תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
- מקור
- פירוש
אֲבָל פִּקּוּדִין אִית דְּאִינוּן שְׁפָחוֹת, מֵאִלֵּין פִּקּוּדִין דְּאִינוּן עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אַף עַל גַּב דְּיֵיתוּן לְאַגָּנָא עֲלָהּ, נָטְלֵי לוֹן מְקַטְרְגִין תְּחוֹת רְשׁוּתַיְיהוּ. וְאִית חוֹבִין אָחֳרָנִין דְּאִתְקְרִיאוּ חֲלוּקֵי דַיָּינִין, עַל חוֹבִין דְּחוֹלְקִין בְּהוֹן, מִנְּהוֹן מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְדַיְינִין לָהּ לְנִשְׁמָתָא בְּמָמוֹן דְּאִיהוּ דִינֵי מָמוֹנוֹת, וְאִית אָחֳרָנִין דְּחוֹלְקִין עֲלַיְיהוּ וְאִינוּן נוֹטִין כְּלַפֵּי חוֹבָה, לְמֵידַן לָהּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת. אִם זַכְוָון מִתְגַּבְּרִין עַל חוֹבִין דָּנִין לָהּ בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, וְגָבִין מִזַּכְוָון דְּאִינוּן גְּמִילוּת חֲסָדִים דִּילֵיהּ, וְאִם חוֹבִין מִתְגַּבְּרִין דַּיְינִין לָהּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, וְגָבִין בָּהּ נֶפֶשׁ וְרוּחַ.
וּלְעֵילָא לֵית מַשּׂוֹא פָּנִים בֵּין זַכָּאָה לְחַיָּבַיָּא, וְכֵן צָרִיךְ לְהַשְׁווֹת לְתַתָּא גַבֵּי דִינָא זַכָּאָה עִם חַיָּיבָא, מִסִּטְרָא דֶאֱמֶת עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְלָא יְהֵא דַיָּינָא רַשַּׁאי לְמֶעֱבַד מַשּׂוֹא פָנִים לְחַד מִנַּיְיהוּ בְדִינָא, דִבְדַיָּינָא דִּלְעֵילָא אִתְּמַר בֵּיהּ "לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד" (דברים י, יז), וַוי לֵיהּ לְדַיָּינָא לְתַתָּא דְאִשְׁתַּנֵּי מִדַּיָּינָא דִּלְעֵילָא, דְאַכְחִישׁ עוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְלָא יֵימָא דָא מְהֵימְנָא מִדָּא, דִּכְמָה דְאִיהוּ לְתַתָּא "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (דברים טז, יח), לְדַיְינָא גוּפִין, הָכִי אִית לְעֵילָא שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים לְדַיְינָא נִשְׁמָתָא, וְלָא יוֹקִיר לְדָא יַתִּיר מִדָּא, אֶלָּא תַרְוַיְיהוּ בְּהַשְׁוָאָה בְדִינָא, וְאִינוּן צְרִיכִין לְמִשְׁמַע קֳדָם דַּיָּינָא, וְלָא יְמַלְּלוּן עַד דְּשָׁאִיל לוֹן דַּיָּינָא, וְיָהִיב לוֹן רְשׁוּ לְמַלְּלָא, וִיהוֹן קֳדָמֵיהּ בִּדְחִילוּ, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ. וּמָאן דְּתָבַע קְשׁוֹט כְּאִלּוּ מְקַיֵּים עַל עָלְמָא דַיָּין אֱמֶת, וְכָל שֶׁכֵּן מָאן דְּדָן דִּין אֱמֶת, כְּאִלּוּ מְקַיֵּים "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" (תהלים פה, יב).
וַוי לֵיהּ לְמָאן דְּאוֹקִים שִׁקְרָא וְאַפִּיל אֱמֶת, דְּגָרִים "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה" (דניאל ח, יב), וּמָאן גָּרִים דָּא? דַּיָּינָא דְלָא דָן דִּין אֱמֶת, וּבְוַדַּאי דַּיָּין דְּדָן דִּין אֱמֶת כְּאִלּוּ הוּא אַפִּיק לִשְׁכִינְתָּא וּלְיִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָא, וְאוֹקִים לוֹן מֵאַרְעָא.
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלוֹי, וְסָלִיק יְדוֹי לְגַבֵּי עֵילָּא, וְשַׁבַּח לְמָארֵי עָלְמָא, וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמָא עֲבֵיד בְּגִין שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי בְגָלוּתָא, וְאִם אִיהִי בְּאוֹמָאָה הָא אַבָּא וְאִמָּא דְאִינוּן חָכְמָה וּבִינָה יָכְלִין לְמֶעֱבַד הַתָּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְהֹוָה צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יָפֵר" (ישעיהו יד, כז), אִם הַתַּלְמִיד אוֹמֵי, הָרַב יָכִיל לְמֶעֱבַד הַתָּרָה.
וְאִם נָדַר אוֹ נִשְׁבַּע, בֵּן דְּאִיהוּ ו' דְּלָא יִפְרוֹק לָהּ אֶלָּא דִתְהֵי בְּגָלוּתָא עַד זִמְנָא יְדִיעָא. וְנֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה אִיהוּ בְּי"ה דְּאִינוּן חָכְמָה וּבִינָה, וְאִיהוּ אִתְחָרֵט, הָא תְּלַת בְּנֵי נָשָׁא יָכְלִין לְמִפְטַר לֵיהּ, וְאִינוּן תְּלַת אֲבָהָן לְעֵילָא לְקִבְלַיְיהוּ. וְאִם לָא תִּתְחָרֵט, אֲנָא בָּעֵינָא מִינָךְ, וּמִכָּל אִינוּן דִּמְתִיבְתָּא דִּלְעֵילָא וְתַתָּא, דְתַעֲבֵיד בְּגִין רַעֲיָא מְהֵימְנָא דְלָא זָז מִשְּׁכִינְתָּא בְּכָל אֲתַר, וְאִיהוּ עָאל שְׁלָם בֵּינָךְ וּבֵינָהּ זִמְנִין סַגִּיאִין, וּמָסַר גַּרְמֵיהּ לְמִיתָה בְּגִינָהּ וּבְגִין בְּנָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" (שמות לב, לב).
(דף קמג ע"ב) וְאִם הוּא נֶדֶר מִסִּטְרָא דְאַבָּא וְאִמָּא, וְלָא בָּעֵי, אֲנָא סָלִיק לְגַבֵּי הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר" (דברים יז, ח), דְּאִתְּמַר בֵּיהּ בְּמוּפְלָא מִמָּךְ אַל תִּדְרוֹשׁ, דְּיִפְטוֹר נֶדֶר, וְאַף עַל גַּב דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בְגָלוּתָא לְגַבֵּי בַּעְלָהּ כְּנִדָּה, דְּאִיהִי יַפְרִישׁ בֵּין דָּם לְדָם, וְאִתְפַּתַּח מְקוֹרָא דִילָהּ, לְדַכָּאָה לָהּ בְּמַיִם דְּאוֹרַיְיתָא, מַיִם חַיִּים דְּלָא פָסְקִין, וְאַפְרֵישׁ מִינָהּ דַּם נִדָּה דְּאִיהִי לִילִי"ת, דְּלָא אִתְקְרִיבַת בַּהֲדָהּ, דְּאִיהִי חוֹבָא דְנִשְׁמָתָא דְסָאִיבַת לָהּ, וְלֵית לָהּ רְשׁוּ לְסָלְקָא נִשְׁמָתָא לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, לְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְיְיהִיבַת מִתַּמָּן, וְאִתְדָּנַת בֵּין דִּין לְדִין, בֵּין דִּינֵי נְפָשׁוֹת לְדִינֵי מָמוֹנוֹת, דְּאִית מָאן דְּפָרַע בְּמָמוֹנֵיהּ, וְאִית מָאן דְּפָרַע בְּנַפְשֵׁיהּ. וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד" (איכה א, א), דְּאִיהִי חֲשִׁיבָא שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא כִּמְצוֹרָע, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (ויקרא יג, מו), מִחוּץ וַדַּאי, דָּא גָלוּתָא, דְּאִיהִי לְבָר מֵאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי מוֹתְבָא דְאָת ה'.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים
אֲבָל פִּקּוּדִין אִית דְּאִינוּן שְׁפָחוֹת, מֵאִלֵּין פִּקּוּדִין דְּאִינוּן עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֲבָל יֵשׁ מִצְווֹת שֶׁהֵן שְׁפָחוֹת, מֵאֵלּוּ הַמִּצְווֹת שֶׁהֵן עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אַף עַל גַּב דְּיֵיתוּן לְאַגָּנָא עֲלָהּ, נָטְלֵי לוֹן מְקַטְרְגִין תְּחוֹת רְשׁוּתַיְיהוּ אַף עַל גַּב שֶׁיָּבֹאוּ לְהָגֵן עָלֶיהָ, נוֹטְלִים אוֹתָם הַמְקַטְרְגִים תַּחַת רְשׁוּתָם, (מוֹצִיאִים אוֹתָהּ הַמְקַטְרְגִים מֵרְשׁוּתָם). וְאִית חוֹבִין אָחֳרָנִין דְּאִתְקְרִיאוּ חֲלוּקֵי דַיָּינִין, עַל חוֹבִין דְּחוֹלְקִין בְּהוֹן, וְיֵשׁ חֲטָאִים אֲחֵרִים שֶׁנִּקְרָאִים חֲלוּקֵי הַדַּיָּנִים, עַל חֲטָאִים שֶׁחוֹלְקִים בָּהֶם, מִנְּהוֹן מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְדַיְינִין לָהּ לְנִשְׁמָתָא בְּמָמוֹן דְּאִיהוּ דִינֵי מָמוֹנוֹת, מֵהֶם מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְדָנִים אֶת הַנְּשָׁמָה בְּמָמוֹן, שֶׁהוּא דִינֵי מָמוֹנוֹת, וְאִית אָחֳרָנִין דְּחוֹלְקִין עֲלַיְיהוּ וְאִינוּן נוֹטִין כְּלַפֵּי חוֹבָה, לְמֵידַן לָהּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁחוֹלְקִים עֲלֵיהֶם וְהֵם נוֹטִים כְּלַפֵּי חוֹבָה, לָדוּן אוֹתָהּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת. אִם זַכְוָון מִתְגַּבְּרִין עַל חוֹבִין דָּנִין לָהּ בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, וְגָבִין מִזַּכְוָון דְּאִינוּן גְּמִילוּת חֲסָדִים דִּילֵיהּ, אִם הַזְּכֻיּוֹת מִתְגַּבְּרוֹת עַל הַחוֹבוֹת, דָּנִים אוֹתָהּ בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, וְגוֹבִים מֵהַזְּכֻיּוֹת, שֶׁהֵם גְּמִילוּת חֲסָדִים שֶׁלּוֹ, וְאִם חוֹבִין מִתְגַּבְּרִין דַּיְינִין לָהּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, וְגָבִין בָּהּ נֶפֶשׁ וְרוּחַ, וְאִם הַחוֹבוֹת מִתְגַּבְּרִים, אָז דָּנִים אוֹתָהּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת מִצַּד הַגְּבוּרָה, וְגוֹבִים בָּהּ נֶפֶשׁ וְרוּחַ.
וּלְעֵילָא לֵית מַשּׂוֹא פָּנִים בֵּין זַכָּאָה לְחַיָּבַיָּא, וּלְמַעְלָה אֵין מַשּׂוֹא פָנִים, בֵּין לְצַדִּיק בֵּין לְרָשָׁע, וְכֵן צָרִיךְ לְהַשְׁווֹת לְתַתָּא גַבֵּי דִינָא זַכָּאָה עִם חַיָּיבָא, מִסִּטְרָא דֶאֱמֶת עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְכֵן צָרִיךְ לְהַשְׁווֹת לְמַטָּה גַּבֵּי דִּין הַצַּדִּיק עִם הָרָשָׁע, מִצַּד שֶׁל אֱמֶת הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְלָא יְהֵא דַיָּינָא רַשַּׁאי לְמֶעֱבַד מַשּׂוֹא פָנִים לְחַד מִנַּיְיהוּ בְדִינָא, וְלֹא יִהְיֶה דַיָּן רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת מַשּׂוֹא פָנִים לְאֶחָד מֵהֶם בַּדִּין, דִבְדַיָּינָא דִּלְעֵילָא אִתְּמַר בֵּיהּ "לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד" (דברים י, יז), שֶׁבַּדַּיָּן שֶׁלְּמַעְלָה נֶאֱמַר בּוֹ לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד. וַוי לֵיהּ לְדַיָּינָא לְתַתָּא דְאִשְׁתַּנֵּי מִדַּיָּינָא דִּלְעֵילָא, דְאַכְחִישׁ עוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, אוֹי לוֹ לַדַּיָּן לְמַטָּה שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה מֵהַדַּיָּן שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁמַּכְחִישׁ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְלָא יֵימָא דָא מְהֵימְנָא מִדָּא, וְלֹא יֹאמַר זֶה נֶאֱמָן מִזֶּה, דִּכְמָה דְאִיהוּ לְתַתָּא "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (דברים טז, יח), לְדַיְינָא גוּפִין, שֶׁכְּמוֹ שֶׁהוּא לְמַטָּה, שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ, לָדוּן גּוּפִים, הָכִי אִית לְעֵילָא שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים לְדַיְינָא נִשְׁמָתָא, כָּךְ יֵשׁ לְמַעְלָה שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים לָדוּן אֶת הַנְּשָׁמָה, וְלָא יוֹקִיר לְדָא יַתִּיר מִדָּא, אֶלָּא תַרְוַיְיהוּ בְּהַשְׁוָאָה בְדִינָא, וְלֹא יְכַבֵּד אֶת זֶה יוֹתֵר מִזֶּה, אֶלָּא שְׁנֵיהֶם בְּהַשְׁוָאָה בַּדִּין, וְאִינוּן צְרִיכִין לְמִשְׁמַע קֳדָם דַּיָּינָא, וְהֵם צָרִיךְ לְהַשְׁמִיעַ לִפְנֵי הַדַּיָּן, וְלָא יְמַלְּלוּן עַד דְּשָׁאִיל לוֹן דַּיָּינָא, וְיָהִיב לוֹן רְשׁוּ לְמַלְּלָא, וְלֹא יְדַבְּרוּ עַד שֶׁשּׁוֹאֵל אוֹתָם הַדַּיָּן וְנוֹתֵן לָהֶם רְשׁוּת לְדַבֵּר, וִיהוֹן קֳדָמֵיהּ בִּדְחִילוּ, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ וְיִהְיוּ לְפָנָיו בְּיִרְאָה, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, וּמָאן דְּתָבַע קְשׁוֹט כְּאִלּוּ מְקַיֵּים עַל עָלְמָא דַיָּין אֱמֶת, וּמִי שֶׁתּוֹבֵעַ אֱמֶת כְּאִלּוּ מְקַיֵּם עַל הָעוֹלָם דַּיַּן אֱמֶת (דִּין אֱמֶת), וְכָל שֶׁכֵּן מָאן דְּדָן דִּין אֱמֶת, כְּאִלּוּ מְקַיֵּים "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" (תהלים פה, יב) וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת, כְּאִלּוּ מְקַיֵּם אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח.
וַוי לֵיהּ לְמָאן דְּאוֹקִים שִׁקְרָא וְאַפִּיל אֱמֶת, דְּגָרִים "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה" (דניאל ח, יב), אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁמֵּקִים שֶׁקֶר וּמַפִּיל אֱמֶת, שֶׁגּוֹרֵם וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, וּמָאן גָּרִים דָּא? וּמִי גוֹרֵם אֶת זֶה? דַּיָּינָא דְלָא דָן דִּין אֱמֶת, הַדַּיָּן שֶׁלֹּא דָן דִּין אֱמֶת, וּבְוַדַּאי דַּיָּין דְּדָן דִּין אֱמֶת כְּאִלּוּ הוּא אַפִּיק לִשְׁכִינְתָּא וּלְיִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָא, וְאוֹקִים לוֹן מֵאַרְעָא, וּבְוַדַּאי שֶׁדַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת, כְּאִלּוּ הוּא מוֹצִיא אֶת הַשְּׁכִינָה וְאֶת יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת וּמֵקִים אוֹתָם מִן הָאָרֶץ.
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלוֹי, וְסָלִיק יְדוֹי לְגַבֵּי עֵילָּא, וְשַׁבַּח לְמָארֵי עָלְמָא, קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלָיו, וְהֵרִים יָדָיו לְמַעְלָה וְשִׁבַּח אֶת רִבּוֹן הָעוֹלָם, וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמָא עֲבֵיד בְּגִין שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי בְגָלוּתָא, וְאָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָם, עֲשֵׂה לְמַעַן הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא בַּגָּלוּת, וְאִם אִיהִי בְּאוֹמָאָה הָא אַבָּא וְאִמָּא דְאִינוּן חָכְמָה וּבִינָה יָכְלִין לְמֶעֱבַד הַתָּרָה, וְאִם הִיא בִּשְׁבוּעָה, הֲרֵי אַבָּא וְאִמָּא, שֶׁהֵם חָכְמָה וּבִינָה, יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת הַתָּרָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְהֹוָה צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יָפֵר" (ישעיהו יד, כז), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יהו"ה צְבָאוֹ"ת יָעָץ וּמִי יָפֵר, אִם הַתַּלְמִיד אוֹמֵי, הָרַב יָכִיל לְמֶעֱבַד הַתָּרָה, אִם הַתַּלְמִיד נִשְׁבָּע, הָרַב יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַתָּרָה.
וְאִם נָדַר אוֹ נִשְׁבַּע, בֵּן דְּאִיהוּ ו' וְאִם נָדַר אוֹ נִשְׁבַּע הַבֵּן שֶׁהוּא ו', דְּלָא יִפְרוֹק לָהּ אֶלָּא דִתְהֵי בְּגָלוּתָא עַד זִמְנָא יְדִיעָא שֶׁלֹּא יִפְדֶּה אוֹתָהּ, אֶלָּא שֶׁתִּהְיֶה בַגָּלוּת עַד זְמַן יָדוּעַ, וְנֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה אִיהוּ בְּי"ה דְּאִינוּן חָכְמָה וּבִינָה, וְנֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה הֵם בְּי"ה שֶׁהֵם חָכְמָה וּבִינָה, וְאִיהוּ אִתְחָרֵט, הָא תְּלַת בְּנֵי נָשָׁא יָכְלִין לְמִפְטַר לֵיהּ, וְהוּא הִתְחָרֵט, הֲרֵי שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם יְכוֹלִים לִפְטֹר אוֹתוֹ, וְאִינוּן תְּלַת אֲבָהָן לְעֵילָא לְקִבְלַיְיהוּ וְהֵם שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת לְמַעְלָה כְּנֶגְדָּם, וְאִם לָא תִּתְחָרֵט, וְאִם לֹא תִתְחָרֵט, אֲנָא בָּעֵינָא מִינָךְ, וּמִכָּל אִינוּן דִּמְתִיבְתָּא דִּלְעֵילָא וְתַתָּא, דְתַעֲבֵיד בְּגִין רַעֲיָא מְהֵימְנָא דְלָא זָז מִשְּׁכִינְתָּא בְּכָל אֲתַר, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, וּמִכָּל אוֹתָם שֶׁבִּישִׁיבָה שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן שֶׁלֹּא זָז מֵהַשְּׁכִינָה בְּכָל מָקוֹם, וְאִיהוּ עָאל שְׁלָם בֵּינָךְ וּבֵינָהּ זִמְנִין סַגִּיאִין, וְהוּא הִכְנִיס שָׁלוֹם בֵּינְךָ וּבֵינָהּ פְּעָמִים רַבּוֹת, וּמָסַר גַּרְמֵיהּ לְמִיתָה בְּגִינָהּ וּבְגִין בְּנָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" (שמות לב, לב), וּמָסַר עַצְמוֹ לְמִיתָה עֲבוּרָהּ וַעֲבוּר בָּנֶיהָ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ.
(דף קמג ע"ב) וְאִם הוּא נֶדֶר מִסִּטְרָא דְאַבָּא וְאִמָּא, וְלָא בָּעֵי, וְאִם נֶדֶר הוּא מִצַּד הָאַבָּא וְהָאִמָּא, וְלֹא רוֹצֶה, אֲנָא סָלִיק לְגַבֵּי הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר" (דברים יז, ח), אֲנִי עוֹלֶה לְאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ בְּמוּפְלָא מִמָּךְ אַל תִּדְרוֹשׁ, דְּיִפְטוֹר נֶדֶר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ, שֶׁיִּפְטֹר אֶת הַנֶּדֶר, וְאַף עַל גַּב דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בְגָלוּתָא לְגַבֵּי בַּעְלָהּ כְּנִדָּה, דְּאִיהִי יַפְרִישׁ בֵּין דָּם לְדָם, וְאִתְפַּתַּח מְקוֹרָא דִילָהּ, וְאַף עַל גַּב שֶׁהַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת אֶל בַּעְלָהּ כְּנִדָּה, לְדַכָּאָה לָהּ בְּמַיִם דְּאוֹרַיְיתָא, מַיִם חַיִּים דְּלָא פָסְקִין, שֶׁהִיא תַבְדִּיל בֵּין דָּם לְדָם, וְנִפְתַּח מְקוֹרָהּ, לְטַהֵר אוֹתָהּ בְּמֵי הַתּוֹרָה, הַמַּיִם הַחַיִּים שֶׁלֹּא פוֹסְקִים, וְאַפְרֵישׁ מִינָהּ דַּם נִדָּה דְּאִיהִי לִילִי"ת, דְּלָא אִתְקְרִיבַת בַּהֲדָהּ, וְהִפְרִיד מִמֶּנָּה דַּם נִדָּה שֶׁהִיא לִילִי"ת שֶׁלֹּא תִקְרַב אֵלֶיהָ, דְּאִיהִי חוֹבָא דְנִשְׁמָתָא דְסָאִיבַת לָהּ, שֶׁהִיא חֵטְא הַנְּשָׁמָה שֶׁטִּמְּאָה אוֹתָהּ.
וְלֵית לָהּ רְשׁוּ לְסָלְקָא נִשְׁמָתָא לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, וְאֵין לָהּ רְשׁוּת לְהַעֲלוֹת הַנְּשָׁמָה לְבַעְלָהּ, לְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְיְיהִיבַת מִתַּמָּן, לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמִּשָּׁם נִתְּנָה, וְאִתְדָּנַת בֵּין דִּין לְדִין, בֵּין דִּינֵי נְפָשׁוֹת לְדִינֵי מָמוֹנוֹת, וְנִדּוֹנֵית בֵּין דִּין לְדִין, בֵּין דִּינֵי נְפָשׁוֹת לְדִינֵי מָמוֹנוֹת, דְּאִית מָאן דְּפָרַע בְּמָמוֹנֵיהּ, וְאִית מָאן דְּפָרַע בְּנַפְשֵׁיהּ שֶׁיֵּשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁפּוֹרֵעַ בְּמָמוֹנוֹ, וְיֵשׁ מִי שֶׁפּוֹרֵעַ בְּנַפְשׁוֹ, וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד" (איכה א, א), וּבֵין נֶגַע לְנֶגַע, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, דְּאִיהִי חֲשִׁיבָא שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא כִּמְצוֹרָע, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (ויקרא יג, מו), שֶׁחֲשׁוּבָה הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת כְּמוֹ מְצֹרָע, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בָּדָר יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, מִחוּץ וַדַּאי, דָּא גָלוּתָא, דְּאִיהִי לְבָר מֵאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי מוֹתְבָא דְאָת ה' מִחוּץ וַדַּאי, זוֹ הַגָּלוּת, שֶׁהִיא מִחוּץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא הַמּוֹשָׁב שֶׁל הָאוֹת ה'.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
- מקור
- פירוש
תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה שְׁטִיפָה. רְבִיעָאָה הֲדָחָה, בְּנ"י דְּאֲדֹנָ"י וְאוּקְמוּהָ. (דף קנט' עמוד א') וְדָא מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ לְאַתְקָנָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְדָא הֶרֶג וְחֶנֶק. וְכָל דָּא בְּמַיָּא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים" (יחזקאל לו, כה) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה סְתִימָאָה, מַיִם טְהוֹרִים דְּלֵית מְסָאֲבוּתָא מָטֵי תָּמָן כְּלָל. וּבְזִמְנָא דְּאִלֵּין יִתְפַּשְּטוּן לְתַתָּא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין יִתְדַּכּוּן בְּהוּ. וּשְׁכִינְתָּא תִּתְדַּכֵּי בְּהוּ מִלְּגַו, דִּכְתִיב "וְטִהֲרוּ הָאָרֶץ" (יחזקאל לט, טז). אֵימָתַי? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּיִתְעֲבִיד קְטָלָא דָּא הֶרֶג בְּאוּמִּין דְּעָלְמָא. דְּהָא כְּדֵין יִתְדַּכֵּי כּׂסָּא דָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְדָא תְּרוּעָה, תְּרוּעַת מִלְחָמָה, בְּחֶרֶב דְּאִיהוּ רי"ו "וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם" (תהלים קמט, ו) דְּנָפִיק מֵהַאי חָכְמָה סְתִימָאָה. וּבְהַאי חַרְבָּא תַּקִּיפָא יִתְקַטְּלוּן כֻּלְהוֹ וַדַּאי. וְדָא מִבִּפְנִים.
לְבָתַר חֶנֶק יִתְעֲבִיד בְּהוּ, לְשַׁקְּעָא לֵיהּ בְּזֶבֶל. וְרָזָא דְּמִלָּה "וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים" (ישעיהו סו, כד) וְכוּ'. דְּהָא כְּדֵין יִשְׁתַּקְּעוּן כֻּלְהוֹ אוּמִין חַיָּבִין דְּעָלְמָא בִּסְטַר בִּישָׁא דִּלְהוֹן, וְיִתְכַּפְיוּן בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, עַד דְּיִתְעַבְרוּן מֵעָלְמָא לְגַמְרֵי.
עַד הָכָא תִּיקּוּנֵי כַּסָּא לְאִתְבָּרְכָא כִּדְקָא יָאוּת, בַּחַיִּים דְּאִתְמַשְּׁכָן מִלְעֵילָּא. וְרָזָא דָּא "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז). דְּהָכִי (דף קנט' עמוד ב') אַתְקִין לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא בִּשְׁמָהָן דִּילֵיהּ לְפוּם דַּרְגִּין עִלָּאִין. וּבֵיהּ "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה" (בראשית מט, י). כְּדֵין יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לְחַיִּין עִלָּאִין בְּנַיְיחָא דְּכֹלָּא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
פָּתַח וְאָמַר ר' ר' "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א) וְכוּ'. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וְכוּ'. הָכָא תַּלְיָין מִילִין אִלֵּין לָקֳבֵל אִלֵּין בְּרָזִין עִלָּאִין וַדַּאי. דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה דְּכָלִיל כָּל דִּיוּקְנִין דָּא אָדָם, בְּד' חֵיוָן אִתְפְּרַשׁ, דְּאִינוּן רְאִיָּה, שְׁמִיעָה, רֵיחַ, דִּבּוּר. מִלְּבַר אִינוּן ד' אַתְוָן דְּאֲדֹנָ"י, וְדָא הֵיכַל מִסִּטְרָא דְּגוּפָא. אֲבָל מִלְּגַו אִינוּן יהו"ה מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא. וְעוֹד, אָדָם אִיהוּ עָלְמָא, דְּאִיהוּ שְׁלִישׁ יָם שְׁלִישׁ מִדְבָּר שְׁלִישׁ יִשּׁוּב. דְּלִבָּא אִיהוּ יַמָּא, דְּתָמָן דָּמָא קָאִים, וּמִינֵּיהּ נָפִיק לְכָל סְטַר. וּבֵיהּ "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם... אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים" (קהלת א, ז). שְׁלִישׁ מִדְבָּר, אִלֵּין בְּנֵי מֵעַיִם דְּתָמָן קַיְימַת זוֹהֲמָא לְנָפְקָא לְבַר. יִשּׁוּב דָּא מוֹחָא וְרֵיאָה דְּתָמָן נִשְׁמָתָא מִתְיַשְּׁבָא לְמַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְעוֹד, דְּגוּפָא תָּמָן קַיְימָן שִׂרְטוּטִין וְאִתְחַזְיָין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא. תַּתָּאִין מִסִּטְרָא (דף קס' עמוד א') דְּגוּפָא. וְכָל עוֹבְדִין דְּאִתְעֲבִידוּ בְּכָל שִׁיתָּא יוֹמִין, כֻּלְהוֹ בְּרָזָא דְּאָדָם קָיְימִין. בְּגִין כָּךְ בְּסוֹפָא כְּתִיב "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו). דְּהָא כָּל מַאי דְּאִתְבְּרֵי כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאָדָם הֲוָה, דַּהֲוָה נָפִיק חוּלָקָא לְיוֹמָא. לְבָתַר כֹּלָּא אִתְחַבָּר כַּחֲדָא, וַאֲפִיקוּ אָדָם שְׁלִים בְּכֹלָּא.
יוֹמָא קַדְמָאָה "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, א) וְכוּ'. בְּהַהוּא יוֹמָא אִתְבְּרֵי אוֹר וְחֹשֶׁךְ וְדָא גּוּפָא וְנִשְׁמָתָא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דִּכְדֵין הֲוָה כֹּלָּא מַיִם בְּמַיִם וְדָא גּוּפָא וְנִשְׁמָתָא כֹּלָּא מַיָּא דְּלָא אַקְרִישׁוּ. "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" (בראשית א, ב), דָּא נְהִירוּ עִלָּאָה דְּאַפִּיק עוֹבְדִין לְאַתְרַיְיהוּ. כְּדֵין "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד). וּמִסִּטְרָא דְּחֹשֶךְ תַּלְיָין וּמִתְאַחֲדָן כֻּלְהוֹ דְּאִתְּמָר בְּהוּ "הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב). וְהָכָא יֵצֶר הָרַע דְּתַלְיָא בְּגוּפָא. וְכֹלָּא אִתְפְּרַשׁ לְסִטְרֵיהּ, דָּא לְגוֹ וְדָא לְבַר.
תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה שְׁטִיפָה. רְבִיעָאָה הֲדָחָה, בְּנ"י דְּאֲדֹנָ"י וְאוּקְמוּהָ. התיקון השלישי שטיפה, התיקון הרביעי הדחה. והם כנגד אותיות נ"י של שם אדנ"י, ונתבאר. (דף קנט' עמוד א') וְדָא מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ לְאַתְקָנָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת. וזה בתיקון הכוס מבפנים ובחוץ לתיקון השכינה כמו שראוי, וְדָא הֶרֶג וְחֶנֶק. וְכָל דָּא בְּמַיָּא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ וזה כנגד מיתות הרג וחנק וכל זה נעשה במים שנאמר בהם "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים" (יחזקאל לו, כה) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה סְתִימָאָה, מַיִם טְהוֹרִים דְּלֵית מְסָאֲבוּתָא מָטֵי תָּמָן כְּלָל. והמים מצד החכמה סתימאה מים טהורים שאין הטומאה מגיעה לשם כלל. וּבְזִמְנָא דְּאִלֵּין יִתְפַּשְּטוּן לְתַתָּא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין יִתְדַּכּוּן בְּהוּ. וּשְׁכִינְתָּא תִּתְדַּכֵּי בְּהוּ מִלְּגַו, דִּכְתִיב בזמן שאלה המים יתפשטו משם למטה - כל המדריגות יטהרו בהם. והשכינה תטהר בהם מבפנים שכתוב, "וְטִהֲרוּ הָאָרֶץ" (יחזקאל לט, טז). אֵימָתַי? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּיִתְעֲבִיד קְטָלָא דָּא הֶרֶג בְּאוּמִּין דְּעָלְמָא, דְּהָא כְּדֵין יִתְדַּכֵּי כּׂסָּא דָּא כִּדְקָא יָאוּת. מתי? אלא בשעה שתעשה המיתה הזו הרג באומות העולם ואז יטוהר הכוס הרומז לשכינה הזו כמו שראוי. וְדָא תְּרוּעָה, תְּרוּעַת מִלְחָמָה, בְּחֶרֶב דְּאִיהוּ רי"ו וזה תרועה, תרועת מלחמה, בחרב שהיא כמניין אותיות רי"ו כמניין גבורה שנאמר "וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם" (תהלים קמט, ו) דְּנָפִיק מֵהַאי חָכְמָה סְתִימָאָה. וּבְהַאי חַרְבָּא תַּקִּיפָא יִתְקַטְּלוּן כֻּלְהוֹ וַדַּאי. וְדָא מִבִּפְנִים. שיוצאת מחכמה סתימא. ובזו החרב התקיפה יהרגו כולם ודאי, וזה מבפנים.
לְבָתַר חֶנֶק יִתְעֲבִיד בְּהוּ, לְשַׁקְּעָא לֵיהּ בְּזֶבֶל. וְרָזָא דְּמִלָּה אחר כך מיתת חנק יעשה בהם לשקע אותם בזבל וסוד הדבר, "וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים" (ישעיהו סו, כד) וְכוּ'. דְּהָא כְּדֵין יִשְׁתַּקְּעוּן כֻּלְהוֹ אוּמִין חַיָּבִין דְּעָלְמָא בִּסְטַר בִּישָׁא דִּלְהוֹן, וְיִתְכַּפְיוּן בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, עַד דְּיִתְעַבְרוּן מֵעָלְמָא לְגַמְרֵי. שהרי, אז ישקעו כולם כל אומות העולם הרשעים בצד הרע שלהם, ויוכפו בנקב של תהומא רבא, שיעברו מעולם לגמרי.
עַד הָכָא תִּיקּוּנֵי כַּסָּא לְאִתְבָּרְכָא כִּדְקָא יָאוּת, בַּחַיִּים דְּאִתְמַשְּׁכָן מִלְעֵילָּא. עד כאן תיקוני הכוס של ברכת המזון, להתברך כמו שראוי, בחיים שנמשכים מלמעלה לשכינה בשפע וללא עיכובים מצד הסטרא אחרא ואומות העולם. וסוד זה, וְרָזָא דָּא "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז). דְּהָכִי (דף קנט' עמוד ב) אַתְקִין לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא בִּשְׁמָהָן דִּילֵיהּ לְפוּם דַּרְגִּין עִלָּאִין. שכך תיקן לו הקדוש ברוך הוא למלך המשיח, בשמותיו שלו לפי המדריגות העליונות. ובו, וּבֵיהּ "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה" (בראשית מט, י). כְּדֵין יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לְחַיִּין עִלָּאִין בְּנַיְיחָא דְּכֹלָּא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. ואז יזכו ישראל לחיים עליונים במנוחת הכל. אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.
פָּתַח וְאָמַר ר' ר' והמשיך אליהו הנביא ופתח שוב ואמר, רבי רבי הרמחל "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א) וְכוּ'. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וְכוּ'. הָכָא תַּלְיָין מִילִין אִלֵּין לָקֳבֵל אִלֵּין בְּרָזִין עִלָּאִין וַדַּאי. כאן תלויים הדברים האלה כנגד אלה הסודות עליונים ודאי. דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה דְּכָלִיל כָּל דִּיוּקְנִין דָּא אָדָם, דיוקן עליון שכולל כל הדיוקנאות זה אדם. בְּד' חֵיוָן אִתְפְּרַשׁ, דְּאִינוּן רְאִיָּה, שְׁמִיעָה, רֵיחַ, דִּבּוּר. מִלְּבַר אִינוּן ד' אַתְוָן דְּאֲדֹנָ"י, וְדָא הֵיכַל מִסִּטְרָא דְּגוּפָא. וב-ד' חיות נחלק, והם ראיה, שמיעה, ריח ודיבור, ומבפנים הם ארבע אותיות של אדנ"י, וזה היכ"ל מצד הגוף. אֲבָל מִלְּגַו אִינוּן יהו"ה מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא. אבל מבפנים הוא הוי"ה מצד הנשמה.
וְעוֹד, אָדָם אִיהוּ עָלְמָא, דְּאִיהוּ שְׁלִישׁ יָם שְׁלִישׁ מִדְבָּר שְׁלִישׁ יִשּׁוּב. ועוד, אדם הוא עולם שהוא שליש ים שליש מדבר ושליש ישוב. דְּלִבָּא אִיהוּ יַמָּא, דְּתָמָן דָּמָא קָאִים, וּמִינֵּיהּ נָפִיק לְכָל סְטַר. וּבֵיהּ הלב הוא הדם ששם הדם נמצא, וממנו יוצא לכל צד, ובו "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם... אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים" (קהלת א, ז). שְׁלִישׁ מִדְבָּר, אִלֵּין בְּנֵי מֵעַיִם דְּתָמָן קַיְימַת זוֹהֲמָא לְנָפְקָא לְבַר. שליש מדבר, אלה בני מעיים ששם עומדת הזוהמה להוציאה החוצה. יִשּׁוּב דָּא מוֹחָא וְרֵיאָה דְּתָמָן נִשְׁמָתָא מִתְיַשְּׁבָא לְמַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת. ישוב זה המוח והריאה, ששם הנשמה מתיישבת למלך כמו שראוי. וְעוֹד, דְּגוּפָא תָּמָן קַיְימָן שִׂרְטוּטִין וְאִתְחַזְיָין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא. תַּתָּאִין מִסִּטְרָא (דף קס' עמוד א') דְּגוּפָא. ועוד, שם בגוף נמצאים שרטוטים ונראים בהם עניינים עליונים ותחתונים. עליונים מצד הנשמה, תחתונים מצד הגוף. וְכָל עוֹבְדִין דְּאִתְעֲבִידוּ בְּכָל שִׁיתָּא יוֹמִין, כֻּלְהוֹ בְּרָזָא דְּאָדָם קָיְימִין. בְּגִין כָּךְ בְּסוֹפָא כְּתִיב בכל המעשים שנעשו בכל ששת ימי בראשית, כולם בסוד אדם עומדים, לפיכך בסוף הבריאה נאמר "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו). דְּהָא כָּל מַאי דְּאִתְבְּרֵי כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאָדָם הֲוָה, דַּהֲוָה נָפִיק חוּלָקָא לְיוֹמָא. לְבָתַר כֹּלָּא אִתְחַבָּר כַּחֲדָא, וַאֲפִיקוּ אָדָם שְׁלִים בְּכֹלָּא. שהרי כל מה שנברא - הכל בסוד אדם היה, והיה יוצא מחלקו בכל יום. אחר כך, הכל התחברו כאחד ויצא אדם שלם.
יוֹמָא קַדְמָאָה יום הראשון "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, א) וְכוּ'. בְּהַהוּא יוֹמָא אִתְבְּרֵי אוֹר וְחֹשֶׁךְ וְדָא גּוּפָא וְנִשְׁמָתָא. באותו היום נבראו אור וחושך, וזה גוף הנשמה. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דִּכְדֵין הֲוָה כֹּלָּא מַיִם בְּמַיִם וְדָא גּוּפָא וְנִשְׁמָתָא כֹּלָּא מַיָּא דְּלָא אַקְרִישׁוּ. אבל בוא וראה, כאשר היה הכל מים במים, וזה הגוף והנשמה - הכל הזה בסוד מים שלא נקרשו. "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" (בראשית א, ב), דָּא נְהִירוּ עִלָּאָה דְּאַפִּיק עוֹבְדִין לְאַתְרַיְיהוּ. כְּדֵין וזה האור העליון שהוציא המעשים למקומם, ואז "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד). וּמִסִּטְרָא דְּחֹשֶךְ תַּלְיָין וּמִתְאַחֲדָן כֻּלְהוֹ דְּאִתְּמָר בְּהוּ ומצד החושך שהוא סוד הגוף תלויים ומתחברים הכל, שנאמר בהם "הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב). וְהָכָא יֵצֶר הָרַע דְּתַלְיָא בְּגוּפָא. וְכֹלָּא אִתְפְּרַשׁ לְסִטְרֵיהּ, דָּא לְגוֹ וְדָא לְבַר. וכאן בחושך הגוף השורש הנעלם של יצר הרע שתלוי בגוף, והכל התחלק למקומו, זה לבפנים וזה לחוץ.