Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

חֹלֵם חָסֵר ו' חוּשְׁבָּנֵיהּ י"ה, וּתְלַת נִיצוֹצוֹת י' י' י' הָא אִינוּן מ"ה, שְׁמָא מְפָרַשׁ יוד הא ואו הא, וְעִם תְּלַת אַתְוָון וְתֵיבָה הָא אִיהוּ מ"ט, כְּחוּשְׁבַּן מ"ט אַתְוָון דִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְכוּ', בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד וְכוּ', וְאוּקְמוּהוּ רַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין, חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם וְנִתְּנוּ לְמֹשֶׁה, חוּץ מֵאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים" (תהלים ח, ו), וּלְתַתָּא בְּמַלְאָכִים אִינוּן מ"ט פָּנִים טָהוֹר מִן מטטרו"ן, דְּאִיהוּ חֹלֵ"ם בְּמַלְאָכִים.
חִירֵק עִם חוּשְׁבַּן אַתְוָון אִיהוּ א"ם, חִרֵק חוּשְׁבָּנֵיהּ ו"ה, וּתְלַת נִיצוֹצוֹת י' י' י' תְּלָתִין, הָא אִיהוּ א"ם.
שֻׁרֵק אִיהוּ חוּשְׁבַּן אַתְווֹי ו', וְחָמֵשׁ נִיצוֹצוֹת חַמְשִׁין, הָא נ"ו. תְּלַת אַתְוָון וְתֵיבָה הָא אִנּוּן ס', סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו, וּבֵיהּ רָ'נּוּ לְיַעֲקֹ'ב שִׂ'מְחָה נוֹטְרִיקוֹן שֻׁרֵ"ק.
דְּכָל נְקוּדֵי מֵחָכְמָה עִלָּאָה מִתְפַּשְׁטָאן, תִּשְׁעָה עַד מַלְכוּת. וְטַעֲמֵי מִכֶּתֶר עַד מַלְכוּת, וְשׁוּרֵ"ק צַדִּיק יְסוֹד עָלְמָא, בֵּיהּ סוֹד שׁוּרֵק תִּנְיָינָא בְּתוֹסֶפֶת ו' מ"ב.
וְעוֹד קָמֵ"ץ, אוּקְמוּהוּ מָארֵי דִקְדּוּק דְּאִיהוּ תְּנוּעָה גְדוֹלָה, בְּגִין דְּאִיהוּ קַדְמָאָה דְכֻלְּהוּ נְקוּדִין דִּסְפִירָאן, אַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ שְׁמָהָן קַדִּישִׁין אִתְעֲבִידוּ דָא כִּסֵּא לְדָא, כְּגוֹן בְּרָא דְצָרִיךְ לְמִפְלַח לַאֲבוֹי וּלְאִמֵּיהּ, וּלְמֶעֱבַד לְגַרְמֵיהּ לְגַבַּיְיהוּ כְּעֶבֶד, וְשַׁמָּשׁ, וְכָרְסַיָּיא, וּמַצָּב תְּחוֹתַיְיהוּ, הָכִי אִינוּן סְפִירָן דָּא לְדָא, וּבְגִין דָּא אִית נְקוּדָה מַלְכָּא, וְאִית נְקוּדָה עַבְדָּא לְגַבֵּיהּ, כְּגוֹן שְׁבָ"א דְאִיהוּ עֶבֶד לְקָמֵ"ץ, וְרָץ בִּשְׁלִיחוּתֵיהּ וּמְזַנֵּב אַחֲרָיו, אֲבָל בְּאַתְרֵיהּ מַלְכָּא אִיהוּ.
וְרָזָא דְקָמֵ"ץ, חוּשְׁבַּן קָמֵץ י"ד, וּתְלַת נִיצוֹצֵי וְרָקִיעַ נ', מ' דְּאִיהוּ מֶלֶךְ, אִנּוּן רְמִיזִין אַרְבַּע יוּדִין מִן יוד הי ויו הי, וְלַאו לְמַגָּנָא אִתְּמַר בֵּיהּ מֶלֶךְ, דְּאִיהוּ מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל מַלְכִין.
פַּתָ"ח אִיהוּ מ"ב, חוּשְׁבַּן פַּתָח אִיהוּ כ', וְנִיצוֹץ וּתְרֵין רְקִיעֵי וו"י, הָא מ"ב, "כִּ"י בִ"י חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ" (תהלים צא, יד), "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם" (תהלים קיח, יט) וְכוּ', בָ"ם אַרְבָּעִים וּתְרֵין, "כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ" (תהלים צא, יד), חָ'שַׁק חִ'ירֵק שְׁ'בָא קָמֵץ מִן אָבְגַיִתָץ. קָמֵץ קוֹמֶץ סָתִים בְּאָת יוּ"ד, פַּתָ"ח אִתְפַּתַּח בֵּיהּ בְּחָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן דְּאִינוּן ה', וְכַמָּה רָזִין בְּנִקּוּדֵי, וְהַאי אִיהוּ "אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט), וּפַתָח עֲלֵיהּ אִתְּמַר פִּתְחוּ לִי וְכוּ', זֶה הַשַּׁעַר לַיְהֹוָה.
(דף ח ע"א) מַלְאָכִין אִית דִּמְשַׁמְּשִׁין לְאִלֵּין נְקוּדִין, וְאִינוּן אַתְוָון, דְּאִינוּן כְּסוּסְוָון לִנְקוּדֵי, וְטַעֲמֵי מַנְהִיגֵי לוֹן, וְאִינוּן תְּנוּעוֹת לְגַבַּיְיהוּ, כְּגוֹן "עַל פִּי יְהֹוָה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְהֹוָה יִסָּעוּ" (במדבר ט, כ), וְאִינוּן נְקוּדִין לְגַבֵּי טַעֲמֵי, כְּעָאנָא בָּתַר רַעְיָין דְּאַנְהִיגִין לוֹן לְכָל סִטְרָא, לְסַלְקָא וּלְנַחְתָא עֵילָּא וְתַתָּא, וּלְאַנְהָגָא לוֹן לְכָל סִטְרָא לִימִינָא וּשְׂמָאלָא לְקַמָּא וְלַאֲחוֹרָא.
וְטַעֲמֵי אִינוּן נִשְׁמָתִין. וּנְקוּדִין רוּחִין. וְאַתְוָון נַפְשִׁין. אִלֵּין מִתְנַהֲגִין בָּתַר אִלֵּין, וְאִלֵּין בָּתַר אִלֵּין, אַתְוָון מִתְנַהֲגֵי בָּתַר נְקוּדֵי, וּנְקוּדֵי בָּתַר טַעֲמֵי, "כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר" (קהלת ה, ז). וְעוֹד אַתְוָון אִנּוּן אֵשׁ, נְקוּדֵי רוּחַ, "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יב), וְאִנּוּן כְּמַבּוּעֵי מַיָּא, דְאִתְּמַר עֲלַיְיהוּ "הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים" (תהלים קד, י), "יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי" (תהלים קד, יא) וְגוֹ', אִלֵּין אַתְוָון.

שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

חֹלֵם חָסֵר ו' חוּשְׁבָּנֵיהּ י"ה, וּתְלַת נִיצוֹצוֹת י' י' י' הָא אִינוּן מ"ה, חֹלֶם חָסֵר ו' חֶשְׁבּוֹנוֹ י"ה, וְשָׁלֹשׁ נִיצוֹצוֹת י' י' י' הֲרֵי הֵם מ"ה.  שְׁמָא מְפָרַשׁ יוד הא ואו הא, הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, וְעִם שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת וְתֵבָה הֲרֵי הוּא מ"ט, וְעִם תְּלַת אַתְוָון וְתֵיבָה הָא אִיהוּ מ"ט, כְּחֶשְׁבּוֹן מ"ט אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְכוּ', בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְכוּ',  כְּחוּשְׁבַּן מ"ט אַתְוָון דִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְכוּ', בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד וְכוּ', כְּחֶשְׁבּוֹן מ"ט אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְכוּ', בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְכוּ',  וְאוּקְמוּהוּ רַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין, חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם וְנִתְּנוּ לְמֹשֶׁה, וּפֵרְשׁוּהוּ חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה, חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם וְנִתְּנוּ לְמֹשֶׁה חוּץ מֵאֶחָד, חוּץ מֵאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים" (תהלים ח, ו), שֶׁנֶּאֱמַר וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִי"ם.  וּלְתַתָּא בְּמַלְאָכִים אִינוּן מ"ט פָּנִים טָהוֹר מִן מטטרו"ן, דְּאִיהוּ חֹלֵ"ם בְּמַלְאָכִים וּלְמַטָּה בַּמַּלְאָכִים הֵם מ"ט פָּנִים טָהוֹר מִמטטרו"ן, שֶׁהִיא חֹלֵ"ם בַּמַּלְאָכִים. חִירֵק עִם חוּשְׁבַּן אַתְוָון אִיהוּ א"ם, חִרֵק חוּשְׁבָּנֵיהּ ו"ה, וּתְלַת נִיצוֹצוֹת י' י' י' תְּלָתִין, הָא אִיהוּ א"ם חִירֵ"ק עִם חֶשְׁבּוֹן אוֹתִיּוֹת הוּא אֵ"ם, חִירֵק חֶשְׁבּוֹנוֹ ו"ה, וּשְׁלֹשָׁה נִיצוֹצוֹת י' י' י' - שְׁלֹשִׁים, הֲרֵי הוּא אֵ"ם.

שֻׁרֵק אִיהוּ חוּשְׁבַּן אַתְווֹי ו', וְחָמֵשׁ נִיצוֹצוֹת חַמְשִׁין, הָא נ"ו שֻׁרֵק הוּא חֶשְׁבּוֹן אוֹתִיּוֹתָיו ו', וַחֲמִשָּׁה נִיצוֹצוֹת חֲמִשִּׁים, הֲרֵי נ"ו,  תְּלַת אַתְוָון וְתֵיבָה הָא אִנּוּן ס', סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו, וּבֵיהּ רָ'נּוּ לְיַעֲקֹ'ב שִׂ'מְחָה נוֹטְרִיקוֹן שֻׁרֵ"ק שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת וְתֵבָה הֲרֵי הֵם ס', סוֹד יהו"ה לִירֵאָיו, וּבוֹ רָ'נּוּ לְיַעֲקֹ'ב שִׂ'מְחָה, נוֹטְרִיקוֹן שׁוּרֵ"ק. דְּכָל נְקוּדֵי מֵחָכְמָה עִלָּאָה מִתְפַּשְׁטָאן, תִּשְׁעָה עַד מַלְכוּת שֶׁכָּל הַנְּקֻדּוֹת מֵחָכְמָה עֶלְיוֹנָה מִתְפַּשְּׁטִים, תִּשְׁעָה עַד מַלְכוּת. וְטַעֲמֵי מִכֶּתֶר עַד מַלְכוּת, וְשׁוּרֵ"ק צַדִּיק יְסוֹד עָלְמָא, בֵּיהּ סוֹד שׁוּרֵק תִּנְיָינָא בְּתוֹסֶפֶת ו' מ"ב וְהַטְּעָמִים מִכֶּתֶר עַד מַלְכוּת, וְשׁוּרֵק - צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, בּוֹ סוֹד שׁוּרֵק שֵׁנִי בְּתוֹסֶפֶת ו' מ"ב.

וְעוֹד קָמֵ"ץ, אוּקְמוּהוּ מָארֵי דִקְדּוּק דְּאִיהוּ תְּנוּעָה גְדוֹלָה, וְעוֹד קָמֵ"ץ, פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַדִּקְדּוּק, שֶׁהוּא תְנוּעָה גְדוֹלָה, בְּגִין דְּאִיהוּ קַדְמָאָה דְכֻלְּהוּ נְקוּדִין דִּסְפִירָאן, מִשּׁוּם שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְכָל הַנְּקֻדּוֹת שֶׁל הַסְּפִירוֹת. אַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ שְׁמָהָן קַדִּישִׁין אִתְעֲבִידוּ דָא כִּסֵּא לְדָא, אַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים, נַעֲשׂוּ זֶה כִסֵּא לָזֶה,  כְּגוֹן בְּרָא דְצָרִיךְ לְמִפְלַח לַאֲבוֹי וּלְאִמֵּיהּ, וּלְמֶעֱבַד לְגַרְמֵיהּ לְגַבַּיְיהוּ כְּעֶבֶד, וְשַׁמָּשׁ, וְכָרְסַיָּיא, וּמַצָּב תְּחוֹתַיְיהוּ, כְּמוֹ בֵּן שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְלַעֲשׂוֹת אֶת עַצְמוֹ עֶבֶד אֲלֵיהֶם, וְשַׁמָּשׁ, וְכִסֵּא, וּמַצָּב תַּחְתֵּיהֶם, הָכִי אִינוּן סְפִירָן דָּא לְדָא, וּבְגִין דָּא אִית נְקוּדָה מַלְכָּא, וְאִית נְקוּדָה עַבְדָּא לְגַבֵּיהּ, כָּךְ הֵן הַסְּפִירוֹת זוֹ לָזוֹ, וְלָכֵן יֵשׁ נְקֻדָּה מֶלֶךְ, וְיֵשׁ נְקֻדָּה עֶבֶד אֵלָיו,  כְּגוֹן שְׁבָ"א דְאִיהוּ עֶבֶד לְקָמֵ"ץ, וְרָץ בִּשְׁלִיחוּתֵיהּ וּמְזַנֵּב אַחֲרָיו, אֲבָל בְּאַתְרֵיהּ מַלְכָּא אִיהוּ, כְּמוֹ שְׁבָ"א שֶׁהוּא עֶבֶד לְקָמֵ"ץ, וְרָץ בִּשְׁלִיחוּתוֹ וּמְזַנֵּב אַחֲרָיו, אֲבָל בִּמְקוֹמוֹ הוּא מֶלֶךְ.

וְרָזָא דְקָמֵ"ץ, חוּשְׁבַּן קָמֵץ י"ד, וְסוֹד הַקָּמֵ"ץ, חֶשְׁבּוֹן קָמֵ"ץ י"ד וּתְלַת נִיצוֹצֵי וְרָקִיעַ נ', וְשָׁלֹשׁ נִיצוֹצוֹת וְרָקִיעַ נ',  מ' דְּאִיהוּ מֶלֶךְ, אִנּוּן רְמִיזִין אַרְבַּע יוּדִין מִן יוד הי ויו הי, מ' שֶׁהוּא מֶלֶךְ, הֵם רְמוּזִים אַרְבַּע יוֹדִי"ם מִן י"ד ה"י וי"ו ה"י, וְלַאו לְמַגָּנָא אִתְּמַר בֵּיהּ מֶלֶךְ, דְּאִיהוּ מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל מַלְכִין וְלֹא לְחִנָּם נֶאֱמַר בּוֹ מֶלֶךְ, שֶׁהוּא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הַמְּלָכִים.
פַּתָ"ח אִיהוּ מ"ב, חוּשְׁבַּן פַּתָח אִיהוּ כ', פַּתָּ"ח הוּא מ"ב, חֶשְׁבּוֹן פַּתָּ"ח הוּא כ',  וְנִיצוֹץ וּתְרֵין רְקִיעֵי וו"י, הָא מ"ב, וְנִיצוֹץ וּשְׁנֵי רְקִיעִים וו"י הֲרֵי מ"ב "כִּ"י בִ"י חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ" (תהלים צא, יד), "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם" (תהלים קיח, יט) וְכוּ', כִּ"י בִ"י חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם וְכוּ' בָ"ם אַרְבָּעִים וּתְרֵין, "כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ" (תהלים צא, יד), בָּ"ם אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ,  חָ'שַׁק חִ'ירֵק שְׁ'בָא קָמֵץ מִן אָבְגַיִתָץ חָשַׁק - חִרִיק שְׁבָא קָמֵץ מִן אבגית"ץ.  קָמֵץ קוֹמֶץ סָתִים בְּאָת יוּ"ד, קָמֵץ - קֹמֶץ סָתוּם בָּאוֹת יוֹ"ד פַּתָ"ח אִתְפַּתַּח בֵּיהּ בְּחָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן דְּאִינוּן ה', פַּתָּח - נִפְתָּח בּוֹ בְּחָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת שֶׁהֵם ה',  וְכַמָּה רָזִין בְּנִקּוּדֵי, וְהַאי אִיהוּ "אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט), וְכַמָּה סוֹדוֹת בַּנְּקֻדּוֹת, וְזֶהוּ אָבֹא בָם אוֹדֶה יָ"הּ, וּפַתָּח וּפַתָח עֲלֵיהּ אִתְּמַר פִּתְחוּ לִי וְכוּ', זֶה הַשַּׁעַר לַיְהֹוָה - עָלָיו נֶאֱמַר פִּתְחוּ לִי וְכוּ' זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָ"ה.

(דף ח ע"א) מַלְאָכִין אִית דִּמְשַׁמְּשִׁין לְאִלֵּין נְקוּדִין, וְאִינוּן אַתְוָון, מַלְאָכִים יֵשׁ שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים לַנְּקֻדּוֹת הַלָּלוּ, וְהֵם הָאוֹתִיּוֹת,  דְּאִינוּן כְּסוּסְוָון לִנְקוּדֵי, וְטַעֲמֵי מַנְהִיגֵי לוֹן, וְאִינוּן תְּנוּעוֹת לְגַבַּיְיהוּ, שֶׁהֵם כְּמוֹ סוּסִים לַנְּקֻדּוֹת, וְהַטְּעָמִים מַנְהִיגִים אוֹתָם, וְהֵם תְּנוּעוֹת אֲלֵיהֶם, כְּגוֹן "עַל פִּי יְהֹוָה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְהֹוָה יִסָּעוּ" (במדבר ט, כ), כְּמוֹ עַל פִּי יהו"ה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יהו"ה יִסָּעוּ, וְהֵם נְקֻדּוֹת אֶל הַטְּעָמִים,  וְאִינוּן נְקוּדִין לְגַבֵּי טַעֲמֵי, כְּעָאנָא בָּתַר רַעְיָין דְּאַנְהִיגִין לוֹן לְכָל סִטְרָא, כְּמוֹ צֹאן אַחַר הָרוֹעִים שֶׁמַּנְהִיגִים אוֹתָם לְכָל צַד,  לְסַלְקָא וּלְנַחְתָא עֵילָּא וְתַתָּא, וּלְאַנְהָגָא לוֹן לְכָל סִטְרָא לִימִינָא וּשְׂמָאלָא לְקַמָּא וְלַאֲחוֹרָא לַעֲלוֹת וְלָרֶדֶת מַעְלָה וּמַטָּה, וּלְהַנְהִיג אוֹתָם לְכָל צַד, לְיָמִין וּשְׂמֹאל, לְפָנִים וּלְאָחוֹר.

וְטַעֲמֵי אִינוּן נִשְׁמָתִין. וּנְקוּדִין רוּחִין. וְאַתְוָון נַפְשִׁין. אִלֵּין מִתְנַהֲגִין בָּתַר אִלֵּין, וְאִלֵּין בָּתַר אִלֵּין, וְהַטְּעָמִים הֵם נְשָׁמוֹת, וְהַנְּקֻדּוֹת רוּחוֹת, וְהָאוֹתִיּוֹת נְפָשׁוֹת, אֵלּוּ מִתְנַהֲגִים אַחַר אֵלּוּ, וְאֵלּוּ אַחַר אֵלּוּ.  אַתְוָון מִתְנַהֲגֵי בָּתַר נְקוּדֵי, וּנְקוּדֵי בָּתַר טַעֲמֵי, הָאוֹתִיּוֹת מִתְנַהֲגוֹת אַחַר הַנְּקֻדּוֹת, וְהַנְּקֻדּוֹת אַחַר הַטְּעָמִים,  "כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר" (קהלת ה, ז) כִּי גָבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ שׁוֹמֵר.  וְעוֹד אַתְוָון אִנּוּן אֵשׁ, נְקוּדֵי רוּחַ, "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יב), וְעוֹד, אוֹתִיּוֹת הֵן אֵשׁ, נְקֻדּוֹת רוּחַ, אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ, וְאִנּוּן כְּמַבּוּעֵי מַיָּא, דְאִתְּמַר עֲלַיְיהוּ "הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים" (תהלים קד, י), "יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי" (תהלים קד, יא) וְגוֹ', אִלֵּין אַתְוָון וְהֵם כְּמַעַיְנוֹת הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים... יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי וְגוֹ', אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא​

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים לד, יב), אֵימָתַי? בְּשַׁעְתָּא דִּכְתִיב לְהוּ סֵפֶר תּוֹרָה, דִּכְתִיב "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים לא, ט). דְּהָא בְּהַהוּא סֵפֶר תּוֹרָה אִתְחַזְיָין כֻּלְהוֹ רָזִין עִלָּאִין מִתְדַּבְּקָן בְּאִינוּן אַתְוָן כֹּלָּא כִּדְקָא יֵאוֹת, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְכֻלְהוֹ סְתָרִין גְּנִיזִין דִּלְהוֹן.

וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְיְהִיבוּ לְהוּ עֶשֶׂר אֲמִירָן, דְּבְהוֹן כְּלִילָא כָּל אוֹרָיְתָא. דְּהָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְמַסְּרַת אוֹרָיְתָא לְיִשְׂרָאֵל לְמֶעֱבַד לַהּ, וּלְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָהָא כִּדְקָא יֵאוֹת. וּבְגִין כָּךְ (דף ה' עמ' ב')  עֶשֶׂר אֲמִירָן הֲווּ, דְּהָא כָּל אוֹרָיְתָא בְּאִינוּן עֶשֶׂר דַּרְגִּין תַּלְיָא. וּכְדֵין כָּל חַד אֲפִיק דִּילֵיהּ וְאִתְגַּלְּיָא לְאִתְמַסְּרָא בִּידָא דְּיִשְׂרָאֵל, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנוֹי כִּדְקָא חֲזֵי.

מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה זָכוּ נָמֵי לְאִסְתַּכְּלָא גּוֹ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, וּלְאִתְמַסְּרָא בִּידֵיהוֹן יְדִיעָה דִּילַהּ נָמֵי. דְּהָא אוֹרָיְתָא לָא אִתְחֲזִיאַת לְשׁוּם בַּר נַשׁ אֶלָּא בְּגִין דְּאִתְמַסְּרַת לְעוֹבָדָא. וַאֲפִילוּ לְמַלְאֲכֵי עִלָאֵי לָא אִתְחֲזִיאַת אִי לָאו תִּיקּוּנִין עִלָּאִין דִּצְרִיכִין לְאִתְתַּקְּנָא עַל יְדַיְיהוּ. וְרָזָא דָּא "גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ" (תהלים קג, כ). דְּהָא כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין בּוּצִינִין לָא אִתְגַּלְיָין לְחַד בְּעָלְמָא, אֶלָּא דְּאִתְמְסָר לְאִתְתַּקְּנָא, וּבְגִין פּוּלְחָנָא דְּאִתְפָּלַּח לְגַבֵּיהּ אִתְגַּלְיָא וְאִשְׁתְּמוֹדָע. וְיִשְׂרָאֵל כְּגַוְנָא דָּא, בְּקַדְמִיתָא אִצְטְרִיךְ לְמַסְרָא אוֹרָיְתָא לְעוֹבָדָא בִּידַיְיהוּ, וּלְבָתַר הָכִי לְאִסְתַּכְּלָא בָּהּ. וְאִינּוּן דְּיָדְעוּ הָכִי אָמְרוּ "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז) כְּגַוְנָא דְּאִינוּן מַלְאֲכֵי עִלָאֵי, אִשְׁתַּכְּחַת עֶשֶׂר אֲמִירָן לְתִיקּוּנָא דְּעוּבְדָא אֶתְיַהֲבוּ.

וּלְבָתַר סֵפֶר תּוֹרָה כְּתִיב לוֹן מֹשֶׁה, וּבֵיהּ אִתְמַסְּרַת לְאִסְתַּכְּלָא וּלְמִנְדַּע לַהּ. וּבְגִין כָּךְ בְּהַהוּא סֵפֶר תּוֹרָה כְּלִילָן וּמִתְקַשְּׁרָן כָּל רָזֵי עָלְמָא, וְאֶתְיָהִיב בַּאֲרוֹנָא בַּהֲדֵי לוּחוֹת. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב), (דף ו' עמ' א')  דָּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. מַאי מוֹרָא? אֶלָּא לְאַרְחָקָא מִינַּהּ מְסָאֲבִין אוּמִין דְּעָלְמָא.

וְסֵפֶר דָּא כָּתַב לֵיהּ מֹשֶׁה, וּלְבָתַר כָּל שִׁבְטָא כָּתַב דִּילֵיהּ מִתַּמָּן, לְנַטְּלָא כֹּלָּא מִינֵּיהּ כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה כִּדְקָא יֵאוֹת. וְיִשְׂרָאֵל קְרָאָן בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּצִיבּוּרָא, וּכְדֵין נְהוֹרָא אִתְנָהִיר לְגַבַּיְיהוּ מִגּוֹ הַהוּא סִפְרָא דְּמֹשֶׁה.

וּבְגִין כָּךְ אָמְרִין "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים ד, מד) לְאִתְּעָרָא הַהוּא סִפְרָא דְּקָאִים וַדַּאי לְמֶהֱוֵי יְדִיעָה לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹרַיְתָא, כָּל חַד כִּדְקָא חֲזֵי. וְעַל הַהוּא סִפְרָא אִתְּמָר 'אוֹתִיּוֹת מַחְכִּימוֹת', דְּהָא נַהִירוּ דְּדַרְגִין עִלָּאִין נַהֲרָן בְּהוּ, וְאִתְחַזְיָין תָּמָן כֻּלְהוֹ רָזִין כְּמָה דְּאִתְּמָר. וְעִם כָּל דָּא כָּל שָׁאַר אַתְוָן דִּקְדוּשָּׁה נָמֵי אִתְּמָר בְּהוּ הָכִי, דִּיְרוּתָא יָרְתִין מִגּוֹ סֵפֶר דָּא.

וּבְשַׁבְּתָא מַפְטִירִין בִּנְבִיאֵי, לְאַמְשְׁכָא מְשִׁיכוּ דְּחָכְמְתָא מִמֹּשֶׁה סַפְרָא רַבָּא. דְּלֵית לָךְ חַכִּימָא דְּאֶתְחַכֵּם בְּאוֹרַיְתָא אֶלָּא עַל יְדוֹי, וְלֵית לְךָ נְבִיאָה דְּאִתְנַבֵּא בְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּחֵילָא דִּילֵיהּ. וּבְהַאי חֵילָא קָמוּ אִינוּן נְבִיאֵי מְהֵימָנֵי וַעֲבִידוּ סִפְרַיְיהוּ. וּבְהַאי אִתְפַּשְׁטַת חָכְמְתָא יַתִּיר בְּיִשְׂרָאֵל. וּבְגִין לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יֵאוֹת אִצְטְרִיךְ לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנִין אִלֵּין, לְאִתְנַהֲרָא מִינַּיְיהוּ כָּל יִשְׂרָאֵל:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא​

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים לד, יב), אֵימָתַי? בְּשַׁעְתָּא דִּכְתִיב לְהוּ סֵפֶר תּוֹרָה, מתי "אשר עשה"? בשעה שכתב להם ספר תורה, שכתובדִּכְתִיב "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת"(דברים לא, ט). דְּהָא בְּהַהוּא סֵפֶר תּוֹרָה אִתְחַזְיָין כֻּלְהוֹ רָזִין עִלָּאִין מִתְדַּבְּקָן בְּאִינוּן אַתְוָן כֹּלָּא כִּדְקָא יֵאוֹת, שהרי באותו ספר תורה נראים כל הסודות העליונים מתדבקים באלו האותיות שבספר למטה – הכל כמו שראוי.תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְכֻלְהוֹ סְתָרִין גְּנִיזִין דִּלְהוֹן. תורה שבכתב ותורה שבעל פה, וכל הסודות הגנוזים שלהם.

וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְיְהִיבוּ לְהוּ עֶשֶׂר אֲמִירָן, דְּבְהוֹן כְּלִילָא כָּל אוֹרָיְתָא. ובשעה שעמדו ישראל על הר סיני נתנו להם עשרת הדברות, שבהן כלולה כל התורה. דְּהָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְמַסְּרַת אוֹרָיְתָא לְיִשְׂרָאֵל לְמֶעֱבַד לַהּ, וּלְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָהָא כִּדְקָא יֵאוֹת. שהרי באותה השעה נמסרה התורה לישראל על מנת לקיים אותה, ולתקן תיקוניה כמו שראוי. וּבְגִין כָּךְ (דף ה' עמ' ב')  עֶשֶׂר אֲמִירָן הֲווּ, דְּהָא כָּל אוֹרָיְתָא בְּאִינוּן עֶשֶׂר דַּרְגִּין תַּלְיָא. וּכְדֵין כָּל חַד אֲפִיק דִּילֵיהּ וְאִתְגַּלְּיָא לְאִתְמַסְּרָא בִּידָא דְּיִשְׂרָאֵל, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנוֹי כִּדְקָא חֲזֵי. לכן, עשר דברות היו, שהרי כל התורה תלויה בעשר המדריגות האלה. ואז, כל מדריגה הוציאה את שלה והתגלתה, על מנת להמסר בידם של ישראל ולתקן תיקונם כמו שראוי.

מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה זָכוּ נָמֵי לְאִסְתַּכְּלָא גּוֹ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, וּלְאִתְמַסְּרָא בִּידֵיהוֹן יְדִיעָה דִּילַהּ נָמֵי. משם והלאה זכו ישראל גם כן והסתכל בתוך סודות התורה, ולהמסר בידיהם גם כן ידיעתה, דְּהָא אוֹרָיְתָא לָא אִתְחֲזִיאַת לְשׁוּם בַּר נַשׁ אֶלָּא בְּגִין דְּאִתְמַסְּרַת לְעוֹבָדָא. שהרי אמיתות התורה לא תראה לשום אדם אלא בשביל קיום מצוותיה, וַאֲפִילוּ לְמַלְאֲכֵי עִלָאֵי לָא אִתְחֲזִיאַת אִי לָאו תִּיקּוּנִין עִלָּאִין דִּצְרִיכִין לְאִתְתַּקְּנָא עַל יְדַיְיהוּ. ואפילו למלאכים העליונים לא היתה נראית – אילמלא התיקונים העליונים שצריכים להיתקן על ידם. וזה סוד וְרָזָא דָּא "גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ" (תהלים קג, כ).

דְּהָא כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין בּוּצִינִין לָא אִתְגַּלְיָין לְחַד בְּעָלְמָא, אֶלָּא דְּאִתְמְסָר לְאִתְתַּקְּנָא, שהרי כל האורות המאירים לא היו מתגלים לאף אחד בעולם אלמלא שנמסרו להיתקן, וּבְגִין פּוּלְחָנָא דְּאִתְפָּלַּח לְגַבֵּיהּ אִתְגַּלְיָא וְאִשְׁתְּמוֹדָע ובגלל העבודה שנמשכת מהם, מתגלים ונודעים. וְיִשְׂרָאֵל כְּגַוְנָא דָּא, בְּקַדְמִיתָא אִצְטְרִיךְ לְמַסְרָא אוֹרָיְתָא לְעוֹבָדָא בִּידַיְיהוּ, וּלְבָתַר הָכִי לְאִסְתַּכְּלָא בָּהּ. וכעין זה ישראל, בתחלה נצרכה להינתן התורה לקיימה בידיהם בבחינה מעשה, ואחר כך, להתבונן בה,  וְאִינּוּן דְּיָדְעוּ הָכִי אָמְרוּ ואלו שידעו ענין נכבד זה אמרו "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז) כְּגַוְנָא דְּאִינוּן מַלְאֲכֵי עִלָאֵי, תחילה נעשה בסוד המעשה, כדוגמת המלאכים העליונים האלו, שמלכתחילה היו עומדים רק בסוד העבודה, ואחר כך "ונשמע" בסוד ההבנה  אִשְׁתַּכְּחַת עֶשֶׂר אֲמִירָן לְתִיקּוּנָא דְּעוּבְדָא אֶתְיַהֲבוּ. נמצא, שעשרת הדברות ניתנו בעבור תיקון המעשה.

וּלְבָתַר סֵפֶר תּוֹרָה כְּתִיב לוֹן מֹשֶׁה, וּבֵיהּ אִתְמַסְּרַת לְאִסְתַּכְּלָא וּלְמִנְדַּע לַהּ. ואחר ששמעו בהר סיני, כתב להם משה ספר תורה, ובו נמסרה ההתבוננות והידיעה, וּבְגִין כָּךְ בְּהַהוּא סֵפֶר תּוֹרָה כְּלִילָן וּמִתְקַשְּׁרָן כָּל רָזֵי עָלְמָא, וְאֶתְיָהִיב בַּאֲרוֹנָא בַּהֲדֵי לוּחוֹת. ולכן, באותו ספר התורה כלולים ונקשרים כל סודות העולם, וניתנו בארון לצד הלוחות בסוד חיבור המעשה עם ההבנה. בְּגִין כָּךְ לפיכך, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב).

(דף ו' עמ' א')  דָּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. מַאי מוֹרָא? אֶלָּא לְאַרְחָקָא מִינַּהּ מְסָאֲבִין אוּמִין דְּעָלְמָא. מהו "מורא"? אלא כדי להרחיק מהתורה את טמאי אומות העולם.

וְסֵפֶר דָּא כָּתַב לֵיהּ מֹשֶׁה, וּלְבָתַר כָּל שִׁבְטָא כָּתַב דִּילֵיהּ מִתַּמָּן, לְנַטְּלָא כֹּלָּא מִינֵּיהּ כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה כִּדְקָא יֵאוֹת. וספר זה כתב אותו משה, ואחר כך, כל שבט כתב ממנו העתק לעצמו ובכך נקשרו הארות העתקים בהארת המקור, וְיִשְׂרָאֵל קְרָאָן בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּצִיבּוּרָא, וּכְדֵין נְהוֹרָא אִתְנָהִיר לְגַבַּיְיהוּ מִגּוֹ הַהוּא סִפְרָא דְּמֹשֶׁה. וישראל קוראים בספר התורה בציבור, ואז מאירה הארה עבורם מתוך אותו הספר הראשון שכתב משה.

 וּבְגִין כָּךְ אָמְרִין ולכן אומרים ישראל בזמן הקריאה בציבור "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים ד, מד) לְאִתְּעָרָא הַהוּא סִפְרָא דְּקָאִים וַדַּאי לְמֶהֱוֵי יְדִיעָה לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹרַיְתָא, כָּל חַד כִּדְקָא חֲזֵי. לעורר את אותו הספר הראשון שכתב משה שעומד ודאי כדי לתת לישראל את ידיעת התורה.

וְעַל הַהוּא סִפְרָא אִתְּמָר 'אוֹתִיּוֹת מַחְכִּימוֹת', דְּהָא נַהִירוּ דְּדַרְגִין עִלָּאִין נַהֲרָן בְּהוּ, וְאִתְחַזְיָין תָּמָן כֻּלְהוֹ רָזִין כְּמָה דְּאִתְּמָר. ועל אותו הספר של משה נאמר "אותיות מחכימות", שהרי אורות המדרגות העליונות מאירות בו, ומתראים שם כל הסודות כמו שנאמר.  וְעִם כָּל דָּא כָּל שָׁאַר אַתְוָן דִּקְדוּשָּׁה נָמֵי אִתְּמָר בְּהוּ הָכִי, דִּיְרוּתָא יָרְתִין מִגּוֹ סֵפֶר דָּא. ועם כל זה, בכל שאר אותיות הקדושה שנכתבה בהן התורה שבע"פ נאמר בהם "אותיות מחכימות", שיורשים ירושתם מתוך הספר הזה.

וּבְשַׁבְּתָא מַפְטִירִין בִּנְבִיאֵי, לְאַמְשְׁכָא מְשִׁיכוּ דְּחָכְמְתָא מִמֹּשֶׁה סַפְרָא רַבָּא. ובשבת מפטירין אחרי הקריאה בנביאים, ולהמשיך המשכת החכמה ממשה אדון הנביאים הסופר הגדול. דְּלֵית לָךְ חַכִּימָא דְּאֶתְחַכֵּם בְּאוֹרַיְתָא אֶלָּא עַל יְדוֹי, וְלֵית לְךָ נְבִיאָה דְּאִתְנַבֵּא בְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּחֵילָא דִּילֵיהּ. שאין לך חכם שנחכם בתורה על על ידו, ואין לך נביא שהתנבא בישראל אלא מכוחו של משה. וּבְהַאי חֵילָא קָמוּ אִינוּן נְבִיאֵי מְהֵימָנֵי וַעֲבִידוּ סִפְרַיְיהוּ. ומזה הכח קמו אלו הנביאים הנאמנים וכתבו ספריהם. וּבְהַאי אִתְפַּשְׁטַת חָכְמְתָא יַתִּיר בְּיִשְׂרָאֵל. ובזה, התפשטה חכמה מרובה בישראל, וּבְגִין לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יֵאוֹת אִצְטְרִיךְ לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנִין אִלֵּין, לְאִתְנַהֲרָא מִינַּיְיהוּ כָּל יִשְׂרָאֵל: וכדי לעורר את התיקון כמו שראוי – צריך לעורר את התיקונים האלה דהיינו תחילה את ספר התורה ואח"כ את ספרי הנביאים, כדי שיאורו מהם כל ישראל. 

קישור לדף בזוהר תניינא

תפילות כ"ג-כ"ה מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה כ"ג: אוֹר שֵׁם הוי"ה ב"ה הַמּוֹרֶה עַל שְׁלִיטַת יִּחוּדוֹ יִתְ' – לֹא פָּסַק מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִילוּ בִּזְמַן הַגָּלוּת.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי אוֹר שֶׁלְּךָ מֵאִיר לְיִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בַּחֹשֶׁךְ שֶׁלָּהֶם, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְהוָֹה אוֹר לִי", זֹאת תִּקְוָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּה "אַל תִּשְׂמְחִי אוֹיְבַתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי – קַמְתִּי", שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאָה שֶׁהָלְכוּ בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ הַיּוֹתֵר גָּדוֹל, הֲרֵי שָׁם מוֹצְאִים יִחוּדְךָ לְהִתְחַזֵּק בּוֹ, שֶׁבּוֹ "יָדַע מָה בַּחֲשׁוֹכָא", "קַוֹה קִוִּיתִי יְהוָֹה", יהו"ה וַדַּאי, זֶה הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁמִּתְגַּלֶּה לָהֶם כְּשֶׁנֶחֶשְׁכוּ עֲלֵיהֶם כָּל שְׁאָר הַשֵּׁמוֹת, "יְהוָֹה אוֹר לִי". הֲרֵי כְּבוֹד שִׁמְךָ תְּגַלֶּה בְּעוֹלָמְךָ לָדַעַת שֶׁאַתָּה שׁוֹלֵט עַל הַכֹּל, וְזֶה שֵׁם שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם, שֶׁבַּעֲבוּרוֹ הָיָה קִיּוּם לְיִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בַּחֹשֶׁךְ שֶׁלָּהֶם, הַדָּא הוּא דִכְתִיב "אֲנִי יְהוָֹה לֹא שָׁנִּיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקוֹב לֹא כְלִיתֶם", "וֶאֱמֶת יְהוָֹה לְעוֹלָם" וַדַּאי, גַּלֵּה יִחוּדְךָ לְכָל הָעַמִּים וּמִיָּד יֵבוֹשׁוּ מִפָּנֶיךָ לָדַעַת שֶׁאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהַחֹשֶׁךְ הָיָה שׁוֹלֵט אַתָּה יָכֹלְתָּ לְהָאִיר אוֹרְךָ לְיִשְׂרָאֵל. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "יִרְאוּ שׂוֹנְאַי וְיֵבוֹשׁוּ כִּי אַתָּה יְהוָֹה עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי", "וְתֵרֶא אוֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּהָ בוּשָׁה". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה כ"ד: מִתִּקְוַת יִשְׂרָאֵל יִּתְגַּלֶּה הַיִּחוּד וְהָרָצוֹן בְּמֶמְשֶׁלֶת שֵׁם הוי"ה בְּעוֹלָם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי רָצוֹן שֶׁלְךָ מְנַהֵג כֹּל וְאֵין יוֹצֵא מִרְצוֹנְךָ, לְךָ מְקַוִּים יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ שֶׁאֵין מֶמְשָׁלָה זוּלָתְךָ, בְּשָׁעָה שֶׁתָּשִׁיב הַמְּלוּכָה אֶל שֵׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁלְּךָ הָעוֹמֵד לְעוֹלָם, חֵלֶק יִשְׂרָאֵל וַדַּאי יְהוָֹה ב"ה, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "כִּי לַיהוָֹה הַמְּלוּכָה וּמוֹשֵׁל בַּגּוֹיִם", הֲרֵי תִּקְוָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל עוֹמֶדֶת לְנֶגְדְּךָ לְקַבֵּל רָצוֹן זֶה לְגַלּוֹת אוֹתוֹ בָּעוֹלָם, "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהוָֹה עֵת רָצוֹן" וְכוּ'. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה כ"ה: שֵׁם שד"י הֶחָתוּם בְּיִשְׂרָאֵל בְּאוֹת בְּרִית קוֹדֶשׁ, יְשַׁדֵּד אֶת אוּמוֹת הָעוֹלָם וְקִלְקוּלֵיהֶם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. שִׁמְךָ שַׁדַּי מֵעִיד עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה מְסַדֵּר הַמַּעֲרָכוֹת, וּלְפִי שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם עוֹמְדִים חֲזָקִים נֶגֶד יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי כֹּחַ שֶׁלְּךָ יְשַׁדֵּד אוֹתָם, וּמִיָּד יֵדְעוּ שֶׁאַתָּה אֶחָד לְבַדְּךָ, וּכְנֶגֶד זֶה חָתַמְתָּ אוֹת בְּרִית לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, אוֹת אֱמֶת וַדַּאי, לְהוֹדִיעַ שֶׁאַתָּה יָכוֹל עַל כָּל הַיְכוֹלוֹת וְאֵין שׁוּם סֵדֶר עוֹמֵד לְנֶגְדְּךָ שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַחֲלִיף כָּל סֵדֶר כִּרְצוֹנְךָ, גַּלֵּה אֱמֶת בְּעוֹלָמְךָ שֶׁיִּשְׂרָאֵל עַם אֱמֶת מְקַוִּים לְךָ, וְזֶה יִהְיֶה כֹּחַ לְשִׁמְךָ זֶה לְהִתְגַּבֵּר בָּעוֹלָם, וְיֵאָמֵר בְּךָ "עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.