Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

שִׁבְעָה הֲבָלִים טָבִין אִלֵּין אִינוּן "שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע" (בראשית מא, נג), וּלְקִבְלַיְיהוּ אָחֳרָנִין לָקֳבֵל "שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב" (בראשית מא, נד), אִלֵּין הֲבָלִים דְּחַיֵּי, וְאִלֵּין הֲבָלִים דְּמִיתָה, וּבְגִין דָּא יֵשׁ הֶבֶל וְיֵשׁ הֲבָלִים, ה' לֵב, ד' אַרְבַּע חֵיוָון דְּכָרְסַיָּיא, ו' שִׁית דַּרְגִּין דְּכָרְסַיָּיא, וַעֲלַיְיהוּ שַׁרְיָין עֲשַׂר אֲמִירָן דְּאִינוּן י'. ו' דְּנָפִיק מֵהֶבֶל אִיהוּ קוֹל דְּאִיהוּ פּוֹרֵחַ בְּאַוִּיר, דְּאִיהוּ אוֹר. חָמֵשׁ אוֹר וַדַּאי אִינוּן ה' עִלָּאָה, י' דִּבּוּר וַאֲמִירָה, וְאִינוּן הֲבָלִים הֲבַל סָלִיק בְּה' עִלָּאָה, וַהֲבַל נָחִית בְּה' תַּתָּאָה, נָחִית דִּבּוּר, וּבְאִלֵּין הֲבָלִים סָלִיק בְּחַד קָלָא סָלִיק, וּבְדָא נָחִית, בְּה' תַּתָּאָה סָלִיק קָלָא דְאִיהוּ ו', בְּה' עִלָּאָה נָחִית דִּבּוּר דְּאִיהוּ י'.

וַהֲבָלִים סָלְקִין וְנָחֲתִין בְּלִבָּא, "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים" (בראשית כח, יב) סָלְקִין וְנָחֲתִין תַּמָּן וְאִינוּן י"ו, ה' תַּתָּאָה "מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה" (בראשית כח, יב) דָא ה' עִלָּאָה דְאִתְקְרֵי הַשָּׁמָיְמָה, וְאִם לָא סָלְקִין בְּמַחֲשָׁבָה דְאִיהִי "יוד הא ואו הא", לָא מִסְתַּכְּלִין בִּצְלוֹתִין, אִלֵּין הֲבָלִים דְּלַאו אִינוּן מִסִּטְרָא דְיִחוּדָא, וַהֲבָלִים אָחֳרָנִין אִינוּן בְּפִירוּדָא, וְסָלְקִין בְּמַחֲשָׁבָה בִּישָׁא, וּבְגִין דְּאִית תַּמָּן פִּירוּדָא אִתְּמַר בְּמַחֲשָׁבָה דִלְהוֹן מַחֲשָׁבָה בִּישָׁא מִצְטָרְפָא לְמַעֲשֶׂה.

וְעִקָּר דְּאַרְבַּע אַתְוָון וַעֲשַׂר אַתְוָון אִיהִי מַלְכוּתָא, דְאִיהִי כְלִילָא מִכָּל עֲשַׂר סְפִירָן, וּבֵיהּ צָרִיךְ כֹּלָּא לְאַכְלָלָא, דְּכָל מָאן דְּנָטִיל מַלְכוּת בְּלָא תֵּשַׁע סְפִירָן אִיהוּ מְקַצֵּץ בַּנְּטִיעָן, וְכָל מָאן דְּנָטִיל תֵּשַׁע סְפִירָן בְּלָא מַלְכוּת אִיהוּ כּוֹפֵר בְּעִיקָר.

הֲבָלִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים" (ירמיהו י, טו), דְּאִינוּן הֲבָלִים סָלְקִין בְּנִבְלוּת הַפֶּה וּבְשִׁקְרוּת, וְכֻלְּהוּ סָלְקִין לְגַבֵּי מוֹחָא. אִית חַמָּה וּלְבָנָה וְכֹכְבַיָּא וּמַזָּלַיָּא בִרְקִיעִין דְּאִינוּן קְלִיפִין, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא" (ישעיהו ה, יח), וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ" (ישעיהו נא, ו), "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה" (ישעיהו כד, כג) וְכוּ', וְכַמָּה הֲבָלִים אִית לוֹן דְּכֻלְּהוּ מַלְיָין שֶׁקֶר וְשָׁוְא, וְכָל מָאן דְּאַפִּיק מִלִּין דְּשִׁקְרָא כַּמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה פָּתְחִין גַּדְפַיְיהוּ לְקִבְלוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל" (קהלת י, כ) וְכוּ', וְאִלֵּין מִלּוּלִין אִינוּן בָּנִין כַּמָּה בִּנְיָינִין.

(דף קיח ע"א) אמר המגיה, הנמשך אחר זה כבר נדפס בדף ק"ד ע"א, אמנם אחר כך מצאתי זאת הנסחא מדוייקת יותר מהאחרת, וכדי שלא לכפול הדברים ארמוז לך החלוף שיש ביניהם בלבד, בזאת הנסחא לא מצאתי או אשא על מיא בשורה ל', ובשורה ל"ד נקודין מן י' טעמים מן ו' איהי בת קול, ובדף ק"ה ע"א שורה ז' צ"ל ואיהי לב דכלהו בה אתכלילן ומינה נפיק דפיקו, ובשורה ט' וכד דפיק, ובשורה י' צ"ל רשפים ובשורה י"ב נחית צ"ל אחיד, דף ק"ד ע"ב בשורה י"ו דא צ"ל דמלה, בשורה י"ח ד' דילה צ"ל ד' דלה, שורה ך' אויר קדמון צ"ל אוירא קדמאה.

אמר המגיה זה התקון מצאתיהו מפוזר ומפורד ומוטעה, והרבה עמלתי וטרחתי להגיהו ולסדר הדברים על אופניהם, ובמקומות ממנו כתבתי הדברים פעמים מפני חלוף הנסחאות.  עוד ראה זה מצאתי.

(דף קיח ע"א) "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל" (בראשית ד, ב), תָּא חֲזִי הֶבֶ"ל אִיהוּ הַלֵּ"ב, וְאִית ב' בָּתִּים בְּלִבָּא, "לֵב חָכָם לִימִינוֹ" (קהלת י, ב) הָבֶל, "וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" (קהלת י, ב) דָא הֶבֶל. קַיִן אִיהוּ יָנִיק מִתַּרְוַיְיהוּ, וְאִיהוּ עֵץ טוֹב וָרָע, וְקַיִן אִיהוּ זוּהֲמָא דְנָחָשׁ דְּאַטִּיל בְּחַוָּה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע" (ישעיהו יד, כט), מָה אָרְחֵיהּ דְּחִוְיָא לְמִקְטַל, כַּךְ דָּא קָטַל, וּלְבָתַר אִתְחַרַט, וּבְגִין דָּא "וַיָּשֶׂם יְהֹוָה לְקַיִן אוֹת" (בראשית ד, טו), אוֹת בְּרִית מִילָה, וּבְגִין דָּא אָמַר "קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָה" (בראשית ד, א), וְאַף עַל גַּב דְּקַיִ"ן אִיהוּ זוּהֲמָא, יָכִיל לְמֶעֱבַד נָקִ"י, כְּגוֹן יִתְרוֹ דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה" (שופטים א, טז).

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

שִׁבְעָה הֲבָלִים טָבִין אִלֵּין אִינוּן "שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע" (בראשית מא, נג), שִׁבְעָה הֲבָלִים טוֹבִים אֵלּוּ, הֵם שֶׁבַע שְׁנוֹת הַשָּׂבָע,  וּלְקִבְלַיְיהוּ אָחֳרָנִין לָקֳבֵל "שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב" (בראשית מא, נד), אִלֵּין הֲבָלִים דְּחַיֵּי, וְאִלֵּין הֲבָלִים דְּמִיתָה, וּכְנֶגְדָּם אֲחֵרִים כְּנֶגֶד שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, אֵלּוּ הֲבָלִים שֶׁל חַיִּים, וְאֵלּוּ הֲבָלִים שֶׁל מִיתָה,  וּבְגִין דָּא יֵשׁ הֶבֶל וְיֵשׁ הֲבָלִים, וּמִשּׁוּם זֶה יֵשׁ הֶבֶל וְיֵשׁ הֲבָלִים,  ה' לֵב, ד' אַרְבַּע חֵיוָון דְּכָרְסַיָּיא, ו' שִׁית דַּרְגִּין דְּכָרְסַיָּיא, וַעֲלַיְיהוּ שַׁרְיָין עֲשַׂר אֲמִירָן דְּאִינוּן י' ה' לֵב, ד' אַרְבַּע חַיּוֹת הַכִּסֵּא, ו' שֵׁשׁ הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁל הַכִּסֵּא, וַעֲלֵיהֶם שׁוֹרִים עֶשֶׂר אֲמִירוֹת שֶׁהֵן י',  ו' דְּנָפִיק מֵהֶבֶל אִיהוּ קוֹל דְּאִיהוּ פּוֹרֵחַ בְּאַוִּיר, דְּאִיהוּ אוֹר ו' שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶבֶל הוּא קוֹל שֶׁהוּא פוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, שֶׁהוּא אוֹר,  חָמֵשׁ אוֹר וַדַּאי אִינוּן ה' עִלָּאָה, י' דִּבּוּר וַאֲמִירָה, חֲמִשָּׁה אוֹר וַדַּאי הֵם ה' הָעֶלְיוֹנָה, י' דִּבּוּר וַאֲמִירָה,  וְאִינוּן הֲבָלִים הֲבַל סָלִיק בְּה' עִלָּאָה, וַהֲבַל נָחִית בְּה' תַּתָּאָה, נָחִית דִּבּוּר, וְאוֹתָם הֲבָלִים, הֶבֶל עוֹלֶה בַּה' הָעֶלְיוֹנָה, וְהֶבֶל יוֹרֵד בְּה' תַּחְתּוֹנָה, הַדִּבּוּר יוֹרֵד,  וּבְאִלֵּין הֲבָלִים סָלִיק בְּחַד קָלָא סָלִיק, וּבְדָא נָחִית, בְּה' תַּתָּאָה סָלִיק קָלָא דְאִיהוּ ו', בְּה' עִלָּאָה נָחִית דִּבּוּר דְּאִיהוּ י', וּבַהֲבָלִים הַלָּלוּ עוֹלֶה בְאֶחָד, הַקּוֹל עוֹלֶה, וּבָזֶה יוֹרֵד, בַּה' הַתַּחְתּוֹנָה עוֹלֶה הַקּוֹל שֶׁהוּא ו', בַּה' הָעֶלְיוֹנָה יוֹרֵד הַדִּבּוּר שֶׁהוּא י'.
 
וַהֲבָלִים סָלְקִין וְנָחֲתִין בְּלִבָּא, וְהַהֲבָלִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בַּלֵּב,  "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים" (בראשית כח, יב) סָלְקִין וְנָחֲתִין תַּמָּן וְאִינוּן י"ו, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִי"ם עֹלִים וְיֹרְדִים שָׁם וְהֵם י"ו, ה' תַּתָּאָה "מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה" (בראשית כח, יב) ה' תַּחְתּוֹנָה מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה דָא ה' עִלָּאָה דְאִתְקְרֵי הַשָּׁמָיְמָה, וְאִם לָא סָלְקִין בְּמַחֲשָׁבָה דְאִיהִי "יוד הא ואו הא", לָא מִסְתַּכְּלִין בִּצְלוֹתִין, זוֹ ה' עֶלְיוֹנָה שֶׁנִּקְרֵאת הַשָּׁמַיְמָה, וְאִם לֹא עוֹלִים בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁהִיא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, לֹא מִסְתַּכְּלִים בַּתְּפִלּוֹת,  אִלֵּין הֲבָלִים דְּלַאו אִינוּן מִסִּטְרָא דְיִחוּדָא, אֵלּוּ הַהֲבָלִים שֶׁאֵינָם מִצַּד שֶׁל הַיִּחוּד,  וַהֲבָלִים אָחֳרָנִין אִינוּן בְּפִירוּדָא, וְסָלְקִין בְּמַחֲשָׁבָה בִּישָׁא, וּבְגִין דְּאִית תַּמָּן פִּירוּדָא אִתְּמַר בְּמַחֲשָׁבָה דִלְהוֹן מַחֲשָׁבָה בִּישָׁא מִצְטָרְפָא לְמַעֲשֶׂה, וַהֲבָלִים הָאֲחֵרִים הֵם בְּפֵרוּד, וְעוֹלִים בְּמַחֲשָׁבָה רָעָה, וּמִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ שָׁם פֵּרוּד, נֶאֱמַר בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁלָּהֶם מַחֲשָׁבָה רָעָה מִצְטָרֶפֶת לְמַעֲשֶׂה, (וְהַהֲבָלִים שֶׁאֵין בָּהֶם פֵּרוּד, הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלָּהֶם מִצְטָרֶפֶת לְמַעֲשֶׂה).
 
וְעִקָּר דְּאַרְבַּע אַתְוָון וַעֲשַׂר אַתְוָון אִיהִי מַלְכוּתָא, דְאִיהִי כְלִילָא מִכָּל עֲשַׂר סְפִירָן, וּבֵיהּ צָרִיךְ כֹּלָּא לְאַכְלָלָא, וְהָעִקָּר שֶׁל אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת וְעֶשֶׂר הָאוֹתִיּוֹת הִיא הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא כְלוּלָה מִכָּל עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת, וּבָהּ צָרִיךְ הַכֹּל לְהַכְלִיל,  דְּכָל מָאן דְּנָטִיל מַלְכוּת בְּלָא תֵּשַׁע סְפִירָן אִיהוּ מְקַצֵּץ בַּנְּטִיעָן, שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹטֵל מַלְכוּת בְּלִי תֵשַׁע סְפִירוֹת, הוּא מְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת, וְכָל מָאן דְּנָטִיל תֵּשַׁע סְפִירָן בְּלָא מַלְכוּת אִיהוּ כּוֹפֵר בְּעִיקָר וְכָל מִי שֶׁנּוֹטֵל תֵּשַׁע סְפִירוֹת בְּלִי מַלְכוּת, הוּא כוֹפֵר בָּעִקָּר.
 
הֲבָלִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים" (ירמיהו י, טו), הַהֲבָלִים שֶׁל הַצַּד הָאַחֵר, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים,  דְּאִינוּן הֲבָלִים סָלְקִין בְּנִבְלוּת הַפֶּה וּבְשִׁקְרוּת, וְכֻלְּהוּ סָלְקִין לְגַבֵּי מוֹחָא שֶׁאוֹתָם הֲבָלִים עוֹלִים בְּנִבְלוּת הַפֶּה וּבְשִׁקְרוּת, וְכֻלָּם עוֹלִים לַמֹּחַ, אִית חַמָּה וּלְבָנָה וְכֹכְבַיָּא וּמַזָּלַיָּא בִרְקִיעִין דְּאִינוּן קְלִיפִין, יֵשׁ חַמָּה וּלְבָנָה וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בָּרְקִיעִים שֶׁהֵם קְלִפּוֹת,  דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא" (ישעיהו ה, יח), וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ" (ישעיהו נא, ו), "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה" (ישעיהו כד, כג) וְכוּ', שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ, וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה וְכוּ',  וְכַמָּה הֲבָלִים אִית לוֹן דְּכֻלְּהוּ מַלְיָין שֶׁקֶר וְשָׁוְא, וְכַמָּה הֲבָלִים יֵשׁ לָהֶם שֶׁכֻּלָּם מְלֵאִים שֶׁקֶר וְשָׁוְא, וְכָל מָאן דְּאַפִּיק מִלִּין דְּשִׁקְרָא כַּמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה פָּתְחִין גַּדְפַיְיהוּ לְקִבְלוֹן, וְכָל מִי שֶׁמּוֹצִיא דִּבְרֵי שֶׁקֶר, כַּמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה פּוֹתְחִים כַּנְפֵיהֶם כְּנֶגְדָּם.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל" (קהלת י, כ) וְכוּ', וְאִלֵּין מִלּוּלִין אִינוּן בָּנִין כַּמָּה בִּנְיָינִין זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וְכוּ', וְהַדִּבּוּרִים הַלָּלוּ הֵם בּוֹנִים כַּמָּה בִנְיָנִים.
 
(דף קיח ע"א) אמר המגיה, הנמשך אחר זה כבר נדפס בדף ק"ד ע"א, אמנם אחר כך מצאתי זאת הנסחא מדוייקת יותר מהאחרת, וכדי שלא לכפול הדברים ארמוז לך החלוף שיש ביניהם בלבד, בזאת הנסחא לא מצאתי או אשא על מיא בשורה ל', ובשורה ל"ד נקודין מן י' טעמים מן ו' איהי בת קול, ובדף ק"ה ע"א שורה ז' צ"ל ואיהי לב דכלהו בה אתכלילן ומינה נפיק דפיקו, ובשורה ט' וכד דפיק, ובשורה י' צ"ל רשפים ובשורה י"ב נחית צ"ל אחיד, דף ק"ד ע"ב בשורה י"ו דא צ"ל דמלה, בשורה י"ח ד' דילה צ"ל ד' דלה, שורה ך' אויר קדמון צ"ל אוירא קדמאה.
אמר המגיה זה התקון מצאתיהו מפוזר ומפורד ומוטעה, והרבה עמלתי וטרחתי להגיהו ולסדר הדברים על אופניהם, ובמקומות ממנו כתבתי הדברים פעמים מפני חלוף הנסחאות.  עוד ראה זה מצאתי.

(דף קיח ע"א) "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל" (בראשית ד, ב), וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל.  תָּא חֲזִי הֶבֶ"ל אִיהוּ הַלֵּ"ב, וְאִית ב' בָּתִּים בְּלִבָּא, בֹּא וּרְאֵה, הֶבֶל הוּא הַלֵּב, וְיֵשׁ שְׁנֵי בָּתִּים בַּלֵּב,  "לֵב חָכָם לִימִינוֹ" (קהלת י, ב) הָבֶל, "וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" (קהלת י, ב) דָא הֶבֶל לֵב חָכָם לִימִינוֹ הֶבֶל, לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ זֶה הֶבֶל,  קַיִן אִיהוּ יָנִיק מִתַּרְוַיְיהוּ, וְאִיהוּ עֵץ טוֹב וָרָע, וְקַיִן אִיהוּ זוּהֲמָא דְנָחָשׁ דְּאַטִּיל בְּחַוָּה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע" (ישעיהו יד, כט), קַיִן הוּא יוֹנֵק מִשְּׁנֵיהֶם, וְהוּא עֵץ טוֹב וָרָע, וְקַיִן הוּא הַזֻּהֲמָה שֶׁהַנָּחָשׁ הִטִּיל בְּחַוָּה, וְעָלָיו נֶאֱמַר כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע.  מָה אָרְחֵיהּ דְּחִוְיָא לְמִקְטַל, כַּךְ דָּא קָטַל, וּלְבָתַר אִתְחַרַט, מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ לַהֲרֹג, כָּךְ זֶה הָרַג וְאַחַר כָּךְ הִתְחָרֵט, וּבְגִין דָּא "וַיָּשֶׂם יְהֹוָה לְקַיִן אוֹת" (בראשית ד, טו), אוֹת בְּרִית מִילָה, וּבְגִין דָּא אָמַר "קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָה" (בראשית ד, א), וּמִשּׁוּם זֶה וַיָּשֶׂם יהו"ה לְקַיִן אוֹת, אוֹת בְּרִית מִילָה, וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר קָנִיתִי אִישׁ אֶת יהו"ה,  וְאַף עַל גַּב דְּקַיִ"ן אִיהוּ זוּהֲמָא, יָכִיל לְמֶעֱבַד נָקִ"י, כְּגוֹן יִתְרוֹ דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה" (שופטים א, טז)וְאַף עַל פִּי שֶׁקַּיִ"ן הוּא זֻהֲמָה, יָכוֹל לֵעָשׂוֹת נָקִ"י, כְּמוֹ יִתְרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

אֲבָל תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב "וַיִּסְעוּ מֵהַר יְהֹוָה" (במדבר י, לג) (דף צו' עמוד א') דְּלָא בָּעוּ לְאִתְקַיְּימָא בְּתִיקּוּנָא דָּא, דְּאִיהוּ תִּיקּוּנָא עִלָּאָה יַתִּיר מִכָּל בְּנֵי עָלְמָא. וּבַמָּן אִתְּמָר "וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל" (במדבר כא, ה). כְּדֵין נָחֲתוּ לְתַתָּא לְמֶיהֱוֵי כִּשְׁאָר בְּנֵי עָלְמָא. וּבָעֵגֶל אָמְרוּ "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב, ד), אֵלֶּה לְתַתָּא וְלָא לְעֵילָא. "אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות לב, ד) הָכָא ו', דִּבְרָזָא דָּא נָפְקוּ מִמִּצְרַיִם, וְהָא אִתְּמָר 'כְּגִבּוֹר עֶל הַיַּם' (מכילתא יתרו ה), וּמֵהָכָא תַּלְיָין סִטְרָא אַחֲרָא בְּאִתְפַּשְׁטוּתָא דְּדַרְגִין. וּבְגִין דְּלָא אָקִימוּ יִשְׂרָאֵל תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת לָא אִשְׁתְּלִים תִּיקּוּנָא. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב) דָּא כֶּתֶר עִלָּאָה. כְּדֵין "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) וַדַּאי. בְּהַהוּא זִמְנָא "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" (תהלים קכא, א) דָּא שְׁכִינְתָּא. "אַיִן" דָּא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא. מַאי "יָבֹא"? אֶלָּא הָכָא רָזָא עִלָּאָה כַּמָּה דְּאָמַר "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי" (שיר השירים ד, ח).

תָּא חֲזֵי, שְׁכִינְתָּא וַדַּאי קִשְׁרָא דְּכָל דַּרְגִּין אִיהִי, דְּבַהּ תְּחִלַּת הַמַּחְשָׁבָה סוֹף הַמַּעֲשֶׂה. וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר הָכִי מֵרֵישָׁא דְּכֹלָּא עַד סוֹפָא דְּכֹלָּא. וּשְׁכִינְתָּא הָכִי אִיהִי קִישּׁוּרָא דְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ "מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" (תהלים קכא, א), דָּא 'אַיִן' כֶּתֶר עִלָּאָה דְּמִתָּמָן שָׁרָאת שְׁכִינְתָּא לְקַשְּׁרָא קְשָׁרִין. וְרָזָא דְּמִלָּה "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת (דף צו' עמוד ב') בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד). וְדָא אֶבֶן דְּסָלְקִין לַהּ עַד אֵין תַּכְלִית. דְּהָא כֹּלָּא בְּשִׁיעוּרָא דָּא אִשְׁתְּעֲרוּ כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין. וְרָזִין אִלֵּין אִתְמְסָרוּ לְמַאן דְּיָדַע לְמֵיהַךְ בְּאֹרַח רָזִין עִלָּאִין כִּדְקָא חֲזֵי.

תָּא חֲזֵי, עִם כָּל דָּא דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי כְּלָלָא דְּכֹלָּא, בְּזִמְנָא דִּמְשֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא אִתְכְּלִילַת עַד סוֹפָא דְּכֹלָּא, כְּדֵין אִזְדַּמְּנַת לְמֶהֱוֵי בַּת זוּג לְמַלְכָּא וַדַּאי, וְהָכִי אִתְחָזֵי. וְרָזָא דָּא "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה" (שיר השירים ד, ח), אַף עַל גַּב דְּאִיהִי עַד אֵין סוֹף סַלְקַת, יִחוּדָא דִּילַהּ בְּבַת זוּגָהּ, "אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי" (שיר השירים ד, ח). בְּגִין כָּךְ "עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה" (תהלים קכא, ב) דָּא אִימָּא דִּקְיָימַת עִם יהו"ה, וְאִיהִי דַּעֲבִיַדת שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, דְּהָא אִיהִי בְּנִיַאת לַהּ בִנְיָנָא כִּדְקָא יָאוּת לְאִתְחַבְּרָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא.

תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּתִסְתַּלַּק שְׁכִינְתָּא עַד הַהוּא כֶּתֶר עִלָּאָה, דִּכְתִיב בַּהּ "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב), כְּדֵין אַבַּתְרֵהּ יִתְתְּקַן עָלְמָא תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת. בְּהַהוּא זִמְנָא "אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ" (תהלים קכא, ג) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. אֵימָתַי? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּ"אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ" (תהלים קכא, ג) דָּא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, דְּבֵיהּ "הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל יְרֵאָיו" (תהלים לג, יח) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וְכֻלְהוֹ דְּתַלְיָין בֵּיהּ, "לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). דְּהָכִי אִתְחַבְּרוּ לְעֵילָא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא כַּחֲדָא. וּלְתַתָּא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדְךָ" (יחזקאל לז, יז) לְאִשְׁתַּזְּבָא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִמּוֹתָא, בְּחִיבּוּרָא דְּאִתְחַבַּר בֵּיהּ בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְרָזָא דָּא "הִנֵּה (דף צז' עמוד א') לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" (תהלים קכא, ד). דִּלְתַתָּא קָיְימִין נִימִין שַׂעֲרֵי עַל עַיְנִין, וּבְגִינַיְיהוּ אִסְתַּתְמָן עַיְינִין לְזִמְנִין. אֲבָל לְעֵילָא "לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" (ישעיהו ה, כז), דְּעֵינָא פְּקִיחָא אִיהוּ תָּדִיר. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין שְׂמָאלָא דְּאִתְהַדַּר לִימִינָא. כְּדֵין "יְהֹוָה שֹׁמְרֶךָ" (תהלים קכא, ה) לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. "יְהֹוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" (תהלים קכא, ה) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. "יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה" (תהלים קכא, ו) דָּא חֶסֶד עִלָּאָה דְּאִתְפְּשַׁט בְּכָל דַּרְגִּין לְאַתְקָנָא לוֹן. כְּדֵין יוֹמָם אִתְתְּקַף בַּשֶּׁמֶשׁ לְבַסְמָא כֻּלְהוֹ דִּינִין בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ שַׁלִּיט. וְיָרֵחַ כְּגַוְנָא דָּא בְּרָזָא דְּיוֹמָם אִתְתְּקַף, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו). כְּדֵין "יְהֹוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע" (תהלים קכא, ז) דָּא גּוֹג, בְּזִמְנָא דְּיִתְחַבְּרוּן כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין אֲבַתְרֵיהּ, "יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ" (שם ז). "יְהֹוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ" (שם ח), בְּמִפְקֵיהּ לְאַגָּחָא קְרָבָא מִגּוֹ יְרוּשָׁלַיִם. "וּבוֹאֲךָ", בְּזִמְנָא דִּיהַךְ גּוֹ קְלִיפִין לְתַבְרָא לוֹן. כְּדֵין תִּיקּוּנָא אִשְׁתְּלִים לְעָלְמִין, "מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (שם) וַדַּאי:

> בגלל שלא החזיקו בתיקון כתר התן תורה וירדו - יכלה הס"א להתפרץ בעגל

אֲבָל תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב אבל, בא וראה, מהו שכתוב "וַיִּסְעוּ מֵהַר יְהֹוָה" (במדבר י, לג) (דף צו' עמוד א') דְּלָא בָּעוּ לְאִתְקַיְּימָא בְּתִיקּוּנָא דָּא, דְּאִיהוּ תִּיקּוּנָא עִלָּאָה יַתִּיר מִכָּל בְּנֵי עָלְמָא. שלא רצו לעמוד ולהחזיק בתיקון הזה, שהוא תיקון העליון יותר שניתן לכל בני העולם, יותר וּבַמָּן אִתְּמָר "וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל" (במדבר כא, ה). כְּדֵין נָחֲתוּ לְתַתָּא לְמֶיהֱוֵי כִּשְׁאָר בְּנֵי עָלְמָא. ואז כשמאסו במן ירדו למטה להיות כשאר בני העולם, וּבָעֵגֶל אָמְרוּ "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב, ד), אֵלֶּה לְתַתָּא וְלָא לְעֵילָא אלה למטה מצד הספירות התחתונות, ולא למעלה מצד העליונות. "אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות לב, ד) הָכָא ו' הֶעֱלוּךָ - כאן נמצאת סוד אות ו', דִּבְרָזָא דָּא נָפְקוּ מִמִּצְרַיִם, וְהָא אִתְּמָר שבסוד אות ו' יצאו ממצרים, שהיא ז"א הנקרא בחור וכן בחינה זו התגלתה בקריעת ים סוף שנאמר שז"א נגלה שם 'כְּגִבּוֹר עֶל הַיַּם' (מכילתא יתרו ה), וּמֵהָכָא תַּלְיָין סִטְרָא אַחֲרָא בְּאִתְפַּשְׁטוּתָא דְּדַרְגִין. ומכאן תלויה יניקת הסטרא אחרא בהתפשטות המדרגות שאינה יכולה לעמוד כנגד המדריגות העליונות, וּבְגִין דְּלָא אָקִימוּ יִשְׂרָאֵל תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת לָא אִשְׁתְּלִים תִּיקּוּנָא. ובגלל שלא העמידו ישראל את התיקון העליון מצד הכתר כמו שראוי, לא הושלם התיקון, ולכן יכלו הסטרא אחרא להתפרץ במעשה העגל.

> לעתיד לבוא, יושלם תיקון השכינה מצד הכתר.

אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי אבל לעתיד לבוא "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב) דָּא כֶּתֶר עִלָּאָה בראש ההרים הוא הכתר העליון. כְּדֵין ואז "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) וַדַּאי. בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" (תהלים קכא, א) דָּא זו שְׁכִינְתָּא. "אַיִן" דָּא הוא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא. מַאי "יָבֹא"? אֶלָּא הָכָא רָזָא עִלָּאָה כַּמָּה דְּאָמַר מהו "יָבֹא"? אלא כאן סוד עליון כמו שנאמר "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי" (שיר השירים ד, ח).

תָּא חֲזֵי, שְׁכִינְתָּא וַדַּאי קִשְׁרָא דְּכָל דַּרְגִּין אִיהִי, דְּבַהּ תְּחִלַּת הַמַּחְשָׁבָה סוֹף הַמַּעֲשֶׂה. בוא וראה, שכינה ודאי היא הקשר של כל המדרגות, ובה תחילת המעשה, וסוף המעשה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר הָכִי מֵרֵישָׁא דְּכֹלָּא עַד סוֹפָא דְּכֹלָּא. והכל נקשר כך מראש הכל ועד סוף הכל. וּשְׁכִינְתָּא הָכִי אִיהִי קִישּׁוּרָא דְּכֹלָּא, והשכינה כך היא, קשר הכל ולכן בְּגִין כָּךְ "מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" (תהלים קכא, א), דָּא 'אַיִן' כֶּתֶר עִלָּאָה דְּמִתָּמָן שָׁרָאת שְׁכִינְתָּא לְקַשְּׁרָא קְשָׁרִין. "אַיִן" הוא הכתר העליון, ומשם מתחילה השכינה לקשור הקשרים. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת (דף צו' עמוד ב') בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד) שעולה להיות עטרת לבעלה. וְדָא אֶבֶן דְּסָלְקִין לַהּ עַד אֵין תַּכְלִית. והיא האבן שמעלים אותה עד אין תכלית, דְּהָא כֹּלָּא בְּשִׁיעוּרָא דָּא אִשְׁתְּעֲרוּ כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין. שהרי כל המדרגות ימדדו על פי שיעור המלכות כי היא כללות כולם, וְרָזִין אִלֵּין אִתְמְסָרוּ לְמַאן דְּיָדַע לְמֵיהַךְ בְּאֹרַח רָזִין עִלָּאִין כִּדְקָא חֲזֵי. וסודות אלו נמסרו למי שהוא יודע להלך בדרכי הסודות העליונים כמו שראוי.

> גם בזמן עלית המלכות לכתר - יחודה עם בעלה שהוא ז"א.

תָּא חֲזֵי, עִם כָּל דָּא דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי כְּלָלָא דְּכֹלָּא, בְּזִמְנָא דִּמְשֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא אִתְכְּלִילַת עַד סוֹפָא דְּכֹלָּא, ועם כל זה, שהשכינה היא כללות הכל, בזמן שנכללה מראשית הכל ועד סוף הכל, כְּדֵין אִזְדַּמְּנַת לְמֶהֱוֵי בַּת זוּג לְמַלְכָּא וַדַּאי, וְהָכִי אִתְחָזֵי. אז נועדה להיות בת זוג למלך / ז"א, וכך צריך. וסוד זה וְרָזָא דָּא "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה" (שיר השירים ד, ח), אַף עַל גַּב דְּאִיהִי עַד אֵין סוֹף סַלְקַת, יִחוּדָא דִּילַהּ בְּבַת זוּגָהּ, אף על גב שהיא עולה עד אין סוף, יחוד שלה הוא עם ז"א בן זוגה, וזה ז"א אומר "אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי" (שיר השירים ד, ח) "אִתִּי" יחודך בזמן שתבואי מלבנון ראש המדרגות. בְּגִין כָּךְ לכן "עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה" (תהלים קכא, ב) דָּא אִימָּא דִּקְיָימַת עִם יהו"ה, "עזרי" עזר י', הבינה היא ה' ועזר ל-י', ועומדת עם יהו"ה שהוא ז"א המקבל שפעו ממנה, וְאִיהִי דַּעֲבִיַדת שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, דְּהָא אִיהִי בְּנִיַאת לַהּ בִנְיָנָא כִּדְקָא יָאוּת לְאִתְחַבְּרָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא. והיא הבינה שעשה שמים וארץ שהן זו"ן, שהרי היא בונה את בניין המלכות כראוי כדי לחבר אותה במלך / ז"א.

> השגחת חסד עליון של אריך, מחבר ב' משיחין, מציל מב"י ממיתה, שובר את גוג וכל כוחות הטומאה

תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּתִסְתַּלַּק שְׁכִינְתָּא עַד הַהוּא כֶּתֶר עִלָּאָה, בוא וראה, בזמן שתעלה השכינה עד לכתר העליון, יאמר בה דִּכְתִיב בַּהּ "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב), כְּדֵין אַבַּתְרֵהּ יִתְתְּקַן עָלְמָא תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת. ואחר כך יתוקן העולם בתיקון כמו שראוי. באותו הזמן בְּהַהוּא זִמְנָא "אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ" (תהלים קכא, ג) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. אֵימָתַי? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּ"אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ" (תהלים קכא, ג) דָּא שֹׁמְרֶךָ הוא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, שבו דְּבֵיהּ "הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל יְרֵאָיו" (תהלים לג, יח) שעינו פקוחה ואין בה דינים ושינה ושומר את יְרֵאָיו שהוא דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וְכֻלְהוֹ דְּתַלְיָין בֵּיהּ, שכולם תלויים בו "לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח) לחסדו של אריך שיאיר עליו. דְּהָכִי אִתְחַבְּרוּ לְעֵילָא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא כַּחֲדָא. שכך מתחברים למעלה ימין ושמאל כאחד, וּלְתַתָּא ולמטה "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדְךָ" (יחזקאל לז, יז) לְאִשְׁתַּזְּבָא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִמּוֹתָא, בְּחִיבּוּרָא דְּאִתְחַבַּר בֵּיהּ בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. ולמטה להציל את משיח בן יוסף ממיתה, בחיבור אחד שיתחבר במשיח בן דוד ויהיו אחד. וְרָזָא דָּא וסוד זה "הִנֵּה (דף צז' עמוד א') לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" (תהלים קכא, ד). דִּלְתַתָּא קָיְימִין נִימִין שַׂעֲרֵי עַל עַיְנִין, וּבְגִינַיְיהוּ אִסְתַּתְמָן עַיְינִין לְזִמְנִין. שלמטה, במדרגה של ז"א נמצאים נימין ושערות על העינים שהם הכיסויים שלהן ובגלל תוקף הדינים נסתמות לפעמים העינים, אֲבָל לְעֵילָא אבל למעלה באריך נאמר "לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" (ישעיהו ה, כז), דְּעֵינָא פְּקִיחָא אִיהוּ תָּדִיר. העין תמיד פקוחה ואין בה שינה ואין לה כסויים, אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין שְׂמָאלָא דְּאִתְהַדַּר לִימִינָא. מדוע? כדי להחזיר את השמאל לימין ולא לתת ח"ו לדינים להתגבר, ואז נאמר כְּדֵין "יְהֹוָה שֹׁמְרֶךָ" (תהלים קכא, ה) לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. "יְהֹוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" (תהלים קכא, ה) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. "יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה" (תהלים קכא, ו) דָּא חֶסֶד עִלָּאָה דְּאִתְפְּשַׁט בְּכָל דַּרְגִּין לְאַתְקָנָא לוֹן.  זה חסד עליון שמתפשט בכל המדרגות לתקן אותם, כְּדֵין יוֹמָם אִתְתְּקַף בַּשֶּׁמֶשׁ לְבַסְמָא כֻּלְהוֹ דִּינִין בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ שַׁלִּיט. ואז בחינת יומם שהוא החסד עליון, בזמן שהוא שולט, מתחזק על השמש / ז"א למתק את כל הדינים שלו. וְיָרֵחַ כְּגַוְנָא דָּא בְּרָזָא דְּיוֹמָם אִתְתְּקַף, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ והירח שהיא המלכות גם כן מתחזקת בסוד של "יומם" שנאמר בה "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו). כְּדֵין "יְהֹוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע" (תהלים קכא, ז) תהיה שמירה באחרית הימים מכל רע שהוא דָּא גּוֹג, בְּזִמְנָא דְּיִתְחַבְּרוּן כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין אֲבַתְרֵיהּ, בזמן שיאספו כל אותם הטמאים אחריו, ואז "יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ" (שם ז). "יְהֹוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ" (שם ח), בְּמִפְקֵיהּ לְאַגָּחָא קְרָבָא מִגּוֹ יְרוּשָׁלַיִם. צאתך- בזמן שיצא לערוך מלחמה מתוך ירושלים, "וּבוֹאֲךָ", בְּזִמְנָא דִּיהַךְ גּוֹ קְלִיפִין לְתַבְרָא לוֹן. בזמן שיכה בתוך הקליפות לשברם, כְּדֵין תִּיקּוּנָא אִשְׁתְּלִים לְעָלְמִין, ואז התיקון יושלם לעולם "מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (שם) וַדַּאי, באופן שלא יהיה יותר קלקול אחריו:

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תס"ד: התורה היא עולם מלא ועומדת על צדיק, וכששומרים הברית מאיר בישראל שם הוי"ה, ממתקם במי התורה ומרחיק מעליהם את המים הזדונים.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי תּוֹרָה שֶׁנָּתַתָּ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת עַל צַדִּיק, וְתוֹרָה הִיא עוֹלָם מָלֵא, דִּכְתִיב, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ", בַּתּוֹרָה נִבְרָא הָעוֹלָם. מִי נִקְרָא עוֹלָם? אֶלָּא זְעִיר אַנְפִין, וְזֶה תּוֹרָה שֶׁהִיא תּוֹרַת אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר", תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל וַדַּאי. וְהַכֹּל תָּלוּי וְעוֹמֵד עַל צַדִּיק, שֶׁהוּא מִילָה, וּכְתִיב "מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל". מִי שֶׁאֵין לוֹ חֹק אֵין לוֹ מִשְׁפָּט, וּמַיִם זֵדוֹנִים שׁוֹלְטִים עַל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁמִּצִּדָּם, "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ". אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל מַה כְּתִיב, "וַיּוֹרֵהוּ יְהֹוָה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם", עֵץ זֶה שֵׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁעוֹלֶה כְּמִנְיַן ע"ץ. בְּמָקוֹם שֶׁשֵּׁם זֶה עוֹמֵד, מַיִם הַזֵּדוֹנִים מִתְרַחֲקִים מִשָּׁם, וְהַגּוּף שֶׁנִּבְנָה מִשָּׁם נֶאֱמַר בּוֹ "וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם". אֲבָל שֵׁם יהו"ה אֵינוֹ מֵאִיר אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִילָה, דִּכְתִיב "מִ"י יַעֲלֶ"ה לָנ"וּ הַשָּׁמַיְמָ"ה", ר"ת מִילָ"ה ס"ת יהו"ה, לְפִיכָךְ, "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט", שֶׁעָרְלָה הוּא אֵל אַחֵר, וְאוֹתָם אֻמּוֹת הַטְּמֵאִים בְּנֵי אֱדוֹם, שֶׁהֵם מֵאוֹתָם שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם, "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ", זוֹרְקִים מַיִם טְמֵאִים עַל גַּבָּם וּמַיִם הַזֵּדוֹנִים שׁוֹלְטִים עַל גּוּפָם, אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל, "וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם", מַיִם שֶׁל הַגּוּף, וּמַיִם אֲחֵרִים אֵינָם מִתְקָרְבִים שָׁם וְהַכֹּל בַּעֲבוּר הַמִּילָה, שֶׁעָרְלָה הוּא אֵל אַחֵר, אֲבָל יהו"ה אֶחָד אֵינוֹ עוֹמֵד אֶלָּא בִּמְקוֹם הַיִּחוּד, וְזֶהוּ "יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים בְּיִחוּדְךָ תְּשַׂגְּבֵנוּ בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.