Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תקונא ארבעין וארבע

בְּרֵאשִׁית, תַּמָּן תְּרֵ"י תַּמָּן אֵ"שׁ, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, יד), "מְאֹרֹת" כְּתִיב חָסֵר ו' דָּא אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, מַאי מְאֹרֹת? דָּא אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, וְאַף עַל גַּב דְּאוּקְמוּהָ מְאֹרֹת חָסֵר דָּא לִילִית, שַׁבְעִין אַנְפִּין לְאוֹרַיְיתָא, וּבְגִין דָּא מְאֹרֹת בְּהַאי אֲתַר, הַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ "כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג) עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז).
הָכָא פִּקּוּדָא לְמֶעֱבַד צְדָקָה, "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל" (בראשית א, טז) רָזָא דַעֲתִירִין, "וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן" (שם) רָזָא דְמִסְכְּנִין, וּכְמָה דְסִיהֲרָא לוֹוֶה מִן שִׁמְשָׁא, וְלָא אִית לָהּ נְהוֹרָא אֶלָּא מִמַּה דְּיָהִיב לָהּ שִׁמְשָׁא, הָכִי שְׁכִינְתָּא אָמְרַת 'לְווּ עָלַי וַאֲנִי פּוֹרֵעַ', דְּהָכִי צָרִיךְ בַּר נַשׁ לְמֶהֱוִי מַלְוֶה לְמִסְכְּנָא, וּכְגַוְונָא דָא לוֹוִין כֹּכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דָא מִן דָּא, וּמַלְאָכַיָּא דָא מִן דָּא, וְרָזָא דְמִלָּה 'וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין', הָכִי לווָֹה שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי סִיהֲרָא קַדִּישָׁא מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמְקַבֶּלֶת מִנֵּיהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְהֹוָה אֱלֹהִים" (תהלים פד, יב), וְהָכִי הֲוָה מְקַבֵּל יְהוֹשֻׁעַ מִן מֹשֶׁה, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ 'פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה וּפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה', וְהָכִי הֲווֹ כָל נְבִיאַיָּיא קֳדָם מֹשֶׁה כְּגוֹן סִיהֲרָא וְכֹכְבַיָּא קֳדָם שִׁמְשָׁא, דְלָא אִית לוֹן נְהוֹרָא אֶלָּא מִשִּׁמְשָׁא.

תקונא ארבעין וחמשא

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), אֵ"ל הַיָּ"ם, יַמָּא דְאוֹרַיְיתָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ" (בראשית א, כ), הָכָא פִּקּוּדָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" (ישעיהו נה, א), וְאִלֵּין דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְיתָא יָרְתִין נֶפֶשׁ חַיָּה מִשְּׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְעוֹף יְעוֹפֵף" (בראשית א, כ) דָּא רוּחַ דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר" (קהלת י, כ), וְהַאי אִיהוּ יְהֹוָה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא.
לְקִבְלֵיהּ מטטרו"ן דִּשְׁמֵיהּ כְּשֵׁם רַבֵּיהּ, י' רֵישָׁא דְעוֹפָא, ו' גּוּפָא דִילֵיהּ, ה"ה תְּרֵי גַדְפוֹי דִבְהוֹן פָּרַח לְעֵילָא וְנָחִית לְתַתָּא, וְאִלֵּין תְּרֵין גַּדְפִין אִינוּן תְּרֵין הֲבָלִים ה"ה, דִבְהוֹן אִתְּמַר "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד), דְּאִינוּן י"ו, הֶבֶל סָלִיק בְּי' הֶבֶל נָחִית בְּו', כְּהֶבֶל דְּנָפִיק מִפִּימָא דְכִבְשָׁן, וְהָכִי יַמָּא סָלִיק וְנָחִית, וְגַלְגַּלּוֹי רָצִים וְשָׁבִים, וּבָעָאן לְאַחְזָרָא עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וּבְזִמְנָא דְמִסְתַּכְּלִין בִּשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי תְּחוּם יַמָּא חָזְרִין לְאַתְרַיְיהוּ.
(דף פג ע"א) תָּא חֲזִי י' אִיהִי אֲמִירָה וְדִבּוּר וּקְרִיאָה, ו' קוֹל, ה"ה הֶבֶל נָחִית בְּדִבּוּר, הֶבֶל סָלִיק בְּקוֹל, קוֹל סָלִיק, דִּבּוּר נָחִית, וְכַד אִיהוּ סָלִיק וְנָחִית מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים סָלְקִין וְנָחֲתִין בֵּיהּ, דְּאִינוּן מַשִּׁרְיָין וַחֲיָלִין דִּילֵיהּ, וְדָא אִיהוּ רָזָא "מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד" (משלי ל, ד), זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּסָלִיק צְלוֹתִין בֵּיהּ, דְּהָא צְלוֹתָא אִיהִי סֻלָּם, דְּבָהּ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים סָלְקִין וְנָחֲתִין לָהּ.


תקונא ארבעין וארבע

בְּרֵאשִׁית, תַּמָּן תְּרֵ"י תַּמָּן אֵ"שׁ, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, יד), בְּרֵאשִׁית, שָׁם תְּרֵ"י, שָׁם אֵ"שׁ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם.  "מְאֹרֹת" כְּתִיב חָסֵר ו' דָּא אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, מַאי מְאֹרֹת? מְאֹרֹת כְּתִיב, חָסֵר ו', זוֹ תוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. מַה זֶּה מְאֹרֹת?  דָּא אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, זוֹ תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה,  וְאַף עַל גַּב דְּאוּקְמוּהָ מְאֹרֹת חָסֵר דָּא לִילִית, וְאַף עַל גַּב שֶׁבֵּאֲרוּהָ מְאֹרֹת חָסֵר זוֹ לִילִית, שַׁבְעִין אַנְפִּין לְאוֹרַיְיתָא, שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה,
וּבְגִין דָּא מְאֹרֹת בְּהַאי אֲתַר, וּמִשּׁוּם זֶה מְאֹרֹת בַּמָּקוֹם הַזֶּה, הַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ "כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג) עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא,  אוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי,  וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז). וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה.
הָכָא פִּקּוּדָא לְמֶעֱבַד צְדָקָה, כָּאן מִצְוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל" (בראשית א, טז) רָזָא דַעֲתִירִין, "וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן" (שם) רָזָא דְמִסְכְּנִין, אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל - סוֹד הָעֲשִׁירִים, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן - סוֹד הָעֲנִיִּים,  וּכְמָה דְסִיהֲרָא לוֹוֶה מִן שִׁמְשָׁא, וְלָא אִית לָהּ נְהוֹרָא אֶלָּא מִמַּה דְּיָהִיב לָהּ שִׁמְשָׁא, וּכְמוֹ שֶׁהַלְּבָנָה לוֹוָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְאֵין לָהּ אוֹר אֶלָּא מִמַּה שֶּׁהַשֶּׁמֶשׁ נוֹתֶנֶת לָהּ, הָכִי שְׁכִינְתָּא אָמְרַת 'לְווּ עָלַי וַאֲנִי פּוֹרֵעַ', כָּךְ הַשְּׁכִינָה אוֹמֶרֶת לְווּ עָלַי וַאֲנִי פּוֹרֵעַ,  דְּהָכִי צָרִיךְ בַּר נַשׁ לְמֶהֱוִי מַלְוֶה לְמִסְכְּנָא, שֶׁכָּךְ צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת מַלְוֶה לֶעָנִי,
וּכְגַוְונָא דָא לוֹוִין כֹּכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דָא מִן דָּא, וּמַלְאָכַיָּא דָא מִן דָּא, וּכְמוֹ כֵן לוֹוִים הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת זֶה מִזֶּה, וְהַמַּלְאָכִים זֶה מִזֶּה.  וְרָזָא דְמִלָּה 'וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין', וְסוֹד הַדָּבָר - וּמְקַבְּלִים זֶה מִזֶּה, הָכִי לווָֹה שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי סִיהֲרָא קַדִּישָׁא מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּךְ לוֹוָה הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא הַלְּבָנָה הַקְּדוֹשָׁה, מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,  וּמְקַבֶּלֶת מִנֵּיהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְהֹוָה אֱלֹהִים" (תהלים פד, יב), וּמְקַבֶּלֶת מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יהו"ה אֱלֹהִי"ם,
וְהָכִי הֲוָה מְקַבֵּל יְהוֹשֻׁעַ מִן מֹשֶׁה, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ 'פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה וּפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה', וְכֵן הָיָה מְקַבֵּל יְהוֹשֻׁעַ מִמֹּשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה וּפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה,  וְהָכִי הֲווֹ כָל נְבִיאַיָּיא קֳדָם מֹשֶׁה כְּגוֹן סִיהֲרָא וְכֹכְבַיָּא קֳדָם שִׁמְשָׁא, דְלָא אִית לוֹן נְהוֹרָא אֶלָּא מִשִּׁמְשָׁא., וְכָךְ הָיוּ כָּל הַנְּבִיאִים לִפְנֵי מֹשֶׁה כְּמוֹ הַלְּבָנָה וְהַכּוֹכָבִים לִפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁאֵין לָהֶם אוֹר אֶלָּא מִן הַשֶּׁמֶשׁ.

תקונא ארבעין וחמשא

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), אֵ"ל הַיָּ"ם, יַמָּא דְאוֹרַיְיתָא, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי"ם, אֵ"ל הַיָּ"ם, הַיָּם שֶׁל הַתּוֹרָה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ" (בראשית א, כ), וְעָלָיו נֶאֱמַר וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ.  הָכָא פִּקּוּדָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" (ישעיהו נה, א), כָּאן מִצְוָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם,
וְאִלֵּין דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְיתָא יָרְתִין נֶפֶשׁ חַיָּה מִשְּׁכִינְתָּא, . וְאֵלּוּ שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה יוֹרְשִׁים נֶפֶשׁ מֵהַשְּׁכִינָה.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְעוֹף יְעוֹפֵף" (בראשית א, כ) דָּא רוּחַ זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְעוֹף יְעוֹפֵף - זוֹ רוּחַ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר" (קהלת י, כ)שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר, וְהַאי אִיהוּ יְהֹוָה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְזֶהוּ יהו"ה, הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי.
לְקִבְלֵיהּ מטטרו"ן דִּשְׁמֵיהּ כְּשֵׁם רַבֵּיהּ, כְּנֶגְדּוֹ מטטרו"ן שֶׁשְּׁמוֹ כְּשֵׁם רַבּוֹ,  י' רֵישָׁא דְעוֹפָא, י' הָרֹאשׁ שֶׁל הָעוֹף,  ו' גּוּפָא דִילֵיהּ, ו' הַגּוּף שֶׁלּוֹ,  ה"ה תְּרֵי גַדְפוֹי דִבְהוֹן פָּרַח לְעֵילָא וְנָחִית לְתַתָּא, ה"ה שְׁנֵי כְנָפָיו, שֶׁבָּהֶם פּוֹרֵחַ לְמַעְלָה וְיוֹרֵד לְמַטָּה,  וְאִלֵּין תְּרֵין גַּדְפִין אִינוּן תְּרֵין הֲבָלִים ה"ה, וְאֵלּוּ שְׁנֵי הַכְּנָפַיִם הֵם שְׁנֵי הֲבָלִים ה"ה,  דִבְהוֹן אִתְּמַר "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד), דְּאִינוּן י"ו, שֶׁבָּהֶם נֶאֱמַר וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, שֶׁהֵם י"ו, הֶבֶל סָלִיק בְּי' הֶבֶל נָחִית בְּו', כְּהֶבֶל דְּנָפִיק מִפִּימָא דְכִבְשָׁן, הֶבֶל עוֹלֶה בְי', הֶבֶל יוֹרֵד בְּו', כְּהֶבֶל שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַכִּבְשָׁן,
 וְהָכִי יַמָּא סָלִיק וְנָחִית, וְגַלְגַּלּוֹי רָצִים וְשָׁבִים, וְכָךְ הַיָּם עוֹלֶה וְיוֹרֵד וְגַלָּיו רָצִים וְשָׁבִים,  וּבָעָאן לְאַחְזָרָא עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְרוֹצִים לְהַחֲזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ,  וּבְזִמְנָא דְמִסְתַּכְּלִין בִּשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי תְּחוּם יַמָּא חָזְרִין לְאַתְרַיְיהוּ. וּבִזְמַן שֶׁמִּסְתַּכְּלִים בַּשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא תְחוּם הַיָּם, חוֹזְרִים לִמְקוֹמָם.
(דף פג ע"א) תָּא חֲזִי י' אִיהִי אֲמִירָה וְדִבּוּר וּקְרִיאָה, בֹּא וּרְאֵה, י' הִיא אֲמִירָה וְדִבּוּר וּקְרִיאָה,  ו' קוֹל, ה"ה הֶבֶל נָחִית בְּדִבּוּר, הֶבֶל סָלִיק בְּקוֹל, קוֹל סָלִיק, הֶבֶל עוֹלֶה בַקּוֹל, הַקּוֹל עוֹלֶה,  דִּבּוּר נָחִית, וְכַד אִיהוּ סָלִיק וְנָחִית מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים סָלְקִין וְנָחֲתִין בֵּיהּ, דִּבּוּר יוֹרֵד, וּכְשֶׁהוּא עוֹלֶה וְיוֹרֵד, מַלְאֲכֵי אֱלֹהִי"ם עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ,  דְּאִינוּן מַשִּׁרְיָין וַחֲיָלִין דִּילֵיהּ, וְדָא אִיהוּ רָזָא "מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד" (משלי ל, ד), שֶׁהֵם הַמַּחֲנוֹת וְהַחֲיָלוֹת שֶׁלּוֹ, וְזֶה סוֹד מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד.
 זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּסָלִיק צְלוֹתִין בֵּיהּ, אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּעֲלֶה בּוֹ תְּפִלּוֹת,  דְּהָא צְלוֹתָא אִיהִי סֻלָּם, דְּבָהּ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים סָלְקִין וְנָחֲתִין לָהּ. שֶׁהֲרֵי הַתְּפִלָּה הִיא סֻלָּם שֶׁבָּהּ מַעֲלִים וּמוֹרִידִים אוֹתָהּ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִי"ם.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

אֲבָל נְטִירוּתָא כֹּלָּא בְּחֵילָא דִּגְבוּרָה אִיהִי וַדַּאי יָד הַחֲזָקָה. וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא אַתְקִין מִלָּה מִקַּדְמִיתָא לְזִמְנָא דְּתִצְטָרִיךְ. וְאִי תֵּימָא אֵימָתַי אַתְקִין לַהּ? אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָ"י" (בַּמִּדְבָּר יד, יז)  וְכוּ' דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא קָמַת סִטְרָא אַחֲרָא לְקַטְרְגָא קֳבֵל שְׁכִינְתָּא, עַד דְּכִבְיָכוֹל אִתְחַלֲשׁוּ חֵילִין עִלָּאִין, וּמֹשֶׁה קָאִים בְּתוּקְפֵּיהּ לְאַתְקְפָא לַהּ. בְּגִין כָּךְ "יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי" (במדבר יד, יז). בְּמַאי? אֶלָּא דִּמְסַר נַפְשֵׁיהּ לְמוֹתָא בְּגִינָה, לְמֵיהַךְ גּוֹ אִינוּן קְלִיפִין קַשְׁיָין לְאַשְׁרָשָא לְהוּ מֵאַתְרַיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה" (ישעיהו נג, יב) וְכוּ' "וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ" (ישעיהו נג, יב).

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. מַאי מוֹרָא גָּדוֹל? אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז) וְרָזָא דָּא מוֹרָא גָּדוֹל זֶה גִּלּוּי שְׁכִינָה. דִּכְדֵין אִשְׁתְּמוֹדְעַת שְׁכִינְתָּא בְּתֻקְפָּהּ עִלָּאָה, וְכֹלָּא דָּחֲלִין מִינַּהּ, וְכֹלָּא אַתְקִין מֹשֶׁה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל.

והא מט"ט שָׂרָא רַבָּא נָחִית פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגָלוּתָא רָחִיק אִיהוּ מִשְּׁכִינְתָּא, וְאִתְּמָר "מֵרָחוֹק יְהֹוָה נִרְאָה לִי" (יִרְמְיָהוּ לא, ב). אַמַּאי רָחוֹק אִיהוּ מִשְּׁכִינְתָּא? אֶלָּא בְּגִין עַד יִתְדַּכֵּי מַקְדְּשָׁא. וְעִם כָּל דָּא לְגוֹ כֹּלָּא בִּדְיוּכְתָּא עִלָּאָה קָאִים. בְּגִין כָּךְ "נִרְאָה לִי". וְאִי תֵּימָא דִּבְגִין דְּאִיהוּ רָחוֹק שָׁבִיק לַהּ [לִשְׁכִינְתָּא]?

(דף ח' עמ' א') [וְאִי תֵּימָא דִּבְגִין דְּאִיהוּ רָחוֹק שָׁבִיק לַהּ] לִשְׁכִינְתָּא? לָאו הָכִי, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שָׁבִיק לַהּ לְעָלְמִין. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי" (יִרְמְיָהוּ כג, כג), וְלָא מֵרָחוֹק אֲנִי, דִּבְשַׁעֲתָא דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל וְאִתְמַסְרוּ בִּיְדָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא לְנָפְקָא לְבַר מֵאַרְעָא, חֲשִׁיבוּ – דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא קָאִים עָלַיְיהוּ יַתִּיר. בְּגִין כָּךְ אַקְדִּים נְבִיאָה וְאָמַר "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי" (יִרְמְיָהוּ כג, כג) וְכוּ'. וּכְתִיב "הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק" (יִרְמְיָהוּ ל, י) וְכוּ', מַאי מֵרָחוֹק? אִי תֵּימָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא יֵיתֵי לְקִבְלָא לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא? לָאו הָכִי. אֶלָּא "מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק" (יִרְמְיָהוּ ל, י), בְּגִין דְּכָל הַהוּא זִמְנָא דַּהֲוָה רָחִיק הֲוָה נָהִיר לָהּ, מִתּוֹךְ כָּךְ אִתְּתַּקְּפַת בָּהּ דְּלָא לְאִשְׁתָּבְקָא.

וְיִשְׂרָאֵל מְקָרְבִין לֵיהּ לְמַלְכָּא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא בְּכַמָּה קֵירוּבִין, בְּאוֹת תְּפִלִּין, בְּאוֹת שַׁבָּת, בְּאוֹת בְּרִית, בְּצִיצִית.

בִּתְפִלִּין, בִּתְפִלָּה שֶׁל יָד לָקֳבֵל שְׁכִינְתָּא. וּבִתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ לָקֳבֵל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְשַׁדַּי שְׁמָא קַדִּישָׁא דִּמְחַבֵּר לוֹן כַּחֲדָא. ש' תְּלָת אֲבָהָן בְּרָזָא דִּדְכוּרָא. בִּתְפִלָּה דְּרֹאשׁ תָּמָן ד' מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, לְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא. תְּפִלָּה שֶׁל יָד מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, תָּמָן י' רָזָא דִּדְכוּרָא, לְאִתְחַבְּרָא חַד בְּחַד לְאִתְקָרְבָא חַד לְגַבֵּי חַד.

אֲבָל נְטִירוּתָא כֹּלָּא בְּחֵילָא דִּגְבוּרָה אִיהִי וַדַּאי יָד הַחֲזָקָה. אבל שמירתה כולו בכוח הגבורה הוא ודאי – היד החזקה. וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא אַתְקִין מִלָּה מִקַּדְמִיתָא לְזִמְנָא דְּתִצְטָרִיךְ. ומשה הרועה הנאמן התקין הדבר מתחילה לזמן שיצטרך. וְאִי תֵּימָא אֵימָתַי אַתְקִין לַהּ? אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּכְתִיב  ואם תשאל, מתי התקין לה? אלא בזמן שכתוב "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָ"י" (בַּמִּדְבָּר יד, יז) וְכוּ' דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא קָמַת סִטְרָא אַחֲרָא לְקַטְרְגָא קֳבֵל שְׁכִינְתָּא, עַד דְּכִבְיָכוֹל אִתְחַלֲשׁוּ חֵילִין עִלָּאִין, וּמֹשֶׁה קָאִים בְּתוּקְפֵּיהּ לְאַתְקְפָא לַהּ. שהרי באותו הזמן, קמה הסטרא אחרא לקטרג כנגד השכינה, עד שכביכול נחלשו הכחות העליונים, ומשה קם בחוזק גדול לחזק אותה כנגדם. לפיכך,  בְּגִין כָּךְ "יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי" (במדבר יד, יז). בְּמַאי? אֶלָּא דִּמְסַר נַפְשֵׁיהּ לְמוֹתָא בְּגִינָה, לְמֵיהַךְ גּוֹ אִינוּן קְלִיפִין קַשְׁיָין לְאַשְׁרָשָא לְהוּ מֵאַתְרַיְיהוּ. במה? אלא שמסר נפשו למיתה בעבורה, להלך בתוך אלו הקליפות הקשות ולעוקרם ממקומם, וזהו שכתוב, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה" (ישעיהו נג, יב) וְכוּ' "וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ" (ישעיהו נג, יב).

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. בזמן הגאולה, מַאי מוֹרָא גָּדוֹל? אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז) וְרָזָא דָּא מוֹרָא גָּדוֹל זֶה גִּלּוּי שְׁכִינָה. וסוד זה המורא הגדול זה גילוי שכינה, דִּכְדֵין אִשְׁתְּמוֹדְעַת שְׁכִינְתָּא בְּתֻקְפָּהּ עִלָּאָה, וְכֹלָּא דָּחֲלִין מִינַּהּ, וְכֹלָּא אַתְקִין מֹשֶׁה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל. שאז תיוודע השכינה בחוזק עליון, וכולם ייראו ממנה. והכל, התקין משה תיקונים עליונים לכל ישראל.

והא מט"ט שָׂרָא רַבָּא נָחִית פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגָלוּתָא רָחִיק אִיהוּ מִשְּׁכִינְתָּא, והנה מט"ט השר הגדול ירד, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, ודאי הקדוש ב"ה בזמן הגלות רחוק הוא מהשכינה, ונאמר וְאִתְּמָר "מֵרָחוֹק יְהֹוָה נִרְאָה לִי" (יִרְמְיָהוּ לא, ב). אַמַּאי רָחוֹק אִיהוּ מִשְּׁכִינְתָּא? אֶלָּא בְּגִין עַד יִתְדַּכֵּי מַקְדְּשָׁא. מדוע רחוק הוא מהשכינה? אלא בגלל [שממתין עד] שיטוהר חיצוניות המקדש מאחיזת החיצונים, וְעִם כָּל דָּא לְגוֹ כֹּלָּא בִּדְיוּכְתָּא עִלָּאָה קָאִים. בְּגִין כָּךְ "נִרְאָה לִי". ועם כל זה, בפנימיות הכל עומד בטהרה עליונה, ואין הסטרא אחרא יכולה לינוק מהפנימיות. לפיכך "נראה לי". 

וְאִי תֵּימָא דִּבְגִין דְּאִיהוּ רָחוֹק שָׁבִיק לַהּ לִשְׁכִינְתָּא? ואם תשאל, בגלל שהוא רחוק, הוא עזב ח"ו את השכינה? (דף ח' עמ' א') לָאו הָכִי, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שָׁבִיק לַהּ לְעָלְמִין.  לא כך, אלא קודשא ב"ה / ז"א אינו עוזב אותה לעולם, וזהו שכתוב הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי" (יִרְמְיָהוּ כג, כג), וְלָא מֵרָחוֹק אֲנִי, דִּבְשַׁעֲתָא דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל וְאִתְמַסְרוּ בִּיְדָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא לְנָפְקָא לְבַר מֵאַרְעָא, חֲשִׁיבוּ – דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא קָאִים עָלַיְיהוּ יַתִּיר. שבשעה שחטאו ישראל ונמסרו ביד הסטרא אחרא להגלותם מארצם, חשבו שהקדוש ב"ה לא משגיח עליהם יותר,

בְּגִין כָּךְ אַקְדִּים נְבִיאָה לכן הקדם הנביא ירמיה וְאָמַר "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי" (יִרְמְיָהוּ כג, כג) וְכוּ'. וּכְתִיב "הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק" (יִרְמְיָהוּ ל, י) וְכוּ', מַאי מֵרָחוֹק? אִי תֵּימָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא יֵיתֵי לְקִבְלָא לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא? לָאו הָכִי. מהו מרחוק? אם תאמר הקדוש ב"ה לא יבוא להקביל את השכינה? לא כך. אֶלָּא "מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק" (יִרְמְיָהוּ ל, י), בְּגִין דְּכָל הַהוּא זִמְנָא דַּהֲוָה רָחִיק הֲוָה נָהִיר לָהּ, מִתּוֹךְ כָּךְ אִתְּתַּקְּפַת בָּהּ דְּלָא לְאִשְׁתָּבְקָא. אלא "מושיעך מרחוק" בגלל שבכל אותו הזמן שהיה רחוק – היה מאיר לה, מתוך כך התחזק בה שלא לעוזבה.

וְיִשְׂרָאֵל מְקָרְבִין לֵיהּ לְמַלְכָּא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא בְּכַמָּה קֵירוּבִין, וישראל  מקרבים את המלך ז"א לגבי השכינה בכמה קרובין בְּאוֹת תְּפִלִּין, בְּאוֹת שַׁבָּת, בְּאוֹת בְּרִית, בְּצִיצִית.

בִּתְפִלִּין, בִּתְפִלָּה שֶׁל יָד לָקֳבֵל שכנגד שְׁכִינְתָּא. וּבִתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ לָקֳבֵל שכנגד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

וְשַׁדַּי שְׁמָא קַדִּישָׁא דִּמְחַבֵּר לוֹן כַּחֲדָא.  ושד"י - השם הקדוש שמחבר אותם כאחד. ש' תְּלָת אֲבָהָן בְּרָזָא דִּדְכוּרָא. בִּתְפִלָּה דְּרֹאשׁ תָּמָן ד' מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, לְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא. ש' של ש'די - שלושת האבות בסוד הזכר. קשר ה-ד' בתפילה של ראש מצד השכינה להחברם כאחד. תְּפִלָּה שֶׁל יָד מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, תָּמָן י' רָזָא דִּדְכוּרָא, לְאִתְחַבְּרָא חַד בְּחַד לְאִתְקָרְבָא חַד לְגַבֵּי חַד. תפילה של יד מצד השכינה, ושם אות י' בקשר התפילה בסוד הזכר ולהתחבר אחד באחד, ולקרבם אחד לגבי אחד.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה שמ"ב: כל התקונים הנעשים ע"י נשמות הצדיקים כלם נעשים בסיוע השכינה, וזה זכות שראוי שיזכר לה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הִזָּכֵר לִשְׁכִינָתְךָ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חַיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה", שֶׁכַּמָּה תִּקּוּנִים נִתְקְנוּ בָּעוֹלָם, בְּכַמָּה נְשָׁמוֹת שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנְךָ וְשָׂמַחְתָּ בָּהֶם, וַהֲרֵי כֻּלָּם בְּסִיּוּעַ שְׁכִינָתְךָ נַעֲשׂוּ, וּבַעֲבוּר זֶה - זְכוּת זֶה תִּזְכּוֹר לָהּ. וּכְמוֹ שֶׁעֲוֹנוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל חָשַׁבְתָּ לָהּ שֶׁנֶּאֱמַר, "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם", וּכְתִיב, "כִּי ה' הוֹגָה עַל רוֹב פְּשָׁעֶיהָ", כֵּן עַתָּה זְכוּת זֶה תִּזְכּוֹר לָהּ, מֵאוֹתָם שֶׁנִּתְקְנוּ לְפָנֶיךָ עַל יָדָהּ, וּמִיָּד יֵאָמֵר, "וּרְאִיתִיהָ לִזְכּוֹר בְּרִית עוֹלָם", שֶׁהִיא מְקֻשֶּׁטֶת בְּכָל אוֹתָם הַקִּשּׁוּטִים שֶׁקִּשְּׁטוּ אוֹתָהּ בָּנֶיהָ צַדִּיקִים, וְכֵן אַתָּה תִּזְכּוֹר לָהּ זְכוּת זֶה לְעוֹרֵר צַדִּיק לְגַבָּהּ, וּבְּיִחוּד שֶׁלְּךָ תְּיַחֵד אוֹתָהּ עִם בַּעְלָהּ, וְיֵאָמֵר בָּהּ, "זֹאת אוֹת הַבְּרִית", וְזֶה בְּרִית עוֹלָם שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּנּוֹת כְּמוֹ שֶׁיִּחוּד שֶׁלְּךָ אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, עֲנֵנוּ בַּאֲמִתְּךָ, ה' אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה גש"ם נדבות: בכח שמירת השבת זוכים לחי החיים ולגילוי היחוד המביא לדבקות. ומכח הגילוי יתפרדו ויכלו כל פעלי און.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִים שַׁבָּת שֶׁהוּא יִחוּד שֶׁלְּךָ, וְזֶה שַׁבָּ"ת ש' בַּ"ת - ג' אָבוֹת כְּלוּלִים בְּבַת עַיִן, שָׁם יוֹרֵד יִחוּדְךָ וּבַעֲבוּרוֹ קֹדֶשׁ נִקְרָא. וְחַיִּים מִמְּךָ יוֹרֵשׁ חַי הַחַיִּים. מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר לָהּ יוֹרֵשׁ מָוֶת דִּכְתִיב, "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת", שֶׁהֲרֵי חַי הַחַיִּים מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, וְלֹא אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם תָּמִיד בָּעוֹלָם, אִם מִתְקַיֵּם לִזְמַן אֶחָד וְאַחַר כַּךְ יִתְבַּטֵּל. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹטֵל חַיִּים מִמְּךָ - מָוֶת לֹא שׁוֹלֶטֶת עָלָיו, וְהֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם", בְּמָקוֹם שֶׁהַיִּחוּד שׁוֹרֶה, שָׁם דְּבֵקוּת נִמְצָא, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא יֵשׁ יִחוּד - לֹא נִמְצָא אֶלָּא פֵּרוּד, "יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן", שֶׁאֵין לָהֶם לְהִתְחַבֵּר, וּלְפִיכָךְ יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר בָּהֶם, "וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם". אֲבָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם" שֶׁלֹּא נִתְדַּבְּקוּ בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה לָנוּ יִחוּדְךָ הוֹשִׁיעֵנוּ בַּאֲמִתְּךָ, ה' אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.