' זַכָּאָה חוּלָקָךְ דִּכְתִיב בְּךָ "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" (תהלים כה, יד) אִלֵּין ע' אַנְפִּין דְּאוֹרַיְתָא דְּאִתְמְסָרוּ לְאִתְגַּלָּאָה בִּתְרֵין, (דף לד' עמוד א') לִירֵאָיו וַדַּאי, חַד ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא וְחַד אַנְתְּ וְכוּ'. דִּבְשַׁעֲתָא דְּשַׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין אִתַּתְקְנוּ בְּקַדְמִיתָא, שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי בַּת שֶׁבַע אִתְתַּקְּנַת בְּכֻלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה חָכְמְתָא אִתְפַּשְׁטַת בְּכָל עָלְמָא, דְּכֹלָּא אִתְתַּקַּן בְּרָזָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת. אֲבָל אִיהוּ שָׁארֵי מִלָּה, וְהַשְׁתָּא אַנְתְּ מַשְׁלִים לַהּ. וּכְדֵין אִתְּמָר "וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" (תהלים כה, יד), דָּא בְּרִית דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה" (ירמיהו לג, כה) וְכוּ'. דְּהָא אֲתַר דָּא אִיהוּ אֲתַר דְּבֵיהּ כְּלִילָן כֻּלְהוֹ רָזִין דְּכֻלְּהוּ עָלְמִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, כֻּלְהוֹ סְדָרִין דִּלְהוֹן, כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּלְהוֹן. וְאִי לָאו דְּאִתְתַּקְּנוּ בְּהַהוּא אֲתַר, לָא נָפְקִין לְבָתַר בְּאַתְרַיְיהוּ, בְּגִין כָּךְ "חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (ירמיהו לג, כה) וְכוּ', וְדָא בְּרִית. וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם, דְּהָא לְכוּ אִתְמְסַר תִּיקּוּנָא דָּא, תִּיקּוּנָא דְּכָל עָלְמִין בִּנְהִירוּ דְּזֹהַר עִלָּאָה דְּקָאִים לְפַרְנְסָא לְכֻלְּהוּ עָלְמִין. זַכָּאָה חוּלָקֵכוֹן:

וְיִשְׂרָאֵל מְסָרִין גַּרְמַיְיהוּ לְמוֹתָא בְּגִינָה לְשֵׁיזָבָא לַהּ מֵהַהוּא חִוְיָא. דְּמָאן דְּקָטִיל לֵיהּ אִתְיְהִיבַת לֵיהּ בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא וישראל מוסרים גופם למיתה על השכינה להצילה מאותו הנחש היונק ממנה, ומי הורג את הנחש נותנים לו את ביתו של המלך שהיא השכינה לאשה, דהיינו כדוגמת הגבר המשפיע באשתו, זוכה אותו אחד להיות הגורם שבגינו יושפע השפע לשכינה כאשתו ממש. כְּגוֹן מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, וּבְזִמְנָא דְּחָמָא לֵיהּ בַּסְּנֶה דְּחִיל מִינֵּיהּ וְעָרַק מִקַּמֵּיהּ כמו משה הרועה הנאמן, ובזמן שראה את הנחש במעמד הסנה פחד ממנו וברח מפניועַד דְּאַתְקִיף לֵיהּ מַלְכָּא עד שחיזק אותו המלך ונתן בו כח ואמר לו, וְאָמַר לֵיהּ "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). וְהָכִי בְּכָל זִמְנָא דְּאִתְּעַר חַוְיָא אִצְטְרִיךְ לְאִינּוּן זַכָּאִין דְּיִשְׂרָאֵל לְמֵיקָם לְקֳבְלֵיהּ, וכמו כן, בכל זמן שמתעורר הנחש, צריכים אותם הזכאים בישראל יראי שמים שאין בהם חטא לקום כנגדו בְּכַמָּה זִינֵי קְרָבָא עַד דִימִיתוּן לֵיהּ, בכמה כלי מלחמה עד שימיתו אותו.

כְּדֵין נַטִּיל קִירְטָא בִּידוֹי וְזָרִיק לֵיהּ. קָם וְאָמַר, אַתְקִיפוּ לִי בָּאֲבָנִין דִּלְכוֹן. ואז, לקח אליהו את הקֶלַע בידו והטיל עליו האבן. קם ואמר, בואו לעזרתי באבנים שלכם. מִיָּד נַטִּיל אִיהוּ קִירְטָא בִּידוֹי וּמָחָא לֵיהּ לְחִוְיָא עַד דִּקְטִיל לֵיהּ. מִיָּד קָלָא נָפִיק וְאָמַר הָא חִוְיָא מְסָאֲבָא מִית בִּמְחָאָה דְּמָחוּ לֵיהּ וְכוּ'. מיד נטל הרמח"ל את הקל בידו, והיכה את הנחש עד שהרג אותו. מיד יצא קול ואמר, זה הנחש הטמא מת במכות שהיכו אותו אליהו הנביא והרמח"ל.

קָם מט"ט שָׂרָא רָבָא וְאָמַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בְּזִמְנָא דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, דִּכְדֵין כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין יְהוֹן מִתְתַּקְּפָן בְּתוּקְפַּיְיהוּ בזמן שיבוא מלך המשיח, בגינו כל המאורות יהיו מתחזקים בכח רב, מַה דַּהֲווֹ חַלָּשִׁין בְּגָלוּתָא, בְּזִמְנָא דְּיִתְעַבַּר חִוְיָא דָּא לְגַמְרֵי מֵעָלְמָא, לעומת מה שהיו חלשים בזמן הגלות, וזה יהיה בזמן יעבור הנחש הזה לגמרי מהעולם וְיִתְתַּקַּן כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים והכל יתוקן בתיקון שלם.

קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' זַכָּאָה חוּלָקָךְ דִּכְתִיב בְּךָ קם משה הרועה הנאמר ואמר רבי רבי הרמח"ל, אשרי חלקך שנאמר עליך "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" (תהלים כה, יד) אִלֵּין ע' אַנְפִּין דְּאוֹרַיְתָא דְּאִתְמְסָרוּ לְאִתְגַּלָּאָה בִּתְרֵין, (דף לד' עמוד א') לִירֵאָיו וַדַּאי אלה ע' פנים של התורה שנמסרו להתגלות לשניים והם: חַד ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא וְחַד אַנְתְּ וְכוּ' אחד הוא רבי שמעון בר יוחאי המאור הקדוש ואחד השני אתה הרמח"ל וכו'. דִּבְשַׁעֲתָא דְּשַׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין אִתַּתְקְנוּ בְּקַדְמִיתָא, שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי בַּת שֶׁבַע אִתְתַּקְּנַת בְּכֻלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין. שבשעה ששבעים תיקונים אלה של הזוהר נתקנו בהתחלה, השכינה שהיא בת שבע – שביעית למאורות שעליה – נתקנה בכל אלה המדרגות העליונות מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה חָכְמְתָא אִתְפַּשְׁטַת בְּכָל עָלְמָא, דְּכֹלָּא אִתְתַּקַּן בְּרָזָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת. משם והלאה החכמה התפשטה בכל העולם, והכל נתקן בסוד זה כראוי. אֲבָל אִיהוּ שָׁארֵי מִלָּה, וְהַשְׁתָּא אַנְתְּ מַשְׁלִים לַהּ. אבל הרשב"י התחיל את הגילוי ואתה משלים אותו, ואז נאמר, וּכְדֵין אִתְּמָר "וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" (תהלים כה, יד) ששניהם מצד הברית שהוא סוד המשכילים, שלהם ניתנה הרשות לכתוב, דָּא בְּרִית דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה" (ירמיהו לג, כה) וְכוּ'. דְּהָא אֲתַר דָּא אִיהוּ אֲתַר דְּבֵיהּ כְּלִילָן כֻּלְהוֹ רָזִין דְּכֻלְּהוּ עָלְמִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, כֻּלְהוֹ סְדָרִין דִּלְהוֹן, כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּלְהוֹן. שמקום זה הוא המקום שבו נכללים כל הסודות של כל העולמות העליונים והתחתונים, כל הסדרים וכל התיקונים שלהם. וְאִי לָאו דְּאִתְתַּקְּנוּ בְּהַהוּא אֲתַר, לָא נָפְקִין לְבָתַר בְּאַתְרַיְיהוּ, ואם לא שנתקנו באותו המקום – לא היו יוצאים אח"כ במקומם, לכן אמר הפסוק בְּגִין כָּךְ "חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (ירמיהו לג, כה) וְכוּ', וְדָא בְּרִית שהוא סוד היסוד המשפיע מכל מה שעליו למלכות שנתקן ויכל השפע לרדת. וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם, דְּהָא לְכוּ אִתְמְסַר תִּיקּוּנָא דָּא, תִּיקּוּנָא דְּכָל עָלְמִין בִּנְהִירוּ דְּזֹהַר עִלָּאָה דְּקָאִים לְפַרְנְסָא לְכֻלְּהוּ עָלְמִין. זַכָּאָה חוּלָקֵכוֹן שלכם נמסר התיקון הזה – תיקון של כל העולמות באורו של הזוהר העליון שעומד לפרנס לכל העולמות. אשר חלקכם.

קישור לדף בזוהר תניינא

תפילה פ"ו: אריכות תקוני השכינה בגלות, כדי להעביר כל רושם הפגמים, לזכות ישראל למשנה שפע בגאולה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אוֹרְךָ תָּאִיר לַאֲפֵלָה שֶׁהִיא שְׁכִינָתְךָ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֶדֶת עַל לִילִית שִׁפְחָה רָעָה לְהַכְנִיעַ אוֹתָהּ, וְהִיא אֲפֵלָה וַדַּאי, כְּגוֹן "כִּי אֲפֵלוֹת הֵנָּה", שֶׁכֵּן עוֹשָׂה דְּבָרֶיהָ בַּאֲרִיכוּת, כְּדֵי לְהַעֲבִיר כָּל פְּגָם שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שׁוּם רֹשֶׁם מִמֶּנּוּ בְּשׁוּם מַדְרֵגָה. וְכֵן הִיא צְרִיכָה לְקַבֵּל אוֹר שֶׁלְּךָ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְהוָֹה אוֹר לִי". "כִּי אֵשֵׁב" - שֶׁהִיא מִתְעַכֶּבֶת בַּחֹשֶׁךְ, וּמִיָּד יֹאמַר לְיִשְׂרָאֵל "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה", שֶׁהֲרֵי כָּל זְמַן שֶׁמִּתְאָרֵךְ עֲלֵיהֶם הַקֵּץ כָּךְ אוֹרְךָ רָאוּי לְהָאִיר לָהֶם הֶאָרָה שְׁלֵמָה שֶׁיִּהְיוּ מַרְוִיחִים בְּגָלוּתָם. הֲרֵי אֹרֶךְ הַגָּלוּת נִתְאָרֵךְ וְיִשְׂרָאֵל מְצַפִּים לְפָנֶיךָ. דְּבָרֶיךָ יִהְיוּ אֱמֶת שֶׁדִּבַּרְתָּ עַל יָד נְבִיאֶיךָ "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֵה יִירָשׁוּ", וְזֶה מִשְׁנֵה שֶׁל יוֹם שַׁבָּת, לֶחֶם מִשְׁנֶה וַדַּאי, שֶׁהֵם מְכִינִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי שֶׁהוּא אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי שֶׁהָיוּ צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת נִגְאָלִים מִיָּד בְּרֵאשִׁיתוֹ, וְעַתָּה שֶׁנִּתְאָרֵךְ עֲלֵיהֶם הֲרֵי מִשְׁנֵה זֶה יִהְיֶה מוּכָן לָהֶם וַדַּאי. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.