תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

שְׁמַעְתְּתָא אִיהִי בְלִבָּא דְתַמָּן מַחֲשָׁבָה, תֵּיקוּ אִיהִי כַד אִסְתַּלַּק מַלְכָּא מִינָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב" (תהלים לט, ג), וּבָהּ צְלוֹתָא בַחֲשָׁאי, וְכַד אִיהוּ תֵּיקוּ אִתְּמַר בָּהּ "אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה" (משלי א, כח).

כַּד שַׁרְיָא בָּהּ יְהֹוָה אִתְקְרִיאַת הַגָּדָה, בְּהַהוּא זִמְנָא "אָז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט), שִׁטָּה אִתְקְרִיאַת כַּד לָא יְהֵא קוּשְׁיָא וּמַחֲלֹקֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ, וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר" (ישעיהו מ, ד). פְּסַק אִתְקְרִיאַת מִכַּמָּה גַוָּונִין, אִית בְּנֵי נָשָׁא דְמִשְׁתַּדְלִין בְּאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה לִשְׁמָהּ, וְאִינוּן בַּעֲלֵי אוּמָנוּת לְגַבָּהּ. אִית דְּפָסְקִין בָּהּ אֲבָנִין כְּטוּרִין וּסְלָעִין תַּקִּיפִין, וּלְבָתַר דְּפָסְקִין לוֹן מְתַקְּנִין לוֹן בְּכַמָּה פִרוּקִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה" (דברים כז, ו), וְעָבְדִין בְּהוֹן כַּמָּה בִנְיָנִין לְמַלְכָּא וּלְמַטְרוֹנִיתָא לְדַיְירָא בֵּינַיְיהוּ.

וְאִית פְּסָקוֹת דְּאִינוּן לְבוּשִׁין דְּמַטְרוֹנִיתָא, וְחָתְּכִין לוֹן לְכַמָּה סִטְרִין, וּלְבָתַר מְתַקְּנִין לוֹן בְּכַמָּה פִרוּקִין, לְאִתְחַזָּאָה בְּהוֹן מַטְרוֹנִיתָא קֳדָם מַלְכָּא, בְּהַהוּא זִמְנָא "וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם" (בראשית ט, טז), וְאִלֵּין אִינוּן לְבוּשִׁין דְּכַהֲנָא, דְאִינוּן אַרְבַּע בִּגְדֵי לָבָן וְאַרְבַּע בִּגְדֵי זָהָב. וְאִית פְּסָקוֹת מֵאִלֵּין מָארֵי תְרִיסִין דְּקָא אַתְיָין לְבֵי מֶדְרָשָׁא, דְפָסְקִין וְחָתְּכִין בְּהוֹן בְּלִישָׁנְהוֹן, דְּאִינוּן כְּרוּמְחִין וְסַיְיפִין, וְאִלֵּין אִינוּן פָּרְשָׁיָּין וְתַקִּיפִין, כְּמַגִּיחִין קְרָבָא בְיַמָּא וּבְיַבֶּשְׁתָּא, דְאִינוּן אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב וְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה.

זַכָּאִין אִינוּן, אִם מַלְכָּא בֵינַיְיהוּ דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, כְּלִיל תְּרֵין תּוֹרוֹת דְּאִנּוּן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, דְאִתְיְיהִיבוּ מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא, דְבֵיהּ נָצְחִין קְרָבָא. וַוי לוֹן לְאִלֵּין דְּיַעֲלוּן לְאַגָּחָא קְרָבָא בִתְרֵין תּוֹרוֹת בְּלָא מַלְכָּא, דַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם" (תהלים יט, ד), כָּל בַּעֲלֵי אוּמָנִיּוֹת מִשְׁתַּכְּחִין בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְאִיהִי מִלְּגָאו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה" (תהלים מה, יד). אִיהִי הֲלָכָה דְמַלְכָּא, כַּד אִיהִי אָזְלַת גַּבֵּיהּ בִּתְרֵין שׁוֹקִין דְּאִינוּן תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, וְכַד סְלִיקַת בְּגוּפָא בִּתְרֵין דְּרוֹעוֹי דְּמַלְכָּא אִתְקְרִיאַת קַבָּלָה, וְכַד נְשִׁיקַת לֵיהּ בְּפִימֵיהּ אִתְקְרִיאַת אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, בְּהַהוּא זִמְנָא דְסָלְקָא לְפִימָא דְמַלְכָּא, מִיָּד יִתְקַיֵּים בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ" (במדבר יב, ח).

(דף מו ע"ב) כַּד קָמַת עַל רַגְלָהָא בְגָלוּתָא בַתְרָאָה, אִתְקְרִיאַת 'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי', וְכַד שַׁרְיָיא בִדְרוֹעוֹי דְּמַלְכָּא, אִתְקְרִיאַת 'קַבָּלָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי', וְכַד שַׁרְיָיא בְּפִימָא דְמַלְכָּא מִיָּד "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ" (במדבר יב, ח), וְכַד אִיהִי מְרַחֲקָא הֲלָכָה מִמֹּשֶׁה, שְׁכִינְתָּא אִיהִי רִיב לַיְהֹוָה לְתַתָּא, וְכַד לַאו אִיהִי בִדְרוֹעוֹי קַבָּלָה, אִיהִי רִיב לְעֵילָא.
וּבְגִין דָּא "שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְהֹוָה" (מיכה ו, ב), אִלֵּין תְּלַת אֲבָהָן, מַאי רִיב דִּלְהוֹן, דָּא שְׁכִינְתָּא, וּבְהִפּוּךְ אַתְוָון רִי"ב אִיהוּ רַבִּ"י, דְּאִיהוּ רַבִּי מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעִמֵּיהּ אִיהִי שְׁכִינְתָּא רִיב, וְהָאֵיתָנִים אִלֵּין תְּרֵי תַּנָּאֵי, אֵיתָנִי"ם בְּהִפּוּךְ אַתְוָון תַּנָּאִי"ם, מוֹסְדֵי אָרֶץ אִלֵּין צַדִּיק וָצֶדֶק.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

 שְׁמַעְתְּתָא אִיהִי בְלִבָּא דְתַמָּן מַחֲשָׁבָה, תֵּיקוּ אִיהִי כַד אִסְתַּלַּק מַלְכָּא מִינָהּ, שְׁמַעְתְּתָא הִיא בַלֵּב שֶׁשָּׁם מַחֲשָׁבָה, תֵּיקוּ הִיא כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ הִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב" (תהלים לט, ג), וּבָהּ צְלוֹתָא בַחֲשָׁאי, וְכַד אִיהוּ תֵּיקוּ אִתְּמַר בָּהּ "אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה" (משלי א, כח). כַּד שַׁרְיָא בָּהּ יְהֹוָה אִתְקְרִיאַת הַגָּדָה, בְּהַהוּא זִמְנָא "אָז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב, וּבָהּ תְּפִלָּה בַחֲשַׁאי, וּכְשֶׁהוּא תֵיקוּ נֶאֱמַר בָּהּ אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה.

 שִׁטָּה אִתְקְרִיאַת כַּד לָא יְהֵא קוּשְׁיָא וּמַחֲלֹקֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ, וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר" (ישעיהו מ, ד) שִׁיטָה נִקְרֵאת כְּשֶׁלֹּא תִהְיֶה קֻשְׁיָה וּמַחֲלֹקֶת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כָּל גֵּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר.  פְּסַק אִתְקְרִיאַת מִכַּמָּה גַוָּונִין, אִית בְּנֵי נָשָׁא דְמִשְׁתַּדְלִין בְּאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה לִשְׁמָהּ, וְאִינוּן בַּעֲלֵי אוּמָנוּת לְגַבָּהּ פְּסָק נִקְרֵאת מִכַּמָּה גְוָנִים, יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לִשְׁמָהּ, וְהֵם בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת אֵלֶיהָ,  אִית דְּפָסְקִין בָּהּ אֲבָנִין כְּטוּרִין וּסְלָעִין תַּקִּיפִין, וּלְבָתַר דְּפָסְקִין לוֹן מְתַקְּנִין לוֹן בְּכַמָּה פִרוּקִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה" (דברים כז, ו), יֵשׁ שֶׁפּוֹסְקִים בָּהּ אֲבָנִים כְּהָרִים וּסְלָעִים חֲזָקִים, וְאַחַר שֶׁפּוֹסְקִים אוֹתָם, מְתַקְּנִים אוֹתָם בְּכַמָּה יִשּׁוּבִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה,  וְעָבְדִין בְּהוֹן כַּמָּה בִנְיָנִין לְמַלְכָּא וּלְמַטְרוֹנִיתָא לְדַיְירָא בֵּינַיְיהוּ וְעוֹשִׂים בָּהֶם כַּמָּה בִנְיָנִים לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה לָדוּר בֵּינֵיהֶם.

וְאִית פְּסָקוֹת דְּאִינוּן לְבוּשִׁין דְּמַטְרוֹנִיתָא, וְחָתְּכִין לוֹן לְכַמָּה סִטְרִין, וְיֵשׁ פְּסָקוֹת שֶׁהֵן לְבוּשֵׁי הַגְּבִירָה, וְחוֹתְכִים אוֹתָם לְכַמָּה צְדָדִים,  וּלְבָתַר מְתַקְּנִין לוֹן בְּכַמָּה פִרוּקִין, לְאִתְחַזָּאָה בְּהוֹן מַטְרוֹנִיתָא קֳדָם מַלְכָּא, וְאַחַר כָּךְ מְתַקְּנִים אוֹתָם בְּכַמָּה פֵרוּקִים, שֶׁתֵּרָאֶה בָהֶם הַגְּבִירָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.  בְּהַהוּא זִמְנָא "וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם" (בראשית ט, טז), וְאִלֵּין אִינוּן לְבוּשִׁין דְּכַהֲנָא, בְּאוֹתוֹ זְמַן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵם לְבוּשֵׁי הַכֹּהֵן,  דְאִינוּן אַרְבַּע בִּגְדֵי לָבָן וְאַרְבַּע בִּגְדֵי זָהָב שֶׁהֵם אַרְבַּע בִּגְדֵי לָבָן וְאַרְבַּע בִּגְדֵי זָהָב, וְאִית פְּסָקוֹת מֵאִלֵּין מָארֵי תְרִיסִין דְּקָא אַתְיָין לְבֵי מֶדְרָשָׁא, וְיֵשׁ פְּסָקוֹת מִבַּעֲלֵי הַמָּגִנִּים הַלָּלוּ שֶׁבָּאִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ,  דְפָסְקִין וְחָתְּכִין בְּהוֹן בְּלִישָׁנְהוֹן, דְּאִינוּן כְּרוּמְחִין וְסַיְיפִין, וְאִלֵּין אִינוּן פָּרְשָׁיָּין וְתַקִּיפִין, כְּמַגִּיחִין קְרָבָא בְיַמָּא וּבְיַבֶּשְׁתָּא, שֶׁפּוֹסְקִים וְחוֹתְכִים בָּהֶם בִּלְשׁוֹנָם, שֶׁהֵם כִּרְמָחִים וַחֲרָבוֹת, וְאֵלּוּ הֵם פָּרָשִׁים וְתַקִּיפִים, כְּעוֹרְכֵי קְרָב בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה,  דְאִינוּן אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב וְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה שֶׁהֵם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.
 
זַכָּאִין אִינוּן, אִם מַלְכָּא בֵינַיְיהוּ דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אַשְׁרֵיהֶם אִם הַמֶּלֶךְ בֵּינֵיהֶם, שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי כּוֹלֵל שְׁתֵּי תוֹרוֹת, כְּלִיל תְּרֵין תּוֹרוֹת דְּאִנּוּן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, דְאִתְיְיהִיבוּ מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא, דְבֵיהּ נָצְחִין קְרָבָא שֶׁהֵן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁנִּתְּנוּ מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל שֶׁבּוֹ מְנַצְּחִים בַּקְּרָב. וַוי לוֹן לְאִלֵּין דְּיַעֲלוּן לְאַגָּחָא קְרָבָא בִתְרֵין תּוֹרוֹת בְּלָא מַלְכָּא, דַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם" (תהלים יט, ד), אוֹי לָהֶם לְאֵלּוּ שֶׁיִּכָּנְסוּ לַעֲרֹךְ קְרָב בִּשְׁתֵּי תוֹרוֹת בְּלִי הַמֶּלֶךְ, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם,  כָּל בַּעֲלֵי אוּמָנִיּוֹת מִשְׁתַּכְּחִין בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְאִיהִי מִלְּגָאו, כָּל בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת נִמְצָאִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְהִיא מִבִּפְנִים.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה" (תהלים מה, יד) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה.
 
  אִיהִי הֲלָכָה דְמַלְכָּא, כַּד אִיהִי אָזְלַת גַּבֵּיהּ בִּתְרֵין שׁוֹקִין דְּאִינוּן תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, הִיא הַהֲלָכָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהִיא הוֹלֶכֶת אֵלָיו בִּשְׁתֵּי שׁוֹקַיִם, שֶׁהֵם שְׁנֵי עַמּוּדֵי אֱמֶת,  וְכַד סְלִיקַת בְּגוּפָא בִּתְרֵין דְּרוֹעוֹי דְּמַלְכָּא אִתְקְרִיאַת קַבָּלָה, וְכַד נְשִׁיקַת לֵיהּ בְּפִימֵיהּ אִתְקְרִיאַת אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, וּכְשֶׁעוֹלָה בַגּוּף בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת הַמֶּלֶךְ נִקְרֵאת קַבָּלָה, וּכְשֶׁנּוֹשֶׁקֶת אוֹתוֹ בְּפִיו, נִקְרֵאת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.  בְּהַהוּא זִמְנָא דְסָלְקָא לְפִימָא דְמַלְכָּא, מִיָּד יִתְקַיֵּים בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ" (במדבר יב, ח) בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁעוֹלָה לְפִי הַמֶּלֶךְ, מִיָּד יִתְקַיֵּם בָּרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ.

(דף מו ע"ב) כַּד קָמַת עַל רַגְלָהָא בְגָלוּתָא בַתְרָאָה, אִתְקְרִיאַת 'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי', כְּשֶׁעוֹמֶדֶת עַל רַגְלֶיהָ בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה נִקְרֵאת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי,  וְכַד שַׁרְיָיא בִדְרוֹעוֹי דְּמַלְכָּא, אִתְקְרִיאַת 'קַבָּלָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי', וּכְשֶׁשּׁוֹרָה בִּזְרוֹעוֹת הַמֶּלֶךְ נִקְרֵאת קַבָּלָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וְכַד שַׁרְיָיא בְּפִימָא דְמַלְכָּא מִיָּד "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ" (במדבר יב, ח), וּכְשֶׁשּׁוֹרָה בְּפִי הַמֶּלֶךְ, מִיָּד פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ,  וְכַד אִיהִי מְרַחֲקָא הֲלָכָה מִמֹּשֶׁה, שְׁכִינְתָּא אִיהִי רִיב לַיְהֹוָה לְתַתָּא, וּכְשֶׁהִיא מְרֻחֶקֶת - הֲלָכָה מִמֹּשֶׁה, הַשְּׁכִינָה הִיא רִיב לַיהו"ה לְמַטָּה,  וְכַד לַאו אִיהִי בִדְרוֹעוֹי קַבָּלָה, אִיהִי רִיב לְעֵילָא וּכְשֶׁאֵינָהּ בִּזְרוֹעוֹ - קַבָּלָה, הִיא רִיב לְמַעְלָה. וּבְגִין דָּא "שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְהֹוָה" (מיכה ו, ב), אִלֵּין תְּלַת אֲבָהָן, וּמִשּׁוּם זֶה שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יהו"ה, אֵלּוּ שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת,  מַאי רִיב דִּלְהוֹן, דָּא שְׁכִינְתָּא, וּבְהִפּוּךְ אַתְוָון רִי"ב אִיהוּ רַבִּ"י, דְּאִיהוּ רַבִּי מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעִמֵּיהּ אִיהִי שְׁכִינְתָּא רִיב, מַהוּ הָרִיב שֶׁלָּהֶם? זוֹ הַשְּׁכִינָה, וּבְהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת רִי"ב הוּא רַבִּ"י, שֶׁהוּא רַבִּי מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעִמּוֹ הַשְּׁכִינָה הִיא רִיב,  וְהָאֵיתָנִים אִלֵּין תְּרֵי תַּנָּאֵי, אֵיתָנִי"ם בְּהִפּוּךְ אַתְוָון תַּנָּאִי"ם, מוֹסְדֵי אָרֶץ אִלֵּין צַדִּיק וָצֶדֶק וְהָאֵיתָנִים אֵלּוּ שְׁנֵי תַנָּאִים, אֵיתָנִי"ם בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת תַּנָּאִי"ם, מוֹסְדֵי אָרֶץ אֵלּוּ צַדִּיק וְצֶדֶק.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וְאַרְבַּע

וְהָא אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב), אִלֵּין עֶשֶׂר אֲמִירָן ה' לִימִינָא וְה' לִשְׂמָאלָא בְּשֵׁם ב"ן וַדַּאי ה"ה. הָכָא רָזָא "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם" (ישעיהו מח, יג). וְרָזָא דָּא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). דְּשֵׁם ב"ן בֵּיהּ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) דְּמִיּלּוי אִיהוּ כַּפָּשׁוּט כ"ו כ"ו. וְא' אִיהִי אֶחָד, א' וְאֶחָ"ד הָא י"ד. בְּגִין כָּךְ "לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). וְא' אִיהִי י'ו'י' וְדָא כ"ו, תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד. וּתְרֵין יָדִין אִינוּן יָד בְּמִילוֹי יָד בְּפָשׁוּט. וְאִינּוּן יָד הַגְּדוֹלָה יָד הַחֲזָקָה - יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. כָּל יָד תְּרֵין זִמְנִין (דף צה' עמוד א') אֶחָד דְּאִיהוּ כ"ו. בְּגִין כָּךְ לַאֲחָדִים בְּיָדֶיךָ בִּתְרֵין יָדִין, תְּרֵין אֶחָד כֹּלָּא אִיהוּ ב"ן.

וּתְרֵין זִמְנִין י"ד אִינוּן כ"ח, וְדָא כֹּחַ דְּחָכְמָה, כֹּחַ מָה, חָכְמָה סְתִימָאָה, דְּתָמָן מְקוֹרָא דִּתְרֵין יָדִין אִלֵּין. וְא' בַּהּ אִתְעֲבִידַת שְׁכִינְתָּא אב"ן כְּגַוְנָא דָּא יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה. וְרָזָא דָּא "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהלים קיח, כב). וּבֵיהּ תְּרֵין זִמְנִין יָד, יהו"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, יהו"ה יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה. וּבֵיהּ אִיהִי גַּן הַמֶּלֶךְ בְגַן סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא, וְדָא לוּחוֹת הָאֶבֶן.

וּתְרֵין יָדִין אִינוּן מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִתְחַבְּרָא כְּחַד, תַּרְוַיְיהוּ בְּשִׁקוּלָא חֲדָא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. וְעוֹד, לוּחוֹת הָאֶבֶן מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה וְדָא י', אֶבֶן. וְתָא חֲזֵי, רָזָא דְּכֹלָּא צֵרוּפֵי שְׁמָהָן מִתְפָּרְשָׁן בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין, וְכֹלָּא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא כְּלָלָא דְּכֹלָּא תַּלְיָא. וּבְקַדְמִיתָא מִתְפָּרְשָׁאן צֵירוּפִין לְע"ב בְּרָזָא דִּתְלַת אַתְוָן וְאִינּוּן ע"ב. לְבָתַר שְׁכִינְתָּא אַשְׁלִימַת כֹּלָּא ליהו"ה וְאִינּוּן י"ב צֵירוּפִין. וְרָזָא דָּא תְּרֵיסַר שִׁבְטִין. וּמִצֵּירוּפֵי תְּלָת אַתְוָן אִינוּן ע"ב זְקֵנִים, אֲבָל תְּרֵין אִתְּמָר בְּהוּ "וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים" (במדבר יא, כו) וְכוּ'. וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי לְפוּם דַּרְגִּין רָזִין עִלָּאִין.

וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא (דף צה' עמוד ב') דְּסִינַי אִתְּמָר בְּהוּ "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה" (שמות יט, ה). אִית סֶגּוֹל כְּגַוְנָא דָּא ֶ, וְאִית סְגוּלָה דָּא סְגוֹלְתָּא כְּגַוְנָא דָּא  ֒, סֶגּוֹל מִסִּטְרָא דִּתְלַת אֲבָהָן חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, סְגוּלָה דָּא אַבָּא וְאִימָּא וְדַעַת דָּא מַזָּלָא דְּבֵיהּ אִתְכְּלִילוּ. וְרָזָא דָּא דִּכְדֵין סְלִקוּ יִשְׂרָאֵל לְדַרְגִין עִלָּאִין עַד אֲרִיךְ אַנְפִּין וַדַּאי. וּמִסִּטְרָא דָּא אֶתְיָהִיב לְהוּ אוֹרָיְתָא בְּקַדְמִיתָא, וּבָהּ לוּחוֹת הָאֶבֶן.

תָּא חֲזֵי, דִּבְהַהוּא שַׁעֲתָא הֲווּ תְּרֵין מְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים שַׁוְיָן כַּחֲדָא, וְעִם כָּל דָּא לָא אִשְׁתַּלִימַת מִלָּה. מַאי שְׁלִימוּ? אֶלָּא דְּיִשְׂרָאֵל הֲווּ צְרִיכִין לְאַקָּמָא שְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. דִּשְׁכִינְתָּא כְּבָר סְלִיקַת עַד כֶּתֶר, וְאִשְׁתַּכְּחַת בְּשִׁקוּלָא חֲדָא בַּהֲדֵי בַּעְלָהּ. וְרָזָא דָּא כֶּתֶר, בֵּיהּ תְּרֵין מְאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים. אֲבָל מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא, הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הַמָּאוֹר הַקָּטֹן. וּמִסִּטְרָא דָּא אִתְיְהִיבַת אוֹרָיְתָא בְּקַדְמִיתָא כְּמָה דַּאֲמִינָא.

תָּא חֲזֵי, בְּגִין דָּא לָא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן (מכילתא בשלח יז) דִּכְתִיב בֵּיהּ "לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי" (שמות טז, ד) וְכוּ'. דְּנַהֲמָא מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא, בְּגִין כָּךְ נָפִיק מִגּוּפָא. אֲבָל מָן מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא דְּלֵית תָּמָן פְּסֹלֶת, בְּגִין כָּךְ נִבְלַע ברמ"ח אֵבָרִים. וּבְגִין דָּא מָן אִצְטְרִיךְ בְּקַדְמִיתָא, לְמֵיהַב אוֹרָיְתָא.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וְאַרְבַּע

> א', בסוד אחד, בסוד י"ד, בסוד שם ב"ן

וְהָא אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אברהם אבינו סבא חסידא בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב), אִלֵּין עֶשֶׂר אֲמִירָן ה' לִימִינָא וְה' לִשְׂמָאלָא בְּשֵׁם ב"ן וַדַּאי ה"ה. אלו עשר הדיברות, כמבואר לעיל והם ה' דיברות לימין וה' דיברות לשמאל ורמוזים בההין של שם בן יו" ה"ה ו"ו ה"ה, באופן שהם כלולים אחד בשני, ימין בשמאל ושמאל בימין. הָכָא רָזָא וכאן סוד "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם" (ישעיהו מח, יג) ארץ ושמים מצד שמאל וימין. וְרָזָא דָּא וזה סוד "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) שנכללים אחד בשני להיות אחד. דְּשֵׁם ב"ן בֵּיהּ שהוא גם שם השכינה הנקראת בשם ירח ובה נאמר שתהיה בגדלות ובקומה של ז"א "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) דְּמִיּלּוי אִיהוּ כַּפָּשׁוּט כ"ו כ"ו שם בן הוא שם יהו"ה במילוי ההי"ן, ועולה בגימ' ב"ן, מכאן ששורשו גימ' כ"ו, והמילוי שלו גם כן גימ' כ"ו. וְא' אִיהִי אֶחָד, א' וְאֶחָ"ד הָא י"ד. סוד האות א' היא אחד המעידה על אחדות הבורא והיא בפשטות עולה בגימ' 1. אח"ד גימ' י"ג, והוא הסוד של הא' בהתפשטות, וחיבורם א' ו-י"ג עולה י"ד וזה סוד האיחוד להיות אחד, לכן בְּגִין כָּךְ "לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). וְא' אִיהִי י'ו'י' וְדָא כ"ו, תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד. ועוד, גוף האות א' מורכב מאותיות י'ו'י', ובגימ' עולה כ"ו כמנין שם הוי"ה, וכן פעמים אח"ד, וּתְרֵין יָדִין אִינוּן יָד בְּמִילוֹי יָד בְּפָשׁוּט ב' אותיות א' בכתיבת י'ו'י, הם ב' כ"ו שבשם ב"ן בסוד הפשוט והמילוי. כל אחת מהאותיות א' עצמן - הן בסוד י"ד כמבואר לעיל. אם כן, שני הידים הם כנגד א' אחת שעולה כ"ו בפשוט של שם ב"ן, וא' אחת שעולה כ"ו כנגד המלוי של שם ב"ן וְאִינּוּן וב' הידים הן "יָד הַגְּדוֹלָה" "יָד הַחֲזָקָה" - יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. (דף צה' עמוד א') כָּל יָד תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד דְּאִיהוּ כ"ו. וכל יד היא ב' פעמים אח"ד, וב' פעמים אח"ד עולה כ"ו. בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "לַאֲחָדִים בְּיָדֶיךָ" בִּתְרֵין יָדִין, תְּרֵין אֶחָד כֹּלָּא אִיהוּ ב"ן בשתי ידים, שני אח"ד והכל רמוז בסוד שם ב"ן.

> סוד הידיים היוצאים ממקורן בחכמה סתימאה

וּתְרֵין זִמְנִין י"ד אִינוּן כ"ח, וְדָא כֹּחַ דְּחָכְמָה, כֹּחַ מָה, חָכְמָה סְתִימָאָה, דְּתָמָן מְקוֹרָא דִּתְרֵין יָדִין אִלֵּין. ופעמים י"ד הם כ"ח, והם אותיות כ"ח שבשם חכמה - כ"ח מ"ה, שהיא חכמה סתימאה, ששם מקורן של אלה שני הידים. וְא' בַּהּ אִתְעֲבִידַת שְׁכִינְתָּא אב"ן כְּגַוְנָא דָּא וכשהשכינה שהיא שם ב"ן מקבלת את האות א' נעשית אב"ן כזה, יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה. וְרָזָא דָּא וזה סוד "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהלים קיח, כב). וּבֵיהּ תְּרֵין זִמְנִין יָד, ובו, ב' צירופים ובהם י"ד אותיות: יהו"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, יהו"ה יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה. וּבֵיהּ אִיהִי גַּן הַמֶּלֶךְ בְגַן סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא, וְדָא לוּחוֹת הָאֶבֶן. וכן אב"ן עולה בגימ' ג"ן ובה היא הגן המלך, בסוד ג"ן פרשיות התורה, וזה סוד לוחות האבן.

וּתְרֵין יָדִין אִינוּן ושני הידיים הם מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִתְחַבְּרָא כְּחַד שיתחברו כאחד, תַּרְוַיְיהוּ בְּשִׁקוּלָא חֲדָא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. שניהם בשיקול אחד של ימין ושמאל.

וְעוֹד, לוּחוֹת הָאֶבֶן מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה וְדָא י', אֶבֶן. ועוד, לוחות האבן, מצד החכמה, והחכמה היא י', והיא גם סוד האבן.

> ע"ב צירופים בסוד ע"ב זקנים

וְתָא חֲזֵי, רָזָא דְּכֹלָּא צֵרוּפֵי שְׁמָהָן מִתְפָּרְשָׁן בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין, וְכֹלָּא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא כְּלָלָא דְּכֹלָּא תַּלְיָא. בא וראה, סודם של כל צירופי השמות, מתפרשים בכמה סודות עליונים, וכולם נכללים בשם יהו"ה שהוא כללות כולם. וּבְקַדְמִיתָא מִתְפָּרְשָׁאן צֵירוּפִין לְע"ב בְּרָזָא דִּתְלַת אַתְוָן וְאִינּוּן ע"ב. ובתחילה, מתחלקים הצירופים לע"ב בסוד של ג' אותיות יה"ו והם סה"כ ע"ב צירופים. לְבָתַר שְׁכִינְתָּא אַשְׁלִימַת כֹּלָּא ליהו"ה וְאִינּוּן י"ב צֵירוּפִין. אח"כ השכינה משלימה הכל ליהו"ה, ום י"ב צירופים של שם. וְרָזָא דָּא תְּרֵיסַר שִׁבְטִין. וזה סוד י"ב שבטים. וּמִצֵּירוּפֵי תְּלָת אַתְוָן אִינוּן ע"ב זְקֵנִים, אֲבָל תְּרֵין אִתְּמָר בְּהוּ צירופי ג' האותיות כדלעיל הם סוד ע"ב זקנים שהיו במדבר, ע' שנאספו ע"י משה ושניים, אלדד ומידד שהתנבאו במחנה שנאמר "וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים" (במדבר יא, כו) וְכוּ'. וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי לְפוּם דַּרְגִּין רָזִין עִלָּאִין. והכל צריך ודאי לפי מדרגות הסודות העליונים.

>  אבן, סגול וסגולתא

וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה משה הרועה הנאמן בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא (דף צה' עמוד ב') דְּסִינַי אִתְּמָר בְּהוּ בשעה שעמדו ישראל על הר סיני נאמר בהם "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה" (שמות יט, ה). אִית סֶגּוֹל כְּגַוְנָא דָּא ֶ יש סגול כגון זה ֶ ,  וְאִית סְגוּלָה דָּא סְגוֹלְתָּא כְּגַוְנָא דָּא  ֒, ויש סגולה - זו סגולתא כגון זו: ֒, סֶגּוֹל מִסִּטְרָא דִּתְלַת אֲבָהָן סגול הוא מצד ג' אבות שהם חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, סְגוּלָה דָּא אַבָּא וְאִימָּא וְדַעַת דָּא מַזָּלָא דְּבֵיהּ אִתְכְּלִילוּ. סגולה זו אבא ואימא, ודעת היא בסוד המזלא שנכללו בה. וְרָזָא דָּא דִּכְדֵין סְלִקוּ יִשְׂרָאֵל לְדַרְגִין עִלָּאִין עַד אֲרִיךְ אַנְפִּין וַדַּאי. וסוד זה כאשר ישראל עלו למדרגות העליונות עד אריך אנפין ודאי, וּמִסִּטְרָא דָּא אֶתְיָהִיב לְהוּ אוֹרָיְתָא בְּקַדְמִיתָא, וּבָהּ לוּחוֹת הָאֶבֶן. ומצד זה ניתנה להם התורה בתחילה, ובה לוחות האבן.

> במתן תורה עלתה השכינה לכתר

תָּא חֲזֵי, דִּבְהַהוּא שַׁעֲתָא הֲווּ תְּרֵין מְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים שַׁוְיָן כַּחֲדָא, וְעִם כָּל דָּא לָא אִשְׁתַּלִימַת מִלָּה. בוא וראה, באותה השעה שניתנה התורה היו שני המאורות - זו"ן, גדולים ושוים כאחד, ועם כל זה, לא נשלם הדבר. מַאי שְׁלִימוּ? אֶלָּא דְּיִשְׂרָאֵל הֲווּ צְרִיכִין לְאַקָּמָא שְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. מהו השלמות? אלא ישראל היו צריכים להחזיק את השלמות כראוי, דִּשְׁכִינְתָּא כְּבָר סְלִיקַת עַד כֶּתֶר, וְאִשְׁתַּכְּחַת בְּשִׁקוּלָא חֲדָא בַּהֲדֵי בַּעְלָהּ. שהשכינה כבר עלתה עד לכתר, ונמצאה בהשוואה אחת עם ז"א בעלה. וְרָזָא דָּא כֶּתֶר, בֵּיהּ תְּרֵין מְאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים. וזה סוד כתר, שבו שני המאורות נקראים גדולים. אֲבָל מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא, הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הַמָּאוֹר הַקָּטֹן. אבל מצד של מטה כשלא עלתה לכתר יש מציאות של המאור גדול - ז"א, המאור הקטון - מלכות.  וּמִסִּטְרָא דָּא אִתְיְהִיבַת אוֹרָיְתָא בְּקַדְמִיתָא כְּמָה דַּאֲמִינָא. ומצד זה של מעלה, של הכתר, ניתנה התורה בתחילה כמו שנאמר.

> בזכות אכילת המן יכלו לקבל תורה בסוד הכתר

תָּא חֲזֵי, בְּגִין דָּא בוא וראה, בגלל זה לָא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן (מכילתא בשלח יז) דִּכְתִיב בֵּיהּ  שנאמר בה "לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי" (שמות טז, ד) וְכוּ'. דְּנַהֲמָא מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא, בְּגִין כָּךְ נָפִיק מִגּוּפָא. שהלחם הוא מצד של מטה, הוא יוצא מסוד המלכות שהיא סוד הגוף ששייך בה מלאכה, אֲבָל מָן מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא דְּלֵית תָּמָן פְּסֹלֶת, בְּגִין כָּךְ נִבְלַע ברמ"ח אֵבָרִים. אבל מָן מצד של מעלה, אין בו פסולת, לכן נבלע ברמ"ח איברים ללא הפרשת פסולת, וּבְגִין דָּא מָן אִצְטְרִיךְ בְּקַדְמִיתָא, לְמֵיהַב אוֹרָיְתָא. לכן, בתחילה היו צריכים למן כדי לקבל התורה.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קנ"ד: בקשה להציל את ישראל מחבלי משיח, ובכח היחול חִיל יעשה חַיִל.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "יְהִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ" (תהלים לג, כב), לְהַצִּיל מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ שֶׁהִיא "חִיל כַּיּוֹלֵדָה" (ירמיהו ו, כד), שֶׁבָּהֶם "כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ" (ישעיהו כו, יז), בַּעֲבוּר הַשְּׁכִינָה שֶׁיָּרְדָה לְמַטָּה, וְזֶה חִירִיק שֶׁתַּחַת הָאוֹתִיּוֹת בּוֹ "יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן הֶעֱלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם חָגְרוּ שַׂקִּים הוֹרִידוּ לָאָרֶץ רֹאשָׁן" (איכה ב, י). וּבַעֲבוּר זֶה תַּלְמִידֵי חַכָמִים הֵם שְׁפָלִים וְנִבְזִים וְעֵרֶב רַב שׁוֹלְטִים, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ" (איכה א, ה). וּבַמֶּה יִתַּקֵּן זֶה? אֶלָּא בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט), בְּכַמָּה סוֹדוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁבָּהֶם ""וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ... כַּכֹּכָבִים" (דניאל יב, ג) וכו', וְזֶה פַּתַח ו' - רָקִיעַ וַדַּאי, שֶׁכֵּן חָכְמָה צְרִיכָה לְהִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם בִּפְתִיחָה וְלֹא בִּסְתִימָה, מִיָּד מַה שֶּׁהָיָה חִיל נַעֲשָׂה חַיִל, "וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל" (במדבר כד, יח), בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר" (ישעיהו סו, ז), בְּרַחֲמִים שֶׁהוּא זָכָר וְלֹא בְּדִין שֶׁהִיא נְקֵבָה.

שֶׁתִּשְׁרֵי הוּא שְׂמֹאל דּוֹחָה, אֲבָל נִיסָן יָמִין מְקָרֶבֶת וּבוֹ "וְהִמְלִיטָה זָכָר" וַדַּאי, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶאֱמַר "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (מיכה ז, טו) מִצַּד חָכְמָה סְתִימָאָה שֶׁהִיא פֶּלֶא, גִּלּוּי שֶׁלָּהּ בְּאִימָא שֶׁהֵם נ' שְׁעָרִים, וְזֶה יַם סוּף שֶׁנִּבְקַע לִפְנֵי הַמַּטֶּה שֶׁהוּא צַדִּיק, וְכֵן הַשְּׁכִינָה לְמַטָּה נִבְקַעַת לִפְנֵי הַצַּדִּיק דִּכְתִיב "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס" (תהלים קיד, ג), זֶה יוֹסֵף, דִּכְתִיב "וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה" (בראשית לט, יב). וּבִזְמַן שֶׁיָּם זֶה נִקְרָע מִיָּד כָּל הַסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים מִתְגַּלִּים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל זֶה אָמְרוּ 'רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי' (מכילתא דשירה בשלח ג), וְזֶה נִפְלָאוֹת - נ' פְּלָאוֹת, וְקָנֶ"ה שֶׁהוּא בְּגִימַ' יוֹסֵ"ף, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קֻלְמוֹס לְגַלּוֹת בּוֹ כָּל רָזֵי תּוֹרָה, מִיָּד שֶׁיִּהְיֶה הַיָּם נִבְקָע מִלְּפָנָיו נֶאֱמַר "בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר" (ישעיהו סו, ז) בְּתוֹרָה שֶׁהִיא חֶסֶד דִּכְתִיב "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב), וְזֶה יַד יָמִין שֶׁהִיא כּוֹתֶבֶת, בָּהּ "וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ" (ישעיהו נד, ז). קִוּוּיָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה מַמְשִׁיךְ גִּלּוּי זֶה דִּכְתִיב "יַחֵל יִשְׂרָאֵל" (תהלים קל, ז) וכו', מִיָּד בְּכֹחַ יַחֵל, חִיל יֵעָשֶׂה חַיִל, הַדָּא הוּא דִכְתִיב "יְמִין יְהֹוָה רוֹמֵמָה יְמִין יְהֹוָה עֹשָׂה חָיִל" (תהלים קיח, טז), יָמִין שֶׁכּוֹתֶבֶת רָזֵי תּוֹרָה עוֹשָׂה חַיִל וַדַּאי, וּבָהֶם "וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם" (בראשית ט, טז), בְּכַמָּה אוֹתוֹת שֶׁיִּהְיוּ מִתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם מִצַּד צַדִּיק חַי עוֹלָמִים וְזֶה אוֹת אֱמֶת בְּתִפְאֶרֶת שֶׁמִּתְחַבֵּר עִמּוֹ וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים" (מתוך תפילה ערבית), לְהָקִים אוֹתוֹ מֵעָפָר, שֶׁנֶאֱמַר "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל" (תהלים קיג, ז), וּמִיָּד "יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" (דברי הימים א' יז, כא) מִצַּד צַדִּיק, שֶׁהוּא מְיַחֵד הַכֹּל בְּחִבּוּר אֶחָד. וְזֶה מִילָה בְּי"ג בְּרִיתוֹת שֶׁל אַרִיךְ אַנְפִין שֶׁבּוֹ י"ג תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, "וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ" (ישעיהו נד, ז) מִיָּד "יְקִימְךָ יְהֹוָה לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ" (דברים כח, ט), "יְהִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ" (תהלים לג, כב). "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה" (בראשית מט, יח).