תיקון גילוי היחוד – הדף היומי י"ח בכסלו

תיקוני זוהר רשב"י  – רישא.

 

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל  – סופא.

וּמֹשֶׁה בְּקַדְמִיתָא אִיהוּ הֲוָה קָאִים לְדַבְּרָא כָּל יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא' (מכילתא יתרו א). וְעִם כָּל דָּא אָמַר לֵיהּ יִתְרוֹ "נָבֹל תִּבֹּל" (שמות יח, יח) וְכוּ', דְּכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. דְּהָא מִילִין לְתַתָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶיהֱוֵי כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, וְאִי לֵית אִינוּן הָכִי לָא מִתְקַיְּימִין בְּקִיּוּמָא. בְּגִין כָּךְ "נָבֹל תִּבֹּל" וְכוּ' דְּהָכִי לָא מִסְתַּדְּרָן לְעֵילָא, אֶלָּא בְּרָזָא דְּשָׁרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת וְכוּ'. מֹשֶׁה לְעֵילָא מִכֻּלְהוֹ, כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וּמִינֵּיהּ מִתְפָּרְשָׁאן לְנַטְּלָא כָּל חַד מֵאִינּוּן רֵישִׁין בְּקַדְמִיתָא. וּתְחוֹתַיְיהוּ מִתְפָּרְשָׁאן כָּל שְׁאָר מְשָׁרְיָין. כְּדֵין "וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם" (שמות יח, כג), לְאִשְׁתַּכְּחָא כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה דְּחָזֵי לֵיהּ, וְלָא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חַד בְּעִרְבּוּבְיָא. בְּשָׁלוֹם, דְּכֹלָּא נָטִיל מֵהַהוּא שְׁלָמָא עִלָּאָה.

וּפִיקּוּדָא דָּא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְמֹשֶׁה לְאִתְפַּקְּדָא. אֶלָּא בְּגִין דְּיֵיתֵי יִתְרוֹ וְיִזְכֵּי בֵּיהּ. דְּהָא אִיהוּ מֵאִינּוּן יוֹעֲצִין דְּפַרְעֹה הֲוָה, וּמָשִׁיךְ חֵילָא לְמִצְרַיִם מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה, וְאִיּוֹב מִבִּינָה, וּבִלְעָם מִדַּעַת. וּבְגִין דְּעָרַק וְלָא בָּעָא לְמֶהֱוֵי לְאַתְקְפָא לְמִצְרַיִם, זָכָה לְסַדְרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּסִידוּרָא שְׁלִים. וְרָזָא דָּא חָכְמָה, דְּאִתְּמָר בַּהּ "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד). בְּגִין דָּא "וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם" (במדבר י, לא) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי הָכִי נָמֵי כֹּלָּא יִסְתַּדֵּר בְּסִידוּרָא דָּא, לְמֶהֱוֵי אִינוּן רֵישִׁין עִלָּאִין, יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. וּמִינַּיְיהוּ מִתְפָּרְשָׁאן כַּמָּה אָחֲרָנִין דְּמִתְפָּרְשָׁאן לְסִטְרַיְיהוּ הָכָא וְהָכָא, לְדַבְּרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. וְכֻלְהוֹ נָטְלִין מֵאֵלִין דְּקַיְּימִין עִלָּאִין עַל כֹּלָּא.

וְעִם כָּל דָּא כֹּלָּא מִיְּרוּשָׁלַיִם יִפּוֹק. דִּירוּשָׁלַיִם תָּמָן קָיְימִין קַדְמָאִין דְּכֹלָּא. וּמִתַּמָּן "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב, ג). וְיִטְּלוּן בְּקַדְמִיתָא כָּל אִינוּן אָחֲרָנִין לְמֵיהַב לְעַלְמָּא בְּסִידוּרָא שְׁלִים. וְכֻלְהוֹ יִתְעָרוּן לְגַבֵּי שָׁרְשָׁא דְּקָאִים בִּירוּשָׁלַיִם. וְיִתְּמַר בֵּיהּ "יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא" (תהלים עו, יב). דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ תָּמָן "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) בְּגִילּוּיָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ דְּיִתְגַּלּוּן תָּמָן עַל אִינוּן מְשִׁיחִין, וְאָחֳרָנִין דְּעִימְּהוֹן. וְתַמָּן יֵיתוּן תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא כֻּלְהוֹ אָחֲרָנִין, לְנַטְּלָא מִנְּהוֹן כְּכוֹכְבַיָּא מִשִּׁמְשָׁא. וְעוֹד בְּיוֹמָא דְּהַקְהֵל, בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא מִתְתְּקַף לְאַמְשְׁכָא חֵילָא לְכָל יִשְׂרָאֵל לְכָל שֶׁבַע שְׁנִין. אֲבָל בְּכָל שַׁתָּא, וַדַּאי תָּמָן יֵיתוּן לְאִתְתַּקְּפָא בְּגִין כָּל יִשְׂרָאֵל. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן:

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

דְּלַאו כֻּלְּהוּ עָאלִין לְבֵי מַלְכָּא, אֶלָּא אִלֵּין מָארֵי דְבֵיתָא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מאוּם" (דניאל א, ד), לָא בִּצְלוֹתְהוֹן, וְלָא בְּנִשְׁמָתְהוֹן, "וְטוֹבֵי מַרְאֶה" (דניאל א, ד) בְּכָל עוֹבְדֵיהוֹן, "וּמַשְׂכִּילִים" (שם) בְּכָל חָכְמָה, וְשַׁפִּירָן לְמֶחֲזֵי, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" (שיר השירים ב, יד), "וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע" (דניאל א, ד), דְּיָדְעִין בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וָדַעַת, 'דְּאֵין דּוֹרְשִׁין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אֶלָּא אִם הוּא חָכָם בְּחָכְמָה וּמֵבִין בְּבִינָה וְיוֹדֵעַ בְּדַעַת', "וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם" (דניאל א, ד), דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְאִיהִי כ"ח אַתְוָון דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, "לַעֲמוֹד" (שם) בְּכֻלְּהוּ בַּעֲמִידָה דִצְלוֹתָא, אִלֵּין יַעֲלוּן לְהֵיכָלָא דְמַלְכָּא, דְאִינוּן צַדִּיקִים גְּמוּרִים.

בֵּינוּנִיִּים יְהִיב לוֹן שְׁאֵלְתִּין דִּלְהוֹן מִלְּבָר, וְלָא עָאלִין לְגָאו. רַשִּׁיעַיָּיא אִדַּחְיָין מִתַּמָּן, וְלָא יָהִיב לוֹן שְׁאֵלְתִּין דִּלְהוֹן, אֶלָּא עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי" (ישעיהו א, יב), וְאִלֵּין אִינוּן רַשִּׁיעַיָּיא, דַהֲווֹ מְבַזִּין לְמַלְכָּא בִּצְלוֹתְהוֹן, דְּמַנְחָן לְמִשְׁמַע צְלוֹתָא, וּפָסְקִין לָהּ עַל שִׂיחָה בְּטֵלָה.
אִלֵּין נָפְקִין, הָא אָחֳרָנִין עָאלִין, אִינוּן מָארֵי דְצַוָּאר, דַּהֲווֹ מְבָרְכִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל מַאֲכָלִין וּמִשְׁתְּיָין דְּקָרְבָּנִין, דְּאָמְרִין בְּכָל יוֹמָא "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי" (במדבר כח, ב), דַהֲווֹ מְקָרְבִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בְּכַמָּה קָרְבָּנִין דִּצְלוֹתִין, וְאִלֵּין אִינוּן דִּמְהַנְּיָין בְּעֹנֶג שַׁבָּת, וּמְבָרְכִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהִיב לוֹן שְׁאֵלְתִּין דִּלְהוֹן, וּלְאָחֳרָנִין דַּהֲווֹ אָכְלִין בְּלָא צְלוֹתָא אִתְדַּחְיָין מִתַּמָּן, וְיָהֲבִין לוֹן בִּידָא דְכַמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה דְאִינוּן מַזִּיקִין.

הָא אִלֵּין נָפְקִין, הָא מָארֵי דְקָלִין וְדִבּוּרִין בִּזְמִירוֹת וְתוּשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת דִּצְלוֹתָא דָפְקִין, וּמָארֵי דְקָלִין דְּקָרָאן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּקְרִיאַת שְׁמַע, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל תְּרֵין זִמְנִין עֵרֶב וָבֹקֶר.

אַדְהָכִי הָא מָארֵי דְרַגְלִין קָא דָפְקִין לְפִתְחָא, מָארֵי דַעֲמִידָה דִצְלוֹתָא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ" (דניאל א, ד), הַמֶּלֶךְ סְתָם דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֵיכַל הַמֶּלֶךְ דָּא אדנ"י, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "אֲדֹנָ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), אדנ"י סְלִיק לְחוּשְׁבָּן הֵיכָל, וְאִתְּמַר "וַיהֹוָה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ" (חבקוק ב, כ).

זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּזָכֵי לְאַעֲלָאָה לְהֵיכָלֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמֶחזֵי לְמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, זַכָּאָה פוּמָא, דְּשַׁרְיָא בֵּיהּ צְלוֹתָא דְאִיהִי אדנ"י, דְּאָמְרִין לָהּ "אֲדֹנָ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), וְזַכָּאִין שִׂפְוָון דְּאִינוּן תַּרְעִין דְּהֵיכָלָא, כְּגַוְונָא דְאִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" (תהלים קיח, יט), דְּכַד פּוּמֵיהּ פָּתַח בִּצְלוֹתָא בִשְׁכִינְתָּא, "וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט) מִיָּד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אָז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט), אָ"ז תְּמַנְיָא אַתְוָון יְהֹוָה אהי"ה, וַיְהֹוָה יַעֲנֶה הוּא וּבֵית דִּינוֹ, וְדָא יְהֹוָה אדנ"י יאהדונה"י, לָקֳבֵל תְּמַנְיָא אַתְוָון, אִלֵּין אִינוּן חֵיוָון דְּחַשְׁמַ"ל, דְּאִינוּן חֵיוָון דְּאֶשָּׁא, פַּעַם חָשׁוֹת וּפַעַם מְמַלְּלוֹת, בִּצְלוֹתָא מְיוּשָׁב מְמַלְּלוֹת, בִּצְלוֹתָא דִמְעוּמֶד חָשׁוֹת.

דְּלַאו כֻּלְּהוּ עָאלִין לְבֵי מַלְכָּא, אֶלָּא אִלֵּין מָארֵי דְבֵיתָא, שֶׁלֹּא כֻלָּם נִכְנָסִים לְבֵית הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבַּיִת,  דְאִתְּמַר בְּהוֹן "יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מאוּם" (דניאל א, ד), לָא בִּצְלוֹתְהוֹן, וְלָא בְּנִשְׁמָתְהוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מוּם, לֹא בִתְפִלָּתָם וְלֹא בְנִשְׁמָתָם,  "וְטוֹבֵי מַרְאֶה" (דניאל א, ד) בְּכָל עוֹבְדֵיהוֹן, "וּמַשְׂכִּילִים" (שם) בְּכָל חָכְמָה, וְשַׁפִּירָן לְמֶחֲזֵי, וְטוֹבֵי מַרְאֶה בְּכָל מַעֲשֵׂיהֶם, וּמַשְׂכִּלִים בְּכָל חָכְמָה, וְנָאִים לְמַרְאֶה,  דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" (שיר השירים ב, יד), וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה,  "וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע" (דניאל א, ד), דְּיָדְעִין בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וָדַעַת, וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע, שֶׁיּוֹדְעִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וָדַעַת, 'דְּאֵין דּוֹרְשִׁין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אֶלָּא אִם הוּא חָכָם בְּחָכְמָה וּמֵבִין בְּבִינָה וְיוֹדֵעַ בְּדַעַת', שֶׁאֵין דּוֹרְשִׁים בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אֶלָּא אִם הוּא חָכָם בְּחָכְמָה וּמֵבִין בְּבִינָה וְיוֹדֵעַ בְּדַעַת, "וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם" (דניאל א, ד),  דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם, זוֹ שְׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה,  דְאִיהִי כ"ח אַתְוָון דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, "לַעֲמוֹד" (שם) בְּכֻלְּהוּ בַּעֲמִידָה דִצְלוֹתָא, שֶׁהִיא כ"ח אוֹתִיּוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לַעֲמֹד בְּכֻלָּם בָּעֲמִידָה בַּתְּפִלָּה, אִלֵּין יַעֲלוּן לְהֵיכָלָא דְמַלְכָּא, דְאִינוּן צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵלּוּ יִכָּנְסוּ לְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֵם צַדִּיקִים גְּמוּרִים.
בֵּינוּנִיִּים יְהִיב לוֹן שְׁאֵלְתִּין דִּלְהוֹן מִלְּבָר, וְלָא עָאלִין לְגָאו לַבֵּינוֹנִיִּים נוֹתֵן לָהֶם אֶת בַּקָּשׁוֹתֵיהֶם מִבַּחוּץ, וְלֹא נִכְנָסִים פְּנִימָה.  רַשִּׁיעַיָּיא אִדַּחְיָין מִתַּמָּן, וְלָא יָהִיב לוֹן שְׁאֵלְתִּין דִּלְהוֹן, הָרְשָׁעִים נִדְחִים מִשָּׁם, וְלֹא נוֹתֵן לָהֶם אֶת בַּקָּשׁוֹתֵיהֶם,  אֶלָּא עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי" (ישעיהו א, יב), וְאִלֵּין אִינוּן רַשִּׁיעַיָּיא, דַהֲווֹ מְבַזִּין לְמַלְכָּא בִּצְלוֹתְהוֹן, אֶלָּא עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר, מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי, וְאֵלּוּ הֵם הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ מְבַזִּים אֶת הַמֶּלֶךְ בִּתְפִלָּתָם, דְּמַנְחָן לְמִשְׁמַע צְלוֹתָא, וּפָסְקִין לָהּ עַל שִׂיחָה בְּטֵלָה שֶׁמַּנִּיחִים לִשְׁמֹע אֶת הַתְּפִלָּה וּמַפְסִיקִים אוֹתָהּ עַל שִׂיחָה בְּטֵלָה.
  אִלֵּין נָפְקִין, הָא אָחֳרָנִין עָאלִין, אֵלּוּ יוֹצְאִים, וַהֲרֵי אֲחֵרִים נִכְנָסִים, אִינוּן מָארֵי דְצַוָּאר, דַּהֲווֹ מְבָרְכִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל מַאֲכָלִין וּמִשְׁתְּיָין דְּקָרְבָּנִין, אוֹתָם בַּעֲלֵי צַוָּאר שֶׁהָיוּ מְבָרְכִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מַאֲכָלִים וּמַשְׁקִים שֶׁל הַקָּרְבָּנוֹת,  דְּאָמְרִין בְּכָל יוֹמָא "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי" (במדבר כח, ב), שֶׁאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחוֹחִי,  דַהֲווֹ מְקָרְבִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בְּכַמָּה קָרְבָּנִין דִּצְלוֹתִין, שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלִשְׁכִינָתוֹ בְּכַמָּה קָרְבָּנוֹת שֶׁל תְּפִלּוֹת. וְאִלֵּין אִינוּן דִּמְהַנְּיָין בְּעֹנֶג שַׁבָּת, וּמְבָרְכִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהִיב לוֹן שְׁאֵלְתִּין דִּלְהוֹן, וְאֵלּוּ הֵם שֶׁנֶּהֱנִים בְּעֹנֶג שַׁבָּת וּמְבָרְכִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לָהֶם שְׁאֵלוֹתֵיהֶם,  וּלְאָחֳרָנִין דַּהֲווֹ אָכְלִין בְּלָא צְלוֹתָא אִתְדַּחְיָין מִתַּמָּן, וְלָאַחֲרִים שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים בְּלִי תְפִלָּה, נִדְחִים מִשָּׁם,  וְיָהֲבִין לוֹן בִּידָא דְכַמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה דְאִינוּן מַזִּיקִין וְנוֹתְנִים אוֹתָם בִּידֵי כַּמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶׁהֵם מַזִּיקִים.
 הָא אִלֵּין נָפְקִין, הָא מָארֵי דְקָלִין וְדִבּוּרִין בִּזְמִירוֹת וְתוּשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת דִּצְלוֹתָא דָפְקִין, הֲרֵי אֵלּוּ יוֹצְאִים, וַהֲרֵי בַּעֲלֵי קוֹלוֹת וְדִבּוּרִים בִּזְמִירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת שֶׁל תְּפִלָּה דּוֹפְקִים,  וּמָארֵי דְקָלִין דְּקָרָאן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּקְרִיאַת שְׁמַע, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל תְּרֵין זִמְנִין עֵרֶב וָבֹקֶר וּבַעֲלֵי הַקּוֹלוֹת שֶׁקּוֹרְאִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּקְרִיאַת שְׁמַע, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם, עֶרֶב וָבֹקֶר.
 אַדְהָכִי הָא מָארֵי דְרַגְלִין קָא דָפְקִין לְפִתְחָא, מָארֵי דַעֲמִידָה דִצְלוֹתָא, בֵּין כָּךְ הִנֵּה בַּעֲלֵי הָרַגְלַיִם דּוֹפְקִים בַּפֶּתַח, בַּעֲלֵי הָעֲמִידָה שֶׁל תְּפִלָּה,  דְאִתְּמַר בְּהוֹן "וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ" (דניאל א, ד), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ.  הַמֶּלֶךְ סְתָם דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֵיכַל הַמֶּלֶךְ דָּא אדנ"י, הַמֶּלֶךְ סְתָם זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֵיכַל הַמֶּלֶךְ זֶה אדנ"י,  דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "אֲדֹנָ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), אדנ"י סְלִיק לְחוּשְׁבָּן הֵיכָל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח, אדנ"י עוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן הֵיכָל,  וְאִתְּמַר "וַיהֹוָה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ" (חבקוק ב, כ) וְנֶאֱמַר וַיהו"ה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ.
 זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּזָכֵי לְאַעֲלָאָה לְהֵיכָלֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמֶחזֵי לְמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּנֵס לְהֵיכָלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה, זַכָּאָה פוּמָא, דְּשַׁרְיָא בֵּיהּ צְלוֹתָא דְאִיהִי אדנ"י, אַשְׁרֵי הַפֶּה שֶׁשּׁוֹרָה בּוֹ תְּפִלָּה שֶׁהִיא אדנ"י,  דְּאָמְרִין לָהּ "אֲדֹנָ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), שֶׁאוֹמְרִים לָהּ אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח,  וְזַכָּאִין שִׂפְוָון דְּאִינוּן תַּרְעִין דְּהֵיכָלָא, וְאַשְׁרֵי הַשְּׂפָתַיִם שֶׁהֵם שַׁעֲרֵי הַהֵיכָל,  כְּגַוְונָא דְאִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" (תהלים קיח, יט), כְּמוֹ שֶׁאֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק,  דְּכַד פּוּמֵיהּ פָּתַח בִּצְלוֹתָא בִשְׁכִינְתָּא, "וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט) מִיָּד, שֶׁכְּשֶׁפִּיו פּוֹתֵחַ בִּתְפִלָּה עִם הַשְּׁכִינָה, וַיהו"ה יַעֲנֶה מִיָּד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אָז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אָז תִּקְרָא וַיהו"ה יַעֲנֶה.  אָ"ז תְּמַנְיָא אַתְוָון יְהֹוָה אהי"ה, וַיְהֹוָה יַעֲנֶה הוּא וּבֵית דִּינוֹ, אָ"ז שְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת יהו"ה אהי"ה, וַיהו"ה יַעֲנֶה, הוּא וּבֵית דִּינוֹ,  וְדָא יְהֹוָה אדנ"י יאהדונה"י, לָקֳבֵל תְּמַנְיָא אַתְוָון, וְזֶה יהו"ה אדנ"י יאהדונה"י כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת, אִלֵּין אִינוּן חֵיוָון דְּחַשְׁמַ"ל, דְּאִינוּן חֵיוָון דְּאֶשָּׁא, פַּעַם חָשׁוֹת וּפַעַם מְמַלְּלוֹת, אֵלּוּ הֵם הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל חַשְׁמַ"ל, שֶׁהֵם חַיּוֹת הָאֵשׁ, פַּעַם חָשׁוֹת וּפַעַם מְמַלְּלוֹת, בִּצְלוֹתָא מְיוּשָׁב מְמַלְּלוֹת, בִּצְלוֹתָא דִמְעוּמֶד חָשׁוֹת בִּתְפִלַּת מְיֻשָּׁב מְמַלְּלוֹת, בִּתְפִלַּת מְעֻמָּד חָשׁוֹת.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

וּמֹשֶׁה בְּקַדְמִיתָא אִיהוּ הֲוָה קָאִים לְדַבְּרָא כָּל יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא' (מכילתא יתרו א). וְעִם כָּל דָּא אָמַר לֵיהּ יִתְרוֹ "נָבֹל תִּבֹּל" (שמות יח, יח) וְכוּ', דְּכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. דְּהָא מִילִין לְתַתָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶיהֱוֵי כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, וְאִי לֵית אִינוּן הָכִי לָא מִתְקַיְּימִין בְּקִיּוּמָא. בְּגִין כָּךְ "נָבֹל תִּבֹּל" וְכוּ' דְּהָכִי לָא מִסְתַּדְּרָן לְעֵילָא, אֶלָּא בְּרָזָא דְּשָׁרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת וְכוּ'. מֹשֶׁה לְעֵילָא מִכֻּלְהוֹ, כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וּמִינֵּיהּ מִתְפָּרְשָׁאן לְנַטְּלָא כָּל חַד מֵאִינּוּן רֵישִׁין בְּקַדְמִיתָא. וּתְחוֹתַיְיהוּ מִתְפָּרְשָׁאן כָּל שְׁאָר מְשָׁרְיָין. כְּדֵין "וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם" (שמות יח, כג), לְאִשְׁתַּכְּחָא כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה דְּחָזֵי לֵיהּ, וְלָא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חַד בְּעִרְבּוּבְיָא. בְּשָׁלוֹם, דְּכֹלָּא נָטִיל מֵהַהוּא שְׁלָמָא עִלָּאָה.

וּפִיקּוּדָא דָּא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְמֹשֶׁה לְאִתְפַּקְּדָא. אֶלָּא בְּגִין דְּיֵיתֵי יִתְרוֹ וְיִזְכֵּי בֵּיהּ. דְּהָא אִיהוּ מֵאִינּוּן יוֹעֲצִין דְּפַרְעֹה הֲוָה, וּמָשִׁיךְ חֵילָא לְמִצְרַיִם מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה, וְאִיּוֹב מִבִּינָה, וּבִלְעָם מִדַּעַת. וּבְגִין דְּעָרַק וְלָא בָּעָא לְמֶהֱוֵי לְאַתְקְפָא לְמִצְרַיִם, זָכָה לְסַדְרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּסִידוּרָא שְׁלִים. וְרָזָא דָּא חָכְמָה, דְּאִתְּמָר בַּהּ "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד). בְּגִין דָּא "וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם" (במדבר י, לא) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי הָכִי נָמֵי כֹּלָּא יִסְתַּדֵּר בְּסִידוּרָא דָּא, לְמֶהֱוֵי אִינוּן רֵישִׁין עִלָּאִין, יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. וּמִינַּיְיהוּ מִתְפָּרְשָׁאן כַּמָּה אָחֲרָנִין (דף סב' עמוד ב')  דְּמִתְפָּרְשָׁאן לְסִטְרַיְיהוּ הָכָא וְהָכָא, לְדַבְּרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. וְכֻלְהוֹ נָטְלִין מֵאֵלִין דְּקַיְּימִין עִלָּאִין עַל כֹּלָּא.

וְעִם כָּל דָּא כֹּלָּא מִיְּרוּשָׁלַיִם יִפּוֹק. דִּירוּשָׁלַיִם תָּמָן קָיְימִין קַדְמָאִין דְּכֹלָּא. וּמִתַּמָּן "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב, ג). וְיִטְּלוּן בְּקַדְמִיתָא כָּל אִינוּן אָחֲרָנִין לְמֵיהַב לְעַלְמָּא בְּסִידוּרָא שְׁלִים. וְכֻלְהוֹ יִתְעָרוּן לְגַבֵּי שָׁרְשָׁא דְּקָאִים בִּירוּשָׁלַיִם. וְיִתְּמַר בֵּיהּ "יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא" (תהלים עו, יב). דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ תָּמָן "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) בְּגִילּוּיָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ דְּיִתְגַּלּוּן תָּמָן עַל אִינוּן מְשִׁיחִין, וְאָחֳרָנִין דְּעִימְּהוֹן. וְתַמָּן יֵיתוּן תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא כֻּלְהוֹ אָחֲרָנִין, לְנַטְּלָא מִנְּהוֹן כְּכוֹכְבַיָּא מִשִּׁמְשָׁא. וְעוֹד בְּיוֹמָא דְּהַקְהֵל, בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא מִתְתְּקַף לְאַמְשְׁכָא חֵילָא לְכָל יִשְׂרָאֵל לְכָל שֶׁבַע שְׁנִין. אֲבָל בְּכָל שַׁתָּא, וַדַּאי תָּמָן יֵיתוּן לְאִתְתַּקְּפָא בְּגִין כָּל יִשְׂרָאֵל. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן:

וּמֹשֶׁה בְּקַדְמִיתָא אִיהוּ הֲוָה קָאִים לְדַבְּרָא כָּל יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ובתחילה משה היה עומד להנהיג לבדו את כל ישראל, שנאמר בו 'שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא' (מכילתא יתרו א). וְעִם כָּל דָּא ועם כל זה אָמַר לֵיהּ יִתְרוֹ "נָבֹל תִּבֹּל" (שמות יח, יח) וְכוּ', דְּכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה שהכל בסוד עליון. דְּהָא מִילִין לְתַתָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶיהֱוֵי כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, שהרי הדברים למטה צריכים להיות כעין אלה של מעלה וְאִי לֵית אִינוּן הָכִי לָא מִתְקַיְּימִין בְּקִיּוּמָא. ואם הם אינם כך, לא עומדים בקיומם, בְּגִין כָּךְ "נָבֹל תִּבֹּל" וְכוּ' דְּהָכִי לָא מִסְתַּדְּרָן לְעֵילָא, אֶלָּא בְּרָזָא לכן אמר לו יתרו שאין כך דרכי דרכי ההנהגה העליונה אלא בסוד של דְּשָׁרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת וְכוּ'. מֹשֶׁה לְעֵילָא מִכֻּלְהוֹ, כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וּמִינֵּיהּ מִתְפָּרְשָׁאן לְנַטְּלָא כָּל חַד מֵאִינּוּן רֵישִׁין בְּקַדְמִיתָא. ומשה למעלה מכולם, וכללות כולם, וממנו מתחלקים ומקבלים בתחילה כל אחד מאלה ראשי העם את ההנהגה וּתְחוֹתַיְיהוּ מִתְפָּרְשָׁאן כָּל שְׁאָר מְשָׁרְיָין. ותחתיו מתחלקים, של שאר המחנות. כְּדֵין ואז "וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם" (שמות יח, כג), לְאִשְׁתַּכְּחָא כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה דְּחָזֵי לֵיהּ, שימצא כל אחד במדרגתו הראויה לו, וְלָא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חַד בְּעִרְבּוּבְיָא. ולא כולם בכלל אחד – בערבוביא. בְּשָׁלוֹם, דְּכֹלָּא נָטִיל מֵהַהוּא שְׁלָמָא עִלָּאָה ולכן אמר יבוא בשלום, שהכל נוטלים מההוא השלום העליון שהוא היסוד המוציא את כל השפע וההנהגה שקיבל מעליו ומוסרה למלכות.

וּפִיקּוּדָא דָּא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְמֹשֶׁה לְאִתְפַּקְּדָא, ומצוה זו של חלוקת ההנהגה היתה ראויה להאמר על ידי משה, אֶלָּא בְּגִין דְּיֵיתֵי יִתְרוֹ וְיִזְכֵּי בֵּיהּ, ולא ציווה אותה אלא כדי שיבוא יתרו ויזכה בה. דְּהָא אִיהוּ מֵאִינּוּן יוֹעֲצִין דְּפַרְעֹה הֲוָה, שהרי היה מאותם היועצים של פרעה וּמָשִׁיךְ חֵילָא לְמִצְרַיִם מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה, והמשיך למצרים כח מצד החכמה, וְאִיּוֹב מִבִּינָה, וּבִלְעָם מִדַּעַת. וּבְגִין דְּעָרַק וְלָא בָּעָא לְמֶהֱוֵי לְאַתְקְפָא לְמִצְרַיִם, ובגלל שנמלט ולא רצה לחזק את מצרים זָכָה לְסַדְרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּסִידוּרָא שְׁלִים. זכה לסדר את סידורי ההנהגה לישראל בסדר שלם. וְרָזָא דָּא חָכְמָה, דְּאִתְּמָר בַּהּ וזה סוד החכמה שנאמר בה "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד). בְּגִין דָּא ולכן אמר לו משה "וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם" (במדבר י, לא) מִסִּטְרָא מצד דְּחָכְמָה. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי הָכִי נָמֵי כֹּלָּא יִסְתַּדֵּר בְּסִידוּרָא דָּא, ולעתיד לבא גם כך הכל יסתדר בסדר זה של החכמה, לְמֶהֱוֵי אִינוּן רֵישִׁין עִלָּאִין, יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ שיהיו אותם הראשים העליונים מזהירים כזוהר הרקיע. וּמִינַּיְיהוּ מִתְפָּרְשָׁאן כַּמָּה אָחֲרָנִין (דף סב' עמוד ב') דְּמִתְפָּרְשָׁאן לְסִטְרַיְיהוּ הָכָא וְהָכָא, לְדַבְּרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. ומהם יתחלקו כמה מנהיגים אחרים שיעמדו במקומם ומשם ינהיגו לכאן ולכאן, להנהיג את ישראל. וְכֻלְהוֹ נָטְלִין מֵאֵלִין דְּקַיְּימִין עִלָּאִין עַל כֹּלָּא. וכולם נוטלים מאלו הראשים העליונים העומדים על כולם.

וְעִם כָּל דָּא כֹּלָּא מִיְּרוּשָׁלַיִם יִפּוֹק, דִּירוּשָׁלַיִם תָּמָן קָיְימִין קַדְמָאִין דְּכֹלָּא. ועם כל זה, הכל יצא מירושלים, ששם בירושלים נמצאים שורשי ההנהגה הראשונים כולם, וּמִתַּמָּן ומשם "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב, ג). וְיִטְּלוּן בְּקַדְמִיתָא כָּל אִינוּן אָחֲרָנִין לְמֵיהַב לְעַלְמָּא בְּסִידוּרָא שְׁלִים, ובתחילה יקחו מהם כל אלו המנהיגים האחרים לתת לעולם בסדר שלם, וְכֻלְהוֹ יִתְעָרוּן לְגַבֵּי שָׁרְשָׁא דְּקָאִים בִּירוּשָׁלַיִם, וכולם יתעוררו כלפי השורש הנמצא בירושלים. וְיִתְּמַר בֵּיהּ ויאמר בהם "יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא" (תהלים עו, יב). דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ תָּמָן שם "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) בְּגִילּוּיָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ דְּיִתְגַּלּוּן תָּמָן עַל אִינוּן מְשִׁיחִין, וְאָחֳרָנִין דְּעִימְּהוֹן. ובגילוי קב"ה ושכינתא, שיתגלו שם על המשיחין, ועל האחרים שיהיו עימם, וְתַמָּן יֵיתוּן תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא כֻּלְהוֹ אָחֲרָנִין, לְנַטְּלָא מִנְּהוֹן כְּכוֹכְבַיָּא מִשִּׁמְשָׁא. ולשם יבואו שלוש פעמים בשנה כל האחרים, לקבל מהם שפע ככוכבים המקבלים מהשמש. וְעוֹד בְּיוֹמָא דְּהַקְהֵל, בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא מִתְתְּקַף לְאַמְשְׁכָא חֵילָא לְכָל יִשְׂרָאֵל לְכָל שֶׁבַע שְׁנִין. ועוד יבואו ביום ההקהל, בזמן שהמלך מתחזק להמשיך כח לכל ישראל לכל השבע שנים, עד למעמד ההקהל בא, אֲבָל בְּכָל שַׁתָּא, וַדַּאי תָּמָן יֵיתוּן לְאִתְתַּקְּפָא בְּגִין כָּל יִשְׂרָאֵל. אבל בכל שנה, ודאי יבואו לשם להתחזק בשביל כל ישראל, זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן:

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קכא': אור היחוד ממלא בשפע את כל השמות והכינויים, ובהתקנם שולטות בהן אותיות אמ"ת. וישראל מצפים לגילוי יחודו בתוקף שלם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. מִי יוּכַל לְמַלֵּל שִׁבְחֲךָ, בִּזְמַן שֶׁאוֹר שֶׁלְּךָ מֵאִיר בְּתִקּוּנָיו מִתְמַלְּאִים מִמֶּנּוּ כָּל הַשֵּׁמוֹת וְכָל הַכִּנּוּיִים, וְנִקְרָאִים כֻּלָּם אֶחָד. עָלָיו אָמְרוּ, כָּל הַדִּבּוּר יוֹצֵא מִשֵּׁם אֶחָד, וְזֶה מָקוֹר לְכָל הַמְּקוֹרוֹת, וְכֵן נִמְצָא בְּתִקּוּנָיו אֶחָד לְמַעְלָה, אֶחָד לְמַטָּה, כְּלַל הַכֹּל - יְהוָֹה ב"ה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וּבְזֶה הַשֵּׁם אַתָּה שׁוֹרֶה עַל כָּל אֵבָרִים דְּשִׁעוּר קוֹמָה שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "לְחַבֵּר אֶת הָאֹהֶל לִהְיוֹת אֶחָד", שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם הֵם מִשְׁכָּן לְגַבְּךָ שֶׁאַתָּה שׁוֹרֶה בְּתוֹכָם כְּזֹאת הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא שׁוֹרָה בְּתוֹךְ הַגּוּף וּמְמַלְּאָה אוֹתָהּ, כָּךְ אַתָּה מְמַלֵּא כָּל הַכִּנּוּיִים וְכָל הַשֵּׁמוֹת, וְשׁוֹלֵט עַל כֻּלָּם לְפִי מַה שֶּׁהֵם. וּבִזְמַן שֶׁנִּתְקָנִים בְּתִקּוּן שֶׁלְּךָ שׁוֹלְטִים בָּהֶם אוֹתִיּוֹת אֱמֶת, וּמִיָּד נוֹדָע שֶׁאַתָּה עוֹמֵד בְּתוֹכָם וּמְנַהֵג אוֹתָם כִּרְצוֹנְךָ. וּבְזֶה הָאֱמֶת תָּלוּי כָּל גְּאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב "עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ", בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "וּמַשְׁתִּי... בְּיוֹם אֶחָד", הֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְצַפִּים לְגַבְּךָ צִפּוּי שָׁלֵם, וּבַעֲבוּרָם אַתָּה מִתְחַזֵּק בְּתוֹךְ אֵלֶּה הַכֵּלִים לְנַהֵג בָּהֶם עוֹלָמוֹת וּלְקַיֵּם אוֹתָם כִּרְצוֹנְךָ. הִגָּלֶה בְּיִחוּדְךָ בְּתֹקֶף שָׁלֵם וּמִיָּד יָשׁוּבוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת לָדַעַת יְקָרְךָ לְשַׁבֵּחַ לְפָנֶיךָ שְׁבָחִים שְׁלֵמִים. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.