Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְעוֹד שְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת 'צְדָקָה', וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא 'בַּעַל צְדָקָה'. וּבְגָלוּתָא אִיהִי עֲנִיָּה, וּבְנָהָא עֲנִיִּים, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּבְיָכוֹל אִיהוּ עָנִי כַּד אִיהוּ בַּר מֵאַתְרֵיהּ, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה" (ישעיהו לג, ז) וְכוּ', וּבְאָן אֲתַר אִיהוּ עָנִי וְאִיהִי עֲנִיָּה? בְּצַדִּיק דְּאִיהוּ בְּרִית, וּבְגִין דְּחָאבוּ בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא אִיהוּ "וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ" (ישעיהו יט, ה) בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בֵּיהּ חֲרֵבָה וִיבֵשָׁה, בְּגִין דְּאִינוּן גְּרָמֵי דְיִתְכַּנְשׁוּן מִנֵּיהּ מַיִּין עִלָּאִין, וּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּאָרַת יְבֵשָׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (בראשית א, ט).

וְכָל מָאן דְּעָבִיד צְדָקָה בְּמִסְכֵּנָא גָּרִים הַהוּא נָהָר דְּיִתְמַשֵּׁךְ מֵעֵדֶן דְּאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, "לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (בראשית ב, י) דְּאִיהִי ד' דַּלָּה מִסְכֵּנָא. וְעָנִי אִיהוּ יוֹם שַׁבָּת, וּמָאן דִּמְקַיֵּים בָּהּ עֹנֶג שַׁבָּת גָּרִים לְאַשְׁקָאָה הַהִיא ד', וְהַהוּא עָנִי אִתְמַלֵּי וְאִתְקְרֵי נָהָר. וּמָאן דְּאִית לֵיהּ רְשׁוּ לְמֶעֱבַד עֹנֶג שַׁבָּת וְלָא עָבִיד, אִתְהַפֵּךְ לֵיהּ עֹנֶג לְנֶגַע צָרַעַת, וְחָרִיב בֵּיתֵיהּ וּמָמוֹנֵיהּ. וְכֵן עֲנִיָּה אִיהִי אוֹרַיְיתָא דְעַל פֶּה וַדַּאי, וְאִיהִי קַבָּלָה כַּד מְקַבְּלָא מִבַּעַל צְדָקָה, דְאִיהוּ אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, כַּד אָזְלַת לְגַבֵּיהּ לְקַבָּלָה אִתְקְרִיאַת הֲלָכָה, כַּד מְקַבְּלָא מִנֵּיהּ אִתְקְרִיאַת קַבָּלָה, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִיהִי פְלִיגַת מַה דְּיַהֲבִין לָהּ לְעַבְדִין דִּילָהּ וְלִבְנִין וּלְעוּלֵמִין דִּילָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ" (משלי לא, טו), וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין, מֵהַהוּא דִמְקַבְּלִין מִינָהּ. בַּעַל קַבָּלָה אִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאִיהִי קַבִּילַת מִינֵיהּ, וּבְאָן אֲתַר קַבִּילַת מִנֵּיהּ? בִּימִינָא, בְּגִין דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים'.

(דף נח ע"ב) הֲלָכָה אִיהִי מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, קַבָּלָה הִיא מִסִּטְרָא דִימִינָא, הֲלָכָה בִשְׂמָאלָא לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, וְקַבִּילַת מִנֵּיהּ בִּימִינָא וְנָחֲתָא מַלְיָא לְגַבֵּי צַדִּיק, וּבְגִין דָּא "וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב" (תהלים לז, כה) וְכוּ', וְכַד נָחֲתָא מַלְיָא לְגַבֵּי בַּעְלָהּ דְּאִיהוּ ו', נָהָר דְּאִתְמַשַּׁךְ מֵעֵדֶן, ו' עָאל בְּ-ד' וְאִתְעֲבִידַת ה', וּמַה דַּהֲוָה צֶדֶק אִתְעֲבִידַת צְדָקָה לְגַבֵּי עָנִי דְאִיהוּ צַדִּיק.

וְהַהוּא נָהָר עֲלֵיהּ אִתְּמַר 'שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לַעֲנִיִּים', וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי" (משלי יד, לד), וּמַה דַּהֲוַת צֶדֶק דִּינָא, אִתְעֲבִידַת רַחֲמֵי, וְכָל סְפִירָן עַל שְׁמָהּ אִתְקְרִיאוּ, "מֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק" (ויקרא יט, לו). כַּד אִתְרַחַק מִינָהּ בַּעְלָהּ דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, "מֹאזְנֵי צֶדֶק" תְּרֵין דְּרוֹעִין, "אַבְנֵי צֶדֶק" תְּרֵין סַמְכֵי קְשׁוֹט, "הִין צֶדֶק" צַדִּיק, וְכַד עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא מְרַחֵק מִינָהּ אִיהוּ מִשְׁפָּט, וּבֵיהּ כְּתִיב "כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים" (תהלים עה, ח), "זֶה יַשְׁפִּיל" מָאן דְּגָרִים לְאַשְׁפָּלָא לִשְׁכִינְתָּא מֵאַתְרָהָא. "וְזֶה יָרִים" מָאן דְּגָרִים לְסָלְקָא לָהּ מֵאַתְרָהָא, דְּחוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל אִינוּן אַשְׁפִּילָן לָהּ לְתַתָּא, וְזַכְוָון דִּלְהוֹן סָלְקִין לָהּ לְאַתְרָהָא, הָא זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּעָבִיד זַכְוָון לְסָלְקָא לָהּ לְאַתְרָהָא.

וְעוֹד שְׁכִינְתָּא אִיהִי שִׁלּוּחַ הַקֵּן, מָאן קֵן דִילָהּ? דָּא יְרוּשָׁלִַם, וּלְעֵילָא קֵן דִּילָהּ הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה" (שמות לד, ז), וְדָא מטטרו"ן, עֲלֵיהּ אִתְּמַר 'אַל תִּסְתַּכֵּל בְּקַנְקַן אֶלָּא בַּמֶּה דְאִית בֵּיהּ', וְדָא אִיהוּ "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ" (דברים כב, ו), "בְּכָל עֵץ" דָּא גוּף וּבְרִית. צַדִּיק אִיהוּ בְרִית וְאִיהוּ כָּ"ל. עֵץ דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. "אוֹ עַל הָאָרֶץ" דָּא אִימָּא תַּתָּאָה, "אֶפְרֹחִים" תְּרֵין דְּרוֹעִין, "אוֹ בֵּיצִים" תְּרֵין שׁוֹקִין, "וְהָאֵם רֹבֶצֶת" (דברים כב, ו) דָּא אִימָּא עִלָּאָה, "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" (דברים כב, ז) דָּא אִימָּא תַּתָּאָה 'אֶת' וַדַּאי.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

וְעוֹד שְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת 'צְדָקָה', וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא 'בַּעַל צְדָקָה'. וּבְגָלוּתָא אִיהִי עֲנִיָּה, וּבְנָהָא עֲנִיִּים, וְעוֹד, שְׁכִינָה נִקְרֵאת צְדָקָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעַל צְדָקָה, וּבַגָּלוּת הִיא עֲנִיָּה וּבָנֶיהָ עֲנִיִּים,  וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּבְיָכוֹל אִיהוּ עָנִי כַּד אִיהוּ בַּר מֵאַתְרֵיהּ, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה" (ישעיהו לג, ז) וְכוּ', וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל הוּא עָנִי, כְּשֶׁהוּא מִחוּץ לִמְקוֹמוֹ, וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה וְכוּ',  וּבְאָן אֲתַר אִיהוּ עָנִי וְאִיהִי עֲנִיָּה? בְּצַדִּיק דְּאִיהוּ בְּרִית, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם הוּא עָנִי וְהִיא עֲנִיָּה? בַּצַּדִּיק שֶׁהוּא בְרִית,  וּבְגִין דְּחָאבוּ בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא אִיהוּ "וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ" (ישעיהו יט, ה) בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, וּמִשּׁוּם שֶׁחָטְאוּ בוֹ יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, הַנָּהָר הַהוּא יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בֵּיהּ חֲרֵבָה וִיבֵשָׁה, בְּגִין דְּאִינוּן גְּרָמֵי דְיִתְכַּנְשׁוּן מִנֵּיהּ מַיִּין עִלָּאִין, וּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּאָרַת יְבֵשָׁה, וְהַשְּׁכִינָה בּוֹ הִיא חֲרֵבָה וִיבֵשָׁה, מִשּׁוּם שֶׁהֵן גָּרְמוּ שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ מִמֶּנּוּ הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים, וְהַשְּׁכִינָה נִשְׁאֶרֶת יְבֵשָׁה. זֶהוּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (בראשית א, ט) שֶׁכָּתוּב יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה.

וְכָל מָאן דְּעָבִיד צְדָקָה בְּמִסְכֵּנָא גָּרִים הַהוּא נָהָר דְּיִתְמַשֵּׁךְ מֵעֵדֶן דְּאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה עִם הֶעָנִי, גּוֹרֵם לְאוֹתוֹ נָהָר שֶׁיִּמָּשֵׁךְ מֵעֵדֶן, שֶׁהוּא הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה."לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (בראשית ב, י) דְּאִיהִי ד' דַּלָּה מִסְכֵּנָא. וְעָנִי אִיהוּ יוֹם שַׁבָּת, וּמָאן דִּמְקַיֵּים בָּהּ עֹנֶג שַׁבָּת גָּרִים לְאַשְׁקָאָה הַהִיא ד', לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהִיא דָלֶ"ת, דַּלָּה עֲנִיָּה, וְעָנִי הוּא יוֹם שַׁבָּת, וּמִי שֶׁמְּקַיֵּם בָּהּ עֹנֶג שַׁבָּת, גּוֹרֵם לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ הַדָּלֶ"ת,  וְהַהוּא עָנִי אִתְמַלֵּי וְאִתְקְרֵי נָהָר. וְאוֹתוֹ עָנִי מִתְמַלֵּא וְנִקְרָא נָהָר,  וּמָאן דְּאִית לֵיהּ רְשׁוּ לְמֶעֱבַד עֹנֶג שַׁבָּת וְלָא עָבִיד, אִתְהַפֵּךְ לֵיהּ עֹנֶג לְנֶגַע צָרַעַת, וְחָרִיב בֵּיתֵיהּ וּמָמוֹנֵיהּ.
 
וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת עֹנֶג שַׁבָּת וְלֹא עוֹשֶׂה, מִתְהַפֵּךְ לוֹ עֹנֶג לְנֶגַע צָרַעַת, וּמַחֲרִיב בֵּיתוֹ וּמָמוֹנוֹ, וְכֵן עֲנִיָּה אִיהִי אוֹרַיְיתָא דְעַל פֶּה וַדַּאי, וְאִיהִי קַבָּלָה כַּד מְקַבְּלָא מִבַּעַל צְדָקָה, דְאִיהוּ אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, וְכֵן עֲנִיָּה הִיא הַתּוֹרָה בְּעַל פֶּה וַדַּאי, וְהִיא קַבָּלָה כְּשֶׁמְּקַבֶּלֶת מִבַּעַל צְדָקָה, שֶׁהִיא תוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כַּד אָזְלַת לְגַבֵּיהּ לְקַבָּלָה אִתְקְרִיאַת הֲלָכָה, כַּד מְקַבְּלָא מִנֵּיהּ אִתְקְרִיאַת קַבָּלָה, כְּשֶׁהוֹלֶכֶת אֵלָיו לְקַבָּלָה נִקְרֵאת הֲלָכָה, כְּשֶׁמְּקַבֶּלֶת מִמֶּנּוּ נִקְרֵאת קַבָּלָה, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִיהִי פְלִיגַת מַה דְּיַהֲבִין לָהּ לְעַבְדִין דִּילָהּ וְלִבְנִין וּלְעוּלֵמִין דִּילָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ" (משלי לא, טו), וּבְאוֹתוֹ זְמַן הִיא מְחַלֶּקֶת מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לָהּ לָעֲבָדִים שֶׁלָּהּ וְלַבָּנִים וְלָעֲלָמִים שֶׁלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ,  וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין, מֵהַהוּא דִמְקַבְּלִין מִינָהּ וּמְקַבְּלִים זֶה מִזֶּה, מֵאוֹתוֹ שֶׁמְּקַבְּלִים מִמֶּנָּה.   בַּעַל קַבָּלָה אִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאִיהִי קַבִּילַת מִינֵיהּ, בַּעַל קַבָּלָה הוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְהִיא קִבְּלָה מִמֶּנּוּ, וּבְאָן אֲתַר קַבִּילַת מִנֵּיהּ? וּבְאֵיזֶה מָקוֹם קִבְּלָה מִמֶּנּוּ?  בִּימִינָא, בְּגִין דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים'. בְּיָמִין, מִשּׁוּם שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים.  (דף נח ע"ב)

הֲלָכָה אִיהִי מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, קַבָּלָה הִיא מִסִּטְרָא דִימִינָא, הֲלָכָה בִשְׂמָאלָא לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, וְקַבִּילַת מִנֵּיהּ בִּימִינָא וְנָחֲתָא מַלְיָא לְגַבֵּי צַדִּיק, הַהֲלָכָה הִיא מִצַּד הַשְּׂמֹאל, קַבָּלָה הִיא מִצַּד הַיָּמִין, הֲלָכָה בִשְׂמֹאל אֶל בַּעְלָהּ, וּמְקַבֶּלֶת מִמֶּנּוּ בְּיָמִין וְיוֹרֶדֶת מְלֵאָה אֶל הַצַּדִּיק,  וּבְגִין דָּא "וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב" (תהלים לז, כה) וְכוּ', וּמִשּׁוּם זֶה לֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְכוּ', וְכַד נָחֲתָא מַלְיָא לְגַבֵּי בַּעְלָהּ דְּאִיהוּ ו', נָהָר דְּאִתְמַשַּׁךְ מֵעֵדֶן, (וּבַמֶּה?) וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת מְלֵאָה אֶל בַּעְלָהּ שֶׁהוּא ו', הַנָּהָר שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵעֵדֶן,  ו' עָאל בְּ-ד' וְאִתְעֲבִידַת ה', וּמַה דַּהֲוָה צֶדֶק אִתְעֲבִידַת צְדָקָה לְגַבֵּי עָנִי דְאִיהוּ צַדִּיק, ו' נִכְנָס לְד' וְנַעֲשֵׂית ה', וּמַה שֶּׁהָיָה צֶדֶק נַעֲשֶׂה צְדָקָה לֶעָנִי שֶׁהוּא צַדִּיק.
 
 וְהַהוּא נָהָר עֲלֵיהּ אִתְּמַר 'שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לַעֲנִיִּים', וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי" (משלי יד, לד), וְעַל אוֹתוֹ הַנָּהָר נֶאֱמַר שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לָעֲנִיִּים, וְעָלָיו נֶאֱמַר צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי,  וּמַה דַּהֲוַת צֶדֶק דִּינָא, אִתְעֲבִידַת רַחֲמֵי, וּמַה שֶּׁהָיְתָה צֶדֶק דִּין, נַעֲשֵׂית רַחֲמִים,  וְכָל סְפִירָן עַל שְׁמָהּ אִתְקְרִיאוּ, "מֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק" (ויקרא יט, לו). וְכָל הַסְּפִירוֹת נִקְרְאוּ עַל שְׁמָהּ מֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק, כַּד אִתְרַחַק מִינָהּ בַּעְלָהּ דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, כְּשֶׁהִתְרַחֵק מִמֶּנָּה בַעְלָהּ, שֶׁהוּא רַחֲמִים.  

"מֹאזְנֵי צֶדֶק" תְּרֵין דְּרוֹעִין, "אַבְנֵי צֶדֶק" תְּרֵין סַמְכֵי קְשׁוֹט, "הִין צֶדֶק" צַדִּיק, מֹאזְנֵי צֶדֶק שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת, אַבְנֵי צֶדֶק שְׁנֵי עַמּוּדֵי אֱמֶת, הִין צֶדֶק צַדִּיק, וְכַד עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא מְרַחֵק מִינָהּ אִיהוּ מִשְׁפָּט, וּבֵיהּ כְּתִיב "כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים" (תהלים עה, ח), וּכְשֶׁהָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי מְרֻחָק מִמֶּנָּה, הוּא מִשְׁפָּט, וּבוֹ כָתוּב כִּי אֱלֹהִי"ם שׁוֹפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים.  "זֶה יַשְׁפִּיל" מָאן דְּגָרִים לְאַשְׁפָּלָא לִשְׁכִינְתָּא מֵאַתְרָהָא, "וְזֶה יָרִים" מָאן דְּגָרִים לְסָלְקָא לָהּ מֵאַתְרָהָא, זֶה יַשְׁפִּיל - מִי שֶׁגּוֹרֵם לְהַשְׁפִּיל אֶת הַשְּׁכִינָה מִמְּקוֹמָהּ, וְזֶה יָרִים - מִי שֶׁגּוֹרֵם לְהַעֲלוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ. דְּחוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל אִינוּן אַשְׁפִּילָן לָהּ לְתַתָּא, וְזַכְוָון דִּלְהוֹן סָלְקִין לָהּ לְאַתְרָהָא, שֶׁחֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל מַשְׁפִּילִים אוֹתָהּ לְמַטָּה, וּזְכֻיּוֹתֵיהֶם מַעֲלִים אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ, הָא זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּעָבִיד זַכְוָון לְסָלְקָא לָהּ לְאַתְרָהָא הֲרֵי צַדִּיק הוּא מִי שֶׁעוֹשֶׂה זְכֻיּוֹת לְהַעֲלוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ.

וְעוֹד שְׁכִינְתָּא אִיהִי שִׁלּוּחַ הַקֵּן, וְעוֹד שְׁכִינָה, הִיא שִׁלּוּחַ הַקֵּן.  מָאן קֵן דִילָהּ? דָּא יְרוּשָׁלִַם, מִי הַקֵּן שֶׁלָּהּ? זוֹ יְרוּשָׁלַיִם,  וּלְעֵילָא קֵן דִּילָהּ הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה" (שמות לד, ז), וּלְמַעְלָה הַקֵּן שֶׁלָּהּ, אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה,  וְדָא מטטרו"ן, עֲלֵיהּ אִתְּמַר 'אַל תִּסְתַּכֵּל בְּקַנְקַן אֶלָּא בַּמֶּה דְאִית בֵּיהּ', וְדָא אִיהוּ "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ" (דברים כב, ו), וְזֶה מטטרו"ן, עָלָיו נֶאֱמַר אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ, וְזֶהוּ כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ.  "בְּכָל עֵץ" דָּא גוּף וּבְרִית. צַדִּיק אִיהוּ בְרִית וְאִיהוּ כָּ"ל. עֵץ דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. "אוֹ עַל הָאָרֶץ" דָּא אִימָּא תַּתָּאָה, בְּכָל עֵץ - זֶה גוּף וּבְרִית, צַדִּיק הוּא בְרִית וְהוּא כֹ"ל, עֵץ - זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, אוֹ עַל הָאָרֶץ - זוֹ הָאֵם הַתַּחְתּוֹנָה,  "אֶפְרֹחִים" תְּרֵין דְּרוֹעִין, "אוֹ בֵּיצִים" תְּרֵין שׁוֹקִין, "וְהָאֵם רֹבֶצֶת" (דברים כב, ו) דָּא אִימָּא עִלָּאָה, "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" (דברים כב, ז) דָּא אִימָּא תַּתָּאָה 'אֶת' וַדַּאי הָאֶפְרֹחִים - שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת, אוֹ בֵיצִים - שְׁתֵּי שׁוֹקַיִם, וְהָאֵם רֹבֶצֶת - זוֹ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם - זוֹ הָאֵם הַתַּחְתּוֹנָה, אֶת וַדַּאי.   

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא

פָּתַח אִיהוּ וְאָמַר. רַבָּנָן, עַד אֵימַת יְהֵא עָלְמָא תַּלְיָא וְקָאִים דְּלָא לְאִתְיַשְּׁבָא מִילִין בְּאַתְרֵיהוֹן. כְּתִיב "יְהֹוָה מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וְכוּ' אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט" (תהלים צג, א). דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא לָא קַיְּמוּ מִילִין בְּדוּכְתַּיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת. אַף עַל גַּב דִּבְמַתַּן תּוֹרָה קַיְּמוּ זְעֵיר, אֲבָל לָא אִתְקְיָימוּ. וְכֹלָּא בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאַחֲשִׁיכַת עָלְמָא, וּסְטַר קַדִּישָׁא לָא קָאִים בְּאַתְרֵיהּ. אֶלָּא לְזִמְנָא דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא דָּא מֵעָלְמָא, דִּכְתִיב "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). כְּדֵין יִתְיְשַּׁב סְטַר קַדִּישָׁא בְּאַתְרֵיהּ כִּדְקָא יָאוּת.

רַבָּנָן רַבָּנָן, הָא גָּלוּתָא אִתְאָרַך וְתַרְעִין אִנְעָלוּ, וְחָכְמְתָא אִסְתַּלְּקַת מִבְּנֵי נָשָׁא, דִּכְתִיב "אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים" (ירמיהו מט, ז). וְהָא זִמְנָא מָטָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו) הָא זִמְנָא דְּאִשְׁתַּכְּחַת אוֹרָיְתָא מֵעָלְמָא וְלָא אִתְחֲזִיאַת הֲלָכָה בְּרוּרָה בְּכָל מָקוֹם. הָא זִמְנָא דְּיִתְבַּעֵי (דף קכז' עמוד א')  דָּג לַחוֹלֶה וְלָא יִשְׁתַּכַּח. דְּבִשְׁאָר זִמְנִין הֲוָה כְּתִיב "וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (בראשית מח, טז) אִלֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, נוּנִין רַבְרְבִין, דְּסָלְקִין וְנַחְתִּין וְשָׁטָאן בְּיָמָא. אֲבָל הָשַׁתָּא מִתְבַּקֵּשׁ דָּג כְּדָא לַחוֹלֶה דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, וְלָא אִשְׁתְּכַח.

קוּמוּ רַבָּנָן אִתְּעָרוּ בְּנֵי מְתִיבְתָא, מָארֵי חַרְבָּן שְׁנָנָן, סַיְיפִין וְרוֹמָחִין, לְאִשְׁתַּכְּחָא הָשַׁתָּא לְאַשְׁכְּחָא נַיְחָא לִשְׁכִינְתָּא, וְיִתְּמַר בַּהּ "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ" (תהלים פד, ד). אִזְדְּרָזוּ בְּתִיקּוּנֵיכוֹן אִתְּעָרוּ בִּלְבוּשֵׁיכוֹן, לְבוּשִׁין דִּיְקָר תּוּקְפָּא וְחֹסֶן מַלְכוּתָא. לְאִתְּעָרָא מִילִין קַדִּישִׁין, מִילִין דִּקְשׁוֹט, דְּלָא סְטָאן לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. מִילִין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין חָדָאן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּתְאֵבִין לְהוּ תָּדִיר. וּנְהוֹרִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ יִתְנַהֲרוּן הָכָא, לְמֵיהַב לְכוּ סִיַּעְתָּא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא דָּא, תִּיקּוּנָא דִּלְעָלְמִין. דְּבֵיהּ יְהֵא מִתְגַּלְּיָא פּוּרְקָנָא לְיִשְׂרָאֵל, פּוּרְקָנָא שְׁלִים בַּעֲגָלָא וּבַזְּמַן קָרִיב.

קָם וְצַלֵּי צְלוּתֵיהּ. אִזְדְּמָנוּ רַבָּנָן וְקָיְימוּ בְּדוּכְתַּיְיהוּ, אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא, מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, רַב הַמְנוּנָא סָבָא, מטט' שָׂרָא רַבָּא, אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין. אֵלִיָּהוּ מַתְקִין אֲתַר לְכֻלְּהוּ, וְכֻלְהוֹ צַדִּיקַיָּא בְּנֵי מְתִיבְתָא כַּחֲדָא. וְהָא נְהִירוּ עִלָּאָה נָהִיר וְאִתְפְּרַשׂ עַל רֵישָׁא דְּכֻלְּהוּ.

(דף קכז' עמוד ב') קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' לִשְׁמַיָּא לָא נִקְרֵי, לְאַרְעָא לָא נְימַר. דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין קָיְימִין הָכָא, מִזְדַּמְּנִין לְמִילָנָא, וְהַהוּא טְמִירָא בּוֹצִינָא דְּכָל בּוּצִינִין יָנְהִיר נְהוֹרִין דִּילֵיהּ, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּכֹלָּא אִיהוּ חַד.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא

פָּתַח אִיהוּ הרמחל וְאָמַר. רַבָּנָן, עַד אֵימַת יְהֵא עָלְמָא תַּלְיָא וְקָאִים דְּלָא לְאִתְיַשְּׁבָא מִילִין בְּאַתְרֵיהוֹן. רבנן, עד מתי יהיה העולם תלוי ועומד בשעה שהדברים לא מתיישבים במקומם? כְּתִיב "יְהֹוָה מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וְכוּ' אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט" (תהלים צג, א). דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא לָא קַיְּמוּ מִילִין בְּדוּכְתַּיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת. שמיום שנברא העולם לא עמדו הדברים במקומם כמו כראוי, ולא הגיע העולם לתיקונו, אַף עַל גַּב דִּבְמַתַּן תּוֹרָה קַיְּמוּ זְעֵיר, אֲבָל לָא אִתְקְיָימוּ. אף על פי שבמתן תורה, עמדו התיקונים מעט, אבל לא תוקנו לתמיד, וְכֹלָּא בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאַחֲשִׁיכַת עָלְמָא, וּסְטַר קַדִּישָׁא לָא קָאִים בְּאַתְרֵיהּ. והכל בגלל הסטרא אחרא שהחשיכה העולם בחטא העגל, וצד הקדושה לא עמד תקונו במקומו, אֶלָּא לְזִמְנָא דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא דָּא מֵעָלְמָא, אלא עד לזמן שתעבור זו הסטרא האחרא מהעולם כמו שכתוב דִּכְתִיב "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). כְּדֵין יִתְיְשַּׁב סְטַר קַדִּישָׁא בְּאַתְרֵיהּ כִּדְקָא יָאוּת, וכשתעבור הסטרא אחרא מהעולם ולא יהיה חשש ששוב מעשי התחתונים יקלקלו, אז תתישב צד הקדושה במקומה כמו שראוי.

רַבָּנָן רַבָּנָן, הָא גָּלוּתָא אִתְאָרַך וְתַרְעִין אִנְעָלוּ, וְחָכְמְתָא אִסְתַּלְּקַת מִבְּנֵי נָשָׁא, רבנן רבנן, הנה התארכה הגלות וננעלו השערים, והחכמה נעדרה מבני האדם דִּכְתִיב "אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים" (ירמיהו מט, ז). וְהָא זִמְנָא מָטָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ והנה הגיע הזמן שנאמר עליו "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו) הָא זִמְנָא דְּאִשְׁתַּכְּחַת אוֹרָיְתָא מֵעָלְמָא וְלָא אִתְחֲזִיאַת הֲלָכָה בְּרוּרָה בְּכָל מָקוֹם. וזה בזמן שמשתכחת התורה מהעולם (וסימן לדבר) ולא נראית הלכה ברורה, הָא זִמְנָא דְּיִתְבַּעֵי (דף קכז' עמוד א')  דָּג לַחוֹלֶה וְלָא יִשְׁתַּכַּח. וזה הזמן שיבקשו  דג שהוא רומז לצדיק / היסוד לחולה שהיא השכינה ולא ימצא,  דְּבִשְׁאָר זִמְנִין הֲוָה כְּתִיב שבשאר הזמנים כתוב "וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (בראשית מח, טז) אִלֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, נוּנִין רַבְרְבִין, דְּסָלְקִין וְנַחְתִּין וְשָׁטָאן בְּיָמָא. אלה התלמידי חכמים, המכונים הדגים הגדולים, שעולים ויורדים ושטים בים שהיא השכינה ומשפיעים בה מכח תורתם, אֲבָל הָשַׁתָּא מִתְבַּקֵּשׁ דָּג כְּדָא לַחוֹלֶה דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, וְלָא אִשְׁתְּכַח, אבל עכשיו מתבקש דג שהוא הצדיק לחולה שהיא השכינה בגלות ולא נמצא כזה, כנאמר לעיל "כי אזלת יד".

קוּמוּ רַבָּנָן אִתְּעָרוּ בְּנֵי מְתִיבְתָא, מָארֵי חַרְבָּן שְׁנָנָן, סַיְיפִין וְרוֹמָחִין, לְאִשְׁתַּכְּחָא הָשַׁתָּא לְאַשְׁכְּחָא נַיְחָא לִשְׁכִינְתָּא, קומו רבנן, התעוררו בני ישיבה של מעלה, בעלי חרבות משוננות, סייפים ורומחים, להמצא עכשיו, להמציא מנוחה לשכינה במלחמתה של תורה שתעשו עם הסטרא אחרא, וְיִתְּמַר בַּהּ ויאמר בה בשכינה המכונה ציפור, "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ" (תהלים פד, ד)  אִזְדְּרָזוּ בְּתִיקּוּנֵיכוֹן אִתְּעָרוּ בִּלְבוּשֵׁיכוֹן, לְבוּשִׁין דִּיְקָר תּוּקְפָּא וְחֹסֶן מַלְכוּתָא. הזדרזו בתיקונכם, התעוררו בלבושיכם, לבושי הכבוד, הכח והחוסן של המלכות שיש להם שייכות בהם להילחם את מלחמת השכינה, לְאִתְּעָרָא מִילִין קַדִּישִׁין, מִילִין דִּקְשׁוֹט, דְּלָא סְטָאן לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. לעורר דברים קדושים, דברי אמת שלא סוטים לימין ולשמאל ואין בכח הסטרא אחרא לעמוד כנגד האמת, מִילִין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין חָדָאן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּתְאֵבִין לְהוּ תָּדִיר.  דברים שקדושים עליונים שמחים לשמוע אותם ותאווים תמיד להן. וּנְהוֹרִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ יִתְנַהֲרוּן הָכָא, לְמֵיהַב לְכוּ סִיַּעְתָּא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא דָּא, תִּיקּוּנָא דִּלְעָלְמִין. וכתוצאה מכך, והארות דקודשא ב"ה ושכינתא שהם זו"ן יאירו כאן דהיינו שבזכותכם יהיה יחוד של צדיק בשכינה שנעדר בזמן הגלות, לסייע בידכם לתקן את התיקון הזה תיקון עולמים, דְּבֵיהּ יְהֵא מִתְגַּלְּיָא פּוּרְקָנָא לְיִשְׂרָאֵל, פּוּרְקָנָא שְׁלִים בַּעֲגָלָא וּבַזְּמַן קָרִיב. שבו תהיה מתגלה הגאולה לישראל, גאולה שלמה במהרה ובזמן קרוב.

קָם וְצַלֵּי צְלוּתֵיהּ. קם הרמח"ל והתפלל תפילתו. אִזְדְּמָנוּ רַבָּנָן וְקָיְימוּ בְּדוּכְתַּיְיהוּ, הזדמנו רבנן קדושי עליון ועמדו במקומכם: אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא, מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, רַב הַמְנוּנָא סָבָא, מטט' שָׂרָא רַבָּא, אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין. אֵלִיָּהוּ מַתְקִין אֲתַר לְכֻלְּהוּ, וְכֻלְהוֹ צַדִּיקַיָּא בְּנֵי מְתִיבְתָא כַּחֲדָא. אליהו מתקין מקום לכולם, וכל הצדיקים בני הישיבה כאחד. וְהָא נְהִירוּ עִלָּאָה נָהִיר וְאִתְפְּרַשׂ עַל רֵישָׁא דְּכֻלְּהוּ. והנה אור עליון מיחוד זו"ן העליון האיר ונפרש על ראש כולם.

(דף קכז' עמוד ב') קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' לִשְׁמַיָּא לָא נִקְרֵי, לְאַרְעָא לָא נְימַר. פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל לשמים לא נקרא "האזינו", ולארץ לא נאמר "תשמע אמרי פי" לבוא להזדמן ופירש ענין זה כבאידרא של רשב"י וז"ל: "כי לפעמים התיקונים צריכים להתרחב ולהיות כוללים כל הפרטים, וליעשות מבני אדם הרבה. ולפעמים אדרבה, נכלל במעט, ויגיע למעטים. וכן היה בענין זה של האדרא, כי הרי כן התחיל, "ומחצדי חקלא זעירין אינון", והם לא היו אלא עשרה, והיה להם לתקן בעבור כל ישראל. ועל כן היה זמן להיות כולל המרובה במועט בסוד היסוד. וכולם נתקנו ונזדמנו בסוד זה, להיות מה שנעשה בהם נעשה בכל ישראל. ולכן אמר מלין אלו. כי משה, אדרבה, היה רוצה לפשט תיקונו לכל הבריאה, שכולה תמצא בענין ההוא. אך כאן רשב"י רצה לקשר כל חלקי הנבראים ולכלול אותן בהם, ולא היה צריך ליד אחרים כלל. ולכן אמר, דהא אנן קיומי דעלמא, בסוד היסודות, כי כן נזדמנו כולם בבחינת יסוד, ואז אין צריך לאחרים, אלא הכל נכלל בהם" אדיר במרום עמ' פד.

דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין קָיְימִין הָכָא, מִזְדַּמְּנִין לְמִילָנָא שהרי כל המדרגות העליונות נמצאות כאן, מזומנים לדברינו, וְהַהוּא טְמִירָא בּוֹצִינָא דְּכָל בּוּצִינִין יָנְהִיר נְהוֹרִין דִּילֵיהּ, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּכֹלָּא אִיהוּ חַד, וההוא הנעלם, המאור של כל המאורות יאיר הארותיו, להיוודע שהכל הוא אחד.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה פז"ק: ב' מחשבות יש באדם. מחשבה טבעית שמקורה בלב הפונה לטוב ולרע, ועל כן שקר מתאחז בה. העצה הנשפעת מאת ה' משכנה בכליות, ואין פניתה אלא אל האמת.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. תּוֹרַת אֱמֶת נָתַתָּ לְיִשְׂרָאֵל, "הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי" שֶׁהֲרֵי כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת מִצַּד אִימָא עִלָּאָה וַדַּאי. אֲבָל "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ", וְהֵם גּוֹרְמִים לִהְיוֹת שֶׁקֶר שׁוֹלֵט וַעֲצַת הַכְּלָיוֹת נִסְתֶּרֶת, וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתָּ לִבְנֵי הָאָדָם מֵהֵיכָן עֵצָה נִמְצֵאת. מִן הַכְּלָיוֹת שֶׁהֵם יְדִיעָה סְתוּמָה - מִצַּד בִּינָה וַדַּאי. בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ הַנִּמְשָׁךְ מִלְּמַעְלָה מַגִּיעַ לְשָׁם, מִתְפַּשֵּׁט בְּכֹחַ וּמֵאִיר הָעֵינַיִם, וְאֵלֶּה הֵם כְּלָיוֹת נוֹבְעוֹת חָכְמָה. שֶׁהֲרֵי הַלֵּב, שַׂמְתָּ תָּלוּי לְמַחֲשָׁבָה לְפִי הַטֶּבַ"ע מִצַּד שֵׁם אֱלֹהִי"ם - שָׁם אוֹר וְחשֶׁךְ, מִצַּד זֶה "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ", וְשָׁם רוֹאִים גַּם בְּנֵי הָאָדָם שֶׁמַּחֲשָׁבָה שָׁם תְּלוּיָה, אֲבָל עֵצָה הַנִּסְתֶּרֶת יֵשׁ מָקוֹם לֹא נוֹדָע מִצַּד אִימָא עִלָּאָה כְּלָיוֹת וַדַּאי, בָּהֶם "הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת" כָּאן עֲצַת אֱמֶת, אֱמֶת שֶׁאֵין שָׁם שֶׁקֶר, "וַעֲצַת יְהֹוָה הִיא תָקוּם" לְפִיכָךְ, "בְּסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי", בְּסָתֻם וַדַּאי דָּבָר סָתוּם וְלֹא נוֹדָע, וּמִכָּאן הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלָּנוּ לֹא מִצַּד הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל אָדָם אֶלָּא עֲצַת יְהֹוָה דַּיְקָא, "אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיֹתָי", וּבִזְמַן שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל נְבִיעַת הַכְּלָיוֹת נִטְּלָה וְלֹא נִשְׁאָר אֶלָּא לֵב, הַדָּא הוּא דִכְתִיב "כִּי גּוֹי אֹבֵד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה", שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהַכְּלָיוֹת אֵינָם יוֹעֲצוֹת, הַלֵּב אֵינוֹ מֵבִין אֶלָּא נַעֲשָׂה אֶבֶן מִצַּד שֶׁקֶר שֶׁשּׁוֹלֵט בָּעוֹלָם, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "יְהֹוָה יוֹדֵעַ מַחֲשְׁבוֹת אָדָם כִּי הֵמָּה הָבֶל", וְעִם כֹל זֶה תּוֹרַת אֱמֶת נָתַתָּ לְיִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיר נְבִיעַת כְּלָיוֹת הָאֵלֶּה שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ" וכו', "אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיֹתָי", וְהֵם יִסּוּרִין מִצַּד אַבָּא וְאִמָא "וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי", וְזֶה אֵשׁ שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה בּוֹ "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קוֹלוֹ לְיַסֶּרְךָּ".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. כָּאן יִחוּד שֶׁלְּךָ מִתְגַּלֶּה, לֹא מַחֲשָׁבָה שֶׁהִיא הֶבֶל אֶלָּא עֲצַת יְהֹוָה וַדַּאי, "אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיֹתָי", תֵּן עֵצָה בְּכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ מַשְׂכִּילִים בְּתוֹרָתְךָ וְעוֹמְדִים בְּכָל סוֹדוֹתֶיךָ "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו" וכו', וּלְפִי שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְפָנֶיךָ תַּעֲשֶׂה תִּקְוָתֵנוּ נַחַל יוֹרֵד מִן הַבִּינָה הָעֶלְיוֹנָה לִהְיוֹת לֵב יִשְׂרָאֵל מֵבִין בְּתוֹרָתְךָ וְלָתֵת לְכִלְיוֹתֵנוּ עֵצָה, "בְּסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי", עַד כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה מִלְּפָנֶיךָ דִּכְתִיב "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה" וכו', לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.