Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תקונא חד ושתין

(דף צד ע"א) "בְּרֵאשִׁית" (בראשית א, א) דָּא מַחֲשָׁבָה, "אֱלֹהִים" דָּא אִימָּא עִלָּאָה עוֹבָדָא, דְתַרְוַיְיהוּ דְחִילוּ וּרְחִימוּ, "אֵת הַשָּׁמַיִם" דָּא קָלָא, "וְאֵת הָאָרֶץ" דָּא דִבּוּרָא, וּבְכֹלָּא חָאבוּ אָדָם וְחַוָּה, אַפְרִישׁוּ בֵּין אַבָּא וְאִימָּא דְאִינוּן מַחֲשָׁבָה וְעוֹבָדָא, וּבֵין קוֹל וְדִבּוּר דְּאִינוּן בְּרָא וּבְרַתָּא, וּבְגִין דָּא "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהֹוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם" (בראשית, ג, ח), "אֶת קוֹל" דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּשְׁכִינְתָּא עִמֵּיהּ. "יְהֹוָה אֱלֹהִים" אַבָּא וְאִימָּא. וְאִינוּן אַרְבַּע אַתְוָון יְהֹוָה, י' אַבָּא, ה' אִימָּא, ו' בְּרָא, ה' בְּרַתָּא, דְּאִינוּן מַחֲשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה קָלָא וְדִבּוּרָא (וְרָזָא דְּמִלָּה מַחֲשָׁבָה מִצְטַרְפָא לְמַעֲשֵׂה וְדָא רָזָא יוֹ''ד דְּהִיא יַ' וְקָלָא וְדִבּוּר דְּאִיהוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם).
קוֹל דַּהֲוָה אָזִיל בַּגָּן דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, שָׁמַע קָלֵיהּ דַּהֲוָה אָזִיל בְּגִנְּתָא בְּעַנְפֵי אִילָנָא, מֵהַהוּא אִילָנָא דְחָאב בֵּיהּ אָדָם קַדְמָאָה, דַּהֲוָה אָמַר אִילָנָא לְסמא"ל 'חַיָּיבָא נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, רָשָׁע אַל תִּגַּע בִּי', וּבְאָן אֲתַר הֲוָה אָזִיל קָלָא בְּגִנְּתָא דְאִיהִי אדנ"י דִינָ"א, לְסִטְרָא דִשְׂמָאלָא, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה" (איוב א, ו), וְדָא אִיהוּ "לְרוּחַ הַיּוֹם" (בראשית ג, ח), וּמַה הֲווֹ אָמְרִין בְּנֵי הָאֱלֹהִים, אֶלָּא אָתוּ לְהִתְיַצֵּב עַל מֵימְרָא דַיְהֹוָה, דְּכַד אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו), אָמְרוּ אִינוּן "מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ" (תהלים קמד, ג).
וְעוֹד "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהֹוָה אֱלֹהִים" (בראשית ג, ח), הַהוּא קָלָא הֲוָה בְּגִנְּתָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דְתַמָּן עֵץ הַחַיִּים נָטוּעַ, חַוָּה גָרְמַת דְּאִתְעַקַּר אִילָנָא מִגִּנְתָא, וְאָדָם גָּרִים בְּמַחֲשַׁבְתָּא דִילֵיהּ דְּאִסְתַּלִּיק נְבִיעוּ דְאִילָנָא, דַהֲוָה נָחִית לְגִנְּתָא, וְאִשְׁתְּאָרַת יַבָּשָׁה. יְהֹוָה דָּא אִילָנָא, ה"ה עַנְפּוֹי וְשָׁרְשׁוֹי, ו' גּוּפָא דְאִילָנָא, י' אִיבָּא דִילֵיהּ, נְבִיעוּ דִילֵיהּ, נְקוּדָה דִילֵיהּ כְּגַוְונָא דָא יְהֹוָה, דְּאִיהוּ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, וּמְנָלָן דְּאִתְקְרֵי נְבִיעוּ אֶחָד? כְּמָה דְאִתְּמַר "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (שם א, ט) אדנ"י.
וּבְגִין דָּא "וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהִים" (שם ג, ח), וְכִי יָכִיל בַּר נַשׁ לְאִתְכַּסְיָא מִנֵּיהּ? וְהָא כְּתִיב "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְהֹוָה" (ירמיה כג, כד), אֶלָּא "כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים" (משלי כד, לא), אִתְכַּסִּיאוּ אַנְפּוֹי מִבֹּשֶׁת, דְּאִתְפַּקְחוּ עֵינַיְיהוּ וְחָזוּ מַה דְּעָבְדוּ לְעֵילָא, דְגָרִימוּ לְאַעַקְרָא אִילָנָא מֵאַתְרֵיהּ, וּנְבִיעוּ לְסַלְקָא מִתַּמָּן, וְדָא אִיהוּ "וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם" (בראשית ג, ח) וְגוֹ', תַּמָּן אִתְכַּסִּיאוּ אַנְפּוֹהִי, מִן בֹּשֶׁת, דְּתַמָּן חָאבוּ, בַּמֶּה דַהֲוָה "בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן" (שם), תַּמָּן אִתְכַּסִּיאוּ אַנְפּוֹהִי. אִית מָאן דְּאָמַר "בְּתוֹךְ עֵץ" דָּא צַדִּיק, וּבַאֲתַר דָּא "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו" (שמות ג, ו), דְּאִדְכַּר מַה דְּאִירַע לֵיהּ בְּקַדְמֵיתָא, אַדְכִּיר חוֹבֵיהּ וְאִתְכַּסֵּי מִבֹּשֶׁת, וּבְגִין דָּא זָכָה "וּתְמֻנַת יְהֹוָה יַבִּיט" (במדבר יב, ח). וְדָא י' דְּאִיהוּ חָכְמָה תַּתָּאָה, וְאִיהוּ אִיבָּא דְאִילָנָא, דַהֲוָה בְּרֵישׁ צַדִּיק, ו' גּוּפָא דִבְּרִית, ה"ה דָּא אֲתַר דְּעָרְלָה וּפְרִיעָה, אַרְבַּע אַתְוָון הֲווֹ עַל צַדִּיק דְּאִיהוּ עֵץ פְּרִי, אִיהוּ גְרִים דְּאִסְתַּלְקוּ מִנֵּיהּ, וְאִתְעַקַּר אִיהוּ מִגִּנְתָא, הָכִי אַעָקַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָדָם מִגּוּפֵיהּ, וְתָרִיךְ לֵיהּ מִגִּנְתֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם" (בראשית ג, כד).


תקונא חד ושתין

(דף צד ע"א) "בְּרֵאשִׁית" (בראשית א, א) דָּא מַחֲשָׁבָה, "אֱלֹהִים" דָּא אִימָּא עִלָּאָה עוֹבָדָא, בְּרֵאשִׁית - זוֹ מַחֲשָׁבָה, אֱלֹהִי"ם - זוֹ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, מַעֲשֶׂה,  דְתַרְוַיְיהוּ דְחִילוּ וּרְחִימוּ, "אֵת הַשָּׁמַיִם" דָּא קָלָא, "וְאֵת הָאָרֶץ" דָּא דִבּוּרָא, וּבְכֹלָּא חָאבוּ אָדָם וְחַוָּה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם יִרְאָה וְאַהֲבָה, אֵת הַשָּׁמַיִם - זֶה הַקּוֹל, וְאֵת הָאָרֶץ - זֶה הַדִּבּוּר,  אַפְרִישׁוּ בֵּין אַבָּא וְאִימָּא דְאִינוּן מַחֲשָׁבָה וְעוֹבָדָא, וּבַכֹּל חָטְאוּ אָדָם וְחַוָּה, הִפְרִידוּ בֵּין הָאָב וְהָאֵם, שֶׁהֵן מַחֲשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה,  וּבֵין קוֹל וְדִבּוּר דְּאִינוּן בְּרָא וּבְרַתָּא, וּבֵין הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁהֵם הַבֵּן וְהַבַּת,  וּבְגִין דָּא "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהֹוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם" (בראשית, ג, ח), וּמִשּׁוּם זֶה וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יהו"ה אֱלֹהִי"ם מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם.  
 
"אֶת קוֹל" דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּשְׁכִינְתָּא עִמֵּיהּ אֶ"ת קוֹ"ל - זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי וְהַשְּׁכִינָה עִמּוֹ,  "יְהֹוָה אֱלֹהִים" אַבָּא וְאִימָּא. וְאִינוּן אַרְבַּע אַתְוָון יְהֹוָה, יהו"ה אֱלֹהִי"ם - הָאָב וְהָאֵם, וְהֵם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת יהו"ה,  י' אַבָּא, ה' אִימָּא, ו' בְּרָא, ה' בְּרַתָּא, דְּאִינוּן מַחֲשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה קָלָא וְדִבּוּרָא (וְרָזָא דְּמִלָּה מַחֲשָׁבָה מִצְטַרְפָא לְמַעֲשֵׂה וְדָא רָזָא יוֹ''ד דְּהִיא יַ' וְקָלָא וְדִבּוּר דְּאִיהוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם). י' אָב, ה' אֵם, ו' בֵּן, ה' בַּת, שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה, קוֹל וְדִבּוּר, (וְסוֹד הַדָּבָר - מַחֲשָׁבָה מִצְטָרֶפֶת לְמַעֲשֶׂה, וְזֶה הַסּוֹד שֶׁל יוֹ"ד, שֶׁהִיא י', וְקוֹל וְדִבּוּר שֶׁהוּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם),
קוֹל דַּהֲוָה אָזִיל בַּגָּן דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, הַקּוֹל שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּגָּן זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שָׁמַע קָלֵיהּ דַּהֲוָה אָזִיל בְּגִנְּתָא בְּעַנְפֵי אִילָנָא, שָׁמַע קוֹלוֹ שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּגָּן בְּעַנְפֵי הָעֵץ, מֵאוֹתוֹ עֵץ שֶׁחָטָא בוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן,  מֵהַהוּא אִילָנָא דְחָאב בֵּיהּ אָדָם קַדְמָאָה, דַּהֲוָה אָמַר אִילָנָא לְסמא"ל 'חַיָּיבָא נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, מֵאוֹתוֹ עֵץ שֶׁחָטָא בוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיָה אוֹמֵר הָאִילָן לְסמא"ל הָרָשָׁע, הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי:  רָשָׁע אַל תִּגַּע בִּי', רָשָׁע, אַל תִּגַּע בִּי.
 
וּבְאָן אֲתַר הֲוָה אָזִיל קָלָא בְּגִנְּתָא דְאִיהִי אדנ"י דִינָ"א, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם הָיָה הוֹלֵךְ הַקּוֹל? בַּגָּן, שֶׁהוּא אדנ"י דינ"א,  לְסִטְרָא דִשְׂמָאלָא, לְצַד הַשְּׂמֹאל,  דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה" (איוב א, ו), שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִי"ם לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה,  וְדָא אִיהוּ "לְרוּחַ הַיּוֹם" (בראשית ג, ח), וְזֶהוּ לְרוּחַ הַיּוֹם, וּמַה הֲווֹ אָמְרִין בְּנֵי הָאֱלֹהִים, וּמֶה הָיוּ אוֹמְרִים בְּנֵי הָאֱלֹהִי"ם?  אֶלָּא אָתוּ לְהִתְיַצֵּב עַל מֵימְרָא דַיְהֹוָה, אֶלָּא בָאוּ לְהִתְיַצֵּב עַל מַאֲמַר יהו"ה,  דְּכַד אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו), אָמְרוּ אִינוּן "מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ" (תהלים קמד, ג) שֶׁכְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, אָמְרוּ הֵם, מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ. (אָמְרוּ הֵם, מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וְגוֹמֵר).
 
וְעוֹד "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהֹוָה אֱלֹהִים" (בראשית ג, ח), הַהוּא קָלָא הֲוָה בְּגִנְּתָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דְתַמָּן עֵץ הַחַיִּים נָטוּעַ, וְעוֹד, וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יהו"ה אֱלֹהִי"ם, אוֹתוֹ הַקּוֹל הָיָה בַגָּן, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁשָּׁם עֵץ הַחַיִּים נָטוּעַ,  חַוָּה גָרְמַת דְּאִתְעַקַּר אִילָנָא מִגִּנְתָא, וְאָדָם גָּרִים בְּמַחֲשַׁבְתָּא דִילֵיהּ דְּאִסְתַּלִּיק נְבִיעוּ דְאִילָנָא, דַהֲוָה נָחִית לְגִנְּתָא, חַוָּה גָרְמָה שֶׁנֶּעֱקַר הָאִילָן מִן הַגָּן, וְאָדָם גָּרַם בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁהִסְתַּלְּקָה נְבִיעַת הָאִילָן, שֶׁהָיְתָה יוֹרֶדֶת לַגָּן וְאִשְׁתְּאָרַת יַבָּשָׁה וְנִשְׁאֲרָה יַבָּשָׁה.  יְהֹוָה דָּא אִילָנָא, יהו"ה זֶה הָאִילָן,  ה"ה עַנְפּוֹי וְשָׁרְשׁוֹי, ו' גּוּפָא דְאִילָנָא, י' אִיבָּא דִילֵיהּ, נְבִיעוּ דִילֵיהּ, נְקוּדָה דִילֵיהּ כְּגַוְונָא דָא יְהֹוָה, דְּאִיהוּ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, ה"ה עֲנָפָיו וְשָׁרָשָׁיו, ו' גּוּף הָאִילָן, י' פִּרְיוֹ, מַעְיָנוֹ, וְהַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּמוֹ זֶה: יהו"ה, שֶׁהוּא אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.  וּמְנָלָן דְּאִתְקְרֵי נְבִיעוּ אֶחָד? כְּמָה דְאִתְּמַר "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (שם א, ט) אדנ"י, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, אדנ"י.
 
וּבְגִין דָּא "וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהִים" (שם ג, ח), וְכִי יָכִיל בַּר נַשׁ לְאִתְכַּסְיָא מִנֵּיהּ? וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁנִּקְרֵאת הַנְּבִיעָה אַחַת?  וְהָא כְּתִיב "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְהֹוָה" (ירמיה כג, כד), וַהֲרֵי כָּתוּב אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יהו"ה? אֶלָּא "כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים" (משלי כד, לא), אִתְכַּסִּיאוּ אַנְפּוֹי מִבֹּשֶׁת, אֶלָּא כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים, הִתְכַּסּוּ פָנָיו מִבֹּשֶׁת,  דְּאִתְפַּקְחוּ עֵינַיְיהוּ וְחָזוּ מַה דְּעָבְדוּ לְעֵילָא, דְגָרִימוּ לְאַעַקְרָא אִילָנָא מֵאַתְרֵיהּ, וּנְבִיעוּ לְסַלְקָא מִתַּמָּן, שֶׁנִּפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ לְמַעְלָה, שֶׁגָּרְמוּ לַעֲקֹר אֶת הָאִילָן מִמְּקוֹמוֹ וְהַמַּעְיָן לְסַלֵּק מִשָּׁם, וְזֶהוּ וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְגוֹמֵר וְדָא אִיהוּ "וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם" (בראשית ג, ח) וְגוֹ', תַּמָּן אִתְכַּסִּיאוּ אַנְפּוֹהִי, מִן בֹּשֶׁת, שָׁם הִתְכַּסּוּ פָנָיו מִבֹּשֶׁת דְּתַמָּן חָאבוּ, בַּמֶּה דַהֲוָה "בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן" (שם), תַּמָּן אִתְכַּסִּיאוּ אַנְפּוֹהִי, שֶׁשָּׁם חָטְאוּ, בְּמַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן, שָׁם הִתְכַּסּוּ פָנָיו.
 
 אִית מָאן דְּאָמַר "בְּתוֹךְ עֵץ" דָּא צַדִּיק, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, בְּתוֹךְ עֵץ - זֶה צַדִּיק,  וּבַאֲתַר דָּא "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו" (שמות ג, ו), דְּאִדְכַּר מַה דְּאִירַע לֵיהּ בְּקַדְמֵיתָא, אַדְכִּיר חוֹבֵיהּ וְאִתְכַּסֵּי מִבֹּשֶׁת, וּבְמָקוֹם זֶה וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו, שֶׁנִּזְכַּר מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, הִזְכִּיר חֶטְאוֹ וְהִתְכַּסָּה מִבֹּשֶׁת,  וּבְגִין דָּא זָכָה "וּתְמֻנַת יְהֹוָה יַבִּיט" (במדבר יב, ח). וּמִשּׁוּם זֶה זָכָה לְוּתְמוּנַת יהו"ה יַבִּיט,  וְדָא י' דְּאִיהוּ חָכְמָה תַּתָּאָה, וְאִיהוּ אִיבָּא דְאִילָנָא, דַהֲוָה בְּרֵישׁ צַדִּיק, וְזֶה י' שֶׁהוּא הַחָכְמָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְהוּא פְּרִי הָאִילָן, שֶׁהָיָה בְּרֹאשׁ צַדִּיק,  
 
ו' גּוּפָא דִבְּרִית, ה"ה דָּא אֲתַר דְּעָרְלָה וּפְרִיעָה, ו' - גּוּף הַבְּרִית, ה"ה זֶה מְקוֹם הָעָרְלָה וּפְרִיעָה,  אַרְבַּע אַתְוָון הֲווֹ עַל צַדִּיק דְּאִיהוּ עֵץ פְּרִי, אִיהוּ גְרִים דְּאִסְתַּלְקוּ מִנֵּיהּ, וְאִתְעַקַּר אִיהוּ מִגִּנְתָא, אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הָיוּ עַל צַדִּיק שֶׁהוּא עֵץ פְּרִי, הוּא גָרַם שֶׁהִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ, וְהוּא נֶעֱקַר מִן הַגָּן,  הָכִי אַעָקַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָדָם מִגּוּפֵיהּ, וְתָרִיךְ לֵיהּ מִגִּנְתֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם" (בראשית ג, כד), כָּךְ עָקַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאָדָם מִגּוּפוֹ וְגֵרְשׁוֹ מִגַּנּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וּמָאן דְּנָטִיר שַׁבָּתָא כִּדְקָא יָאוּת, אִתְּמָר בֵּיהּ "וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ" (ישעיהו נח, יד) וְדָא נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. לְזִמְנָא דְּאָתֵי בְּזִמְנָא דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא מֵעָלְמָא, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כַּמָּה דְּאִיהוּ נָטִיר גַּרְמֵיהּ בִּקְדֻשָּׁה, בְּזִמְנָא דִּתְחוּמָא אִתְחָזֵי, הָכִי יִזְכֵּי לְעִינּוּגָא עִלָּאָה בְּזִמְנָא דִּתְחוּמָא תּוּ לָא אִצְטְרִיךְ. וְנַחֲלַת יַעֲקֹב אִיהִי בְּלֹא מְצָרִים, דְּהָא דְּסִטְרָא דִּדְכוּרָא לָא אִשְׁתַּכְחוּ מְצָרִים, אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) כְּדֵין תְּהֵא נַחֲלָה בְּלֹא מְצָרִים וַדַּאי.

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי יָד, בָּהּ "וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ" (דברים טו, ז), וְדָא פִּיקוּדָא לְמֶעֱבַד צְדָקָה. דְּמָאן דְּיָהִיב צְדָקָה לְמִסְכְּנֵי גָּרִים לְהַהוּא צַדִּיק לְאִתְּעָרָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא וּמַלֵּי לַהּ בְּכַמָּה בִּרְכָאָן. כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ" (ישעיהו נד, ב) וְכוּ' בְּגִין דְּיִשְׁתְּכַח בָּהּ אֲתַר לְכֹלָּא. וְרָזָא דְּמִלָּה 'אֶרֶץ (דף לה' עמוד ב')  הַצְּבִי', דְּאִתְרַוְוחַת לְפוּם זִמְנָא וְרָזָא דָּא "כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ יְהֹוָה צְבָאוֹת" (ישעיהו נד, ה) וְכוּ' דָּא צַדִּיק, דְּכַמָּה דִּמְבָרֵךְ לַהּ הָכִי עֲבִיד לַהּ מָאנָא לְקִבְלֵיהּ מַמָּשׁ. וּכְדֵין אִתְּמָר בָּהּ "פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ" (דברים טו, ח). פָּתֹחַ בְּצַדִּיק. תִּפְתַּח בְּשְׁכִינְתָּא. וּמָאן דְּלָא בָּעֵי לְמֵיהַב צְדָקָה, גָּרִים לְהַהִיא יָד דְּאִשְׁתָּאֲרַת בְּרֵיקָנַיָּא וְאִתְקַצְּרַת, "וְלֹא תִקְפֹּץ" (דברים טו, ז) וַדַּאי. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בָּהּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) דְּמִסְכֵּינָא כֹּלָּא בְּדִינָא קָאִים לְגַבֵּיהּ. וּמָאן דְּלָא עָבִיד צְדָקָה אִתְּמָר בֵּיהּ "וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהֹוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא" (דברים טו, ט), דָּא ס"מ דְּרָדִיף אֲבַתְרֵיהּ לְאַחַשְׁכָא נְהוֹרָא. וְעוֹד, "וְהָיָה בְּךָ חֵטְא", חֶסְרוֹנָא דִּנְהוֹרָא, דְּאִתְהַפַּךְ לְגַבֵּיהּ כְּמוֹ דְּאִיהוּ גָּרִים לָאַחֲרִינֵי. וְרָזָא דְּמִלָּה "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה" (דברים טו, י), גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא) גַּלְגַּל וַדַּאי. וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי יָד הַחֲזָקָה דְּבֵיהּ אַתְקִיף קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, דִּכְתִיב "לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ" (דברים ד, לא). "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דְּמָאן דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ אִתְּמָר בֵּיהּ "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י). כֹּלָּא אַזְמִין מֹשֶׁה מִקַּדְמִיתָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' הָכָא רָזָא "סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים" (תהלים קמה, יד) דָּא נ' כְּפוּפָה דְּבַּהּ קַיְימַת נְפִילָה. וְרָזָא דְּמִלָּה, רַגְלַיִן דִּשְׁכִינְתָּך לְתַתָּא  (דף לו' עמוד א')  הֲווּ מָטָאן וַדַּאי, דְּהָא בְּהוּ תַּלְיָין כֻּלְהוֹ עָלְמִין תַּתְאִין, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם" (תהלים קכב, ב). וְרָזָא דְּמִלָּה "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי" (ישעיהו סו, א) וְכוּ' דְּכָל עָלְמָא עִלָּאָה אִקְרֵי שָׁמַיִם. וְכֻלְהוֹ עָלְמִין […] [תַּתְאִין] אִקְרוּן אָרֶץ.

וּבְגִין רַגְלַיִן אִלֵּין יִשְׂרָאֵל אָזְלִין תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא לְבֵי מַקְדְּשָׁא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (שמות כג, יד). וְאִלֵּין כְּתוּבִים, דְּמִתָּמָן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שַׁרְיָא עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. אֵימָתַי? אֶלָּא בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה בְּרֶגֶל תְלִיתָאָה, דִּכְבָר אִשְׁתְּלִימוּ תְּלָת רַגְלַיִן לְאִתְקַשְּׁרָא בְּאַתְרַיְיהוּ. וְרָזָא דָּא "וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ" (בראשית כט, ב). כְּדֵין "כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים" (בראשית כט, ב).

וּמָאן דְּנָטִיר שַׁבָּתָא כִּדְקָא יָאוּת, אִתְּמָר בֵּיהּ ומי ששומר שבת כמו שראוי נאמר בו "וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ" (ישעיהו נח, יד) וְדָא נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. לְזִמְנָא דְּאָתֵי בְּזִמְנָא דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא מֵעָלְמָא. וזה נחלה בלי מצרים לעתיד לבוא, בזמן שתעבור הסטרא אחרא מהעולם, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כַּמָּה דְּאִיהוּ נָטִיר גַּרְמֵיהּ בִּקְדֻשָּׁה בְּזִמְנָא דִּתְחוּמָא אִתְחָזֵי, הָכִי יִזְכֵּי לְעִינּוּגָא עִלָּאָה בְּזִמְנָא דִּתְחוּמָא תּוּ לָא אִצְטְרִיךְ. מדה כנגד מדה, כמו שהוא שמר גופו בקדושה בזמן שצריך היה תחום שיבדיל בין הקדושה לסטרא אחרא, כך הוא יזכה לעונג עליון בזמן שתחום זה כבר לא יצטרך כיון שלא תהיה יותר סטרא אחרא. וְנַחֲלַת יַעֲקֹב אִיהִי בְּלֹא מְצָרִים, דְּהָא דְּסִטְרָא דִּדְכוּרָא לָא אִשְׁתַּכְחוּ מְצָרִים, אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא. וזה נחלת יעקב היא נחלה בלי מצרים, כיוון שהמצרים לא נמצאים מצד הזכר אלא מצד הנוק', ולעתיד לבוא וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) כְּדֵין תְּהֵא נַחֲלָה בְּלֹא מְצָרִים וַדַּאי שאז תהיה נחלה בלי מצרים ודאי.

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי יָד, בָּהּ ועוד השכינה היא יד, ובה נאמר "וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ" (דברים טו, ז), וְדָא פִּיקוּדָא לְמֶעֱבַד צְדָקָה וזו המצוה לתת צדקה. דְּמָאן דְּיָהִיב צְדָקָה לְמִסְכְּנֵי גָּרִים לְהַהוּא צַדִּיק לְאִתְּעָרָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא וּמַלֵּי לַהּ בְּכַמָּה בִּרְכָאָן. שמי שנותן צדקה לעני, גורם ליסוד שהוא הצדיק להעורר לשכינה וממלא אותה בהרבה ברכות. כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ ואז נאמר בה, "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ" (ישעיהו נד, ב) וְכוּ' בְּגִין דְּיִשְׁתְּכַח בָּהּ אֲתַר לְכֹלָּא. וְרָזָא דְּמִלָּה בגלל שנמצא בה מקום לכל , וסוד הדבר, 'אֶרֶץ (דף לה' עמוד ב')  הַצְּבִי', דְּאִתְרַוְוחַת לְפוּם זִמְנָא, שמתרחבת לפי הזמן, וסוד זה,  וְרָזָא דָּא "כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ יְהֹוָה צְבָאוֹת" (ישעיהו נד, ה) וְכוּ' דָּא צַדִּיק, דְּכַמָּה דִּמְבָרֵךְ לַהּ הָכִי עֲבִיד לַהּ מָאנָא לְקִבְלֵיהּ מַמָּשׁ.  וזה הוא היסוד / צדיק, שכמה שמברך אותה, כל עולה לה כלי כנגד שפעו ממש.  וּכְדֵין אִתְּמָר בָּהּ ואז נאמר בה,  "פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ" (דברים טו, ח). פָּתֹחַ בְּצַדִּיק. תִּפְתַּח בְּשְׁכִינְתָּא.

 וּמָאן דְּלָא בָּעֵי לְמֵיהַב צְדָקָה, גָּרִים לְהַהִיא יָד דְּאִשְׁתָּאֲרַת בְּרֵיקָנַיָּא וְאִתְקַצְּרַת, ומי שאינו רוצה לתת צדקה, גורם לאותה יד - השכינה שתשאר בריקנות ומתכווצת -"וְלֹא תִקְפֹּץ" (דברים טו, ז) וַדַּאי.  בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בָּהּ באותה הזמן נאמר בה, "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) דְּמִסְכֵּינָא כֹּלָּא בְּדִינָא קָאִים לְגַבֵּיהּ. שהעני - הכל עומד בדין כנגדו. וּמָאן דְּלָא עָבִיד צְדָקָה אִתְּמָר בֵּיהּ ומי שלא עושה צדקה נאמר בו, "וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהֹוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא" (דברים טו, ט), דָּא ס"מ דְּרָדִיף אֲבַתְרֵיהּ לְאַחַשְׁכָא נְהוֹרָא. וזה ס"מ שרודף אחרי העני להחשיך אורו. וְעוֹד, "וְהָיָה בְּךָ חֵטְא", חֶסְרוֹנָא דִּנְהוֹרָא, דְּאִתְהַפַּךְ לְגַבֵּיהּ כְּמוֹ דְּאִיהוּ גָּרִים לָאַחֲרִינֵי.  "והיה בך חטא" חטא הוא חסרון האור שמתרחק מהחוטא, שנהפך לו מאור לחושך, כמו שהוא גרם להמשיך להיות שרוי בחושך. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר, "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה" (דברים טו, י), גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא) גַּלְגַּל וַדַּאי.

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי יָד הַחֲזָקָה דְּבֵיהּ אַתְקִיף קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, ועוד השכינה היא היד החזקה, שבה מחזק הקב"ה את ישראל בגלות, שכתוב דִּכְתִיב "לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ" (דברים ד, לא).

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דְּמָאן דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ אִתְּמָר בֵּיהּ שמי שהשכינה שורה עליו, נאמר עליו, "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י). כֹּלָּא אַזְמִין מֹשֶׁה מִקַּדְמִיתָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, כל התיקונים האלה הכין משה בתחילה. אשר חלקו.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' הָכָא רָזָא והנה מט"ט השר הגדול בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים" (תהלים קמה, יד) דָּא נ' כְּפוּפָה דְּבַּהּ קַיְימַת נְפִילָה. וזו נון' כפופה שבה שייכת נפילה וע"כ נעדרת מפרק ההילים הזה,, וְרָזָא דְּמִלָּה, רַגְלַיִן דִּשְׁכִינְתָּך לְתַתָּא זו,  וסוד הדבר רגל השכינה למטה (דף לו' עמוד א') הֲווּ מָטָאן וַדַּאי, דְּהָא בְּהוּ תַּלְיָין כֻּלְהוֹ עָלְמִין תַּתְאִין, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב היו יורדות ודאי, שהרי בהן תלויים כל העולמות התחתונים, וזהו שכתוב  "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם" (תהלים קכב, ב). וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי" (ישעיהו סו, א) וְכוּ' דְּכָל עָלְמָא עִלָּאָה אִקְרֵי שָׁמַיִם. וְכֻלְהוֹ עָלְמִין אִקְרוּן אָרֶץ שכל העולם העליון נקרא שמים, וכל העולמות התחתונים נקראים ארץ.

וּבְגִין רַגְלַיִן אִלֵּין, יִשְׂרָאֵל אָזְלִין תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא לְבֵי מַקְדְּשָׁא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (שמות כג, יד).ובגלל הרגלים האלו, שהם רגלי השכינה הולכים ישראל ג"פ בשנה לבית המקדש כמו שכתוב שלש רגלים תחוג לי בשנה ובכך מעוררים את הרגלים של השכינה שהם נו"ה להתפשט בעולמות הנפרדים וְאִלֵּין כְּתוּבִים, דְּמִתָּמָן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שַׁרְיָא עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. ורגלי השכינה הם מתפשטים בסוד ה"כתובים" כי ידוע שתורה בתפארת, נביאים בנצח והוד, והכתובים במלכות שמשם רוח הקודש שורה על ישראל. אֵימָתַי? אֶלָּא בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה בְּרֶגֶל תְלִיתָאָה, דִּכְבָר אִשְׁתְּלִימוּ תְּלָת רַגְלַיִן לְאִתְקַשְּׁרָא בְּאַתְרַיְיהוּ. מתי? אלא בשמחת בית השואבה ברגל השלישי שאז כבר נשלמו ג' רגלים להתקשר כאחד במקומם וְרָזָא דָּא וסוד הדבר "וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ" (בראשית כט, ב). הרומזים לנה"י דז"א בהם נקשרת המלכות שהיא הבאר ומקבלת את שפעה  ואז מתקיים כְּדֵין "כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים" (בראשית כט, ב).  העדרים רומזים על הנשמות והמלאכים המתקבלים תחילה את שפעם, ומשם לכל שאר העולמות. עדר גימ' רחל לאה – מלכות עליונה ותתאה.

קישור ישיר לדף זוהר תניינא

תפילה ש"ץ: מצד אריך אנפין שהוא ארך אפים תמשך במידת "ארך" רפואה לישראל ולמשיח מ"מחלה" ותולדותיה וממכות הגלות.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַתָּה מַעֲלֶה רְפוּאָה לְכָל מַחֲלָה, וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנוֹתֵינוּ", בַּעֲבוּר מַחֲלָה שֶׁהִיא לִילִית שִׁפְחָה רָעָה שֶׁשָּׁלְטָה עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא רָעָה חוֹלָה שֶׁגָּרְמָה לָהֶם לִהְיוֹת קַמְצָנִים וְכִילָאִים לְגַבֵּי שְׁכִינָתְךָ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נְדִיבִים לִשָּׂא לִבָּם אוֹתָם לְתַקֵּן אוֹתָהּ, לָהּ לַשְּׁכִינָה. וּלְפִיכָךְ אֲפִילוּ בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹבְדִים לְפָנֶיךָ לֹא נִתְקְנוּ תִּקּוּנֵיהֶם כָּרָאוּי אֶלָּא, "וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל צִדְקֹתֵינוּ "שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים". אֲבָל יִחוּדְךָ יִהְיֶה מַעֲלֶה אֲרוּכָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ מִצַּד אֲרִיךְ אַנְפִּין שֶׁהוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם רְפוּאָה וַדַּאי, בּוֹ, "כִּי אֲנִי יְהֹוָה רוֹפְאֶךָ" מִמַּחֲלָה וּמִכָּל תּוֹלָדוֹת שֶׁלָּהּ.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְיִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת כֵּן תַּמְצִיא אֲרוּכָה לְאוֹתוֹ הֶעָנִי שֶׁהוּא סוֹבֵל מַכְאוֹבִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנוּהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה". שֶׁהֲרֵי מִצַּד שֵׁם אֱלֹהִים שֶׁהוּא בִּזְעֵיר אַנְפִּין - נִתְּנוּ לוֹ מַכּוֹת אֵלֶּה, מִצַּד אֲרִיךְ אַנְפִּין שֶׁהוּא יהוה יֵאָמֵר בּוֹ, "אֲנִי יְהוָֹה רוֹפְאֶךָ", יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.


 

תפילה שצ"א: בכח היחוד ישלטו השמים, ומכח מידת "אפים" ימשך אור החסד לשכינה שהיא מכפלה בב' ההי"ן ויחזור השמאל לימין להיות ביחוד אחד.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַף עַל פִּי שֶׁרָצִיתָ בַּדִּין וְכֵן סִדַּרְתָּ מִשְׁפָּטִים לִשְׁפֹּט בָּהֶם הָאָרֶץ מִצַּד מַלְכוּת וְזוֹ דִּינָא דְמַלְכוּתָא, וְזֶה אַפַּיִם מִצַּד הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא מַכְפֵלָה ה' ה'. אוֹר הַחֶסֶד שֶׁשּׁוֹלֵט בַּשָּׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "עַל הַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ". וּבְשָׁעָה שֶׁיִּחוּד שֶׁלְּךָ יִתְגַּלֶּה הֲרֵי שָׁמַיִם יִשְׁלְטוּ דִּכְתִיב "שָׁמַיִם תָּכִין אֱמוּנָתְךָ בָּהֶם", וְזֶה אֱמוּנָה שֶׁלְּךָ יִחוּד שֶׁלְּךָ, עִלַּת הָעִלּוֹת שֶׁמִּתְגַּלֶּה בַּשָּׁמַיִם. וְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי נֶאֱמַר בָּהֶם, "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" וְיֵדְעוּ יִחוּד שֶׁלְּךָ, שֶׁהֲרֵי בָּאָרֶץ נֶאֱמַר, "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תּוֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם", בְּכַמָּה קְלִפּוֹת שֶׁשּׁוֹלְטוֹת בּוֹ, אֲבָל שָׁמַיִם - שָׁם יִחוּדְךָ נוֹדָע וּמִתְגַּלֶּה וּבוֹ, "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים". וּשְׁכִינָה שֶׁהִיא מַכְפֵּלָה כְּנֶגֶד זֶה נֶאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל, "לָכֶן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", שֶׁהֲרֵי שְׂמֹאל יַחֲזוֹר לְיָמִין וְזֶה לֵב אֶחָד, שֶׁשְּׁנֵי לְבָבוֹת נַעֲשִׂים אֶחָד, וְזֶה מָנָה אַחַת אַפַּיִם מִשְׁנֶה וַדַּאי, וְהִיא לֶחֶם מִשְׁנֶה שֶׁל שַׁבָּת, תּוֹסֶפֶת מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, וְזֶה "שַׁבָּת שָׁלוֹם" שֶׁשְּׂמֹאל חוֹזֵר לְיָמִין, מִיָּד, "וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה", וְכֵן עֶרֶב וָבֹקֶר נַעֲשִׂים אֶחָד, שֶׁהֵם מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה, בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁשּׁוֹלֵט עַל הַכֹּל כְּאֶחָד.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, עֲנֵנוּ בַּאֲמִתַּת יִחוּדְךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.